‫מעבדה בתרמודינמיקה‬

‫מדחס בוכנה‬
‫‪-1-‬‬
‫________________________________________________________________________________‬
‫מדחס בוכנה‬
‫רקע תיאורטי‬
‫הגדרה‬
‫מדחס הנו מתקן המשמש להעלאת לחץ הגזים בתוכו‪ .‬ישנם מספר סוגי מדחסים‪ ,‬אולם אנו נתייחס למדחס בוכנה חד דרגתי‪.‬‬

‫מבנה המדחס‬
‫המדחס כולל את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫• צילינדר חלול )‪(1‬‬
‫• בוכנה )‪(2‬‬
‫• שסתום פליטה )‪(3‬‬
‫• שסתום יניקה )‪(4‬‬

‫ניתוח תרמודינמי של התהליך‬

‫לשם בחינת התהליך עלינו להניח מספר הנחות המפשטות את הניתוח התרמודינמי‪:‬‬

‫הנחות עבור מדחס אידיאלי‪:‬‬

‫• כל התהליכים הפיכים פנימיים וכמו‪-‬כן אין חיכוך‪.‬‬
‫• היניקה כמו גם הפליטה נעשים בלחץ קבוע‪.‬‬
‫• הדחיסה וההתפשטות איזנטרופים או איזותרמיים‪.‬‬
‫• נפח היניקה של הגז הטרי זהה לנפח מהלך הבוכנה‪ ,‬משמע למכפלת שטח חתך הבוכנה באורך המהלך‪.‬‬

‫ההנחות עבור מדחס אידיאלי אמיתי‪:‬‬

‫• כל התהליכים הפיכים פנימיים וכמו‪-‬כן אין חיכוך‪.‬‬
‫• היניקה כמו גם הפליטה נעשים בלחץ קבוע‪.‬‬
‫• הדחיסה וההתפשטות פוליטרופים‪.‬‬
‫• נפח היניקה של הגז הטרי קטן מנפח מהלך הבוכנה‪.‬‬

‫במדחס אידיאלי אמיתי בתום תהליך הפליטה נשאר גז בלחץ גבוה הכלוא בנפח שבין הבוכנה לראש הצילינדר‪ .‬נפח זה מכונה‬
‫נפח שווא‪ Vc ,‬וערכו הנו ‪ 4 %‬עד ‪ 10 %‬מנפח המהלך‪ .‬עם ירידת הלחץ‪ ,‬בתהליך ההתפשטות‪ ,‬נפח הגז הכלוא גדל כך שבעת‬
‫פתיחת שסתום היניקה הוא ‪ ,Vc‬ולכן נפח הגז הטרי הנכנס לצילינדר קטן מסה"כ נפח הצילינדר‪.‬‬
 ‫מעבדה בתרמודינמיקה‬
‫מדחס בוכנה‬
‫‪-2-‬‬
‫________________________________________________________________________________‬
‫מדחס מציאותי‬
‫במדחס חד דרגתי מציאותי קיים מפל לחץ בגלל השסתומים‪ ,‬כך שבפועל תהליך היניקה והפליטה לא נעשים בלחצים‬
‫קבועים‪.‬‬

‫מדחסים רב דרגתיים‬
‫כשיש צורך בדחיסה ללחצים גבוהים‪ ,‬מדחס חד דרגתי אינו יעיל )נראה זאת במהלך הניסוי(‪ ,‬על כן יש צורך בדחיסה רב‬
‫דרגתית‪ ,‬כאשר בין דרגה אחת לשניה הגז מקורר לטמפרטורת הסביבה‪.‬‬

‫דיאגרמת ‪ P-V‬המתארת את התהליך המחזורי המתרחש במדחס ‪:‬‬

‫תהליך היניקה‪ .‬השסתומים נפתחים וגז טרי נכנס לצילינדר בלחץ קבוע‪.‬‬ ‫‪1← 0‬‬
‫תהליך הדחיסה‪ .‬השסתומים נסגרים והלחץ בצילינדר עולה‪.‬‬ ‫‪2 ←1‬‬
‫תהליך הפליטה‪ .‬השסתומים נפתחים והגז נפלט החוצה בלחץ קבוע‪.‬‬ ‫‪3←2‬‬
‫תהליך התפשטות‪ .‬השסתומים סגורים והלחץ בצילינדר יורד‪.‬‬ ‫‪0←3‬‬
 ‫מעבדה בתרמודינמיקה‬
‫מדחס בוכנה‬
‫‪-3-‬‬
‫________________________________________________________________________________‬

‫משוואת תרמודינמיות המייצגות את התהליך הדחיסה‪:‬‬

‫החוק הראשון של התרמודינמיקה עבור נפח בקרה הנו‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪V 2i‬‬ ‫‪ dE‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪V 2e‬‬ ‫‪‬‬

‫‪Q& c.v + ∑ m& i  hi +‬‬ ‫‪+ gZ i  = c.v + ∑ m& e  he +‬‬ ‫‪+ gZ e  + W&c.v‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫אל המדחס נוכל להתייחס בקירוב טוב כאל נפח בקרה אשר לו כניסה אחת ויציאה אחת‪ .‬מאחר ונפח הבקרה נייח ביחס‬
‫‪dmc.v‬‬ ‫‪dEc.v‬‬
‫(‪ ,‬נוכל‬ ‫‪= 0,‬‬ ‫למערכת קואורדינטות‪ ,‬ומצב המסה בכל נקודה בנפח הבקרה קבוע בזמן )משמע‪= 0 :‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫להתייחס לתהליך כאל ‪ Steady State Steady Flow – SSSF‬המקיים את המשוואה הבאה‪:‬‬

‫‪Q& c.v + m& i hi = m& e he + W& c.v‬‬

‫החוק השני של תרמודינמיקה עבור נפח בקרה הנו‪:‬‬

‫‪dS c .v‬‬ ‫&‪Q‬‬
‫‪+ ∑ m& e se − ∑ m& i si ≥ ∑ c .v c.v‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪T‬‬
‫בתהליך הדחיסה ‪ ,‬תהליך הפיך מסוג ‪ SSSF‬בעל כניסה ויציאה אחת‪ ,‬ניתן לרשום את החוק השני באופן הבא‪:‬‬
‫&‪Q‬‬
‫‪m& e s e − m& i s i = c .v‬‬
‫‪T‬‬
‫מהצבת החוק השני בחוק הראשון מתקבל‪:‬‬

‫) ‪W& c .v = m& (Tds − dh‬‬

‫מאחר שבגזים אידיאלים מתקיים הקשר הבא‪:‬‬

‫‪Tds = dh − vdp‬‬
‫נקבל את המשוואה הבאה‪:‬‬
‫‪W = ∫ VdP‬‬
‫כלומר העבודה מבוטאת כשטח תחת דיאגרמת ‪.P-V‬‬
‫נציין כי עבודה המושקעת בנפח הבקרה כמו גם חום הנפלט מנפח הבקרה מוגדרים שליליים‪ .‬על כן עבודת הדחיסה שלילית‪.‬‬
 ‫מעבדה בתרמודינמיקה‬
‫מדחס בוכנה‬
‫‪-4-‬‬
‫________________________________________________________________________________‬

‫פיתוח משוואת עבודת הדחיסה בתנאים שונים‪:‬‬

‫אוויר‪ ,‬גז אידיאלי‪ ,‬מקיים את משוואת הגזים האידיאלים‪:‬‬

‫‪PV = mRT‬‬ ‫נשתמש בקשר זה למציאת משוואת העבודה השונות‪.‬‬

‫העבודה שיש להשקיע בדחיסה איזותרמית‪:‬‬

‫‪PV = const‬‬

‫‪RT‬‬ ‫‪p ‬‬ ‫‪p ‬‬

‫∫ ‪W = −m‬‬ ‫‪dP = −mRT ln 2  = P1V1 ln 1 ‬‬ ‫העבודה שיש להשקיע בדחיסה איזנטרופית )תהליך‬
‫‪P‬‬ ‫‪ p1 ‬‬ ‫‪ p2 ‬‬ ‫אדיאבטי הפיך(‪:‬‬

‫‪PV K = const‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪k −1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪k −1‬‬
‫‪‬‬
‫‪kRT1  p 2  k‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪P KV‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪k‬‬
‫∫ ‪W = −m‬‬ ‫∫ ‪dP = −mP V‬‬
‫‪K‬‬
‫‪dP = −m‬‬ ‫= ‪  − 1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪P1V1 1 −   ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪k − 1  p1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪k −1‬‬ ‫‪  p1  ‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪K‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫העבודה שיש להשקיע בדחיסה פוליטרופית‪:‬‬

‫‪PV n = const‬‬

‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n −1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪n −1‬‬
‫‪‬‬
‫‪nRT1  p 2  n‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪P nV‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪n‬‬
‫∫ ‪W = −m‬‬ ‫‪dP = −mP V ∫ 1 dP = − m‬‬
‫‪n‬‬ ‫= ‪  − 1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪P1V1 1 −   ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪n − 1  p1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪n −1‬‬ ‫‪  p1  ‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Pn‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫בהסתמך על דיאגרמת ‪ P-V‬עבור מדחס אידיאלי‪ ,‬ניתן לראות כי העבודה שיש להשקיע בדחיסה איזותרמית היא הקטנה‬
‫ביותר‪.‬‬

‫קשרים בתהליך פוליטרופי‪:‬‬

‫מתוך הגדרת התהליך הפוליטרופי‪ ,‬ומשוואת הגזים האידיאליים‪:‬‬

‫‪PV n = const‬‬
‫‪PV = mRT‬‬ ‫מתקבלים הקשרים הבאים‪:‬‬

‫‪n‬‬
‫‪p2  V1 ‬‬
‫‪= ‬‬
‫‪p1  V2 ‬‬
‫‪n −1‬‬
‫‪n −1‬‬
‫‪T2  P2 ‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪V ‬‬
‫‪= ‬‬ ‫‪=  1 ‬‬
‫‪T1  P1 ‬‬ ‫‪ V2 ‬‬
 ‫מעבדה בתרמודינמיקה‬
‫מדחס בוכנה‬
‫‪-5-‬‬
‫________________________________________________________________________________‬

‫עבור שני מצבים ידועים‪:‬‬

‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪P1V1 = P2V2‬‬
‫⇓‬
‫‪ln P1 + n ln V1 = ln P2 + n ln V2‬‬
‫‪n(ln V1 − nV2 ) = ln P 2 − ln P1‬‬
‫‪V ‬‬ ‫‪P ‬‬
‫‪n ln  1  = ln  2 ‬‬
‫‪ V2 ‬‬ ‫‪ P1 ‬‬
‫‪P ‬‬ ‫‪P ‬‬ ‫‪P ‬‬
‫‪ln  2 ‬‬ ‫‪ln  2 ‬‬ ‫‪ln  2 ‬‬
‫‪P‬‬ ‫= ‪ P1 ‬‬ ‫‪ P1 ‬‬
‫=‪n=  1 ‬‬
‫‪V ‬‬ ‫‪  V n ‬‬ ‫‪ P2  ‬‬
‫‪ln  1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ V2 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ln   2 n −1  ln ‬‬ ‫מקדם הפוליטרופה‪ ,‬עבור תהליך פוליטרופי בו חומר העבודה הנו גז אידיאלי‪ ,‬הנו‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫‪T 2 ‬‬
‫‪  V1  ‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪  V2  ‬‬ ‫‪  T1  ‬‬ ‫‪P ‬‬
‫‪ln 2 ‬‬
‫=‪n‬‬ ‫‪ P1 ‬‬
‫‪P ‬‬ ‫‪T ‬‬
‫‪ln 2  − ln 2 ‬‬
‫‪ P1 ‬‬ ‫‪ T1 ‬‬
‫שאלות הכנה‬
‫בהתבסס על הקשרים התרמודינמיים שהוצגו‪ ,‬מצאו את התלות בין הפרמטרים הבאים‪:‬‬
‫בין ‪ , n‬מקדם פוליטרופי‪ ,‬ל‪ , P2 -‬לחץ הפליטה‪.‬‬
‫בין ‪ , V&TP‬נפח הגז הטרי הנכנס בתנאי סביבה‪ ,‬ל‪ , P2 -‬לחץ הפליטה‪.‬‬
‫בין ‪ , η v‬הנצילות הנפחית‪ ,‬ל‪ , P2 -‬לחץ הפליטה‪.‬‬
‫&‪W‬‬
‫‪,‬היחס בין הספק המדחס האיזותרמי להספק המדחס הפוליטרופי‪ ,‬ל‪ , P2 -‬לחץ הפליטה‪.‬‬ ‫בין‬
‫‪W& T‬‬
‫&‪W‬‬
‫?‬ ‫עם עליית לחץ הפליטה‪ , P2 ,‬כיצד ישתנו ‪ η v , V&TP , n‬ו ‪-‬‬
‫‪W& T‬‬
 ‫מעבדה בתרמודינמיקה‬
‫מדחס בוכנה‬
‫‪-6-‬‬
‫________________________________________________________________________________‬

‫הניסוי‬
‫מטרת הניסוי‬

‫הכרת עקרונות הפעולה של מדחס בוכנה חד דרגתי‪.‬‬

‫מציאת הפרמטרים העיקריים המשפיעים על פעולת המדחס‪ ,‬ובדיקת השתנותם כתלות בלחץ הפליטה‪.‬‬

‫תאור מערכת הניסוי‬

‫‪5‬‬

‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫מערכת הניסוי מורכבת מהחלקים הבאים‪:‬‬

‫• רוטמטר )מד ספיקה נפחית(‪(1) .‬‬

‫• מיכל שיכוך‪(2) .‬‬
‫• מדחס חד בוכנתי‪(3) .‬‬
‫• מיכל לחץ‪(4) .‬‬
‫• מד טמפרטורה‪(5) .‬‬
‫• וסת לחץ )מנומטר(‪(6) .‬‬
 ‫מעבדה בתרמודינמיקה‬
‫מדחס בוכנה‬
‫‪-7-‬‬
‫________________________________________________________________________________‬
‫תיאור התהליך‬
‫הניסוי מבוצע על מדחס חד דרגתי מקורר אויר‪ .‬מהירותו הסיבובית כמו גם מהלך הבוכנה‪ ,‬שטח חתכה‪ ,‬ונפח השווא נתונים‪.‬‬
‫בשלב היניקה‪ ,‬בשל לחץ היניקה הנמוך מעט מלחץ הסביבה‪ ,‬אוויר החדר נכנס למערכת‪.‬‬
‫תוך כדי מעברו למדחס‪ ,‬נמדדת ספיקתו המסית על ידי הרוטמטר‪ .‬כיול הרוטמטר הנו באחוזים‪ ,‬כך ש ‪ 100%‬מייצג ספיקה‬
‫‪ l ‬‬
‫‪. 170 ‬‬ ‫של‬
‫‪ min ‬‬
‫מהירות האוויר בכנסה למדחס מוקטנת באמצעות שימוש במיכל שיכוך‪.‬‬
‫בעזרת שימוש בוסת הלחץ ניתן לקבוע את הלחץ במיכל‪ .‬בשלב הפליטה אויר נפלט מהמדחס חזרה לחדר בשל הפרש לחצים‬
‫בין המדחס למיכל הלחץ‪ .‬הפרשי הלחצים ביניקה ובפליטה מתאפשר הודות לשסתומי הפליטה והיניקה במדחס‪.‬‬

‫מהלך הניסוי‬
‫הפעילו את המדחס‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫המתינו מספר דקות להתייצבות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שנו את הלחץ במיכל על ידי שימוש בוסת הלחץ‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫קראו ורשמו את הלחץ במנומטר ואת הערכים המתקבלים ברוטמטר ובמד הטמפרטורה המוצב ביציאה מהמדחס‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫חזרו מספר פעמים על הפעולה עם שינוי לחץ המיכל‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫] [‬
‫‪T2 o C‬‬ ‫]‪V& [%‬‬ ‫] ‪Ptan k [bar‬‬ ‫מספר מדידה‬
‫טמפרטורת פליטה‬ ‫ספיקה נפחית בכניסה‬ ‫לחץ המיכל‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬

‫נתונים נוספים‪:‬‬

‫הערך‬ ‫הפרמטר‬
‫‪ -‬טמפרטורת הסביבה‬ ‫‪T1 o C‬‬‫] [‬
‫]‪ - ω [rpm‬מהירות סיבובית של ציר המדחס‬
‫‪ -‬קוטר הבוכנה‬ ‫]‪D[cm‬‬
‫‪ -‬אורך מהלך הבוכנה‬ ‫]‪L[cm‬‬
‫] ‪ - ∆P[kPa‬מפל הלחץ בשסתומי היניקה והפליטה‬
‫‪ -‬נפח שווא‬ ‫]‪VC [cc‬‬
 ‫מעבדה בתרמודינמיקה‬
‫מדחס בוכנה‬
‫‪-8-‬‬
‫________________________________________________________________________________‬

‫עיבוד תוצאות‬
‫‪ .1‬רשמו את מטרת הניסוי‪.‬‬
‫‪ .2‬רשמו את הנוסחאות הבאות בצורתן הפרמטרית והציגו דוגמת חישוב מפורטת בהתבסס על תוצאות המדידה הראשונה‪.‬‬
‫אנא הקפידו על בדיקת ורישום היחידות‪.‬‬

‫הנוסחאות הבאות מבוססות על הסכימה הבאה‪ ,‬דיאגרמת ‪ PV‬במדחס אידיאלי אמיתי בו תהליך הדחיסה וההתפשטות‬
‫פוליטרופי‪.‬‬

‫מצב ‪ 1‬מוגדר כיניקה‪ ,‬מצב ‪ 2‬כפליטה‪.‬‬

‫א‪ .‬לחץ היניקה‪:‬‬

‫לחץ היניקה נמוך מעט מלחץ הסביבה‪ ,‬בשל מפל הלחץ בשסתום היניקה‪ ,‬על כן‪:‬‬

‫‪P1 = P0 − ∆P‬‬ ‫] ‪[kPa‬‬

‫ב‪ .‬לחץ הפליטה‪:‬‬
‫לחץ הפליטה גבוה מעט מלחץ המיכל‪ ,‬בשל מפל הלחץ בשסתום הפליטה‪ ,‬על כן‪:‬‬

‫‪P2 = Ptan k + ∆P‬‬ ‫] ‪[kPa‬‬

‫ג‪ .‬מקדם הפוליטרופה‪:‬‬
‫מתוך הפיתוח שנעשה ברקע התיאורטי‪:‬‬

‫‪P ‬‬
‫‪ln 2 ‬‬
‫=‪n‬‬ ‫‪ P1 ‬‬
‫‪P ‬‬ ‫‪T ‬‬
‫‪ln 2  − ln 2 ‬‬
‫‪ P1 ‬‬ ‫‪ T1 ‬‬
 ‫מעבדה בתרמודינמיקה‬
‫מדחס בוכנה‬
‫‪-9-‬‬
‫________________________________________________________________________________‬
‫ד‪ .‬מציאת ‪: V0‬‬
‫להזכירכם‪ ,‬בתום תהליך הפליטה נותר גז הכלוא בין הבוכנה לראש הצילינדר‪ .‬בסיום תהליך הפליטה ועד תחילת‬
‫תהליך היניקה‪ ,‬משמע בתהליך ההתפשטות הפוליטרופית‪ ,‬השסתומים סגורים‪ .‬לכן מסת הגז הכלוא נשארת קבועה‪,‬‬
‫אולם בשל ירידת הלחץ‪ ,‬נפח הגז הכלוא גדל‪ .‬תהליך ההתפשטות הנו פוליטרופי על כן מתקיים הקשר הבא‪:‬‬

‫‪P2V n c = P1V n 0‬‬

‫⇓‬
‫‪1‬‬
‫‪ P n‬‬
‫‪V0 =  2  Vc‬‬ ‫] ‪[cc‬‬
‫‪ P1 ‬‬
‫ה‪ .‬נפח הצילינדר‪: V1 ,‬‬
‫נפח הצילינדר הנו נפח המהלך בתוספת נפח השווא‪.‬‬

‫‪πD 2‬‬
‫‪V1 = Vc +‬‬ ‫‪⋅L‬‬ ‫] ‪[cc‬‬
‫‪4‬‬
‫ו‪ .‬נפח הגז הטרי המחושב‪: Vcal ,‬‬
‫בשלב היניקה נכנס גז טרי למערכת הניסוי‪ .‬נפח זה מוגבל בשל קיום ‪. V0‬‬

‫‪Vcal = V1 − V0‬‬ ‫] ‪[cc‬‬

‫ז‪ .‬נפח הגז הטרי המחושב‪ ,‬בתנאי סביבה‪: VTP −cal ,‬‬
‫נפח הגז הטרי‪ ,‬כפי שחושב בסעיף הקודם ‪ Vcal‬מתקבל עבור מצב יניקה‪ ,‬בו הלחץ והטמפרטורה שונים במקצת מאלו‬
‫הקיימים בסביבה‪ .‬כדי שנוכל להשוות בין הספיקה הנפחית של הגז הטרי שנמדדה בניסוי בתנאי סביבה ) ‪,( V& [%]exp‬‬
‫לבין הספיקה המחושבת באותם תנאים ) ‪ ( V&TP −cal‬עלינו למצוא את ערכו של ‪ V‬בתנאי סביבה ) ‪.( VTP −cal‬‬
‫מאחר שהאוויר הנו גז אידיאלי‪ ,‬הוא מקיים את משוואת הגזים האידיאליים‪:‬‬
‫‪PV = mRT‬‬
‫נוכל להשוות בין שני המצבים הבאים‪:‬‬
‫מצב ראשון – מצב היניקה בו הלחץ הנו לחץ היניקה ‪ , P1‬ונפח הגז הטרי כפי שחושב הנו ‪.V‬‬
‫מצב שני – יניקה בתנאי סביבה‪ ,‬משמע ‪ , P0‬ונפח הגז הטרי ‪. VTP‬‬
‫נניח כי שינוי הטמפרטורה בין המצב הראשון לשני זניחה‪ ,‬על כן‪:‬‬

‫‪P0VTP − cal = P1Vcal‬‬

‫⇓‬

‫‪P1‬‬
‫= ‪VTP −cal‬‬ ‫‪Vcal‬‬ ‫]‪[cc‬‬
‫‪P0‬‬

‫ח‪ .‬הספיקה הנפחית המחושבת של הגז הטרי‪ ,‬בתנאי סביבה‪: V&TP −cal ,‬‬
‫הספיקה הנפחית תתקבל על ידי הכפלת נפח הגז הטרי הנכנס בכל מחזור במספר‬
‫‪ l ‬‬ ‫הפעמים שהמדחס מבצע את המחזור בדקה‪.‬‬
‫‪V&TP −cal = VTP −cal ⋅ ω‬‬ ‫‪ min ‬‬
 ‫מעבדה בתרמודינמיקה‬
‫מדחס בוכנה‬
‫‪- 10 -‬‬
‫________________________________________________________________________________‬

‫ט‪ .‬הספיקה המדודה‪ ,‬בתנאי סביבה‪: V&TP −exp ,‬‬

‫] ‪170[l / min‬‬
‫×]‪V&TP −exp = V& [%‬‬ ‫] ‪[l / min‬‬
‫]‪100[%‬‬

‫י‪ .‬הנצילות הנפחית‪: η v ,‬‬

‫הנצילות הנפחית מוגדרת כיחס בין נפח הגז הטרי שנכנס למדחס לבין נפח המהלך‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫= ‪ηv‬‬
‫‪V1 − Vc‬‬
‫יא‪ .‬הספק המדחס‪: W& ,‬‬
‫הספק המדחס יתקבל על ידי הכפלת עבודת המדחס במהירותו הסיבובית של המדחס‪.‬‬
‫תהליך הדחיסה הנו פוליטרופי‪ ,‬על כן‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪n −1‬‬

‫‪‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪n‬‬
‫= &‪W‬‬ ‫‪P1V&TP −exp 1 −   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫] ‪[kW‬‬
‫‪n −1‬‬ ‫‪  p1  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫יב‪ .‬הספק המדחס האיזותרמי‪: W& T ,‬‬

‫הספק המדחס אילו התהליך היה איזותרמי‪.‬‬

‫‪P‬‬
‫‪W&T = P1V&TP −exp ln 1‬‬ ‫] ‪[kW‬‬
‫‪P2‬‬

‫‪ .3‬השתמשו בתוכנת ‪ Excel‬לשם חישוב הנוסחאות עבור יתר המדידות‪.‬‬

‫‪ .4‬הציגו את התוצאות בטבלה מסודרת‪.‬‬
‫‪ .5‬בעזרת תוכנת ‪ Excel‬הציגו את הגרפים הבאים‪:‬‬
‫‪2‬‬‫&‪ V‬כפונקציה של ‪P‬‬ ‫&‪ V‬ו‬
‫‪TP − cal‬‬ ‫‪TP − exp‬‬

‫‪ n‬כפונקציה של ‪P2‬‬
‫&‪W‬‬
‫כפונקציה של ‪P2‬‬
‫&‪W‬‬ ‫‪TP‬‬
‫רשמו את מסקנותיכם בהסתמך על הגרפים‪ .‬יש לבסס מסקנות אלו על ידי שימוש בנוסחאות המתאימות‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫עבודה מהנה !!!‬

 ‫מעבדה בתרמודינמיקה‬
‫מדחס בוכנה‬
- 11 -
________________________________________________________________________________
‫ביבליוגרפיה‬
Sonntag, Borgnakke& Van Wylen, F Fundamentals of Thermodynamics, John Wiley, 1998
:‫העשרה‬

http://www.csupomona.edu/~physics/demo/thermody.html
http://www.talkorigins.org/faqs/thermo/probability.html
http://www.danfoss.com/compressors/technical_information/technical_information_index.htm