‫בס"ד‬

‫קובץ ניסויים בפיזיקה‬

‫אריאל ליבזון‬

‫ת‪.‬ז‪123456789 .‬‬

‫שם המורה‪ :‬מר שאול חמאוי‬

‫ישיבת חורב‬

‫מאי ‪2021‬‬
 ‫בס"ד‬

‫ניסוי התפשטות אור‬

‫מהאוויר לפרספקס‬
‫ולהיפך‬

‫מגישים‪:‬‬
‫גבריאל שור‬
‫אלחנן פוני‬
‫אריאל ליבזון‬

‫שם המורה‬
‫מר שאול חמאוי‬

‫‪04.03.2020‬‬
 ‫בס"ד‬

‫מטרות הניסוי‬
‫מציאת מקדם השבירה של החומר פרספקס ומציאת הזווית הקריטית להחזרת האור מהחומר‪.‬‬

‫התיאוריה שבבסיס הניסוי‬

‫לכל חומר (או תווך) יש מקדם שבירה משלו‪ ,‬גודל המייצג את היחס בין מהירות האור בחומר לבין‬
‫מהירות האור בריק‪ .‬נוהגים לסמן את מקדם השבירה של חומר באות 𝑛‪.‬‬

‫חוק סנל (לגבי היחס בין מקדמי השבירה וזוויות הפגיעה) קובע כי 𝛽 ‪ ,𝑛1 sin 𝛼 = 𝑛2 sin‬כאשר‬
‫‪ 𝑛1‬הוא מקדם השבירה של התווך הראשון‪ 𝛼 ,‬היא זווית הפגיעה בחומר‪ 𝑛2 ,‬הוא מקדם השבירה‬
‫של התווך השני‪ ,‬ו 𝛽 היא זווית השבירה של האור בחומר‪.‬‬

‫נמצא את הזווית הקריטית (הזווית שהחל ממנה יש החזרה מלאה של האור מתווך בעל מקדם‬
‫שבירה גבוה לתווך בעל מקדם שבירה נמוך יותר) ע"י כך שנציב ‪ 𝛽 = 90°‬בחוק סנל (כי אם זווית‬
‫𝑛‬
‫השבירה יותר גדולה מ‪ 90-‬אז אין שבירה של האור‪ ,‬יש החזרה מלאה) נקבל ש‪.sin 𝛼𝑐𝑟 = 𝑛2 -‬‬
‫‪1‬‬

‫ביצוע הניסוי‬
‫שלב ראשון‬

‫לקחנו חצי עיגול שעשוי מפרספקס‪ ,‬הנחנו אותו על מד זווית‪ ,‬והקרננו אור לייזר על אמצע קוטר‬
‫חצי המעגל תוך כדי שינוי הזוויות ומדדנו את זווית השבירה של האור מן האוויר לחומר‪:‬‬

‫‪α‬‬
‫(נשים לב שביציאה מהחומר קרן האור לא תישבר שוב לפי המשפט‬ ‫‪β‬‬
‫הגיאומטרי שאומר שרדיוס אנך למשיק‪ ,‬לכן קרן האור פוגעת במאונך‬
‫בקשת המעגל ולא תישבר)‬

‫לאחר מכן‪ ,‬מדדנו גם את סינוס זוויות השבירה כדי שנוכל בהמשך להשתמש בחוק סנל לעיבוד‬
‫התוצאות‪.‬‬

‫תוצאות המדידות (כאשר 𝛼 היא זווית הפגיעה ו 𝛽 היא זווית השבירה)‪:‬‬

‫)‪sin(b‬‬ ‫)‪sin(a‬‬ ‫‪β‬‬ ‫‪α‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0.11‬‬ ‫‪0.17‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪0.23‬‬ ‫‪0.34‬‬ ‫‪13.2‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪0.33‬‬ ‫‪0.50‬‬ ‫‪19.5‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪0.43‬‬ ‫‪0.64‬‬ ‫‪25.5‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪0.51‬‬ ‫‪0.77‬‬ ‫‪30.5‬‬ ‫‪50‬‬
 ‫בס"ד‬

‫‪0.57‬‬ ‫‪0.87‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪60‬‬

‫‪0.62‬‬ ‫‪0.94‬‬ ‫‪38.5‬‬ ‫‪70‬‬
‫‪0.66‬‬ ‫‪0.98‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪80‬‬

‫שלב שני‬

‫כעת‪ ,‬השתמשנו באותה המערכת אך הפעם הקרננו את קרני הלייזר מן הצד השני‪ ,‬כלומר על קשת‬
‫חצי המעגל‪ ,‬כך שהקרן תפגע באמצע הקוטר‪ .‬שוב‪ ,‬שינינו את זווית הפגיעה (עד הזווית הקריטית‬
‫בה כבר לא היה שבירה אלא החזרה מלאה)‪.‬‬

‫‪α‬‬
‫‪β‬‬

‫תוצאות המדידות (כאשר 𝛼 היא זווית הפגיעה ו‪ 𝛽 -‬היא זווית השבירה)‪:‬‬

‫)‪sin(b‬‬ ‫)‪sin(a‬‬ ‫‪β‬‬ ‫‪Α‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0.26‬‬ ‫‪0.17‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪0.50‬‬ ‫‪0.34‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪0.74‬‬ ‫‪0.50‬‬ ‫‪47.5‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪0.96‬‬ ‫‪0.64‬‬ ‫‪73.5‬‬ ‫‪40‬‬

‫עיבוד תוצאות ומסקנות‬

‫חלק ראשון‬

‫לאחר קבלת תוצאות המדידות בנינו גרף של סינוס זווית השבירה כתלות בסינוס זווית הפגיעה‪:‬‬

‫‪0.7‬‬
‫סינוס זווית השבירה כתלות בסינוס זווית הפגיעה‬
‫‪0.6‬‬
‫= ‪x0.6645y‬‬
‫‪0.5‬‬

‫‪0.4‬‬
‫)‪sin(b‬‬

‫‪0.3‬‬

‫‪0.2‬‬

‫‪0.1‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.2‬‬

‫)‪sin(a‬‬
 ‫בס"ד‬

‫𝛽 ‪sin‬‬
‫משוואת הגרף שקיבלנו היא 𝑥‪ ,𝑦 = 0.6645‬ומכאן ששיפוע הגרף הוא ‪( 4566.0‬כלומר =‬
‫𝛼 ‪sin‬‬

‫‪.)0.6645‬‬

‫𝑛‬ ‫𝛽 ‪sin‬‬
‫לפי חוק סנל‪ .𝑛1 = sin 𝛼 ,‬מקדם שבירה של חומר‪ ,𝑛 ,‬הוא היחס בין מהירות האור בריק (או באוויר)‬
‫‪2‬‬

‫לבין מהירות האור בחומר‪ .‬כיוון שבמקרה שלנו האור נכנס מהאוויר‪ ,‬נציב ‪ ,𝑛1 = 1‬ונפתור את‬
‫‪1‬‬
‫המשוואה‪ ,𝑛 = 0.6645 :‬ולכן נקבל כי 𝟓𝟎𝟓 ‪.𝒏𝟐 = 𝟏.‬‬
‫‪2‬‬

‫חלק שני‬

‫לאחר קבלת תוצאות המדידות של חלק זה בנינו גרף של סינוס זווית השבירה כתלות בסינוס זווית‬
‫הפגיעה‪:‬‬

‫סינוס זווית השבירה כתלות בסינוס זווית‬

‫הפגיעה‬
‫‪1.2‬‬

‫‪1‬‬
‫= ‪0.0019x - 1.4858y‬‬
‫‪0.8‬‬

‫‪0.6‬‬
‫)‪sin(b‬‬

‫‪0.4‬‬

‫‪0.2‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.7‬‬
‫‪-0.2‬‬
‫)‪sin(a‬‬

‫משוואת הגרף שקיבלנו היא ‪ ,𝑦 = 1.4858𝑥 − 0.0019‬כלומר שיפוע הגרף הוא ‪( 1.486‬כלומר‬
‫𝛽 ‪sin‬‬
‫‪.)sin 𝛼 = 1.486‬‬

‫𝑛‬ ‫𝛽 ‪sin‬‬
‫כאמור‪ ,‬לפי חוק סנל‪ .𝑛1 = sin 𝛼 ,‬כיוון שבמקרה שלנו האור יוצא מהחומר לתוך האוויר‪ ,‬נציב‬
‫‪2‬‬
‫‪𝑛1‬‬
‫‪ ,‬ולכן נקבל כי 𝟔𝟖𝟒 ‪.𝒏𝟏 = 𝟏.‬‬ ‫‪ ,𝑛2 = 1‬ונפתור את המשוואה‪= 1.486 :‬‬
‫‪1‬‬

‫𝑛‬
‫בנוסף‪ ,‬ניתן לחשב את הזווית הקריטית בכניסה לחומר לפי הנוסחה ‪ sin 𝛼𝑐𝑟 = 𝑛2‬כאשר ‪ 𝑛2‬יהיה‬
‫‪1‬‬

‫מקדם השבירה של האוויר ו‪ 𝑛1 -‬מקדם השבירה של הפרספקס‪ ,‬ונקבל כי 𝟏𝟖 ‪ ,𝜶𝒄𝒓 = 𝟒𝟏.‬וזה‬

‫מסתדר עם מהלך הניסוי בו לאחר זווית של בערך ‪ 40‬כבר לא ראינו שבירה של אור מהחומר לאוויר‪.‬‬

‫חישוב שגיאות והמלצות‬

 ‫בס"ד‬

‫מקדם השבירה של הפרספקס הוא ‪( 1.49‬ויקיפדיה)‪ .‬בשני חלקי הניסוי שלנו קיבלנו תוצאות מעט‬
‫שונות‪ .‬את אחוז השגיאה נחשב לפי הנוסחה הבאה‪:‬‬

‫תוצאה𝑛 ‪ −‬נתון𝑛‬
‫| = אחוז השגיאה‬ ‫‪| ∗ 100‬‬
‫נתון𝑛‬

‫‪1.49−1.505‬‬
‫|‪.‬בחלק השני‪ ,‬נקבל כי‬ ‫בחלק הראשון‪ ,‬נקבל כי אחוז הסטייה הוא ‪| ∗ 100 = 1.007%‬‬
‫‪1.49‬‬
‫‪1.49−1.486‬‬
‫|‬ ‫אחוז הסטייה הוא ‪| ∗ 100 = 0.268%‬‬
‫‪1.49‬‬

‫בשני החלקים קיבלנו אחוזי סטייה נמוכים יחסית‪ .‬אנו מעריכים שהשגיאה היא בגלל הקושי בדיוק‬
‫בחישוב הזווית במהלך הניסוי‪ ,‬ואילו היינו מצליחים לדייק מעט יותר בחישוב הזווית היינו‬
‫מקבלים תוצאה קרובה יותר לתוצאה הנכונה‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬עיגלנו את ערכי הסינוס של זוויות הפגיעה והשבירה לשתי ספרות לאחר הנקודה העשרונית‪.‬‬
‫אם היינו מדייקים בערכים אלו מעט יותר‪ ,‬התוצאות שהיינו מקבלים היו מדויקות יותר‪.‬‬
 ‫בס"ד‬

‫ניסוי חוק שני של‬

‫ניוטון ‪ -‬ממוחשב‬

‫מגישים‪:‬‬
‫אריאל ליבזון‬

‫שם המורה‬
‫מר שאול חמאוי‬

‫‪12.05.2021‬‬
 ‫בס"ד‬

‫מטרות הניסוי‬
‫חקירת תנועה בהשפעת כוח ואישוש החוק השני של ניוטון‪:‬‬

‫מציאת הקשר שבין תאוצת גוף ובין הכוחות הפועלים עליו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מציאת הקשר שבין תאוצת גוף ובין מסתו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫התיאוריה שבבסיס הניסוי‬

‫החוק השני של ניוטון שקובע כי 𝑎𝑚 = 𝐹𝛴‪ ,‬כלומר הכוח השקול שווה למסת הגוף כפול‬
‫התאוצה‪.‬‬

‫כוח הכבידה של כדור הארץ‪ ,𝐹 = 𝑚𝑔 ,‬כאשר ‪.𝑔 = 9.8𝑚/𝑠 2‬‬

‫ביצוע הניסוי‬
‫רשימת הציוד‬
‫מסילה‪ ,‬קרונית‪ ,‬משקולות‪ ,‬חוט‪ ,‬גלגלת וחיישן למדידת תנועת המערכת‪.‬‬
‫מערכת הניסוי‬
‫על משטח בעל חיכוך זניח מונחת עגלה בעל משקל זניח המחוברת אל מספר משקולות‪ .‬העגלה‬
‫מחוברת לחוט‪ ,‬כאשר משקל החוט הוא זניח‪ .‬העגלה מונחת במרחק חצי מטר מקצה המשטח‪ ,‬אשר‬
‫בקצהו יש מעצור למניעת נפילת העגלה מן המשטח‪ .‬בקצהו השני של החוט שעובר דרך גלגלת לשינוי‬
‫כיוונו מונח מתלה למשקולות‪ ,‬כמתואר בציור‪:‬‬

‫גלגלת עם משקולות‬
‫מסה כוללת ‪M‬‬

‫סל עם משקולות‬
‫מסה כוללת‪m‬‬

‫שלב ראשון‪:‬‬
‫נשחרר את המערכת‪ ,‬כאשר משקל המשקולות בעגלה הוא ‪ 100‬גרם‪ .‬לאחר מכן נתחיל מספר‬
‫מדידות‪ ,‬כאשר בכל מדידה אנו מעבירים משקולת במשקל ‪ 10‬גרם מן העגלה אל מתלה המשקולות‬
‫שתלוי בקצה המערכת‪ ,‬כל שמשקל העגלה קטן אך משקל המערכת כולה לא משתנה‪ .‬בכל מדידה‬
‫נמדוד את התאוצה של המערכת‪.‬‬

‫תוצאות המדידות‪:‬‬
 ‫בס"ד‬

‫)‪F(N‬‬ ‫)‪a(m/s^2) m+M(kg) m(kg‬‬ ‫)‪M(kg‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.1‬‬
‫‪0.0981‬‬ ‫‪0.981‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪0.09‬‬
‫‪0.1962‬‬ ‫‪1.962‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0.08‬‬
‫‪0.2943‬‬ ‫‪2.943‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫‪0.07‬‬
‫‪0.3924‬‬ ‫‪3.924‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.06‬‬
‫‪0.4905‬‬ ‫‪4.905‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.05‬‬

‫שלב שני‪:‬‬

‫נשחרר את המערכת במצב בו העגלה והמשקולות שוקלים ‪ 50‬גרם והמשקולות התלויות בחוט הן‬
‫במשקל ‪ 50‬גרם‪ ,‬וניתן לגלגלת להתחיל להתגלגל ונמדוד את תאוצת המערכת‪ .‬לאחר מכן נתחיל‬
‫מספר מדידות‪ ,‬כאשר בכל מדידה אנו מוסיפים משקולת של ‪ 10‬גרם לעגלה בלבד‪ .‬בכל מדידה נמדוד‬
‫את תאוצת המערכת‪.‬‬

‫תוצאות המדידות‪:‬‬

‫)‪F(N‬‬ ‫)‪a(m/s^2) 1/(m+M)(1/kg) m+M(kg) m(kg‬‬ ‫)‪M(kg‬‬

‫‪0.4905‬‬ ‫‪4.905‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.05‬‬
‫‪0.49049‬‬ ‫‪4.459‬‬ ‫‪9.090909‬‬ ‫‪0.11‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.06‬‬
‫‪0.49056‬‬ ‫‪4.088‬‬ ‫‪8.333333‬‬ ‫‪0.12‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.07‬‬
‫‪0.49049‬‬ ‫‪3.773‬‬ ‫‪7.692308‬‬ ‫‪0.13‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.08‬‬
‫‪0.49056‬‬ ‫‪3.504‬‬ ‫‪7.142857‬‬ ‫‪0.14‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.09‬‬
‫‪0.4905‬‬ ‫‪3.27‬‬ ‫‪6.666667‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.1‬‬

‫עיבוד תוצאות ומסקנות‬

‫בניסוי שלנו הכוח השקול הוא הכוח שכדור הארץ מפעיל העל המשקולות התלויים‪ ,‬כלומר = 𝐹‬
‫𝑔𝑚‪ .‬לפי חוק שני של ניוטון‪ ,‬צריך להתקיים 𝑎)𝑀 ‪ .𝐹 = (𝑚 +‬נקבל‪ .(𝑚 + 𝑀)𝑎 = 𝑚𝑔 :‬נבודד‬
‫𝑔𝑚‬
‫את התאוצה‪.𝑎 = 𝑚+𝑀 :‬‬

‫חלק ראשון‬

‫לאחר קבלת תוצאות המדידות בנינו גרף של תאוצת המערכת כתלות במסת המשקולות התלויות‪:‬‬
 ‫בס"ד‬

‫תאוצת המערכת כתלות בכוח השקול‬ ‫‪y=10x‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬
‫)‪a(m/s^2‬‬
‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.6‬‬
‫‪-1‬‬
‫)‪F(N‬‬

‫‪1‬‬
‫בחלק זה‪ ,‬המשתנה הבלתי הוא 𝑔𝑚 (הכוח השקול)‪ .‬נסדר את הביטוי שפיתחנו‪,𝑎 = 𝑚+𝑀 ∗ 𝑚𝑔 :‬‬
‫‪1‬‬
‫כלומר שיפוע גרף התאוצה כתלות בכוח צריך להיות שווה ל‪ .𝑚+𝑀-‬המסה הכוללת במערכת היא‬
‫‪1‬‬
‫שווה ל‪ .10-‬משוואת הגרף היא = 𝑦‬ ‫קבועה ושווה ל‪ 100-‬גרף כלומר ‪ 0.1‬ק"ג‪ .‬לכן‪ ,‬הביטוי‬
‫𝑀‪𝑚+‬‬

‫𝑥‪ ,10‬כלומר השיפוע הוא אכן ‪ ,10‬כנדרש‪ ,‬כלומר החוק השני של ניוטון מתקיים‪ ,‬והתאוצה תלויה‬
‫בכוח ביחס ישר‪.‬‬

‫חלק שני‬

‫לאחר קבלת תוצאות המדידות של חלק זה בנינו גרף של תאוצת המערכת כתלות בהופכי המסה‬
‫הכוללת‪:‬‬

‫תאוצה כתלות בהופכי המסה הכוללת‬

‫‪6‬‬
‫‪y = 0.4904x + 0.0005‬‬
‫‪5‬‬

‫‪4‬‬
‫)‪a(m/s^2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬
‫)‪1/(m+M)(m/s^2‬‬

‫‪1‬‬
‫בחלק זה‪ ,‬המשתנה הבלתי תלוי הוא 𝑀‪ – 𝑚+‬הופכי המסה הכוללת‪ .‬לפי הביטוי שפיתחנו‪,‬‬
 ‫בס"ד‬

‫‪1‬‬
‫𝑚‪ ,𝑎 = 𝑚𝑔 ∗ 𝑀+‬כלומר שיפוע הגרף צריך להיות שווה ל‪ .𝑚𝑔-‬בניסוי שלנו‪ 𝑚 = 0.05𝑘𝑔 ,‬ו‪𝑔 =-‬‬

‫‪ 9.81‬כלומר צריך לקבל כי ‪ ,𝑚𝑔 = 0.4905‬וזהו אכן שיפוע הגרף בקירוב (לפי משוואת הגרף‬
‫שבשרטוט)‪ ,‬כלומר החוק השני של ניוטון מתקיים‪ ,‬וקיים יחס הפוך בין התאוצה למסה‪.‬‬

‫תאוצת המערכת כתלות במסה הכוללת‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬
‫)‪a(m/s^2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.12‬‬ ‫‪0.14‬‬ ‫‪0.16‬‬
‫)‪m+M(kg‬‬

‫𝐹∑‬
‫= 𝑎‪ ,‬כלומר ככל שהמסה הכוללת גדלה התאוצה צריכה לקטון‪ ,‬כפי‬ ‫לפי חוק שני של ניוטון‪,‬‬
‫𝑚‬
‫שרואים שמתקיים בגרף התאוצה כתלו במסה הכוללת‪.‬‬

‫חישוב שגיאות והמלצות‬

‫כיוון שהמערכת הייתה ממוחשבת‪ ,‬לא היו שגיאות פיזיות במדידה או בכוח חיצוני שמופעל על‬
‫המערכת שפגעו במדידות‪ .‬בשלב א קיבלנו אחוז סטייה בגודל ‪ ,0%‬ובשלב השני אחוז הסטייה בין‬
‫שיפוע הגרף שהאקסל יצא לבין הערך המחושב של ‪ mg‬הוא זעיר ביותר ‪ .0.02% -‬הסטייה קיימת‬
‫כנראה בגלל שהתוכנה הממוחשבת מציגה את ערכי התאוצה עם דיוק של עד ‪ 3‬ספרות בלבד‪.‬‬

‫אילו הניסוי היה נערך בצורה פיזית‪ ,‬היו סיבות נוספות לסטייה בחישוב כגון חיכוך הגלגלת עם‬
‫המשטח או חיכוך עם האוויר (למרות שהם אמורים להיות זניחים)‪ ,‬בנוסף חוסר דיוק של מד‬
‫התאוצה יכול להשפיע על התוצאה‪.‬‬

‫הערה‪ :‬ניסוי זה הינו סימולציה‪ ,‬נלקח מהאתר ‪https://www.walter-‬‬

‫‪fendt.de/html5/phen/newtonlaw2_en.htm‬‬
 ‫בס"ד‬

‫ניסוי מצולם – כא"מ‬

‫ומתח הדקים‬
‫מגישים‪:‬‬
‫אריאל ליבזון‬
‫אלישע פרקש‬

‫שם המורה‬
‫מר שאול חמאוי‬

‫‪20.02.2020‬‬
 ‫בס"ד‬

‫מטרות הניסוי‬

‫מדידת התנגדות פנימית וכא"מ של סוללה‬ ‫‪‬‬

‫מציאת הקשר\תלות של מתח ההדקים בזרם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫התיאוריה שבבסיס הניסוי‬

‫בבסיס הניסוי עומדת הנוסחה 𝑟𝐼 ‪ :𝑉 = 𝜀 −‬מתח ההדקים שווה לכא"מ של הסוללה פחות מפל‬
‫המתח על הסוללה (מכפלת הזרם בהתנגדות הפנימית)‪.‬‬

‫𝑉‪ -‬מתח ההדקים של הסוללה‬ ‫‪-‬‬

‫𝜀 – כא"מ של מקור המתח‬ ‫‪-‬‬
‫‪ – I‬הזרם במעגל‬ ‫‪-‬‬
‫𝑟 – התנגדות פנימית של מקור המתח‬ ‫‪-‬‬

‫ביצוע הניסוי‬
‫תמונה של המערכת‪:‬‬

‫רשימת ציוד‪:‬‬

‫סוללה של ‪ 1.5‬וולט‬ ‫‪‬‬

‫בית סוללות‬ ‫‪‬‬
‫נגד משתנה‬ ‫‪‬‬
‫אמפרמטר‬ ‫‪‬‬
‫וולטמטר‬ ‫‪‬‬
‫תיילים‬ ‫‪‬‬
 ‫בס"ד‬

‫שרטוט המעגל‪:‬‬

‫תיאור הניסוי‪:‬‬

‫מחברים את המעגל החשמלי המתואר בציור‪ ,‬כאשר האמפרמטר מחובר בטור והוולטמטר במקביל‪.‬‬
‫מעבירים את המגע הנייד למקומות שונים בנגד המשתנה ומודדים את הזרם ואת המתח במעגל‬
‫עבור כל מיקום של המגע הנייד‪.‬‬

‫ממצאים‪:‬‬

‫זרם )‪(I‬‬ ‫זרם )‪(I‬‬ ‫מתח‬

‫]‪[A‬‬ ‫]‪[mA‬‬ ‫)‪[v] (V‬‬
‫‪0.0837‬‬ ‫‪83.7‬‬ ‫‪1.508‬‬
‫‪0.087‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪1.505‬‬
‫‪0.0938‬‬ ‫‪93.8‬‬ ‫‪1.499‬‬
‫‪0.0988‬‬ ‫‪98.8‬‬ ‫‪1.494‬‬
‫‪0.1066‬‬ ‫‪106.6‬‬ ‫‪1.487‬‬
‫‪0.1117‬‬ ‫‪111.7‬‬ ‫‪1.482‬‬
‫‪0.1172‬‬ ‫‪117.2‬‬ ‫‪1.476‬‬
‫‪0.1305‬‬ ‫‪130.5‬‬ ‫‪1.464‬‬
‫‪0.1455‬‬ ‫‪145.5‬‬ ‫‪1.451‬‬
‫‪0.1632‬‬ ‫‪163.2‬‬ ‫‪1.434‬‬
‫‪0.18‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪1.419‬‬
 ‫בס"ד‬

‫עיבוד תוצאות ומסקנות‬

‫מתח כתלות בזרם‬

‫‪y = -0.93x+ 1.5856‬‬
‫‪1.52‬‬
‫‪1.51‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.49‬‬
‫‪1.48‬‬
‫‪1.47‬‬
‫]‪V[v‬‬

‫‪1.46‬‬
‫‪1.45‬‬
‫‪1.44‬‬
‫‪1.43‬‬
‫‪1.42‬‬
‫‪1.41‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪0.2‬‬
‫]‪I[A‬‬

‫הגרף מתאר את מתח ההדקים כתלות בזרם במעגל‪ .‬נסדר את המשוואה המשוואה 𝑟𝐼 ‪V = 𝜀 −‬‬
‫בצורה של 𝑏 ‪ .𝑉 = −𝑟 ∙ 𝐼 + 𝜀 :𝑦 = 𝑚𝑥 +‬נקבל ששיפוע הגרף הוא 𝑟 – ונקודת החיתוך עם הציר‬
‫האנכי (כאשר ‪ )𝐼 = 0‬יהיה 𝜀‪.‬‬

‫כמצופה‪ ,‬הגרף יצא לינארי‪ ,‬מה שמוכיח את התלות הלינארית בין מתח ההדקים לזרם‪.‬‬

‫חישוב הכא"מ לפי הגרף‪ :‬כאשר ‪ 𝐼 = 0‬לפי הנוסחה נקבל 𝜀 = 𝑉‪ ,‬ולפי נקודת החיתוך עם הציר‬
‫האנכי בגרף נקבל כי ‪.𝜀 = 1.5856‬‬

‫חישוב ההתנגדות הפנימית של הסוללה לפי הגרף‪ :‬נשווה את שיפוע הגרף ל𝑟‪ −‬ונקבל כי = 𝑟‬
‫‪.0.93Ω‬‬

‫𝐽‬
‫=𝑉‬ ‫=‬
‫𝐶‬

‫חישוב שגיאות והמלצות‬

‫הכא"מ של הסוללה לפי תוצאת הניסוי הוא 𝑉‪ 1.5856‬ואמנם‪ ,‬הכא"מ הרשום על הסוללה מעט‬
‫שונה‪ .1.5𝑉 :‬את אחוז השגיאה נחשב לפי הנוסחה הבאה‪:‬‬

‫תוצאה𝜀 ‪ −‬נתון𝜀‬ ‫‪1.5 − 1.5856‬‬

‫| = אחוז השגיאה‬ ‫| = ‪| ∗ 100‬‬ ‫‪| ∗ 100 = 5.7%‬‬
‫נתון𝜀‬ ‫‪1.5‬‬
 ‫בס"ד‬

‫קיבלנו סטייה של כ‪ .5.7%-‬ייתכנו מספר סיבות לסטייה‪ .‬ייתכן כי הכא"מ של הסוללה אינו בדיוק‬
‫מה שכתוב על הסוללה‪ .‬בנוסף מכשירי המדידה מדייקים עד ‪ 3‬ספרות אחר הנקודה ולכן יכול להיות‬
‫שחוסר דיוק זה גרם לשגיאה היחסית‪.‬‬

‫סיבות נוספות בין היתר יכולות להיות חיבורים רופפים במעגל ‪,‬התיישנות התיילים המוליכים‬
‫(ההתנגדות שלהם יכולה לגדול עם ההתיישנות) ניצול הסוללה לאורך הניסוי ‪,‬התיישנות הנגד‬
‫המשתנה ועוד‪.‬‬
 ‫בס"ד‬

‫ניסוי מציאת קבוע‬

‫קפיץ‬
‫מגישים‪:‬‬
‫אריאל ליבזון‬
‫דוד כהן‬
‫יצחק ג'קובסון‬

‫שם המורה‬
‫מר שאול חמאוי‬
 ‫בס"ד‬

‫‪20.02.2020‬‬

‫מטרות הניסוי‬
‫מציאת קבוע הקפיץ של קפיץ נתון‪.‬‬

‫התיאוריה שבבסיס הניסוי‬

‫חוק הוק לגבי כוח הפועל על קפיץ שקובע כי ‪( 𝐹𝑠𝑝 = 𝑘∆ℓ‬כלומר הכוח האלסטי שווה לקבוע הקפיץ‬
‫𝑚‬
‫כפול השינוי באורך הקפיץ)‪ ,‬ובנוסף נוסחה לזמן מחזור של תנועה הרמונית פשוטה‪,𝑇 = 2𝜋√ 𝑐 :‬‬

‫כאשר במקרה שלנו קבוע התנועה של התנועה ההרמונית 𝑐‪ ,‬יהיה שווה לקבוע הקפיץ 𝑘‪.‬‬

‫ביצוע הניסוי‬
‫חלק ראשון‪ :‬בניסוי זה מדדנו את שינוי אורך קפיץ כתלות בכוח המופעל עליו‪ .‬תלינו משקולות‬
‫במשקלים שונים בקצה קפיץ ומדדנו את ההתארכות שלו ביחס למצבו הרפוי‪ .‬תוצאות המדידות‪:‬‬

‫)‪∆L(m‬‬ ‫)‪F(N‬‬
‫‪0.041‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪0.059‬‬ ‫‪1.5‬‬
‫‪0.08‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪0.098‬‬ ‫‪2.5‬‬
‫‪0.119‬‬ ‫‪3‬‬

‫חלק שני‪ :‬בחלק זה של הניסוי תלינו משקולות במשקלים שונים בקצה קפיץ מתנדנד ובדקנו את‬
‫השפעת המסה של המשקולות על זמן המחזור של כל תנודה‪ .‬על מנת למצוא את זמן המחזור של‬
‫התנודה מדדנו את הזמן שלקח לקפיץ לעשות עשר תנודות‪ ,‬וחילקנו בעשר‪ .‬תוצאות המדידות‪:‬‬

‫)‪T^2(s^2) T(s‬‬ ‫)‪10T(s‬‬ ‫)‪m(kg‬‬

‫‪0.165649‬‬ ‫‪0.407‬‬ ‫‪4.07‬‬ ‫‪0.1‬‬
‫‪0.305809‬‬ ‫‪0.553‬‬ ‫‪5.53‬‬ ‫‪0.2‬‬
‫‪0.454276‬‬ ‫‪0.674‬‬ ‫‪6.74‬‬ ‫‪0.25‬‬
‫‪0.524176‬‬ ‫‪0.724‬‬ ‫‪7.24‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪0.641601‬‬ ‫‪0.801‬‬ ‫‪8.01‬‬ ‫‪0.35‬‬

‫עיבוד תוצאות ומסקנות‬

 ‫בס"ד‬

‫חלק ראשון‬

‫לאחר קבלת תוצאות המדידות בנינו גרף של שינוי אורך הקפיץ כתלות בכוח המופעל עליו‪:‬‬

‫שינוי אורך הקפיץ (מטר) כתלות בכוח (ניוטון)‬

‫= ‪0.0014x + 0.039y‬‬
‫‪0.14‬‬

‫‪0.12‬‬

‫‪0.1‬‬

‫‪0.08‬‬
‫)‪dL(m‬‬

‫‪0.06‬‬

‫‪0.04‬‬

‫‪0.02‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3.5‬‬
‫)‪F(N‬‬

‫𝑚‬
‫משוואת הגרף שקיבלנו היא ‪ ,𝑦 = 0.039𝑥 + 0.0014‬ומכאן ששיפוע הגרף הוא 𝑁 ‪.0.039‬‬

‫‪1‬‬ ‫𝐹‬
‫לפי חוק הוק מתקיים 𝑘 = ‪ ,∆ℓ‬ולכן שיפוע גרף )𝐹(‪ ∆ℓ‬הוא 𝑘‪ .‬נשווה ביטוי זה לשיפוע שמצאנו‪,‬‬
‫𝑵‬
‫ונקבל כי 𝒎 𝟒𝟔 ‪.𝒌 = 𝟐𝟓.‬‬

‫חלק שני‬

‫בחלק זה של הניסוי החלטנו לבנות גרף של ריבוע זמן המחזור כתלות במסת המשקולות‪ .‬לפי‬
‫𝑚‬
‫הנוסחה לזמן מחזור של תנועה הרמונית פשוטה‪ ,‬מתקיים 𝑘 √𝜋‪ .𝑇 = 2‬אם נעלה את הביטוי‬

‫‪4𝜋 2‬‬
‫= ‪ , 𝑇 2‬ניתן לראות כי קיים יחס ישר בין ריבוע זמן המחזור לבין המסה‪,‬‬ ‫בריבוע נקבל כי 𝑚 ∙‬
‫𝑘‬
‫ולכן יותר קל להסיק מסקנות מגרף כזה בעזרת התבוננות בשיפוע הגרף‪.‬‬
 ‫בס"ד‬

‫ריבוע זמן מחזור (שנייה בריבוע) כתלות במסה (ק"ג)‬

‫‪0.7‬‬

‫‪0.6‬‬ ‫= ‪x1.7634y‬‬

‫‪0.5‬‬
‫)‪T^2(s^2‬‬ ‫‪0.4‬‬

‫‪0.3‬‬

‫‪0.2‬‬

‫‪0.1‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.35‬‬ ‫‪0.4‬‬
‫)‪m(kg‬‬

‫‪𝑠2‬‬
‫משוואת הגרף שקיבלנו היא 𝑥‪ ,𝑦 = 1.7634‬כלומר שיפוע הגרף הוא 𝑔𝑘 ‪.1.7634‬‬

‫‪4𝜋 2‬‬ ‫‪4𝜋 2‬‬

‫‪ ,‬וע"י פתרון המשוואה‬ ‫= ‪ 𝑇 2‬נקבל כי שיפוע גרף )𝑚( ‪ 𝑇 2‬הוא‬ ‫לפי הביטוי 𝑚 ∙‬
‫𝑘‬ ‫𝑘‬
‫𝑵‬ ‫‪4𝜋 2‬‬
‫= ‪ 1.7634‬נמצא כי 𝒎 𝟗𝟑 ‪.𝒌 = 𝟐𝟐.‬‬ ‫𝑘‬

‫חישוב שגיאות והמלצות‬

‫𝑁‬
‫קבוע הקפיץ הנתון הוא 𝑀‪ .25‬בשני חלקי הניסוי שלנו קיבלנו תוצאות מעט שונות‪ .‬את אחוז השגיאה‬
‫נחשב לפי הנוסחה הבאה‪:‬‬

‫תוצאה𝑛 ‪ −‬נתון𝑛‬
‫| = אחוז השגיאה‬ ‫‪| ∗ 100‬‬
‫נתון𝑛‬

‫‪25−25.64‬‬
‫|‪.‬‬ ‫בחלק הראשון‪ ,‬נקבל כי אחוז הסטייה הוא ‪| ∗ 100 = 2.56%‬‬
‫‪25‬‬

‫‪25−22.39‬‬
‫|‬ ‫בחלק השני‪ ,‬נקבל כי אחוז הסטייה הוא ‪| ∗ 100 = 10.44%‬‬
‫‪25‬‬

‫בחלק הראשון קיבלנו אחוז סטייה יחסית קטן‪ ,‬ואנו משייכים אחוז זה לכך שגם לקפיץ עצמו יש‬
‫מסה זעירה שהזנחנו בחישובים‪ ,‬וייתכן שהקפיץ היה מעט שחוק והקבוע שלו באמת השתנה‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬בחלק השני הטעות הייתה יותר גדולה כיוון שהיא תלויה במדידת זמן שגם בתחילה‬
‫וגם בסופה תלויה בזמן התגובה של המודד‪ .‬בנוסף‪ ,‬ייתכן שכאשר שחררנו את הקפיץ הוא לא היה‬
‫אנכי לגמרי‪.‬‬
‫בס"ד‬