‫מיכי ברוג ‪02147302‬‬

‫בוטבול עמיר ‪03356013‬‬

‫‪1-12-05‬‬
‫מעבדה ‪5-‬‬

‫גורמים המשפיעים על נשימה ופוטוסינתזה‬

‫מטרה‪:‬‬

‫בניסוי זה באנו לבחון את הקשר שיש בין תהליך הפוטוסינתזה באצה לבין תהליך הנשימה מבחינת‬
‫הפקת ‪ /‬צריכת חמצן‪ ,‬תוך מספר תנאים שאנו מכירים כקרדינאליים בתגובה זו‪:‬‬
‫רמות גלוקוז‬
‫מעכב ‪CCCP‬‬
‫מעכב ‪DCMU‬‬
‫עוצמות אור שונות‬
‫והוספת דו‪-‬תחמוצת הפחמן‪.‬‬

‫שיטה‪:‬‬

‫בניסוי שלנו נעשה שימוש באלקטרודת חמצן ( ע"ש ‪ )Clark‬שאופן פעולתה מוצג בחוברת‬
‫המעבדה‪,‬המחוברת ישירות למחשב המציג את הערכים שהיא מודדת ומודד גם את הזמן במרווחים‬
‫של שנייה‪.‬‬
‫רמות החמצן שימדדו במצבים השונים ביחס לזמן הביקורת יצביעו על צריכת\הפקת חמצן בקצבים‬
‫שניתן יהיה לחשב ע"פ מדד הזמן‪.‬‬
‫הריכוזים של החמצן הינם במיקרומולר ועל מנת לקבל את כמות החמצן העברנו את הריכוזים‬
‫ליחידות מיקרומול לליטר ולכן הכפלנו את הריכוז בנפח הדגימה ‪.0.0025L-‬‬

‫ניסוי א‪ -‬מדידת הנשימה (קליטה של חמצן)‪:‬‬

‫מטרה‬
‫בניסוי זה אנו רוצים לבדוק כיצד ישפיעו הוספת גלוקוז ו ‪ CCCP‬על קצב פליטת החמצן‪.‬‬

‫שיטה‬

‫לקחנו ‪ 2.5‬מ"ל של אצות שהורעבו בתנאי חושך והעברנו למבחנת האלקטרודה ‪,‬עדיין בתנאי חושך‬
‫ע"מ שלא תתבצע פוטוסינתזה ומדדנו את רמות החמצן לאורך הזמן‪.‬‬
‫חיכינו להשגת התייצבות השיפוע ובכל פעם הוספנו ‪ μl25‬של תמיסת גלוקוז –כך עשינו עוד פעם‬
‫ולאחר שהשיפוע שהתקבל הגיע לקצב קבוע הוספנו ‪ μl25‬מעכב ‪.CCCP‬‬
‫**במקור הוספנו ‪ 4‬פעמים אך ללא תזוזה של הגרף ולכן חזרנו על הניסוי שוב רק באופן מקוצר‬
‫הדבר קרה גם בהמשך‪-‬כנראה שהייתה בעיה עם האצות ע"פ הלבורנטית הראשית‪.‬‬
 ‫תוצאות‬

‫טבלה מספר ‪– 1‬שינוי בקצב הנשימה כתוצאה מהוספת גלוקוז ו‪CCCP:‬‬

‫גרף מס' ‪:1‬‬

‫קצב הנשימה‬
‫מהתמיסה‬ ‫חמצן‬ ‫העלמות‬ ‫כמות (‪( )µl‬קצב‬ ‫טיפול‬
‫‪( μmol/sec‬‬
‫‪0.00003‬‬ ‫‪0‬‬
‫גלוקוז‬
‫‪0.0006‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪0.0008‬‬
‫‪0.0009‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪Cccp‬‬

‫הצגנו ערכי קצב חיוביים למרות שאנו יודעים שמדובר בהעלמות החמצן‪.‬‬

‫גרף מספר ‪-1‬השפעת גלוקוז ומעכב על הנשימה‪:‬‬

‫השתנות קצב הנשימה בהוספת גלוקוז ומעכב‬

‫‪0.001‬‬ ‫תוספת מעכב‬

‫מנת גלוקוז שניה‬
‫‪0.0008‬‬ ‫מנת גלוקוז‬
‫ראשונה‬
‫קצב הנשימה‬

‫‪0.0006‬‬

‫‪0.0004‬‬

‫‪0.0002‬‬
‫תחילת ניסוי‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫מתוך הגרף ניתן לראות כי קצב הנשימה הגבוה ביותר‬

‫הינו לאחר הוספת גלוקוז ו ‪ , CCCP‬ללא אף אחד מהם‬
‫קצב הנשימה היה נמוך מאוד‪.‬‬

‫‪‬קצב פליטת החמצן חושב ע"י מדידת השיפוע של גרף שבו ציר ‪ = X‬משך הזמן וציר ‪=Y‬‬
‫פליטת חמצן (שיפוע הגרף ‪.)ΔY/ΔX‬‬
‫‪‬את השיפועים חישבנו ע"י קו המגמה שיצר המחשב על הגרפים‪.‬‬
 ‫דיון ומסקנות‪:‬‬

‫תנאי הפתיחה של האצות (רעב וחושך) הבטיחו לנו צריכת חמצן בגלל העדר פוטוסינתזה‪.‬‬
‫מאחר והאצות מסוגלות לספק לעצמם אנרגיה בלי צורך של "עזרה" מבחוץ ניתן להניח כי מאחר שהן‬
‫לא ביצעו פוטוסינתזה מאגרי הסוכרים שלהם התדלדלו עד מאוד‪.‬‬
‫מתוצאות הניסוי ניתן לראות כי לאחר הוספת הגלוקוז ישנה התגברות של תהליך הנשימה‪.‬‬
‫ציפינו שהוספת מפר צימוד תעלה את קצב הנשימה ובכך תוריד את ריכוז החמצן‪.‬‬
‫כידוע הוספת מעכב הצימוד ‪ CCCP‬פוגעת בכושר יצור ה ‪ ATP‬ובעקבות כך המערכת מאיצה את‬
‫תהליך הנשימה על מנת לייצר את כמות ה ‪ ATP‬הנדרשת‪.‬‬
‫מניתוח הגרף שלנו ניתן לראות כי ריכוז החמצן ירד ושהקצב ירד כאשר הוספה מנת ‪ CCCP‬אחת‪.‬‬

‫ניתן לראות מניסוי זה שתהליך הנשימה גורם להורדת קצב פליטת החמצן שהוא נגזרת ישירה של‬
‫ריכוז החמצן ומפר הצימוד גורם גם הוא לירידה בקצב פליטת החמצן‪.‬‬

‫ניסוי ב‪ -‬השפעת ‪ DCMU‬והארה על קצב הפוטוסינתזה‪:‬‬

‫מטרה‬
‫בניסוי זה או רוצים לברר כיצד ישפיע המעכב ‪ DCMU‬על קצב פליטת החמצן‪.‬‬

‫שיטה‬
‫‪2 -1‬‬
‫הארנו תרחיף אצות מורעבות בעוצמת אור של ‪ MEm s 300‬עד להתייצבות השיפוע ‪ ,‬לאחר מכן‬
‫החשכנו את הכלי וחיכינו שוב עד אשר תושג התייצבות‪.‬‬
‫הארנו את הכלי והוספנו ‪ DCMU 25μl‬חיכינו להתיצבות ולאחר מכן החשכנו שוב עד להתיצבות‪.‬‬

‫תוצאות‬
‫טבלה ‪ -2‬השפעת ‪ DCMU‬והארה על קצב הפוטוסינתזה‬

‫קצב פוטוסינתזה‬ ‫קצב נשימה‬ ‫מעכב‬ ‫תאורה‬

‫‪0.001109‬‬ ‫‪0.001079‬‬ ‫לא‬ ‫כן‬

‫‪-0.00061‬‬ ‫‪-0.00064‬‬ ‫לא‬ ‫לא‬

‫‪-0.00047‬‬ ‫‪-0.0005‬‬ ‫כן‬ ‫כן‬

‫‪-0.00047‬‬ ‫‪-0.0005‬‬ ‫כן‬ ‫לא‬

‫דיון ומסקנות‪:‬‬
 ‫בניסוי זה אנו מצפים כי בשלב ההארה ללא מעכב תהיה עליה בקצב פליטת החמצן מאחרוהאצות‬
‫מבצעות את תהליך הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫בשלב החושך נצפה כי תהיה ירידה בקצב פליטת החמצן מאחר והאצה רק נושמת וצורכת חמצן‬
‫ללא ביצוע פוטוסינתזה וכאשר נוסיף ‪ DCMU‬לאצה המוארת תהיה ירידה משמעותית בקצב פליטת‬
‫החמצן‪.‬‬
‫כאשר נוסיף ‪ DCMU‬בחושך לא היינו מצפים לשינוי מכיוון שמעכב זה משפיע על המערכות‬
‫הקשורות בביצוע הפוטוסינתזה בלבד‪ .‬קצב פליטת החמצן בחושך עם וללא ‪ DCMU‬צריך להיות‬
‫זהה‪.‬‬
‫מהתוצאות רואים כי באור ללא ‪ DCMU‬ישנו קצב חיובי של פליטת החמצן וכשהוספנו ‪ DCMU‬חלה‬
‫ירידה חדה בקצב הפוטוסינתזה ובעקבותיה ירידה בריכוז החמצן‪.‬‬
‫‪ DCMU‬פוגע בפוטוסינתזה ומקטין פליטת חמצן‪.‬‬

‫כאשר החשכנו את האצות ראינו ירידה משמעותית בקצב‪ ,‬וכן לאחר הוספת ‪ DCMU‬חלה ירידה‬
‫נוספת‪ ,‬שם התקבל השיפוע השלילי ביותר ‪ ,‬תוצאה השונה מציפיותינו היות ולא אמורה להיות‬
‫השפעה של ‪ DCMU‬כאשר האצות מוחשכות‪ .‬היות ונתוני שלב החושך ללא מעכב נלקחו מניסוי א'‬
‫אפשר אולי להניח שזו הסיבה לחריגה זו (תנאים לא שווים לגמרי בין הניסויים)‪.‬‬

‫ניסוי ג‪ -‬מדידת עוצמת הפוטוסינתזה כפונקציה של עוצמת האור‪:‬‬

‫מטרה‪:‬‬

‫בדיקת ההשפעה שעש לעוצמת האור על תהליך הפוטוסינתזה וכן על הנשימה ‪.‬‬

‫שיטה‪:‬‬

‫התרחיף הואר באור חלש‪,‬נמדד קצב הנשימה בחושך עד להתייצבות השיפוע‪ .‬לאחר קבלת קצב‬
‫קבוע של פליטת חמצן החשכנו את הכלי וחזרנו על המדידה‪ .‬חזרה על המדידה בעוצמות אור שונות‬
‫כפי שנקבעו ע"י המדריך‪.‬‬
‫כיצד ישפיעו עוצמות אור שונות על קצב תהליך הפוטוסינתזה?‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫טבלה ‪-3‬קצב יצירה וצריכה של חמצן כתלות בעצמת האור‪:‬‬

‫קצב נשימה ‪+‬‬

‫קצב פוטוסינתזה‬ ‫נשימה‬ ‫עצמת האור‬
‫פוטוסינתזה‬
‫‪μmol 02/sec‬‬ ‫‪μmol 02/sec‬‬ ‫‪MEm2s-1‬‬
‫‪μmol 02/sec‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪-0.000221‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0.00065‬‬ ‫‪-0.000271‬‬ ‫‪0.00037879‬‬ ‫‪35‬‬
‫‪0.000956‬‬ ‫‪-0.0004‬‬ ‫‪0.00055556‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪0.00189‬‬ ‫‪-0.000374‬‬ ‫‪0.00151685‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪0.003057‬‬ ‫‪-0.000396‬‬ ‫‪0.00266129‬‬ ‫‪200‬‬
‫‪0.003807‬‬ ‫‪-0.000441‬‬ ‫‪0.00336538‬‬ ‫‪300‬‬
‫‪0.004912‬‬ ‫‪-0.00064‬‬ ‫‪0.00427273‬‬ ‫‪500‬‬

‫‪0.003 ×10 −6 + −0.000396 ×10 −6 =0.003057 ×10 −6‬‬ ‫חישוב לדוגמא ‪:‬‬
 ‫גרף ‪ – 3‬קצב פליטת החמצן כתלות בעוצמות ההארה‪:‬‬

‫קצב פליטת החמצן כפונקציה של עוצמת האור‬

‫‪0.006‬‬

‫קצב פליטת החמצן )מיקרו מול‬

‫‪0.005‬‬

‫‪0.004‬‬
‫אור‬

‫לשניה(‬
‫‪0.003‬‬

‫‪0.002‬‬

‫‪0.001‬‬ ‫חוש ך‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪600‬‬
‫עוצמת אור במיקרו‪-‬איינשטיין‬

‫ניתן לראות מהגרף שככל שעצמת האור גדלה קצב הפוטוסינתזה עולה ‪.‬‬

‫דיון ומסקנות‪:‬‬
‫חיפשנו את נקודת הקומפנסציה של האור ‪ -‬עוצמת האור בה משתווה פליטת החמצן לקליטתו‬
‫(עוצמת האור שבה על כל מולקולת חמצן שנפלטת יש מולקולת חמצן נצרכת)‪.‬‬
‫בניסוי ניסינו לבודד את השפעת הפוטוסינתזה על קצב פליטת החמצן ע"י הפחתת גורם הנשימה‬
‫שהוא תהליך הקולט חמצן‪ .‬הינו מצפים לעלייה בקצב הפוטוסינתזה ככל שעולים בעוצמת האור עד‬
‫לגבול מסוים בו האור לא יהווה עוד גורם מגביל‪ .‬בנוסף ישנן עוצמות אור היכולות לגרום לירידה‬
‫בקצב הפוטוסינתזה עקב תהליכים חמצוניים המתרחשים במערכות האור ‪ PS2‬ו ‪.PS1‬‬
‫הינו אמורים להגיע לנקודת הקומפנסציה של האור אך עקב כיול המכשיר לנקודת מקסימום לא יכולנו‬
‫להמשיך בניסוי ‪.‬‬
‫מהגרף ניתן לראות שקצב פליטת החמצן באור עולה ככל שעוצמת האור עולה ‪ .‬ואילו קצב פליטת‬
‫החמצן בחושך הינו שלילי ונלקח בערך מוחלט בגרף המתאר את קצב הנשימה‪ ,‬כיוון שבמצב של‬
‫חושך לא תהיה פליטת חמצן אלא רק צריכת חמצן ‪(.‬אין תהליכים שליליים במובן זה)‬

‫ניסוי ד‪ -‬מדידת פוטוסינתזה כפונקציה של זמינות ‪:CO2‬‬

‫מטרה‪:‬‬
‫בדיקת ההשפעה שיש לדו‪-‬תחמוצת הפחמן על קצב תהליך הפוטוסינתזה‪.‬‬

‫שיטה‪:‬‬
‫הארנו את תרחיף האצות בעצמת אור של ‪ μE 300‬עד להתייצבות השיפוע‪ ,‬החשכנו את הכלי‪,‬‬
‫הקצב‪.‬‬
‫‪CO2‬‬ ‫השינויים על‬
‫זמינות‬ ‫החמצן את‬
‫כפונקציה של‬ ‫‪25μl‬ובדקנו‬ ‫ולאחר התייצבות השיפוע הארנו שנית‪ .‬הוספנו ‪, KHCO3‬‬
‫קצב פליטת‬
‫כיצד תשפיע הוספת ‪KHCO 3‬על תהליך הפוטוסינתזה?‬
‫‪0.004‬‬ ‫‪0.0036‬‬ ‫‪0.00374‬‬
‫‪0.0035‬‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫קצב פליטת החמצן‬

‫‪0.003‬‬
‫‪0.0025‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪2‬‬‫טבלה מס' ‪ :4‬קצב פליטת החמצן כפונקציה של זמינות ‪CO‬‬
‫‪0.0015‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.0005‬‬
‫‪0‬‬
‫הארה ללא ‪CO2‬‬ ‫הארה עם ‪CO2‬‬
 ‫גרף מס' ‪:4‬‬
‫קצב פליטת חמצן‬
‫הארה ‪KHCO3‬‬
‫‪μmol 02/sec‬‬
‫‪3.6 *10-3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪-9.3 *10-4‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪3.3 *10‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪3.74 *10-3‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬

‫הגרף מראה כי ההוספה של‬

‫‪ KHCO 3‬הגבירה את צריכת החמצן‬
‫בצורה מזערית‪.‬‬

‫דיון ומסקנות‬
‫בניסוי זה בדקנו את השפעתו‪ ,‬ואם קיימת בכלל‪ ,‬של ריכוז ה‪ CO2-‬על עוצמת תהליך הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫נצפה לראות כי הוספת ה‪ CO2 -‬שמהווה סובסטראט למעגל קיבוע הפחמן תגרום להגברת מעגל‬
‫קלווין ובעקבות כך תגדל הצריכה של ה ‪ ATP‬ו ‪ NADPH‬וכתוצאה מכך יגבר קצב הפוטוסינתזה‬
‫וישתחרר יותר חמצן‪.‬‬
‫מתוצאות הניסוי ניתן לראות כי קיים הבדל קטן בין קצב פליטת החמצן לפני הוספת ‪ ,KHCO 3‬לבין‬
‫קצב פליטת החמצן לאחר הוספתו‪ .‬תוצאות אלו אינן תואמות את הציפיות שלנו להבדלים‬
‫משמעותיים‪.‬‬
‫אנו משערים שהיה מספיק ‪ CO2‬במערכת ולכן ‪ CO2‬לא היווה גורם מגביל מלכתחילה במערכת‬
‫הראקציה ולכן לא השפיעה ההוספה כמעט על קצב פליטת החמצן‪ .‬אם הניסוי היה נערך בצורה‬
‫מדויקת יותר מבחינת כמות התחלתית ובעלת פריסה רחבה של ריכוזי ‪ KHCO 3‬היינו מגלים כי כל‬
‫זה נכון אך רק עד גבול מסוים בו ריכוז ה ‪ CO2‬מהווה גורם מגביל למערכת‪.‬‬
‫בנקודה זו היינו מקבלים רוויה בגרף‪.‬‬
‫נקודה נוספת בניסוי זה‪ ,‬שהובהרה כבר בניסוי ב' ‪ ,‬היא שבמעבר בין אור לחושך‪ ,‬קצב פליטת‬
‫החמצן יורד‪.‬‬