‫(מתוך תרגול )‬ ‫חלוקת תאים והתפתחות עוברית‬

‫תאים סומטים‪:‬‬
‫כל התאים בגוף שאינם תאי מין‪ ,‬הם תאים סומטיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הכרומוזומים הם האריזה הסופית שלה ה‪DNA -‬‬ ‫‪‬‬
‫בתא שאינו תא מין (תא סומטי) יש הרכב דיפלואידי של כרומוזומים ‪ ,‬סה"כ ‪ 46‬כרומוזומים‪ 22 :‬זוגות‬ ‫‪‬‬
‫כרומוזומים אוטוזומליים ‪ +‬זוג אחד של כרומוזומי מין‪.‬‬
‫תאים סומטים מתחלקים בתהליך של מיטוזה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תאי מין‬
‫גמטה (‪( – )Gamete‬תא זרע ותא ביצית )‪ ,‬תא רבייה בשל ‪ ,‬המשתתף ברבייה מינית ‪ ,‬ולו מערכת‬ ‫‪‬‬
‫הפלואידית של כרומוזומים‪.‬‬
‫גונדה (‪( – )Gonad‬שחלות ואשכים)‪ ,‬בלוטת מין‪ .‬האיבר שבו נוצרות הגמטות‬ ‫‪‬‬
‫הפלואידי – בעל מערך אחד של ‪ 23‬כרומוזומים‪ .‬כל גן וכל כרומוזום מיוצג בו רק בעותק אחד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מיוזה – תהליך יצירת תאי מין ביצורים דיפלואידים‬ ‫‪‬‬

‫‪Mitosis and Myosis‬‬

‫ישנם שני סוגי חלוקת תאים‪ :‬מיטוזה ומיוזה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ .1‬מיטוזה – תהליך יצירת תאי גוף חדשים‬
‫התהליך כולל חלוקת גרעין אחת בעקבות‬ ‫‪‬‬
‫הכפלה אחת של כרומוזומים‪.‬‬
‫התא משכפל את כל תוכנו ‪ ,‬ומתחלק לשני‬ ‫‪‬‬
‫תאי בת זהים‪.‬‬
‫‪ .2‬מיוזה – תהליך ליצירת תאי ביצית ותאי זרע‪.‬‬
‫התהליך כולל שתי חלוקות גרעין בעקבות הכפלה אחת בלבד של הכרומוזומים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כתוצאה ממיוזה מתקבלים מתא אם דיפלואידי ארבעה תאים הפלואידים‬ ‫‪‬‬
‫תהליך המיוזה מבטיח שבכל דור יהיה אותו מספר של כרומוזומים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר תא זרע וביצית מתאחדים ‪ ,‬כל אחד תורם ‪ 23‬כרומוזומים כך שסה "כ העובר‬ ‫‪‬‬
‫שייווצר יהיה בעל ‪ 46‬כרומוזומים‪.‬‬
‫תהליך המיוזה מאפשר גיוון גנטי באמצעות ערבוב ה ‪ DNA‬במהלך חלוקת התאים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מיוזה ליצירת ביצית וזרע‬

‫יצירת ביצית‬ ‫‪‬‬

‫תהליך ההפחתה של מספר הכרומוזומים מ‪ 46-‬ל‪ 23-‬מתחיל בשלב העוברי של אישה עוד‬ ‫‪‬‬
‫בהיותה ברחם אימה והוא מסתיים אך ורק ברגע ההפריה‪ ,‬עשרות שנים אח"כ‪.‬‬
‫מתא אחד מתקבלים ‪ 4‬תאים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 3‬תאים קוטביים המתנוונים ותא ביצית בוגרת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יים‪ ,‬ובהגיעה לתקופת‬ ‫כל נקבה באה לעולם ובשחלותיה כשני מיליון זקיקים ראשונ‬ ‫‪‬‬
‫ההתבגרות נותרים בשחלותיה כ‪ 300-‬עד ‪ 400‬אלף זקיקים ראשוניים‪.‬‬
‫יצירת זרע‬ ‫‪‬‬
‫תהליך חלוקת הכרומוזומים מסתיים ביצירת ארבעה ספרמטידים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הספרמטידים (‪ )Spermatids‬עוברים תהליך הבשלה ושינויי צורה ניכרים שבסיומו הם‬ ‫‪‬‬
‫מקבלים את צורתם האופיינית‪ ,‬עם ראש וזנב‪.‬‬
‫החל בגיל צעיר מייצר הגבר כ‪ 200-‬מליון תאי זרע חדשים מדי יום במשך כל ימי חייו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שלבים בהתפתחות עוברית בגדול‪:‬‬

‫‪ = Fertilization .1‬הפריה ‪ -‬מתרחשת הפריה כאשר בסופה מתקבלת ביצית מופרית – ‪. Zygote‬‬
‫‪ = Cleavage‬התבקעות ‪ -‬חלוקת תאים בשלב האמבריונלי המוקדם ‪ .‬הזיגוטה עוברת מחזורי חלוקות‬ ‫‪.2‬‬
‫תא מהירים‪ ,‬ללא גדילה‪ ,‬כך שנוצר גוש תאים בעל גודל הזהה לזיגוטה המקורית‪.‬‬
‫‪ .3‬גסטרולציה ‪ -‬בתהליך זה יש התמיינות של גוש התאים לשלושת שכבות העובר ויצירת חלל המעי‪.‬‬
‫‪ .4‬אורגנוג'נסיס ‪ -‬תהליך יצירת איברים משלושת שכבות העובר‪/‬הנבט‪.‬‬
‫‪ - Embryo Groth .5‬ולאחר מכן‪ ,‬גדילת העובר‪.‬‬

‫פירוט יותר נרחב בפרק הבא‪...‬‬

 ‫תאי גזע ‪:‬‬
‫אחד ממרכיבי רקמה חדשה הם תאים‪ .‬נרצה תאים צעירים – ישנם שני סוגים של תאי גזע‪:‬‬
‫– הם‬ ‫הבלסטוציסט (יום ‪ )7-8‬מהפריית מבחנה‬ ‫‪ – Embryonic Stem Cells‬נוצרים בשלב‬ ‫‪‬‬
‫פלוריפוטנטים ויכולים ליצור כל רקמה בגוף‪.‬‬
‫השלב של בלסטוצ יסט והלאה ‪ .‬תאים אלה הם‬ ‫‪ – Adult Stem Cells‬מתחילים להווצר אחרי‬ ‫‪‬‬
‫מולטיפוטנטים – הם נותנים מספר מצומצם יחסית של סוגי רקמות‪.‬‬

‫פירוט השלבים הראשוניים של התפתחות עוברית‪:‬‬

‫‪FERTILIZATION .1‬‬
‫הזרע והביצית נפגשים בחצוצרה ונוצר‬ ‫‪‬‬
‫תא הזיגוט‪.‬‬
‫זהו תא דיפלואידי בעל ‪ 46‬כרומוזומים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪CLEAVAGE .2‬‬
‫בשלב הראשון הזיגוטה מתחילה להתבקע‬ ‫‪‬‬
‫והופך למורולה‪.‬‬
‫המורולה יוצאת מהחצוצרה ונכנסת לחלל‬ ‫‪‬‬
‫הרחם ‪ 3-4‬ימים לאחר ההפריה‪.‬‬
‫כאשר המורולה נכנסת לחלל הרחם ‪ ,‬חלוקת‬ ‫‪‬‬
‫התאים ממשיכה ונוצר חלל במרכז המורולה‪.‬‬
‫והמבנה נקרא בלסטוציסט או בלסטולה‪.‬‬
‫בשלב הזה יש יצירה של שני סוגי תאים –‬ ‫‪‬‬
‫שתי שכבות‪:‬‬
‫‪ . i‬השכבה החיצונית נקראת טרופובלסט‪ .‬מתאי השכבה החיצונית‪ ,‬הטרופובלסטים‪,‬‬
‫ייווצרו קרומים חוץ‪ -‬עובריים‪ :‬שלייה וקרום השפיר‪.‬‬
‫‪ . ii‬השכבה הפנימית נקראת ‪ - )ICM( Inner Cell Mass‬אלה התאים המעניינים ‪ -‬זהו‬
‫המקור לתאים אמבריונלים‪ .‬ניתן למצוא בסביבות ‪ 40‬תאים‪ ,‬אך ניתן להוציא את‬
‫התאים‪ ,‬לגדל אותם ולהרבות אותם‪ ,‬חלקם יוכלו לעבור התמיינות‪.‬‬
‫עד שלב הבלסטולה ‪ -‬התאים הם טוטיפוטנטיים‪ ,‬כלומר בעלי יכולת להתמיין לכל סוגי התאים‬ ‫‪‬‬
‫של האורגניזם כולל הקרומים החוץ עובריים‪.‬‬
‫בשלב הבלסטולה ‪ -‬תאי ה‪ ICM -‬הם תאים פלוריפוטנטיים בעלי יכולת להתמיין לכל סוגי‬ ‫‪‬‬
‫התאים פרט לקרומים חוץ עובריים‪.‬‬
‫כל השאר לא ממש מעניין‪ ,‬כי לאחר נקודה זו התאים כבר אינם פלוטיפוטנטים‪ ,‬הם מתחילים להתמיין‬ ‫‪‬‬
‫לסוגי הרקמות השונות ומאבדים את יחודיותם של תאי ה‪.ICM‬‬
 ‫תאי ‪ ICM‬מהם מופקים ‪:Embryonic Stem Cells‬‬

‫לתאים אלה יש מעט מאוד רצפטורים ‪ ,‬ובכלל חלבונים או סוכרים שיכולים לזהות אותם ולתת תגובה‬ ‫‪‬‬
‫אימונית‪ .‬לכן ניתן להשתמש בתאים אלה בין בן אדם אחד לשני ללא תגובה אימונית‪.‬‬
‫הוצאת תא אחד מסוג ‪ ICM‬בשלב זה לא תפגע בהמשך ההתפתחות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מכל תא ‪ ICM‬ניתן להפיק תא גזע וממנו תאים מסוגים שונים‬ ‫‪‬‬
‫אם נרצה להשתמש בתאי ‪ ICM‬לצורך הנדסת רקמה נצטרך לגדל אותם בתרבית על מנת להגדיל את‬ ‫‪‬‬
‫מספרם‪ ,‬יש ‪ 2‬שיטות לכך‪:‬‬
‫בצלחת פטרי או תרבית‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫(מ‪ 40‬תאים לאלפי תאים ) נניח את התא ים בצלחת פיטרי בטמפרטורה של ‪37‬‬ ‫‪‬‬
‫מעלות‪ ,CO2 5% ,‬לחות מתאימה‪.‬‬
‫האצת החלוקה ‪ -‬נוסיף לתרבית סרום – ‪ .Medium+10%FCS‬ללא סרום התאים‬ ‫‪‬‬
‫לא יתרבו‪.‬‬
‫במדיום יש בופרים ששומרים על ‪ pH‬של ‪. 7.2-7.4‬‬ ‫‪‬‬
‫מתקבלת שכבה אחת של תאים – ‪monolayer‬‬ ‫‪‬‬
‫בשיטה זו קשה לשמור על סטריליות – לכן היא מתאימה לתקופות קצרות‬ ‫‪‬‬
‫ב‪BioReactor:-‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שמים פיגום תלת מימדי על ציר מסתובב‬ ‫‪‬‬
‫התאים ידבקו אל הפיגום ויוצרים רקמה תלת מימדית‬ ‫‪‬‬
‫ניתן להזרים מדיום על מנת להגביר את תהליך חלקות התאים‬ ‫‪‬‬
‫‪ Embryoid Body‬מכוון שהם‬ ‫תאים אמבריונלים יכולים להתרבות אחד על השני ויוצרים גוף שנקרא‬ ‫‪‬‬
‫אינם מייצרים מטריקס‪ .‬כל עוד הם לא מייצרים מטריקס הם נחשבים תאים צעירים‪.‬‬

‫‪:Adult Stem Cells‬‬

‫תפקידם העיקרי הוא לתחזק ולתקן את הרקמה‬ ‫‪‬‬

‫יש שני סוגים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – Long Term .1‬מבצעים ‪ Self Renual‬לאורך כל חיי האורגניזם‬
‫‪ – Short Term .2‬בעלי יכולת התחלקות והתמיינות מוגבלת‬
‫מקורות לתאי גזע בוגרים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫תאים מרקמות עובריות‬ ‫‪‬‬
‫חבל התבור‬ ‫‪‬‬
‫מח עצם‬ ‫‪‬‬
‫רקמות בוגרות נוספות (עין‪ ,‬שומן‪ ,‬וכו')‬ ‫‪‬‬
‫המקור החשוב ביותר לתאי גזע בוגרים הוא מח העצם‬ ‫‪‬‬
‫נים ותאים מזודרמליים (שריר‪,‬‬ ‫במח העצם יש תמיד התחדשות של תאי דם אדומים ולבן‬ ‫‪‬‬
‫עצב‪ ,‬סחוס‪ ,‬וכו')‬
‫במח העצם יש שני סוגים של תאי גזע – שניהם מולטיפוטנטים‬ ‫‪‬‬
‫המטופוייטים – מייצרים תאי דם (אדומים‪ ,‬לבנים וטסיות ) זוהי למעשה מערכת‬ ‫‪‬‬
‫המאזנת את כמו תאי הדם המתים על ידי יצירת תאי דם במח העצם‪.‬‬
‫מזנכימליים – מייצרים עצם‪ ,‬סחוס‪ ,‬שריר‪ ,‬שומר‪ ,‬עצב‪ ,‬אנדותל ולבלב‬ ‫‪‬‬

‫תכונות של תאי גזע‪:‬‬

‫אחרים‬ ‫גי תא‬ ‫‪ .1‬תאים ראשוניים שאינם ממוינים שיכולים להתמיין לסו‬
‫כשמקבלים גירוים‪.‬‬
‫‪ .2‬התחדשות – ‪– Self Renual‬‬
‫תאי גזע יכולים לבצע חלוקה כך שתא גזע מתחלק לתא גזע ולתא‬ ‫‪‬‬
‫ממוין‬
‫‪ . i‬זוהי חלוקה א‪ -‬סימטרית‪ ,‬והתא הממוין נקרא ‪Progenitor‬‬
‫‪ Cell‬או ‪. Transient Amlifying Cell‬‬
‫‪ . ii‬תא פרוגניטורי יכול לעבור דיפרנציאציה לתא אחר כלשהו‪.‬‬
‫תאי גזע אמבריונלים יכולים להתחלק ללא התמיינות‬ ‫‪‬‬
‫חידוש עצמי שמשמר את תאי גזע‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תא גזע יכול לשרוד שנים רבות ללא התחלקות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .3‬זמן חיים ארוך‬
‫עד ‪ 100‬שנה‬ ‫‪‬‬
‫‪ .4‬נפח התא קטן‬
‫מכיל מעט ציטופלזמה וגרעין גדול‬ ‫‪‬‬
‫‪ .5‬אינם מתפתחים לגידולים ממאירים‬
‫למרות קצב החלוקה הגבוה שלהם‬ ‫‪‬‬
‫‪Plasticity .6‬‬
‫תא אשר נמצא בסביבת תאים מסוג כלשהו יכול על ידי גירויי הסביבה להפוך לסוג אחר של‬ ‫‪‬‬
‫תא‪ .‬כלומר – המערכת יכולה לשנות כיוונים‬

‫סוגי תאי גזע‪:‬‬

‫‪ .1‬טוטיפוטנטים – תאים היכולים ליצור את כל התאים הממוינים כולל רקמות חוץ עובריות‬
‫‪ .2‬פלוריפוטנטים – תאים בעלי יכולת ליצור את כל התאים שמתפתחים משלושת השכבות‬
‫‪ .3‬מולטיפוטנטים – תאים היכולים ליצור מספר סוגי תאים שונים – תאים המט ופואטים ומזינכימלים‬
‫‪ .4‬יוניפוטנטים – תאים שיכולים להתמיין רק לסוג אחד של תאים‪ ,‬והם בעלי תכונת ה‪. Self Renual-‬‬
 ‫השוואה בין תאי גזע עובריים לבוגרים‪:‬‬

‫‪Embryonic Stem Cells‬‬ ‫‪Adult Stem Cells‬‬

‫חסרון‪ :‬הפקה מבלסטוציסט בעיות אתיות‬ ‫יתרון‪ :‬הפקה ממח עצם או דם פריפרי‪.‬‬ ‫הפקה‬
‫לגבי שיבוט והתערבות בהתפתחות העובר‪.‬‬

‫יתרון‪ :‬פלוריפוטנטים – יכולת ליצור את כל‬ ‫חסרון‪ :‬מולטיפוטנטים או יוניפוטנטים – יכולת‬ ‫סוגי‬
‫סוגי הרקמות‪( .‬חוץ מרקמות חוץ עובריות)‬ ‫ההתמיינות לתאי רקמות שונות היא מוגבלת‬ ‫התאים‬
‫(אך יש עדויות לקיום ‪)Plasticity‬‬ ‫שיכולים‬
‫להווצר‬

‫יתרון‪ :‬כמויות גדולות של ‪ ESC‬יכולות לגדול‪,‬‬ ‫חסרון‪ :‬נדירים ברקמות בוגרות ושיטות הגדלת‬ ‫יכולת‬
‫בקלות יחסית‪ ,‬בתרבית‪.‬‬ ‫כמותם בתרבית בעלות הצלחה מוגבלת‪.‬‬ ‫להתרבות‬
‫בתרבית‬

‫חסרון‪ :‬ממקור אלוגני – אדם אחר‪ .‬תאי גזע‬ ‫יתרון‪ :‬ממקור אוטולוגי – אותו אדם‪ .‬התאים‬ ‫תגובה‬
‫מתורם שיושתלו לחולה יכולים ליצור דחיית‬ ‫ששייכים לחולה עצמו יכולים להיות מורחבים‬ ‫אימונית‬
‫השתלה אימונית‪.‬‬ ‫בכמותם בתרבית ומושתלים חזרה לחולה‪ .‬לא‬ ‫בעת‬
‫תהיה דחייה של המע' האימונית‪.‬‬ ‫השתלה‬

‫ג ירויים שונים שניתן לתת לתאים ‪:‬‬

‫אם נגדל את התאים למשל על קולגן הם יעברו דיפרנציאציה לתאי שריר‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1%‬התאים יפסיקו להתחלק והם יוכלו להתחיל להתמיין לרקמה‬ ‫אם נוריד את כמות הסרום ל‬ ‫‪‬‬
‫ספציפית ‪.‬‬
‫אם ניקח את התאים שקיבלנו ונזריק אותם מתחת לעור חיה נקבל גידול שנקרא טרטומה ‪Teratoma‬‬ ‫‪‬‬
‫– הגידול יכול להכיל כל מני רקמות – שיניים‪ ,‬עצמות‪ ,‬עצבים‪ ,‬תאי אפיתל‪ .‬זהו גידול שיכול להתפתח‬
‫ברחם למשל‪ ,‬והוא אינו ממאיר‪.‬‬
‫מתוך ה ‪ Teratoma-‬ניתן להפיק תאים מסוגים שונים ‪ ,‬משתמשים בכך במחקרים החוקרים מה גורם‬ ‫‪‬‬
‫להתמיינות או לריבוי ספונטני של תאים‪.‬‬
‫כיום נהוג להניח שתאי גזע אינם יוצרים גידולים ממאירים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ישנם מספר גורמים אשר יכולים לקבוע לאיזה תאים יתמיינו תאי הגזע‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫תאי המטריקס שבסביבה אליה מגיעים תאי הגזע קובעים את סוג הרקמה שנוצרת‬ ‫‪.1‬‬
‫(במקרים רבים פשוט נוצרים פיברובלסטים ‪ ‬רקמת חיבור)‬
‫חלבונים רגולטורים – ‪ ,ECM, GF‬וציטוקינים שונים יכולים לגרום לדיפרנציאציה לדוגמה –‬ ‫‪.2‬‬
‫‪DGF‬‬
‫קובע את מבנה הרקמה החדשה ומווסת את חלוקת התאים ‪.‬‬ ‫לחץ מכאני של הסביבה ‪-‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪. Contact Inhibition‬‬

‫חלבונים רג ולטורים ומטריקס מתאים ניתן ל יצור כל רקמה מתאים‬ ‫בעזרת הריכוז הנכון של‬ ‫‪‬‬
‫אמבריונלים‪ .‬כמובן שעבור תאי גזע בוגרים הגיוון קטן יותר‪.‬‬
‫נוכל לבדוק לאיזו סוג תא יתפתחו תאי הגזע כבר בשלב מוקדם על ידי בדיקת האנטיגנים שעל‬ ‫‪‬‬
‫ממברנת התא והתאמה לאנטיגנים המוכרים בסוגי התאים השונים‪.‬‬
‫אם נגדל תאי גזע בתרבית יתפתחו מושבות הנקראות ‪.CFU – Colony Forming Unit‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬כל התאים ב‪ CFU‬זהים מבחינה גנטית‬
‫(על ידי אנזימים ) ונשים‬ ‫‪ o‬אם נפריד את המושבה על ידי ניתוקה משאר התרבית‬
‫בתרבית חדשה נוכל לגדל אותם ונקבל רקמות שונות‪.‬‬

‫נישות‪:‬‬

‫‪ .5‬אזור מוגן בו תאי גזע שמורים מגירויים שונים כך שהם מופעלים רק על ידי סיגנל ספציפי‬
‫‪ .6‬הנישות עשו יות מסיבי ם דקים של קולגן ופיברין הנקראים ‪ Stroma‬הנוצרים על ידי ‪Stroma Cells‬‬
‫שאליהם תאי הגזע נקשרים‪.‬‬
‫‪ .7‬בזמן חלקות התא תאי הבת שמתקבלים בחלוקה יכולים ללכת לנישה אחרת או להמשיך להתמיין‬
‫מחוץ לנישה‪.‬‬
‫‪ .8‬הנישה המוכרת ביותר נמצאת בעצם ליד תאים אוסטיבלסטים בשטח הפנים הפנימי של העצם‬
‫‪ .9‬נישה נוספת נמצאת על דפנות של כלי דם הנקראים – ‪Sinusodial Vessels‬‬
‫‪ Ca‬על ידי השפעה על‬ ‫(על ידי ויסות‬ ‫‪ .01‬הורמון ה ‪ Parathyroid-‬כנראה מווסת את גודל הנישה‬
‫אוסטיובלסטים)‬

‫דוגמה לשימושים‪:‬‬

‫הפקת תאים אוסטיובלסטים (תאים יוצרי עצם) מתאי גזע מסוג ‪ Adipose‬אשר מצויים ברקמת שומן‪:‬‬
‫אם נמקם את תאי הגזע בסביבת עצם מטריקס הסביבה ישפיע על התאים להתמיין לאוסטיובלסטים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 3‬חומרים שבנוכחותם נקבל אוסטיובלסטים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Dexamethasone .1‬‬
‫‪Ascorbate – Vitamin C .2‬‬
‫‪ – β-Glycerol Phosphate .3‬פוספט אורגני‬
‫ברגע שיצרנו תאים ממויינים בתרבית – למשל אוסטיובלסטים היוצרים מטריקס של עצם ומינרליזציה –‬ ‫‪‬‬
‫אם נרצה להעבירם לעצם בגוף הם לא ימשיכו להתחלק‪ ,‬וההשתלה לא תהיה אפקטיבית‪ .‬לכן יש ליצור את‬
‫הרקמה חדשה בתוך הגוף (העצם הפגועה למשל) על מנת שהרקמה החדשה תבנה תוך הקשרות לרקמה‬
‫הקיימת‪.‬‬