‫פסיכולוגיה של המינים – סיכום‪.

‬‬

‫יחידה ‪ :2‬מאפיינים ביולוגיים‪.‬‬

‫‪ .1‬מבוא – ישנם כמה סימנים מבחינה ביולוגית המגדירה את המין של הפרט‪:‬‬

‫‪ .1‬הרכב כרומוזומים‪.‬‬

‫‪ .2‬בלוטות מין )אשכים‪ ,‬שחלות( ‪ +‬הורמונים שהבלוטות מפרישות‪.‬‬

‫‪ .3‬איברי הרבייה הפנימיים האחרים )יותרת האשך‪ ,‬רחם(‪.‬‬

‫‪ .4‬איברי המין החיצוניים‪.‬‬

‫‪ .2‬א‪ .‬כרומוזומים‪ :‬בכל תא מתאי הגוף ישנו גרעין שמכיל את חומר התורשה הקרוי‬
‫‪ .DNA‬ל ‪ DNA‬יש שתי תכונות – האחת‪ ,‬הוא מכיל את ההנחיות לבניית כל מרכיבי‬
‫הגוף לפרטי פרטיהם‪ .‬השנייה‪ ,‬הוא מסוגל להכפיל עצמו בדייקנות‪ .‬ה ‪ DNA‬ארוז‬
‫בתוך מבנה זעיר הקרוי כרומוזומים‪ .‬בכל כרומוזום יש קטעי ‪ DNA‬רבים הקרויים‬
‫גנים‪ .‬בכל תא בגוף‪ ,‬מלבד לתאי המין‪ ,‬מצויים ‪ 46‬כרומוזומים )‪ 23‬מהאב ו‪23-‬‬
‫מהאם( המסודרים ב ‪ 23‬זוגות זהים מלבד לזוג הכרומוזומים ה‪.23-‬‬

‫ב‪ .‬כרומוזומי מין‪ :‬כל הכרומוזומים אצל הגבר והאישה זהים מלבד לזוג ה‪.23-‬‬
‫אצל האישה הזוג ה‪ 23-‬מורכב משני כרומוזומים זהים )‪ (XX‬ואילו אצל הגבר הזוג‬
‫ה ‪ 23‬מורכב מ ‪ X‬ו ‪ .Y‬כשתאי הגוף מתחלקים הם יוצרים תאים חדשים אך כאשר‬
‫תאי המין מתחלקים זוגות הכרומוזומים נפרדים )בביצית תמיד יהיה ‪ X‬ובתא זרע או‬
‫‪ X‬או ‪ Y‬ואז מין העובר תלוי בתא הזרע שיפרה את הביצית(‪ .‬בסופו של דבר‬
‫הכרומוזום של האב קובע את מין העובר‪.‬‬

‫ג‪ .‬הורמונים‪ :‬חומר הנוצר בכמויות זעירות בבלוטות אנדוקריניות )בלוטות‬

‫ההפרשה הפנימית(‪ .‬החומרים משוחררים אל הדם ומגיעים עם זרם הדם אל כל‬
‫תאי הגוף אבל רק תאים עם הקולטנים המסוימים להורמון מסוים קולטים את‬
‫ההורמון‪ .‬תפקידי ההורמונים‪ :‬השפעה על ויסות ההתפתחות‪ ,‬גדילה‪ ,‬התבגרות‬
‫והתנוונות של כלל האורגניזם ושל כל אחד מאיבריו‪ .‬בלוטות המין )גונדות – אשך‬
‫ושחלות( מושפעות מן ההורמונים שמפרישה ההיפופיזה )בלוטת יותר המח –‬
‫שמושפעת מההיפותלמוס( והיא מווסתת את פעילותן של בלוטות המין והפרשת‬
‫ההורמונים שלהם )גונדוטרופינים(‪ .‬להורמונים אלו ישנו תפקיד חשוב בהתפתחות‬
‫ההבדלים בין המינים בכל תקופות החיים‪.‬‬

‫ד‪ .‬הורמונים של בלוטות המין‪ :‬ישנם ‪ 3‬סוגים של הורמוני מין המופרשים‬

‫באשכים ובשחלות‪ (1 :‬אנדרוגנים – מעורר גברות ‪ -‬מעוררים התפתחות של‬
‫תכונות מין משניות זכריות )שיעור והעמקת קול(‪ .‬מבקרים את יצירת הזרעונים‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫השפעה על פיתוח שרירים‪ ,‬גדילה והתגרמות של העצמות‪ .‬בכללם הטסטוסטרון‪.‬‬
‫‪ (2‬אסטרוגנים – מעורר ייחום – מעוררים התפתחות תכונות המין המשניות‬
‫הנקביות )הצטברות שומן באזורים מסוימים‪ ,‬התרחבות עצמות אגן הירכיים(‪.‬‬
‫מבקרים את הבשלת הביציות ומעוררים גדילה ופעילות של השדיים‪ .‬מסייעים‬
‫להתגרמות העצמות‪ (3 .‬פרוגסטינים – מסייע להיריון – מכינים את הרחם לקליטת‬
‫העובר‪ ,‬שומרים על ההיריון ומשפיעים על התפתחות השדיים )מעכבים את הפרשת‬
‫החלב(‪ .‬בכללן פרוגסטרון‪.‬‬

‫כל ההורמונים מיוצרים אצל שתי בלוטות המין‪ ,‬אך אצל הגבר האשכים מייצרים‬
‫בעיקר אנדרוגנים ובכמויות זעירות אסטרוגנים ופרוגסטינים ואצל האישה השחלות‬
‫מייצרות בעיקר אסטרוגנים ופרוגסטינים וכמות זעירה של אנדרוגן‪.‬‬

‫יש לחלק בין השפעת הורמוני המין על עובר )השפעה התפתחותית( לבין‬ ‫•‬
‫השפעה על אדם בוגר‪ .‬מאפייני ההשפעה ההתפתחותית‪ :‬א( מתממשת‬
‫בתקופה מוגבלת – בתקופה הקריטית‪ .‬ב( תוצאותיה מתמידות לאורך זמן‪ ,‬אך‬
‫אצל האדם הן יכולות גם להשתנות בהשפעת הסביבה‪ .‬ג( מקצת תוצאותיה‬
‫מושהות עד לביטוי שלהן בגיל ההתבגרות‪ .‬ד( הביטוי המושהה תלוי בפעילות‬
‫גומלין של ההורמונים שהופרשו מהשליה ברחם עם הורמוני המין המופרשים‬
‫בגיל ההתבגרות ואחר כך‪ .‬ה( יכולה להתממש רק בתוך תקופה מוגבלת בחיי‬
‫העובר‪ ,‬לעומת אצל הבוגר שעליו ההשפעה הפיכה ואינה מוגבלת לתקופה‬
‫מסוימת‪ .‬ו( אצל גברים הפרשת ההורמונים היא מחזורית ואצל הגברים היא‬
‫רצופה‪.‬‬

‫‪ .3‬א‪ .‬מערכת הרבייה‪ :‬מחולקת לאיברים פנימיים וחיצוניים‪ .‬שני תפקידים עיקריים‪:‬‬
‫לייצר הורמוני מין ותאי מין בשלים )זרעונים וביציות(‪ .‬הורמוני המין גורמים‬
‫להבשלת תאי המין וליצירת התנאים המבטיחים את המפגש בין הזרעונים והביציות‬
‫והתפתחות תקינה של העובר ברחם והזנתו לאחר הלידה‪.‬‬

‫ב‪ .‬מערכת הרבייה של הגבר‪ :‬מורכבת משלושה חלקים עיקריים‪ :‬זוג אשכים‬
‫)בלוטות מין‪-‬גונדות‪ -‬בתוכם נוצרים זרעונים והורמוני מין(‪ .‬יותרת האשך וצינור‬
‫הזרע )יותרת האשך צמודה לאשך בה מאוחסנים הזרעונים ועוברים החוצה דרך‬
‫צינור הזרע(‪ .‬פין )האיבר שמחדיר את הזרעונים(‪ .‬יש להוסיף – זרע‪ ,‬זרעונים –‬
‫שמופרש מיותרת האשך‪ ,‬צינור הזרע וערמונית‪.‬‬

‫ג‪ .‬מערכת הרבייה של הנקבה‪ :‬מורכבת משישה חלקים עיקריים‪ :‬שחלות‬

‫)בלוטות מין‪ ,‬בהן נוצרות ביציות והורמוני המין אסטרוגנים‪ .‬נמצאות בתוך האגן‬
‫ובקליפתן מצויות הביציות‪ .‬השתחררות ביצית בשלה = ביוץ(‪ .‬צינורות הביציות‬
‫)חצוצרות‪ .‬בזמן הביוץ התכווצויות השרירים של צינור הביציות מסיעות את‬
‫הביצית אל אתר ההפריה(‪ .‬רחם )איבר חלול‪ ,‬שרירי ועשיר בכלי דם שמשמש‬

‫‪2‬‬
‫למקום הצמיחה של העובר(‪ .‬נרתיק )צינור שרירי שקולט את הפין(‪ .‬פות‪ ,‬שפתיים‪,‬‬
‫דגדגן )איברי המין החיצוניים של האישה(‪ .‬בלוטות חלב )החלק המזין את הוולד‪.‬‬
‫שרידיהן מצויים גם בזכרים(‪.‬‬

‫‪ .4‬התפתחות מערכת הרבייה‪ :‬א‪ .‬מרגע הפריית הביצית נוצרים בה תאים רבים‬
‫ומתרחש תהליך של התמיינות שמשווה לכל תא את מבנהו ותפקידו הייחודי‪.‬‬
‫בסוף התהליך נוצר גוף‪ .‬אחד השלבים המכריעים בהתמיינות הוא התפתחות‬
‫מערכת הרבייה‪ .‬תהליך זה קובע אם העובר יהיה זכר או נקבה‪.‬‬

‫יש להעיר‪ (1 :‬לא רק הרכב הכרומוזומים שבביצית קובע את מין העובר אלא‬
‫הוא נקבע על ידי סדרה מורכבת של שלבים טרם הלידה‪ (2 .‬כל עובר מתחיל את‬
‫התפתחותו כעובר שאיננו מוגדר מבחינה מינית‪ .‬מימוש הפוטנציאל הגנטי מותנה‬
‫בהשפעת הורמונים שמועדם קריטי‪ .‬ההורמונים גורמים לשינויים מבניים ולא רק‬
‫משפיעים על איברי הרבייה הפנימיים והחיצוניים‪ .‬מועד השפעת ההורמונים חייב‬
‫להיות מדויק כדי שתהיה התפתחות מינית של תקינה של העובר והמתבגר‪(3 .‬‬
‫מערכת הרבייה איננה בשלה ובוגרת לאחר התפתחות העובר כשאר מערכות‬
‫הגוף‪ .‬התפתחותה נשלמת בגיל ההתבגרות‪.‬‬

‫ב‪ .‬התפתחות איברי הרבייה הפנימיים‪ (1 :‬אשכים ושחלות מתפתחים מרכס‬

‫התאים הגניטלי )רכס תאים שבולט לתוך חלל גופו של העובר(‪ .‬תאי המין‬
‫הראשוניים מצויים בליבת הרכס הגניטלי‪ .‬הוא מתחיל להתפתח מהשבוע הרביעי‬
‫ועד השבוע העשירי‪ .‬שלב זה קרוי שלב בלתי מוגדר כיוון שעדיין אין סימנים‬
‫חיצוניים למין העובר‪.‬‬

‫‪ (2‬אצל נשים תאי המין מתחילים להתרכז סמוך לקליפת הרכס שתתפתח‬
‫לשחלות )הרקמה הפנימית תתנוון(‪ .‬אצל זכרים תאי המין מתרכזים באזור הליבה‬
‫שתתפתח לאשכים ואילו הקליפה תתנוון‪ .‬אם לא יגיעו תאים אלה מסיבה כלשהיא‬
‫לרכס הגניטלי לא יתפתחו אשכים ושחלות‪ .‬התפתחות האשכים מהירה יותר‬
‫מהתפתחות השחלות )התאים מתרכזים מהר יותר בליבת הרכס(‪.‬‬

‫‪ (3‬עובר זכרי – מתפתחים אצלו בין השבוע השישי לשמיני תאים המפרישים‬
‫הורמונים אנדרוגניים‪ ,‬בעיקר טסטוסטרון‪ .‬הפרשת הורמונים אלו מהווים תנאי‬
‫להתפתחות צינורות הרבייה שמהם יתפתחו לאחר מכן יותרות האשכים‪ ,‬צינורות‬
‫הזרע ונוזל הזרע‪ .‬ההורמונים המופרשים מהאשכים )טסטוסטרון( הם המשפיעים‬
‫על התפתחות בכיוון זכרי ולהתנוונות זוג הצינורות הנקבי‪.‬‬

‫עובר נקבי – בשבוע העשירי מתחילים להתפתח צברי תאים שבמרכזם תא ביצית‬
‫יחיד שנשאר רדום עד גיל ההתבגרות המינית‪ .‬כיוון שהשחלות לא מפרישות‬

‫‪3‬‬
 ‫אנדרוגנים‪ ,‬התפתחות צינורות הרבייה שמהם יתפתחו רחם‪ ,‬נרתיק וצינורות‬
‫הביציות קורה באופן שונה‪.‬‬

‫העדר הורמונים אנדרוגניים גורם להתפתחות זוג צינורות נקביים שמהם מתפתחים‬
‫צינורות הביציות‪ ,‬רחם ונרתיק‪ .‬ההורמונים המופרשים מהשחלה משפיעים על‬
‫ההתפתחות בכיוון הנקבי‪ .‬אם לא יהיו בלוטות מין זכריות או נקביות או שיש והן‬
‫אינן מפרישות הורמונים ההתפתחות תהיה נקבית‪.‬‬

‫ג‪ .‬התפתחות איברי הרבייה החיצוניים‪:‬‬

‫‪ (1‬גם כאן ישנו שלב לא מוגדר‪ .‬מהשבוע השלישי תאי מין מתארגנים לגבשושית‬
‫הולכת וגדלה שהופכת לבליטה הקרויה פאלוס שגודלה זהה אצל הזכר והנקבה‬
‫עד לשבוע התשיעי‪ .‬ממנו יתפתחו הפין של הזכר והדגדגן של הנקבה‪ .‬מן הקפלים‬
‫של הפאלוס יתפתחו זוג אשכים או השפתיים הגדולות של הנקבה‪.‬‬

‫‪ (2‬איברי הרבייה החיצוניים יתפתחו כנקביים אם לא יחשפו בשלב המכריע‬

‫להורמונים אנדרוגניים‪ .‬צורת האיברים הסופית מעוצבת בשבוע השניים עשר‪.‬‬

‫‪ .5‬השפעת ההורמונים בינקות‪ ,‬בגיל ההתבגרות ובבגרות‪:‬‬

‫א‪ .‬תפקיד ההורמונים בינקות‪ :‬זכר‪ -‬אשכים מפרישים במשך זמן מה כמות‬
‫גדולה של טסטוסטרון‪ .‬הפרשה זו משפיעה על ההיפותלמוס )שאחראי בבגרות‬
‫להפרשה מחזורית של גונדוטרופינים(‪ .‬בעקבות כך משתנה התכונה הפוטנציאלית‬
‫של ההיפותלמוס לעורר השפעה מחזורית של גונדוטרופינים מן ההיפופיזה שעד‬
‫אז התקיימה בשני סוגי העוברים‪ ,‬ואז‪:‬‬

‫אצל הזכר מתפתח דפוס הפרשה רציף של גונדוטרופינים בקצב אחיד‪.‬‬

‫נקבה – אצלה אי הפרשת טסטוסטרון מותירה אותה עם דפוס הפרשה מחזורי של‬
‫גונדוטרופינים שיופרשו בבגרות‪ .‬דגם הפרשה זה בא לידי ביטוי במחזור החודשי‬
‫ובווסת‪.‬‬

‫ב‪ .‬תקופת ההתבגרות‪ :‬תקופת מעבר בין הילדות לבגרות‪ .‬מגיל ‪ 11-13‬ועד ‪18-‬‬
‫‪ 21‬ובה חלים שינויים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים‪ .‬בגיל זה מוגברת הפרשת‬
‫הגונדוטרופינים מההיפופיזה והורמוני הרבייה מבלוטות המין‪ .‬בעקבות זאת תהליך‬
‫ההתמיינות המינית מתרחב וחלות על הגוף תכונות חיצוניות נוספות‪ :‬גידול גופני‬
‫מהיר‪ ,‬התפתחות הדרגתית של איברי הרבייה ובגרות מינית והתפתחות סימני מין‬
‫משניים )שדיים‪ ,‬שיער ערווה‪ ,‬שומן‪ ,‬שרירים‪ ,‬קול(‪.‬‬

‫ג‪ .‬תקופת הבגרות‪ (1 :‬מחזור חודשי ווסת‪ :‬לנשים יש שינוי מחזורי בהפרשת‬
‫האסטרוגן והפרוגסטרון המתרחש במסגרת מחזור חודשי‪ .‬המחזור הוא בין ‪15-45‬‬

‫‪4‬‬
 ‫ימים ומתחיל ביום התחלת הווסת‪ .‬מנקודה זו עד בערך היום ה‪ 12-‬יש עלייה‬
‫בייצור האסטרוגן‪ .‬ביום ה‪ 12-‬משתחררת ביצית מהשחלה ונעה לכיוון הרחם‪ .‬אם‬
‫היא איננה מופרית מהלך זה יצירת האסטרוגן יורדת ויצירת הפרוגסטרון עולה‪.‬‬
‫רמת שני ההורמונים מתחילה לרדת באופן תלול כמה ימים לפני תחילת הווסת‬
‫והמחזור ההורמונאלי מתחיל מחדש‪ .‬הווסת עצמה היא התפרקות הרקמה‬
‫שמרפדת את פנים הרחם כהכנה לקבלת ביצית מופרית‪.‬‬

‫השינויים ההורמונאליים גורמים לנטייה לאגור נוזלים בגוף ולעלייה במשקל‪.‬‬

‫‪ (2‬תפקידי ההורמונים בהיריון ולידה‪ :‬כאשר העובר הזעיר נשתל ברירית‬

‫הרחם הפעילות ההורמונאלית של השחלות מדוכאת‪ 3 .‬חודשים ראשונים –‬
‫השחלה מפרישה פרוגסטרון התומך ברחם ובהריון‪ .‬הפסקת הפרשתו בשלב‬
‫מוקדם עלולה לגרום להפלה או לידה מוקדמת‪ .‬בשלב מאוחר יותר – השליה‬
‫עצמה מפרישה את הפרוגסטרון בכמויות גדולות‪ .‬דרך השליה עוברים גזים‪ ,‬חומרי‬
‫מזון וויטמינים אל דם העובר וחומר הפסולת שלו מסולקים‪ .‬עם התפתחות השליה‬
‫היא מתחילה לתפקד כבלוטה אנדוקרינית ומפרישה פרוגסטרון ואסטרוגן‪.‬‬
‫האסטריול )סוג של אסטרוגן( עולה לקראת סוף ההריון‪ .‬על ידי הורמוני השליה‬
‫שריר הרחם גדלים ומתחזקים כדי שיוכלו למלא את תפקידם בלידה‪ .‬הם גם‬
‫אחראים להתפתחות בלוטות החלב ומונעים ביוץ עד לאחר הלידה‪ .‬במהלך ההריון‬
‫נפסקת ההפרשה המחזורית של הגונדוטרופינים מן ההיפופיזה ורמתם בדם‬
‫נשארת נמוכה‪.‬‬

‫לאחר הלידה והוצאת השליה ישנה ירידה תלולה ברמת ההורמונים בדם‪ .‬הנקה‬
‫מעכבת את הפרשת הגונדוטרופינים המעוררים את פעולת השחלות‪.‬‬

‫‪ (3‬גיל המעבר‪ :‬תקופה זו נמשכת בין השנים ‪ .45-65‬בתקופה זו חלים שינויים‬

‫גם אצל הגברים וגם אצל הנשים בעקבות ירידה בהורמוני המין‪ .‬נשים‪ -‬מפסיקות‬
‫לקבל ווסת‪ ,‬לבייץ ולהיות פוריות )בעקבות ירידה בפרוגסטרון ובאסטרוגן(‪.‬‬
‫התהליך יכול להימשך בין ‪ 15‬ל ‪ 20‬שנה‪ .‬גברים‪ :‬ירידה בכוח הגברא ובכמות‬
‫הזירעונים שנוצרים באשכים אך לא ביכולת של הפריה או הנאה‪.‬‬

‫‪ .6‬תופעות חריגות בהתפתחות מערכת הרבייה‪:‬‬

‫א‪ .‬סטיות מן המספר התקין של כרומוזומי המין‪ :‬האפשרויות לסטייה כרומוזומלית‬

‫היא או שיש עודף של כרומוזום או שחסר כרומוזום )רק כשיש ‪ X‬אחד כי עובר‬
‫בעל כרומוזום ‪ Y‬יחיד איננו יכול להתקיים כי בכרומוזום ‪ X‬יש אלפי גנים האחראים‬
‫לתכונות חיוניות רבות(‪.‬‬

‫תסמונת טרנר‪ -‬חוסר בכרומוזום‪ :‬מי שלוקה בה נושא כרומוזום מין אחד )‪.(X‬‬
‫השכיחות היא אחת ל ‪ 2,500‬לידות של נקבות‪ .‬הלוקה בה מסווג כאישה על פי‬

‫‪5‬‬
 ‫איברי המין החיצוניים שחזותם נשית‪ .‬על פי רוב לאישה זו יש חזות גוצה )קומה‬
‫נמוכה וגוף עבה – בית חזה רחב וצוואר קצר(‪ .‬סימני מין לקויים )שדיים לא‬
‫מתפתחים בתקופת הבגרות(‪ .‬עד גיל ההתבגרות אין מי שלוקה בתסמונת זו לוקה‬
‫שונה מבנות גילה‪ .‬איברי מין פנימיים‪ :‬ראשוניים ושרידיים‪ .‬שחלות אינן מתפקדות‬
‫באופן נורמאלי ומפרישות כמות מעטה של אסטרוגן‪ .‬סימני מין משניים יתפתחו רק‬
‫בעזרת טיפול הורמונאלי‪.‬‬

‫עודף כרומוזומים‪ (1 :‬טריפל ‪ :X‬אחת ל ‪ 1,200‬לידות‪ .‬נשים בעלות מבנה גוף‬

‫נורמלי‪ .‬זהות מינית נשית ולרוב פוריות‪ .‬שיעור הירידה בפוריות‪ ,‬העדר ווסת‪ ,‬פיגור‬
‫שכלי והפרעות נפשיות גבוה באוכלוסיה זו‪.‬‬

‫‪ Y (2‬עודף‪ :‬אחת ל ‪ 700‬לידות של זכרים‪ .‬הלוקים בתסמונת זו פוריים בדרך כלל‬

‫וחזות חיצונית רגילה‪ ,‬לעיתים גבוהים מן הממוצע‪ .‬באוכלוסיה זו מתגה שיעור גבוה‬
‫של עבריינים שפוטים‪.‬‬

‫‪ (3‬תסמונת קלינפלטר‪ :‬הלוקים בה בעלי הרכב כרומוזומלי‪XXY, XXXY, :‬‬

‫‪ .XXXXY‬עודף כרומוזום ‪ XXY‬הינו התסמונת השכיחה ביותר – אחד מ ‪ 700‬לידות‬
‫של זכרים‪ .‬יכול להיחשב כנקבה בעלת ‪ Y‬מיותר או לזכר בעל ‪ X‬מיותר‪.‬‬

‫כעיקרון‪ ,‬החזות של ‪ XXY‬זכרית בעיקרה‪ .‬הלוקה בה בעל פין תקין אך קטן יחסית‪.‬‬
‫אשכים מפותחים פחות מן הרגיל‪ .‬שיער ערווה מועט ואיברי גוף ארוכים‪ .‬לפעמים‬
‫מתפתחים אצלם שדיים‪ .‬הלוקים בתסמונת זו הם עקרים כיוון שאשכיהם אינם‬
‫מייצרים די הורמונים אנדרוגניים‪ .‬סימני מין משניים בהתבגרות גם לא מתפתחים‬
‫כהלכה‪ .‬לעיתים קרובות תסמונת זו מלווה בבעיות פסיכולוגיות או בזהות מינית לא‬
‫ברורה‪ X .‬עודף גם מהווה כגורם לא יציב בתפקוד מערכת העצבים‪.‬‬

‫ב‪ .‬סטיות הורמונאליות‪ (1 :‬הרמפרודיטיות ופסידו הרמפרודיטיות‪ :‬הרמפרודיטיות‪:‬‬

‫איברי מין זכריים ונקביים פנימיים וחיצוניים‪ .‬הלוקים בה בעלי רקמות שרידיות של‬
‫שתי בלוטות המין‪ .‬רקמות אלה של אשך ושחלה יכולות למלא את תפקיד שני‬
‫המינים במידה מוגבלת ולכן הם עקרים‪ .‬איברי המין החיצוניים גם כן של שני‬
‫המינים אך לא איברים מפותחים‪ .‬בעלי מבנה כרומוזמי תקין אך למרביתם הרכב‬
‫כרומוזומי ‪ XX‬הכול פיסה מיקרוסקופית של כרומוזום ‪ .Y‬לפעמים מוצאים אצלם‬
‫פסיפס תאים )חלקם זכריים וחלקם נקביים(‪ .‬סיבה‪ :‬אנומליה הורמונאלית‬
‫המובילה להתפתחות לקויה של מערכת הרבייה‪ .‬רוב התקלות נובעות ממוטציות‬
‫תורשתיות בגנים שונים‪ .‬מקצת התקלות נובעות מהתערבות הורמונאלית חיצונית‪.‬‬

‫פסידו‪-‬הרמפרודיטיות‪ :‬איברי מין חיצוניים של שני המינים‪ ,‬או סימני מין משניים‬
‫)פין‪ ,‬אשכים ושדיים – גם אם לא בעלי צורה מושלמת(‪ .‬לרוב יש להם מבנה‬
‫כרומוזומלי לא תקין )תסמונת קלינפלטר יוצרת תופעה זו(‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫הלוקים בתסמונות אלו הינם עקרים וגם אפשר למצוא חוסר בהירות בנוגע‬
‫לזהותם המינית המתבטאת בהתנהגות דו מינית‪.‬‬

‫‪ (2‬תסמונת אדרנוגניטלית‪ :‬זיכור עובר נקבי‪ .‬בתסמונת זו איברי המין של התינוקת‬

‫הנקבה דומים לאיברי התינוק הזכר כשאיברי הרבייה הפנימיים שלה נקביים‬
‫לחלוטין‪ .‬בעלת דגדגן גדול וחזות חיצונית מעורבת‪ .‬הגורם לתסמונת זו הוא עודף‬
‫ההורמונים טסטוסטרון ופרוגסטרון בתקופה העוברית המכרעת בהתפתחות נקבות‬
‫נורמאליות מבחינה כרומוזומלית‪ .‬לכך ייתכנו ‪ 3‬מקורות‪ :‬בלוטת יותרת הכליה של‬
‫אם הרה מייצרת עודף אנדרוגן‪ .‬בלוטת יותרת הכליה של העובר הנקבי מייצרת‬
‫עודף אנדרוגן‪ .‬סיבה חיצונית‪ :‬אם הרה שמקבלת פרוגסטרון או סטרואידים‬
‫כטיפול מטעמי בריאות )טיפול שאיננו מקובל היום(‪.‬‬

‫טיפול‪ :‬ניתוח כדי לשוות לאיברי המין החיצוניים מראה ההולם את מינן‪ .‬והתערבות‬
‫הורמונאלית חיצונית כדי למנוע התפתחות איברים זכריים וסימני מין משניים‬
‫בהתבגרות‪.‬‬

‫‪ (3‬תסמונת חוסר רגישות לאנדרוגן‪ :‬הלוקים בה הינם זכרים בעלי הרכב‬

‫כרומוזומלי תקין )‪ (XY‬אך איברי מינם אינם מתפתחים‪ .‬המקור לכך הוא פגם‬
‫באחד הגנים שבכרומוזום ‪ X‬שגורם לגוף לא להגיב לפעולת ההורמון האנדרוגני‬
‫)טסטוסטרון שמופרש מהאשכים(‪ .‬איברי מינם החיצוניים מתפתחים בכיוון נקבי‬
‫ולכן מסווגים כנקבות ומתחנכים כנקבות‪.‬‬

‫בגיל ההתבגרות‪ :‬מתפתחים לנשים בעקבות האסטרוגנים שמופרשים מן האשכים‬

‫בגיל זה‪ .‬בדרך כלל מרחיקים את האשכים באמצעות ניתוח‪" .‬נשים" אלו עקרות‪.‬‬
‫מאופיינות בחזות נשית אך לעיתים רגליים ארוכות מן הממוצע ושדיים מפותחים‬
‫היטב )חלקן בענף הדוגמנות(‪.‬‬

‫‪ .7‬זהות מינית וסוגיית התורשה‪-‬סביבה‪ :‬מה המשקל היחסי של התורשה‬

‫הביולוגית בעיצוב האדם לעומת גורמי הסביבה‪ .‬גישה אינטראקטיבית‪ :‬הבדלים בין‬
‫גברים ונשים נקבעים על ידי יחסי הגומלין של התורשה והסביבה‪ .‬יתרון הגישה‬
‫הזו הוא הקבלה מלכתחילה לחקור את השילוב בין השפעות התורשה להשפעת‬
‫הסביבה‪ .‬אך עדיין ישנה השאלה‪ :‬מה המשקל היחסי של כל קבוצת גורמים‬
‫בעיצוב האישיות וההתנהגות של כל אדם?‬

‫המצדדים בגישה האינטראקטיבית סוברים שהגורמים הביולוגיים קובעים את‬

‫הטווח ואת הגבולות הפוטנציאליים ואילו הסביבה משפיעה על מימוש הפוטנציאל‪.‬‬

‫בהקשר של הזהות המינית‪ :‬משמעות שאלה זו היא האם הזהות המינית – אותה‬
‫ידיעה שיש לכל אחד מאיתנו‪ ,‬זכר או נקבה‪ ,‬ושילובה של ידיעה זו בזהות האישית‬
‫שלנו – נקבעת באופן ביולוגי או ניתנת לעיצוב על ידי הסביבה?‬

‫‪7‬‬
 ‫ויכוח בין מני וארהארדט לבין אימפרטו‪-‬מקינגלי ועמיתיה‪.‬‬

‫מני וארהארדט‪ :‬א‪ .‬תיאוריה )‪+‬מסקנות(‪ :‬זהות מינית מתעצבת ונקבעת‬

‫בשנתיים הראשונות של הילד‪ .‬ב‪ .‬תלויה בראש ובראשונה במין שעל פיו גודל‬
‫)ולא בנוכחות\העדר כרומוזום ‪ ,Y‬שחלות וכו'(‪ .‬עמדתם קרויה ניטראליות פסיכו‪-‬‬
‫סקסואלית = מן הרגע שילד מקבל את מינו ע"פ איברי מינו החיצוניים‪ ,‬זהותו‬
‫המינית מקבלת חיזוקים נוספים ללא הרף‪ .‬זהות מינית‪ ,‬אם כן‪ ,‬מתעצבת אך ורק‬
‫על ידי נסיבות סביבתיות‪ .‬ישנה תקופה קריטית בת ‪ 18‬חודשים שבה אפשר‬
‫לשנות את מין העובר באופן שרירותי‪ .‬לאחר מכן שינוי מין יכול לגרום‬
‫לקונפליקטים קשים‪.‬‬

‫ב‪ .‬מחקר‪ .1 :‬מעקב אחר ילדים הלוקים בתסמונת אדרנוגניטלית ומינם‬

‫הכרומוזומי זוהה חודשים או שנים לאחר הלידה‪ .‬הם גילו שהיה קל לשנות את‬
‫המין שיוחס ליילוד במהלך שלוש השנים הראשונות אך בגיל מאוחר יותר שינויים‬
‫היו קשים ביותר או בלתי אפשריים‪.‬‬

‫‪ .2‬דיווח על שני פסידו‪-‬הרמפרודיטים שזוהו בלידתם כזכרים‪ .‬אחד זוהה כזכר‬

‫וגדל כזכר כהלכה‪ .‬השני הגיע בינקותו לטיפול בגלל בעיות רפואיות נוספות‪,‬‬
‫אובחן כהלכה כנקבה‪ .‬עבר ניתוח לשינוי איברי מין חיצוניים וגדל בהצלחה‬
‫כנקבה‪.‬‬

‫ביקורת‪ :‬כל הממצאים שהציגו תוגבר שינוי המין באמצעות ניתוח או טיפול‬
‫הורמונאלי‪.‬‬

‫אימפרטו‪-‬מקינגלי ועמיתיה‪ :‬א‪ .‬תיאוריה )‪+‬מסקנות(‪ :‬הזהות המינית גמישה‬

‫במשך שנות הילדות וההורמונים בגיל ההתבגרות הם אלו שמקבעים אותה באופן‬
‫בלתי הפיך‪ .‬למין שהילד חונך על פיו מיוחסת פחות חשיבות‪ .‬לשיטתם לביולוגיה‬
‫עשויה להיות השפעה חשובה על הזהות המינית אפילו בשלב מאוחר יותר מן‬
‫הבגרות המוקדמת‪ .‬כאשר ישנה התנהגשות בין המין הביולוגי )הנקבע על ידי‬
‫הטסטוסטרון( למין החברתי‪ ,‬ידו של המין הביולוגי על העליונה‪.‬‬

‫ב‪ .‬ממצאים\מחקרים‪ :‬חקרה ‪ 38‬בני אדם מסנטו דומינגו בעלי זהות מינית לא‬
‫ברורה‪ .‬היה להם חסר תורשתי של אנדרוגן מסוים ולכולם היו איברי מין לא‬
‫ברורים‪ .‬בגיל ההתבגרות התחיל להתפתח אצלם פין ושק אשכים בוגרים וקולם‬
‫התעבה‪ 18 .‬גודלו כבנות ו‪ 16-‬מתוכם קיבלו על עצמם זהות גברית‪ ,‬התחתנו‬
‫והולידו ילדים‪.‬‬

‫ג‪ .‬ביקורת‪ (1 :‬כיוון שהתפקידים המיוחדים למין נוקשים בסנטו דומינגו )גברים –‬
‫חופש‪ ,‬חיי חברה מחוץ לבית‪ ,‬לא נדרשת נאמנות‪ .‬נשים – נשארות בקרבת הבית‪,‬‬
‫אצל האם‪ ,‬מסייעת בעבודות הבית‪ ,‬נדרשת נאמנות( ניתן לומר שהאופציה להפוך‬

‫‪8‬‬
 ‫לבן קסמה לאותן בנות ולכן בחרו לעבור ולהתחנך כבנות‪ (2 .‬חסר מידע – האם‬
‫קיימים מצבים שבהם ילדים שלהם הרכב כרומוזומלי ‪ XX‬וגדלו כבנים בוחרים‬
‫להפוך לבנות אף על פי שהנורמות החברתיות מאפשרות לבנים יותר חופש –‬
‫כלומר‪ ,‬אין קבוצת ביקורת‪.‬‬

‫יחידה מס' ‪ :3‬מאפיינים פסיכולוגיים‪:‬‬

‫‪ .1‬הכוונה למאפיינים פסיכולוגיים בעלי היבט אישיותי )תכונות אישיות( והתנהגותי‬

‫)אופני התנהגות(‪ .‬גישות שונות להסבר ההתנהגות )של היחיד(‪:‬‬

‫גישת התכונות‪ :‬תכונות אישיות הינן "תכונות קבועות ויציבות‪ ,‬יחסית של‬ ‫‪.1‬‬
‫הפרט‪ ,‬הבאות לידי ביטוי במגוון רחב של מצבים ובתקופות שונות במעגל‬

‫‪9‬‬
 ‫החיים‪ .‬תכונות אישיות מייצגות את סך כל הנתונים הפסיכולוגיים שהפרט‬
‫מביא אתו אל כל מצב" )ברון ובירן(‪ .‬ההתנהגות האנושית הינה בעיקרה‬
‫תוצאה או ביטוי של תכונות אישיות פנימיות ויציבות‪ .‬על פי גישה זו ניתן לצפות‬
‫מבני אדם להתנהג באופן עקבי ודומה בכל מצב ובכל זמן‪.‬‬

‫ביקורת‪ :‬במציאות ישנו קושי עצום בניבוי התנהגותם של פרטים על סמך‬

‫תכונות אישיותם‪.‬‬

‫גישת המצב‪) :‬מישל( – גורמי מצב מיטיבים לנבא התנהגות אנושית יותר‬ ‫‪.2‬‬
‫מאשר גורמים פנימיים‪ .‬היחיד יתנהג באופן עקבי במצבים שונים רק כאשר‬
‫יצפה שאותה התנהגות תוביל לאותן תוצאות במצבים שונים –כלומר‪ ,‬רק‬
‫כאשר המצב נתפס כדומה למצב הקודם‪ .‬התנהגות בני האדם איננה עקבית‪.‬‬

‫מחקרים‪ :‬תוקפנות‪ ,‬תלות‪ ,‬גישה לסמכות‪ ,‬נוקשות וקונפורמיות הן התנהגויות‬

‫המשתנות במידה רבה אצל אותו אדם במעבר ממצב למצב‪.‬‬

‫ביקורת‪) :‬באוארס( – על כך שמישל התעלם מגורמים אישיותיים‪ .‬מחקרים‬

‫שערך הראו כי השפעת מצב בנפרד ותכונות בנפרד היו נמוכות )‪13.7%‬‬
‫לתכונות ו‪ 10.17% -‬למצבים( ואילו השפעתה של האינטראקציה הייתה‬
‫גבוהה יותר )‪.(20.77%‬‬

‫גישה המשלבת בין גישת התכונות לגישת המצב‪) :‬אנדלר( – עצם הצגת‬ ‫‪.3‬‬
‫השאלה )מה משפיע יותר – תכונות או מצב?( מעיד על תפיסה שגויה‪ .‬טבעה‬
‫של פעולת הגומלין בין האדם לסביבה מאופיינת בשלושה גורמים מרכזיים‪:‬‬

‫עקביות חלקית‪ :‬יש לחפש עקביות חלקית – כלומר התנהגות‬ ‫‪(1‬‬

‫האדם באופן דומה במצבים שונים לעומת בני אדם שמשנים את‬
‫התנהגותם באופן קיצוני ממצב למצב‪ .‬אין לחפש עקביות אוניברסאלית‬
‫לגבי כל בני האדם בכל מאפייני האישיות‪.‬‬

‫השפעות שעוצמתן משתנה‪ :‬יש לשאול מתי כל אחד מן הגורמים‬ ‫‪(2‬‬

‫משפיע יותר‪ ,‬מתי למצב יש השפעה גדולה יותר מלהשפעת התכונות ומתי‬
‫להיפך‪.‬‬

‫ווכטל‪ -‬מצב ישפיע יותר כשהוא מוביל כל אחד מאיתנו לתאר באופן דומה‬
‫את מרכיביו‪ ,‬לצפות לדפוס תגובה דומה של כל המשתתפים בו ולהפגין‬
‫כישורים שלכולם יש באותה מידה )דוג' – עצירה ברמזור אדום(‪ .‬כשיש‬
‫מאפייני מצב חלשים – השפעת האישיות תהיה חזקה יותר )דוג' – להיקלע‬
‫לתרבות זרה(‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫השפעות הדדיות‪ :‬כשם שהתנהגות היא פונקציה של הפרט‬ ‫‪(3‬‬
‫והסביבה כך גם הסביבה היא פונקצייה של האדם והתנהגותו החברתית‪.‬‬
‫במידה רבה האם גם בוחר את תנאיו וגם יוצר אותם‪.‬‬

‫מחקרים‪) :‬אלינור מקובי( – הבדלי אישיות בין המינים מתגלים בעיקר‬

‫במצבים בהם מצויים שני המינים באינטראקציה‪ .‬ילדות בגיל הגן נמצאו‬
‫תלותיות יותר )שיחקו בקרבת הגננת( רק כשנכחו ילדים בחדר‪ .‬כשהיו רק‬
‫ילדות – נעלמה ההתנהגות התלותית‪.‬‬

‫)ווסט וצימרמן( – טבעו את המונח ‪ – doing gender‬שמשמעו תיאור‬

‫מכלול ההתנהגויות שאנו מפיקים מעצמנו בנוכחות המין השני ואיננו‬
‫מפיקים בחברת בני מיננו‪ .‬במילים אחרות‪ doing gender ,‬הינו הפקת‬
‫התנהגות התואמת את תפקידי המין כפי שתפקיד זה נתפס בעיני המתנהג‪.‬‬
‫התנהגות זו משמשת דוגמא כיצד לגורמי מצב מסוימים יכולה להיות‬
‫השפעה על ההתנהגות האנושית‪.‬‬

‫נטייה אנושית‪ :‬שגיאת ייחוס בסיסית‪ :‬אנו נוטים להסביר התנהגות של‬
‫אחרים כנובעת מגורמים פנימיים במידה רבה יותר מאשר מושפעת‬
‫מגורמים חיצוניים‪ .‬את התנהגותנו שלנו אנו נוטים להסביר כמושפעת‬
‫מגורמים חיצוניים יותר מאשר גורמים פנימיים‪.‬‬

‫התפלגותם של מאפיינים פסיכולוגיים‪ :‬בעיה בדיון בתכונות אישיות קבועות‬ ‫‪.4‬‬

‫של קבוצות – כיוון שהוא מטשטש את ההבדלים הבין אישיים שבתוך הקבוצה‬
‫עצמה‪ .‬רוב תכונות האישיות מתפלגות התפלגות נורמלית )צורת פעמון( – רוב‬
‫בני האדם מתרכזים באמצע ומיעוטם בקצוות‪.‬‬

‫‪ .2‬תוקפנות‪ :‬הגדרות‪ :‬אלימות‪ :‬הינה מעשה הרסני שבהפעלתו מושקע כוח גופני‬
‫רב‪ .‬בפעולה זו בולטת גם ההרסנות ולא רק הכוונה המסתתרת מאחוריה‪.‬‬
‫תוקפנות‪ :‬הינה התנהגות המכוונת לפגוע באדם אחר )גופנית או מילולית( או‬
‫ברכוש‪ .‬כאן מילת המפתח היא הכוונה ולאו דווקא הביצוע עצמו‪.‬‬

‫‪ .1‬האם גברים תוקפנים מנשים? ‪ (1‬תוקפנות של ילדים‪:‬‬

‫ממצאים‪ :‬תצפיות בגני ילדים מן המעמד הבינוני הראו כי בנים תוקפנים יותר‬
‫מבנות‪.‬‬

‫* ילדי גן נצפו במגרשי משחקים שונים והתגלה שקונפליקטים בין בנים היו‬
‫תכופים יותר מאשר קונפליקטים בין בנות או בין בנים לבנות‪ .‬כמו כן‪ ,‬פעולות‬

‫‪11‬‬
 ‫תוקפניות והבעות פנים תוקפניות היו מרובות יותר בקרב בנים מאשר בקרב‬
‫בנות‪.‬‬

‫* ילדים בגיל בית ספר עממי )גיל ‪ – (3-11‬נמצאה תוקפנות גופנית ומילולית‬
‫גבוהה יותר בקרב בנים מזו שבקרב הבנות‪.‬‬

‫*משחקים של ילדים בנים כרוך ביותר מאבקי "קרבות בכאילו" )התגוששות‬

‫והיאבקות( מאשר אצל הבנות‪.‬‬

‫בעיה מתודולוגית במחקרים אלו‪ :‬תופעת הטיית הצופה\בעיני המתבונן‪.‬‬

‫בתופעה זו המתבונן ובמקרה שלנו‪ ,‬הנסיין‪ ,‬עלול לפרש את הממצאים בהתאם‬
‫לאמונתו ודעותיו גם כשאין הוכחה מן המחקרים לכך או כשניתן באותה מידה‬
‫לפרשם באופן שונה‪.‬‬

‫המחקר שהדגים זאת היה של קונדרי&קונדרי שהראה שסטודנטים‬

‫פירשו באופן שונה בכי של תינוק בהתאם לסטריאוטיפ המיני שלו‪.‬‬

‫‪ (2‬תוקפנות של מבוגרים‪ :‬ממצאים\מחקרים‪ :‬ראשית יש לציין שבעוד שאצל‬

‫תוקפנות הילדים שיטת המחקר הייתה על ידי צפייה‪ ,‬אצל מבוגרים נעשו‬
‫ניסויים מבוקרים שאינם יכולים להיות נגועים בהטיית הצופה‪:‬‬

‫*ניסויים היו בדמות – מכות חשמל )מדומות( שנבדק היה צריך לתת לנבדק‬
‫בחדר אחר כל אימת שנתן תשובה שגויה‪ .‬תוקפנות נמדדה ע"י עוצמת מכת‬
‫החשמל שהנבדק היה מוכן לתת‪ .‬כל זאת בעידוד הנסיין‪ .‬בנוסף לכך‬
‫השתמשו בשאלוני תוקפנות שונים וכן סטטיסטיקה של פשיעה אלימה‪ .‬ברוב‬
‫המחקרים נמצא שגברים בממוצע תוקפנים יותר מנשים‪.‬‬

‫*ברון – הבדלים בתוקפנות בין גברים לנשים הלכו וקטנו לקראת אמצע שנות‬
‫השבעים‪ .‬כמו כן נמצא מניתוח על של הייד כי ההבדל המשיך לקטון עד שנות‬
‫התשעים‪ .‬שני הסברים )ברון(‪ :‬א‪ .‬שינוי בתפקידי המינים הפכו את הנשים‬
‫לפחות פסיביות‪ .‬ב‪ .‬במחקרים הראשונים לא נחשפו הנבדקים לדרגות‬
‫התגרות שונות‪ .‬לפי הסבר זה – גברים נוטים להגיב בתוקפנות לרמות נמוכות‬
‫של התגרות‪ .‬ברמה גבוהה של התגרות גברים ונשים מגיבים באופן דומה‪.‬‬

‫*נשים נמנעות מתוקפנות פיזית‪ .‬הסבר‪) :‬פרודי(‪ :‬נשים חוות חרדה גדולה יותר‬
‫בקשר לרגשות התוקפנות שלהן יותר מגברים‪ .‬חרדה זו משמשת כגורם מעכב‬
‫לתגובות תוקפניות‪ .‬הסבר נוסף‪ :‬ישנה נטייה לנשים לחוש אמפתיה כלפי‬
‫הקרבן שלהן יותר מאשר גברים ולכן הנמקה והצדקה שיינתנו להתנהגות‬
‫תוקפנית עשויות להגביר את רמת התוקפנות הנשית‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫*ריצ'ארדסון – מצאה שנשים מתנהגות ביתר תוקפנות כאשר אין צופים בהן או‬
‫כשהן סבורות בכך‪.‬‬

‫*בשאלוני דיווח עצמי המודדים "עוינות כללית" או בניתוח תוכנם התוקפני של‬
‫חלומות והזיות בהקיץ ובמבחני השלכה נמצא באופן עקבי שגברים תוקפנים‬
‫יותר מנשים‪ .‬פרודי‪ :‬מסבירה שחוסר התאמת ממצא זה לממצאים הפחות‬
‫עקביים העולים מן המעבדה נובע מכך שדיווח עצמי מבוסס על תיאור הנבדק‬
‫את עצמו ולכן ייתכן שהוא מושפע מהסטריאוטיפ הגברי\הנשי בהתאמה‪.‬‬

‫ממצאים ממחקרי על‪:‬‬

‫*הבדל בין המינים יורד ככל שהגיל עולה‪ .‬אלימות גבוהה יותר נמצאת אצל‬
‫ילדים עד גיל ‪ 6‬מאשר בקרב סטודנטים‪.‬‬

‫*הבדלים בין המינים גדולים יותר במחקרים נטורליסטיים מאשר במחקרי‬

‫מעבדה‪.‬‬

‫*נטייתם של נבדקים להתנהג באופן תוקפני יותר מאשר נבדקות בלטה ביותר‬
‫כשהתוקפנות גרמה כאב או פגיעה גופנית ובלטה פחות כאשר גרמה נזק‬
‫פסיכולוגי או חברתי‪.‬‬

‫*פערים נמצאו קטנים יותר במהלך השנים )ייתכנו שהשינויים החברתיים‬

‫השפיעו על ההתנהגות‪ .‬ייתכן שגברה הנטייה לפרסם גם מחקרים שבהם לא‬
‫נמצאו הבדלים בין המינים‪ .‬ייתכן שחוקרים או נסיינים שהשתתפו במחקרי‬
‫צפייה שינו את תפיסותיהם לגבי התנהגות המצופה מגברים ונשים ובעקבות‬
‫כך השתנו התכנים של תצפיותיהם(‪.‬‬

‫*בדרך כלל גברים הם אלו המבצעים את רובן המכריע של הפעולות האלימות‪.‬‬

‫יש הסבורים שמעשי אלימות של נשים הולכים ורבים בשנים האחרונות‬
‫במיוחד בקרב מתבגרות ונשים צעירות‪ .‬הסטטיסטיקות הרשמיות אכן מצביעות‬
‫על עלייה באלימות של נשים ובפשעים שהן מבצעות אך אין זה משנה באופן‬
‫מהותי את ההבדל הגדול הקיים בין המינים‪ .‬אלימות גלויה הנה בעיקרה‬
‫מאפיין גברי‪ .‬באירועי תוקפנות פחות אינטנסיביים ההבדל בין המינים ניכר‬
‫פחות‪.‬‬

‫ב‪ .‬הסברים ביולוגיים‪ (1 :‬הורמונים ותוקפנות‪ :‬ישנם חוקרים רבים שהיו‬

‫סבורים שההורמון טסטוסטרון הוא הגורם לתוקפנות‪ .‬נמצא שאצל פושעים‬
‫שעברו סירוס לא ירדה לאחר הסירוס‪ .‬במחקרים שבדקו קשר בין רמת‬
‫תוקפנות לרמת טסטוסטרון לא נמצא קשר בין טסטוסטרון לתוקפנות‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫בעיה מתודולוגית‪ :‬הגדרת המושג תוקפנות לצורך מדידה וחישוב בינה לבין‬
‫מידת הטסטוסטרון‪ .‬כל מחקר מודד משתנה מעט שונה )חלומות‪ ,‬פנטזיות‪,‬‬
‫רגשות‪ ,‬תגובות וכו'(‪.‬‬

‫*ריכוז רמות הטסטוסטרון של סטודנטיות‪ ,‬נשים במקצועות חופשיים ומנהלות‬

‫היה גבוה קצת יותר מזה של השאר )עקרות בית‪ ,‬נשים בענפי שירות‬
‫ופקידות(‪ .‬המסקנה של החוקרות הייתה שלחץ מוריד את רמת הטסטוסטרון‬
‫ושנשים במקצועות חופשיים )מחוץ לבית( דיווחו על פחות סימפטומים של לחץ‬
‫פסיכולוגי ושעיסוקים נשיים מסורתיים הנם הלוחצים ביותר בעבורן‪.‬‬

‫בעיה מתודולוגית‪ :‬קביעה מהי הסיבה ומהי התוצאה‪ .‬רמות הורמונאליות‬

‫רבות בגוף משתנות במצבי לחץ מסוגים שונים‪ .‬רמות ההורמונים למיניהם‬
‫עולות ויורדות בו בזמן‪ .‬האינטראקציה בין הורמונים‪ ,‬מצב נפשי‪ ,‬התנהגות‬
‫וסביבה חדשה מורכבת ביותר‪.‬‬

‫קשיים בחקר הטסטוסטרון‪ :‬מדידת הטסטוסטרון‪ :‬רמת הטסטוסטרון‬

‫משתנה בגוף ללא הרף‪ .‬בנוסף לכך קיימים מחזורים יומיים בולטים שבהם‬
‫הטסטוסטרון יורד בכ‪ 50%-‬בערב לעומת הבוקר‪ .‬בתחילת החורף רמת‬
‫הטסטוסטרון גבוהה מזו שבעונות האביב והסתיו ואצל הנשים היא גבוהה יותר‬
‫בתקופת הביוץ‪.‬‬

‫סיבה או תוצאה‪ :‬טסטוסטרון משמש כסיבה ותוצאה גם יחד‪ .‬הוא מסייע‬

‫בבניית שרירים ופיתוחם ובזיכור‪ .‬יוצר הבדלים בין המינים בשתי תקופות‬
‫עיקריות )עובר וגיל ההתבגרות(‪ .‬כדי לדעת אם הוא משמש כמשתנה מסביר‬
‫צריך ליצור קבוצה שתקבל טסטוסטרון ממקור חיצוני באורח מבוקר וזה איננו‬
‫אפשרי‪ .‬ניתן לבדוק את אלה המקבלים באופן חריג טיפול הורמונאלי אך זהו‬
‫מדגם מצומצם‪.‬‬

‫משתנה מוסבר – כתגובה להפסד או ניצחון רמת הטסטוסטרון יורדת\עולה‬

‫בהתאמה‪ .‬אך זהו רק מחקר מתאמי‪.‬‬

‫)דבס( – יש לראות בטסטוסטרון חלק ממערכת כלומר‪ ,‬גם סיבה וגם תוצאה‪.‬‬
‫לדעתו חשוב לדעת כיצד המערכת פועלת ולא להחליט באופן שרירותי על‬
‫טסטוסטרון כמשתנה מסביר או מוסבר‪.‬‬

‫תכונה או מצב‪) :‬דבס( = טסטוסטרון הינו תכונה ומצב כאחד‪ .‬כל אחד בעל‬
‫רמה‬

‫בסיסית משלו לטסטוסטרון עם תנודות למעלה ולמטה‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫‪ (2‬השפעות הורמונאליות קדם לידה על תוקפנות‪:‬‬

‫*מחקר מפורסם‪) ,‬מני וארהארדט( נבדקו ‪ 15‬ילדות שסבלו מתסמונת‬

‫אדרנוגניטלית ו‪ 10-‬ילדות שאימותיהן טופלו בפרוגסטינים במהלך ההיריון‪.‬‬
‫מלבד העובדה שאיברי המין החיצוניים שלהן היו זכריים הן היו נקבות‬
‫נורמליות‪ 10 .‬הילדות שנחשפו לפרוגסטין בהיותן ברחם לא נזקקו לטיפולים‬
‫הורמונאליים לאחר הלידה אולם ‪ 15‬הילדות שסבלו מ ‪ AGS‬קיבלו טיפול‬
‫ממושך בקורטיזון כדי לנרמל את תפקוד בלוטת האדרנל‪ .‬כל ‪ 25‬הילדות‬
‫נותחו כדי לשנות את צורתם החיצונית של איברי מינן מזכרית לנקבית‪.‬‬
‫כקבוצת ביקורת שימשו ‪ 25‬ילדות נורמליות מבחינה רפואית אשר הגיל‬
‫והרקע החברתי כלכלי שלהן זהה‪ .‬ממצאים‪ :‬הילדות ואימותיהן דיווחו על‬
‫התנהגות שובבה יותר מזו שדווחה בקבוצת הביקורת‪ .‬הילדות העדיפו מכוניות‬
‫צעצוע ורובי צעצוע מבובות‪ .‬הילדות ייחסו חשיבות רבה יותר לקריירה מאשר‬
‫לנישואין‪ .‬עם זאת לא נמצאה בקבוצת המחקר תוקפנות רבה מזו שנמצאה‬
‫בקבוצת הביקורת‪.‬‬

‫*מחקר ‪ .2‬בני משפחה שימשה כקבוצת ביקורת‪ .‬כמו כן נחקרו בנים שסבלו‬
‫מ ‪) AGS‬נחשפו לכמויות חריגות של אנדרוגנים ברחם(‪ .‬נחקרו מתוך השערה‬
‫שסינדרום זה יגרום להם לזיכור יתר‪ .‬בסך הכל השתתפו ‪ 17‬בנות ‪ 9-‬בנים‪.‬‬
‫כולם קיבלו טיפול ממושך בקורטיזון ובנוסף כך הבנות נותחו טרם הגיען לגיל‬
‫‪ .3‬המידע נאסף באמצעות ריאיונות‪ .‬התוצאות היו דומות לתוצאות שנמצאו‬
‫במחקר הקודם‪ .‬בנים שלקו ב ‪ AGS‬היו אנרגטיים יותר אף כי בכל המקרים לא‬
‫דווח על מכות ומריבות למעלה מן המקובל‪.‬‬

‫כעת המסקנה המקובלת היא שחשיפה לאנדרוגן ברחם הינה אחד מן הגורמים‬
‫להתפתחות הבדלי מזג בין המינים ובתוכם‪.‬‬

‫ביקורת‪ :‬א‪ .‬התנהגות הילדים נשפטה על ידי האמהות ויש חשש שלהכרה של‬
‫האמהות בכך שלבנותיהן יש איברי מין זכריים ישנה השפעה על הדרך בה הן‬
‫תפסו את התנהגות הבנות )הטיית הצופה(‪ ,‬כלומר‪ ,‬ציפו למצוא אצל בנותיהן‬
‫התנהגויות סטריאוטיפיות גבריות‪ .‬ב‪ .‬אין הפרדת משתנים מוחלטת בין קבוצת‬
‫המחקר וקבוצת הביקורת‪ .‬שהרי כל הנבדקים טופלו בקורטיזון וישנם‬
‫הסבורים שקורטיזון גורם לעלייה במצב הרוח ואפילו לפעילות יתר‪ .‬כל‬
‫הנבדקות בקבוצת המחקר עברו ניתוח לתיקון איברי המין‪ .‬והרי מחקרים‬
‫מראים שניתוח מילה משפיע על עלייה ברמת הפעילות הערות והרוגז ולכן‬
‫ייתכן שהניתוח עצמו גורם להבדלים בהתנהגות‪ .‬ישנם נשים המקבלות‬
‫הורמונים בזמן ההיריון מסיבות שונות‪ .‬יש להניח שבעקבות זאת הן גם היו‬

‫‪15‬‬
 ‫במצבי לחץ‪ .‬מחקרים הראו שיש קשר בין מצבי לחץ שנשים בהיריון היו‬
‫נתונות בהם לבין התנהגות תוקפנית של ילדיהן‪.‬‬

‫לסיכום – אי אפשר לומר בוודאות שקיימות הוכחות חד משמעיות להנחה‬

‫שלפיה הורמונים ברחם משפיעים על בנים במידת התוקפנות‪ ,‬האקטיביות או‬
‫האתלטיות יותר מאשר על הבנות‪ (3 .‬כרומוזום ‪ Y‬נוסף‪ :‬התברר שכרומוזום‬
‫נוסף מעכב התפתחות נורמאלית וגורם בדרך כלל לאינטליגנציה נמוכה‪.‬‬
‫מרבית הקרימינולוגים היום סבורים שעבריינות נובעת כנראה מאינטליגנציה‬
‫נמוכה יותר מאשר תוקפנות טבועה מלידה‪.‬‬

‫ג‪.‬הסברים פסיכולוגיים‪ :‬פרויד‪ :‬אנו מונעים על ידי אינסטינקטים מולדים‬

‫פנימיים‪ .‬ישנם אינסטינקטים של החיים וישנם של המוות‪ .‬האינסטינקטים של‬
‫החיים נועדו כדי לשמר את האדם ולדאוג לקיומו והם למשל – רעב צמא ומין‪.‬‬
‫האינסטינקטים של המוות פועלים להרס של האדם וגופו ותמיד מגשימים את‬
‫מטרתם שהרי המפגש עם המוות בלתי נמנע‪ .‬הדחף לתוקפנות הינו ביטוי‬
‫למשאלת המוות‪ .‬כיוון שהאינסטינקטים של החיים מונעים זאת‪ ,‬התוקפנות‬
‫מופנית כלפי חוץ‪ ,‬כלפי אובייקטים חלופיים‪ .‬זוהי הסיבה המרכזית שבגללה‬
‫האדם יוצא למלחמות‪ .‬לפיכך התוקפנות על פי פרויד הינה מולדת‪.‬‬

‫דולארד‪ :‬מניח כי מפח הנפש שאדם חווה בשעה שנחסמת דרכו למטרה הם‬
‫מעוררים בקרבו נטייה לתקוף‪ .‬נטייה זו מצטברת כאשר לא ניתן לה פורקן‪ .‬על‬
‫פי דולארד התוקפנות איננה מולדת אלא תגובה טבעית ואוניברסאלית למצב‬
‫של תסכול שמטרתה לסלק את המקור המעכב או לפגוע בו‪ .‬גישת הלמידה‬
‫החברתית‪) :‬בנדורה( – התוקפנות הינה דפוס תגובה נלמד על ידי חיקוי ועל‬
‫ידי תצפיות בהתנהגות הזולת‪ .‬ככל שהיא מתוגמלת יותר כך גדלה נטייתה‬
‫להישנות‪ .‬סוג התוקפנות שנידונה במסגרת תיאוריה זו הינה תוקפנות‬
‫אינסטרומנטלית )תוקפנות שנועדה לעזור אדם להשיג את מטרותיו‪ .‬מקורה‬
‫איננה בכעס אלא במערכת התגמולים שמספקת הסביבה לביטויי התוקפנות(‪.‬‬
‫ממצאים‪:‬‬

‫ההבדלים מתחת לגיל שנה הינם מזעריים‪ .‬לכן הסיקו שהסביבה גורמת‬ ‫•‬
‫להבדלים בהתנהגות תוקפנית‪.‬‬

‫לדעת בנדורה הנטייה הבולטת בחברה המערבית לעודד את מעורבותם של‬

‫בנים בהתנהגויות גבריות והיא הגורם המכריע המעצב את התנהגותם‪ .‬בנים‬
‫עשויים למצוא מודלים תוקפניים לחיקוי יותר מבנות‪ .‬הורים נותנים יותר‬
‫לגיטימציה להתנהגות תוקפנית אצל בניהם מאשר אצל בנותיהם‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫על פי בנדורה ההבדלים בין המינים נובעים מכך שבנות מפנימות עכבות‬ ‫•‬
‫חברתיות יותר מבנים‪ .‬הן אמנם רוכשות את אותה התנהגות תוקפנית שבנים‬
‫רוכשים אך מופעל עליהן לחץ יותר גדול שלא להשתמש בו‪ .‬מחקר‪ :‬בובת‬
‫בובו – ילדים נטו לחקות מבוגר שתקף בובת בובו מאשר מבוגר שלא תקף‪.‬‬
‫אך הילדות לא חיקו אותו במשחקן‪ .‬אך כאשר הובטח לילדות פרס‪ ,‬הילדות‬
‫התנהגו בתוקפנות כלפי בובת הבובו במידה זהה להתנהגות הבנים‪.‬‬

‫מחקר של ריצ'ארדסון‪ :‬כאשר התוקפנות באה בתגובה להתגרות ואיננה‬ ‫•‬

‫דורשת אלא לחיצת כפתור – אין הבדל בין המינים בתוקפנות‪ .‬במחקר נחשפו‬
‫נחקרים ונחקרות למצבים שדרשו מהן תחרות בזמן תגובה – היה עליהם‬
‫לנסות ולהגיב יותר מהר מן המתחרה שלהם‪ .‬נאמר להם שבכל ניסוי וניסוי‬
‫יקבל השחקן האיטי הלם חשמלי שאת עוצמתו יקבע השחקן המהיר ביותר‪.‬‬
‫בעצם עורכי הניסוי הם שקבעו מי ינצח ומי יפסיד‪ .‬הם דאגו שכל אחד יפסיד‬
‫‪ 50%‬מן הניסיונות ולכן יקבל הלם חשמלי מן המתחרים‪ .‬במהלך הניסוי‬
‫הגבירו בהדרגה את עוצמת ההלם החשמלי‪ .‬מכיוון שהנבדקים לא ידעו‬
‫שעורכי הניסוי הם האחראים לכך הם הניחו שמתחריהם מפגינים כלפיהם‬
‫תוקפנות הולכת וגוברת‪ .‬הממצאים הראו כי לפני ההתגרות התוקפנית של‬
‫המתחרה היה הבדל ברור בין המינים‪ .‬גברים נתנו למתחריהם הלם חזק יותר‬
‫ממה שנתנו הנשים ונשים קיבלו ממתחריהן הלם חלש מזה שקיבלו הגברים‪.‬‬
‫משגברה ההתגרות נעלמו ההבדלים‪.‬‬

‫חוקרים הסיקו שכאשר אין התגרות או כאשר תגובה תוקפנית נראית לא‬
‫מוצדקת או לא מתאימה‪ ,‬גברים מגיבים בתוקפנות רבה יותר מאשר נשים‪ .‬אך‬
‫בתנאים אחרים )התגרות חזקה וכו'( נשים נכונות לא פחות מגברים לפגוע במי‬
‫שפגע בהן‪.‬‬

‫איגלי וסטפן‪ :‬על פי גישת התפקידים החברתיים – לדעתן אפשר לראות‬

‫בתוקפנות כמו בהתנהגויות חברתיות אחרות התנהגות במסגרת התפקיד‪.‬‬
‫התנהגות כזו מווסתת על ידי נורמות חברתיות החלות על בני אדם הממלאים‬
‫תפקיד חברתי מסוים‪ .‬כדי שנוכל להסביר את ההבדלים בין המינים בתוקפנות‬
‫עלינו להבין באילו אופנים התפקידים החברתיים שבני אדם ממלאים מכתיבים‬
‫את ביטויי ההתנהגות התוקפנית או את חסימתה‪ .‬תפקידי מין הנם אחת‬
‫מקבוצות התפקידים החברתיים המשפיעות על התנהגות תוקפנית‪ .‬ישנם גם‬
‫תפקידים חברתיים אחרים המשויכים בדרך כלל לאחד מהמינים שגם הם‬
‫משפיעים על ההבדלים בין המינים בהתנהגות תוקפנית‪.‬‬

‫תפקיד המין הגברי‪ :‬פסיכולוגים וחוקרים רבים טוענים שמצפים מן הגברים‬

‫להיות קשוחים‪ ,‬אלימים ותוקפנים‪ .‬מחקרים פסיכולוגיים בנושא סטריאוטיפים‬

‫‪17‬‬
 ‫גבריים הוכיחו בבירור שמצפים מגברים להיות תוקפנים וכי גברים תוקפנים‬
‫מנשים וקיצונים מהן בדירוג על סולמות של תכונות הקרובות לתוקפנות‬
‫)אסרטיביות ותחרותיות(‪ .‬סקרי דעת קהל מראים שגברים תומכים יותר‬
‫בתוקפנות מנשים‪ .‬גברים מחזיקים בעמדות חיוביות יותר כלפי תוקפנות‬
‫בתחומים שונים )יחסים בין לאומיים‪ ,‬אכיפת חוק וכד'(‪ .‬יש לציין שקיימות גם‬
‫נורמות הפוכות כגון‪ :‬אבירות )להגן על חלשים(‪.‬‬

‫תפקיד המין הנשי‪ :‬מדגיש טיפוליות ותכונות בין אישיות אחרות‪ .‬תכונות אלו‬
‫מחייבות התנהגויות שאינן הולמות תוקפנות כלפי אחרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬תפקיד המין‬
‫הנשי מדגיש הימנעות מפגיעה גופנית‪ .‬חוקי הזהירות וההימנעות מזרים שנועדו‬
‫להפחית את הסיכוי לנפילה כקרבן להתקפה מינית תורמים להתנהגות פחות‬
‫תוקפנית של נשים‪ .‬נוסח פחות מסורתי של תפקיד המין הנשי מדגיש‬
‫אסרטיביות אך עדיין זו איננה תוקפנות‪.‬‬

‫תוקפנות ותקפידי מין חברתיים‪ :‬תוקפנות נמצאת במין הגברי יותר כיוון‬
‫שהיא אספקט של תפקידי מין חברתיים התפוסים דווקא אצל המין הגברי‪.‬‬
‫כגון‪ :‬איש צבא‪ ,‬אתלט‪ .‬חלק גדול מן העיסוקים התפוסים על ידי הגברים‬
‫מעודדים תוקפנות ואילו רוב העיסוקים התפוסים על ידי הנשים מגנים‬
‫התנהגות תוקפנית‪.‬‬

‫הסבר ממצאים‪ :‬ישנו הבדל קטן בין המינים במידת התוקפנות‪ .‬הסבר לדבר‬
‫הוא כיוון שתפקידים חברתיים ותפקידי מין מכילים בתוכם נורמות המעודדות‬
‫תוקפנות ונורמות המעכבות אותה‪ .‬ההשערה השנייה של איגלי וסטפן הייתה‬
‫שנשים ימנעו מתוקפנות גופנית כיוון שזו תגביר סיכוי לתקיפה מינית‪ .‬השערה‬
‫זו אומתה‪.‬‬

‫התנהגות טיפולית‪ :‬ישנן ראיות לכך שנשים מגיבות לתינוקות ומטפלות בהם יותר‬
‫מאשר גברים ועובדה זו מיוחסת להבדלים הורמונאליים‪) .‬ארהארדט( – חשיפת עובר‬
‫לאנדרוגן מנטרלת את ההתנהגות הטיפולית‪ .‬מעקב אחר ילדות שנחשפו לאנדרוגן בשלב‬
‫העוברי מעיד שהן מראות פחות התנהגות טיפולית מאחיותיהן ומבנות משפחה אחרות שלא‬
‫נחשפו לאנדרוגן‪ .‬אולם אפשר לומר שזו תוצאה של סוציאליזציה ולאו דווקא של חשיפה‬
‫עוברית להורמונים‪) .‬באסו(‪ -‬השפעה הורמונאלית יכולה לכל היותר לסייע בלמידה של‬
‫התנהגות טיפולית‪ .‬ברור שהורמונים אינם גורמים להתנהגויות אימהיות בלתי נמנעות‪ .‬עצם‬
‫העובדה שישנם מקרי התעללות רבים מצד אימהות רבות וכן‪ ,‬תדהמה מצד אימהות‬
‫צעירות מכך שהן אינן יודעות כיצד יש לטפל בתינוק מוכיחה שאין קשר בין ההורמון‬
‫לטיפוליות‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫עצם הדבר שנשים נוטות יותר מן הגברים לתפקידים טיפוליים הנה תוצאה של‬
‫סטריאוטיפים מיניים יותר מאשר ביטוי ישיר של הבדלים ביולוגיים בין המינים‪ .‬במחקר בין‬
‫תרבותי התגלה שהבדל בטיפוליות לא מתגלה עד גיל ‪.7-11‬‬

‫סיכום – נשים באופן טבעי אינן בעלות יכולות טיפוליות יותר מגברים‪ .‬כאשר הניסיון‬
‫הקודם ודגמי הסוציאליזציה המינית דומים – הבדלי ההתנהגות בין המינים הינם זניחים‪.‬‬
‫כיוון שנוטים לצפות מן הנשים להתנהג באופן טיפולי יותר מן הגברים‪ ,‬הן נוטות להימצא‬
‫יותר בתפקידים הדורשים טיפול‪.‬‬

‫‪ .3‬הישגיות ומניע ההישג‪:‬‬

‫התמקדות בתחומי העבודה והלימודים‪ .‬ההסברים להישגים השונים בין גברים‬

‫ונשים התמקדו במשתנים אחדים הקשורים בהתנהגות‪:‬‬

‫‪ .1‬מניע ההישג ופחד מכישלון‪) :‬מקללנד( – גילה שני מרכיבים למניע ההישג‬
‫– השאיפה להשיג הצלחה ושאיפה להימנע מכישלון )פחד מכישלון(‪ .‬הוא‬
‫הניח כי פעילות הגומלין בין השאיפה להצליח לבין הפחד מכישלון קובעת את‬
‫הכיוון‪ ,‬העצמה והעקביות של התנהגות לצורך הישג‪ .‬נטייה חזקה להימנע‬
‫מכישלון תעכב את הפרט בהתמודדותו עם מטרות הישגיות ואילו נטייה חזקה‬
‫להצליח תגביר את נטיית הפרט להתמודד עם מטרות הישגיות‪ .‬מקללנד סבר‬
‫כי הדומיננטיות של מניע זה או אחר שונה מאדם לאדם וממצב למצב‪.‬‬
‫השאיפה להצליח והפחד מכישלון מושפעים גם מגורמי מצב )הסיכוי להצליח‬
‫או להיכשל בביצוע משימה והערכת התגמולים החיוביים והשליליים בעקבות‬
‫ההצלחה או הכישלון(‪.‬‬

‫מניע ההישג‪:‬‬

‫על ידי מחקר ‪ TAT‬הניח מקללנד שנבדק שחש צורך להצליח יאפיין את‬ ‫•‬
‫הדמויות שהוצגו בפניו ככאלה החותרות למצוינות‪ .‬התיאוריה שלו התבססה‬
‫על ההנחה שיש מתאם חיובי בין עצמת הצורך בהישג לבין הישגים ממשיים‪.‬‬
‫ואכן הוא הצליח להראות שישנו קשר בין הציון במבחן הבודק את מניע ההישג‬
‫לבין הישגים בלימודים‪.‬‬

‫במחקרים החלוציים נמצא שמניע ההישג של נשים נמוך מזה של הגברים‪.‬‬ ‫•‬

‫בדקו נשים וגברים ב ‪ 2‬סוגי מבחנים‪ .‬ע"י מבחן ניטראלי וע"י מבחן‬ ‫•‬
‫המועבר לאחר עירור מניע ההישגיות‪ .‬במבחן הניטראלי מוטיב ההישג של‬
‫הנשים היה גבוה מזה של גברים‪ .‬אך במבחן השני עלה מוטיב ההישג של‬

‫‪19‬‬
 ‫הגברים באופן בולט לעומת המבחן הראשון בעוד שאצל הנשים לא נמצאה‬
‫עלייה‪.‬‬

‫)הופמן( – טוען שמצבי תחרות ואתגר מעוררים את מניע ההישג אצל‬ ‫•‬
‫הגברים ומדכאים אותו בקרב הנשים‪ .‬הסבר‪ :‬ההישגיות הנשית נובעת מן‬
‫השאיפה להיות מקובלת בחברה ולכן‪ ,‬כאשר מתעורר קונפליקט בין מניע‬
‫ההישג לבין המניע להיות מקובלת בחברה מתעוררת בנשים חרדה המפריעה‬
‫לביצוע‪.‬‬

‫כאשר החליפו את דמויות הגברים במבחן ה ‪ TAT‬הסטנדרטי בדמויות‬ ‫•‬

‫נשים עלה מניע ההישג של הנשים‪ .‬ניתן לשער שהיה לנבדקות קל יותר‬
‫להזדהות עם דמויות נשים בתמונות מאשר דמויות גברים‪.‬‬

‫הבדלים בין המינים בהישגיות תלויים גם בתקופה בחיים‪.‬‬ ‫•‬

‫כשהשוו את מניע ההישג של גברים ונשים בסוף שנות החמישים ובסוף‬ ‫•‬
‫שנות השבעים התברר שמניע ההישג של נשים עלה ואילו זה של גברים‬
‫נשאר יציב‪ .‬מחקרים נוספים מסכמים ‪ 20‬שנות מחקר על ההבדל בין המינים‬
‫מעידים כי אין ביניהם הבדל של ממש במניע ההישג‪.‬‬

‫סיכום‪ :‬ההבדל בין המינים במניע ההישג קשור במצבים השונים המפעילים‬ ‫•‬
‫אותו‪ .‬הצורך של גברים בהישגיות מתעורר במצבים של תחרות ואתגר‪ .‬מצבים‬
‫כאלה לא זו בלבד שאינם מעוררים את הצורך בהישגיות של נשים אלא אפילו‬
‫מדכאים אותו‪ .‬מניע ההישג של נשים תלוי בתפקיד המין‪ :‬הן מונעות להישגים‬
‫בתפקידים ההולמים את מינן‪ .‬כמו כן‪ ,‬תלוי מניע ההישג שלהן בשלב‬
‫ההתפתחות שבו הן נמצאות‪.‬‬

‫פחד כישלון‪:‬‬

‫הינו נטייה לחוש בושה בעקבות כישלון בהשגת מטרה‪ .‬הפחד מכישלון מושפע‬
‫מהסיכוי להיכשל ומהתגמול השלילי הצפוי על ביצוע כושל‪.‬‬

‫במחקרים שנערכו בשנות השישים והשבעים נמצא שציונים של ילדות‬ ‫•‬

‫ונשים בשאלוני חרדת מבחן גבוהים מאלה של בנים וגברים וכי הבדלים אלו‬
‫גדלים עם הגיל‪ .‬בעקבות כך סברו חוקרים שהפחד מכישלון גורם להישגיות‬
‫הנמוכה של נשים‪ .‬יש לציין שגברים משלמים מחיר גבוה יותר על כישלון‪.‬‬

‫‪ .2‬פחד מהצלחה‪) :‬הורנר( – כלי המחקר העיקרי שהורנר השתמשה בו היה‬

‫מבחן ההשלכה "השלמת סיפור" שבו ניתנת לנבדקים תחילתו של סיפור והם‬

‫‪20‬‬
 ‫מתבקשים להשלימו‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬ערכה היא תצפיות על התנהגות במצבים‬
‫של תחרות‪.‬‬

‫נשים לדעתה‪,‬חוששות מהצלחה יותר מגברים‪ .‬היא גם סוברת שזוהי תכונת‬

‫אישיות יציבה כמו פחד מכישלון‪ .‬תכונה זו נרכשת בשנות החיים המוקדמות‬
‫ומתעוררת במצבי תחרות‪ .‬הפחד נובע מן החשש שהצלחה תגרור דחייה‬
‫חברתית ואובדן נשיות‪ .‬היא בחנה על פי הרגשות וההתייחסות‬
‫החיובית\שלילית מצד סטודנטים וסטודנטיות לסיפור של הצלחה‪.‬‬

‫ביקורת‪ :‬מבחן ההשלכה מודד מלבד לפחד מהצלחה גם מיעוט ערך עצמי‬
‫חוסר ביטחון ופחד בחינות ואיננו מהימן‪ .‬התוצאות המתקבלות ממנו אינן‬
‫עקביות‪.‬‬

‫הסברים חלופיים לממצאיה של הורנר‪ :‬הורנר גילתה רגישות נשית לצד‬

‫האחר של ההצלחה‪ ,‬הצד השלילי – כישלונם של אחרים‪.‬‬

‫ביקורת מס' ‪ :2‬פחד מהצלחה הוא לא תכונת אישיות יציבה אלא תגובה‬
‫מיוחדת למצב מסוים שהיא בחרה להציג בפני הנבדקים‪.‬‬

‫ביקורת חריפה‪ :‬הציונים שניתנו על פחד מהצלחה מבטאים נורמות חברתיות‬

‫המכתיבות לגברים ולנשים את העמדה המקובלת כלפי הצלחה והישגיות לשני‬
‫המינים‪ .‬תפיסת תפקיד המין של האישה בעיני עצמה קובעת במידה רבה את‬
‫נטייתה לחשוש מהצלחה ואת נכונותה להתמודד עם הישגיות במקצועות‬
‫גבריים מסורתיים‪.‬‬

‫ביקורת מס' ‪ :4‬גם לגברים ישנה נטייה לפחד מהצלחה‪ .‬הורנר – טוענת‬
‫שפשוט נשים חוות יותר מצבים הישגיים ככאלה שהצלחה בהם תביא עמה גם‬
‫השלכות שליליות לעומת גברים שחווים פחות‪.‬‬

‫יש לציין שחוקרים מצביעים על ירידה גוברת במניע ההישג אצל גברים‬ ‫•‬
‫ועל ביטויי פחד מהצלחה הגוברים גם אצלם‪ .‬לדעת מקללנד ירידה זו משקפת‬
‫שינוי ערכים בחברה המערבית לגבי הישגיות בכלל והישגיות גברית בפרט‪.‬‬

‫סיכום‪ :‬קשה לקבל את הנחתה של הורנר שפחד מהצלחה היא תכונת‬ ‫•‬
‫אישיות יציבה האופיינית לנשים‪ .‬יותר נכון לומר שפחד מהצלחה הוא תגובה‬
‫למערכת מסוימת של תנאי סביבה‪ .‬במילים אחרות – הפחד מבטא הערכת‬
‫מצב שבו הצלחה יכולה להצמיח תוצאות שליליות‪ .‬נראה שתופעת ההישגיות‬
‫הנמוכה של נשים נובעת יותר מגורמים סביבתיים‪ ,‬נלמדים או נסיבתיים ולא‬
‫מתכונות אישיות‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫‪ .3‬ייחוסים סיבתיים להצלחה וכישלון‪:‬‬

‫יחידה מס' ‪ :5‬תיאוריות על התפתחות הזהות המינית ותפקידי המין‪:‬‬

‫תיאוריות פסיכואנליטיות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪ (1‬התפתחות פסיכולוגית‪-‬מינית על פי פרויד‪:‬‬

‫‪ (2‬קארן הורני‬

‫‪ (3‬קרלה תומפסון‬

‫‪ (4‬הפסיכולוגיה האנליטית – קארל יונג‪:‬‬

‫‪22‬‬
 ‫הנקודות בהן יונג שונה מפרויד‪ :‬א‪ .‬התפתחותו של הפרט הינה יצירתית‬
‫והתנסויותיו בעבר ובהווה ותנאים עכשוויים ומטרות עתידיות חוברים יחדיו‬
‫ומשפיעים על התפתחותו‪ .‬לעומת פרויד שסבר שמהולדת האדם עד מותו‬
‫התפתחות האדם מתוארת כחזרות בלתי פוסקות על מוטיבים אינסטינקטיביים‪.‬‬
‫ב‪ .‬יונג הדגיש את יסודות האישיות הארכאיים הפרימיטיביים של הפרט שהם‬
‫תוצר של התנסות אבותיו‪ .‬ג‪.‬יונג חלק על הגישה הדטרמיניסטית של פרויד‬
‫בנוגע להשפעות הינקות והילדות על האישיות וסבר שאישיותם של בני האדם‬
‫יכולה להשתנות במהלך השנים בזכות מטרות‪ ,‬משאלות‪ ,‬ציפיות ושאיפות‪.‬‬
‫ד‪.‬יונג התקשה לקבל את מושגיו של פרויד בנוגע להתפתחות הפסיכו‬
‫סקסואלית של הפרט‪ .‬הוא העדיף לחשוב על מושגים אלו כעל מושגים‬
‫מטאפוריים‪ .‬הוא הציע גם מושגים חדשים משלו להסבר ההבדל בין המינים‬
‫שהמרכזיים שבהם הם אנימה ואנימוס‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬חלק על המושג‬
‫'ליבידו' של פרויד‪ .‬בניגוד לפרויד שראה בליבידו אנרגיה מינית‪ ,‬יונג ראה בה‬
‫את אנרגיית החיים כולה הכוללת גם שאיפות ובהן השאיפה לשלמות‪.‬‬

‫לא מודע קולקטיבי‪ :‬הינו מאגר החוויות המשתמרות מדור לדור החל משחר‬
‫ימיה של האנושות‪ .‬כעדות לקיומו הצביע יונג על הופעתם החוזרת של דימויים‬
‫שונים בתרבויות שונות‪.‬‬

‫ארכיטיפים‪ :‬לדימויים אלו קרא יונג ארכיטיפים‪ .‬אלו הם דימויים לא מודעים‬

‫של טיפוסי בני אדם שונים שיש לפרט וכלפיהם יש לו תגובות רגשיות‪.‬‬
‫הארכיטיפים הללו מופיעים בחלומותיו של האדם ובדמיונותיו במשולב עם‬
‫התנסויותיו הממשיות – ומשפיעים על התפתחותו‪ .‬לארכיטיפים ישנם השלכות‬
‫חיוביות ושליליות‪ .‬חיוביות – ערך הישרדות וקיום כיוון שהם מאפשרים להבין‬
‫את הזולת‪ .‬שליליות – הם עלולים להוליך את האדם שולל כיוון שבני אדם‬
‫עשויים להסתמך רק עליהם בהערכת הזולת ולא להביא בחשבון מידע ממשי‬
‫שהזולת משדר ובעקבות זאת יוותרו עם תפיסה מעוותת של המציאות‪.‬‬

‫הפחתת ההשלכות השליליות – תהיה על ידי העלאת ארכיטיפ של הפרט‬

‫מרמת הלא מודע אל רמת המודע‪.‬‬

‫ארכיטיפ האם‪ :‬זהו ארכיטיפ שכיח ומוכר‪ .‬הוא איננו מייצג רק התנסויות‬
‫ממשיות שיש לכל אחר מאיתנו עם אמו והתרשמויות מאמהות אחרות אלא‬
‫מייצג גם את מאגר החוויות הקולקטיביות באשר ל'אימהות'‪ .‬כל אחד מאיתנו‬
‫נולד עם ארכיטיפ של דמות האם והיחסים הייחודיים בינו לבין אמו שלו נבנים‬
‫גם על בסיסו של ארכיטיפ מולד זה‪.‬‬

‫תיאוריה על המינים‪ :‬יונג סבר שהנפש אנדרוגינית – בנויה ממרכיבים‬

‫גבריים ונשיים כאחד‪ .‬בכל גבר וכשה מובנה מערכת אשר בשלמותה כוללת‬

‫‪23‬‬
 ‫את העושר‪ ,‬הטבע‪ ,‬היכולת והחוזק של המערכות הגברית והנשית‪ .‬הנפש‬
‫באופן ספונטאני מחלקת את עצמה לשני ניגודים משלימים המיוצגים כמערכת‬
‫גברית‪-‬נשית‪ .‬הניגודים משלימים זה את זה‪ .‬תכונה או ערך אנושי יכול להגיע‬
‫לשלמות רק אם החלק המשלים‪ ,‬בן המין השני‪ ,‬מצורף אליהם‪ .‬החלק המייצג‬
‫את העיקרון הנשי אצל הגבר קרוי אנימה והחלק הגברי שבאישיות כל אישה‬
‫קרוי אנימוס‪ .‬שני אלה הינם ארכיטיפים בתת המודע הקולקטיבי וגילויים‬
‫בקרב אנשים שונים דומה‪.‬‬

‫אנימה‪ :‬עקרון נשי המדגיש התפתחות יחסים בין אישיים‪ .‬יצירת קשרים‬
‫ואהבה‪ .‬מיוצגת ע"י אל האהבה – ארוס‪.‬‬

‫אנימוס‪ :‬מייצג את העיקרון הגברי המדגיש את היכולת לשלוט באנשים‬

‫ובמצבים ואת הנטייה לכיוון מחשבה אנליטית מופשטת‪ .‬מיוצג ע"י לוגוס –‬
‫המחשבה האלוקית‪ .‬כדי שאדם יגיע לכלל התפתחות לשמה – האנימה‬
‫והאנימוס חייבים להתפתח‪ .‬נשיות וגבריות בעיני יונג אינן תכונות השייכות למין‬
‫זה או אחר אלא תכונות מופנמות המשותפות לשני המינים‪.‬‬

‫אהבה – אנימה ואנימוס הינם דימויים מופנמים שאנשים מחפשים בבואם‬

‫לממש אהבה‪ .‬כשהם מוצאים אדם המתאים לדימוי הפנימי שלהם‪ ,‬הם‬
‫מקרינים את הדימוי על האדם ורואים את הדימוי יותר משהם רואים את האדם‬
‫עצמו‪ .‬כשגבר מתאהב הוא רואה באהובתו את הדימוי המופנם של האנימה‬
‫שלו‪ ,‬ולהפך‪.‬‬

‫יש לציין – שהתיאוריה של יונג עדיין מושפעת מכך שנשים היו נחותות‪ .‬שהרי‬
‫טען שגברים יכולים להגיע לשלמות על ידי פיתוח הצד הנשי אך נשים שיפתחו‬
‫אצלן את הלוגוס יכולות לפצוע פצע פסיכולוגי חמור בטבען הנשי‪.‬‬

‫ביקורת‪ :‬מושג הארכיטיפ של יונג הינו מושג בעל אופי דטרמיניסטי )בסיס‬
‫ביולוגי נפשי ורוחני המולד באדם(‪ .‬מושג זה מעוגן גם כן בסטריאוטיפ מיני‬
‫מסורתי שמניח כי קיימת דיכוטומיה בין המהות הגברית למהות הנשית‪.‬‬

‫‪ (5‬הפסיכולוגיה של ה"אני" – אריקסון‪:‬‬

‫בשונה מפרויד – למרות שהסכים עם עקרונות רבים אצל פרויד‪,‬‬ ‫‪.1‬‬

‫סבר אריקסון שהפסיכואנליזה הינה אמצעי התמודדות עם המעלות‬
‫והמורדות של החיים אצל בני אדם נורמאלים ולאו דווקא עם תופעות‬
‫פתולוגיות‪ .‬חלק על פרויד שיש להבין את בני האדם הנורמאלים על סמך‬
‫תפקודם של אלה הלוקים בנפשם‪ .‬גישתו של אריקסון באה לידי ביטוי‬
‫בכך שהדגיש את ההיבטים החיוביים והבריאים של גברים ונשים ולאו‬
‫דווקא את אלה הבעייתיים‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫הדגיש השפעת גורמים חברתיים ותרבותיים המצויים בפעילות‬ ‫‪.2‬‬
‫גומלין מתמשכת עם הגורמים הביולוגיים‪.‬‬

‫אריקסון הציע תיאוריה המקיפה ‪ 8‬שלבים של התפתחות‬ ‫‪.3‬‬

‫פסיכולוגית חברתית של בני האדם מינקות ועד זקנה‪ .‬תיאוריה זו הסבירה‬
‫את דפוסיה השונים של פעילות הגומלין שבין גורמי הסביבה לבין הגורמים‬
‫הפנימיים של בפרט את תוצאותיה וביטוייה האפשריים בהתפתחות אישיותו‬
‫של הפרט על מאפיינה הנפשיים וההתנהגותיים בשלבי חייו השונים‪5 .‬‬
‫השלבים הראשונים של אריקסון מקבילים לשלביו של פרויד‪.‬‬

‫הדגיש בהתפתחותן של הנשים את הפוטנציאל החיובי והבריא‬ ‫‪.4‬‬

‫וראה באימהות את הבסיס להתהוות זהותן העצמית‪ .‬חלק על כמה מושגים‬
‫של פרויד )קנאת הפין(‬

‫שלבים בהתפתחות האישיות‪ :‬מטרת ההתפתחות היא היווצרות "אני"‬

‫מגובש ויציב‪ .‬הכוונה לאותו חלק באישיות הבא במגע עם המציאות ושוקל‬
‫את דרישותיה‪.‬‬

‫מאפיינים כלליים – שלבי ההתפתחות מונחים על ידי עיקרון האומר‬

‫שהתפתחות הינה יצירה הדרגתית בשלבים כחלק מתוכנית גדולה‪ .‬כל‬
‫אחד מן השלבים מאופיין בקונפליקט פסיכולוגי‪-‬חברתי ייחודי משלו שיש‬
‫להתמודד עמו‪ .‬פתרון כל קונפליקט מותיר באישיות של הפרט עקבות‬
‫משמעותיים‪ ,‬מפתח בו התייחסות חדשה כלפי עצמו וכלפי סביבתו ותורם‬
‫לעיצוב אישיותו‪ .‬איזון בין מרכיבי הקונפליקט מוביל לפיתרון מוצלח של‬
‫כל משבר‪ .‬שלבי ההתפתחות השונים אינם תלויים זה בזה אך תוצאות‬
‫ההתנסויות הקודמות מעניקות אפשרות להמשיך באופן מוצלח את‬
‫ההתפתחות‪ .‬לכל שלב ישנו ערך ייחודי משלו ותורם איכות כלשהי‬
‫לאישיות הפרט‪ .‬השלבים מייצגים את הקונפליקט הפסיכולוגי הפנימי‬
‫הכרוך בהם‪.‬‬

‫התפתחות נשית וגברית‪ :‬יש להבדלים האנטומיים בין המינים חשיבות‬

‫והשפעה דרך פעולת התת מודע על התנסויותיהם של גברים ונשים ועל‬
‫התנהגותם‪ .‬התמקד בייחודיותה של האנטומיה הנשית‪ .‬נשים מתפתחות על‬
‫יסוד מה שיש בהן – הרחם והמרחב הפנימי‪ .‬תגובותיהם של הגברים‬
‫לנשים נובעות לדעתו מקנאת רחם‪.‬‬

‫אימהות – עליה הצביע אריקסון כתפקיד המרכזי של האישיות הנשית‬

‫וטען שפוטנציאל הנשים לאימהות הינו מוקד זהותן העצמית וכי כל שאר‬
‫מאפייניה נובעים בעיקר מפוטנציאל זה להולדה ולגידול ילדים‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫גברים ונשים נבדלים – בזהותם העצמית נשים מאופיינות ביתר תלות‬
‫וגברים מאופיינים בעצמאות‪ .‬זהות עצמית זו מתפתחת באופן שונה‪.‬‬
‫התפתחות זהותו של הגבר קודמת להתפתחות יכולתו לקשור קשרים‬
‫אינטימיים ואילו אצל האישה הם מתפתחים בד בבד‪ .‬הבדלים אלה‬
‫משקפים גם הבדלים בצרכים המיניים‪ .‬הנערה מושכת גבר ע"י התפתחות‬
‫אישיותה החברתית וכך היא רוכשת סטטוס חברתי וכלכלי‪ .‬התפתחות‬
‫זהותו העצמית של הנער )שבה העצמאות האישית וההזדהות עם עולם‬
‫הערכים של חברת המבוגרים מרכזית בה( משרתת את חתירתו לסטאטוס‬
‫חברתי‪-‬כלכלי‪.‬‬

‫מחקר‪ 200 :‬ילדים בני ‪ 10-13‬התבקשו לארגן מדמיונם סצנה מעניינת‬

‫מסרט באמצעות קוביות וצעצועים המונחים על גבי שולחן‪ .‬על פי אריקסון‬
‫– בסצנות שארגנו הבנות בלט המרחב הפנימי ואילו המרחב החיצוני אפיין‬
‫את הסצנות שארגנו הבנים‪ .‬את ההבדלים בין הסצנות ייחס אריקסון‬
‫להבדלים בין המינים באנטומיה‪ .‬ההבדל משקף את ההבדל בין אבר המין‬
‫הזכרי לבין איבר המין הנקבי וזה משפיע על עיצוב התפתחות האישיות‬
‫והגישה הבסיסית לחיים – גברים נוטים למרחב החיצוני )גילוי‪ ,‬כיבוש‬
‫והישג( ונשים נוטות למרחב הפנימי )חום‪ ,‬שלווה‪ ,‬שקט‪ ,‬יחסים בין אישיים‬
‫קרובים(‪.‬‬

‫גורמים חברתיים‪ :‬גם כן משפיעים‪ ,‬על פי אריקסון‪ ,‬על בחירת הנושאים‬

‫בסצנות‪ .‬אין בידי ההבדלים האנטומיים להסביר את כל ההבדלים‬
‫המבניים שנמצאו בסצנות‪ .‬אריקסון דחה פירוש חברתי טהור לממצאיו‪.‬‬
‫הודה שאישה יכולה לתפקד בעולם כפרט המנותק מתפקיד האימהות אך‬
‫שזו תהיה השתתפות משנית בהשוואה לאימהות‪ .‬כניסת נשים לתפקידים‬
‫גבריים יכולה להשפיע באופן חיובי והומניסטי על מקצועות אלה‪.‬‬

‫ביקורת‪ :‬א‪ .‬מתודולוגית – מושגים שונים קשים לבחינה מדעית ואמפירית‪.‬‬

‫ב‪.‬לא חקר והדגיש מספיק את הגורמים החברתיים המשפיעים על אישיות‬
‫בני האדם‪ .‬יכול היה להסביר את ההבדלים בדפוסי המשחק של הילדים‬
‫בחינוך והתנסות קודמת במשחקים‪ .‬במחקר ששחזר את מחקרו של‬
‫אריקסון לא נמצא הבדל בין הסצנות שבו הילדים והילדות )נמצאו סצנות‬
‫נשיות אצל הבנים וסצנות גבריות אצל הבנות(‪ .‬ג‪ .‬מחקר – על ילדים בני‬
‫‪ 2-4‬בו פיקחו על סוג המשחקים שהותר לילדים לשחק בהם )פעם‬
‫ראשונה – קוביות‪ .‬שנייה – צעצועים‪ .‬שלישית – גם קוביות וגם צעצועים(‪.‬‬
‫קפלן הסיקה שילדים וילדות מאופיינים בדפוסי בחירה שונים של משחקים‬
‫כבר בגיל צעיר‪ .‬אך לא הסכימה שהדבר נובע מראיית עולם נבדלת‬
‫המשקפת הבדלים פנימיים ששורשיהם אנטומיים‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫יש לציין‪ :‬שאריקסון עשה תפנית מן ההתייחסות השלילית של פרויד‬
‫כלפי נשים אל התייחסות רומנטית‪-‬אידיאליסטית כלפי אימהות‪ .‬אך יש‬
‫שטענו שגם תפנית זו הינה גברית ומוטית‪.‬‬

‫‪ (6‬תיאוריות פסיכואנליטיות עכשוויות‪:‬‬

‫תיאוריית יחסי אובייקט‪) :‬מלאני קליין( – הניחה כי עולמו הפנימי של הילד‬

‫איננו עשוי מדחפים וצרכים שחייבים להיות מרוסנים על ידי ההורים והחברה‬
‫אלא מאובייקטים מופנים שהינם ייצוגים פנימיים של אנשים ודברים שסוננו‬
‫דרך המודעות וההתנסות הייחודית של הילד‪ .‬כלומר‪ ,‬אובייקטים הינם דימויים‬
‫מופנמים שאנו נושאים בתוכנו – הפנמות של אנשים ודברים שלמדנו להכירם‬
‫ולהזדהות עמם‪ .‬אובייקט כזה יכול להיות דימוי מופנם של חפץ פשוט כמו‬
‫שולחן או דבר מורכב כמו אמא‪ .‬תיאוריה זו מאפשרת לנו להבין את יחסי‬
‫הגומלין בין הפרט לחברה המתרחשים באמצעות הפנמת אובייקטים מן העולם‬
‫החיצוני המעודדים את פיתוח האובייקטים בעולם הפנימי‪.‬‬

‫תינוק בוכה כאשר אימו הולכת כיוון שהוא עדיין לא פיתח דימוי פנימי של אמו‬
‫ולכן הוא מפרש את הליכתה כפרידה וזה מהווה עליו סכנה של ממש‪ .‬עד שלא‬
‫יפתח דימוי פנימי של האם הילד לא יוכל לפתח ביטחון בכך שאימו תשוב‪.‬‬

‫ננסי צ'ודורואו‪ :‬א‪ .‬קיבלה את הגישה הפסיכואנליטית להתפתחות האישיות‬

‫שלפיה האישיות מתעצבת החל מן הינקות בעקבות התנסויות אשר אינן‬
‫מנותבות במודע על ידי ההורים‪ .‬מהות התנסויות אלה ואיכותן מופנמות‬
‫ומאורגנות והופכות לחלק קבוע מן האישיות ומכתיבות את ההתנהגויות בעתיד‪.‬‬
‫ב‪ .‬אישיותם של גברים ונשים נבדלת בעיקר בעקבות התנסויות מוקדמות‬
‫ביחסי תלות עם ההורים‪ .‬התנהגותיות שונות כלפי בנים ובנות בגיל הרך‬
‫מקבלות ביטוי ישיר באישיות הילדים הבוגרים וכך בעוד המרכיבים החשובים‬
‫בהגדרת הזהות הגברית המקבלים עידוד מההורים הם טיפוח העצמיות‬
‫והעצמאות‪ ,‬הרי שאישיותן של בנות ודפוסי יחסיהן עם הזולת מוגדרים‬
‫באמצעות הזולת‪ .‬עצמיותן הייחודית של הבנות ועצמאותן מטופחים על ידי‬
‫ההורים פחות מאלה של הבנים‪ .‬ג‪ .‬צ'ודורואו גורסת שהתנסויות נבדלות אלה‬
‫במהלך התפתחותם של שני המינים מקורן בראש ובראשונה בארגון הלא‬
‫סימטרי של ההורות‪ .‬בעובדה שנשים נתפסות כאחראיות העיקריות על גידול‬
‫הילדים‪ .‬במיוחד היא מדגישה את מאפייני הקשר שבין אמהות לבנותיהן‬
‫המופנמים לדעתה באופן אוניברסאלי ואחראים להתפתחות מבנה אישיותן של‬
‫הבנות וכך משפיעים על חזרתו מחדש של אותו דפוס יחסים גם בדור‬
‫הצאצאים הבא‪ .‬ד‪ .‬כמו פרויד‪ ,‬גם היא רואה בשלב האדיפלי שלב מכריע‬

‫‪27‬‬
‫בגיבוש הזהות המינית אצל ילדים וילדות כאחד‪ .‬אך היא מרחיבה את הדיון גם‬
‫בשנים שלפני שלב זה )התפתחות פרה‪-‬אדיפלית(‪.‬‬

‫התפתחות פרה אדיפלית )עד גיל ‪ 3‬לערך(‪ :‬שלב זה מאופיין בתלות‬

‫גמורה במבוגר המטפל )בכל החברות הוא אישה‪-‬וברוב המקרים ‪ -‬האם(‬
‫ומאופיין ב‪ (1 :‬הזדהות עם האם – חוסר יכולת להבחין ולהפריד בינם לבינה‪.‬‬
‫‪ (2‬דפוס התייחסות אוראלי לסביבה‪ .‬תלות גמורה בפרט המאכיל אותם ומטפל‬
‫בהם‪ .‬בשלב זה התלות וההינתקות מן האם הינם מוקד קשריו של הפרט‪.‬‬

‫כבר בשלב זה ‪ -‬התנסויות הילדים והילדות שונה‪ .‬היא מסתמכת על עדויות‬

‫ממחקרים בדבר התנהגויות ייחודיות של אמהות כלפי בנותיהן ומשערת כך‪.‬‬
‫בשלב זה האם מתנסה בהזדהות כפולה‪ .‬היא מזדהה עם אמה באמצעות‬
‫הזדהותה עם בנה או בתה‪ .‬דרך האמהות היא משזרת זיכרונות מוקדמים‬
‫ומחיה אותם‪ .‬לכן גם מידת הזדהותה עם הבת היא גבוהה יותר מהזדהותה עם‬
‫הבן‪ .‬האם רואה בבת שלה שלוחה של עצמה ונותנת לה פחות עצמאות והיתר‬
‫לניתוק ממנה‪ .‬בנים מקבלים עידוד להתפתחות ייחודית ושונה מזו של הבת‬
‫והיתר להתנהגויות שונות ונפרדות‪.‬‬

‫קודם שנרכשה הזהות המינית – מתחילה להתרחש הבחנה בין מינית‬

‫בהתפתחותן של תכונות אופי הקשורות בתפקידי מין‪ .‬את גישתה בדבר‬
‫ההזדהות הכפולה מבססת צ'ודוראו על התרשמותה מהתנסויות של אמהות‬
‫אמריקניות בקבוצות דיון בהן השתתפה‪ ,‬על ממצאים אנתרופולוגיים‬
‫וסוציולוגיים בדבר דפוסי חינוך נבדלים של בנים ובנות והן מדיווחים על‬
‫טיפולים קליניים בבני אדם שהתנסו בקשרים בעייתיים אם אמהותיהם‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬בנות לאמהות המאופיינות בקשיים נפשיים מאופיינות יותר בקשיים‬
‫נפשיים מאשר בנים לאמהות המאופיינות בקשיים נפשיים‪ .‬יחסים אלו אופיינו‬
‫בתלות הדדית‪ ,‬בעייתית במיוחד והתייחסו אל בנותיהן כאל שלוחות של עצמן‪.‬‬

‫שלב אדיפלי‪ :‬א‪ .‬הזהות המינית מתפתחת בשלב האדיפלי בקצב מואץ‬
‫ומתחילה הבחנה קיצונית בין המינים שמקורה בתהליכים פסיכולוגיים‬
‫מובדלים‪ .‬ב‪ .‬התפתחות הזהות המינית הגברית‪ :‬בשלב זה האב והגברים‬
‫בכלל תופסים מקום מרכזי בעולם יחסי האובייקט שלהם‪ ,‬במקום ההזדהות‬
‫המוקדמת עם הם‪ .‬מאחר שגברים מרוחקים מן הילד‪ ,‬יחסית לאם וזמינים‬
‫פחות ממנה – הרי שמה שנותר לילד זה להזדהות עם דמיונותיו דימוייו‬
‫ותפיסותיו באשר לתפקיד הגברי‪ .‬צ'ודוראו מכנה זו הזדהות בעמדה‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫הזדהות המבוססת על עמדות כלפי התפקיד הגברי ולא על התנסות ממשית‬
‫וישירה עם האב‪ .‬כיוון שהתפקיד הגברי איננו זמין דיו‪ ,‬הילד נוטה להגדירו‬
‫במונחים של שלילת המוכר לו שהוא "התפקיד הנשי" – כלומר‪ ,‬כל מה שלא‬

‫‪28‬‬
 ‫מאפיין את האם ופעילותה‪ .‬לכך יש שני היבטים‪ :‬פנימי‪ :‬הבן דוחה את האם‪,‬‬
‫מכחיש את תלותו בה ומכחיש את הזדהותו עמה‪ .‬מכחיש את מה שנשי בתוכו‪.‬‬
‫חיצוני‪ :‬הבן מפחית מערכם של כל הדברים הנשיים בעולם החיצוני‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬ישנם ‪ 4‬מרכיבים חשובים הקיימים בהתפתחות הזהות‬

‫המינית הגברית‪:‬‬

‫גבריות הופכת להיות נושא בעייתי אצל הבן‪.‬‬ ‫‪(1‬‬

‫גבריות כרוכה בהכחשת קשרי התלות באם או כל מה שילד מפרש‬ ‫‪(2‬‬

‫כתלותיות‪ .‬כתוצאה מכך הוא מנתק את עצמו מן האחרים‪.‬‬

‫גבריות נבנית על סמך הדחקת הנשיות שבתוכו והפחתה מערך‬ ‫‪(3‬‬

‫הנשיות )במובן הפסיכולוגי הפנימי וברמה החברתית‪-‬תרבותית(‪.‬‬

‫גבריות‪ ,‬הזדהות עם האב‪ ,‬איננה מתפתחת דווקא מתוך קשרים‬ ‫‪(4‬‬

‫רגשיים מספקים אלא מורכבת מניסיונות ללמוד מרכיבי תפקיד באורח‬
‫עקיף ולהפנימם‪ .‬ג‪.‬התפתחות הזהות המינית הנשית‪ :‬מרכיבי הזהות‬
‫והתפקיד הנשיים זמינים לבנות שכן האם זמינה ונוכחת כל העת ולכן‪,‬‬
‫התפתחותה אינה נובעת מדחייה של הזדהות‪ ,‬אלא היא רציפה ומושפעת‬
‫מקשרים ראשוניים ומתמשכים גם הלאה ומקורה בהזדהות ובמשיכה‬
‫הקדם אדיפאלית לאם‪ .‬היא איננה מבוססת על דמיונות ועמדות אלא על‬
‫למידה הדרגתית של אורחות חיים קרובות ומוחשיות של האדם הקרוב‬
‫ביותר אליה – האם‪.‬‬

‫חוסר הרציפות היחיד בהתפתחות הזהות הנשית של הילדה שלדעת‬

‫צ'ודורואו הוביל את פרויד ואחרים לתפוס את התפתחות הזהות הנשית‬
‫כבעייתית מקורו בעובדה שעל מנת לרכוש התייחסות הטרוסקסואלית‬
‫בבגרות עליה להעביר באופן כשלהו ובשלב כלשהוא את מושא המין‬
‫הראשוני שלה מן האם אל האב וגברים אחרים‪.‬‬

‫בסופו של דבר‪ :‬כיוון שהאם מרגישה קרבה גדולה יותר לבת היא שומרת‬
‫עליה קרובה אליה יותר מאשר על הבן‪ .‬את הבן היא מעודדת לעצמאות‬
‫ואוטונומיה‪ .‬כתוצאה מכך גברים מבטיחים את מעמדם החברתי העדיף ואת‬
‫עליונותם על נשים אך נותרים תמיד בעמדת התגוננות ובחוסר ביטחון‬
‫פנימי‪ .‬נשים‪ ,‬בניגוד אליהם אמנם במעמד חברתי ותרבותי משני אך הן‬
‫בעלות תחושת ערך וביטחון עצמי גבוה מאשר לגברים‪.‬‬

‫‪ (7‬דורותי דינרסטיין‪ :‬התמקדה בהשפעותיו של תפקידה המסורתי של האישה‬

‫כמטפלת בילדים וגרסה כי דווקא לאימהות השפעה מכרעת אל אפיוניהם של‬

‫‪29‬‬
 ‫שני המינים‪ .‬א‪.‬לדעתה הבדלי המינים נגרמים על ידי התנסויות נבדלות של‬
‫ילדים וילדות במשפחה הגרעינית בינקות ובילדות‪ .‬החוויה הבין אישית‬
‫הראשונה והחזקה ביותר שהם חווים היא עם אישה – האם‪ .‬לדומיננטיות זה‬
‫ביחסים הראשוניים הללו עם האם יש השפעה מכרעת באפיוניהם הנבדלים‬
‫של הגברים והנשים‪ .‬ב‪ .‬שני פנים להשפעה זו‪ .‬אחת‪ ,‬לשני המינים ישנו רצון‬
‫עז לשחזר חוויה ראשונית זו גם במסגרת היחסים האינטימיים בבגרותם‪ .‬אצל‬
‫גברים רצון זה בא לידי ביטוי בחיפוש קרבה אינטימית ביחסים‬
‫הטרוסקסואליים ומוליד העזה מינית גדולה יותר משל האישה‪ .‬אצל נשים –‬
‫שחזור הקשר עם האם איננו מותנה בקשר מיני‪ .‬מין מזוהה אצל הנשים‬
‫כביטוי לקרבה רגשית ויש להן יחסית פחות עניין במין מנותק ברגש כיוון שהן‬
‫נושאות בקרבן כחלק מהגדרתן העצמית את העושר של אותה חווית התנסות‬
‫עם האם‪ .‬העניין הפחות במין קשור גם באחריותן לגידול הילדים הכרוך גם‬
‫בקשרים רגשיים הדומים להתנסות הראשונית עם האם ומשחזרת אותה‪.‬‬
‫)הדגמה באמצעות המינוטאור ובתולת הים(‪ .‬שתיים‪ ,‬יחסי האובייקט בין ילדים‬
‫לאימותיהן יש היבט של יחסי כוח‪ .‬האמהות הן דומיננטיות ביחסים אלה‬
‫והילדים חסרי אונים מול השפעותיו של כוח זה‪ .‬הילדים מנסים כתוצאה מכך‬
‫להפחית את הדומיננטיות וזו באה לידי ביטוי בגיל צעיר בכעס‪ ,‬התמרדות‪,‬‬
‫עקשנות וכדו' ובהמשך – הנעה חזקה להפחית מערכה וממעמדה‪ .‬זוהי לדעת‬
‫דינרסטיין תגובה הגנתית של בנים ובנות כנגד עצמת האם‪ .‬בנים חייבים‬
‫לדחות את הצד הנשי שבתוכם ואת אמם כדי לפתח זהות גברית עצמית‪ .‬זה‬
‫מוביל אותם להגדיר את עצמם כשונים ממנה ולהפחית את ערכה בעיניהם ואף‬
‫את ערך הנשים בכלל‪ .‬אצל הבנות העניין שונה ואין הן מרגישות צורך להגדיר‬
‫את עצמן כשונות ממנה שכן הן עצמן נשים‪ .‬הבנות פונות אל המשולש‬
‫האדיפלי )אב אם בת( שמציע לה מוצא מרגשות חצויים ולכן את אהבתה היא‬
‫מפנה לאב ואת עוינותה לאם‪.‬‬

‫גברים ונשים פונים לאב כדי לתת פיתרון לתחושת העוינות כלפי האימהות‪.‬‬
‫הפטריארכליות משכפלת עצמה מדור לדור‪.‬‬

‫תיאוריית הלמידה החברתית‪ :‬העיקרון הכי חשוב הוא העיקרון שהלמידה‬ ‫‪.2‬‬
‫מתרחשת בעקבות תוצאותיה )חיזוק(‪ .‬על פי תיאוריה זו ההתייחסות השונה לילדים‬
‫ולילדות מתחילה עם הלידה ומהוות חיזוקים לזהותם המינית‪.‬‬

‫‪ (1‬למידה באמצעות צפייה‪ :‬בנדורה‪ :‬קיימת פעילות גומלין הדוקה בין‬

‫שלושה גורמים – התנהגות‪ ,‬גורמי אישיות פנימיים )הנעה‪ ,‬רגש והכרה(‬
‫וגורמים סביבתיים‪ .‬הפרט‪ ,‬על פי תפיסתו‪ ,‬איננו מונע על ידי כוחות פנימיים‬
‫כשם שאיננו מונע על ידי כוחות סביבתיים‪ .‬הפרט מושפע מסביבתו אך בו‬
‫בזמן גם משפיע עליה‪ .‬אחד מההסברים המרכזיים של בנדורה לרכישתה של‬

‫‪30‬‬
 ‫ההתנהגות בכלל ורכישת תפקידי המין הוא תהליך הלמידה על ידי צפייה‪ :‬א‪.‬‬
‫במהלך למידה זו נרכשים התנהגויות‪ ,‬עמדות או רגשות ע"י התבוננות בזולת‪.‬‬
‫הזולת קרוי דגם או מודל‪ .‬סוג למידה זה איננו מוגבל ללמידת פעולות‬
‫מוטוריות בלבד אלא כולל מגוון של עמדות‪ ,‬רגשות ודרכי פעולה וביניהן‬
‫תוקפנות‪ ,‬תגובות רגשיות וכדומה‪ .‬גם תפקידי מין נרכשים באמצעותה‪ .‬למידה‬
‫איננה מתרחשת באופן אוטמטי היא תלויה בגורמים מצבים כגון‪ :‬גיל דגם‬
‫החיקוי‪ ,‬יכולות אישיות של הפרט‪ ,‬מניעים לרכישת ההתנהגות וכו'‪ .‬ב‪ .‬למידה‬
‫מתרחשת גם בהיעדר חיזוק או עונש‪ .‬חיזוק חשוב רק בדיעבד – לאחר‬
‫שנרכשה ההתנהגות‪ .‬ג‪ .‬למידה מסוג זה מתרחשת בסיוע תהליכים ויכולות‬
‫הכרתיים ותיווכם‪ .‬ילד מתפעל באופן הכרתי את מגוון הקשרים שבין גורמים‬
‫לתוצאותיהם גם אם הוא לא חווה תוצאות של פעולה כלשהיא הוא יכול ללמוד‬
‫מתצפיותיו על ניסיון הזולת )דוג' – יסדר את החדר אם ראה את אחיו נענש על‬
‫חדר שאיננו מסודר(‪.‬‬

‫וולטר מישל‪ :‬הרחיב את גישתו של בנדורה וגרס שבני אדם נבדלים בגורמי‬
‫אישיות שונים‪ :‬א‪ .‬כישורים ויכולות קוגניטיביים משפיעים על חשיבתו ודרכו‬
‫של הפרט באופן שבו יבחר להפיק התנהגויות‪ .‬ב‪ .‬לבני אדם ישנם ציפיות‬
‫שונות או סבירויות נלמדות שונות – הם מעריכים באופן שונה את הסבירויות‬
‫שעל פיהן התנהגויות שונות יובילו לתוצאות ספציפיות‪ .‬ג‪ .‬בני אדם שונים זה‬
‫מזה בערך שהם מייחסים לתוצאות שונות של התנהגות‪ .‬ייחוסי ערך שונים‬
‫אלה משפיעים על ההתנהגות‪ .‬ד‪ .‬בני אדם מווסתים את התנהגותם באמצעות‬
‫סטנדרטים ותכניות פעולה עצמיות משלהם‪.‬‬

‫התפתחות מינית‪ :‬הגורם המכריע על כך הוא מגוון התוצאות המתלוות‬

‫להתנהגויות עצמן‪ .‬הזהות נרכשת ומתחזקת על ידי חיזוקים )חיוביים‪,‬‬
‫עונשים(‪ ,‬הכללה‪.‬‬

‫תהליך‪ :‬על ידי הזדהות – במצב זה הפרט מאמץ אפיונים‪ ,‬עמדות והתנהגויות‬
‫של הזולת‪ .‬ישנם מאפיינים שמגבירים הזדהות‪ :‬החום שמרעיף הזולת‪ ,‬הכוח‬
‫והשליטה שלו במשאבים חיוניים לילדים או שהילד מייחס לו חשיבות‪ ,‬הדמיון‬
‫של הילד למודל או זמינותו‪ .‬להורים יש תפקיד מרכזי בהתפתחות תפקידי‬
‫המין בשנים הראשונות בגלל ‪ 3‬טעמים‪ .1 :‬שליטתם במשאבים החומריים‪,‬‬
‫הרגשיים והחברתיים הנחוצים לילד הופכת אותם למודל לחיקוי‪ .2 .‬תגובותיו‬
‫החיוביות\שליליות של הדגם מחזקות את התנהגות החיקוי‪ .3 .‬זמינותו‬
‫והאינטימיות המתלווה אליו מגבירות את הלמידה באמצעות צפייה‪.‬‬

‫מודל לחיקוי – אבא או אמא? רכישת התנהגויות ההולמות את תפקידי‬

‫המין נעשית באמצעות הזדהות סלקטיבית מובחנת‪ .‬הפרט לומד באמצעות‬

‫‪31‬‬
 ‫צפייה מגוון של התנהגויות אך איננו בהכרח מבצע אותן‪ .‬הביצוע תלוי במגוון‬
‫נוסף של גורמים‪ .‬הדמיון במאפייניהם של בני אותו המין הוא אחד מהגורמים‬
‫העיקריים להזדהות בפועל עם בן אותו המין ולכן לביצוע ההתנהגויות של בן‬
‫אותו המין‪.‬‬

‫התיאוריה במבחן המחקר‪ :‬א‪ .‬עדויות שהפרט מזדהה עם בן מינו‪) :‬מקובי‬

‫וג'קלין( – בגילאי גן ובי"ס יסודי ילדים מגלים נטייה מזערית בלבד‪ ,‬אם כי‬
‫יציבה ועקיבה‪ ,‬לבחור מודלים בני מינם‪) .‬מחקרים אחרים( – בדיקת דפוסי‬
‫משחק של ילדים‪ ,‬נמצא שלבני שני המינים ישנם אפיוני מין כבר בגיל הגנון‪,‬‬
‫גיל ‪) .4‬מחקרים באמצעות שאלונים( – לא נמצאו עדויות אמפיריות לכך‬
‫שילדים דומים במאפייני נשיות\גבריות להורה בן מינם‪.‬‬

‫)דוד לין( – מחקר – צפו בהתנהגויות החיקוי של ילדים והשוו בין נטייתם‬
‫לנהוג כמו הורה בן מינם לבין נטייתם לנהוג על פי ההורה בן המין השני‪ .‬לין‬
‫שיער שאם האב אכן משמש דגם כללי של גבריות ולא דווקא דגם בעל‬
‫אפיונים מפורטים וייחודיים של אב ספציפי סביר לצפות שנטיית הבן לחקות‬
‫כל גבר תהיה זהה לנטייתו לחקות את אביו הוא‪ .‬התוצאות אישרו את‬
‫השערותיו‪ :‬א‪ .‬מספר הבנים שחיקו גבר זר היה כמספר הבנים שחיקו את‬
‫אביהם‪ .‬ב‪ .‬מספר הבנים שחיקו את אביהם לא היה גבוה ממספר הבנים‬
‫שחיקו את אמם‪ .‬ג‪.‬מספר הבנים שחיקו גבר זר היה כפול ממספר הבנים‬
‫שחיקו אישה זרה‪.‬‬

‫לין סבר שהתוצאות מעידות על כך שבנים מונעים לחקות דמות גבר יותר‬
‫משהם מונעים לחקות דמות אישה‪ .‬את הבחירה של כמה בנים לחקות דמות‬
‫אישה הסביר לין שהאם אינה נתפסת בעיני אותו ילד כמאפיינת נשיות אלא‬
‫מצבור של יכולות אנושיות‪ .‬הזדהות עם האם קשורה פחות בתפקיד מן מאשר‬
‫הזדהות הילד עם האב‪.‬‬

‫הזדהות הילד עם האב מקבלת תמיכה מהאם ומן הסובבים‪ .‬כך הילד לומד‬
‫להזדהות עם דימוי אב סטריאוטיפי ולא עם אביו הספציפי שלו‪ .‬הפחד מענישה‬
‫עבור הזדהות עם האם מוביל לאימוץ קפדני של תפקיד האב ולזלזול כלפי‬
‫הנשים‪ .‬אצל הבנות התנהגות חורגת מן המקובל איננה נתקלת בלחצים‬
‫חברתיים תקיפים‪ .‬נטיית הבנות להרגיש נחותות ביחס לבנים מקורה ביחס‬
‫שלילי של החברה‪.‬‬

‫ב‪.‬ממצאים על מידת החיקוי שהם מחקים את התנהגות בן המין השני‪ :‬לאבות‬

‫יש תפקיד בהתפתחות הנשיות של בנותיהם‪) .‬מחקרים( – אבות נוהגים בצורה‬
‫נבדלת כלפי בנותיהם ובניהם‪ .‬אבות לבנות משוחחים איתן וחרדים לשלומן‬
‫יותר מאשר אבות לבנים‪) .‬גודינאף( – מחקר – אבות לבנות ערים לנשיותן‬

‫‪32‬‬
 ‫כבר בגיל שנתיים שלו ומטפחים את מאפייני נשיותן יותר מאימהות‪) .‬ג'ונסון(‬
‫– הבחינה בין אוריינטציה חברתית‪-‬רגשית לבין אוריינטציה משימתית כדי‬
‫לנתח יחסי גומלין בין‪-‬אישיים‪ .‬תגובותיה הרגשיות של האם לילדיה אינן תלויות‬
‫במינן ולעומת זאת‪ ,‬תגובות האב משתנות ומותאמות למין ילדיו – אבות‬
‫מבטאים רגש לכפי הבנות ומשימתיות כלפי הבנים‪ .‬לכן‪ ,‬הבנות נוטות יותר מן‬
‫הבנים לתאר את אבותיהם כמביעי רגש‪) .‬מסן ורטפורד( – ישו מתאם חיובי בין‬
‫ציוני הנשיות של בנות לבין ציפיות אבותיהן באשר להתנהגותן הנשית‪ .‬אבות‬
‫שתיארוי את עצמם במושגים גבריים סטריאוטיפיים היו ערים‪ ,‬כנראה‪ ,‬לנשיות‬
‫בנותיהן יותר מן האבות שהיו מודעים פחות לגבריותם‪.‬‬

‫בניגוד להשערותיהם של בנדורה ומישל – ישנה חשיבות לתפקיד האב דווקא‬

‫בתהליך רכישת תפקיד המין אצל ילדיו ובמיוחד אצל בנותיו‪.‬‬

‫התיאוריה הקוגניטיבית‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪ (1‬קולברג‪ :‬הילד משתתף באופן פעיל בבניית התנסויותיו‪ .‬מושגיו וערכיו של‬
‫הילד באשר לסביבתו וזהותו המינית ולתפקיד המין שלו הוא תוצר של עיבוד‬
‫קוגניטיבי פעיל של המידע הפיזי והחברתי שהוא קולט מסביבתו‪ .‬התהליך‬
‫הקוניטיבי הוא רב שלבי‪ ,‬אוניברסאלי ומאפיין את כולם‪ .‬יש שמכנים את‬
‫התיאוריה של קולברג תיאוריה של סוציאליזציה עצמית בעיקר משום‬
‫שמושגיהם הבסיסיים של הילדים באשר לתפקידי המינים ולזהותם המינית‬
‫מקורם בפרשנות עצמית ופעילה שלהם בנושא הסדר החברתי בתרבותם‪.‬‬
‫במילים אחרות מנקודת ראותו של קולברג‪ ,‬התפתחות קוגניטיבית היא תהליך‬
‫טבעי המתרחש באופן נורמלי אצל כולם והסיבה שלפיה כבר בגיל הגן ילדים‬
‫מאופיינים בסיווג מיני עצמי נעוצה בהם עצמם‪.‬‬

‫‪ (2‬ג'ין בלוק‪:‬‬

‫‪ (3‬סנדרה בם‪:‬‬

‫גישת הקונסטרוקציוניזם החברתי‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪33‬‬