‫‪For more please visit – www.pnc.co.

il/uni‬‬ ‫דף נוסחאות במבני נתונים ואלגוריתמים‬

‫= ‪ A‬קב'‬ ‫} ‪{ v1 L vk‬‬ ‫יהי ‪ V‬מ"ו מעל ‪ ,F‬ותהי‬
‫מ"ו ‪ V‬מעל ‪ F‬הוא אוסף וקטורים שעליהם‬
‫מוגדרות פעולות חיבור וכפל בסקלר‪ ,‬ושמקיים‬ ‫מערכות הומוגניות‬
‫תכונות מטריצות‬
‫מ‪ .V-‬נאמר ש‪w ∈ V -‬‬ ‫את התכונות‪:‬‬ ‫‪.1‬סכום ‪ 2‬פתרונות הוא פתרון‬
‫‪( AB )C = A( BC ) .1‬‬
‫תכונות חיבור‬
‫‪α1..α k‬‬ ‫הוא צ"ל של אברי ‪ A‬אם יש סקלרים‬
‫‪v1 + v2 ∈ V‬‬ ‫גם‬ ‫‪v1 , v2 ∈ V‬‬ ‫‪ .1‬לכל‬
‫‪ .2‬כפל פתרון בסקלר הוא פתרון‬
‫‪ .3‬יש לה פתרון יחיד או ‪ ‬פת'‬
‫‪ A .2‬ריבועית ‪A I n = I n A = A‬‬
‫‪) w‬למשוואה‬ ‫כך ש‪= α1v1 + ... + α k v k -‬‬ ‫‪.4‬נתונה מע' לא‪-‬הומ' עם פתרון ‪ T, A‬קב' הפת'‬ ‫‪A( B + C ) = AB + AC .3‬‬
‫‪v1 + v2 = v 2 + v1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪v1 , v2‬‬ ‫‪ .2‬לכל‬ ‫של ההומוגנית המתאימה‪:‬‬
‫זו יש פיתרון במשתנים ‪( α1..α k‬‬ ‫}‪B = { T + Q Q ∈ A‬‬ ‫‪(α + β )A = α A + βA‬‬
‫)‪( v1 + v 2 ) + v 3 = v1+ (v 2+ v 3‬‬ ‫‪,.3‬‬
‫פריסה‪:‬‬
‫‪X = ( x1.. xn ) .5‬‬ ‫) ‪α ( AB ) = ( α A) B = A( αB‬‬
‫קבוצה ‪ A‬פורסת את ‪ V‬אם כל וקטור ב‪ V-‬הוא‬ ‫‪.4‬קיום וקטור ‪v + 0 = 0 + v = 0 0‬‬ ‫הוא פתרון למע' אם"ם‬
‫צ"ל של אברי ‪ .A‬איך נבדוק? אם הדט' של מע'‬ ‫‪AX = B‬‬
‫כך ש‪:‬‬ ‫‪ A .4‬ריבועית הפיכה ‪ ‬קיימת‪A−1‬‬
‫‪ .5‬קיום וקטור נגדי‪v + ( − v) = 0 :‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪. AA = A A = I n‬‬
‫המשוואות )עם וקטור כללי( ≠ ‪0‬‬ ‫תכונות כפל בסקלר‬
‫תת המרחב הנפרש‪ :‬כל הצ"ל של קבוצה ‪: A‬‬ ‫‪ 3‬התנאים הבאים שקולים )‪ A‬ריבועית(‬
‫‪ .6‬לכל סקלר ‪ α‬ו‪α v ∈ V , v ∈ V -‬‬ ‫‪ A .1‬הפיכה‬
‫‪ .5‬ההופכית למט' הפיכה ‪ A‬היא יחידה‪.‬‬
‫} ‪W = {v ∈V v = α1 v1 + .. + αk vk‬‬ ‫‪ .6‬מכפלת מטריצות הפיכות היא הפיכה‬
‫‪(α + β )v = αv + βv .7‬‬ ‫‪ .2‬למערכת ‪ AX = 0‬רק פתרון טריוויאלי‬
‫‪( A1 L Ak ) −1 = Ak −1L A1−1‬‬
‫) ‪W = span( A) = span( v1 ...vk‬‬ ‫‪α (v1 + v2 ) = αv1 + βv2 .8‬‬
‫‪ A .3‬שקולת שורות ל‪In-‬‬
‫‪ .4‬למע' ‪ AX = B‬יש פתרון לכל ‪ [B[nx1‬והוא‬ ‫‪ .7‬מט' אלמנטרית ‪ E‬אם ניתן לקבלה מ‪ I n -‬ע"י‬
‫‪ W‬הוא ת"מ המינימלי שמכיל את ‪. v1 L vk‬‬
‫‪(αβ )v = α ( βv ) .9‬‬ ‫‪X = A−1 B‬‬ ‫יחיד‬ ‫פעולת שורה ‪.1‬ביצוע פעולה ‪ J‬על מט' ‪) A‬יוצא‬
‫יהי ‪ V‬מ"ו; ‪ W1,W2‬תתי מרחב של ‪:V‬‬
‫}‪W1 +W2 = {w1 + w2 | w1 ∈W1 , w2 ∈W2‬‬ ‫‪ 1 ⋅ v = v .10‬לכל ‪v ∈ V‬‬ ‫‪A ≠0‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪ ('A‬זה כמו‪A ' = E[ j ] A :‬‬
‫תכונות נגזרות‪:‬‬ ‫‪rank(A)=n .6‬‬
‫‪ W1+W2‬הוא תת מרחב של ‪V‬‬
‫‪0v = 0 α 0 = 0 − 1 ⋅ v = −v‬‬ ‫מציאת מט' הופכית‪ :‬נדרג את ‪ A‬ע"י פעולות‬ ‫‪( E j ) −1 = E j 1‬‬ ‫אם ‪ J1‬זו פעולה הפוכה‪,‬‬

‫} ‪ A = { v1 L vk‬היא בת"ל אם‬

‫שורה‪ ,‬ונבצע על ‪ In‬אותן פעולות‪.‬‬
‫תלות לינארית‪:‬‬
‫)‪α v = 0 ⇒ ( α = 0) || ( v = 0‬‬ ‫‪ai j = a‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪ji‬‬ ‫‪ .8‬מטריצה משוחלפת‪:‬‬
‫למשוואה ‪α1v1 + ... + αk vk = 0‬‬ ‫שדות‪:‬‬
‫‪Fn [ x] = { a0 + a1 x L+‬‬ ‫‪+a nn }x‬‬ ‫‪( A + B ) = AT + BT‬‬
‫יש רק את‬ ‫‪T‬‬
‫•‬
‫הגדרה‪ :‬שדה ‪ F‬הוא אוסף עצמים שעליהם‬
‫הפתרון הטריוויאלי ) ‪ .( α1 = α2 = αk = 0‬אם‬ ‫מוגדרות פעולות חיבור וכפל‪.‬‬ ‫‪( A ⋅ B )T = BT ⋅ AT‬‬ ‫•‬
‫לא כולם אפסים‪ ,‬הקבוצה תלויה לינארית‪.‬‬ ‫תת מרחב‪:‬‬ ‫תכונות חיבור‬
‫‪.9‬סימטרית‪ AT = A :‬אנטי‪A = − A :‬‬
‫‪T‬‬
‫משפט‪ A :‬ת"ל אם"ם אחד הוקטורים בקבוצה‬ ‫‪ V‬מ"ו מעל ‪ F, W‬קבוצת וקטורים מ‪ V. W-‬הוא‬
‫ת"מ של ‪ V‬אם ‪ ,W‬יחד עם החיבור וכפל בסקלר‬
‫‪ a , b ∈ F‬גם ‪a + b ∈ F‬‬ ‫‪ .1‬לכל‬
‫‪ .10‬מט' משולשת עליונה‪ :‬כל האיברים מתחת‬
‫הוא צ"ל של האחרים‪.‬‬
‫אם ‪ A‬ת"ל‪ ,‬קיים ‪ v‬כך ש‬ ‫שהוגדרו ל‪ ,V-‬מהווה מ"ו מעל אותו שדה ‪.F‬‬ ‫‪a + b = b + a , a, b ∈ F‬‬ ‫‪ .2‬לכל‬ ‫לאלכסון הם אפסים‪.‬‬
‫משפט‪ W :‬היא תת‪-‬מרחק של ‪ V‬אם"ם‪:‬‬ ‫‪ .11‬משפט‪ :‬אם מט' ‪ 2x2‬מתחלפת עם כל מט'‬
‫)}‪sp ( A) = sp( A −{v‬‬ ‫)‪( a + b) + c = a + ( b+ c‬‬
‫) ‪( λ0 λ0‬‬
‫‪,.3‬‬
‫‪) W ≠ ∅ .1‬או‪ :‬קיים וקטור ‪(0‬‬
‫אם אי אפשר להשמיט אף וקטור‪ ,‬הקב' בת"ל‪.‬‬ ‫‪ ,2x2‬אז היא מהצורה‬
‫מ"ו ‪ V‬נוצר סופית אם קיימת קב' בעלת מס'‬ ‫‪ W .2‬סגור תחת החיבור‬ ‫‪a+0 =0‬‬ ‫‪.4‬קיום איבר ‪, 0‬‬
‫סופי של וקטורים שפורסת אותו‪.‬‬ ‫‪ W .3‬סגור תחת הכפל בסקלר‬ ‫‪ .5‬קיום איבר נגדי ‪A + ( − A) = 0 :A-‬‬
‫• אוסף הפתרונות של משוואה הומוגנית הוא‬
‫היא בסיס‬ ‫בסיס‪ :‬במ"ו ‪B = { v1 L v n } V‬‬ ‫תת מרחב‬ ‫תכונות כפל‬
‫דטרמיננטות‬
‫מט' מינורית ‪ -‬מט' המתקבלת מ‪ A -‬ע"י השמטת‬
‫אם‪:‬‬ ‫משפט‪ :‬יהי ‪ V‬מ"ו;‪ W1,W2‬תתי מרחב של ‪,V‬‬ ‫‪ .6‬לכל ‪a ⋅ b ∈ F , a , b ∈ F‬‬ ‫‪Ai j‬‬ ‫השורה ה‪ i -‬והעמודה ה‪.j-‬‬
‫‪ V‬בת"ל‬ ‫)‪ B (1‬פורסת את ‪(2) B‬‬ ‫הוא ת"מ של ‪.V‬‬ ‫‪W1 I W2‬‬ ‫אזי‬ ‫‪ .7‬לכל ‪a ⋅ b = b ⋅ a , a , b ∈ F‬‬
‫או )במקום ‪ (2‬לכל ‪ v‬ב‪ V-‬ההצגה כצ"ל יחידה‬
‫‪M i j = Ai j‬‬ ‫מינור‪:‬‬
‫מרחב השורות והעמודות של מטריצות‬
‫‪ .8‬לכל ‪( ab )c = a (bc ) , a , b, c‬‬
‫‪‬כל קבוצה בעלת יותר מ‪ n-‬איברים היא ת"ל‪.‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪‬לכל שני בסיסים של ‪ V‬יש אותו מס' איברים‪.‬‬ ‫תהי מט' ‪ .[A[mxn‬תת המרחב של ‪ Fn‬שנפרס ע"י‬ ‫‪ .9‬קיום איבר "‪ "1‬ניטלרי לכפל‪a ⋅ 1 = a ,‬‬ ‫‪A = ∑ (−1) p + j a p j M p j‬‬ ‫דטרמיננט‪:‬‬
‫מימד ) ‪ :((dim(V‬מס' האברים בבסיס של ‪.B‬‬ ‫שורות המט' נקרא מרחב השורות )מ"ש(‪.‬‬
‫תהי ‪ AX=0‬מע' הומוגנית ב‪ n-‬נעלמים‪ :‬אזי‪:‬‬ ‫‪ (1‬תהי ‪ 'A‬מט' שמתקבלת מ‪ A-‬ע"י פעולת שורה‬ ‫‪ .10‬לכל ‪ a ≠ 0‬קיים ‪a ⋅ a−1 = 1 : a −1‬‬ ‫‪j =1‬‬
‫‪ ‬ל‪ A -‬ו‪ 'A-‬אותו מרחב שורות‬
‫)'מרחב הפת(‪ + dim‬מס' משתנים מובילים = ‪n‬‬ ‫‪(2‬ל‪ 2-‬מט' שקולות שורה יש אותו מ"ש‬
‫‪ .11‬חוק הפילוג‪a ( b + c) = ab + ac :‬‬ ‫‪ .1‬אם ‪ A‬משולשת עליונה ) או תחתונה( אז הדט'‬
‫הוא מכפלת אברי האלכסון הראשי‪.‬‬
‫)'מרחב הפת(‪n = rank(A)+ dim‬‬ ‫‪ A (3‬מדורגת‪‬שורות ‪ A‬ש‪ 0≠ -‬הן בת"ל‪.‬‬ ‫בשדה יש לפחות שני איברים‪ 0 ,‬ו‪.1-‬‬ ‫השפעת פעולות אלמנטריות על דט'‪:‬‬
‫מציאת בסיס למ"ש‪ :‬נדרג‪ ,‬והשורות ששונות מ‪0-‬‬
‫‪A′ = k A‬‬ ‫• כפל שורה בקבוע ‪:k‬‬
‫} ‪N = { 1, 2,3L n‬‬
‫משפט‪ :‬יהי ‪ V‬מ"ו מעל ‪:F‬‬ ‫במט' המדורגת הן בסיס למרחב השורות‪.‬‬
‫‪ (1‬נניח ‪ S=v1..vk‬קב' בת"ל‪ ,‬שלא פורסת את ‪.V‬‬ ‫למציאת מרחב עמודות‪ :‬נדרג את ‪AT‬‬ ‫טבעיים‪:‬‬
‫‪A′ = − A‬‬ ‫• החלפת שורות‪:‬‬
‫נסמן‪ :‬מימד מרחב שורות )‪ρ R ( A‬‬ ‫} ‪N = { −n L − 1,0,1L n‬‬
‫אזי לכל וקטור מ‪ V-‬שלא נמצא ב‪ (sp(S -‬מתקיים‬
‫שהקבוצה ‪ S∪V‬היא בת"ל‪.‬‬ ‫שלמים‪:‬‬
‫• הוספת כפולה לשורה אחרת ‪ -‬אין שינוי‬
‫‪ (2‬אם ‪ W‬ת"מ של ‪ V‬אזי‬ ‫מימד מרחב עמודות )‪ρC ( A‬‬
‫) ‪) dim(W ) ≤ dim(V‬וכן המימדים שווים‬
‫‪a‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪AT = A‬‬ ‫‪.2‬‬
‫)‪ρ R ( A) =ρ C ( A‬‬ ‫משפט‪ :‬לכל מט' ‪,A‬‬ ‫‪Q =  a , b ∈ Z , b ≠ 0‬‬ ‫רציונליים‪:‬‬
‫אם"ם ‪(W=V‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪A ≠0‬‬ ‫‪ A .3‬הפיכה אם"ם‬
‫‪ (3‬כל קב' בת"ל ב‪ V-‬ניתן להשלים לבסיס של ‪V‬‬ ‫משפט‪ :‬תהי ‪ [A[mxr] , B[rxn‬אזי‪:‬‬
‫מספרים מרוכבים‪:‬‬
‫עוד משפט‪ :‬יהי ‪ V‬מ"ו‪dim(V)=n, B=V1…Vn ,‬‬ ‫א( כל עמודה ב‪ AB-‬היא צ"ל של עמודות ‪A‬‬
‫‪ (1‬אם ‪ B‬בת"ל‪ ,‬אזי ‪ B‬בסיס ל‪V-‬‬ ‫)מכאן נובע‪( ρC ( A) ≥ ρ C ( AB) :‬‬ ‫‪z1 ⋅ z2 = z1z2‬‬ ‫•‬ ‫‪kA = k n ⋅ A‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ (2‬אם ‪ B‬פורסת‪ ,‬אזי ‪ B‬בסיס ל‪V-‬‬ ‫ב( כל שורה ב‪ AB-‬היא צ"ל של שורות ‪.B‬‬
‫לכן‪ ,‬למע' ‪ AX=B‬יש פתרון אם"ם ‪ B‬הוא צ"ל של‬ ‫‪( z1 + z2 ) = z1 + z2‬‬ ‫•‬ ‫‪AB = A ⋅ B‬‬ ‫‪ .5‬משפט המכפלה‬
‫העתקות לינאריות )ה"ל(‬ ‫עמודות ‪.A‬‬
‫העתקה ‪ T:VW‬היא התאמה ח"ע‪ :‬לכל ‪v‬‬ ‫‪z1 ⋅ z2 = z1 ⋅ z2‬‬ ‫•‬
‫‪A−1 = 1/ A‬‬ ‫‪.6‬‬
‫מתאים איבר יחיד ‪.(T(v‬‬ ‫‪) (rank(A‬הדרגה של ‪ :(A‬מימד מרחב השורות‬ ‫‪2‬‬
‫העתקה לינארית‪ :‬העתקה שבה מתקיים‪:‬‬ ‫)העמודות( של ‪.A‬‬ ‫‪z⋅z = z‬‬ ‫•‬ ‫‪ .7‬כלל קרמר‬
‫‪ (1‬לכל ‪(T(u+v)=T(u)+T(v , u, v∈ V‬‬ ‫‪‬במט' ‪rank ( A) ≤ min(m , n ) ,mxn‬‬ ‫תהי ‪ AX=B‬מע' משוואות‪ .[A[nxn ,‬נסמן ‪ Ai‬את‬
‫‪‬לכל פולינום מעל המרוכבים יש שורש‬ ‫המט' המתקבלת מ‪ A-‬ע"י החלפת עמודה ‪ i‬של ‪A‬‬
‫‪(T(αv)= αT(v ,‬‬ ‫‪ (2‬לכל‪v ∈ V, α ∈F‬‬ ‫‪rk ( AB ) ≤ min( rk ( A), rk ( B )) ‬‬ ‫בעמודה ‪.B‬‬
‫סכומים וסכומים ישרים‪:‬‬
‫‪‬העתקת הזהות‪T(v)=v :‬‬ ‫‪‬למע' ‪[AX=B ( (A[mxn‬יש פתרון לכל ‪[B[mx1‬‬
‫אם"ם ‪rank(A)=m‬‬ ‫יהיו ‪ W1, W2‬תתי מרחב של ‪ .V‬נאמר שהסכום‬
‫‪x1= A1 / A xn = An / A‬‬
‫‪‬העתקת האפס‪T:VW , T(v)=0 :‬‬
‫‪‬העתקת הקואור'‪T:VFn , T(v)=[v]B :‬‬ ‫‪ W1+W2‬הוא סכום ישר אם‬ ‫‪ .8‬מט' צמודה‪:‬‬
‫בכל ה"ל‪:‬‬ ‫בעיות ופתרונן‬ ‫‪ . w1‬במקרה כזה נסמן את‬‫}‪I w2 = {0‬‬ ‫‪[ adj ( A)] i j = ( −1)i + j M ji‬‬
‫) ‪T (0V ) = 0W ; T (−v ) = − T (v‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הסכום כ‪. w1 ⊕ w2 -‬‬
‫) ‪ A = sp (v1, v2 ) B = sp (u1 , u2 , u3‬הגדרה‪ :‬א( }‪KerT = {v ∈ V | T ( v) = 0‬‬ ‫משפט‪ W1+W2 :‬הוא סכום ישר אם"ם לכל‬
‫‪ a b   d −b ‬‬
‫‪adj ‬‬ ‫‪=‬‬ ‫‪‬‬
‫ב( }‪Im T = {w ∈ W | ∃T (v ) = w‬‬
‫דרך א'‪:‬‬ ‫‪ c d   −c a ‬‬
‫ההצגה של ‪ v‬כסכום של וקטור‬ ‫‪v ∈ w1 + w2‬‬
‫‪ KerT 1 2‬הוא ת"מ של ‪ V, ImT‬ת"מ של ‪.W‬‬ ‫‪v ,v ∈ B‬‬ ‫‪ A ⊆ B‬‬ ‫‪A ⋅ adj ( A) = A ⋅ I 2‬‬ ‫•‬
‫‪B = A‬‬
‫מ‪ W1-‬ווקטור מ‪ W2-‬היא יחידה‪.‬‬
‫משפט‪ :‬אם ‪ T:VW‬ה"ל ו‪ U-‬ת"מ של ‪ ,V‬אז‬ ‫‪‬‬
‫‪ T (U ) = {T ( u ) | u ∈ U } 1‬הוא ת"מ של ‪W‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪u , u , u ∈ A B ⊆ A‬‬
‫‪3‬‬
‫משפט המימד לגבי סכום תתי מרחב‪:‬‬
‫= ) ‪dim(W1 + W2‬‬ ‫= ‪A−1‬‬
‫)‪adj ( A‬‬
‫• אם ‪ A‬הפיכה‪,‬‬
‫משפט‪ :‬אם ‪ T:FnFm‬נתונה ע"י ‪:T(V)=AV‬‬ ‫ב'‪ :‬נבנה ‪ 2‬מט'‪ A :‬ששורותיה ‪ v1,v2‬וכו'; נדרג‬ ‫‪A‬‬
‫'מרחב הפת' של מע ‪kerT = AX=0‬‬ ‫קנונית; ‪ A=B‬אם"ם ל‪ A-‬ו ‪ -B‬אותן שורות ≠‪.0‬‬ ‫)‪dim W1 + dimW2 − dim(W1 I W 2‬‬
‫מרחב העמודות של ‪ImT = A‬‬ ‫‪ .2‬השלמה לבסיס‪ :‬נתונה קב' בת"ל ‪.v1...vk‬‬ ‫ישר‪,‬‬ ‫הסכום‬ ‫ואם‬ ‫קואורדינטות‬
‫‪n‬‬ ‫‪m‬‬
‫לכן‪ ,‬משפט‪ :‬תהי ‪ T:F F‬ה"ל‪ ,‬אזי‪:‬‬ ‫א‪ .‬נבנה מט' שורות; נדרג; נוסיף איברים של‬ ‫משפט‪ :‬יהי ‪ V‬מ"ו‪ {B={V1..Vn .‬הוא בסיס ל‪V -‬‬
‫) ‪n = dim(ker T ) + dim(Im T‬‬ ‫הבסיס הסטנ' של ‪ Fn‬עד שנקבל מט' מדורגת‪.‬‬ ‫‪dim(W1 + W2 ) = dimW1 + dim W 2‬‬ ‫אם"ם לכל וקטור ב‪ V-‬קיימת הצגה יחידה‬
‫משפט זה תקף לכל ה"ל‪ ,‬כאשר ‪(n=dim(V‬‬ ‫‪α1 L α n . v = α1v1 + ... + αn vn‬‬
‫צירוף לינארי‪:‬‬
‫הם הקואו' של ‪ v‬ביחס ל‪ .B-‬וקטור הקואו' של ‪V‬‬
‫משפט‪ T:VW :‬ה"ל‪ B=V1..Vn ,‬בסיס ל ‪V‬‬
‫מרחב וקטורי‪:‬‬ ‫ביחס ל ‪[v ]B = (α1 ,., αn ) :-B‬‬

‫‪1‬‬
‫‪For more please visit – www.pnc.co.il/uni‬‬
‫קבוצה אורתוגונלית ‪ B‬היא בת"ל‪ .‬לכן אם ‪B‬‬
‫פורסת את ‪ V, B‬היא בסיס אורתוגונלי‪.‬‬
‫גרהם שמידט‪ V :‬ממ"פ‪ B=V1..Vn ,‬בסיס ל‪.V -‬‬
‫אזי קיים בסיס אורתונ' ‪ *B*=V1*..Vn‬כך שלכל‬
‫‪sp (V 1..Vi ) = sp(V 1*..Vi*) , 1≤ i ≤ n‬‬
‫בסיסים אורתונורמליים ‪ -‬המשך‬
‫משפט‪ V :‬ממ"פ‪ B=V1..Vn ,‬בסיס אורתונור'‪:‬‬
‫‪v = ∑( v, vi )vi‬‬
‫) ‪(u, v ) = ∑(u, vi )( v, vi‬‬
‫‪2‬‬
‫‪v = ∑ (u, vi ) 2 (3‬‬
‫המרחב הניצב‪ U , v ∈V :‬ת"מ של ‪ .V‬נאמר‬
‫‪ v ⊥ U (1‬אם ‪ v‬ניצב לכל הוקטורים מ‪.U -‬‬
‫⊥‬
‫‪ (2‬נסמן‪. U = {v ∈V | v ⊥ U } :‬‬
‫⊥ ‪ = U‬המשלים האורתוג' של ‪ U‬ב‪.V-‬‬
‫⊥ ‪ U‬הוא תת מרחב של ‪ .V‬איך נמצא אותו?‬
‫מורכב‬‫נבחר בסיס ‪ B=V1..Vn‬ל‪ ,U-‬ואז ⊥ ‪U‬‬
‫מכל ‪ v‬שמקיימים ‪(v , v1 )= 0, .., ( v , vn ) = 0‬‬
‫משפט‪ V :‬ממ"פ ממימד סופי‪ U ,‬ת"מ של ‪:V‬‬
‫) ‪(U‬‬ ‫⊥ ⊥‬
‫‪=U‬‬ ‫‪(2‬‬ ‫⊥ ‪V = U ⊕U‬‬
‫מט' אורתוגונליות‪ A :‬מט' ממשית ריבועית‬
‫‪ A‬אורתוג 'אם"ם ‪ AA = In‬או ‪AT = A−1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ 5‬התנאים הבאים שקולים‪:‬‬
‫‪ A (1‬אורתוגונלית‬
‫‪ (2‬שורות ‪ A‬מהוות בסיס אורתונורמלי של ‪Rn‬‬
‫‪ (3‬עמודות ‪ A‬מהוות בסיס אורתונורמלי של ‪Rn‬‬
‫‪( Au )⋅ ( Av ) = u ⋅v‬‬ ‫‪ (4‬לכל ‪ 2‬וקטורים ‪:u,v‬‬
‫‪(5‬לכל ‪Au = u , u∈ Rn‬‬
‫‪ A‬אורתוגונלית ‪ . A = ±1 ‬עכשיו‪:‬‬
‫) ‪sin θ cos θ‬‬
‫‪( cos‬‬
‫= ‪ A‬מט'‬
‫‪θ − sin θ‬‬ ‫‪‬‬ ‫א( ‪A = 1‬‬
‫סבוב‬
‫כאשר ‪ A1‬מט' סבוב‪,‬‬ ‫‪A = A1 A2‬‬ ‫ב( ‪ A = −1‬‬
‫‪ A2‬מט' שיקוף‪ :‬תמונת ראי ביחס לישר ‪.y=ax‬‬
‫ליכסון אורתוגונלי‪ :‬מט' ממשית ‪ [A[nxn‬ניתנת‬
‫ללכסון אורתוגונלי אם"ם קיימת מט' אורתוגונלית‬
‫‪ P‬כך ש‪ P T AP -‬אלכסונית‪.‬‬
‫התנאים הבאים שקולים‪:‬‬
‫)‪ A (1‬ניתנת ללכסון אורתוגונלי‬
‫)‪(2‬ל‪ Rn -‬בסיס אורתונ' שמורכב מו"ע של ‪A‬‬
‫)‪ A (3‬סימטרית )‪.(AT=A‬‬
‫משפט‪ :‬תהי ‪ A‬מט' סימטרית אזי‪:‬‬
‫‪(1‬כל הע"ע של ‪ A‬ממשיים )ו‪ A-‬פריק לינארית(‬
‫‪ (2‬ו"ע המתאימים לע"ע שונים הם אורתוגונל'‪.‬‬
‫איך מבצעים לכסון אורתוגונלי?‬
‫‪ (1‬נוודא ש‪ A-‬סימטרית; ‪ (2‬נמצא ע"ע של ‪A‬‬
‫‪(3‬לכל ע"ע נמצא בסיס למ"ע‪Bλi ,‬‬
‫‪ (4‬נאחד את כל הבסיסים‪ :‬בטוח יש ‪ n‬וקטורים‬
‫‪ (5‬לכל בסיס ‪ Bλi‬נעשה אורתונורמליזציה )ג‪.‬ש(‬
‫‪ Bλ* i‬שמתאים ל ‪λi‬‬ ‫ונקבל בסיס אורתונ'‬
‫‪ -‬בסיס ל‪ Rn-‬מו"ע של ‪A‬‬ ‫‪B* = UBλ* i‬‬
‫‪ (7‬נבנה מט' ‪ P‬עמודותיה איברי ‪B*. PTAP=D‬‬
‫מטריצות אוניטריות‪ (1:‬מט' ריבועית ‪ A‬מעל ‪C‬‬
‫(‪.‬‬ ‫‪A* = AT‬‬ ‫)‬ ‫‪AA* = I n‬‬ ‫היא אוניטרית אם‬
‫‪ A (2‬מעל ‪ C‬ניתנת ללכסון אוניטרי אם קיימת‬
‫מט' אוניטרית ‪ Q‬כך ש‬
‫‪D = Q * AQ = Q−1 AQ‬‬
‫‪ D‬אלכסונית‪.‬‬
‫התנאים הבאים שקולים‪ A ) :‬ריבועית מעל ‪(C‬‬
‫)‪ A (1‬ניתנת ללכסון אוניטרי‬
‫)‪(2‬ל‪ Cn -‬בסיס אורתונ' שמורכב מו"ע של ‪A‬‬
‫)‪ A (3‬נורמלית )מתקיים ‪( NN * = N * N‬‬
‫‪2‬‬
‫דף נוסחאות במבני נתונים ואלגוריתמים‬
‫)כשמורידים ההיטלים‪( w ⊥ sp ( B*) ,‬‬ ‫‪ .( A ' = P −1 AP‬מה עושים‪ :‬א( נבנה מט' ‪.A‬‬ ‫אזי מספיק לדעת את תמונות אברי הבסיס‪ .‬ואז‬
‫ב( נלכסן את ‪ .A‬הבסיסים למרחבים העצמיים של‬ ‫) ‪T ( v ) = α1T ( v1 ) +L + αn T ( vn‬‬
‫ע"ע שנמצא יהוו את הבסיס שאותו מחפשים‪.‬‬
‫צורת ז'ורדן של מטריצה‪:‬‬ ‫הגדרת העתקה ע"י כפל במטריצה‬
‫כל מטריצה מאפסת את הפולינום האופייני‬ ‫‪ T:FnFm‬ה"ל‪ .‬אז יש מט' ‪ [A[mxn‬כך שלכל‬
‫ערכים עצמיים )ע"ע( ווקטורים עצמיים )ו"ע(‬
‫שלה‪.‬‬
‫הפולינום המינימלי של ‪ A‬הוא הפולינום המתוקן‬
‫תהי ‪ A‬מט' ‪ .nxn‬הסקלר ‪ λ‬הוא ע"ע של ‪ A‬אם‬ ‫‪ .T(v)=Av , v ∈ F n‬המט' ‪ A‬היא‪:‬‬
‫קיים וקטור ‪ v ≠ 0‬כך ש‪. Av = λ v -‬‬
‫המינ' ש‪ A-‬מאפס‪.‬אם ‪ A‬מאפסת פולינום גם מט'‬ ‫) ) ‪A = ( T (e1 ) | L | T (e n‬‬
‫דומה לה מאפסת אותו‪.‬‬ ‫נתונה מט' ‪ ,[A[nxn‬איך מוצאים ע"ע?‬
‫‪(1‬‬ ‫‪.‬‬
‫כש‪ e1…en -‬הוא הבסיס הסטד' של ‪Fn‬‬
‫משפט‪ :‬תהי ‪ A‬מט' ריבועית‪:‬‬
‫‪Av − λ v = 0 ⇔ ( A − λ In ) v = 0‬‬ ‫תהי ‪.'T:VW, B=v1..vn; B' = v1'..vm‬‬
‫‪(2‬‬ ‫הוא יחיד‬ ‫) ‪m A (λ‬‬ ‫‪ .1‬הפולינום המינ' של ‪A‬‬
‫‪ .2‬מחלק את הפולינום האופייני‬ ‫‪λ In − A = 0‬‬ ‫‪ λ‬היא ע"ע של ‪ A‬אם"ם‬ ‫קיימת ‪ [A[mxn‬כך ש‪A[ v ]B = [T ( v )]B' :‬‬
‫)‪: PA ( λ ) =(λ −α 1‬‬ ‫) ‪..(λ −α k‬‬ ‫[‪λ I n − A = 0 A = ( [T (v 1) ] B ' | L | [T (v n) ]B ' =) T‬‬ ‫‪]B‬‬
‫‪n1‬‬ ‫‪nk‬‬
‫נניח ש‬ ‫‪ -‬המשוואה האופיינית של ‪A‬‬ ‫'‪B‬‬
‫ב‪ m A (λ ) -‬החזקות יותר קטנות )או שוות(‬ ‫המט' שמייצגת את ‪ T‬ביחס ל‪ B-‬ו‪.'B -‬‬
‫‪ -‬הפולינום האופייני של ‪A‬‬ ‫‪λ In − A‬‬ ‫מטריצת מעבר‬
‫‪ A‬לכסינה אם"ם הפולינום המינ' הוא‪:‬‬ ‫יהיו ‪ B‬ו‪ `B -‬שני בסיסים של ‪ V‬ממימד ‪ .n‬מט'‬
‫הע"ע הם השורשים של הפולינום האופייני‪.‬‬
‫)חזקות ‪(1‬‬ ‫) ‪m A (λ ) =(λ −α 1)..(λ −α k‬‬ ‫הפולינום האופייני של ‪ [A[nxn‬הוא מתוקן‬ ‫המעבר ‪ [M[nxn‬בין ‪ B‬ו‪ `B -‬מקיימת‪:‬‬
‫ממעלה ‪) n‬מקדם החזקה הגבוהה =‪(1‬‬ ‫'‪M [ v]B = [ v]B‬‬ ‫‪M1 [ v]B' = [ v ] B‬‬
‫‪ α 1 0‬‬ ‫מסקנה‪ :‬ל‪ [A[nxn -‬יש לכל היותר ‪ n‬ע"ע‪.‬‬
‫‪J 3 (α ) =  0 α 1 ‬‬ ‫בלוק ז'ורדן‪:‬‬ ‫הגדרה‪ :‬יהי ‪ (p(x‬פולינום ממעלה ‪(n. p(x‬‬ ‫‪. M1‬‬ ‫‪=M‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪ 0 0 α‬‬
‫כל מט' מעבר הפיכה‪,‬‬
‫מתפרק לגורמים לינאריים אם‪:‬‬
‫בבלוק ז'ורדן ‪ (Jn(α‬מתקיים‪:‬‬ ‫) ' ‪M = ( [ v 1 ] B ' | L | [v n ]B‬‬
‫‪PA =mA = (λ− α ) n (1‬‬
‫) ‪p ( x ) = ( x −α ) L ( x −α‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n1‬‬
‫‪k‬‬
‫‪nk‬‬
‫דמיון‪A ' = [ T ] B ' A =[ T] B ,T:VV :‬‬
‫'‪B‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪ (2‬ריבוי גיאו' ‪ (n 3‬ריבוי אלגברי ‪.1‬‬ ‫הריבוי האלגברי של השורש ‪ αi‬הוא ‪ni‬‬
‫‪(1‬‬ ‫משפט‪ :‬אם ‪ A‬פריקה לינארית‪ ,‬היא דומה‬
‫למטריצה בצורת ז'ורדן ‪.(J(A‬‬
‫‪‬סכום הריבויים האלגבריים שווה ‪.n‬‬
‫‪‬מעל שדה ‪ C‬כל פולינום פריק לינארית‬
‫‪P[ v]B ' = [ v ]B‬‬ ‫‪ P‬מט' מעבר‪,‬‬
‫‪‬נניח שהריבוי האלג' של גורם בפולינום אופיני‬ ‫‪[v ]B ‬‬
‫‪→[T (v )]B‬‬
‫‪A[ v ]B‬‬
‫הוא ‪ ,a‬ושל הפולינום המינ' ‪ .b‬אזי‪:‬‬
‫יהיו ‪ v1..vk‬ו"ע של מט' ‪ A‬שמתאימים לאותו ע"ע‬ ‫' ‪↑ P[v ]B‬‬ ‫‪↓ P −1‬‬
‫א( ב‪ (J(A -‬בלוק ‪ 1‬לפחות מהצורה ‪(Jb(α‬‬ ‫‪ .λ‬אז כל צ"ל של ‪ v1..vk‬ששונה מאפס גם הוא‬
‫ב( סכום סדרי בלוקי ז'ורדן של ע"ע ‪ α‬הוא ‪a‬‬
‫ו"ע של ‪ A‬עם אותו ע"ע ‪.λ‬‬ ‫‪[v ]B ' ‬‬
‫' ‪A '[ v ]B‬‬
‫' ‪→[T (v )]B‬‬
‫ג( כל בלוק ז'ורדן הוא מסדר ש‪b≥ -‬‬ ‫אוסף כל הו"ע שמתאימים ל‪+ λ-‬וקטור ‪ 0‬הוא מ"ו‬
‫חשוב‪ -‬מס' הבלוקים של ע"ע ‪ = α‬מימד המ"ע של‬ ‫שנקרא המרחב העצמי )מ"ע( שמתאים ל ‪.λ‬‬ ‫משפט‪A ' = P−1 AP :‬‬
‫הגדרה‪ 'A,A'[nxn]. A :‬דומה ל‪ A-‬אם יש‬
‫הע"ע )מימד מרחב הפתרונות(‬ ‫למציאת מ"ע צריך למצוא בסיס למרחב‬
‫התפרונות של ‪. λ I n − A = 0‬‬ ‫מטריצה הפיכה ‪ P‬כך ש‪A ' = P−1 AP :‬‬
‫מרחבי מכפלה פנימית )ממ"פ(‬ ‫ריבוי גיאומטרי ‪ -‬מימד המרחב העצמי‪.‬‬ ‫‪‬כל מטריצה דומה לעצמה‬
‫א‪ .‬מרחבים מעל ‪ R: V‬מ"ו‪ .‬על ‪ V‬מוגדרת‬ ‫משפט‪ :‬לכל ע"ע ‪ ,λ‬הריבוי הגיאומטרי של ‪ λ‬קטן‬ ‫‪A : B, B : C ⇒ A : C ‬‬
‫מכפלה‪ :‬לכל ‪ u, v ∈V‬המכפלה )‪ (u,v‬היא‬ ‫או שווה לריבוי האלגברי של ‪.λ‬‬ ‫משפט‪ :‬שתי מט' רבועיות דומות אם"ם הן‬
‫סקלר‪ .‬מכפלה פנימית מקיימת ‪ 4‬תנאים‪:‬‬ ‫מייצגות אותה העתקה לפי בסיסים שונים‪.‬‬
‫‪ (1‬לינאריות‪(u + v, w) = (u, w)+ (v, w) :‬‬ ‫לכסון מטריצות‬ ‫משפט‪ :‬אצל שתי מטריצות דומות‪ ,‬הדטרמיננטות‬
‫תהי ‪ A[nxn]. A‬לכסינה אם קיימת מט' הפיכה ‪P‬‬ ‫והעיקבות שוות‬
‫)‪(α u, v) =α ( u, v‬‬ ‫‪(2‬הומוגניות‪:‬‬
‫כך ש‪ D = P −1 AP -‬היא מט' אלסכונית‬
‫)במשתנה השני )‪( ( u, α v) =α ( u, v‬‬ ‫)כלומר ‪ A‬לכסינה ‪  A‬דומה למט' אלכסונית(‬ ‫איזומורפיזם‪ ,‬הגדרה‪:‬‬
‫השיטה ללכסון מטריצה ‪[A[nxn‬‬ ‫יש לכל היותר מקור‬ ‫‪ T (1‬חח"ע אם לכל‪w ∈ W‬‬
‫)‪(u, v ) =( v, u‬‬ ‫‪ (3‬סימטריה‪/‬הרמיטיות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מחשבים את כל ע"ע ‪ . λ1..λk‬אם ‪ A‬לא‬ ‫או‪v1 ≠ v2 ⇒ (T )v1 (T≠ :‬‬
‫אחד‪)v 2,‬‬
‫‪ (4‬חיוביות‪; ( v, v) ≥0 :‬‬
‫פריק לינארית אז ‪ A‬אינה ניתנת ללכסון‬
‫‪v=2‬או‪T ( v1 )= T ( v2 ) ⇒ v1 :‬‬
‫‪( v, v) =0 ⇔v = 0‬‬ ‫מוצאים בסיס למ"ע‬ ‫‪1≤ i ≤ k‬‬ ‫‪ .2‬לכל ‪λ i‬‬ ‫‪ T (2‬על אם לכל‪ w ∈ W‬יש מקור‪.‬‬
‫)‪ V‬מעל ‪) R‬אוקלידי( או מעל ‪) C‬אוניטרי((‬
‫‪‬אם‬ ‫‪Bλ i‬‬ ‫טענה‪ T:VV :‬שנתונה ע"י‪ T(V)=AV :‬היא על‬
‫וחח"ע אם"ם ‪ A‬הפיכה‪.‬‬
‫‪u = (α1...α n ), v = ( β1 ...βn ), V = C‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪B = Bλ 1.. Bλk‬‬ ‫‪ .3‬נאחד את כל הקבוצות‬
‫‪ T=VW‬היא איזומורפיזם אם‪:‬‬
‫אז‪(u, v ) = α1 β 2 +.. + α n β n ,‬‬ ‫)‪ T (1‬ה"ל; )‪ T (2‬חח"ע )‪ T (3‬על‬
‫‪ .4‬אם מס' האיברים ב‪ B <n, A-‬אינה לכסינה‪.‬‬ ‫• ‪ T‬על אם"ם ‪ImT=W‬‬
‫הערה‪:‬במ"פ נדרוש שהתוצאה תמיד ממשית‬ ‫אחרת‪,‬נסמן ‪,B=V1..Vn‬ו‪(P=(V1|V2|...|Vn -‬‬
‫• ‪ T‬חח"ע אם"ם ‪{kerT={0‬‬
‫דוגמאות למכפלות פנימיות‪:‬‬ ‫‪ λ1‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪( A, B) =tr( B T A‬‬ ‫‪( Mnxn (R‬‬ ‫‪P −1 AP =  O‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ P‬הפיכה‪ ,‬וכן‬ ‫הרכבת העתקות‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪λ‬‬‫‪n‬‬
‫נניח ‪T:UV, S:VW‬‬
‫)‪( A, B) =tr( B A‬‬ ‫*‬
‫‪( Mnxn (C‬‬ ‫כאשר ‪ λi‬הוא ע"ע של ‪ A‬שמתאים לו"ע ‪.Vi‬‬
‫ההרכבה ‪ S o T‬היא העתקה ‪ , UW‬כאשר‬
‫‪Am = PD m P−1 ‬‬
‫)כאשר ‪( B * = B T‬‬
‫משפט ‪ .[A[nxn :1‬התנאים הבאים שקולים‪:‬‬ ‫(‪. S o T‬‬ ‫לכל ‪u) = S( T( u)), u ∈ U‬‬
‫‪‬פונ' רציפות ‪) :R‬מרחב ‪:([C[a,b‬‬ ‫‪ (1‬ל‪ Fn -‬יש בסיס ‪ B‬שמורכב מו"ע של ‪A‬‬ ‫לכל ‪ T:vW‬איזו'מורפיזם קיימת העתקה‬
‫‪(6‬‬ ‫‪( f , g ) =∫ ba f ( x) g ( x)dx‬‬ ‫‪ A (2‬ניתנת ללכסון‬ ‫הפוכה ‪ T-1:WV‬שגם היא איזומורפיזם‪,‬‬
‫משפט ‪ :2‬ו"ע ששייכים לע"ע שונים הם בת"ל‪.‬‬
‫‪αv =α ⋅ v‬‬ ‫‪,‬‬ ‫) ‪v = (v , v‬‬ ‫נורמה‪:‬‬ ‫מסקנה‪ B :‬בת"ל ‪ ‬אוטומטית היא הפיכה‪.‬‬ ‫‪T o T− 1 = Id‬‬
‫‪w‬‬ ‫‪T 1 −o T‬‬ ‫‪=Id‬‬
‫ומתקיים‪:‬‬
‫‪w‬‬
‫משפט ‪ A :3‬ו‪ B-‬מט' דומות ‪ ‬יש להן אותו‬ ‫משפט‪ T:VW :‬איזו' ‪ dimV=dimW‬‬
‫‪ v /‬הוא וקטור יח'‪.‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪v = 0⇔ v = 0‬‬ ‫פולינום אופייני )ולכן אותם ע"ע(‬
‫פורסת את‬ ‫הוכחה‪B1 = {T ( v1 )..T ( vn )}:‬‬
‫טענה‪ :‬נניח ‪ [A[nxn‬מט' בעלת ע"ע ‪ .((λ1..λn‬אזי‬
‫‪u ± v = u ± 2 Re [ (u ,v ) +] v‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪. (λ‬‬
‫‪k‬‬
‫) ‪,..., λ‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪K‬‬
‫הע"ע של ‪ A‬יהיו‬
‫‪-‬‬
‫ב‪T -‬‬ ‫‪ ,ImT=W‬לכן ‪ . dimV ≥ dimW‬נביט‬
‫‪1‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪. dimW‬‬ ‫‪ 1:WV‬ונסיק ש‪≥ dimV -‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫משפט‪ [A[nxn :‬לכסינה אם מתקיימים‪:‬‬
‫‪u + v + u− v = 2 u + v‬‬ ‫‪ (1‬הפולינום האופייני פריק לינארית‬
‫‪ (2‬לכל ע"ע‪ ,‬הריבוי הגיאו' = הריבוי האלג'‬ ‫משפט‪ .T:VW, dimV=dimW :‬התנאים‬
‫‪d (u , v ) = u − v‬‬ ‫מרחק בין וקטורים‪-‬‬ ‫לכן‪ ,‬אם ל‪ A n-‬ע"ע‪ A ,‬אוטומטית לכסינה‪.‬‬ ‫הבאים שקולים‪ T (1) :‬איזומורפיזם‬
‫)‪W = ImT (2‬‬
‫‪ d (u, v ) ≥0‬ב( ) ‪d (u, v ) =d (v, u‬‬ ‫א(‬ ‫דוגמה‪ :‬תהי ‪ .A=αIn‬אם ‪ B‬דומה ל‪,A-‬‬ ‫)‪{kerT = {0 (3‬‬
‫• העתקת קואורדינטות היא איזומורפיזם‬
‫)‪d (u, w) ≤d (u, v ) + d (v, w‬‬ ‫ג(‬ ‫‪B = P−1 (α In ) P =α In ⇒ B =A‬‬
‫‪(u, v ) ≤ u ⋅ v‬‬ ‫משפט קושי שוורץ‪:‬‬ ‫תהליך גרהם‪-‬שמידט‪:‬‬ ‫ע"ע‪ ,‬ו"ע ולכסון של העתקה‬
‫נניח ‪ v‬וקטור יח' ‪ .‬אזי אורך ההיטל של ‪ u‬על ‪v‬‬ ‫לינארית‬
‫הגד'‪ :‬וקטורים הם אורתוגונליים אם )‪u,v)=0‬‬ ‫הוא )‪ (u,v‬ווקטור ההיטל הוא )‪.u,v)v‬‬ ‫תהי ‪ T:VV‬ה"ל‪ λ .‬הוא ע"ע של ‪ T‬אם קיים‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪u ±v = u + v‬‬ ‫אז‬ ‫‪u ⊥v‬‬ ‫אם‬ ‫‪v1* = v1 / v1‬‬ ‫‪ (1‬נגדיר‬ ‫וקטור ‪ 0 ≠ v‬כך ש‪ .T(v)=λv-‬מציאה‪ :‬נסמן‬
‫‪, A = [T ]B‬לכן ‪ T(v)=λv‬אם"ם‬
‫‪B‬‬
‫‪  V‬מ"פ‪ B={V1..Vn}. B ,‬אורתוגונלית אם‬ ‫‪(2‬‬
‫לכל ‪ , (Vi,Vj ) =0 , i ≠ j‬וכן ‪. 0∉B‬‬ ‫‪w = v2 − ( v2 , v1* ) v1* , v2* = w / w‬‬ ‫‪, A[v ]B = λ[v ] B‬ואז הע"ע וו"ע של ‪ T‬הם ע"ע‬
‫‪ B‬אורתונורמלית אם בנוסף‪. (Vi,Vi ) =1 ,‬‬ ‫וו"ע של ‪ .A‬לכסון העתקה ‪ T‬זה למצוא בסיס ‪'B‬‬
‫‪w = v3 − (v 3, v )v −(v 3, v )v‬‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫‪2 (3‬‬
‫‪. δi j‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫}‪={1| i= j;0| i≠ j‬‬ ‫אלכסונית‪) .‬‬ ‫'' ‪A ' = [T ]BB‬‬ ‫ל‪ V -‬עבורו המט'‬