‫המכללה האקדמית להנדסה‬

‫אורט בראודה‬
‫המחלקה להנדסת תעשיה וניהול‬

‫דוח ניסוי מעבדה בפיזיקה‪ :‬ניסוי מס' ‪ 2‬עדשות‬

‫בהנחיית‪ :‬מר גבי גרינפלד‬

‫תאריך עריכת הניסוי‪21.3.2011 :‬‬

‫תאריך הגשת הניסוי‪4.4.2011 :‬‬

‫‪039596168‬‬ ‫מגישים‪ :‬מוטי יקואל‬

‫‪036529808‬‬ ‫מידן שוורץ‬
‫‪32635443‬‬ ‫נועם הרמן‬
 ‫כרמיאל ‪2011‬‬

‫מטרת הניסוי ‪:‬‬

‫חקירת עדשה מרכזת והוכחת הנוסחא ‪:‬‬

‫רקע תיאורטי‪:‬‬
‫עדשה דקה מרכזת היא עדשה שכאשר מעבירים דרכה אלומת‬
‫קרניים מקבילות )למשל ממקור נקודתי באינסוף(‪ ,‬הקרניים‬
‫מתרכזות לנקודה אחת‪ .‬נקודה זאת נקראת נקודת המוקד‪,‬‬
‫ומרחקה מהעדשה נקרא מרחק המוקד ‪.f‬‬
‫קרניים שמגיעות במקביל לציר האופטי מתרכזות באותה נקודת מוקד ‪f‬‬
‫נשתמש בתכונה‬
‫זו כדי למצוא את הדמות שיוצרת עדשה מרכזת‪.‬‬
‫מקור אור‪ -‬זוהי נקודה הזורקת קרניים לכל הכיוונים‪.‬‬
‫מציאת דמות ‪ P′‬של עצם ‪ P‬כתוצאה משבירת קרניים בעדשה‬
‫מתבסס על שיחזור הדמות של ראש העצם )ראה תרשים ‪.(1‬‬
‫מתוך מכלול הקרניים הבוקעות מראשו של העצם ניתן להתייחס‬
‫לשלוש קרניים בעלות תכונות מיוחדות‪:‬‬
‫‪ .1‬קרן הפוגעת בעדשה במקביל לציר האופטי הראשי נשברת‬
‫ועוברת דרך המוקד )על פי הגדרת נקודת מוקד(‪.‬‬
‫‪ .2‬קרן הפוגעת במרכז העדשה לא סוטה ממסלולה כתוצאה‬
‫מהשבירה דרך העדשה )במרכז העדשה משטחי המעבר‬
‫מקבילים זה לזה(‪.‬‬
‫‪ .3‬קרן הפוגעת בעדשה לאחר שעברה דרך נקודת המוקד‬
‫הראשונה לאחר השבירה בעדשה מתקדמת במקביל לציר‬
‫האופטי הראשי‪) .‬מסלול הופכי לקרן ‪(.1‬‬

‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪9‬‬

 ‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬

‫‪P‬‬
‫דמות ממשית היא דמות של עצם שנוצרת ע"י עדשה ושאפשר‬
‫להציג אותה על מסך‪ .‬במצב כזה הקרניים היוצאות מנקודה‬
‫מסוימת בעצם מתרכזות בנקודה ממשית אחת‪ ,‬לאחר המעבר‬

‫‪A‬‬ ‫‪F‬‬
‫בעדשה‪ .‬במקום זה יוצב המסך‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬עדשה מרכזת יוצרת דמות ממשית של עצם שמרחקו‬ ‫‪O‬‬
‫דמות אמיתית הפוכה‬
‫מהעדשה גדול יותר מאשר מרחק המוקד שלה‪.‬‬

‫דמות מדומה מתקבלת כאשר הקרניים היוצאות מנקודה‬

‫מסוימת בעצם אינם נפגשות בנקודה ממשית אחרי המעבר‬
‫בעדשה‪ ,‬אלא רק המשכי הקרניים )קו מדומה בכיוון הפוך‬
‫להתקדמות הקרן( נפגשים בנקודה אחת‪.‬‬

‫‪U‬‬
‫מכיוון שהמשכי קרניים אינן דבר ממשי‪ ,‬אין אפשרות לקבל את‬
‫הדמות על מסך‪ ,‬ולכן אנו קוראים לדמות הנוצרת בציור ע"י‬
‫המשכי קרניים – דמות מדומה‪.‬‬ ‫ʹ‪1ʭʩ‬‬
‫לדוגמה‪ :‬עדשה מפזרת איננה יכולה ליצור לבדה דמות ממשית‬
‫אלא רק דמות מדומה‪ .‬וכן גם עדשה מרכזת כאשר מרחק העצם‬
‫מהעדשה קטן יותר ממרחק המוקד שלה‪.‬‬
‫עיקרון ההופכיות‪.‬‬
‫מהלך קרני אור הוא הופכי‪ .‬כלומר בכל מערכת אופטית בה‬
‫קרני האור עוברות מסלול מסוים‪ ,‬אם נהפוך את קרני האור הן‬

‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪9‬‬

 ‫תעבורנה אותו מסלול רק בכיוון הפוך‪ .‬למשל כאשר עדשה‬
‫יוצרת דמות של עצם במקום מסוים‪ ,‬אם נציב באותו המקום את‬
‫העצם‪ ,‬העדשה תיצור דמות שלו במקום שבו היה העצם במצב‬
‫הקודם‪.‬‬
‫עצם מדומה על פי עקרון ההופכיות‪ ,‬מכיוון שעדשה מפזרת‬
‫יוצרת דמות מדומה מעצם ממשי‪ ,‬אפשר לקבל בעדשה מפזרת‬
‫דמות ממשית אם המקור הוא עצם מדומה‪.‬‬

‫דמות אמיתית תמיד הפוכה‪ ,‬דמות מדומה תמיד ישרה‪.‬ולכן‬

‫ככל שהדמות קרובה לעדשה היא נראית קטנה יותר וככל‬
‫שהיא יותר רחוקה היא נראית יותר גדולה‪ .‬יחס המרחקים‬
‫‪h2 v‬‬
‫=‬
‫‪h1 u‬‬
‫כיחס הגדלים ‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫מהנוסחא ‪ v = − u + f‬ניתן לראות שיש קשר בין מוקד העדשה‬
‫למיקום של העצם ושל הדמות‪,‬בנוסף אפשר לראות שהנוסחא‬
‫היא פונקציה ליניארית עם שיפוע השווה ל ‪.-1‬‬

‫ציוד לניסוי‪:‬‬
‫מסילה‬ ‫•‬
‫מקור אור )מקרן(‬ ‫•‬
‫עדשה מרכזת‬ ‫•‬
‫מסך‬ ‫•‬
‫סרגל‬ ‫•‬

‫מהלך הניסוי‪:‬‬
‫נרכיב בצד אחד של המסילה את מקור אור )מקרן(‪,‬בצד השני‬
‫נמקם את המסך וביניהם נמקם את העדשה המרכזת‪.‬‬
‫נשים לב שהמיקום של העדשה הוא כזה שנבחין בדמות על‬
‫המסך‪,‬נמדוד את ה‪ o-‬ואת ה‪ -i (o-‬מרחק עצם מהעדשה‬
‫‪ -,i‬מרחק דמות מהעדשה(‪ ,‬נחזור על הניסוי ב‪4-‬‬
‫מרחקים שונים‪ 90,100 ,110:‬ו ‪ 80‬ס"מ כאשר אנו‬

‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪9‬‬

 ‫מזיזים כל פעם את העדשה עד לקבלת דמות ממוקדת על‬
‫המסך‪.‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪O‬‬

‫‪V‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫‪1/o‬‬ ‫‪1/I‬‬ ‫מרחק‬

‫]‪[1[cm‬‬ ‫]‪[1/cm‬‬ ‫]‪o [cm] I [cm‬‬ ‫כולל‬

‫§‪£ª‬‬
‫‪0.03773 0.01197‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪26.5‬‬ ‫‪83.5‬‬ ‫‪110‬‬
‫‪0.01176‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪0.03571 0.01388‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪0.01351 0.03846‬‬
‫‪35‬‬
‫‪0.03333 0.01666‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪26‬‬
‫‪I°‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪90‬‬
‫‪0.01612 0.03571‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪28‬‬
‫‪0.03030 0.02127‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪80‬‬
‫‪0.02040 0.03225‬‬
‫‪82‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪31‬‬

‫גרף ‪:1‬‬

‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪9‬‬

‫‪linest:‬‬ ‫נק' חיתוך שיפוע‬
‫‪-0.865132 88.46733‬‬
‫‪0.2064196 10.92788‬‬ ‫שגיאה‬

‫מסקנות מהגרף‬
‫אם המקור נמצא במוקד אזי הדמות נמצאת באינסוף‪.‬‬
‫אם המקור נמצא באינסוף אזי הדמות נמצאת במוקד‪.‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫כאשר ‪ i‬שואף לאינסוף המוקד )אסימפטוטה אנכית( יהיה ב‬
‫‪ 25‬ס"מ‬
‫כאשר ‪ o‬שואף לאינסוף המוקד )אסימפטוטה אופקית( יהיה ב‬
‫‪ 26.5‬ס"מ‬
‫ולכן המוקד‪ ,‬הממוצע בין שני המוקדים‪ ,‬יהיה‪:‬‬

‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪9‬‬

 ‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫‪ y= -a+b ,‬כלומר‬ ‫‪i‬‬
‫‪=− +‬‬
‫‪o‬‬ ‫‪f‬‬ ‫גרף ‪ :2‬לפי הפונקציה הליניארית‬
‫השיפוע ‪-1‬‬

‫נק'‬
‫‪linest:‬‬ ‫שיפוע‬ ‫חיתוך‬
‫‪-‬‬
‫‪1.0933 0.0534‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪64‬‬
‫‪0.0252 0.0006‬‬
‫‪92‬‬ ‫‪77‬‬ ‫שגיאה‬

‫כפי שאנו רואים מתוצאות ה ‪LINEST‬‬

‫השיפוע אכן שואף ל ‪-1‬‬

‫סטייה יחסית‪:‬‬
‫| ‪| 1 − 1.09334‬‬
‫‪* 100 = 8.5%‬‬
‫‪1.09334‬‬

‫אם המקור נמצא במוקד אזי הדמות נמצאת באינסוף‪.‬‬

‫אם המקור נמצא באינסוף אזי הדמות נמצאת במוקד‪.‬‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪9‬‬
 ‫כלומר‪:‬‬
‫כאשר ‪ i‬שואף לאינסוף המוקד יהיה ב‬

‫כאשר ‪ o‬שואף לאינסוף המוקד יהיה ב‬

‫ולכן המוקד‪ ,‬הממוצע בין שני המוקדים‪ ,‬יהיה‪:‬‬

‫כעת נשאל את השאלה האם ‪'' f '= f‬‬

‫נבדוק סטייה יחסית‪:‬‬

‫הצעות ייעול‪:‬‬

‫מספר רב יותר של מדידות על מנת שיהיו יותר מדגמים ומכאן‬ ‫‪.1‬‬

‫התוצאות יהיו יותר מדויקות‪.‬‬
‫שימוש במכשירים אלקטרוניים לזיהוי נקודה ברורה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫הגרף שהתקבל בחלק השני אכן יצא לינארי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪9‬‬

 ‫ציפינו לקבל בגרף השני של הניסוי שיפוע ‪,-1‬קיבלנו שיפוע‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ 1.09- ± 0.02‬כלומר התקבל שיפוע התואם את התיאוריה‪.‬‬
‫ניתן לראות כי הסטייה של ‪ f‬דיי גדולה ומכאן שתוצאות הניסוי‬ ‫‪.3‬‬
‫אינן דיי מדויקות‪ ,‬ככל הנראה הסטייה הגדולה נובעת מחוסר דיוק בזמן‬
‫המדידות‪.‬‬
‫‪1 1 1‬‬
‫אכן מתקיימת‪.‬‬ ‫הנוסחה ‪= +‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪f u v‬‬

‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪9‬‬