‫דף נוסחאות כימיה כללית‬

‫ספקטרום אטומי ומודל בוהר נכון עבור אטומים דמויי מימן )בעלי אלקטרון בודד‬ ‫הגדרות בסיסיות‬
‫בקליפת הגרעין(‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫סימון כימי של יסוד ‪ 12) C‬מספר מסה‪ 6 ,‬מספר אטומי(‬ ‫‪6‬‬
‫אנרגיית הרמה ה‪z :n-‬‬ ‫רדיוס הרמה ה‪n :n-‬‬
‫‪En  RH‬‬ ‫‪rn  a0‬‬ ‫מספר אטומי – מס' הפרוטונים שמכיל אטום = מס' האלקטרונים )באטום נייטרלי(‬
‫‪n‬‬ ‫‪z‬‬
‫מספר מסה – מס' הפרוטונים ‪ +‬מס' הניוטרונים בגרעין‬
‫‪R H  13.6 eV  2.18  10  18 J  2.18  10  11 [ erg ]  3.29  10 15‬‬ ‫‪ 1 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫איזוטופים – אטומים בעלי אותו מספר פרוטונים ‪ Z‬אבל מספר ניוטרונים שונה‬
‫‪ sec ‬‬
‫יון – אטום בעל מטען קטיון – יון עם מטען חיובי )הוצא אלקטרון( אניון – יון עם‬
‫‪h2‬‬ ‫‪‬‬ ‫מטען שלילי )נוסף אלקטרון(‬
‫‪a0 ‬‬ ‫‪ 0.0529  nm   0.53  A ‬‬
‫‪4 kme 2‬‬ ‫‪ ‬‬
‫משקל אטומי = תוחלת המשקלים של כל האיזוטרופים‬
‫‪ A.M.U‬יחידת המידה של משקל האטומי = ‪ 1/12‬משקל של פחמן )יש בטבלה(‬
‫מסת ומטען האלקטרון‪e  1.6 1019 c m  9.11031 [ kg ] :‬‬
‫בד"כ נשתמש בגרם למול ולא ב‪A.M.U‬‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫מולקולה מספר אטומים בקשר כימי דוגמא ‪) NaCl‬נתרן כלורי(‬
‫משוואת רידברג )הפרש אנרגיה בין ‪ 2‬רמות(‪ E  RH z 2  2  2  :‬‬ ‫משקל מולקולרי ‪ M.W‬סכום משקלים אטומיים של אטומים המרכיבים מולקולה‬
‫‪n‬‬ ‫‪n f ‬‬
‫‪ i‬‬
‫לשים לב!! איזוטופים הם בעלי אותו ‪) Z‬מספר אטומי(!!‬ ‫מספר אבוגדרו‪ :‬מספר אטומי הפחמן ב‪ 12-‬גרם חומר‪N A  6.022  10 23 -‬‬
‫‪RH‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מול כמות החומר המכילה מספר אבוגדרו של חלקיקים ‪W gr # atoms‬‬
‫‪h  3.29  10‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪sec‬‬ ‫‪EI  RH z 2‬‬ ‫אנרגית יוניזציה‪ n f   :‬‬ ‫‪1mol  1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ni2‬‬ ‫‪MW‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪NA‬‬
‫נוסחא אמפירית יחס מינימלי בין האטומים מרכיבים את המולקולה )צמצום שברים(‬
‫‪| E | RH 2 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תדירות פוטון המעורב במעבר רמה‬ ‫נוסחא מולקולרית הרכב האטומים המדוייק במולקולה‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪h‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪ni‬‬ ‫‪nf‬‬ ‫ריאקציה כימית משוואה כימית שמתארת קשר בין תוצרים שנוצרים למגיבים‪.‬‬
‫מספר האטומים וסך המטען החשמלי שווה בתוצרים ובמגיבים‪.‬‬
‫סדרות פליטה )חזרה אל הרמה( ‪Lyman n=1, Balmer n=2, Paschen n=3‬‬
‫תמיד‪ ,‬קודם צריכים לאזן את המשוואה ומומלץ להתחיל מהאטומים שמופיעים‬
‫איך הגיעו לרדיוסים המותרים? ע"י הגדרת כימות תנע זויתי ‪n h‬‬ ‫בכמה שפחות מגיבים ותוצרים!‬
‫‪mVr ‬‬
‫‪2‬‬ ‫גורם מגביל המגיב שיגמר ראשון בריאקציה ויקבע את כמות התוצר המתקבל‬
‫‪h‬‬ ‫‪h‬‬ ‫סטויכומטריה היחס בין היסודות בתרכובות מסויימות או במשוואה )לפי המקדמים(‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫אורך גל דה ברולי )דואליות גל חלקיק(‬
‫‪mi‬‬ ‫‪vi‬‬
‫‪p m eV‬‬ ‫אחוז משקלי ‪100‬‬ ‫אחוז נפחי ‪100‬‬
‫‪mtot‬‬ ‫‪vtot‬‬
‫‪p  mv ‬‬ ‫‪2meEk‬‬ ‫תנע של אלקטרון‪:‬‬
‫המודל האטומי של בוהר )אטומים ויונים דמויי מימן‪-‬אלקטרון בודד (‬
‫‪400  nm     700  nm ‬‬ ‫אורך גל של אור נראה‬ ‫‪ .1‬אלקטרון נע סביב הגרעין במסלול מעגלי בהשפעת הכוח החשמלי בין הגרעין‬
‫והאלקטרון‪.‬‬
‫מהירות פוטואלקטרון הנפלט מאטום בעל אנ' קשר ‪ E0‬לאחר שהוקרן באנרגיה‬ ‫‪ .2‬אלקטרון יכול לנוע רק במסלולים מיוחדים סביב הגרעין )מצבים קשורים( ולכל‬
‫‪2Ek‬‬ ‫‪2  E 0  E ph ‬‬ ‫מסלול רדיוס מסוים ובו אנרגיה מסוימת לגרעין‪ .‬כל מסלול מסומן ב‪) n-‬מס' קוונטי(‪.‬‬
‫‪V ‬‬ ‫‪‬‬ ‫פוטונית ‪ Eph‬וצבר אנרגיה קינטית ‪:Ek‬‬ ‫‪ .3‬האלקטרון נע במסלולים ע"י בליעה או פליטה של פוטון‪.‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫קליטת פוטון‪ -‬עלייה באנרגיה‪ ,‬פליטת פוטון‪ -‬ירידה באנרגיה‪.‬‬
‫‪RH‬‬ ‫] ‪2.18 1018 [ J‬‬ ‫‪ - n  1‬מצב יסוד‪ ,‬אנרגיה הכי נמוכה‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 3.29 1015  Hz ‬‬ ‫‪ - n  1‬מצבים מעוררים‪.‬‬
‫]‪h 6.626 1034 [ J  sec‬‬
‫‪ - n  ‬יינון‪ ,‬בו האלקטרון משתחרר מהאטום )האפקט הפוטואלקטרי(‪.‬‬
‫גדלים במטרים‪:‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪c‬‬
‫‪mili‬‬ ‫‪micro‬‬ ‫‪nano‬‬ ‫‪pico‬‬ ‫‪kilo‬‬ ‫‪‬‬ ‫האפקט הפוטואלקטרי אורך גל ‪ ‬תדירות ‪  ‬מספר הגל ‪  ‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪ c‬‬ ‫‪‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫אנרגיה של גל א"מ )פוטון( ‪E  h‬‬
‫אנרגיה קינטית של אלקטרון ששוחרר ע"י פוטון‪- E0 Ek  E ph  E0 :‬‬
‫המרות‬ ‫‪J‬‬ ‫‪erg‬‬ ‫‪eV‬‬ ‫‪kcal/mole‬‬
‫=‪1J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪6.24·1018‬‬ ‫‪1.44·1020‬‬ ‫פונקצית עבודה‪ /‬אנרגית סף הדרושה לשחרור האלקטרון‪.‬‬
‫= ‪1 erg‬‬ ‫‪10-7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6.24·1011‬‬ ‫‪1.44·1013‬‬ ‫‪h  6.626  10‬‬
‫‪27‬‬
‫]‪[ erg  sec‬‬ ‫קבוע פלאנק ]‪ 6.626  1034 [ J  sec‬‬
‫= ‪1 eV‬‬ ‫‪1.6·10-19‬‬ ‫‪1.6·10-12‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪23.06‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1 kcal/mole = 6.95·10-21‬‬ ‫‪6.95·10-14‬‬ ‫‪4.34·10-2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪kg  m‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪J ‬‬ ‫קבוע שימושי לאנרגיה‪hc  12400  eV    1.9878 10 25  J m  :‬‬
‫= ‪1 cm-1‬‬ ‫‪1.99·10-23‬‬ ‫‪1.99·10-16‬‬ ‫‪1.24·10-4‬‬ ‫‪2.86·10-3‬‬ ‫‪sec‬‬
‫‪2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪A ‬‬

‫‪1 atm  760 mmHG  760 Torr  101325 N / m‬‬

‫‪2‬‬ ‫מודל חלקיק בתיבה תלת מימדית‬
‫עבור תיבה באורך ‪ L‬וקואורדינאטת מקום ‪ x‬פונקצית הגל המתאימה לאלקטרון‬
‫‪ 101.325 kPa ( kilo Pascal )  1.01325 bar‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪n ‬‬
‫‪ n  x ‬‬ ‫‪sin ‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪n  1, 2,3...‬‬
‫‪1 liter  atm  24.2 cal  101.3 J‬‬ ‫‪1 cal  4.184 J‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪ L ‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫‪1 a.m.u  1.66  10 kg‬‬ ‫‪1 Molar  1 mol / liter‬‬ ‫רמות האנרגיה של האלקטרון בעל מסה ‪ En  h n :m‬הפרשי רמות‬
‫‪9‬‬ ‫‪8mL2‬‬
‫‪1 J  0.239 kal  1 c  1 volt‬‬ ‫‪1 C  3  10 esu‬‬
‫‪h2‬‬ ‫‪2‬‬
‫אנרגיה‪ En  h  n 2f  ni2  :‬קבוע שימושי‪ 6.03  1018 J :‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪1 Deybe  10 esu  cm  3.34  10 cm‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪8mL‬‬
‫‪8m A2‬‬

‫©ענת עציון‬ ‫כימיה כללית )‪ – (125001‬חורף תש"ע‬

 ‫קונפיגורציה אלקטרונית תיאור חלוקת האלקטרונים בין האורביטלים השונים‪.‬‬ ‫המבנה האלקטרוני של האטום ‪–n‬מספר קוונטי ראשי = הרמה האנרגטית של‬
‫דוגמא בפחמן ‪ C‬יש ‪ 6‬אלקטרונים לכן‬ ‫האלקטרון )עבור אטום מימן או דמוי מימן אין מספרים קוונטיים חוץ מ‪ n‬וכל‬
‫האורביטלים שווי אנרגיה = מנוונים(‬
‫‪1s 2 2 s 2 2 p 2‬‬
‫הקונפיגורציה היא‪:‬‬
‫‪- l‬מספר קוונטי משני = קובע את התנע הזוויתי של האלק‪ ,‬וצורת האורביטל במרחב‬
‫תבנית לקונפיגורציה אלקטרונית‪:‬‬ ‫‪-ml‬מספר קוונטי מגנטי נובע מהווצרות אפקט מגנטי מתנועת האלקטרון מתאר את‬
‫|‬ ‫|‬ ‫| |‬ ‫| | | |‬ ‫| |‬ ‫הכיוון המרחבי של האורביטל‪.‬‬
‫‪1s‬‬ ‫‪2s‬‬ ‫‪2p‬‬ ‫‪3s‬‬ ‫‪3p‬‬ ‫‪3d‬‬ ‫‪4s‬‬ ‫‪4p‬‬ ‫‪-ms‬מספר קוונטי של ספין לא נובע ממשואת שרדינגר ולא תלוי במספרים האחרים‬
‫קונפיגורציה אלקטרונית של מתכות המעבר‬
‫ערכים‪n  1, 2,... l  0,1,...  n 1 , m l  0, 1, 2,...  l , ms  1/ 2 :‬‬
‫למתכות המעבר תכונות מיוחדות הנובעות ממילוי קליפות פנימית‪.‬‬
‫הקונפיגורציה האלקטרונית של השורה הראשונה של מתכות המעבר ) ‪Z=21‬‬ ‫אפשריים(‪.‬‬ ‫אורביטלים בכל קליפה אלקטרונית )צירופי ‪l , ml‬‬ ‫יש בסה"כ ‪n2‬‬
‫‪:( 30‬‬ ‫יש לכל היותר ‪ 2n2‬ברמה קוונטית ראשית ‪.n‬‬
‫המתכת‬ ‫‪Z‬‬ ‫הקופיגורציה‬ ‫עקרון פאולי‪ :‬לא יתכנו ‪ 2‬אלקטרונים באטום עם אותו סט של מספרי ‪ n, l , ml , ms ‬‬
‫‪Sc‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪1s22s22p63s23p63d14s2‬‬
‫‪Ti‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪3d24s2‬‬ ‫כלל הונד‪ :‬כשממלאים אלקטרונים באורביטלים מנוונים קודם כל מכניסית את אלה‬
‫‪V‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪3d34s2‬‬ ‫בעלי אותו ספין ואח"כ מזווגים אותם‬
‫‪Cr‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪3d54s1‬‬ ‫עקרון אופבאו – סדר מילוי האורביטלים – עקרון ‪ n+l‬ממלאים אלקטרונים בסדר‬
‫‪Mn‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪3d54s2‬‬ ‫עולה של הסכום ‪ n+l‬כמו בדוגמא‪:‬‬
‫‪Fe‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪3d64s2‬‬
‫‪Co‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪3d74s2‬‬
‫‪Ni‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪3d84s2‬‬ ‫סדר מילוי הקליפות לפי אופבאו‪:‬‬
‫‪Cu‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪3d104s1‬‬ ‫‪s 2s 2p 3s 3p 4s 3d 4p 5s 4d 5p 6s‬‬
‫‪Zn‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪3d104s2‬‬ ‫‪14f 5d 6p 7s 5f 6d 7p‬‬
‫חומר פאראמגנטי יש אלקטרונים בלתי‬
‫הסבר‪ :‬כשיש מצב בו יש לרמה ‪ 3d‬אפשרות להשלים חצי קליפה או‬
‫מזווגים‪ .‬נמשך מעט למגנט‬
‫קליפה מלאה היא לוקחת אלקטרון מרמה ‪) 4s‬ואז היא עוקפת את רמה‬
‫חומר דיאמגנטי כל האלקטרונים מזווגים‪.‬‬
‫‪ 4s‬ברמת האנרגיה שלה(‪.‬‬
‫לא נמשך למגנט‬
‫כל הזמן נשארים ‪ 2‬אלקטרונים ב ‪ ,4s‬חוץ מאשר ב‪ Cr -‬וב‪.Cu -‬‬
‫כלל אצבע‪ :‬חומר הוא דיאמגנטי אם כל‬
‫‪ - Cr‬הרמות ‪ 3d‬ו‪ 4s -‬מאוד קרובות באנרגיה‪ ,‬ויש ירידה באנרגיה‬ ‫הקליפות שלו מלאות‪.‬‬
‫הכללית כאשר אלקטרון אחד מהזוג ‪ 4s2‬עובר לאורביטל ‪3d‬‬
‫הטבלה המחזורית‬
‫קליפת הערכיות‪ :‬הקליפה בעלת ה‪ n-‬הגדול ביותר שמאוכלסים בה אורביטלי ‪ s‬ו‪.p-‬‬ ‫היסודות מסודרים לפי מספר אטומי עולה החל מהפינה השמאלית העליונה‪ ,‬מעבר‬
‫‪2‬‬ ‫שורה משמעו קליפה אלקטרונית חדשה‪.‬‬
‫‪. (ns‬‬ ‫מספר מקסימאלי של אלקטרונים בה הוא‪np 6 ) 8 :‬‬ ‫אותו טור = אותה קבוצה = אותה משפחה = תכונות דומות הנובעות‬
‫גזים אצילים‪ :‬כאשר קליפת הערכיות מלאה‪.‬‬ ‫מקונפיגורציה דומה של אלקטרוני הערכיות‪.‬‬
‫שיווי משקל כימי‬ ‫ואתה שורה = אותו מספר קוונטי = אותו ‪ = n‬אותה קליפה‬
‫זהו מצב בו ‪ 2‬תגובות הפוכות מתרחשות בקצב זהה‪ ,‬בסה"כ אין שינוי בריכוזי‬ ‫מיסוך מטען הגרעין שמרגישים האלקטרונים החיצוניים קטן עקב נוכחות אלקטרונים‬
‫החומרים בתגובה‪ .‬עבור ‪aA  bB  cC  dD‬‬ ‫פנימיים‪ .‬ההשפעה של מיסוך משמעותית בירידה בטור כי נוספות קליפות‬
‫קליפת הערכיות = הקליפה בעלת ה‪ n-‬הכי גבוה שמאכלס אורביטלי ‪ p‬או ‪s‬‬
‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪mol‬‬ ‫‪[C ] eq [ D ] eq‬‬ ‫גז אציל = קליפת ערכיות מלאה = אנרגיית יינון גבוהה מאוד‬
‫‪ = [ X ]eq‬ריכוז מולרי‬ ‫‪K‬‬
‫‪c‬‬
‫‪‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬
‫קבוע ש"מ לפי ריכוזים‪:‬‬ ‫מתכת אלקלית = אלקטרון יחיד בקליפת הערכיות = אנרגיית יינון נמוכה‪.‬‬
‫‪liter‬‬ ‫‪[ A] eq [ B ] eq‬‬
‫פוטנציאל יוניזציה של ‪ X‬הוא הגדול בקבוצה אליה הוא משתייך=‪ X‬ראש הטור‬
‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫הרדיוס האטומי‪ :‬נקבע עפ"י ‪ (1‬המספר הקוונטי הראשי ‪) n‬יותר דומיננטי(‬
‫‪( PC ) eq ( PD ) eq‬‬
‫‪ = PX‬הלחץ החלקי‪.‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪‬‬ ‫קבוע ש"מ לפי לחצים‪:‬‬ ‫‪ (2‬המטען הגרעיני האפקטיבי ‪Zeff‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪ EI‬אנר' יינון‪ :‬האנ' הדרושה להוציא אלקטרון מאטום ניטראלי‪:‬‬
‫) ‪( PA‬‬ ‫‪eq ( PB ) eq‬‬
‫‪pi‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ i‬‬ ‫‪M  M   e‬‬
‫‪ptot ntot‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ EA‬אפיניות )זיקה אלקטרונית(‪ :‬משתחררת כשמוסיפים אלקטרון לאטום‬
‫‪kc  k p  1‬‬
‫‪RT ‬‬
‫‪n‬‬
‫‪K‬‬ ‫) ‪ K ( RT‬‬ ‫מעבר בין הקבועים‪:‬‬
‫‪ %‬פירוק‪:‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪c‬‬ ‫ניטראלי‪M  e  M  :‬‬
‫] ‪[ x‬‬ ‫‪ c  d    a  b  = n‬‬
‫‪ 100‬‬ ‫‪X‬‬
‫]‪[ x‬‬ ‫‪Kc‬‬ ‫הכפלת מקדמי התגובה בקבוע ‪X ‬קבוע ש"מ החדש‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫בחיבור משוואות‪ ,‬קבוע ש"מ הוא מכפלת הקבועים של התגובות שחוברו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪ Qc  k c‬לכיוון ימין – לתוצרים‪ -‬אקסוטרמי‪ -‬פולט חום‬ ‫] ‪[C ] [ D‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪ Q  k‬לכיוון שמאל – למגיבים‪ -‬אנדוטרמי‪ -‬קולט חום‬
‫‪Qc ‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪c‬‬ ‫‪c‬‬
‫] ‪[ A] [ B‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫סיכום‪:‬‬
‫השפעות גורמים חיצוניים על ש"מ‪:‬‬ ‫‪ -‬לאטומים עם אותו מס' אלקטרונים‪ :‬מטען גרעיני אקפטיבי גדול =< רדיוס קטן‬
‫‪ ‬לחץ‪ -‬הגדלתו תגרום לכיוון בו מספר המולים קטן יותר‪ k .‬קבוע‪.‬‬ ‫‪ -‬אחרי יינון המרחק של האלקטרון מהגרעין קטן‬
‫‪ ‬הוספת גז אינרטי ללחץ קבוע תגרום לעלייה בנפח‪ ,‬ירידה בלחצים החלקיים‪,‬‬ ‫מקרים יוצאי דופן‪ :‬קליפה מלאה או חצי מלאה )האלקטרונים לא מזווגים( הן‬
‫ולכן התגובה בכיוון שיש בו יותר מולים‪.‬‬ ‫בעלות יציבות מיוחדת וגם תת‪-‬רמה חצי מלאה )‪ Mg‬שממלא את ‪.(3S‬‬
‫‪ ‬טמפ'‪ -‬התגובה תהיה בכיוון האנדוטרמי‪ k .‬משתנה‬ ‫‪ EI  Na   EI  Al   EI  Mg ‬כלומר קשה יותר ליינן אלקטרון‪.‬‬
‫‪ ‬כימי‪ -‬בהקטנת ריכוז‪ ,‬התגובה תהיה בכיוון שיגדיל אותו‪ k .‬קבוע‬
‫‪ n‬דומיננטי יותר בקביעת הרדיוס‬
‫מלחים קשי‪-‬תמס בעלי מסיסות מוגבלת במים‪ ,‬יוצרים ש"מ בין המוצק ליונים‬ ‫מהמטען האפקטיבי‪.‬‬
‫מכפלת המסיסות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫משפחות בטבלה המחזורית‪:‬‬
‫‪M X‬‬ ‫‪ aM‬‬ ‫‪ bX‬‬ ‫בתמיסה‪:‬‬
‫)‪a b(s‬‬
‫‪ K sp [ M  ]a [ X  ]b‬שוויון –‬ ‫) ‪( aq‬‬ ‫) ‪( aq‬‬

‫מסיסות‪ :‬כמות החומר שאפשר להמיס בתמיסה‪.‬‬

‫אפקט היון המשותף‪ :‬אם מוסיפים לתמיסה רוויה בתמיסה רוויה )לא ניתן להמיס‬
‫של מלח קשה תמס‪ ,‬מלח נוסף המכיל יון משותף‪ ,‬יותר את המלח ‪ .( MX‬אי‪-‬שוויון‬
‫מסיסות המלח המקורי יורדת )המערכת תיטה לכיוון קורה בתמיסה בלתי רוויה‪.‬‬
‫המגיבים כדי לחזור לש"מ(‪.‬‬

‫©ענת עציון‬ ‫כימיה כללית )‪ – (125001‬חורף תש"ע‬

 ‫סימון לואיס‬
‫מבנה לואיס‪:‬‬
‫‪ .1‬ספירת כמה ‪ e‬וולנטיים יש )כולל התחשבות במטען המולקולה(‪.‬‬
‫‪ .2‬מיקום האטום האלקטרוחיובי במרכז )מימן תמיד טרמינלי‪ ,‬חמצן כמעט תמיד חוץ‬
‫מאשר בקשר ‪.(OH‬‬
‫‪ .3‬חיבור האטומים הנותרים בקשר לאטום המרכזי‪.‬‬
‫קשרים כימיים‬
‫קשר יוני נוצר מאינטרקציה של קטיון )מולקולה מיוננת חיובית( ואניון )מולקולה‬
‫שלילית שהוכנס לה אלקטרון עודף( – נוצר בעקבות מעבר אלקטרונים מקליפת‬
‫הערכיות של הקטיון לזו של האניון כך ששניהם מגיעים לקונפיגורציה של גז‬
‫אציל‪ .‬התהליך מורכב מ‪ 3‬חלקים‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪kq1q2‬‬ ‫‪E : M  M e‬‬

‫‪ .4‬השלמת אוקטט לאטומים ההיקפיים‪ .‬פיזור האלקטרונים לפי סדר אלקטרושליליות‬ ‫‪I‬‬

‫‪E  EI  EA ‬‬
‫יורד‪ .‬לאטומים להם לא הושלם אוקטט נוסיף קשרים כפולים )או משולשים ע"י‬ ‫והאנרגיה דרושה‪ rX  rM  :‬‬ ‫‪E : X e  X‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫שימוש בזוגות גלמודים‪.‬‬ ‫‪A‬‬

‫‪‬‬
‫‪ .5‬אם יש אלקטרונים נותרים הם ימוקמו על האטום המרכזי‪.‬‬ ‫‪ EA‬בסימן הפוך ל‪EI -‬‬ ‫‪kq q‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪k  14.4 eV A‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪: M  X  MX‬‬
‫לא חייבים להשלים לאוקטט‪Al , B , Be :‬‬ ‫‪r‬‬

‫‪ .6‬קביעת המטען הפורמלי של האטומים‪.‬‬
‫מטען פורמלי‪) :‬מידת חלוקת האלקטרונים בין האטומים(‬
‫)מס אלק' ערכיות קושרים( ‪) - 0.5‬מס אלק' ערכיות לא קושרים( ‪(N) -‬‬
‫‪ = N‬מספר אלקטרוני ערכיות באטום‪.‬‬
‫סכום המטענים הפורמלים כמטען כל המולקולה‪ .‬עבור מולקולה ניטראלית‬
‫המטען פורמלי הוא ‪ .0‬עבור יון = מטען היון‪.‬‬
‫טיפים למבנה לואיס‪:‬‬
‫‪ 2 -‬אטומים עם מטען פורמלי זהה לא יהיו שכנים‪.‬‬
‫‪ -‬אטומים משורה שלישית ומטה יכולים לחרוג מכלל האוקטט כך שיהיו יותר‬
‫מ‪ 8‬אלקטרונים בקליפת הערכיות )היפרולנטיות(‬
‫‪ -‬חמצן בד"כ לא יהיה אטום מרכזי ולא יהיה קשר חמצן חמצן במולקולה‬
‫המכילה יותר מחמצן אחד פרט למקרים מיוחדים‪.‬‬
‫‪ -‬בחומצות המורכבן מחמצן ומימן המימן בד"כ קשור לחמצן‬
‫‪ -‬האטום היותר אלקטרושלילי אמור להיות בעל מטען פורמלי שלילי או אפס‪.‬‬
‫‪ -‬לא משאירים זוגות בלתי מזווגים‪.‬‬
‫מבנים רזונטיביים‪ :‬מיקום האטומים זהה‪ ,‬אך מיקום האלקטרונים שונה‪.‬‬
‫סטייה מזוויות אידיאליות‪:‬‬
‫‪ .1‬זוג גלמוד תופס יותר מקום מזוג קושר‬
‫‪ .2‬מקום שהקשר תופס‪ :‬קשר בודד > כפול > זוג גלמוד > משולש‬
‫‪ .3‬ככל שהמתמיר יותר אלקטרושלילי‪ ,‬כך תופס פחות מקום‪.‬‬
‫אורכי קשרים‪:‬‬
‫קשר בודד < קשר כפול < משולש‪.‬‬
‫עבור ‪ CaF2‬יש פעמיים משיכה ‪ Ca  F‬ופעם אחת דחייה ‪F  F‬‬
‫כדי שהתהליך ישתלם אנרגתית אנרגיית הקטיון צריכה בעלת אנרגיית יינון נמוכה‬
‫)טור ראשון או שני( והאניון יהיה בעל אנרגיית זיקה לא נמוכה מדי )אל מתכת(‪.‬‬
‫קשר קוולנטי נוצר משיתוף אלקטרונים בין אטומים כך ששני בני הזוג בקשר‬
‫מגיעים לקונפיגורציה של גז אציל‪ .‬דרושים ‪ 2‬אלקטרונים ליצירת קשר שנמצאים בין‬
‫שני הגרעינים‪ .‬כך נוצרות מולקולת‪ .‬הקשר בד"כ בין אל‪-‬מתכות‬
‫קשר קואורדינטיבי קשר קוולנטי‪ ,‬שבו אטום אחד תורם‬
‫את שני האלקטרונים בעוד שאטום אחר לא תורם כלום‪.‬‬
‫אלקטרושליליות היכולת של אטום‬
‫במולקולה להתחרות על זוג אלקטרונים‪.‬‬
‫הפרש אלקטרושליליות קטן‪ -‬הקשר‬
‫קוולנטי יותר‪.‬‬
‫קשר פולרי‪ :‬שיתוף אלקטרונים בין שני‬
‫יסודות אינו במידה שווה – יש הפרדת מטען כך שהאטום אליו האלקטרונים נוטים‬
‫– זהו האטום האלקטרושלילי יותר והוא נושא מטען חלקי שלילי והאטום השני‬
‫נושא מטען חיובי שלילי‪:‬נוצר מומנט דיפול הקשר פולרי יותר ככל שההפרש‬
‫באלקטרושליליות גדול יותר‪.‬‬
‫מומנט דיפול‪ :‬מודד את מידת הקוטביות של הקשר ‪   d‬‬
‫‪18‬‬
‫מומנט הדיפול ‪  D  10 esu  cm ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫המרחק בין האטומים‪/‬אורך הקשר‪d A  10 cm :‬‬
‫‪8‬‬

‫היברידיזציה )קשר קוולנטי = כל אחד תורם אלק'(‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫אורביטלים שנוצרים מחפיפה של אורביטלים חצי מלאים המתאימים מרחבית‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫הפרש אלקטרושליליות ‪ C  3 10 esu ‬‬
‫הכלאת ‪ :SP‬אורביטל ‪ S‬ו‪ P‬יוצרים ‪ 2‬אורביטלי ‪ SP‬בשתי מערכות צירים שונות‬
‫הכיווניות נקבעת ע"י אורביטל ‪ P‬שמשתתף בהכלאה לכן הגיאומטריה ליניארית‬ ‫אחוז הקשר היוני )‪=100‬יוני‪=0 ,‬קוולנטי(‪:‬‬
‫הכלאת ‪ : SP 2‬אורביטל ‪ S‬ושני אורביטלי ‪ P‬יוצרים ‪ 3‬אורביטלי ‪SP 2‬‬ ‫‪ D‬‬ ‫‪ D ‬‬ ‫‪ %‬הקשר היוני =‬
‫‪ 100 ‬‬ ‫‪ 100‬‬
‫‪4.8  10  esu   d  cm ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪10‬‬

‫הכלאת ‪ : SP 3‬אורביטל ‪ S‬ושלושה אורביטלי ‪ P‬יוצרים ‪ 4‬אורביטלי ‪SP3‬‬ ‫‪4.8 D / A  d A‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫כללים להיברידיזציה‪:‬‬
‫כיוון הדיפול‪ :‬שקול וקטורי אל הכיוון הכי אלקטרו שלילי )לגלמודים אין משמעות‬
‫‪ .1‬כתיבת מבנה לואיס ‪ .2‬זיהוי מספר הכיוונים במרחב‬
‫מבחינת החישוב הוקטורי(‪.‬‬
‫א‪ .‬קביעת מבנה ‪VSEPR‬‬
‫ב‪ .‬קביעת סוג ההיברידיזציה‬ ‫מבני ‪ :VSERP‬אלקטרונים דוחים זה את זה ולכן יסתדרו במרחק מקסימאלי‬
‫היברידיזציה‬
‫‪ .3‬קביעת הגיאומטריה המרחבית לפי הטבלה‪:‬‬
‫‪180‬‬
‫‪120‬‬

‫קטן מ‪120-‬‬

‫‪109.5‬‬

‫‪107‬‬
‫קשר ‪ : ‬נוצר בין האורביטלים ההיברידיים צפיפות האלקטרונים בין‬
‫הגרעינים‪.‬‬
‫קשר ‪ : ‬נוצר בין אורביטלי ‪ p‬שלא עברו הכלאה‪ .‬צפיפות האלקטרונים‬
‫מעל ומתחת לקו המחבר בין האטומים‪.‬‬ ‫‪104.5‬‬
‫קשר בודד= ‪‬‬
‫קשר כפול= ‪  ‬‬
‫קשר משולש‪     :‬‬

‫©ענת עציון‬ ‫כימיה כללית )‪ – (125001‬חורף תש"ע‬

 ‫תרמוכימיה‬ ‫גזים‬
‫עקרון אבוגדרו‪ :‬בתנאי לחץ וטמפרטורה שווים‪ ,‬נפחים שווים של גזים מכילים אותו‬
‫חוק שימור אנרגיה‪= Q E  Q  W :‬חום‪ Q>0 .‬החום נקלט ע"י המערכת‬
‫מספר מולקולות‬
‫‪= W‬עבודה‪ W>0 .‬מבוצעת ע"י הסביבה‪ -E .‬אנרגיה פנימית )פוטנציאלית(‪.‬‬ ‫גז אידאלי‪:‬נפח החלקיקים ממנו הוא מורכב אפסי‪ .‬אין אינטרקציות בין חלקיקי הגז‪.‬‬
‫‪V  V2  V1‬‬ ‫עבודת נפח )התפשטות נפחית(‪W   P  V :‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪PV  nRT ‬‬ ‫משוואת המצב של הגזים האידיאליים‪:‬‬
‫פונק' מצב – תכונה שתלויה רק במצב המערכת ולא בדרך ההגעה למצב‪.‬‬ ‫‪Mw‬‬
‫אנרגיה פנימית היא פונק' מצב‪.‬‬
‫‪ P‬לחץ )‪ V ,(1 atm = 760 mm Hg‬נפח‪ m ,‬משקל )גרם(‪ T ,‬טמפרטורה‬
‫‪H  E  PV‬‬ ‫‪-H‬אנטלפיה‪ :‬האנרגיה הכוללת של המערכת‬ ‫)קלווין(‪ n ,‬מספר מולים‪ R ,‬קבוע הגזים‪:‬‬
‫) ‪ ( PV )   ( nRT‬‬ ‫) ‪ H  E   ( PV‬בלחץ קבוע‪H  QP :‬‬ ‫‪litre  a tm‬‬ ‫‪cm 3  a tm‬‬ ‫‪erg‬‬
‫‪R  0 .0 8 2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 8 2.1‬‬ ‫‪ 8.3 1  1 0 7‬‬
‫‪m o les  k‬‬ ‫‪m o le s   k‬‬ ‫‪m o les   k‬‬
‫בנפח קבוע העבודה היא ‪ E  Q :0‬תגובה אנדותרמית‪ :‬המערכת קולטת חום‪.‬‬ ‫‪ca l‬‬ ‫‪Jo ule‬‬ ‫‪lit  m m H g‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪ 1.9 8‬‬ ‫‪ 8 .3 1‬‬ ‫‪ 6 2 .3 3‬‬
‫תגובה אקסותרמית‪ :‬המערכת פולטת חום‪.‬‬ ‫‪m o les   k‬‬ ‫‪m oles   k‬‬ ‫‪m o les   k‬‬
‫‪‬‬
‫‪ = C‬קיבול חום‪ :‬כמות החום הדרושה להעלאת טמפ' של ‪ 1‬מול ב‪. 1 c -‬‬ ‫‪PMw  RT‬‬ ‫‪‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ ‬צפיפות‬ ‫עוד צורות למשוואת הגזים‪ :‬‬
‫‪V‬‬
‫‪dQ‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪dQP H‬‬
‫‪CV  V ‬‬ ‫‪ C P ‬בנפח קבוע‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בלחץ קבוע‪:‬‬ ‫תנאי ‪ T 0C, P 1 atm : S.T.P‬נפח של ‪ 1‬מול גז כלשהו יהיה ‪ 22.4‬ליטר‬
‫‪dT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪dT‬‬ ‫‪T‬‬
‫לחץ חלקי‪ :‬הלחץ של גז בתערובת‪ ,‬שווה ללחץ שהיה לגז אילו היה לבדו בכלי‪.‬‬
‫להכפיל ‪ CP /V‬ב‪ n-‬מספר המולים‪Q   CP /V dT .‬‬ ‫‪n‬‬ ‫חוק הלחצים החלקיים של דלתון‪:‬‬
‫‪P Vtot  ntot RT‬‬ ‫‪i  i‬‬ ‫‪n RT‬‬
‫‪tot‬‬
‫‪ P  i‬לחץ בכלי הוא סכום לחצים חלקיים ‪ntot‬‬
‫‪‬‬ ‫‪i‬‬
‫חום סגולי‪ :‬כמות החום הנדרשת להעלאת טמפ' של ‪ 1‬גר' חומר ב‪. 1 c -‬‬ ‫של הגזים הנמצאים בו‪:‬‬ ‫‪Vtot‬‬
‫‪PV‬‬ ‫‪ ni RT‬‬ ‫‪Pi   i Ptot‬‬
‫מצב סטנדרטי‪ . P  1 atm :‬מצב הצבירה תלוי בטמפרטורת התגובה‪.‬‬ ‫‪i‬‬
‫החלק שכל גז תורם נקרא‬
‫עבור תערובת גזים‪ :‬מוגדר כשהלחץ החלקי של כל רכיב הוא ‪. 1 atm‬סימון ‪ ‬‬ ‫‪Ptot  p1    Pi‬‬ ‫שבר לחצים = שבר מולים‪:‬‬
‫אנטלפיית היווצרות )חום היווצרות(‪ :‬האנטלפיה הנקלטת או משתחררת מהיווצרות‬ ‫‪ntot  n1    ni‬‬ ‫משוואת ון דר ולס‬ ‫‪P‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪i  i  i‬‬
‫מול אחד של חומר מהיסודות במצבם הסטנדרטי ‪ ‬חום היווצרות של יסוד‬
‫חום תגובה‪H tot  H f ( products )  H f (reactors ) :‬‬
‫‪‬‬
‫‪V‬‬
‫‪2‬‬
‫‪P  n 2  a V  nb  nRT‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא‬ ‫גזים‬
‫אידיאלים(‪:‬‬
‫)‬ ‫‪Ptot ntot‬‬

‫‪-a‬קבוע הפרופורציה המביע את עוצמת כוחות המשיכה בין המולקולות‪.‬‬

‫חוק הס‪ :‬ניתן לפרק תגובה למספר שלבים עבורם ‪ H‬ידוע‪ .‬ניתן לכפול בקבוע ואם‬ ‫‪-b‬נפח אפקטיבי של מול חומר )גדל ככל שרדיוס האטום גדל(‪.‬‬
‫הופכים את כיוון התגובה‪ ,‬נהפך סימן ‪ . H‬ואז סכומם הוא ‪ H‬של הכל‪.‬‬ ‫הרכב האוויר‪ 20% :‬חמצן‬ ‫‪-nb‬נפח התפוס ע"י ‪ n‬מולים של גז = הנפח האסור‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫) ‪. H m  H 0 c( s )  0 c( l‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - H‬חום ההיתוך‪ .‬עבור מים‪ :‬‬ ‫‪m‬‬ ‫גז מתנהג כאידיאלי בלחץ נמוך ובטמפרטורה גבוהה‪ .‬ו‪ 80%-‬חנקן ) ‪. ( N‬‬
‫‪2‬‬

‫נוזלים מוצקים ודיאגרמת פאזות‬ ‫התורה הקינטית של הגזים‪:‬‬

‫דיאגרמת פאזות‬
‫‪Ek   3 / 2  RT  1 / 2  MwV‬‬
‫‪2‬‬
‫אנ' קינטית של מול אחד של גזים‪:‬‬
‫‪ t p‬הנקודה המשולשת‪ 3 -‬הפאזות בש"מ‪.‬‬
‫‪ - Mw‬משקל מולקולארי ביחידות ‪kg / mol‬‬
‫קו ‪ LG‬עקומת לחץ האדים של הנוזל‬
‫קו ‪ SL‬עקומת נקודת ההיתוך‬ ‫‪Ek   3 / 2  K B T  1 / 2  mV‬‬
‫‪2‬‬
‫‪KB  R / NA‬‬ ‫אנ' קינטית של מולקולת גז‪:‬‬
‫קו ‪ SG‬עקומת לחץ אדים של מוצק‪-‬המראה‬
‫‪ t b‬נקודת הרתיחה הנורמאלית‪ -‬טמפ'‬ ‫‪3 RT‬‬ ‫‪3K BT‬‬
‫‪V RMS ‬‬ ‫‪‬‬ ‫מהירות ממוצעת‪:‬‬
‫צפיפות מוצק נמוכה‬ ‫המעבר בין נוזל לגז בלחץ ‪.1atm‬‬ ‫‪Mwmole‬‬ ‫‪m molecule‬‬
‫יותר מנוזל‪ -‬שיפוע‬ ‫‪ C‬הנקודה הקריטית‪ -‬בטמפ' גבוהה יותר‪ -‬קיים רק כגז‪.‬‬
‫נקודת סובלימציה‪ :‬נקודה על ‪ SG‬מתחת לנקודה המשולשת‪ .‬שלילי של ‪) SL‬מים(‬ ‫דיפוזיה‪ :‬שטף מולקולות מלחץ גבוה ללחץ נמוך )או מריכוז גבוה לנמוך(‪.‬‬
‫אפוזיה‪ :‬מעבר גז דרך חריר קטן‪ .‬חוק גרהם‪ :‬בטמפרטורה ולחץ קבועים מהירויות‬
‫נקודת רתיחה‪ :‬טמפ' בה לחץ האדים מעל הנוזל שווה ללחץ החיצוני )נוזל ‪ ‬גז(‬ ‫‪V1‬‬ ‫‪Mw2‬‬ ‫אפוזיה משתנות ביחס הפוך לשורש הצפיפויות\המשקלים‪d 2 :‬‬
‫נקודת היתוך נורמאלית‪ :‬על עקומה ‪ SL‬ב‪ .1 atm -‬לחץ האדים והטמפ'‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪V2‬‬ ‫‪Mw1‬‬ ‫‪d1‬‬
‫‪ -T‬טמפ' ‪-C‬אופייני לנוזל‬ ‫‪p1 Hv  1 1 ‬‬ ‫‪Hv‬‬
‫‪-R ln‬קבוע הגזים‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  ln p  ‬‬ ‫‪c‬‬ ‫לכן ל‪ 2-‬גזים באותם תנאי לחץ וטמפרטורה‪ Ek ,‬שווה‪.‬‬
‫‪p2‬‬
‫‪‬‬
‫‪R  T2 T1 ‬‬ ‫‪RT‬‬
‫‪8.314 J/mol‬‬ ‫חומצות ובסיסים‬
‫בסיס‪ :‬חומר שמקבל פרוטונים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Hv‬חום האידוי‪/‬נידוף – האנרגיה הדרושה כדי לנדף מול אחד של גז‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חומצה‪ :‬חומר שתורם פרוטונים ‪. H‬‬
‫מוצקים‪:‬‬ ‫חומצה חזקה‪ :‬תגובת הפירוק שלה תלך בסיס חזק‪ :‬משחרר באופן מלא יוני ‪OH‬‬
‫בסיס חלש‪ :‬תגובת הקישור שלו במים היא‬ ‫עד הסוף ‪HA  H  A‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫צפיפות‪-‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪‬‬
‫‪ H O  BH  OH‬‬
‫‪‬‬
‫חומצה חלשה‪ :‬תגובת הפירוק שלה היא תגובת ש"מ‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫] ‪, [ gr / cm‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫קבוע הקישור של הבסיס‬ ‫‪HA  H‬‬ ‫תגובת ש"מ‪ A .‬‬
‫משקל אטומי‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫צורת כתיבה נוספת )עם מים(‪:‬‬
‫] ‪, [ gr / mol‬‬ ‫] ‪K b  [ BH ][OH ] / [ B‬‬
‫‪HA  H 2 O  A  H 3O‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪1 atom‬‬ ‫‪2 atoms‬‬ ‫‪4 atoms‬‬ ‫אבוגדרו‪-‬‬ ‫ככל שגדול יותר‪ ,‬כך הבסיס חזק יותר‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪N a  6.022  10‬‬
‫‪23‬‬ ‫יוניזציה של מים‪ :‬מים הם חומר אמפוטרי‬ ‫] ‪[ H  ][ A‬‬
‫‪a  2r‬‬ ‫‪b  2a‬‬ ‫‪b  4r‬‬ ‫‪,‬‬ ‫קבוע פירוק החומצה ]‪ K a  [ HA‬מתנהגים גם כחומצה וגם כבסיס‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫] ‪[ atom / mol‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪c  3a‬‬ ‫‪b  2a‬‬ ‫] ‪H O  H  OH K  [ H ][OH‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ככל שגדול יותר‪ ,‬החומצה חזקה יותר‪.‬‬
‫משקל אטום‪-‬‬
‫‪‬‬
‫נפח כדור‪:‬‬ ‫‪3a  4 r‬‬
‫‪2‬‬
‫‪16r  2a‬‬
‫‪2‬‬
‫]‪[ gr / atom‬‬ ‫‪K w (25 C )  10‬‬
‫‪14‬‬
‫) ‪ pK a   log( K a‬תגובת סתירה‪:‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫מספר אטומים בסמ"ק‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪‬‬ ‫תגובה בין חומצה לבסיס ‪ -‬מלח ומים‪.‬‬
‫‪Vball ‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪a  4r‬‬ ‫‪a  8r‬‬ ‫] ‪, [ atom / cm‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪[ H ]  [ OH ]  10 M‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪Ka  Kb  Kw‬‬ ‫‪pK a  pK b  14‬‬
‫‪‬‬
‫מספר אטומים בקובייה‪[ atom / cube ] -‬‬ ‫] ‪pH   log[ H‬‬ ‫‪pH  pOH‬‬
‫חומצה פוליפרופטית‪ :‬מכילה יותר‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫מספר קוביות בסמ"ק‪ , [ cube / cm ] -‬צלע קובייה‪1 / [cube / cm ][cm] -‬‬‫‪3‬‬ ‫‪‬‬
‫‪pOH   log[OH ]  14‬‬ ‫מפרוטון אחד‪ .‬מתפרקת בשלבים‪ ,‬לכל‬
‫שלב קבוע פירוק‪K a  K a  K a .‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫©ענת עציון‬ ‫כימיה כללית )‪ – (125001‬חורף תש"ע‬