‫‪Lung Ventilation and Perfusion‬‬

‫האוורור והזילוח הראתי‬

‫חלק ראשון‪ :‬גזים‪ ,‬לחצים ומשוואת‬

‫הגזים האלבאולריים‬
‫‪Part 1: Gasses, pressures and‬‬
‫‪the alveolar gas equation‬‬

‫לחץ חלקי של גזים‬

‫‪Partial Pressure of Gasses‬‬

‫„ תכולת הגזים באויר יבש‪:‬‬

‫)חמצן( ‪¾ 20.98% oxygen‬‬
‫)פחמן דו‪-‬חמצני( ‪¾ 0.03% carbon dioxide‬‬
‫)חנקן( ‪¾ 78.06% nitrogen‬‬
‫)גזים אחרים( ‪¾ 0.92% other gasses‬‬
‫)…‪(argon,helium‬‬

‫הלחץ האטמוספירי‬
‫‪Atmospheric Pressure‬‬
‫כאשר ישנה תערובת של גזים‪ ,‬הכמות של גז מסוים‬ ‫„‬
‫מתוארת במונחים של "לחץ חלקי"‪“partial pressure” .‬‬
‫„‬ ‫‪Dalton’s Law: Ptotal = P1 + P2 + P3 +‬‬
‫)חוק דאלטון( ‪.......Pn .‬‬
‫„ בגובה פני הים‪ ,‬הלחץ האטמוספירי הכולל הינו‬
‫‪) 760 mmHg‬מילימטר כספית = ממ"כ(‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫הלחץ האטמוספירי‬
Atmospheric Pressure

‫הלחץ האטמוספירי‬
Atmospheric Pressure
‫ תרומתו היחסית של החמצן ללחץ‬,‫„ בגובה פני הים‬
0.21 x 760 = 160mmHg. :‫האטמוספירי תהיה‬
‫„ במלים אחרות; הלחץ החלקי של החמצן בגובה‬
160 mm Hg ‫פני הים באויר יבש הינו‬
‫ אם נחשב את הלחץ החלקי של החנקן‬,‫)בצורה דומה‬ „
.(593 mmHg ‫בגובה פני הים באויר יבש הוא יהיה‬

‫הלחץ האטמוספירי‬
Atmospheric Pressure
„ Jerusalem (altitude 800m above sea
level): atmospheric pressure = 696
mmHg.
¾ Partial pressure of O2 = 146 mmHg.
„ Dead sea (altitude 400m below sea
level): atmospheric pressure = 800
mmHg.
¾ Partial pressure of O2 = 168 mmHg.

2
 ‫לחצים חלקיים של גזים בריאה‬
‫‪Gas Pressures in the Lung‬‬

‫„ הלחץ החלקי של פחמן דו‪-‬חמצני באטמוספירה‬

‫הינו ‪0.04 x 760 = 0.3mmHg‬‬
‫)אויר יבש‪ ,‬גובה פני‬
‫הים(‬

‫„ בריאה‪ ,‬יוצא ה‪ CO2 -‬מהדם לבועית ומעלה את‬

‫תכולת ה‪ CO2 -‬באויר‪.‬‬
‫„ הלחץ החלקי של ה‪ CO2 -‬בבועית הינו‬
‫‪.40mmHg‬‬

‫לחצים חלקיים של גזים בריאה‬

‫‪Gas Pressures in the Lung‬‬

‫„ הלחץ החלקי של ה‪ CO2 -‬בבועית הינו‬

‫‪.40mmHg‬‬
‫„ מכיוון שהלחץ החלקי של גז ה‪ CO2 -‬באויר‬
‫בבועית גבוה מערכו באויר האטמוספירי‪ ,‬הוא‬
‫חייב לבוא על חשבון הלחץ החלקי של הגזים‬
‫האחרים באויר ) בעיקר חנקן וחמצן(‪.‬‬
‫„ לכן‪ ,‬הלחץ החלקי של החמצן בבועית יהיה נמוך‬
‫מערכו באויר האטמוספירי‪.‬‬

‫לחצים חלקיים של גזים בריאה‬

‫‪Gas Pressures in the Lung‬‬

‫„ כאשר אויר בא במגע עם מקור מים‪ ,‬נכנסים‬

‫לתוכו אדי מים‪.‬‬
‫„ ב‪ 37 -‬מע' צלזיוס )טמפרטורת הגוף( הלחץ‬
‫החלקי של אדי המים באויר יכול להגיע עד ‪47‬‬
‫‪.mmHg‬‬
‫„ לכן‪ ,‬בריאה‪ ,‬שם האויר רווי באדי מים‪ ,‬הלחץ‬
‫החלקי של אדי המים יהיה ‪.47 mmHg‬‬

‫‪3‬‬
 ‫לחצים חלקיים של גזים בריאה‬
‫‪Gas Pressures in the Lung‬‬

‫„ ‪ Ptotal = Patm‬לחץ הגזים באויר יבש‪.‬‬

‫„ באויר רווי אדי מים ‪. Ptotal = Patm - PH2O‬‬
‫„ לחץ הגזים מלבד אדי המים בקנה הנשימה‪:‬‬
‫‪Ptotal (trachea) = 760 – 47 = 713 mmHg‬‬
‫„ הלחץ החלקי של החמצן בקנה הנשימה ‪:‬‬
‫‪PO2 (trachea) = 713 X 0.21 = 150 mmHg‬‬

‫לחצים חלקיים של גזים בריאה‬

‫‪Gas Pressures in the Lung‬‬

‫„ תערובת הגזים בבועית מכילה‪ :‬חנקן‪ ,‬חמצן‪,‬‬

‫אדי מים‪ CO2 ,‬וגזים זניחים‪.‬‬
‫„ במצב סטטי‪ ,‬בסוף נשימה‪ ,‬הלחץ בבועית =‬
‫ללחץ האטמוספירי ‪:‬‬
‫„ ‪Patm = PalvN2 + PalvO2 + Ptrace + PalvCO2 +‬‬
‫‪Palv H20‬‬

‫משוואת הגזים האלבאולריים‬

‫‪Alveolar Gas Equation‬‬

‫‪PAO2 = FIO2 (Patm-PH20) – PACO2 /R‬‬

‫„‬ ‫לחץ חלקי של החמצן בבועית ‪PAO2‬‬

‫אחוז החמצן באויר הנשאף ‪„ FiO2‬‬
‫לחץ חלקי של אדי המים במערכת הנשימה ‪„ P H20‬‬
‫לחץ חלקי של פחמן דו‪-‬חמצני בבועית ‪„ P A CO2‬‬

‫‪4‬‬
 ‫משוואת הגזים האלבאולריים‬
‫‪Alveolar Gas Equation‬‬
‫‪PAO2 = FIO2 (Patm-PH20) – PACO2 /R‬‬

‫„‬‫"המנה הנשימתית" )‪R = (Respiratory quotient‬‬

‫‪= CO2 produced / O2 consumed‬‬
‫המנה הנשימתית הינה ערך מספרי המבטא את היחס שבין כמות‬
‫הפחמן הדו‪-‬חמצני המיוצר בגוף לבין כמות החמצן הנצרך על ידו‪.‬‬
‫‪ 200 = V’CO2‬מ"ל לדקה‪.‬‬ ‫ערכים נורמליים ‪:‬‬
‫‪ 250 = V’O2‬מ"ל לדקה‪.‬‬
‫לכן ‪ R‬שווה ‪ 0.8‬במצב של שיווי משקל מטבולי באדם הניזון‬
‫מדיאטה רגילה‪.‬‬

‫משוואת הגזים האלבאולריים‬

‫‪Alveolar Gas Equation‬‬

‫‪PAO2 = FIO2 (Patm-PH20) – PACO2 /R‬‬

‫מכיוון שהלחץ החלקי של ‪ CO2‬בבועית )‪ ( PACO2‬שווה‬ ‫„‬

‫ללחץ החלקי של ה‪ CO2 -‬בדם העורקי )‪ , (PaCO2‬ניתן‬
‫למדוד אותו ישירות בבדיקת דם‪ ,‬ובהתאם לשנות את‬
‫הנוסחה ‪:‬‬
‫‪PAO2 = FIO2 (Patm-PH20) – PaCO2 /R‬‬

‫משוואת הגזים האלבאולריים‬

‫‪Alveolar Gas Equation‬‬

‫„ לפיכך‪ ,‬חישוב של הלחץ החלקי הנורמלי של‬

‫החמצן בבועית )בגובה פני הים( ‪:‬‬
‫‪PAO2 = 0.21 (760-47) – 40/0.8 = 100 mmHg.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫משוואת הגזים האלבאולריים‬
‫‪Alveolar Gas Equation‬‬

‫„ לפיכך‪ ,‬חישוב של הלחץ החלקי הנורמלי של‬

‫החמצן בבועית )בגובה פני הים( ‪:‬‬
‫‪PAO2 = 0.21 (760-47) – 40/0.8 = 100mmHg.‬‬
‫)להיזכר כמה היה באויר האטמוספירי ]‪160‬ממ"כ [ ‪,‬‬ ‫„‬
‫ובקנה הנשימה ]‪150‬ממ"כ [(‪.‬‬

‫משוואת הגזים האלבאולריים‬

‫‪Alveolar Gas Equation‬‬

‫„ לפיכך‪ ,‬חישוב של הלחץ החלקי הנורמלי של‬

‫החמצן בבועית )בגובה פני הים( ‪:‬‬
‫‪PAO2 = 0.21 (760-47) – 40/0.8 = 100mmHg.‬‬
‫)להיזכר כמה היה באויר האטמוספירי ]‪160‬ממ"כ [ ‪,‬‬ ‫„‬
‫ובקנה הנשימה ]‪150‬ממ"כ [(‪.‬‬

‫למה זה חשוב?‬

‫הפרש בועיתי‪-‬עורקי‬
‫‪A-a gradient‬‬
‫„‬ ‫‪A-a gradient = PAO2 - PaO2‬‬
‫„ ‪ PAO2‬הלחץ החלקי של החמצן בבועית ‪ -‬מחושב‬
‫לפי משוואת הגזים האלבאולרים‪.‬‬
‫„ ‪ PaO2‬הלחץ החלקי של החמצן בדם העורקי – נמדד‬
‫בבדיקת דם‬

‫‪6‬‬
 ‫הפרש בועיתי‪-‬עורקי‬
‫‪A-a gradient‬‬
‫„‬ ‫‪A-a gradient = PAO2 - PaO2‬‬
‫„ ‪ PAO2‬הלחץ החלקי של החמצן בבועית ‪ -‬מחושב‬
‫לפי משוואת הגזים האלבאולרים‪.‬‬
‫„ ‪ PaO2‬הלחץ החלקי של החמצן בדם העורקי – נמדד‬
‫בבדיקת דם‪.‬‬
‫„ ההפרש בין הלחצים החלקיים של החמצן‪ ,‬בין זה‬
‫שמחושב בבועית לבין זה שנמדד בדם – מסייע‬
‫באיבחון הסיבה להפרעות בחימצון הדם‪.‬‬

‫הפרש בועיתי‪-‬עורקי‬
‫‪A-a gradient‬‬
‫„ באיבחון סיבה של היפוקסיה )= ‪ PaO2‬נמוך(‪:‬‬
‫במידה שההפרש ‪ A-a‬תקין – הבעיה היא באוורור‬
‫של הריאות‪.‬‬
‫במידה שההפרש ‪ A-a‬גבוה – צריך לחפש בעיה‬
‫נוספת להיפוקסיה‪.‬‬

‫הפרש בועיתי‪-‬עורקי‬
‫‪A-a gradient‬‬
‫„‬ ‫‪A-a gradient = PAO2 - PaO2‬‬
‫‪„ Normal A-a gradient = (Age+10) / 4‬‬
‫„ הפרש ‪ A-a‬תקין = )גיל ‪. 4\( 10 +‬‬
‫לדוגמה‪ :‬איש בן ‪ <= 30‬הפרש ‪ A-a‬צריך להיות ‪:10‬‬
‫כלומר אם לפי נוסחת הגזים האלבאולריים ה‪PAO2 -‬‬
‫מחושב הוא ‪ 100‬ממ"כ‪ ,‬ובדם הנבדק ה‪ PaO2 -‬הוא ‪90‬‬
‫ממ"כ‪ ,‬זה עדיין בגדר הנורמה‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫הפרש בועיתי‪-‬עורקי‬
‫‪A-a gradient‬‬
‫„‬ ‫‪A-a increases 5 to 7 mmHg for every 10%‬‬
‫‪increase in FIO2 .‬‬
‫„ הפרש ‪ A-a‬גדל כאשר הנבדק נושם אויר מועשר‬
‫בחמצן‪ .‬כל עליה של ‪ 10%‬באחוז החמצן הנשאף ‪FIO2‬‬
‫צפוי להגדיל את הפרש ‪ A-a‬בכ ‪ 5-7‬ממ"כ‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬בנבדק בן ‪ 30‬שנושם דרך מסיכת חמצן של‬
‫‪ FIO2 40%‬צפוי למצוא הפרש ‪ A-a‬של ‪ 20-25‬ממ"כ‪.‬‬

‫הפרש בועיתי‪-‬עורקי‬
‫‪A-a gradient‬‬
‫„ הפרש ‪ A-a‬גדל כאשר הנבדק נושם אויר מועשר‬
‫בחמצן‪ .‬כל עליה של ‪ 10%‬באחוז החמצן הנשאף ‪FIO2‬‬
‫צפוי להגדיל את הפרש ‪ A-a‬בכ ‪ 5-7‬ממ"כ‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬בנבדק בן ‪ 30‬שנושם דרך מסיכת חמצן של‬
‫‪ FIO2 40%‬צפוי להיות הפרש ‪ A-a‬של ‪ 20-25‬ממ"כ‪.‬‬
‫לפי הנוסחה‪:‬‬
‫‪PAO2 = 0.40(760-47) – 40/0.8= 235 mmHg‬‬
‫ולכן‪ ,‬באדם בריא בן ‪ 30‬צפוי שהלחץ החלקי של חמצן‬
‫בדם עורקי יהיה לפחות ‪ 210‬ממ"כ כשהוא נושם ‪40%‬‬
‫חמצן‪.‬‬

‫הפרש בועיתי‪-‬עורקי‬
‫‪A-a gradient‬‬
‫דוגמה נוספת‪ :‬גבר בן ‪ 60‬עם השמנת‪-‬יתר קיצונית‬ ‫„‬
‫וישנוניות יתר‪ ,‬כאשר נמדד ריווי חמצן של ‪ 89%‬במכשיר‬
‫אוקסימטריה על האצבע‪ :‬בדיקת דם עורקי לגזים‬
‫הראתה ‪ 58 = PaO2‬ממ"כ‪ ,‬ו‪ 60 = PaCO2 -‬ממ"כ‪ .‬על‬
‫פי משוואת הגזים האלבאולריים‪:‬‬
‫‪PAO2 = 0.21 (760-47) – 60/0.8 = 75.‬‬
‫‪Normal A-a gradient = (Age+10)/4 = 17.5‬‬
‫)שבמקרה זה הוא תקין מכיוון שקטן מ‪A-a = 75-58 = 17 ( 17.5‬‬
‫כלומר ההיפוקסיה במקרה זה – נובע מתת‪-‬איוורור ולא‬
‫ממחלת ריאה‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫‪Lung Ventilation and Perfusion‬‬
‫האוורור והזילוח הראתי‬

‫חלק שני‪ :‬מחזור הדם הראתי‪ ,‬יחסי‬

‫אוורור וזילוח‪.‬‬
‫‪Part 2: Pulmonary circulation,‬‬
‫‪ventilation/perfusion‬‬

‫ראש‬

‫ריאה‬ ‫ריאה‬
‫ימנית‬ ‫שמאלית‬

‫שאר הגוף‬

‫מחזור הדם הריאתי‬

‫‪Pulmonary Circulation‬‬
‫ƒ תפקידו העיקרי‪ :‬הובלת הדם הדל בחמצן והעשיר‬
‫בפחמן דו‪-‬חמצני לצורך שיחלוף גזים בריאות‪.‬‬
‫ƒ תפקידים נוספים‪ :‬בסינון הדם ובתהליכים‬
‫מטבוליים‪.‬‬
‫ƒ גם משמש כמאגר של דם זמין לשימוש של החדר‬
‫השמאלי‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫מחזור הדם הריאתי‬
‫‪Pulmonary Circulation‬‬
‫ƒ צריך לקלוט את כל תפוקת הלב‪.‬‬
‫ƒ מחזור דם בעל תנגודת נמוכה לזרימה ועם לחצים‬
‫נמוכים‪.‬‬
‫ƒ בתוך מחזור הדם הראתי קיימת דרישה שהדם‬
‫יוזרם לאזורי ריאה המקבלים אוורור טוב באופן‬
‫שיתקיים מתאם בין זרימת הדם )זילוח(‬
‫והאיוורור‪:‬‬
‫‪matching of perfusion and ventilation.‬‬

‫שחלוף הגזים‬
‫‪Gas Exchange‬‬

‫שחלוף הגזים‬
‫‪Gas Exchange‬‬

‫‪10‬‬
 ‫שחלוף הגזים‬
‫‪Gas Exchange‬‬

‫שחלוף הגזים‬
‫‪Gas Exchange‬‬

‫„ עורק הריאה מתפצל למיליארדים רבים של נימים‬

‫ראתיים על פני כ‪ 300-‬מיליון בועיות‪.‬‬
‫„ שחלוף הגזים בין הבועיות והדם מתרחש בתוך‬
‫נימי הריאה‪.‬‬
‫„ שחלוף הגזים מתאפשר הודות לדיפוזיה פשוטה‬
‫על פי מפלי ריכוזים‪.‬‬

‫שחלוף הגזים‬
‫‪Gas Exchange‬‬

‫„ שחלוף הגזים האופטימלי מתרחש בבועיות‬

‫שבהן קיימת התאמה טובה בין זרימת הדם‬
‫)הזילוח( לאוורור‪.‬‬
‫„ באדם בריא במנוחה‪ :‬תפוקת הלב כ‪5-‬‬
‫ליטר‪/‬דקה‪ ,‬והאוורור הראתי כ‪ 4.5-‬ליטר‪/‬דקה‪.‬‬
‫יחס אוורור פרפוזיה אידאלי עבור הריאה כולה‬
‫‪&A / Q‬‬
‫‪V‬‬ ‫&‬ ‫הוא לפיכך‪:‬‬
‫‪= 4.5L/min/5.0 L/min = 0.8‬‬

‫‪11‬‬
 ‫האוורור לעומת הזילוח‬
‫‪Ventilation vs. Perfusion‬‬

‫במציאות‪ ,‬זילוח הדם ואוורור הריאה אינם‬ ‫„‬

‫אחידים‪ .‬קיים מצב נורמלי של חוסר התאמה‬
‫המכונה ‪:‬‬
‫‪ “normal” V/Q mismatch‬והוא‬ ‫„‬
‫משמעותי יותר במצב הזקוף מאשר בשכיבה ‪.‬‬
‫פסגות הריאה מקבלות פחות הזרמה של דם‬ ‫„‬
‫מבסיסי הריאה‪ .‬הסיבה לכך היא לחץ נמוך יותר‬
‫בכלי הדם בפסגות‪ ,‬המאפשר חסימה חלקית או‬
‫מלאה של כלי הדם על ידי הלחץ בבועית‪.‬‬

‫‪= PA=alveolar pressure‬לחץ בבועית‬

‫‪= Pa=arterial pressure‬לחץ עורקי‬

‫‪ = Pv=venous pressure‬לחץ ורידי‬
‫‪Zone 1‬‬
‫‪PA‬‬ ‫‪PB=0‬‬
‫‪Pa‬‬ ‫‪Pv‬‬ ‫‪PA>Pa>Pv‬‬
‫‪Low Flow‬‬
‫זרימה חלשה‬
‫‪Flow=ΔP/R‬‬

‫‪PA‬‬ ‫‪Zone 2‬‬

‫‪Pa‬‬ ‫‪Pv‬‬
‫‪Pa>PA>Pv‬‬
‫‪Waterfall‬‬
‫"מפל מים"‬
‫‪PA<0‬‬

‫‪PA‬‬ ‫‪Zone 3‬‬ ‫‪venous‬‬ ‫‪O2‬‬ ‫‪arterial‬‬

‫‪Pa‬‬ ‫‪Pv‬‬ ‫‪Pa>Pv>PA‬‬
‫‪CO2‬‬
‫‪Hi Flow‬‬
‫זרימה חזקה‬

‫בהעדר זרימת דם ב‪ ZONE 1 -‬לא יהיה שחלוף גזים‪ ,‬בעוד‬

‫שב‪ ZONE 3-‬יהיו תנאים אופטימליים לשחלוף גזים‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫האוורור לעומת הזילוח‬
‫‪Ventilation vs. Perfusion‬‬

‫פסגות הריאה גם זוכות לאוורור מופחת לעומת אזורים‬ ‫ƒ‬

‫נמוכים יותר במצב הזקוף‪.‬‬
‫הסיבה לכך‪ :‬במצב זקוף‪ ,‬משקל הריאה גורם ללחץ‬ ‫ƒ‬
‫פלאורלי יותר שלילי בפסגות הריאה לעומת הבסיסים‪.‬‬
‫לחץ יותר שלילי במנוחה גורם להתרחבות הבועיות‬
‫ולירידת הענותן‪.‬‬

‫‪Apex‬‬ ‫‪Chest‬‬
‫‪-8‬‬ ‫‪Wall‬‬

‫‪-5‬‬ ‫‪Lung has weight‬‬

‫‪Base‬‬ ‫‪Ppl = -2‬‬

‫הבדלים בהענות הריאה בין הבסיס לפסגה‬

‫‪Regional- Apex to Base Differences‬‬
‫‪Norm Lung Volume‬‬

‫‪Inspiration‬‬
‫‪Apex‬‬
‫‪Lung Volume‬‬

‫‪Inspiration‬‬ ‫‪Apex‬‬ ‫‪Base‬‬

‫הריאה בפסגה‬ ‫הענות‬
‫‪Base‬‬ ‫מההענות‬
‫‪Alveolar‬‬ ‫נמוכה ‪Volume‬‬
‫‪++‬‬
‫‪Alve Ventilation‬‬ ‫‪++‬‬
‫בבסיס‬

‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪-4‬‬ ‫‪-6‬‬ ‫‪-8‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪-12‬‬ ‫‪-14‬‬

‫)‪Pleural Pressure, Ppl (cm H2O‬‬

‫‪13‬‬
 ‫האוורור לעומת הזילוח‬
‫‪Ventilation vs. Perfusion‬‬
‫ההשפעה של כוח הכבידה על זרימת הדם בריאה‬ ‫ƒ‬
‫גדולה יותר מהשפעתה על האוורור הראתי‪.‬‬
‫לכן יחס האוורור‪/‬זילוח קטן יותר בבסיס‪ ,‬והדם הזורם‬ ‫ƒ‬
‫בבסיס יהיה פחות מחומצן‪.‬‬

‫האוורור לעומת הזילוח‬

‫‪Ventilation vs. Perfusion‬‬

‫האוורור לעומת הזילוח‬

‫‪Ventilation vs. Perfusion‬‬

‫‪B & C: The extreme conditions of‬‬ ‫‪& /Q‬‬

‫‪V‬‬ ‫&‬
‫‪A‬‬

‫‪14‬‬
 ‫האוורור לעומת הזילוח‬
‫‪Ventilation vs. Perfusion‬‬

‫‪ . V‬מתאר מצב של חסימת האוורור לבועית‬ ‫=‪& /‬‬‫&‬

‫במצב ‪ B‬היחס ‪A Q 0‬‬
‫ללא הפרעה בזילוח הדם‪ .‬הלחצים החלקיים של ‪ O2‬ו‪ CO2 -‬בבועית כמו‬
‫של דם ורידי‪.‬‬

‫האוורור לעומת הזילוח‬

‫‪Ventilation vs. Perfusion‬‬

‫‪ . V‬מצב זה מכונה ‪Venous Admixture‬‬ ‫=‪& /‬‬‫&‬

‫במצב ‪ B‬היחס ‪A Q 0‬‬
‫ובמצב הקיצוני נקרא "שאנט תוך‪-‬ראתי " ‪. intrapulmonary shunt‬‬

‫‪Figure 11 The effect of mismatched ventilation V and perfusion Q on arterial‬‬

‫השפעת אי‪-‬התאמה בין אוורור‬
‫‪oxygenation.‬לזילוח על חימצון הדם‬
‫העורקי‬

‫‪GI Motility online (May 2006) | doi:10.1038/gimo73‬‬

‫‪15‬‬
 ‫האוורור לעומת הזילוח‬
‫‪Ventilation vs. Perfusion‬‬

‫‪ . V‬מתאר מצב של חסימה בזילוח הדם ללא‬ ‫‪& /Q‬‬‫&‬

‫במצב ‪ C‬היחס ∞ = ‪A‬‬
‫הפרעה באוורור‪ .‬הלחצים החלקיים של ‪ O2‬ו‪ CO2 -‬בבועית כמו באויר‬
‫הנשאף‪.‬‬

‫האוורור לעומת הזילוח‬

‫‪Ventilation vs. Perfusion‬‬

‫‪ .‬מצב זה מכונה " נפח מת אלבאולרי"‬ ‫‪& /Q‬‬‫&‬

‫‪V‬‬‫במצב ‪ C‬היחס ∞ = ‪A‬‬
‫‪Alveolar Dead Space‬‬

‫‪7 Dead‬המת‬
‫הנפח ‪vs.‬‬
‫‪VentilationFigure‬‬ ‫‪Perfusion‬‬
‫‪space.‬‬

‫הנפח המת האלבאולרי –‬ ‫הנפח המת האנטומי – נפח‬

‫נפח הבועיות המקבלות‬ ‫דרכי האויר מהפה והאף‬
‫אוורור אך לא זילוח דם‬ ‫ועד לברונכיולים‬
‫מספק‪.‬‬ ‫הטרמינליים)~‪150‬מ"ל(‬

‫‪GI Motility online (May 2006) | doi:10.1038/gimo73‬‬

‫‪16‬‬
 ‫האוורור לעומת הזילוח‬
‫‪Ventilation vs. Perfusion‬‬

‫באדם בריא‪ ,‬חוסר אחידות ביחסי אוורור‪/‬זילוח בין אזורי הריאה‬ ‫„‬
‫השונים איננו גורם להפרש ‪ A-a‬משמעותי בלחץ החלקי של‬
‫החמצן‪.‬‬
‫קיים מנגנון הסתגלות מובנה בכלי הדם ובדרכי האויר בריאות‪:‬‬ ‫„‬
‫בנוכחות של ‪ PAO2‬נמוך או של ‪ PACO2‬גבוה מתרחשת עליה‬
‫מקומית בתנגודת בכלי הדם )ווזוקונסטריקציה( וירידה‬
‫בתנגודת בדרכי האויר )ברונכודילטציה(‪.‬‬
‫התאמות מקומיות אלו אמנם משפרות את יחסי האוורור‪/‬זילוח‬ ‫„‬
‫אך לא מתקנות לחלוטין את חוסר ההתאמה ב‪. VA/Q -‬‬

‫האוורור לעומת הזילוח‬

‫‪Ventilation vs. Perfusion‬‬

‫ווזוקונסטריקציה = ‪ = vasoconstriction‬כיווץ כלי דם‪.‬‬ ‫„‬

‫ברונכודילטציה = ‪ = bronchodilation‬הרחבת סימפונות‪.‬‬ ‫„‬

‫תופעת הווזוקונסטריקציה בעורקי הריאה בנוכחות היפוקסיה הינה ייחודית‬ ‫„‬

‫לעורקי הריאה‪ .‬בעורקים של מחזור הדם הגדול )מחזור הדם הסיסטמי‪ :‬לב‪,‬‬
‫מוח‪ (...‬חוסר חמצן גורם להרחבת כלי הדם‪.‬‬

‫האוורור לעומת הזילוח‬

‫‪Ventilation vs. Perfusion‬‬

‫האוורור בפסגות‬
‫הריאה הוא באופן יחסי‬
‫גדול יותר מהזילוח‬
‫)‪ ( Ç VA/Q‬ביחס‬
‫לשאר הריאה ולכן‬
‫נמצא בו ‪ PAO2‬גבוה‬
‫יחסית ו‪ PACO2-‬נמוך‬
‫יחסית‪.‬‬

‫‪17‬‬