‫חומצות ובסיסים‬

‫חומצות ובסיסים בחיי‬

‫היום יום‬
 ‫חומצות ובסיסים‬
‫חומצות ובסיסים הם חומרים חשובים‬
‫‪:‬בתהליכים כימיים רבים‬
‫בתהליכים המתרחשים בגוף האדם‪ ,‬בטבע‪,‬‬
‫‪.‬בתעשייה ובחיי היום‪-‬יום של האדם‬

‫לחומצות ובסיסים כמה הגדרות‪ .‬אנו נשתמש‬

‫‪.‬בהגדרה של ברונסטד ולאורי‬
‫‪.‬המים מתפקדים כבסיס וגם כממיס‬
 ‫הגדרת ברונסטד ולאורי‬
‫פרוטון)) ‪ H+‬חומצה – חומר שמוסר •‬
‫‪.‬בתגובה כימית לחומר אחר‬
‫(פרוטון( ‪ H+‬בסיס – חומר שקולט •‬
‫‪.‬בתגובה כימית‬
‫לבסיס יש זוג אלקטרונים לא קושר *‬
‫תגובת חומצה בסיס – תגובה בה יש מעבר •‬
‫‪.‬מחומר אחד לשני ‪ H+‬של‬
 ‫תגובת חומצה בסיס‬
‫‪:‬ברמת הסמל‬

‫)‪OH-(aq)+ H3O+(aq) -----> 2H2O(l‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬

‫‪B: + H-X‬‬ ‫‪--------> B-H+ + X: -‬‬

‫בסיס‬ ‫חומצה‬ ‫חומצה‬ ‫בסיס צמוד‬
 ‫‪:‬הסבר‬

‫‪.‬שעליו קוטב חיובי חזק ‪ H‬חומצה ‪ -‬חומר המכיל ‪1.‬‬

‫‪.‬יתנהג כחומצה ‪ H‬לא כל חומר שיכיל‬
‫בסיס ‪ -‬חומר המכיל אטום בעל אלקטרו‪-‬שליליות‬
‫גבוהה ‪ -‬עליו קוטב שלילי חזק‪ ,‬וזוג אלקטרונים‬
‫‪.‬לא‪-‬קושר‬

‫במהלך תגובת חומצה בסיס‪ ,‬הבסיס בעל הקוטב ‪2.‬‬

‫נמשך לקוטב החיובי שעל המימן ‪- n.b‬השלילי ו‬
‫‪.‬בחומצה ומושך ממנה יון מימן חיובי‬
 ‫משאיר את אלקטרוני הקשר ‪- H+‬המימן היוצא כ ‪3.‬‬
‫ומתחבר בקשר קוולנטי לזוג האלקטרונים הלא‪-‬קושר‬
‫‪.‬של הבסיס‬

‫הבסיס והחומצה מוגדרים באופן יחסי אחד לשני ‪4.‬‬

‫‪.‬בהתאם לתגובה נתונה‬
‫המים מתנהגים לפעמים כחומצה לפעמים כבסיס‪ ,‬כך גם‬
‫‪.‬חומצות ובסיסים אחרים‬
 ‫בסיסים וחומצות במים‬

‫כאשר מתרחשות תגובות חומצה בסיס עם‬

‫‪.‬מים‪ ,‬המים יתנהגו או כבסיס או כחומצה‬
‫המים משמשים ממיס נפוץ ביותר ולכן נהוג‬
‫להגדיר חומרים רבים כבסיס או כחומצה יחסית‬
‫‪.‬למים‬
 ‫תמיסה חומצית ‪ -‬תמיסה מימית המכילה יוני הידרוניום‪:‬‬
‫‪+H3O.‬‬
‫היא מתקבלת כאשר המים מתנהגים כבסיס‪) .‬הכניסו‬
‫‪).‬חומצה יחסית למים‪ ,‬למים‬
‫)‪H:A + H2O:(l) ----> A:-(aq)+ H3O+(aq‬‬

‫‪: -‬תמיסה בסיסית ‪ -‬תמיסה מימית המכילה יוני הידרוקסי‬

‫‪OH.‬‬
‫היא מתקבלת כאשר המים התנהגו כחומצה‪) .‬הכניסו בסיס‬
‫)יחסית למים‪ ,‬למים‬
‫)‪B:- + H2O(l) ----> HB(aq)+ OH-(aq‬‬
‫‪.‬המים מתפקדים כחומצה וגם כממיס‬
 ‫תרגול‬
‫נסחו את התהליכים המתרחשים בהוספת החומצות הבאות למים‪,‬‬
‫הניחו כי כל חומצה מוסרת את מקסימום הפרוטונים שהיא יכולה‬
‫‪.‬למסור‬
‫)‪HI(g‬‬
‫)‪H2SO4(l‬‬
‫)‪H3PO4(l‬‬
‫)‪H2CO3(l‬‬
‫)‪HSO4-(aq‬‬

‫…‪HI +‬‬
 ‫פתרון‬
HI(g) + H2O (l) ----> I -(aq)+ H3O+(aq)

H2SO4(l) + 2H2O (l) ----> SO42-(aq)+ 2H3O+(aq)

H3PO4(l) + 3H2O (l) ----> PO43-(aq)+ 3H3O+(aq)

H2CO3(l) + 2H2O (l) ----> CO32-(aq)+ 2H3O+(aq)

HSO4- (aq) + H2O (l) ----> SO42-(aq)+ H3O+(aq)

‫חומצות‬
 ‫)יחסית למים‬ ‫)חומצות‬

‫חומצות תלת פרוטיות‬ ‫חומצות דו פרוטיות‬ ‫חומצות חד פרוטיות‬

‫חומצות בעלות שני פרוטונים‬ ‫חומצות בעלות פרוטון אחד‬
‫חומצות בעלות שלושה פרוטונים‬
‫‪:‬לדוגמה‬ ‫‪:‬לדוגמה‬ ‫‪:‬לדוגמה‬
‫‪H3PO4‬‬ ‫‪H2SO4‬‬ ‫‪HBr‬‬

‫בדרך כלל נהוג לרשום בנוסחאות מולקולריות את המימן‬

‫החומצי משמאל בלא קשר למבנה המולקולרי של החומר‪ ,‬אבל‬
‫‪.‬אין חובה לנהוג כך‬
 ‫*חומצות חזקות‬

‫‪HNO3, HCl, H2SO4 HClO4, HBr,‬‬

‫‪HI‬‬
‫חומצות ובסיסים חזקים הם חומצות ובסיסים‬
‫‪M).‬שמגיבים עם מים עד תום )בריכוז עד ‪1‬‬
‫‪.‬בתמיסה יהיו רק תוצרים‬

‫החומצות החזקות שיש לזכור בע"פ‪ ,‬הן אלה המופיעות*‬

‫בדף באתר המפמ"ר לכימיה‬
 ‫חומצות חזקות‬
‫חומצה חזקה היא חומצה )יחסית מים( שמגיבה עד תום –‬
‫בתמיסה יהיו רק תוצרים‬
‫‪).‬שימו לב המודל מראה חלקיקים בודדים‪ .‬למעשה התהליך מתרחש בין חלקיקים רבים(‬

‫יש קישור לאנימציה של תגובה בין חומצה כלורית ומים‬

‫חומצה חזקה‪ -‬מימן כלורי‬

‫הולכה חשמלית‬

‫שתי הכוסות מתארות ברמת הסמל את אותה תמיסה‬

 ‫‪:‬הסבר התגובה בין מימן כלורי למים‬
‫כאשר שתי המולקולות הקוטביות מתנגשות‪ ,‬החמצן‪ ,‬שעליו חלקיות מטען שלילית גבוהה‬
‫יחסית וזוג אלקטרונים לא‪-‬קושר במולקולת המים‪ ,‬מושך את המימן‪ ,‬שעליו חלקיות מטען‬
‫עובר למולקולת המים‪- ,HCl‬יון המימן החיובי מתנתק ממולקולת ה ‪-HCl.‬חיובית ממולקולת ה‬
‫ויון ‪,H3O+,‬ונקשר לזוג האלקטרונים הלא‪-‬קושר שעל החמצן‪ .‬נוצרים שני יונים‪ :‬יון הידרוניום‬
‫‪, Cl-.‬כלוריד‬
‫זוג האלקטרונים הלא‪-‬קושר שעל החמצן במולקולות המים הוא שמושך את הפרוטון‪ ,‬כי עליו יש‬
‫חלקיות מטען שלילית יותר‪ ,‬לעומת חלקיות המטען השלילית שעל זוג האלקטרונים הלא‪-‬קושר‬
‫‪).‬לפי קוטביות הקשרים במים ובמימן הכלורי( ‪-HCl.‬שעל הכלור ב‬
‫!המים הם הבסיס בתגובה‬
‫‪+‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪H‬‬
‫‪O -‬‬ ‫‪+ H Cl‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪Cl‬‬
‫‪+H‬‬
‫‪H‬‬

‫‪:‬‬
‫)‪H2O:(l‬‬ ‫‪:‬‬
‫)‪+ H:Cl:(l‬‬ ‫‪--------> H3O+(aq) + : :Cl: -‬‬
‫)‪(2-‬‬ ‫)‪:(1-‬‬ ‫)‪(aq‬‬ ‫)‪(2-‬‬ ‫‪:‬‬
‫)‪(1-‬‬
‫בסיס‬ ‫חומצה‬ ‫יון הידרוניום‬
‫‪41‬‬
 ‫)חומצות חלשות )העשרה‬
‫‪:‬לדוגמא‬
‫חומצת לימון •‬
‫חומצת חומץ •‬

‫חומצות חלשות ובסיסים חלשים הם חומצות‬

‫ובסיסים שאינם מגיבים במים עד תום )בריכוז עד‬
‫בסיום התגובה יהיו בכלי גם מגיבים וגם ‪1M).‬‬
‫‪.‬תוצרים‬
 ‫חומצות חלשות‪ -‬העשרה‬
‫חומצה חלשה היא חומצה שאינה מגיבה עד הסוף –‬
‫בתמיסה יהיו גם מגיבים וגם תוצרים‬
 ‫‪, RCOOH‬חומצות קרבוקסיליות‬
‫חומצות קרבוקסיליות הן תרכובות פחמן המכילות את הקבוצה‬
‫‪ : -COOH.‬הפונקציונלית‬
‫קבוצה זו מכילה מימן הקשור לחמצן הקשור לפחמן שקשור‬
‫‪).‬לעוד חמצן בקשר כפול‪ .‬למימן חלקיות מטען חיובית )במיוחד‬
‫לכן כל החומצות הקרבוקסיליות מתנהגות במים כחומצות‬
‫‪).‬לא חזקות(‬

‫גם כאן התגובה אינה מתרחשת עד תום ומתקיימת גם התגובה‬

‫‪.‬ההפוכה‪ .‬בכלי ימצאו גם המגיבים וגם התוצרים‬

‫)‪CH3COO:H(l) + H2O (l‬‬ ‫‪↔ CH3COO:-(aq) +‬‬

‫חומצה‬ ‫בסיס‬
‫)‪H3O+(aq‬‬
 ‫חומרים המתנהגים כחומצות‬
‫‪:‬במים‬
‫חומצי משמאל‬ ‫נהוג אבל לא מחויב לרשום מימן‬
‫ללא קשר למבנה המולקולרי‪ .‬לשנות לפי דף מפמ"ר‬
‫‪ -X‬הלוגן ‪1. HX -‬‬
‫‪HCl , HBr , HI‬‬

‫‪ -Y‬מספר‪ - X ,‬אל מתכת כמו ‪2. HXOY - Cl ,N‬‬

‫‪HNO3 , HClO4 , HBrO3‬‬

‫חומצות דו פרוטיות‪ ,‬תלת פרוטיות ‪3. H2X , H2XOy , H3XOy -‬‬

‫‪H2S, H2SO4 , H2SO3 , H2CO3 , H3PO4‬‬
‫‪.‬תחמוצות של אל‪-‬מתכות – גם הן נכללות תחת הגדרה זאת**‬

‫‪4. RCOO:H(l) + H2O (l) ↔ CH3COO:-(aq) + H3O+‬‬

‫)‪(aq‬‬
 ‫תחמוצות של אל‪-‬מתכות**‬
‫‪CO2 , SO2 , SO3 , Cl2O‬‬
‫קודם מתרחש סיפוח מולקולת מים‪ ,‬אחכ’ שחרור‬
‫‪:‬יון הידרוניום‬

‫‪:‬סיפוח )‪CO2(g)+ H2O(l) ----> H2CO3(aq‬‬

‫‪H2CO3(aq)+ 2H2O: ---> CO32-(aq) +‬‬
‫חומצה‬ ‫בסיס‬
‫)‪2H3O+(aq‬‬

‫‪:‬רק להכיר‬
‫‪CO2 , SO2 , SO3‬‬
‫בסיסים‬
 ‫בסיסים‬
‫בתגובה( ‪ H+‬בסיס – חומר שקולט‬ ‫פרוטון(‬
‫‪.‬כימית‬
‫לבסיס יש זוג אלקטרונים לא קושר‬
‫תמיסה של נתרן הדרוקסידי‬

‫תמיסה‬
‫בסיסית‬
 ‫תגובה בין אמוניה ומים‬

‫בסיס חלש‬

‫שתי הכוסות מתארות ברמת הסמל את אותה תמיסה‬

 ‫הסבר לתגובה של אמוניה במים‬
‫בין מים לאמוניה מתרחשת תגובת חומצה בסיס‪ .‬בתגובה זו מושך זוג האלקטרונים‬
‫הלא‪-‬קושר שעל החנקן שבמולקולות האמוניה‪ ,‬את המימן החיובי של מולקולות המים‪.‬‬
‫פרוטון) מתרחש‪ ,‬אך לא כל מולקולות האמוניה מגיבות‪ .‬בסיום התגובה‪ H+ ),‬מעבר‬
‫‪.‬נותרות בכלי התגובה גם מולקולות אמוניה מומסות שלא הגיבו‪ ,‬נוסף על התוצרים‬

‫‪:‬העשרה‬
‫אפשר להסביר זאת גם בעזרת העובדה שגם התגובה ההפוכה מתרחשת‪ .‬בתוצרים אנו‬
‫לאחר שהם נוצרים‪ ,‬כמה מהם מגיבים חזרה ‪- OH-.‬ובסיס ‪- NH4+‬מקבלים חומצה‬
‫‪.‬בתגובת חומצה בסיס לקבלה חוזרת של המגיבים‬
‫‪-‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪O +H‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪N‬‬
‫‪O‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪H‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪H‬‬
‫‪-‬‬
‫‪H-O-H‬‬ ‫‪+ + :NH3‬‬ ‫‪H-O ---H--- NH3‬‬ ‫‪H-O: -+ + H-‬‬
‫)‪(-2‬‬ ‫)‪(-3‬‬ ‫)‪(-2‬‬ ‫)‪(-3‬‬
‫‪NH3+‬‬
‫חומצה‬ ‫בסיס‬ ‫בסיס‪ ,‬יון‬
‫הידרוקסיד‬ ‫חומצה‬
 ‫חומרים המתנהגים כבסיסים‬
‫‪:‬במים‪1.‬‬
‫)בסיס חלש )ש"מ‪- NH3‬אמוניה‬
‫)‪NH3 (g)+ H2O(l) ↔ NH4+(aq)+ OH-(aq‬‬
‫תרכובת פחמן המכילה פחמן הקשור ‪)- RNH2‬אמינים )להכיר ולא לנסח‪2 .‬‬
‫‪.‬לחנקן בעל זוג אלקטרונים לא קושר‬
‫)‪R−NH2(g) + H2O(l‬‬ ‫)‪R−NH3(aq) +OH-(aq‬‬
‫)יונים שליליים כדוגמת‪) :‬להכיר ולא לנסח‪3 .‬‬
‫‪CO32- ,HCO3- ,OH-‬‬ ‫‪,O2- , H-‬‬
‫יונים אלו יופיעו בתרכובות יוניות אשר בשלב הראשון יתמוססו במים‬
‫‪ H+‬ובשלב השני יגיבו עם המים תוך קשירת‬

‫יש להבחין בין תגובת חומצה בסיס לבין המסת חומר יוני במים לקבלת יונים ממוימים**‬
 ‫‪, RNH2‬אמינים‬
‫מתנהגים ‪, R-NH2‬בדרך דומה לאמוניה‪ ,‬גם האמינים‬
‫כבסיסים )חלשים( במים‪ .‬גם במקרה הזה זוג‬
‫האלקטרונים הלא‪-‬קושר שעל החנקן שבאמין‪ ,‬מושך‬
‫פרוטון( מן המים‪ .‬גם כאן התגובה אינה( ‪ H+‬וקושר‬
‫‪.‬מתרחשת עד תום כי מתקיימת גם התגובה ההפוכה‬

‫‪CH3NH2 + H2O(l) ↔ CH3NH3+(aq)+ OH-‬‬

‫)‪(aq‬‬
 ‫תגובות לקבלת תמיסה מימית בסיסית‬
‫שעל התלמידים להכיר ולנסח‬
‫תגובה של אמוניה עם מים‬
‫‪NH3 (g)+ H2O(l)↔ NH4+(aq)+ OH-‬‬
‫)‪(aq‬‬
‫המסה של נתרן הידרוקסידי במים**‬
‫(‪H2O‬‬
‫)‪NaOH(s)----> Na+(aq)+ OH-(aq‬‬
‫)‪l‬‬
‫זו דוגמא להמסת חומר יוני במים לקבלת יונים ממוימים‬

‫להכיר בלבד‬

‫‪:‬רשימה של מספר בסיסים חזקים במיוחד‬

‫‪O2- , OH- , H- , N3- , NH2-‬‬
 ‫בסיס במים‪ ,‬המים מתנהגים כחומצה‬ ‫דוגמאו‬
‫‪:‬ת‬
‫‪:‬במים ) )‪n.b‬תרכובת עם חנקן עליו‬
‫‪..‬‬
‫‪CH3NH2‬‬ ‫‪+ H2O(l)----> CH3NH3+(aq)+ OH-‬‬
‫)‪(aq‬‬

‫‪:‬יון חמצן במים מתחמוצות מתכתיות‬

‫‪..‬‬
‫)‪O2-(aq)+ H2O(l) ----> 2OH-(aq‬‬

‫‪:‬יון מימן במים מתרכובת מתכת ומימן‬

‫‪..‬‬
‫)‪H-(aq) + H2O(l) ---> H2(g) + OH-(aq‬‬
 ‫‪:‬יון פחמתי במים‬
‫‪CO32-(aq) + H2O(l) ----> HCO3-(aq)+‬‬
‫)‪OH-(aq‬‬
‫‪ Na2CO3 .‬מקורם במלחים בסיסיים כמו‬
‫‪.‬רוב מולקולות המים מוותרות רק על מימן אחד‬
 ‫תרגילים‬
‫‪:‬לדוגמא‬
‫‪:‬נסח את התגובות במים של המוצקים הבאים‬
‫‪) K2SO4 ,‬נייטרלי במים( ‪KH , K2O,‬‬
‫‪) K2CO3‬בסיסי במים(‬

‫כל החומרים הנ”ל הם חומרים יונים קלי תמס לכן בשלב‬

‫הראשון יש לנסח את תגובת ההמסה במים ובשלב השני‬
‫‪.‬את תגובת האניון עם המים במידה ויש תגובה כזו‬
 ‫פתרון‬:
KH(s) ----> K+(aq) + H-(aq)
H-(aq) + H2O(l) ---> H2(g) + OH-(aq)

K2O(s) ----> 2K+(aq)+ O2-(aq)

O2-(aq) + H2O(l) ----> 2OH-(aq)
‫נתון שהמלח נייטרלי במים ולכן‬:

K2SO4(s) ----> 2K+(aq)+ SO42-(aq)

‫נתון שהמלח בסיסי במים ולכן‬:

K2CO3(s) ----> 2K+(aq)+ CO32-(aq)

CO32-(aq) + H2O ----> HCO32-(aq) +
OH-(aq)
 ‫סיכום ‪ -‬תמיסות חומציות ותמיסות בסיסיות‬
‫‪.‬כאשר מתרחשות תגובות חומצה בסיס עם מים‪ ,‬המים יתנהגו כבסיס או כחומצה‬
‫המים הם הממס הנפוץ ביותר בטבע ולכן נהוג להגדיר חומרים רבים בתור בסיס או בתור חומצה לעומת‬
‫‪.‬המים‬
‫גבוה מריכוז יוני )‪, H3O+(aq‬תמיסה חומצית היא תמיסה מימית שבה ריכוז יוני הידרוניום‬
‫)‪, .OH-(aq‬הידרוקסיד‬
‫‪.‬היא מתקבלת כאשר המים מתנהגים כבסיס בתגובה עם חומצה‬
‫‪-‬‬ ‫‪+ -‬‬
‫)‪H2O:(l) + H:A ----> A: -(aq)+ H3O+(aq‬‬
‫בסיס‬ ‫חומצה‬

‫גבוה מריכוז יוני )‪, OH-(aq‬תמיסה בסיסית היא תמיסה מימית שריכוז יוני הידרוקסיד‬
‫)‪, H3O+(aq‬הידרוניום‬
‫‪.‬היא מתקבלת כאשר המים התנהגו כחומצה בתגובה עם בסיס‪+‬‬

‫‪ B:-‬בסיס‬ ‫)‪+ H2O(l) ----> HB(aq)+ OH-(aq‬‬

‫חומצה‬

‫)‪H2O(l‬‬
‫‪:‬נמס במים ‪ OH-‬או כאשר חומר יוני המכיל יוני‬
‫)‪NaOH(s) -----> Na+(aq) + OH-(aq‬‬
‫‪64‬‬
‫שימו לב‪ :‬זו אינה תגובת חומצה בסיס! אלא המסה של חומר יוני במים בד בבד עם קבלת יוני‬
‫‪.‬הידרוקסיד ממוימים‪ ,‬ולכן מתקבלת תמיסה בסיסית‬
 ‫ניסוח כולל והסבר לתגובת חומצה בסיס‬

‫‪:‬תוספת להגדרות לחומצה ובסיס‬

‫בסיס הוא חומר בעל אטום שיש לו אלקטרו‪-‬שליליות גבוהה‪ ,‬ולכן קוטב שלילי חזק או מטען‬
‫‪.‬שלילי שלם‪ ,‬ובנוסף גם זוג אלקטרונים לא‪-‬קושר שיכול למשוך פרוטון מחומצה‬
‫חומצה היא חומר בעל מימן הקשור בקשר קוטבי ועליו חלקיות מטען חיובית גדולה יחסית‪.‬‬
‫‪.‬חומצה היא בעלת הכושר "לוותר" על יון מימן חיובי ‪ -‬פרוטון בתגובה עם בסיס‬

‫‪:‬דוגמא לניסוח תגובת חומצה בסיס‬

‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪B: + H-X‬‬ ‫‪--------> B-H+ + :X-‬‬
‫בסיס‬ ‫חומצה‬

‫במהלך תגובת חומצה בסיס‪ ,‬זוג האלקטרונים הלא‪-‬קושר שעל הבסיס בעל הקוטב השלילי‬
‫‪.‬נמשך לקוטב החיובי שעל המימן בחומצה ומושך ממנה פרוטון = יון מימן חיובי‬

‫משאיר את אלקטרוני הקשר על האטום שאליו היה קשור‪ ,‬ומתחבר ‪ H+‬המימן היוצא בתור‬
‫‪.‬בקשר קוולנטי לזוג האלקטרונים הלא‪-‬קושר של הבסיס‬

‫‪.‬הבסיס והחומצה מוגדרים באופן יחסי זה לזה‪ ,‬על פי תגובה נתונה‬

‫המים ‪,‬למשל ‪ ,‬מתנהגים לפעמים כחומצה לפעמים כבסיס‪ ,‬יחסית לחומר שעמו הם‬
‫‪.‬מגיבים‬
‫‪65‬‬
 ‫מוליכות חשמלית של תמיסות‬
‫חומצה ובסיס‬
‫חומצות ובסיסים משחררים יונים במים ולכן •‬
‫‪.‬תמיסותיהם המימיות מוליכות חשמל‬
‫המוליכות חשמלית תגדל ככל שריכוז היונים •‬
‫‪.‬בתמיסה יגדל‬
‫המוליכות החשמלית תגדל ככל שריכוז •‬
‫‪.‬החומצות והבסיסים גבוה יותר‬
‫אינדיקטורים‬
 ‫כיצד נבחין בין חומצה לבסיס‬
‫)רמה מאקרוסקופית(‬
‫אינדיקטור לחומצות ובסיסים ‪ -‬בוחן‪ ,‬מזהה‪.‬‬
‫חומר המשנה את צבעו או משחרר גז בנוכחות יוני‬
‫‪.‬הידרוניום או יוני הידרוקסי‬
‫דוגמאות ‪ -‬נייר לקמוס‪ ,‬פנול פתלאין‪ ,‬כרוב סגול‪,‬‬
‫‪.‬מגנזיום‪ ,‬גיר‬
 ‫לריכוז יוני ההידרוניום יש חשיבות רבה‬
‫מדד לריכוז יוני הידרוניום ‪pH -‬‬
‫בתמיסה מימית ] )‪[H3O+(aq‬‬

‫‪ OH-‬או ‪: H3O+‬מי שולט‬

‫???‬
 ‫‪-pH‬סקלת ה‬
‫‪.‬זו סְ קָ לָה למדידת חומציות ובסיסיות כלומר‪ ,‬מדד לריכוז יוני הידרוניום בתמיסות מימיות •‬
‫‪.‬הסְ קָ לָה מוגדרת לתמיסות מימיות בלבד •‬
‫‪.‬תחום מספרי הסְ קָ לָה נע בין ‪ 0‬ל‪ 14 -‬לתמיסות שריכוזן אינו עולה על ‪ 1‬מולר •‬
‫‪).‬בריכוזים גבוהים יותר תחומה רחב יותר )מתחת ל‪ 0 -‬ומעל ל‪• 14 -‬‬
‫‪.‬יש לדעת להשתמש בסְ קָ לָה כסרגל בלבד‪ ,‬ברמה האיכותית‪ .‬הערכים פה עבור טמפ' החדר •‬
‫יש השפעה הדדית בין ריכוז יוני ההידרוניום לריכוז יוני בהידרוקסיד )שריכוז יוני ההידרוניום גדל•‬
‫‪).‬ריכוז יוני ההידרוקסיד קטן‬
‫תמיסה‬
‫תמיסה חומצית‬ ‫ניטרלית‬ ‫תמיסה בסיסית‬

‫‪0‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪.‬יורד ‪, pH‬חומציות עולה‪ ,‬ריכוז יוני הידרוניום עולה‬

‫‪.‬עולה ‪, pH‬בסיסיות עולה ‪,‬ריכוז יוני הידרוקסיד עולה‬

‫!עולה ‪-pH‬שימו לב! ככל שריכוז יוני הידרוניום יורד ה‬

‫‪105‬‬
 ‫העשרה ‪-- pH‬חישוב ה‬

‫מבטא את רמת חומציות‪- pH‬סולם ה‬

‫‪:‬והבסיסיות לפי הנוסחה‬

‫‪ [H3O+] = 10-‬או ]‪pH = -log[H3O+‬‬

‫‪pH‬‬
‫‪:‬מבטא את מעריך החזקה כשהבסיס הינו ‪log 10‬‬
‫‪101 =10‬‬ ‫= ‪log10‬‬ ‫‪10-1 =0.1‬‬ ‫= ‪log 0.1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪-1‬‬
‫‪102 =100‬‬ ‫‪log100‬‬ ‫‪10-2 = 0.01‬‬ ‫= ‪log 0.01‬‬
‫‪=2‬‬ ‫‪-2‬‬
‫‪103 =1000‬‬ ‫‪log1000‬‬ ‫‪10-3 = 0.001‬‬ ‫= ‪log 0.001‬‬
‫‪=3‬‬ ‫‪-3‬‬
 ‫‪ pH‬מדידת‬
‫רמה מאקרוסקופית‬
‫‪ pH‬סימולציה אינטראקטיבית של מדידת‬
‫הסימולציה מדגישה מספר נקודות‬
‫‪:‬חשובות‬
‫‪.‬לא קשור בנפח התמיסה ‪- pH‬ערך ה ➢‬
‫ההבדל בין חומצות חזקות וחלשות➢‬
‫כנ"ל לגבי בסיסים➢‬
‫יש מלחים חומציים‪ ,‬בסיסיים וניטרליים➢‬
 ‫חומצות ובסיסים‬
‫ברמה מאקרוסקופית ורמה מיקרוסקופית‬

‫בסיסים‬ ‫חומצות‬
‫גדול מ‪pH 7-‬‬ ‫קטן מ‪pH 7-‬‬
‫מאקרו‬
‫מוליכות גבוהה‬ ‫מוליכות גבוהה‬

‫בתמיסה יש יונים חיובים‬ ‫בתמיסה יש יונים שלילים ממוימים‪ ,‬יוני‬

‫ממוימים ‪,‬יוני הידרוקסיד‬ ‫הידרוניום ממוימים‬ ‫מיקרו‬
‫ממוימים ומולקולות מים‬ ‫ומולקולות מים‬
 ‫‪ :‬שאלה‬
‫‪:‬נתונה רשימת התמיסות הבאה‬
‫‪I.‬‬ ‫‪HI(aq) II. Mg(OH)2(aq) III. HNO3(aq) .IV NaCl(aq) V.‬‬
‫)‪CH3CH2OH(aq‬‬

‫שלה‪ :‬גדול מ‪ / 7-‬קטן מ‪ / 7-‬שווה ‪-pH .7‬רשמו בעבור כל אחת מהתמיסות הנ"ל את ה‬
‫‪.‬הסבירו‬

‫‪133‬‬
 ‫‪:‬תשובה‬
‫‪:‬נתונה רשימת התמיסות הבאה‬
‫‪I.‬‬ ‫‪HI(aq) II. Mg(OH)2(aq) III. HNO3(aq) .IV NaCl(aq) V.‬‬
‫)‪CH3CH2OH(aq‬‬

‫‪.‬שלה‪ :‬גדול מ‪ / 7-‬קטן מ‪ / 7-‬שווה ‪ .7‬הסבירו ‪-pH‬רשמו בעבור כל אחת מהתמיסות הנ"ל את ה‬
‫‪:‬תשובה‬
‫חומצות במים‪ ,‬לפיכך התמיסה מכילה ריכוז גבוהה של יוני הידרוניום יחסית ‪I. HI(aq) , HNO3(aq) -‬‬
‫‪.‬שלהן קטן מ‪-pH 7-‬לריכוז יוני ההידרוקסיד‪ ,‬ולכן ה‬
‫מגנזיום הידרוקסיד הוא חומר יוני שלאחר המסתו ריכוז יוני הידרוקסיד במים גבוה )‪II. Mg(OH)2(aq‬‬
‫‪.‬של התמיסה גדול מ‪-pH 7-‬מריכוז יוני הידרוניום ‪ ,‬ולכן ה‬
‫נתרן כלורי הוא חומר יוני שנמס במים )אינו משפיע על ריכוז יוני ההידרוקסיד או )‪III. NaCl(aq‬‬
‫של התמיסה שווה ל‪-pH 7-‬ההידרוניום(‪ ,‬לכן ה‬
‫אתאנול שייך למשפחת הכוהלים שבתמיסתם המימית מתרחשת המסה בלבד )אינו משפיע על ריכוז ‪IV.‬‬
‫‪.‬של התמיסה שווה ל‪-pH 7-‬יוני ההידרוקסיד או ההידרוניום(‪ .‬לכן ה‬

‫‪134‬‬
 ‫חומצות ובסיסים‬
‫סיכום‬
‫‪.‬פרוטון‪ ,‬מהחומצה לבסיס‪ H+,‬בתגובת חומצה בסיס יש מעבר •‬

‫בסיסים וחומצות מוגדרים בתגובה נתונה זה יחסית לזה •‬

‫המים מתפקדים לפעמים כחומצה ולפעמים כבסיס •‬

‫חומצות ובסיסים יוצרים יונים בתגובתם עם מים ולכן תמיסותיהן •‬

‫מוליכות חשמל‬

‫‪.‬המוליכות חשמלית תגדל ככל שריכוז היונים בתמיסה יגדל•‬

‫תגובת סתירה‬
 ‫תגובת סתירה‬
‫‪.‬תגובת סתירה היא תגובה בין תמיסה חומצית לתמיסה בסיסית‬
‫בכל ערבוב של תמיסה חומצית עם תמיסה בסיסית יגיבו יוני ההידרוניום עם יוני ההידרוקסיד‬
‫‪.‬בתגובת סתירה‪ ,‬ויתקבלו מים‬

‫עם תמיסת נתרן הידרוקסיד )‪ HCl(aq‬דוגמה‪ :‬מערבבים תמיסה של מימן כלורי‬

‫‪:‬העשרה‪ -‬ניסוח כולל של תגובת סתירה‬ ‫‪NaOH(aq).‬‬

‫‪H3O+(aq) + Cl-(aq)+ Na+(aq)+ OH-(aq)----> 2H2O(l)+ Na+‬‬

‫)‪(aq)+Cl-(aq‬‬

‫>‪OH-(aq)+ H3O+(aq) -----‬‬

‫)‪2H2O(l‬‬
‫תגובת סתירה ) ניסוח נטו (‬
‫התלמיד נדרש להכיר ולנסח‬
‫‪137‬‬
 ‫אם היונים הנלווים יוצרים מלח קשה תמס יש‬
‫לנסח תגובת סתירה כוללת‪ ,‬כמו בדוגמא בה‬
‫מערבבים תמיסת בריום הידרוקסיד עם‬
‫‪:‬תמיסת חומצה גופרתית‬

‫‪Ba2+(aq) +2OH-(aq)+ 2H3O+(aq) + SO42-‬‬

‫>‪(aq) ----‬‬
‫)‪4H2O(l) + BaSO4(s‬‬
 ‫)‪ HX(g‬לבין )‪ NH3(g‬תגובת חומצה בסיס‪ :‬התגובה בין‬
‫‪:‬דוגמה ‪ :‬תגובת חומצה בסיס בין מימן כלורי לאמוניה‬
‫כאשר כל שתי מולקולות קוטביות ‪ HCl(g).‬וגז מימן כלורי )‪ NH3(g‬מערבבים גז אמוניה‬
‫כאלה מתנגשות‪ ,‬זוג האלקטרונים הלא‪-‬קושר שעל החנקן‪ ,‬שעליו חלקיות מטען שלילית‬
‫גדולה יחסית בתוך מולקולת האמוניה‪ ,‬מושך את המימן שעליו חלקיות מטען חיובית‬
‫עובר למולקולת‪- ,HCl‬יון המימן החיובי מתנתק ממולקולת ה ‪-HCl.‬ממולקולת ה‬
‫האמוניה ונקשר לזוג הלא‪-‬קושר שעל החנקן‪ .‬נוצרים שני יונים‪ :‬יון אמון חיובי ויון כלור‬
‫שלילי‪ .‬היונים הרבים שנוצרו נקשרים זה לזה במבנה ענק יוני‪ ,‬מוצק‪) .‬שימו לב ‪ :‬אין מים‬
‫)!בתגובה‬
‫החנקן במולקולות האמוניה הוא שמושך את הפרוטון‪ ,‬כי עליו יש חלקיות מטען שלילית‬
‫‪).‬ראו דרגות חמצון( ‪-HCl.‬יותר לעומת חלקיות המטען השלילית שעל הכלור ב‬
‫‪).‬שימו לב המודל מראה חלקיקים בודדים‪ .‬למעשה התהליך מתרחש בין חלקיקים רבים(‬
‫‪H‬‬
‫‪+‬‬ ‫מבנה ענק יוני‬
‫‪H N -‬‬ ‫‪H Cl -‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫מוצק‬
‫‪H‬‬
‫‪+‬‬
‫‪H+‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫>‪:NH3(g) + H:Cl(g) -----> NH4+ + :Cl- ----‬‬
‫)‪(-3‬‬ ‫)‪(-1‬‬
‫)‪NH4Cl(s‬‬
‫בסיס‬ ‫חומצה‬
‫התלמיד לא נדרש להכיר ולנסח תגובה זו‬ ‫‪139‬‬
 ‫תגובה של סודה לשתייה עם תמיסה חומצית‬
‫סודה לשתייה היא מוצק גבישי לבן‪ ,‬בדרך כלל בצורה של אבקה דקה‪ .‬זו אבקה שימושית בכל‬
‫מטבח‪ .‬היא משמשת בעיקר להתפחה של בצק‪ ,‬מאחר שהיא מתפרקת בתמיסה חומצית‬
‫‪:‬ומשחררת גז‪ ,‬פחמן דו‪-‬חמצני‪ ,‬או לניטרול חומציות‪ .‬הנוסחה הכימית של סודה לשתייה היא‬
‫‪NaHCO3(s).‬‬
‫‪:‬סודה לשתייה היא תרכובת יונית קלת תמס‪ ,‬אשר בשלב ראשון נמסה בכל תמיסה מימית‬
‫)‪H2O(l‬‬
‫)‪NaHCO3(s) ----> Na+(aq) + HCO3-(aq‬‬ ‫)‪(1‬‬

‫‪:‬בשלב השני היא תגיב בתגובת חומצה בסיס עם תמיסה חומצית אגב שחרור גז בדרך הבאה‬

‫)‪(2‬‬ ‫)‪HCO3-(aq) + H3O+(aq) ----> CO2(g) + 2H2O(l‬‬

‫)התלמיד נדרש להכיר ולא לזכור תגובה זו )יינתן בשאלה‬

 ‫חישובים סטכיומטרים בתגובות‬
‫סתירה‬ ‫תרגיל‬
‫בריכוז‪ H2SO4 0.1‬ערבבו ‪ 100‬מ”ל תמיסה מימית של‬
‫‪:‬לדוגמא‬
‫בריכוז ‪ NaOH 0.1‬מולר עם ‪ 100‬מ”ל תמיסה מימית של‬
‫‪.‬מולר‬
‫?של התמיסה בתום התהליך ‪- pH‬מה יהיה ה‬

‫בשתי התמיסות ריכוז תרכובת‬

‫‪NaOH ---> Na+ + OH-‬‬
‫מול ‪0.01‬‬ ‫מול ‪0.01‬‬
‫‪.‬שווה ‪ 0.01 -‬מול‬ ‫פתרו‬
‫‪:‬ן‬
‫‪H2SO4 +2H2O ---> SO42- + 2H3O+‬‬
‫מול ‪0.01‬‬ ‫מול ‪0.02‬‬ ‫‪- pH‬יש עודף של יוני הידרוניום לכן ה‬
‫‪.‬בתום התגובה יהיה חומצי‬
‫>‪H3O+(aq) + OH-(aq)---‬‬
‫מול ‪0.02‬‬ ‫)‪2H2O(l‬‬
‫‪0.01‬‬ ‫מול‬
 ‫תרגיל‬
‫בריכוז ‪ 0.1‬מולר עם ‪ 100‬מ”ל ‪ H2SO4‬ערבבו ‪ 200‬מ”ל תמיסת‬
‫‪ 0.12:‬מולר ‪ Ba(OH)2‬תמיסת‬‫‪.‬בריכוז‬
‫‪.‬א‪ .‬חשבו את מסת המשקע שהתקבל‬
‫ב‪ .‬האם בתום התהליך התמיסה תהיה חומצית‪ /‬בסיסית‪ /‬נייטרלית‪.‬‬
‫‪.‬נמקו‬

‫מול ‪0.01‬‬ ‫מול ‪0.02‬‬ ‫מול ‪0.04‬‬ ‫פתרו‬

‫מול ‪0.02‬‬

‫‪:‬ן‬
‫)‪Ba2+(aq)+ 2OH-(aq)+ 2H3O+(aq)+SO42-(aq) ---->4H2O(l‬‬ ‫‪+‬‬
‫)‪BaSO4(s‬‬ ‫מול ‪0.01‬‬
‫מול ‪0.01‬‬ ‫מול ‪0.02‬‬

‫‪.‬מסה מולרית ‪ X‬א‪ .‬מסת המשקע בגרמים‪0.01 :‬‬

‫ב‪ .‬יש כמות גדולה יותר של יוני הידרוניום מיוני הידרוקסי לכן התמיסה‬
‫‪.‬תהיה חומצית בתום התהליך‬
 ‫)טיטרציה )המושג לא בסילבוס‬
‫טיטרציה היא שיטה מעבדתית שבאמצעותה ניתן לקבוע ריכוז לא‬
‫‪.‬ידוע של תמיסה‬
‫בטיטרציה של חומצה‪-‬בסיס ניתן לקבוע את ריכוז לא ידוע של‬
‫תמיסת הבסיס באמצעות ריכוז ידוע של תמיסת החומצה או להפך‬
‫‪.‬באמצעות תהליך סתירה‬
 ‫טיטרציה של חומצה עם בסיס בנוכחות‬ ‫‪:‬ניסוי‬
‫‪.‬אינדיקטור‬
‫לתוך ארלנמאייר מכנסים נפח מדוד של חומצה ידועה בריכוז לא ידוע‪.‬‬
‫מוסיפים לחומצה כמה טיפות אינדיקטור‪ .‬לתוך בירטה מוסיפים בסיס‬
‫ידוע בריכוז ידוע‪ .‬מוסיפים בהדרגה את הבסיס לחומצה‪ .‬עם שינוי צבע‬
‫האינדיקטור מפסיקים את ההוספה‪ .‬מנפח הבסיס הנדרש לתגובה‬
‫‪.‬מלאה ומריכוזו ניתן לחשב את ריכוז החומצה‬
‫‪ http://library.advanced.org/3310/lographics/experiments/index.ht‬קשור לאתר הניסוי‬
‫בירטה‬
‫‪ml‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫שינוי צבע ‪End point -‬‬ ‫חומצה בריכוז נעלם‬

 ‫כפתור קישור לאתר סימולציה של‬
‫טיטרציה‬

‫לחץ כאן כדי להתחבר‬

‫לאתר‬

‫‪http://chemistry.fullerton.edu/~chemdev/direct‬‬
‫‪or/‬‬
‫כדי לראות את ‪ shokewave‬דרושה תוכנת‬
‫‪.‬הסימולציה‪ .‬ניתן להורידה באתר הנ”ל‬
 ‫חישוב לדוגמא‬
‫בריכוז לא ‪ HCl‬לשם סתירה מלאה של ‪ 20‬מ”ל •‬
‫‪.‬בריכוז ‪ 0.1‬מולר ‪ NaOH‬ידוע נדרשו ‪ 40‬מ”ל‬
‫? ‪- HCl‬מהו ריכוז תמיסת ה‬
‫‪:‬פתרון •‬
‫החומרים מגיבים ביחס ‪1:1‬‬
‫שנדרשו לסתירה ‪ 0.004 -‬מול ‪ NaOH‬מולי‬
‫מולי יוני ההידרוניום שהיו‪ 0.004 -‬מול‬
‫ריכוז יוני ההידרוניום‪ 0.004 -‬מול ב‪ 0.02 -‬ליטר‬
‫‪.‬תמיסה ‪ 0.2 -‬מולר‬
 ‫מתכת במים‬
‫’ויתר על אלקט‬

‫‪Na(s)+ H2O(l) -----> Na+(aq)+1/2 H2(g)+‬‬

‫)‪OH-(aq‬‬
‫משך אלקטרון‬

‫המימן החומצי של המים עליו קוטב חיובי‪ ,‬מושך אלקטרונים‬

‫‪.‬מענן האלקט’ של הנתרן‬
‫‪ I‬התגובה חזקה מאד‪ .‬רק מתכות פעילות‪ ,‬במיוחד מטור‬
‫‪.‬תגבנה עם מים‬
 ‫מתכת בתמיסה‬
‫חומצית יוני הידרוניום אשר‬
‫חומצה במים תשחרר תמיד‬
‫‪:‬יגיבו עם המתכת בתגובת חימצון חיזור‬
‫’מסר ‪ 2‬אלקט‬

‫‪Mg(s)+ 2H3O+(aq) -----> Mg2+(aq)+H2(g)+‬‬

‫)‪2H2O(l‬‬ ‫’מימנים קבלו ‪ 2‬אלקט ‪2‬‬

‫המימן החומצי של יון ההידרוניום מושך אלקטרונים‬

‫מהמתכת‪ .‬מאחר ומימן זה יותר חומצי‪ ,‬יותר חיובי‬
‫מהמימן של המים גם מתכות פעילות פחות תגבנה‪,‬‬
‫‪.‬תלוי בריכוז יוני ההידרוניום‬
 ‫מלח פחמתי‬
‫בחומצהנתרן פחמתי המכיל יונים פחמתיים‬
‫מלח קל תמס כמו‬
‫יתמוסס בתמיסה חומצית כמו במים ואחכ’ יגיבו היונים‬
‫‪:‬הפחמתיים עם יוני ההידרוניום‬
‫‪CO32-(s)+ 2H3O+(aq)---> CO2(g)+‬‬
‫)‪3H2O(l‬‬
‫‪:‬ניתן לחשוב על התהליך הנ”ל כמתרחש בשני השלבים הבאים‬
‫א‪ .‬היון הפחמתי מתנהג כבסיס וקושר שני יוני מימן מיון ההידרוניום‪ .‬מתקבלת חומצה‬
‫‪:‬פחמתית‬

‫)‪CO32-(s)+ 2H3O+(aq)---> H2CO3(aq)+2H2O(l‬‬

‫ב‪ .‬החומצה הפחמתית המתקבלת מתפרקת בתהליך הפוך לסיפוח למים ולפחמן דו‬
‫‪:‬חמצני‬

‫)‪H2CO3(aq)---> CO2(g)+H2O(l‬‬
 ‫גיר ‪ -‬סידן פחמתי‬
‫בחומצה‬
‫‪CaCO3(s)+ 2H3O+(aq)---> Ca2+(aq)+ CO2(g)+‬‬
‫)‪3H2O(l‬‬
‫סידן פחמתי‪ ,‬קשה תמס מכיל בסיס צמוד של‬
‫החומצה הפחמתית‪ .‬לכן יגיב כבסיס בנוכחות יוני‬
‫הידרוניום‪ .‬התגובה מתרחשת בעוצמה )תלוי בריכוז‬
‫יוני ההידרוניום(‪ .‬נוצרת גם כאן חומצה פחמתית‬
‫שממשיכה להגיב עד התפרקותה לפחמן דו חמצני‬
‫‪).‬ומים )התגובה ההפיכה לסיפוח מים לתחמוצת‬
 ‫פחמן דו חמצני בתמיסה‬
‫בסיסית>‪CO2(g)+ OH-(aq) ---‬‬
‫)‪HCO3-(aq‬‬
‫‪- CO2‬ניתן להתייחס לתהליך זה כאל סיפוח מים ל‬
‫לקבלת חומצה פחמתית ומיד אחכ’ סתירת החומצה‬
‫‪.‬עם בסיס‬

‫פחמן דו חמצני‬
‫המומס ‪- CO2‬ה ‪ Ca(OH)2‬מי סיד הם מים בהם מומס‬
‫במי סיד‬
‫בהם מספח מים לקבלת חומצה פחמתית‪ ,‬הנסתרת ע”י‬
‫הבסיס ויוצרת משקע קשה תמס עם יוני הסידן‬
‫שבתמיסה‪ .‬המשקע הוא סידן פחמתי ‪ -‬גיר שצבעו לבן‪ .‬זו‬
‫‪.‬הסיבה שמי הסיד הופכים עכורים‬
‫‪CO2(g)+ Ca2+(aq)+ 2OH-(aq)---> CaCO3(s)+‬‬
‫)‪H2O(l‬‬
 ‫עכשיו מתרגלים ‪ -‬חומצה בסיס‬
‫בגרות תשע"ה‪2015 ,‬‬
‫)‪. CaCO3(s‬‬ ‫שׂ‪ .‬יּדּךּ ‪﬩‬אּףּ וּגּאּדּ ﬧאַשּׁשּׂ ‪﬩‬ﬨשּׁשׂ פּדּ יּאּשׁזּ לּאַוּצּאּ ‪,‬‬

‫)!(‪→ Ca 2+ (aq) + CO 2(g) + 3H 2O‬‬

‫⎯⎯ )‪CaCO3(s) + 2H3O + (aq‬‬ ‫‪:‬‬ ‫טּצּשּׁטּשׂשׂצּ‪﬩‬שּׁﬨשׂ‬

‫וּשׂאּשׂסּﬨאּךּשׂשׂטּגּשּׁטּשׂ?‬

‫!‪ HC‬דּﬨאּזּ צּוּאּיּצּ )‪ HNO3(aq‬ךּדּ‪-‬לּאּ שׂצּ‪﬩‬שּׁﬨשׂ פּדּשׂהּ ךּהּ‬

‫)‪(aq‬‬ ‫‪ . 1‬ﬧלּפּףּ דּשׂﬨאַאּזּ ﬨאּזּ צּוּאּיּצּ‬
‫)‪. CaCO3(s‬‬

‫‪ . 2‬גּﬧפּףּ וּאָלּאָלּאּהּ צּוּאּיּשׂ וּאּוּאּצּ פּדּ אַשּׁוּנּשׂ ךּדּ יּדּךּ ‪﬩‬אּףּ ‪,‬וּﬨאַאּטּאּהּﬨשׂאּשּׁשּׁנּףּשּׁצּﬨשּׁךּשּׁצּ‪.‬‬

‫)‪CaCO3(s‬שּׁ‪ MgCO3(s) -‬ךּדּ‪-‬לּאּ שׂצּ‪﬩‬שּׁﬨשׂ פּדּשׂהּ ךּהּ צּוּאּיּצּ‬ ‫‪ . 3‬ﬧלּפּףּ דּשׂﬨאַאּזּ ﬨאּזּ שׂוּשּׁנּסּאּהּ‬
‫!‪. HC‬‬
‫)‪(aq‬‬

‫)‪. CO 2(g‬‬ ‫‪ . 4‬שׂצּ‪﬩‬שּׁﬨשׂ שׂטּצּשּׁטּשׂ וּפּוּפּצּ דּשּׂאּשׂשּׁאּ שׂ‪﬩‬שּׂ לּאַוּזּ שׁשּׁ‪-‬אַוּנּטּאּ ‪,‬‬
 ‫עכשיו מתרגלים ‪ -‬חומצה בסיס‬
‫שאלה ‪ 1‬בגרות תשע"ה‪2015 ,‬‬

‫)‪. H 2SO 4(aq‬שׂ‪ pH-‬פּדּ שׂצּוּאּיּשׂ שׂאּשׂ ‪. pH = 2‬‬ ‫שּׁ‪ .‬שׂגּאּטּשּׁ צּוּאּיּשׂ פּדּ אַשּׁוּנּשׂ ‪﬩‬לּףּצּאּצּ ‪,‬‬

‫שׂשּׁיּאּלּשּׁ דּצּוּאּיּשׂ אַשּׁוּףּ וּיּשּׁאּהּ ‪,‬שּׁﬨךּסּﬨשּׁצּשּׂﬧצּשׂ‪ pH -‬פּדּ שׂצּוּאּיּשׂ אּףּשׁ ‪.‬‬

‫וּשׂשּׁ שׂאַשּׁוּףּ פּשׂשּׁיּאּלּשּׁ דּצּוּאּיּצּ )‪? H 2SO 4(aq‬‬

‫)‪NH3(g‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫)‪HBr(g‬‬ ‫‪.1‬‬

‫)‪NaOH (s‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫)!(‪H 2O‬‬ ‫‪.3‬‬

‫עכשיו מתרגלים בגרות תשע"ה‪ - ,‬חומצות ובסיסים ‪2015‬‬
‫שאלה ‪7‬‬
‫עכשיו מתרגלים ‪ -‬חומצות בסיסים‬
‫שאלה ‪ 7‬בגרות תשע"ה‪2015 ,‬‬