‫פיסיולוגיה‬

‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

 ‫תפקידה העיקרי‪:‬‬
‫להוביל חמצן אל מערכת הדם ולתאים לצורך הפקת אנרגיה‪.‬‬
‫סילוק הפחמן הדו‪-‬חמצני שהוא תוצר לוואי לתהליך זה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אחראית מערכת הנשימה על‪:‬‬
‫הפקת הקול‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫פליטה של חום וכימיקלים שונים ע"י אידוי‪.‬‬

‫מווסתת את הלחץ החלקי של פחמן דו‪-‬חמצני בדם‪.‬‬
‫חלק ממנגנון ויסות מאזן חומצה בסיס‪.‬‬
‫משתתפות בויסות לחץ הדם על ידי הפרשת אנזים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫משמשות כרקמה המקיפה ומגנה על הלב‪.‬‬
 ‫המדע מתייחס לתהליך הנשימה כחילופי גזים‪.‬‬

‫בבני האדם תהליך הנשימה מחולק לשניים‪:‬‬

‫כניסה ויציאת אויר מהריאות ‪ :‬נשימה ריאתית‪.‬‬
‫צריכת החמצן ע"י התאים ‪ :‬נשימה תאית‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫‪3‬‬
 ‫לתהליך הנשימה ‪ 4‬שלבים‪:‬‬

‫נשימה ריאתית‪.‬‬
‫הובלת אויר אל תוך הריאות והוצאתו‪.‬‬

‫חילופי גזים‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫הובלת ‪O2‬מהריאות אל הדם‪.‬‬

‫הוצאת ‪ CO2‬מהדם לריאות‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫המשך ‪:‬‬

‫הובלה‪.‬‬
‫שינוע ‪ CO2 +O2‬בגוף‪.‬‬

‫חילוף גזים ונשימה תאית‪.‬‬

‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫‪O2‬מועבר מהדם אל תאי הגוף‪.‬‬

‫איסוף ‪CO2‬אל הדם‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫‪6‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
 ‫נהוג לחלק את אברי מערכת הנשימה לשני חלקים‬
‫חלל האף‬
‫עיקריים ‪:‬‬
‫‪Nasal cavity‬‬ ‫"החלק המוביל" ‪:‬‬
‫חלל הפה‬ ‫חלל האף‪ ,‬חלל‬
‫‪Oral cavity‬‬
‫הפה‪,‬‬
‫חלל הלוע‬
‫‪Laryngeal cavity‬‬ ‫חלל הגרון‪,‬‬
‫תחילתו של קנה‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫קנה הנשימה‬
‫‪Trachea‬‬
‫הנשימה‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫"החלק הנשימתי" הכולל את חלקו התחתון של קנה‬
‫הנשימה‪ ,‬סמפונות וריאות‬

‫קנה הנשימה‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫‪Trachea‬‬
‫סמפונות‬
‫‪Bronchus‬‬

‫ריאות ‪Lungs‬‬

‫‪8‬‬
 ‫נפח משתחלף – ‪Tidal Volume, VT‬‬
‫נפח האוויר הזורם מהסביבה אל תוך דרכי הנשימה ויוצא‬
‫במשך מחזור נשימה אחת במנוחה‪.‬‬
‫כמות האוויר הממוצעת במבוגר היא כ‪ 500-‬מיליליטר של אויר‬
‫‪.‬‬
‫נפח משתחלף בדקה – ‪Minute Volume, VMin‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫נפח האוויר המשתחלף בדקה אחת‪.‬‬

‫‪Tidal Volume x Respiratory Rate‬‬
‫בממוצע הוא ‪ 6000‬סמ"ק‪.‬‬
‫תלוי בפעילות התאים‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫נפח הנאדית – ‪Alveolar Space, AS‬‬
‫נפח האוויר המגיע אל החלק הנשימתי של דרכי האוויר‬
‫ומשתתף בתהליך חילוף הגזים‪.‬‬
‫כ‪ 350 -‬מיליליטר של אוויר‪.‬‬

‫הנפח הלא מנוצל – ‪Dead Space, DS‬‬

‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫הנפח הנכנס לגוף דרך חלל הפה והאף אך אינו מגיע אל‬
‫החלק הנשימתי ואינו משתתף בתהליך חילוף הגזים‪.‬‬
‫כ‪ 150 -‬מיליליטר אוויר‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫נפח הריאה השאירי – ‪Residual Volume, VR‬‬
‫נפח האוויר אשר נותר בריאות לאחר נשיפה אקטיבית עד‬
‫לקצה יכולתו של הנבדק‪.‬‬
‫הנפח הממוצע של הנמדד אצל מבוגר הוא כ ‪1.2 -‬ליטר‪.‬‬

‫‪Functional Residual Volume, fVR‬‬

‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫נפח האוויר אשר נותר בריאות לאחר נשיפה פסיבית רגילה‪.‬‬

‫הנפח הממוצע במבוגר הוא כ‪ 2.3 -‬ליטר‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫נפח שאיפה מקסימאלי‬
‫‪Inspiratory Reserve Volume, VIR‬‬
‫נפח האוויר המוסף לנפח המתחלף בזמן שאיפה‬
‫מקסימאלית‪.‬‬
‫הנפח הממוצע של הנמדד אצל מבוגר הוא כ‪ 3-‬ליטר‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫נפח הנשיפה המקסימאלי‬

‫‪Expiratory Reserve Volume, VER‬‬
‫נפח האוויר אותו נושף הנבדק בנשיפה מקסימאלית‪ ,‬בנוסף‬
‫לנפח המתחלף‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫כ‪ 1-‬ליטר (ממוצע ‪ 1100‬סמ"ק)‪.‬‬
 ‫נפח מנוצל – ‪Vital Capacity, VC‬‬
‫הנפח המקסימאלי המנוצל של הריאה‪.‬‬
‫הפרש בין הנפח הנמוך ביותר שהנבדק יכול להגיע אליו לבין הנפח‬
‫הגבוה ביותר‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬נפח הריאה המקסימאלי פחות נפח הריאה השאירי‪.‬‬
‫כ‪ 5-‬ליטר‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫הנפח הכולל – ‪Total Lung Capacity, VTLC‬‬

‫הנפח המלא הכולל של הריאות‪.‬‬
‫כ‪ 6-‬ליטר ( ‪5800‬סמ"ק בממוצע)‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫‪14‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
 ‫מערכת העצבים‬
‫• פיקוח ובקרה‪.‬‬

‫המערכת‬ ‫מערכת הנשימה‬

‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫הקרדיווסקולארית‬ ‫• נשימה ריאתית‪.‬‬

‫• הובלת גזים בדם‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫במצב מנוחה אנו נושמים כ‪ 16-‬נשימות בדקה‪.‬‬

‫תהליך זה הינו תהליך מחזורי אוטומטי הנשלט ע"י אזור‬

‫במוח הנקרא מרכז הנשימה‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫שאיפה ‪ -‬תהליך אקטיבי המכניס אוויר‬

‫נשיפה‪ ,‬שהיא תהליך פסיבי בו יוצא האוויר‬

‫כדי להבין מדוע אויר נכנס ויוצא מין הריאות עלינו‬

‫‪17‬‬
‫תחילה להבין מהו חוק בויל‪.‬‬
 ‫שאיפה ונשיפה של אוויר מהריאות‪.‬‬
‫פעולה זו תלויה במפל לחצים‪ ,‬בין הסביבה החיצונית‬
‫(אטמוספרה) לסביבה הפנימית (ריאות)‪.‬‬
‫לפעולה זו מספר מרכזי שליטה‪.‬‬
‫לפעולה זו מספר מנגנוני בקרה‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫‪18‬‬
 ‫‪19‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
 ‫‪20‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
 ‫חוק בויל‪-‬מריוט מראה יחס הפוך בין נפח ללחץ‬
‫של גז‪.‬‬
‫שבטמפרטורה קבועה‪ ,‬ככל שיגדל הלחץ בתוך‬
‫ריאות‪ ,‬כך ירד הנפח‪ .‬וככל שיקטן הלחץ בתוך‬
‫הריאות‪ ,‬כך יגדל הנפח‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫‪21‬‬
 ‫חוק בויל‪-‬מריוט מראה יחס הפוך בין נפח ללחץ של גז‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫‪22‬‬
 ‫לחץ‬ ‫זמן המדידה‬
‫‪ 760‬מ"מ כספית‬ ‫סוף נשיפה‬
‫‪ 757‬מ"מ כספית‬ ‫שאיפה‬
‫‪ 763‬מ"מ כספית‬ ‫נשיפה‬
‫‪ 760‬מ"מ כספית‬ ‫סוף נשיפה‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫‪23‬‬
 ‫מרכז הנשימה במוח שולח הוראה‬
‫לסרעפת ולשרירים הבין צלעיים‬
‫להתכווץ‪.‬‬
‫הסרעפת נעשית שטוחה ומרחיבה‬
‫את שטח בית החזה‪.‬‬
‫גם השרירים הבין צלעיים‬
‫מתכווצים וגורמים לעליה של‬
‫הצלעות‪ ,‬ולהרחבתו של בית‬
‫החזה‪.‬‬
‫התרחבותו של בית החזה מושכת‬
‫את הרקמות הפנימיות של חלל‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫החזה ואת קרום ה‪ Pleura -‬החיצוני‪.‬‬

‫קרום ה‪ Pleura -‬הפנימי נמשך‬
‫אחריו‪ ,‬ומושך איתו את הריאות‪.‬‬
‫הריאות מתרחבות ונפחן גדל‪.‬‬
‫כאשר נפח בית החזה גדל הלחץ‬
‫בתוכו קטן‪.‬‬
‫אוויר נשאב פנימה‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫חיישני לחץ הנמצאים בדפנות‬
‫הריאה שולחים מסר עצבי‬
‫למרכז הבקרה הנשימתי‪ ,‬שיש‬
‫להפסיק את כיווץ השרירים‬
‫הבין צלעיים ואת הסרעפת‪.‬‬
‫הסרעפת נרפיית‪ ,‬ומתקמרת‬
‫חזרה למצבה הרפוי‪.‬‬
‫השרירים שבין הצלעות רפים‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫גם כן‪ ,‬הצלעות יורדות‪ ,‬חלל‬

‫בית החזה מצטמצם והריאות‬
‫שבות לנפחן הקודם‪ .‬בשל‬
‫ירידת נפח הריאות גדל לחץ‬
‫האוויר שבתוכן והאוויר זורם‬
‫החוצה מן הריאות‬

‫‪25‬‬
 ‫‪26‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
 ‫נשיפה‬ ‫שאיפה‬
‫הרפיה (קימור) של‬ ‫התכווצות (השטחה)‬
‫הסרעפת‬ ‫הסרעפת‪.‬‬
‫הרפיה של השרירים הבין‪-‬‬ ‫התכווצות השרירים הבין‪-‬‬
‫צלעיים‪.‬‬ ‫צלעיים‪.‬‬
‫היצרות והקטנת נפח בית‬ ‫התרחבות והגדלת נפח בית‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫החזה‪.‬‬ ‫החזה‪.‬‬
‫עליה בלחץ התוך ריאתי‪.‬‬ ‫ירידה בלחץ התוך ריאתי‪.‬‬
‫זרימה איטית של אוויר‬ ‫כניסה מהירה של אוויר‬
‫החוצה‪.‬‬ ‫לריאות‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫בעת שאיפה מאומצת קיים שימוש בשרירי עזר‪:‬‬
‫‪Sternocleidomastoid‬‬
‫‪Pectoralis Minor‬‬
‫‪Serratus anterior‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫‪28‬‬
 ‫בעת שאיפה מאומצת קיים שימוש בשרירי עזר‪:‬‬
‫‪Sternocleidomastoid‬‬
‫‪Pectoralis Minor‬‬
‫‪Serratus anterior‬‬

‫בעת נשיפה מאומצת קיים שימוש בשרירי עזר‪:‬‬

‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫שרירי בטן‬
‫שרירים בין‪-‬צלעיים פנימיים‬

‫‪29‬‬
 ‫‪30‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
 ‫לתהליך הנשימה של יונקים ארבעה שלבים‪.‬‬

‫לאחר שהובלנו אויר עשיר בחמצן את נאדיות הריאה‬

‫מגיע השלב השני – העברת החמצן לדם ואיסוף הפחמן‬
‫הדו‪-‬חמצני‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫כדי להבין כיצד מתבצע הדבר עלינו להבין מהו חוק‬

‫דלתון ומהי דיפוזיה‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫חוק דלתון קובע כי לחץ של תערובת גזים שווה לסכום‬
‫הלחצים החלקיים של כל רכיבי התערובת בנפרד‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם ניקח מיכל ונמלא אותו בתערובת גזים‪ ,‬הלחץ של‬
‫כל אחד מהגזים יהיה שווה ליחסו באחוזים כלפי שאר הגזים‬
‫לחץ של תערובת גזים שווה לסכום הלחצים החלקיים של‬
‫כל רכיב בנפרד‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫‪ 1‬אטמוספירה= ‪ 760‬טור‪.‬‬
‫באזורים גבוהים או נמוכים מגובה פני הים הלחץ‬
‫האטמוספרי שונה ולכן גם הלחץ החלקי של הגזים ישתנה‪.‬‬

‫‪32‬‬
 ‫לחץ‬ ‫הלחץ‬
‫אחוז הגז‬
‫החלקי של אטמוספרי‬
‫באטמוספרה‬
‫הגז ב‪ Torr -‬ב‪Torr -‬‬
‫‪ 21%‬חמצן‬ ‫‪760‬‬ ‫‪159.6‬‬
‫‪ 0.03%‬פחמן דו‪-‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫‪760‬‬ ‫‪0.23‬‬
‫חמצני‬
‫‪ 78%‬חנקן‬ ‫‪760‬‬ ‫‪592.8‬‬
‫‪ 1%‬מים וגזים אחרים‬ ‫‪760‬‬ ‫‪7.6‬‬
‫‪33‬‬
 ‫לחץ‬ ‫הלחץ החלקי‬
‫של הגז ב‪ -‬אטמוספרי אחוז הגז באטמוספרה‬
‫ב‪Torr -‬‬ ‫‪Torr‬‬
‫‪ 21%‬חמצן‬ ‫‪440‬‬ ‫‪92.4‬‬
‫‪ 0.03%‬פחמן דו‪-‬חמצני‬ ‫‪440‬‬ ‫‪0.13‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫‪ 78%‬חנקן‬ ‫‪440‬‬ ‫‪343‬‬

‫‪ 1%‬מים וגזים אחרים‬ ‫‪440‬‬ ‫‪4.4‬‬

‫‪34‬‬
 ‫לחץ‬ ‫הלחץ החלקי‬
‫של הגז ב‪ -‬אטמוספרי אחוז הגז באטמוספרה‬
‫ב‪Torr -‬‬ ‫‪Torr‬‬
‫‪ 21%‬חמצן‬ ‫‪810‬‬ ‫‪170.1‬‬
‫‪ 0.03%‬פחמן דו‪-‬חמצני‬ ‫‪810‬‬ ‫‪0.243‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫‪ 78%‬חנקן‬ ‫‪810‬‬ ‫‪631.8‬‬

‫‪ 1%‬מים וגזים אחרים‬ ‫‪810‬‬ ‫‪8.1‬‬

‫‪35‬‬
 ‫מעבר של חלקיקים מריכוז גבוה לריכוז הנמוך‪.‬‬
‫מהירות הדיפוזיה משתנה על ידי גורמים שונים‪.‬‬
‫חימום של התמיסה בה מתרחשת הדיפוזיה‪.‬‬
‫הדרך שעוברים החלקיקים‪.‬‬
‫ריכוז החומר‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫שטח המגע‪.‬‬

‫‪36‬‬
 ‫חוק הנרי‪ :‬קובע כי המסיסות של גז בנוזל נמצאת ביחס‬
‫ישיר ללחץ של אותו הגז על הנוזל‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫‪37‬‬
 ‫ממבראנה דקיקה וחדירה מאד לחמצן ופחמן דו‪-‬חמצני‪,‬‬
‫חוצצת בין כל נאדית לנים‪.‬‬
‫האוויר המצוי בנאדיות‪ ,‬מהווה את הסביבה החיצונית‬
‫של נוזל הפלסמה בקפילרות‪.‬‬
‫בכל מחזור של נשימה ריאתית‪ ,‬מתרחשת דיפוזיה‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫מהירה מאד בין האוויר בנאדיות וכדוריות הדם‬

‫בקפילרות‪ ,‬דרך הממברנה‪.‬‬
‫הלחץ החלקי של הגזים בדם העורקי‪ ,‬יהיה שווה ללחץ‬
‫החלקי של הגזים באוויר הנאדיות‪.‬‬
‫‪38‬‬
 ‫‪39‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫וריד‬ ‫עורק‬ ‫נאדיו‬ ‫אויר‬

‫ת‬
‫‪40‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪160‬‬ ‫חמצן‬
‫‪46‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫פחמן דו‪-‬‬
‫‪40‬‬ ‫חמצני‬
 ‫‪41‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
 ‫‪PCO2‬‬ ‫‪PO2‬‬ ‫מצב‬
‫ללא שינוי‬ ‫יוריד‬ ‫נשימת אוויר דל בחמצן‬
‫עלייה בקצב ועומק הנשימה ללא שינוי‬
‫יוריד‬ ‫יעלה‬ ‫במטבוליזם‬
‫ירידה בקצב ועומק הנשימה ללא שינוי‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫יעלה‬ ‫יוריד‬ ‫במטבוליזם‬

‫יעלה‬ ‫יוריד‬ ‫עלייה במטבוליזם ללא שינוי בדפוס הנשימה‬
‫ללא שינוי‬ ‫ללא שינוי‬ ‫שינויים במטבוליזם ודפוס הנשימה‬

‫‪42‬‬
 ‫מפל הלחצים החלקי של החמצן – ‪– PO2‬‬
‫בין האוויר בנאדיות לבין הדם המגיע לריאות‪.‬‬

‫סך כל השטח הפונקציונאלי (מבצע דיפוזיה) של‬

‫הממברנה‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫עיבוי דופן הנאדית‪.‬‬

‫נפח הנשימה בדקה‪.‬‬

‫נפח האוויר המגיע עד לנאדיות‪.‬‬

‫‪43‬‬
 ‫‪44‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
 ‫כ‪ 98%-‬מהחמצן בדם מובל אל התאים כשהוא קשור‬
‫למולקולת המוגלובין הנמצאת בתאי הדם האדומים‪.‬‬
‫השאר מומס בדם‪.‬‬
‫‪Oxyhemoglobin‬‬
‫מולקולת המוגלובין בקשר עם חמצן‪.‬‬
‫‪:Deoxyhemoglobin‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫מולקולת המוגלובין ללא קשר עם חמצן‪.‬‬

‫חשוב לזכור‪:‬‬
‫יכולת נשיאת החמצן תלויה בכמות ההמוגלובין בדם‪.‬‬
‫ככל שעולה הלחץ החלקי של החמצן בדם‪ ,‬תעלה האפניות‬
‫‪45‬‬ ‫שבין החמצן וההמוגלובין ויעלה ריווין החמצן בדם‪.‬‬
 ‫במצב מנוחה‪ ,‬כל ליטר דם עורקי מכיל כ ‪ 200 -‬סמ”ק‬
‫של חמצן‪ 98% .‬קשורים להמוגלובין‪.‬‬

‫הגורם העיקרי אשר יקבע את אחוז קשירת המוגלובין‬

‫הוא הלחץ החלקי של החמצן בעורק!!!‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫‪46‬‬
 ‫במצבים בהם ‪ PO2‬לפחות ‪ ,60‬לפחות ‪ 90%‬מההמוגלובין‬
‫יתקשר לחמצן‪.‬‬
‫במצבים בהם ‪ PO2‬מעל ‪ ,80‬רוב ההמוגלובין רווי בחמצן‪.‬‬
‫במערך הורידי‪ ,‬כאשר ‪ PvO2‬יהיה לפחות ‪75% ,40‬‬
‫מההמוגלובין יהיה עדיין רווי בחמצן (אך בעת מאמץ הרויון‬
‫יירד ל ‪.)35%‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫‪47‬‬
 ‫‪48‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
 ‫‪49‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
‫‪http://youtu.be/5LjLFrmKTSA‬‬

‫‪50‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
 ‫‪51‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
 ‫הפחמן הדו‪-‬חמצני מוסע בגוף בשלושה דרכים‪:‬‬
‫‪ 10%‬מכמות הפחמן הדו‪-‬חמצני‪:‬‬
‫מומסים בדם בצורה חופשית‪.‬‬
‫‪ 20%‬מכמות הפחמן הדו‪-‬חמצני‪:‬‬
‫נקשר להמוגלובין ‪ ‬מולקולת קרבאמינו המוגלובין‪.‬‬
‫רוב הפחמן הדו‪-‬חמצני‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫יון ביקרבונט או חומצה קרבונית‪.‬‬

‫ריאקציה של פחמן דו‪-‬חמצני עם מולקולת מים‪.‬‬
‫בתוך כדורית הדם האדומה‪.‬‬

‫‪52‬‬
 ‫‪53‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
 ‫‪54‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
‫חילופי גזים ונשימה תאית‬

‫‪55‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
 ‫הלחץ החלקי של חמצן‬
‫בנימי הריאה עומד על‬
‫‪ ,105‬ושל הפחמן הדו‬
‫חמצני ‪.Torr 40‬‬

‫תאי הגוף אוספים את‬

‫החמצן אליהם ומעבירים‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫פחמן דו‪-‬חמצני לדם‪.‬‬

‫וריד‬ ‫עורק‬ ‫נאדיו‬ ‫אויר‬
‫ת‬
‫הלחץ החלקי של החמצן‬
‫‪40‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪160‬‬ ‫חמצן‬ ‫יורד ל‪ 40-‬טור הלחץ‬
‫‪46‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫פחמן דו‪-‬‬
‫החלקי של פחמן דו חמצני‬
‫חמצני‬ ‫עולה ל‪.Torr 46-‬‬
‫‪56‬‬
 ‫‪57‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
 ‫מהי נשימה תאית?‬
‫תהליך יצירת אנרגיה מחומרי המזון תוך כדי שימוש בחמצן‪.‬‬
‫תוצרי הפירוק ‪ ‬פחמן דו‪-‬חמצני ומים‪.‬‬
‫היכן מתרחש?‬
‫בתוך אברונים בתא הנקראים מיטוכונדריה‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫‪58‬‬
 ‫‪59‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
 ‫‪60‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
 ‫פעולת הנשימה היא פעולה קצבית ובלתי רצונית‪.‬‬
‫מרכז הפיקוח נקרא "מרכז הנשימה"‪.‬‬
‫נמצא במוח המוארך (‪.)Medulla Oblongata‬‬
‫מרכז נשימה זה מורכב מ‪:‬‬
‫קבוצת נוירונים‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫תאי עצב ארוכים המעצבבים את אברי הנשימה‪.‬‬

‫תאי חישה‬
‫מבקרים את ריכוזם של חומרים מסוימים בדם‪.‬‬

‫‪61‬‬
 ‫‪62‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
 .‫עצבוב סומטי ואפרנטי של הנשימה‬
C4- Phrenic nerve – ‫רוב העבודה על ידי‬
C1/2 - Intercostal Nerves
Herring Brewer Reflex / Stretch receptors

Medulla - ‫מרכזי הנשימה ב‬

‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

.‫– שאיפה‬Dorsal Respiratory Ganglia (DRG)

Apneustic
.‫– נשיפה‬Ventral Respiratory Ganglia (VRG)
Pneumotaxic

63
 ‫‪64‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬
 ‫הפיקוח העצבי על הנשימה מבוקר על ידי מרכז‬
‫הנשימה המצוי ב‪.Medulla Oblongata -‬‬

‫הדחפים האפרנטיים המשמעותיים ביותר הם אלה‬

‫שמקורם בכימורצפטורים ב‪ Aorta-‬ו‪.Carotid-‬‬

‫מנגנוני הגנה ‪ - Stretch Receptors‬ממוקמים בשריר‬

‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫החלק בדרכי הנשימה‪.‬‬

‫‪Herring Brewer Reflex‬‬

‫‪65‬‬
 ‫הגדרה‪ :‬מחסור בחמצן ברקמה‪.‬‬
‫ארבעה תתי קטגוריות עיקריות‪:‬‬
‫‪.Hypoxemia‬‬
‫‪.Anemic hypoxemia‬‬
‫‪.Ischemic hypoxemia‬‬
‫‪.Hystotoxic ischemia‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫‪66‬‬
 ‫‪Hypoventilation‬‬
‫פגיעה או נתק לאורך הציר מדולה‪-‬שרירי הקצה הנשימתיים‪.‬‬
‫חבלה או נזק מבני לכלוב בית החזה‪.‬‬
‫חסימה של דרכי האוויר העליונות‪.‬‬

‫דיפוזיה לקויה‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫מצבי התעבות של ממבראנת הנאדיות או ירידה בשטח‬

‫הפנים שלהן המביא לפגיעה ביכולת מעבר גזים בריאות‪.‬‬

‫‪67‬‬
 ‫‪Shunt‬‬
‫מעקף אנטומי של זרימת דם מלב ימין ללב שמאל‪.‬‬

‫‪Ventilation - Perfusion Inequality‬‬

‫הסיבה הנפוצה ביותר ‪ -‬מצבי תחלואת ריאות כרוניים‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫‪68‬‬
 ‫הריאות ממלאות מספר תפקידים מעבר לתפקודן‬
‫הנשימתי‪.‬‬
‫אנזימים ונוירוטרנסמיטורים שונים מופרשים ישירות‬
‫לקפילרות הריאתיות‪ ,‬כמו אנזים הופך אנגיוטנסין‪.‬‬
‫חומרים אחרים נספגים דרך הקפילרות הריאתיות ומופרשים‬
‫מחוץ לגוף בשיעול וליחה ( פאגוציטוזה(‬
‫הריאות משמשות מעיין רשת העוצרת קרישי דם ממערכת‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬

‫הורידים‬
‫מלהגיע לצד הריאתי ולחסום אספקת דם לאברים חיוניים‪.‬‬

‫‪69‬‬
 ‫‪70‬‬
‫© כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‬