‫אוניברסיטת אריאל בשומרון‬

‫המחלקה להנדסה כימית‬

‫מעבדה בכימיה פיסיקלית‬

‫בהנחיית ד"ר אולגה קריצ'בסקי ואלון כברה‬

‫דו"ח מכין‬

‫ניסוי מס' ‪4‬‬

‫מהירות סיבון אתיל אצטט‬

‫שחר סופר ‪308058627‬‬

‫ישי אלמלם ‪314862657‬‬
‫תאריך ביצוע הניסוי‪7.11.2021 :‬‬
‫תאריך הגשה‪7.11.2021 :‬‬
 ‫מטרת הניסוי‪:‬‬
‫חישוב קבוע מהירות של סיבון אתיל אצטט בטמפרטורות שונות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חישוב אנרגיית אקטיבציה לתגובה זו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫רקע תאורטי‪:‬‬
‫קינטיקה כימית עוסקת בקצב של תגובות ובמנגנונים שבהם התגובות מתרחשות‪ .‬קצב תגובה‬
‫מתאר את השינוי בריכוז החומרים שמשתתפים בתגובה ביחידת זמן‪ .‬מנגנון התגובה מתאר את‬
‫רצף השלבים שבהם התגובה מתרחשת‪.‬‬
‫כיצד מגדירים מהירות או "קצב" של תגובה כימית?‬
‫על פי ההגדרה הפשוטה ביותר‪ ,‬קצב של תגובה כימית הוא מספר מולים של חומרי המוצא‬
‫המגיבים ביחידת זמן‪ ,‬או מספר מולים של התוצרים המתקבלים ביחידת זמן‪ .‬על פי הגדרה זו‪,‬‬
‫היחידות עבור קצב של תגובה הן‪ :‬מולים‪/‬שנייה (‪.)mol/sec‬‬
‫אם הנפח בתגובה מסוימת נשמר קבוע‪ ,‬נוח יותר להגדיר את קצב התגובה כמולים ליחידת נפח‪,‬‬
‫ליחידת זמן (‪ .)mol/L*sec‬מולים ביחידת נפח מבטאים כידוע ריכוז‪ ,‬ועל כן הקצב הוא השינוי‬
‫בריכוז ליחידת זמן‪.‬‬
‫כדי למדוד באופן מעשי מהירות של תגובה‪ ,‬יש להתמקד בתכונה כימית או פיזיקלית מסוימת של‬
‫אחד המגיבים או אחד התוצרים במערכת‪ ,‬ולעקוב אחריה לאורך זמן‪ .‬אם מדובר בתגובה שבה‬
‫נוצר גז‪ ,‬ניתן למדוד את נפח הגז הנוצר בכל שניה‪ .‬אם למגיב או לתוצר בתגובה כלשהי יש צבע‬
‫אופייני‪ ,‬ניתן להשתמש לצורך המדידות בשיטה בספקטרופוטומטרית‪ .‬בשיטה נוספת‪ ,‬בה‬
‫משתמשים בניסוי זה‪ ,‬מודדים את הזמן הנדרש לכמות ידועה של חומר המוצא להגיב עם כמות‬
‫קבועה של שאר המגיבים‪.‬‬
‫על מנת שתגובה כלשהי תתרחש‪ ,‬על המגיבים להיפגש זה עם זה‪ .‬ככל שיש יותר מולקולות של‬
‫מגיבים ליחידת נפח‪ ,‬כך גדל הסיכוי להתנגשויות‪ .‬כלומר הגדלת ריכוזי המגיבים צריכה להגדיל‬
‫במקביל את קצב התגובה ביניהם‪.‬‬
‫לכל תגובה כימית הומוגנית ניתן לכתוב משוואת קצב‪ .‬משוואה זו תהיה בפשטות מכפלת ריכוזי‬
‫המגיבים‪ ,‬כשכל ריכוז מועלה בחזקה כלשהי המוגדרת כ‪ -‬סדר התגובה עבור אותו מגיב‪ .‬למשל‪,‬‬
‫משוואה מספר ‪ :1‬משוואת הקצב לתגובה המאוזנת הבאה ‪-‬‬
‫‪A+ B‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪rate = k[A]a[B]b‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪ k -‬הוא קבוע מהירות של התגובה‪.‬‬
‫‪ a‬ו‪ b -‬הם סדר התגובה עבור המגיבים ‪ A‬ו‪ ,B -‬בהתאמה‪.‬‬
‫[‪ ]A‬ו‪ ]B[-‬הם ריכוזי המגיבים ‪ A‬ו‪.B-‬‬
‫לאנרגיית ניתוק הקשרים הכימיים‪ ,‬לשם החיבורים החדשים המתרחשים בתגובה הכימית מכונה‬
‫'אנרגיית שפעול'‪ .‬היא מוגדרת כאנרגיית הסף הדרושה לשם קיומה של התגובה הכימית‪ .‬ככל‬
‫שאנרגיית השפעול ( ‪ )Ea‬הנדרשת נמוכה יותר‪ ,‬כך התגובה הכימית מתרחשת מהר יותר ולהפך‪.‬‬
‫אפשר להסביר את אנרגיית השפעול כאנרגיה הנדרשת להגיע למצב ערעור ויצירת מולקולת‬
‫הביניים‪ ,‬שבהגיע אליה המולקולה הופכת למולקולת התוצר (איור ‪ .)1‬כלומר ככל שרמת האנרגיה‬
‫שלתוצר הביניים נמוכה יותר‪ ,‬כך המעבר ממגיבים לתוצרים יהיה מהיר יותר בטמפרטורה‬
‫מסוימת‪.‬‬
 ‫איור ‪ - 1‬גרף התקדמות תגובה כתלות באנרגיית השפעול‬

‫ישנן מספר דרכים להגביר את קצב התגובה‪ .‬דוגמא אחת היא ע"י זרזים‪ .‬זרזים הם מולקולות‬
‫מסויימות או חומרים מסויימים הגורמים לזירוז התגובה ע"י הורדת אנרגיית האקטיבציה שלה‬
‫(דוגמת אנזימים)‪.‬‬
‫דוגמא נוספת הרלווטית לניסוי שלנו היא ע"י העלאת הטמפרטורה‪ .‬הטמפרטורה מעלה את‬
‫מהירות התנועה של אטומים ומולקולות‪ ,‬מגבירה כך את הסיכוי שיתנגשו‪ ,‬ולכן גם את קצב‬
‫הריאקציה‪ .‬אבל טמפרטורה עושה יותר מזה‪ :‬היא מעלה את האנרגיה הממוצעת של כל חלקיק‬
‫וכך מעלה את מספר ההתנגשויות ה'פוריות' (התנגשויות שמובילות לתגובה)‪ .‬טמפרטורה גבוהה‬
‫מקנה לכל חלקיק את אנרגיית השיפעול הדרושה ומאיצה את התגובה‪ .‬למעשה‪ ,‬העלאת‬
‫טמפרטורה תעלה תמיד את קצב התגובה הכימית‪ ,‬כך שמדובר באמצעי אגרסיבי ויעיל ביותר‪.‬‬
‫קבוע התגובה באמצעות משוואת ארהניוס‪ ,‬המתארת את הקשר בין טמפרטורה למהירות‬
‫התגובה‪:‬‬
‫משוואה מספר ‪ – 2‬משוואת אהרוניוס‪:‬‬

‫‪K ( T ) =A ∙exp‬‬ ‫) (‬
‫‪−Ea‬‬
‫‪RT‬‬
‫משוואה מספר ‪ – 3‬פיתוח משוואת אהרוניוס לשם מציאת אנרגיית השפעול של התגובה‪:‬‬
‫‪K 1 Ea 1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ln‬‬ ‫) ‪= ( −‬‬
‫‪K2 R T 1 T 2‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪ -R‬קבוע הגזים‪.‬‬
‫‪ -T‬טמפרטורה‪.‬‬
‫‪-Ea‬אנרגיית האקטיבציה (השפעול)‪.‬‬
‫‪-A‬מקדם הפרה‪-‬אספוננציאלי‪.‬‬
‫בניסוי זה אנו נבצע תגובה של סיבון של אתיל אצטט (‪ )CH3COOC2H2‬ע"י נתרן הידרוקסיד (‬
‫‪.)-NaOH‬‬
‫התגובה (סדר שני)‪:‬‬
‫¿‪−‬‬ ‫¿‪−‬‬
‫¿ ¿ )‪CH 3 COO C 2 H 5 (aq )+O H (aq) → CH 3 C OO (aq )+C 2 H 5 OH (aq‬‬
‫סיבון היא תגובה כימית המשמשת לרוב בתעשיית ייצור הסבונים‪ .‬בתגובה זו מתבצעת הידרוליזה‬
‫של האסטר במולקולת האתיל אצטט‪ ,‬בתנאים בסיסיים הנוצרים ע"י פירוק של נתרן הידרוקסיד‬
‫במים‪ .‬התוצרים של תגובת הסיבון הם כוהל‪ ,‬ומלח של חומצה קרבוקסילית‪.‬‬

‫כיוון שאנו משתמשים בניסוי זה ריכוז שווה של נתרן הידרוקסידי ואתיל אצטט‪ ,‬אז משוואת‬
‫הקצב שלנו לאחר איטגרציה וסידור תראה כך‪:‬‬

‫משוואה מספר ‪ – 4‬משוואת הקצב של הניסוי שלנו‪:‬‬

‫‪x‬‬
‫= ‪Kt‬‬
‫) ‪[ A ]( [ A ] −x‬‬

‫כאשר‪:‬‬
‫‪ -k‬קבוע הקצב של התגובה‪.‬‬
‫[‪ -]A‬ריכוז ההתחלתי של הנתרן הידרוקסיד (המתפרק ליוני נתרן והידרוקסיד ביחס של ‪ )1:1‬ושל‬
‫האתיל אצטט‪.‬‬
‫‪ -x‬ריכוז אחד התוצרים בזמן ‪.t‬‬

‫כדי שנוכל לעקוב אחרי התקדמות התגובה בניסוי‪ ,‬נמדוד מוליכות של התמיסה בזמנים שונים‪.‬‬
‫מדידת המוליכות מבוססת על הידע שלנו שיוני ההידרוקסיד הנמצאים בריכוז מקסימלי בתחילת‬
‫התגובה הם בעלי מוליכות חשמלית גבוהה‪ ,‬בעוד שיוני האצטט המופיעים כתוצר הם בעלי‬
‫מוליכות חשמלית נמוכה‪ .‬לכן ככל שהתגובה תתקדם‪ ,‬ימעטו יוני ההידרוקסיד בעלי המוליכות‬
‫הגבוהה‪ ,‬וירבו יוני האצטט בעלי המוליכות הנמוכה‪ ,‬ולכן המוליכות הכללית של התמיסה תרד‪.‬‬

‫כדי לעבוד עם משוואת הקצב באמצעות מד המוליכות פותחה משוואה המתארת את קצב‬
‫התגובה בהתאמה למוליכות הזמן ‪.t‬‬

‫משוואה מספר ‪ – 5‬משוואת הקצב בהתאמה למוליכות החשמלית של התמיסת הניסוי‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫=)‪K (t‬‬
‫¿¿¿‬

‫כאשר‪:‬‬
‫‪ - L0‬המוליכות ההתחלתית המתקבלת הודות ליוני ההידרוקסיד ויוני הנתרן‪.‬‬
‫‪ -Lt‬מוליכות בזמן ‪.t‬‬
‫‪ - ∞L‬מוליכות בזמן אינסוף‪ ,‬כלומר מוליכות כאשר התגובה נגמרת והיא נגרמת הודות ליוני הנתרן‬
‫והאצטט בלבד‪.‬‬
‫[‪ -0]-OH‬ריכוז התחלתי של יוני ההידרוקסיד‪.‬‬

‫וכדי למצוא את ‪ K‬של התגובה כולה‪ ,‬נמצא את )‪ K(t‬עבור כל זמן שמדדנו‪ ,‬ולאחר מכן נבנה גרף‬
‫של )‪ K(t‬המתקבל מכל זמן נמדד כפונקציה של זמן (‪ .)t‬השיפוע של העקומה שתתקבל היא תהיה‬
‫הקבוע הקצב של התגובה כולה ‪.K‬‬

‫לשם חישוב אנרגיית האקטיבציה נכניס את שני הקצבי התגובה שהתקבלו עבור ‪ 2‬טמפרטורות‬
‫שונות ונציב במשוואת אהרוניוס המפותחת (משוואה מספר ‪ ,)3‬ונמצא את אנרגיית האקטיבציה‪.‬‬
 ‫מהלך הניסוי‪:‬‬

‫הוכן אמבט בטמפרטורה של ‪.C35°‬‬ ‫‪.1‬‬

‫נמדדה טמפרטורת החדר‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הוכנו שני ארלנמיירם של ‪ 350‬מ"ל‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אל ארלנמייר מספר ‪ 1‬הוכנסו‪ 25 :‬מ"ל מים‪ 50 ,‬מ"ל ‪ NaOH‬בריכוז ‪ M0.02, 50‬מ"ל של‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ CH3COOC2H5‬בריכוז ‪.M0.02‬‬
‫הוכנס תא מוליכות ונמדדה המוליכות‪ ,‬תוך כדי ערבוב והוגדר זמן התחלתי‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫נמדדה המוליכות כל כמה דקות‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫לארלנמייר ‪ 2‬הוכנסו‪ 75 :‬מ"ל מים‪ 50 ,‬מ"ל של ‪ CH3COOC2H5‬בריכוז ‪.M0.02‬‬ ‫‪.7‬‬
‫נמדד ‪ ∞L‬לאחר המתנה של חמש דקות‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫ארלנמייר ‪ 2‬הועבר לאמבט בטמפרטורה של ‪.C35°‬‬ ‫‪.9‬‬
‫לאחר ‪ 5‬דקות נמדדה המוליכות בארלנמייר ‪.2‬‬ ‫‪.10‬‬
‫לארלנמייר ‪ 3‬הכונסו‪ 25 :‬מ"ל מים‪ 50 ,‬מ"ל ‪ NaOH‬בריכוז ‪.M0.02‬‬ ‫‪.11‬‬
‫נמדדו ‪ 50‬מ"ל של ‪ CH3COOC2H5‬בריכוז ‪ M0.02‬בבקבוק מדידה‪.‬‬ ‫‪.12‬‬
‫בקבוק המדידה הועבר לאמבט‪.‬‬ ‫‪.13‬‬
‫לאחר כ‪-‬חמש דקות הועבר תוכן הבקבוק לארלנמייר ‪.3‬‬ ‫‪.14‬‬
‫הוכנס תא מוליכות ונמדדה המוליכות‪ ,‬תוך כדי ערבוב והוגדר זמן התחלתי‪.‬‬ ‫‪.15‬‬
‫נמדדה המוליכות כל כמה דקות עד הגעה ל‪ 2/3-‬מהערך התחתלתי‪.‬‬ ‫‪.16‬‬

‫‪:MSDS‬‬
‫נוסחה‬ ‫מיגון‬ ‫טמפרטור טמפרטור סכנות‬ ‫צפיפות‬ ‫מסה‬ ‫נוסחת מבנה‪ ‬‬ ‫שם‬
‫כימית‬ ‫ובטיחו‬ ‫ת רתיחה ת המסה ואזהרות‬ ‫(‪g/‬‬ ‫מולרית‬ ‫החומר‬
‫ת‬ ‫‪) °)C‬‬ ‫‪)°)C‬‬ ‫‪)cm^3‬‬ ‫(‪g/‬‬
‫‪)mol‬‬
‫להרחיק ‪CH3COOC2H‬‬ ‫‪83.6-‬‬ ‫‪77.1‬‬ ‫‪0.902‬‬ ‫‪88.106‬‬ ‫אתיל‬
‫‪5‬‬ ‫מאש‪.‬‬ ‫אצטט‬
‫בעת‬
‫מגע עם‬
‫החומר‬
‫יש‬
‫לשטוף‬
‫את‬
‫האזור‬
‫מיד‪.‬‬
‫ללבוש‬
‫חלוק‬
‫כפפות‪.‬‬
‫‪CH3COONa‬‬ ‫ללבוש‬ ‫‪324 ‬‬ ‫‪ 881.4‬‬ ‫‪1.528‬‬ ‫‪ 82.034‬‬ ‫נתרן‬
‫חלוק‬ ‫אצטט‬
‫כפפות‪.‬‬

‫‪NaOH‬‬ ‫ללבוש‬ ‫‪ 1,388‬‬ ‫‪ 2.13  39.9971‬‬ ‫נתרן‬

‫חלוק‬ ‫‪ 323‬‬ ‫הידרוקסי‬
‫כפפות‪.‬‬ ‫ד‬
 ‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫חוברת מעבדה כימיה פיזקלית ‪ 2021‬אוניברסיטת אריאל‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ - /https://chemicalsafety.com/sds-search‬מציאת ‪MSDS‬‬ ‫‪.2‬‬