‫מתמירים מכווני אורתו‪-‬פרא‪:‬‬ ‫תרומה רזונטיבית‪ :‬משיכה‪ :‬מתמירים בהם כל המתמירים המפעילים מושכים אינדוקטיבית‬ ‫‪ 3‬דרישות לארומטיות‪ :‬משיכת

‫‪ 3‬דרישות לארומטיות‪ :‬משיכת ותרומת‬

‫דוחפים רזונטיבית*התגובה לקבלת‬ ‫א‪ .‬מולקולה טבעתית (או אלקטרונים אינדוקטיבית ‪+‬מתמירים בהם על האטום הקשור ישירות ותורמים רזונטיבית )חוץ ממתמירים אלקיליים‪ ,‬שרק‬
‫למהירה יותר מהתגובה ‪,‬אורתו‪-‬פרא‬ ‫תורמים באופן אינדוקטיבי(‪ .‬מתמיר אלו מגודרים‬ ‫כוללת טבעת)‪ .‬ב‪ .‬לכל ‪+‬מתמירים בהם אטומים אטום הקשור ישירות לטבעת קשור בקשר‬
‫לקבלת מטא‪ .‬לכן אורתו פרא הם‬ ‫לטבעת יש אלקטרונים כפול או משלוש לאטום כמפעילים )מגבירים נוקלאופיליות( כי התרומה‬ ‫אחד מהאטומים בטבעת יותר אלקטרושליליים‬
‫‪.‬האיזומרים העיקריים בהתמרה כאן‬ ‫מפחמן מושכים אלקטרוניםלא קושרים‪ ,‬תורמים יותר אלקטרושלילי‪,‬‬ ‫אורביטל ‪( p‬לא חלק‬
‫חזקה מהמשיכה ‪+‬הלוגנים הם מתמירים מאדישים‬
‫למערכת הרזונטיבית‪ .‬מושכים מהערכת‬ ‫מהמערכת הארומטית‪.‬‬ ‫מהכלאה) או זוג‬
‫הרזונטיבית‪ + .‬בחלק חלשים‪ .‬הם מושכים אינדוקטיבית ותורמים‬
‫אלקטרונים לא קושר‪ .‬ג‪+ .‬מתמירים טעונים חיובים ‪ +‬בחלק מהתורמים‬
‫הרזונטיביים יש מטען מהתורמים הרזונטיביים רזונטיבית‪ .‬הם מאדישים במידה מעטה מכיוון‬ ‫כלל היקל‪ :‬מספר אי זוגי מושכים אלקטרונים‬
‫יש מטען חיובי במערכת שהתרומה הרזונטיבית חלשה )מעט( מהמשיכה‬ ‫שלילי במערכת‬ ‫מהמערכת הארומטית‪.‬‬ ‫של זוגות אלקטרונים‬
‫האינדוקטיבית‪ + .‬כל המתמירים שמאדישים‬ ‫)זוג אחד‪ ,‬שלושה זוגות‪+ ,‬מתמירים אלקיליים ‪ )R‬הארומטית‪ .‬הטבעת הארומטית‪ .‬הטבעת‬
‫במידה חזקה יותר מהלוגנים‪ ,‬מושכים גם‬ ‫פחות נוקלאופילית‬ ‫מופעלת‪ ,‬יותר‬ ‫)תורמים אלקטרונים‬ ‫חמישה זוגות‪(...‬‬
‫נוקלאופילית‪.‬תגובות אסתרים‪ :‬אסתרים לא אינדוקטיבית וגם רזונטיבית ‪ +‬ששתי ההשפעות‬ ‫למערכת הארומטית‪.‬‬ ‫ברזוננס בטבעת‪.‬‬
‫לאן אלקטרוני הרזוננס יכולים לנוע? בדרך מתמירים ו‪ PKA‬מגיבים עם יוני הלוגנים לקבלת יחד מאדישות באופן משמעותי את המערכת‬
‫שלא יוצרת אוקטט מורחב (מעל ‪ 8‬אלקטרונים) מתמירים דוחפי אציל הלידים‪ .‬אסתרים מגיבים הארומטית )היא הרבה פחות נוקלאופילית(‬
‫בסביבה חומצית עם מים לקבלתהתמרה כהלים‪ :‬הקבוצה העוזבת בכהל היא‬ ‫כזכור‪ ,‬מהשורה ‪.‬סביב אטום מהשורה השנייה אלקטרונים‬
‫חומצות קרבוקסיליות ‪+‬עם כהל בסיס חזק לכן היא קבוצה עוזבת לא יציבה‪OH .‬‬ ‫מקטינים את‬ ‫‪.‬השלישית ומעלה‪ ,‬אוקטט מורחב מותר‬
‫לקבלת אסתרים אחרים(תגובת יכול לתפקד כבסיס ולעבור פרוטונציה על ידי‬ ‫החומציות‬ ‫ברזוננס?‬ ‫אילו אלקטרונים יכולים להשתתף‬
‫רק אלקטרונים של קשרים כפולים או משולשים ומגדילים את ה‪ -‬טרנסאסטריפיקציה(‪ ,‬המנגנון חומצה ‪ .Br,I,Cl=X HX‬כתוצאה מכך הקבוצה‬
‫‪pKa‬ולהפך ביחס בשיווי משקל מכיוון שלכוהל ולמיםהעוזבת היא מים‪ ,‬בסיס חלש קבוצה עוזבת‪.‬‬ ‫או אלקטרונים לא קושרים‪.‬‬
‫תגובה זו איטית ודורשת חימום‪ .‬כאשר‬ ‫למתמירים מושכיבסיסיות דומה‪+ .‬תגובת‬ ‫רזוננס ומישוריות‪ :‬אל‪-‬איתור אלקטרוני‬
‫אמינוליזה אסתרים מגיבים עם המנגנון בו תתרחש ההתמרה הנוקליאופילית‬ ‫מתרחש רק כאשר כל האטומים‪ ,‬החולקים‬
‫אלקטרונים‪:‬‬
‫אמינים לקבלת אמידים התגובה תלוי במבנה של הכוהל‪ :‬כוהל ‪ 1‬יעבור התמרה‬ ‫את האלקטרונים הלא מאותרים‪ ,‬נמצאים‬
‫עם אמין היא חד כיוונית‪+ .‬מנגנון במנגנון ‪ SN2‬וכהלים ‪ 2/3‬ב‪.SN1‬‬ ‫במישור אחד או במולקולה שצורתה קרובה‬
‫תגובה של אסטר עם מים מזורזת‪ SN1‬כהלים שלישוניים ושניוניים ולא ראשוניים‬ ‫לצורה מישורית‪ .‬רק כך אורביטלי ‪ p‬יכולים‬
‫מגיבים (לאחר פרוטונציה) דרך קרבוקטיון‬ ‫בסביבה חומצית‪ .‬בתנאים‬ ‫לחפוף וליצור רזוננס ‪.‬זיכרו‪ :‬אלקטרונים לא‬
‫בסיסיים‪ :‬אסתרים מגיבים גם עםכחומר ביניים הקרבוקטיון מותקף ע"י נוקלאופיל‬ ‫קושרים שמשתתפים ברזוננס אינם חלק‬
‫נוקלאופיל טעון שלילית‪ ,‬התגובהלקבלת תוצר התמרה‪ .‬לאחר קבלת קרבוקטיון‬ ‫מההכלאה‪.‬‬
‫תתכן גם תגובת אלימינציה‪ E1-‬אלא שהאלקן‬ ‫אינה הפיכה‪.‬‬ ‫מה מקטין את היציבות (ואת התרומה) של‬
‫שמתקבל מגיב עם ‪ HX‬בתגובת סיפוח לקבלת‬ ‫אמידים הם תרכובות‬ ‫‪ .1‬מטען שלילי על אטום ?תורם רזונטיבי‬
‫קרבוניליות מאד לא פעילות יון תוצר זהה לזה המתקבל בתגובת ההתמרה‪:E1 .‬‬ ‫פחות אלקטרושלילי או מטען חיובי על אטום‬
‫אלימינציה עם חומצה חזקה לקבלת אלקן‪.‬‬ ‫אמיד הוא קבוצה עוזבת לא‬ ‫‪. 3.‬הפרדת מטענים ‪ 2.‬יותר אלקטרושלילי‪.‬‬
‫יציבה לכן אין תגובה‪+ .‬אמידים ‪ SN2‬פרוטונציה ולאחר מכן התקפה מאחור של‬ ‫מטען חיובי על פחמן עם פחות קבוצות‬
‫הנוקלאופיל‪ .‬שניוניים ושלישוניים‪ -‬פרוטונציה‬ ‫מגיבים עם מים ועם כוהלים‬ ‫אלקיליות או מטען שלילי על פחמן עם יותר‬
‫של החמצן ליצירת קבוצה עוזבת יציבה (מים)‪ ,‬אלימינציית בטא‪ :‬הפחמן אליו קשור ההלוגן‬
‫בתנאים חריפים‪ ,‬בנוכחות‬ ‫‪.‬קבוצות אלקיליות‬
‫קטיפת פרוטון בטא לקבלת אלקן בשלב השני נקרא פחמן אלפא הפחמנים שלצידו נקראים‬
‫חומצה מרוכזת ובחימום‪ .‬לא‬ ‫‪.‬העדר אוקטט אלקטרוני סביב אטום ‪4.‬‬
‫מצב המעבר שמוביל לתוצר היציב יותר (אלקן פחמני בטא‪ .‬הבסיס מרחיק פרוטון מפחמן ‪:E2‬‬
‫ניתן לסנטז אמיד בתגובה‬
‫מותמר יותר) נמוך ממצב המעבר שמוביל לאלקן הבסיס קוטף פרוטון מאטום הפחמן השכן‬ ‫מה מגדיל את אנרגיית הרזוננס (לקבלת‬
‫ישירה בין חומצה קרבוקסילית‬
‫פחות יציב‪ ,‬יותר מותמר‪ :E2+..‬כהלים ראשונים לאטום הפחמן שקשור להלוגן‪ ,‬האלקטרונים‬ ‫היבריד יציב יותר‪ ,‬נמוך יותר באנרגיה)? ‪.1‬‬
‫לאמין‪ ,‬לכן נהפוך את החומצה‬
‫עוברים ליצירת קשר פאי בין הפחמנים ואטום‬ ‫נקבל תוצר התמרה ואלמיניצה‪+ .‬התוצר‬ ‫ככל שמספר המבנים הרזונטיביים גדול יותר‪,‬‬
‫קרבוקסילית (פחות פעילה)‬
‫המתקבל בשיעור הכי קטן הוא האנטי זייצב – ההלוגן עוזב עם אלקטרוני קשר הסיגמא ‪:E1‬‬ ‫אנרגיית הרזוננס גדלה ‪. 2.‬ככל שהתורמים‬
‫לאציל הליד (פעיל יותר(‬
‫הקשר הכפול פחות מותמר‪ .‬השיעור הכי גדול‪ -‬מתרחש בשני שלבים‪ .‬השלב הראשון הוא שלב‬ ‫ניטרילים מכילים קבוצה‬
‫הרזונטיביים דומים יותר זה לזה‪ ,‬אנרגיית‬
‫קובע המהירות בו משתף רק האלקיל הליד‪.‬‬ ‫טרנס‪ ,‬אחריו ציס‪ .‬שימוש ‪ ZnCl‬הסינתזה‬ ‫הרזוננס גדלה ‪. 3.‬ככל שהתורמים הרזונטיביים‬
‫פונקציונאלית ‪ .‬הפחמן הניטרילי‬
‫מגיב בצורה דומה לפחמן קרבוניליבנוכחות ‪ HCl‬דורשת חימום לקבלת תוצר ‪ ZnCl‬קשר פחמן‪-‬הלוגן נשבר לקבלת קרבוקטיון ‪.‬‬ ‫יציבים יותר‪ ,‬אנרגיית הרזוננס גדלה‪.‬‬
‫ניטרילים יכולים להיווצר בתגובת גורמת לכך שלא צריך חימום‪ .‬אם יש חימום זהבשלב השני בסיס חלש מגיב במהירות ‪.‬הבסיס‬ ‫תגובות של אלקיל הלידים באלקיל הליד קבוצה‬
‫מוביל לאלימינציה‪ : .‬אלקיל הליד ‪ +‬מים = כוהל‪.‬‬ ‫‪: I,Br,Cl,F‬אלקילית קשורה לאטום הלוגן‬
‫קוטף פרוטון מפחמן בטא )השכן לקרבוקטיון(‬ ‫‪ SN2‬בין יון ציאניד לאלקיל הלידים‪.‬‬
‫אלקיל הליד ‪ +‬כוהל = אתר‪.‬‬ ‫מטען‬ ‫קשר פחמן‪-‬הלוגן הוא קוטבי‪ .‬על הפחמן‬
‫קבוצות קרבוניליות ואציליות והאלקטרונים עוברים ליצירת קשר פאי בין‬ ‫ניטרילים עוברים הידרוליזה במים‬
‫בחימום ובנוכחות חומצה לקבלת‬ ‫חלקי חיובי והוא יכול לשמש כאקלקטרופיל ‪: -‬‬
‫קרבוניל – פחמן שקשור בקשר כפול הפחמנים‪ .‬בשני מנגנוני האלימינציה ‪ E1 E2‬ככל‬
‫חומצה קרבוקסילית‪ .‬ניתן לחזר‬ ‫אלקיל הלידים עוברים שתי תגובות עיקריות עם‬
‫לחמצן‪ .‬בהכלאה ‪ SP2‬במבנה משולש שעל הפחמן שקשור להלוגן יש יותר קבוצות‬ ‫נוקלאופיל או בסיס‪ Y +‬תגובות התמרה עם‬
‫מישורי‪ .‬אציל – קרבוניל שקשורה אלקיליות‪ ,‬הפעילות גדלה (התגובה מהירה‬ ‫ניטרילים לאמינים בתגובת‬
‫ומטית‪.‬‬ ‫אר‬ ‫‪/‬‬‫אלקילית‬ ‫לקבוצה‬ ‫הידרוגנציה‬ ‫נוקלאופיל אשר מחליף את ההלוגן ‪+‬תגובת‬
‫יותר( אלקיל הליד ראשוני<שניוני<שלישוני‬ ‫אלימינציה בה בסיס קוטף מימן מפחמן סמוך‬
‫טבעות הטרוציקליות בפירידין שלושה נוקלאופיל יכול לתקוף את הפחמן‬
‫ראשוני לא יגיב ב‪ E1‬התוצר העיקרי הוא‬ ‫קשרים כפולים האטומים בטבעת‬ ‫ומורחק הלוגן לקבלת אלקן‪.‬‬
‫הקרבונילי לקבלת חומר ביניים‬
‫טטראהדרי )התקפה אציל האלקן היציב יותר וכאשר הקבוצות הנפחיות‬ ‫בהכלאה ‪ sp2‬בספירת האלקטרונים לא‬
‫הן משני צידי הקשר הכפול‪.‬‬ ‫לוקחים בחשבון את האלקטרונים הלא‬
‫קושרים שעל החנקן‪ .‬האלקטרונים הלא נוקלאופילית) ‪+‬כשהקבוצה העוזבת ‪ :1/E2‬כלל זייצב‪ :‬כאשר יש מימני בטא שונים‪,‬‬
‫יותר יציב מהנוקלאופיל אז היא‬
‫התוצר העיקרי יתקבל מהרחקת מימן מפחמן‬ ‫קושרים הם חלק מהכלאת‬
‫תעזוב ונקבל תגובת התמרה אציל‬
‫בטא שקשור למספר המימנים הקטן יותר‬ ‫‪sp2‬המשמעות היא שהם לא יכולים‬
‫נוקלאופילית ‪+‬כשהנוקלאופיל יותר‬
‫‪ -E2‬על הקשר הכפול ב‪-2-‬בוטן יותר קבוצות‬
‫להיות חלק מהמערכת הארומטית )בה יציב מהקבוצה העוזבת הנוקלאופיל‬ ‫‪.‬ככל שהקבוצה העוזבת היא בסיס חלש יותר‪ ,‬כך היא יציבה יותר‬
‫אלקיליות בהשוואה ל‪-1-‬בוטן ‪.‬לכן ‪-2‬בוטן יציב‬ ‫האלקטרונים מעל ומתחת למישור‬
‫יעזוב ונקבל את חומר המוצא (אין‬ ‫‪.‬ככל שהקבוצה העוזבת יציבה יותר‪ ,‬כך התגובה מהירה יותר‬
‫הטבעת ‪ (.‬בפירול שני קשרים כפולים‪ .‬תגובה)‪+ .‬כש‪ Z‬בסיסיות דומה ל‪ ,L.G‬יותר )נמוך יותר באנרגיה ‪(.‬כך‪ ,‬מצב המעבר‬
‫נקבל את חומר המוצא ותוצר שמוביל ל‪-2-‬בוטן נמוך יותר ולכן אנרגית‬ ‫זוג האלקטרונים הלא קושרים על חנקן‬ ‫הגורמים המשפיעים על תגובות ‪SN2‬‬
‫ההתמרה תוצר התמרה אציל השפעול במסלול המוביל ל‪-2-‬בוטן נמוכה יותר‬ ‫יכול להשתייך למערכת הרזונטיבית‬
‫נוקלאופילית יתקבל בכמות ‪ -E1‬על הקשר הכפול ב‪-2-‬מתיל‪-2-‬בוטן יותר‬ ‫‪:‬מבנה האלקיל הליד‪ .‬לא פעיל ב‪-sn2‬‬
‫)בשונה ‪.‬זוג האלקטרונים הלא קושר‬ ‫→אלקיל הליד שלישוני‬
‫משמעותית רק כאשר ה‪ Z‬הוא בסיס קבוצות אלקיליות בהשוואה ל‪- 2-‬מתיל‪-1-‬בוטן‪.‬‬ ‫באורביטל ‪ p 2‬מבפירידין‬ ‫<שניוני<ראשוני<מתיל הליד→ הכי פעיל‬
‫חזק יותר מהקבוצה הקשורה לאציל לכן ‪-2‬מתיל‪-2-‬בוטן יציב יותר‪ .‬ככל שהקשר ‪− X‬‬
‫ב‪ sn2‬ככל שמצב המעבר יותר 'צפוף'‪ ,‬כך‬
‫שבמגיב אלדהידים וקטונים אינם ‪H‬חזק יותר‪ ,‬קשה יותר לשבור אותו והמולקולה‬
‫הוא פחות יציב (גבוה באנרגיה)‪ .‬מצב מעבר‬
‫עוברים תגובות התמרה אציל ‪− X H‬תגיב לאט יותר עם האלקן‬ ‫גבוה יותר = אנרגיית שפעול גדולה יותר =‬
‫תגובות ‪ 2‬מועדפות כאשר‬ ‫נוקלאופילית נגזרת של חומצה‬ ‫אתרים‪ :‬אתרים יכולים להיות מופעלים‬ ‫קצב תגובה איטי יותר‪.‬‬
‫הנוקלאופיל‪-‬בסיס הוא‬ ‫בעזרת פרוטונציה לקבלת כהל כקבוצה קרבוקסילית יכולה להפוך לנגזרת‬ ‫בסיס חלש יותר‪,‬‬ ‫בסיס חזק יןתר‬
‫חזק ובריכוז גבוה תגובות‬ ‫עוזבת יציבה תגובות התמרה‪ sn1 :‬פעילה פחות )אך לא לנגזרת פעילה‬ ‫נוקלאופיל פחות טוב‬ ‫נוקלאופיל טוב יותר‬
‫יותר‪(:.‬‬
‫מרקובניקוב ניתן לזהות בקלות ‪ 1‬מועדפות כאשר‬ ‫עזיבה של כהל יוצרת קרביקטיון שניוני‬ ‫‪H2O‬‬ ‫<‬ ‫‪OH-‬‬
‫כלל‬
‫הנוקלאופיל ‪-‬בסיס הוא‬ ‫את התוצר )העיקרי( שעובר דרך‬ ‫או שלישוני‪ SN2 .‬העזיבה יוצרת‬ ‫‪CH3OH‬‬ ‫<‬ ‫‪CH3O-‬‬
‫חלש‪ .‬לא תלויות בריכוז‪.‬‬ ‫קרבוקטיון לא יציב‪ :‬ראשוני או מתילי‪.‬‬ ‫‪NH3‬‬ ‫<‬ ‫‪NH2-‬‬
‫הקרבוקטיון היציב יותר‪ ,‬את המסלול‬
‫הנוקלאופיל‪-‬בסיס אלקיל‬
‫אפוקסידים‪ :‬טבעת משולשת של שני פחמנים וחמצן הרבההמהיר יותר )‪. +H‬האלקטרופיל) יקשר‬ ‫‪CH3CH2NH2‬‬ ‫<‬ ‫‪CH3CH2NH-‬‬
‫הלידים ראשונים‪ -‬התמרה‬ ‫פחות יציבים מאתרים אחרים‪ .‬כתוצאה מכך אנרגיית‬
‫ב‪ ,2‬שניוניים‪ -‬תוצרי‬ ‫ליותר‬ ‫שקשור‬ ‫הכפול‬ ‫הקשר‬ ‫לפחמן‬ ‫כהלים‬ ‫‪:‬‬‫כהלים‬ ‫של‬ ‫חמצון‬ ‫ב‬ ‫בשל‬ ‫רק‬ ‫משתתף‬ ‫הנוקלאופיל‬ ‫‪:SN1‬‬
‫השפעול של תגובת ההתמרה שלהם נמוכה יותר ולכן הם‬
‫השני‪ .‬הוא תוקף קרבוקטיון מישורי ‪ SP2‬שניוניים מתחמצנים לקטונים מגיבים במהירות רבה יותר‪* .‬אתר ההתקפה על פחמני מימנים ‪.,‬עוזר לנו לזהות את התוצר התמרה ואלימניציה ‪,2/1‬‬
‫שלישוניים‪ -‬אלימינציה ‪,2‬‬ ‫באמצעות ראגנטים מבוססי הטבעת תלוי בתנאי התגובה* פתיחת טבעת אפוקסיד‪ :‬העיקרי והמשני על ידי התבוננות‬ ‫לקבלת תוצרים ‪ sp3‬טטרהדריים אם‬
‫התמרה ואלימינציה ‪.1‬‬ ‫בשני פחמני הקשר הכפול‪.‬‬ ‫הפחמן עליו התבצעה התגובה נותר מרכז כרום או מתכות מעבר אחרות‪.‬‬
‫בתנאים חומציים החמצן יעבור פרוטונציה מתקבל‬
‫התגובה אינה נעצרת באלדהיד‬ ‫אסימטרי יחיד בתוצר‪ ,‬יתקבלו זוג‬
‫אלקטרופיל פעיל ‪.‬בשלב שני כל נוקלאופיל (גם חלש‪ ,‬כמו‬
‫וממשיכה עד לחומצה‬ ‫אננטיומרים )תערובת רצמית) ככל‬
‫קרבוקסילית‪ .‬על מנת לעצור מים) יוכל לתקוף לפתיחת הטבעת‪ .‬אם האפוקסיד לא‬
‫שמספר הקבוצות האלקיליות עולה‪ ,‬קטנה באלדהיד נשתמש בראגנט סימטרי ההתקפה של הנוקלאופיל תתרחש בהעדפה על‬
‫אנרגיית השפעול של שלב קובע המהירות בשם‪ PCC‬אם אין מימן אלפא הפחמן המותמר יותר‪ .‬המטען החיובי נמצא בעיקר על‬
‫הפחמנים לא על החמצן! ובפרט על הפחמן המותמר יותר‬ ‫והתגובה פעילה יותר )מתרחשת מהר‬
‫יותר( לא פעיל‪ ‬אלקיל הליד ראשוני< אין אפשרות לחמצן כהל‬
‫בטבעת האפוקסידית‪ .‬בתנאים בסיסיים‪ :‬קיים נוקלאופיל‬
‫לקבוצת ‪ C=O‬קרבוניל‬ ‫שניוני<שלישוני‪ ‬הפעיל ביותר‬
‫משמעותי שיכול לקטוף את הטבעת במנגנון‪. SN2‬‬
‫במנגנון ‪ SN1‬במולקולה טבעתית מתקבלים תוצרי ציס וטרנס (הנוקלאופיל יכול לתקוף את הקרבוקטיון המישורי משני ציד הטבעת( אננטיומרים‬
‫במנגנון ‪ SN2‬במולקולה טבעתית מתקבל היפוך מציס לטרנס או להפך (הנוקלאופיל תוקף את האלקיל הליד רק מהצד האחורי(‬
 ‫‪SN1‬‬ ‫התמרה ארומטית אלקטרופילית‪ :‬מנגנון התגובה מנגנון ארומטי אלקטרופילי מתרחש תמיד באותו‬
‫אופן דו שלבי ‪:‬א‪ .‬התרכובת הארומטית הנוקלאופילית מתקיפה אלקטרופיל לקבלת קרבוקטיון כחומר‬
‫ביניים‪ :‬שלב קובע מהירות ‪ .‬ב‪ .‬בסיס ‪:‬תולש פרוטון מהפחמן אליו הסתפח האלקטרופיל‪ .‬אלקטרוני‬
‫הקשר פחמן‪-‬מימן הופכים חלק מהמערכת הרזונטיבית לקבלת ארומטיות מחודשת‪ :‬שלב מהיר‬

‫‪E2‬‬

‫אפוקסיד תנאים חומציים‬

‫תגובות התמרה באתרים‬

‫תנאים בסיסיים‬

‫‪E2/1‬כהל סטראוכימיה‬ ‫כאשר הקשר הכפול בתוך‬

‫חמצון כהלים‬ ‫טבעת* הוא תמיד במצב‬
‫ציססיכום שלבי מתן שמות‬ ‫אציל הליד עם נוקליאופיל‬
‫לתרכובות אורגניות המכילות‬ ‫ניטראלי‬
‫קשר כפול‪: 1 .‬איתור פחמימן‬
‫האב המכיל קשר כפול )עדיפות‬
‫‪E1/2‬כלל זייצב‬
‫לריבוי מתמירים‪(. 2 .‬איתור ושיום‬
‫המתמירים של פחמימן האב ‪. 3‬‬
‫‪.‬סידור המתמירים לפי הא"ב ‪. 4‬‬ ‫עם טעון שלילית‬
‫‪E1‬אלימינציה כהל‬ ‫‪.‬מספור לפי מיקום הקשר הכפול‬
‫ולאחר מכן המתמירים )עדיפות‬
‫למספרים נמוכים‪(. 5 .‬קבעו האם‬
‫מדובר בציס או בטרנס )אם זה‬
‫רלוונטי‪(.‬‬

‫‪E2‬כהל‬ ‫מחלקים את התרכובות הקרבוניליות לשתי קבוצות ‪:‬‬

‫קבוצה ‪ I‬שיכולה לעבור התמרה אציל נוקלאופילית ‪.‬‬
‫וקבוצה ‪ II‬שלא תעבור התמרה אצלי נוקלאופילית‪.‬‬

‫‪SN2‬התמרה כהל‬

‫‪SN1‬התמרה כהל‬

‫‪E1‬‬

‫‪E1‬כלל זייצב‬
‫אם נרצה שברום וסולפון) ‪ )SO3H‬יהיו במטא‪ ,‬נתחיל בסולפונציה‬
‫)מתמיר (מכוון מטא) ולאחריה ברומינציה‪ :‬באורתו‪ ,‬נפעל ההפך‬

‫‪E1‬‬

‫‪E2‬כלל זייצב‬
 ‫‪SN1‬‬ ‫התמרה ארומטית אלקטרופילית‪ :‬מנגנון התגובה מנגנון ארומטי אלקטרופילי מתרחש תמיד‬
‫א‪ .‬התרכובת הארומטית הנוקלאופילית מתקיפה אלקטרופיל לקבלת קרבוקטיון ‪:‬באותו אופן דו שלבי‬
‫תולש פרוטון מהפחמן אליו הסתפח האלקטרופיל‪: .‬ב‪ .‬בסיס ‪ .‬כחומר ביניים‪ :‬שלב קובע מהירות‬
‫אלקטרוני הקשר פחמן‪-‬מימן הופכים חלק מהמערכת הרזונטיבית לקבלת ארומטיות מחודשת‪ :‬שלב מהיר‬

‫‪E2‬‬

‫תגובות של בנזן‪ :‬כלורינציה וברומינציה‬

‫בשלב הראשון ניצור אלקטרופיל יותר חזק )הלוגן יותר‬
‫‪ FeCl‬או ‪FeBr‬חיובי‪ :‬על ידי הוספת‬

‫תגובות של בנזן‪ :‬ניטרציה‬

‫תגובות התמרה באתרים‬

‫חמצון כהלים‬

‫תגובות של‬
‫בנזן‪:‬‬
‫‪E1/2‬כלל זייצב‬
‫סולפונציה‬

‫‪E1‬אלימינציה כהל‬

‫תגובות‬
‫של בנזן‪:‬‬
‫‪SN2‬התמרה כהל‬
‫אצילצית‬
‫פרידיל‪-‬‬
‫קרפטס‬

‫‪SN1‬התמרה כהל‬

‫תגובות‬
‫של בנזן‪:‬‬
‫אלקילצית‬
‫פרידיל‪-‬‬
‫‪SN1‬כהל‬
‫קרפטס‬

‫אם נרצה שברום‬

‫‪E1‬‬ ‫וסולפון) ‪ )SO3H‬יהיו‬
‫במטא‪ ,‬נתחיל‬
‫בסולפונציה )מתמי‬
‫(מכוון מטא) ולאחריה‬
‫ברומינציה‪ :‬באורתו‪,‬‬
‫נפעל ההפך‬
‫‪E1‬כלל זייצב‬

‫‪E1‬‬
‫מצגת ‪67 8‬‬