‫מאפייני החיים‬

‫מאפייני החיים מתקיימים בתא בודד כמו בגוף השלם‬

‫מאפייני החיים הם ‪:‬‬

‫גדילה והתרבות – למעט תאי עצב ותאי שריר אשר אינם מתפתחים מעבר לגיל מסוים‬
‫תנועה – מאפיין חיים בסיסי של תוך התא ושל הגוף כולו‬
‫נשימה – היכולת להשתמש בחמצן‬
‫מטבוליזם – חילוף חומרים‪ .‬זהו תהליך של קליטה ופליטה של חומר‬
‫תקשורת – היכולת להרגיש ולהגיב‬
‫יכולת תמותה – לכל תא יש אורך חיים מסוים ולכן לכל תא יש מנגנון "התאבדות"‪ .‬במידה‬
‫ותאים לא ימותו לא יהיה מספיק מקום לכל התאים החדשים שנוצרים‪.‬‬
‫טמפרטורה – טווח הטמפרטורה בסביבה החיצונית נמצא בין ‪ -30‬לבין ‪ 50‬מעלות צלזיוס‬
‫טווח של ‪ .80‬בסביבה הפנימית טווח הטמפרטורה הוא בין ‪ 34-42‬מעלות צלזיוס בטווח של‬
‫‪.8‬‬
‫יש ‪ 10%‬הבדל בין הסביבה החיצונית לפנימית‪.‬‬
‫הומיאוסטזיס – מבטא את כושרו של יצור חי לשמור על תנאי יציבות‪.‬‬
‫סימני חיים‬
‫מטבוליזם – חילוף חומרים‪ .‬תהליך של קליטה ופליטה של חומר‬
‫קטבוליזם – פרוק‬
‫אנבוליזם – הרכבה‬
‫תגובתיות – ‪ – Responsiveness‬לכל רמת ארגון יש את היכולת‬
‫להגיב לסביבה‪ ,‬קיימת תקשורת‬
‫תנועתיות – ‪ - – Movement‬מאפיין כל תא חי‬
‫התמיינות – ‪ – Differentiation‬מוצא האדם מתא אחד‬
‫שהתרבה והתמיין לקבלת האורגניזם השלם‬
‫רביה‪ - Reproduction -‬כל יצור חי מתרבה‬
‫הומיאוסטאזיס – מנגנון ששומר על יציבות בסביבה הפנימית‬
‫אבולוציה ‪ -‬התהליכים ביצורים חיים‪ ,‬שמביאים לשינויים בתכונות‬
‫המורשות מהורים לצאצאים‪.‬‬
‫לא נוכל לקבוע שכל יצור חיי מקיים את כל מאפייני החיים‬ ‫‪‬‬
 ‫הומיאוסטזיס‬
‫הגדרה ‪ :‬היכולת לשמור על תנאים מסוימים בתווך צר יחסית של ערכים בסביבה הפנימית‪,‬‬
‫למרות שינויים גדולים של ערכים בתנאים בסביבה החיצונית‪.‬‬
‫מנגנון זה מתאפשר ע"י מנגנוני בקרה‪ .‬לדוגמא ‪ :‬שמירה על ערך של חומציות בדם בטווח‬
‫‪ 7.35-7.45‬למרות שאנו יכולים לאכול מזונות שהחומציות שלהם היא ‪.2‬‬
‫הצורך בהומיאוסטזיס נוצר מאחר ויש לנו בתוך הגוף איברים שהם סביבה חיצונית לגמרי‪.‬‬
‫הקיבה היא ממש כמו הסביבה החיצונית כי אנו מכניסים לתוכה מזונות ושתיה מבחוץ ועדיין‬
‫צריכים להקפיד שנוזל הדם לא ישתנה לפי חומציות‪ ,‬רמת סוכר והטמפ' של מה שאנו‬
‫אוכלים‪.‬‬
‫בקרה ‪ :‬כשיש סטייה מן הנורמה מנגנון הבקרה אחראי להחזיר את המצב לקדמותו‪.‬‬
‫סביבה פנימית בגוף החי‪:‬‬
‫הציטופלזמה (נוזל תוך‪-‬תאי)‬
‫הנוזל הבין‪-‬תאי‬
‫הדם‬
‫סביבה חיצונית בתוך גוף האדם‪:‬‬
‫מערכת הנשימה והריאות‬
‫מערכת העיכול‬
‫מערכת השתן‬
‫מערכת המין ‪ /‬רבייה‬

‫בקרה על ההומיאסטאזיס‬
‫‪ , STRESS‬שכוללים את כל‬ ‫ההומיאוסטאזיס באורגניזם מופר כל הזמן עקב מצב של דחק –‬
‫המצבים היוצרים חוסר שיווי משקל בסביבה הפנימית‪.‬‬
‫מצב דחק יכול לנבוע מ‪:‬‬
‫‪ .1‬גורם החיצוני ((‪ external stimuli‬כמו למשל חום‪ ,‬קור או חוסר חמצן‬
‫‪ .2‬גורם פנימי כמו ירידה ברמת הגלוקוז‪ ,‬חומציות מוגברת של הנוזל החוץ תאי‪ ,‬מצב‬
‫פסיכולוגי –לחץ בעבודה וכו‪.‬‬
‫בדרך כלל מצבי הדחק הם קלים ומוכרים‪ ,‬והגוף מצליח להתגבר עליהם בקלות‪.‬‬
‫מצבי דחק קשים כמו הרעלה‪ ,‬זיהום חריף או מוות של בן זוג יכולים להכשיל את‬
‫ההומיאוסטאזיס ולגרום למוות‬
 ‫מנגנוני משוב‬
‫מעגל משוב הוא מחזור של אירועים שבהם אינפורמציה על מצב מסוים מנוטרת ומדווחת‬
‫באופן תמידי למרכז בקרה‪.‬‬
‫מערכת משוב מורכבת משלושה מרכיבים בסיסים‪:‬‬
‫חיישן – מודד שינויים במדדים ושולח אותם למרכז הבקרה ‪( INPUT -‬כמו תרמוסטט‬ ‫‪‬‬
‫של מזגן)‬
‫מרכז בקרה – קובע את המצב שבו צריך להיות אחד ממרכיבי או תכונות הגוף‪ ,‬כגון‬ ‫‪‬‬
‫קצב הלב‪ ,‬לחץ דם‪ ,‬חומציות הדם‪ ,‬רמת סוכר בדם‪ ,‬טמפ גוף וקצב נשימה‪ .‬מרכז‬
‫הבקרה מקבל מידע מהרצפטורים (קולטנים שמדווחים למערכת העצבים) על המצב‬
‫של אותו מרכיב ואז מחליט על דרך פעולה‪.‬‬
‫אפקטור – מקבל את הפלט –‪ OUTPUT‬ממרכז הבקרה ומייצר תגובה‪ .‬לדוגמה‬ ‫‪‬‬
‫הגברת הפרשת הזיעה על –ידי בלוטות זיעה בעקבות מאמץ‪.‬‬
‫אם התגובה של האפקטור גורמת לביטול הגירוי המקורי מדובר במערכת משוב שלילי‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אם התגובה מגבירה את אותו גירוי מדובר על משוב חיובי‪.‬‬
‫רוב המנגנונים בגוף הם שליליים‪ ,‬ומאפשרים שמירה על ערכים פיזיולוגים בתחום צר‪.‬‬
‫משוב שלילי‪ :‬תגובת האפקטור נועדה להחזיר את המערכת למצב מבוקר‪.‬‬
‫למשל תיקון לחץ דם גבוהה זהו המנגנון הנפוץ בגוף‬
‫משוב חיובי‪ :‬נועד לחזק או להמשיך את השינויים בגוף‪.‬‬
‫יצירה מוגברת של אחד התוצרים גורמת להגברת המערכת כולה‬
‫לדוגמה – בזמן לידה‪ ,‬לחץ בצוואר הרחם גורם להפרשת ההורמון אוקסיטוצין הגורם לצירי‬
‫לידה‪ .‬ככול שהלחץ בצוואר הרחם גדל יש יותר הפרשה של ההורמון והגברה של צירי‬
‫הלידה‪.‬‬
‫בקרה על ההומיאסטאזיס‬
‫שמירה על ההומיאסטאזיס מתבצע בעיקר בעזרת שתי מערכות‬
‫מערכת העצבים ‪ -‬מערכת עצבים פועלת מהר מאוד‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מערכת העצבים מבחינה בסטיות ופועלת להחזירם על ידי שליחת פוטנציאלים‬
‫חשמליים לאיברים שונים‪.‬‬
‫המערכת האנדוקרינית ‪ -‬המערכת אנדוקרינית פועלת יותר לאט‪ .‬מורכבת ממספר‬ ‫‪.2‬‬
‫בלוטות המפרישות הורמונים לדם‪.‬‬
‫הן יכולות לפעול יחד או בנפרד‪.‬‬