‫דוח מכין ‪2‬‬

‫שאלה ‪1‬‬

‫בסביבה מרוכזת של אמוניה נקבל קומפלקס של האבץ עם האמוניה ולא עם‬

‫מולקולות המים כי כשמערבבים תמיסת אבץ ניטרטי ‪ 0.1M‬עם תמיסת אמוניה ‪1M‬‬
‫נוצר משקע‪ Zn(OH)2(H2O)2 -‬ומכאן שהוא יותר יציב מהקומפלקס של אבץ עם מים‬
‫שהיה בתמיסה לפני כן‪ .‬כשמוסיפים עוד אמוניה המשקע מתמוסס ומתקבל‬
‫הקומפלקס אבץ‪-‬אמוניה ומכאן שגם הוא יציב יותר בתמיסת אמוניה מאשר‬
‫הקומפלקס של האבץ עם המים‪.‬‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫ליגנד הוא מולקולה אורגנית‪/‬אי אורגנית שנמצאת בקומפלקס (תרכובת עם קשר‬

‫קואורדינטיבי‪ ,‬שבו הליגנד תורם זוג אלקטרונים לקשר) עם אטום מרכזי‪ ,‬בדרך‬
‫כלל עם יוני מתכת‪ .‬לדוגמה‪ -‬בקומפלקס ‪ +Zn(NH3)42‬היון המתכתי הוא ‪ +Zn2‬והוא‬
‫נמצא בקשר קואורדינטיבי עם ‪ 4‬מולקולות אמוניה שהן הליגנדים‪ ,‬ובתרכובת ‪Zn(H‬‬
‫‪ +2O)3NH32‬יון האבץ הוא היון המתכתי ומולקולות המים והאמוניה הן הליגנדים‪.‬‬

‫בין הליגנד לאטום המרכזי נוצר קשר קואורדינטיבי (הוסבר בהתחלת התשובה)‪.‬‬
‫לעומתו בקשר קוולנטי כל אחד משני האטומים שבקשר תורם אלקטרון אחד לקשר‬
‫ובקשר יוני אופי ההתקשרות בין שני האטומים הוא אלקטרוסטטי‪.‬‬

‫שאלה ‪3‬‬

‫הקומפלקס ההידרוקסידי של אבץ יציב יותר מהקומפלקס האמוניקאלי כי כאשר‬

‫ריכוזי הליגנד בתמיסה שווים בערך מנת הקומפלקס ההידרוקסידי והאמוניקאלי‬
‫יוצאת גדולה – ‪ ,106‬כלומר המונה גדול=נוצר יותר קומפלקס הידרוקסידי בתמיסה‪,‬‬
‫ומכיוון שבתמיסה המכילה קטיון ומס' ליגנדים אפשריים יתפתח ש"מ שבו רוב‬
‫הקטיונים קשורים לליגנדים שאיתם הם יוצרים את הקשרים היציבים ביותר‪ ,‬ניתן‬
‫להסיק שיוני ההידרוקסיד הם ליגנד שיוצר עם יוני האבץ קשר יותר יציב מאשר‬
‫‪+‬‬
‫אמוניה‪ .‬ניתן לקבוע זאת גם ע"י ניסוי‪ ,‬שבו נוסיף לתמיסה שבה יש ‪Zn(NH3)42‬‬
‫נתרן הידרוקסיד‪ . 1M‬נראה שנוצר המשקע )‪ ,Zn(OH)2(H2O)2(s‬כלומר הוא יציב יותר‬
‫מהקומפלקס של האמוניה‪ .‬בעודף של יוני הידרוקסיד‪ ,‬נראה שהמשקע מתמוסס‪,‬‬
‫כלומר נוצר קומפלקס חדש מסיס‪ -‬הקומפלקס ההידרוקסידי ולכן הוא יציב יותר‬
‫מהקומפלקס )‪ Zn(OH)2(H2O)2(s‬ולכן הוא יותר יציב גם מהקומפלקס של האמוניה‪.‬‬

‫שאלה ‪4‬‬
 ‫קובעים כמותית את היונים ‪ +Ca2‬ו‪ +Mg2 -‬ע"י טיטרציה עם הליגנד ‪ EDTA‬בנוכחות‬
‫אינדיקטור שמשנה את צבעו מכחול לאדום כשהוא מתקשר עם מתכת‪ .‬בהתחלה‬
‫מוסיפים לתמיסה של יוני המתכת מעט אינדיקטור שמשנה את צבעו כשהוא נקשר‬
‫ליוני המתכת‪ .‬אחר כך מוסיפים בהדרגה ‪ EDTA‬שמגיב עם יוני המתכת החופשיים‬
‫שנותרו‪ ,‬וזה גורם לירידת הריכוז של יוני המתכת שמסיטה את תגובת הש"מ של‬
‫יוני המתכת והאינדיקטור לכיוון יצירת יוני המתכת‪ .‬הקומפלקס יון‬
‫מתכת‪-‬אינדיקטור מתפרק ומהיונים החופשיים של המתכת נוצר קומפלקס עם‬
‫‪ EDTA‬כי היציבות שלו גדולה יותר מיציבות הקומפלקס יון מתכת‪-‬אינדיקטור‪ .‬כשכל‬
‫האינדיקטור חופשי כל יוני המתכת נקשרו ל‪ EDTA -‬וכמות ה‪ EDTA -‬שהוספה היא‬
‫אקוויוולנטית לכמות ההתחלתית של יוני המתכת‪.‬‬

‫עובדים בסביבה של ‪ pH‬גבוה (בופר ‪ )pH=10‬כי הוא מוריד את ריכוז יוני המימן‬
‫ומבטיח את הסטת הש"מ של ה‪ EDTA -‬ויון המתכת ליצירת הקומפלקס יון מתכת‪-‬‬
‫‪ ,EDTA‬וכי זה בתחום של שינוי הצבע של האינדיקטור‪.‬‬

‫שאלה ‪5‬‬

‫א‪ .‬הקשיות החולפת של המים נובעת מנוכחות ‪ +Mg2‬ו‪ +Ca2 -‬במים בצורת‬ ‫‪.1‬‬
‫מלחי מימן פחמתי מסיסים שמתפרקים בחימום‪ M(HCO3)2 -‬כש‪ M -‬הוא יון‬
‫המתכת‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקשיות הקבועה של המים נובעת מנוכחות ‪ +Mg2‬ו‪ +Ca2 -‬במים בצורת‬
‫מלחי כלור או מלחים גפרתיים‪ ,‬שאינם מתפרקים בחימום ואינם שוקעים‪.‬‬

‫קובעים קשיות קבועה של מים ע"י טיטרציה עם ‪ .EDTA‬קובעים את סכום‬ ‫‪.2‬‬

‫הריכוזים של יוני המגנזיום והסידן ומחשבים ממנו את מסת ה‪CaCO3 -‬‬
‫במ"ג‪ -‬את הקשיות‪ ,‬שהיא אקווימולרית לסכום המולים של יוני הסידן והמימן‬
‫בליטר מים‪.‬‬

‫ניתן להיפטר מהקשיות החולפת של המים ע"י חימום‪ -‬בו המלחים של יוני‬ ‫‪.3‬‬
‫הסידן והמגנזיום עם מימן פחמתי יתפרקו למלחים פחמתיים‪ ,‬מים ופחמן דו‬
‫חמצני‪ .‬המלחים הפחמתיים שאינם מסיסים במים ישקעו ואז המים יהפכו‬
‫ל"רכים"‪ .‬משוואת התגובה היא‪.↑M(HCO3)2→MCO3↓ + H2O + CO2 :‬‬