‫מבנה האטום‬

‫חלקיקי האטום‬
‫• אטומוס – ביוונית‪ :‬בלתי ניתן לחלוקה‬
‫• האטום בנוי מגרעין‪ ,‬אשר בו נמצאים פרוטונים‬
‫ונויטרונים‪ ,‬וסביבם נעים האלקטרונים‪.‬‬
‫•‬
 ‫הגרעין מהווה חלק קטן מנפח האטום‪ .‬רוב נפחו של האטום‬
‫הוא חלל ריק‪ ,‬בו נעים האלקטרונים‪.‬‬
‫פרוטונים (‪)p‬הם חלקיקים בעלי מסה של ‪ ,1.00073amu‬ובעלי מטען‬
‫חשמלי חיובי של יחידה אחת‪.+1 :‬‬
‫ניוטרונים (‪ )n‬הם חלקיקים בעלי מסה של ‪ ,1.0087 amu‬ואין להם‬
‫מטען חשמלי כלל‪.‬‬
‫בחישובים מעגלים את משקל הפרוטונים והניוטרונים ל‪.1amu-‬‬
‫אלקטרונים (‪ )e-‬הם חלקיקים בעלי משקל זניח יחסית (‪,)5.5*10-4amu‬‬
‫ובעלי מטען חשמלי שלילי של יחידה אחת‪.-1 :‬‬
‫מטען האלקטרון שווה בגודלו למטען הפרוטון‪ .‬באטום ‪ ,‬מספר‬
‫הפרוטונים שווה למספר האלקטרונים‪ ,‬ולכן האטום הוא חלקיק נייטרלי‬
‫מבחינה חשמלית‪ .‬מספר הניוטרונים לרוב שווה למספר הפרוטונים או‬
‫גדול ממנו‪.‬‬
 ‫משקל אטומי‬
‫• משקל האטומים קטן ביותר‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫• משקל אטום חמצן‪2.66*10-23g :‬‬
‫• משקל אטום מימן‪1.67*10-24g :‬‬
‫• מידת משקל מתאימה היא מסה אטומית‪ ,‬כל יחידה‬
‫נקראת‪:‬‬
‫‪Atomic Mass Unit = amu‬‬
‫אטום פחמן‪ ,C ,‬שוקל ‪ ,12amu‬וכל שאר האטומים‬
‫נמדדים יחסית אליו‪ :‬מגנזיום‪ ,‬פי ‪ ,2‬כלומר‪.24amu ,‬‬
‫אטום מימן‪ 1/12 ,H ,‬מפחמן‪ ,‬הוא הקטן ביותר‪ ,‬שוקל‬
‫‪.1amu‬‬
 ‫סיכום‪:‬‬
‫מטען חשמלי‬ ‫מסה ( ‪)amu‬‬ ‫חלקיק‬

‫‪-1‬‬ ‫זניח‬ ‫אלקטרון ‪e-‬‬

‫‪+1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪p‬‬ ‫פרוטון‬

‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ניוטרון‬

‫מספר אטומי – מספר הפרוטונים בגרעין האטום של היסוד‪.‬‬

‫מסה אטומית – סכום מספרי הפרוטונים והניוטרונים בגרעין האטום‬
‫של היסוד‪.‬‬
‫מסמלים את האטומים בצורה הבאה‪:‬‬

‫‪ A‬מסה אטומית‬
‫‪ Z‬מספר אטומי‬
‫‪E‬‬ ‫סמל היסוד‬
 ‫איזוטופים‬
‫איזוטופים הם אטומים של אותו יסוד (בעלי מספר‬
‫אטומי זהה)‪ ,‬השונים במסה שלהם (=שונים במספר‬
‫הנויטרונים)‪.‬‬
‫התכונות הכימיות של איזוטופים של אותו יסוד זהות‪,‬‬
‫כיוון שיש להם אותו מספר אלקטרונים ופרוטונים‪ ,‬אך‬
‫התכונות הפיזיקליות שלהם שונות (כמו צפיפות)‪.‬‬
‫הכמות היחסית של איזוטופ מסויים בטבע קבועה‬
‫בדרך כלל‪.‬‬
 ‫איזוטופים‬
‫יסוד העשוי מאטומים בעלי מספר אטומי זהה אך מספר מסה שונה‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬מספר נויטרונים שונה‪.‬‬

‫‪0.0000000000000003%‬‬ ‫‪0.0155%‬‬ ‫‪99.985%‬‬

 ‫רדיואקטיביות‬
‫חלק מהאיזוטופים אינם יציבים ופולטים קרינה רדיואקטיבית‪.‬‬
‫כתוצאה מהקרינה משתנה הרכב גרעין האטום ונוצרים איזוטופים‬
‫של יסודות אחרים‪ ,‬חלקם יציבים וחלקם גם הם רדיואקטיבים‪.‬‬
‫ישנם שלושה סוגי קרינה רדיואקטיבית‪:‬‬
‫חלקיקי ‪ , α‬שהם גרעינים של היסוד הליום (‪ ,)He2+‬כל חלקיק ‪α‬‬
‫מכיל ‪ 2‬פרוטונים ו‪ 2-‬נויטרונים והוא בעל מטען חשמלי חיובי‪.‬‬
‫חלקיקי ‪ ,β‬הם אלקטרונים בעלי מטען חשמלי שלילי הנעים‬
‫במהירות רבה‪ .‬מקורם בנויטרון בגרעין רדיואקטיבי אשר התפרק‬
‫לאלקטרון ופרוטון‪ .‬הפרוטון נשאר בגרעין והאלקטרון נפלט החוצה‪.‬‬
‫קרינת ‪ ,γ‬היא קרינה אלקטרומגנטית בעלת אנרגיה גבוהה מאוד‬
‫וללא מטען חשמלי‪.‬‬
‫בפליטה של חלקיקי ‪ α‬ו‪ β-‬מתקבל יסוד חדש‪ ,‬בקרינת ‪ γ‬אין שינוי‬
‫במספר האטומי ובמסה של היסוד‪.‬‬
 ‫קרינה רדיואקטיבית‬
‫יכולת החדירות של קרינה רדיואקטיבית לחומר תלויה‬
‫באנרגיה של הקרינה‪ ,‬הסוג ובחומר הבולע‪.‬‬
‫קרינת ‪ – α‬הכי פחות חדירה‪.‬יכולה לחדור לרקמת הגוף‬
‫פחות מעשירית המ"מ וכל מחסום דק בולם אותה‪.‬‬
‫קרינת ‪ – β‬מכילה יותר אנרגיה‪ ,‬יכולה לחדור לרקמת‬
‫הגוף מספר מ"מ‪ .‬כדי לבלום אותה נדרש לוח עץ או‬
‫משטח אלומיניום‪.‬‬
‫קרינת ‪ - γ‬האנרגטית ביותר והחדירה ביותר‪ .‬יכולה‬
‫לחדור כ‪ 15-‬ס"מ לתוך הגוף‪ .‬כדי לבלום אותה נדרש‬
‫חיץ עבה מבטון או עופרת‪.‬‬
 ‫שימושים וסכנות‬
‫חומר רדיואקטיבי מאופיין ע"י זמן מחצית החיים‪ ,‬הזמן העובר‬
‫עד שמחצית מן החומר מתפרקת‪ .‬לפחמן רדיואקטיבי (‪)14C‬‬
‫זמן מחצית חיים ארוך מאוד של ‪ 5730‬שנה ולכן הוא משמש‬
‫לקביעת גיל של גיאולוגי וארכיאולוגי‪.‬‬
‫ליוד רדיואקטיבי (‪ )131I‬זמן מחצית חיים קצר‪ ,‬של ‪ 8‬ימים‪ ,‬והוא‬
‫משמש לטיפול בסרטן ובעודף פעילות של בלוטת התריס‪.‬‬
‫ההשפעות ההרסניות של קרינה רדיואקטיבית על בני אדם‪:‬‬
‫א‪ .‬השפעה מיידית חריפה – כוויות‪ ,‬פגיעה בעיניים‪ ,‬בפוריות‪,‬‬
‫נזקים לדם ועד מוות מיידי‪.‬‬
‫ב‪ .‬השפעה מאוחרת – עליה בסיכוי לחלות במחלות ממאירות‬
‫באדם שנחשף ואף בצאצאיו‪ ,‬מומים מולדים בעובר‪.‬‬
 ‫המודל הגרעיני של האטום‬
‫מודל תומסון – האטום הוא כדור טעון חיובית ובתוכו‬ ‫•‬
‫משובצים אלקטרונים ("צימוקים בעוגה")‬
‫מודל רתפורד (‪ – )1911‬האלקטרונים מסתובבים סביב‬ ‫•‬
‫הגרעין כמו כוכבי הלכת סביב השמש‪ .‬רוב נפחו של האטום‬
‫ריק ובגרעין מרוכזת המסה והמטען החיובי‪.‬‬
‫מודל בוהר (‪ – )1913‬האלקטרונים נעים במסלולים‬ ‫•‬
‫מסויימים מוגדרים‪ .‬לכל אלקטרון אנרגיה המתאימה‬
‫למסלולו‪.‬‬
‫המכניקה הקוונטית ועקרון אי‪-‬הוודאות (‪ – )1927‬אורביטלים‬ ‫•‬
‫אלקטרונים ("ענן") המתארים את הסתברות האלקטרונים‬
‫להמצא במקום מסויים במרחב‪.‬‬
 ‫האלקטרונים באטום‬
‫האלקטרונים הם בעלי מטען חשמלי שלילי וקיימת משיכה חשמלית בינם‬
‫לבין הגרעין בעל המטען החיובי‪.‬‬
‫האלקטרונים מסודרים כאמור ברמות אנרגיה מוגדרות‪ .‬מסלולי התנועה של‬
‫האלקטרונים אינם מוגדרים‪ ,‬אלא קיים פיזור של מטען האלקטרונים מסביב‬
‫לגרעין‪ ,‬לפי ההסתברות להמצאות אלקטרון במרחק כלשהו מן הגרעין‪,‬‬
‫הנקרא ענן מטען אלקטרוני‪ .‬לענן זה יש צורה מרחבית משתנה לפי רמות‬
‫האנרגיה של האלקטרונים (אורביטלות)‪.‬‬
‫באטומים בהם יש יותר מאלקטרון אחד‪ ,‬האלקטרונים מאכלסים את רמות‬
‫האנרגיה בזו אחר זו‪ ,‬החל מהרמה הנמוכה ביותר‪.‬‬
‫ניתן לעורר את האלקטרון לעבור לרמת אנרגיה גבוהה יותר ע"י מתן אנרגיה‬
‫(חימום‪ ,‬אור או זרם חשמלי)‪ ,‬זהו מצב לא יציב והאלקטרון חוזר תוך זמן קצר‬
‫לרמה הנמוכה תוך פליטת אנרגיה (בצורת אור נראה או אולטרה סגול)‪.‬‬
 ‫ארגון האלקטרונים בגרעין‬
‫‪n=3‬‬

‫‪n=2‬‬

‫‪n=1‬‬

‫‪p+n‬‬
‫‪n‬ממממ‬

‫מספר האלקטרונים המקסימלי ברמת אנרגיה עיקרית הוא ‪2n2‬‬

‫רמות האנרגיה העיקריות‬
‫מס‪ .‬רמת‬ ‫מס‪ .‬מקסימלי‬
‫של אלקטרונים האנרגיה‬
‫העיקרית‬

‫התרחקות מהגרעין‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪32‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪72‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪98‬‬
 ‫‪ e‬באטום‬ ‫‪-‬‬ ‫דוגמא לארגון‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬‫‪Li‬‬ ‫ליתיום‬ ‫•‬
‫‪p=e-=3‬‬ ‫מספר האלקטרונים‪:‬‬ ‫•‬
‫‪n=7-3=4‬‬ ‫מספר הנויטרונים‪:‬‬ ‫•‬
‫בקליפה הראשונה יכולים להיות מקסימום ‪2‬‬ ‫•‬
‫אלקטרונים‪ ,‬לכן בקליפה השניה יהיה רק אלקטרון‬
‫‪2‬‬ ‫‪1e-‬‬
‫‪2e-‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪P=3‬‬
‫‪n=4‬‬
‫תיאור גרפי של מילוי אלקטרונים באורביטלים‬
 ‫ערכיות‬
‫האלקטרונים ברמה האחרונה בכל אטום‪ ,‬הם אלו‬
‫שיוצרים קשר עם אטום‪/‬אטומים נוספים‪.‬‬
‫אלקטרונים אלו נקראים אלקטרונים וולנטיים או‬
‫אלקטרונים ערכיים‪.‬‬
‫הרמה האחרונה באטום‪ ,‬המכילה את האלקטרונים‬
‫הוולנטיים נקראת רמה וולנטית‪.‬‬
‫באטום הפחמן‬

‫אלקטרונים‬
‫רמה ‪2‬‬
‫וולנטיים‬

‫אלקטרונים‬
‫שאינם‬
‫וולנטיים‬
 ‫תכונות אלקטרונים ערכיים‬
‫יכולים להפרד מהאטום יחסית בקלות‪.‬‬ ‫•‬
‫יכולים לעבור לאטום אחר‪.‬‬ ‫•‬
‫יכולים להתחבר עם אלקטרונים ערכיים של אטום‬ ‫•‬
‫אחר כדי ליצור מולקולה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הם אלה שמקנים ליסוד את רוב תכונותיו‬ ‫•‬
‫הכימיות‪.‬‬