‫

‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫חקר זמן ישיר‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫חקר זמן – ‪Time study‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫טכניקה המאפשרת קביעת תקן זמן לביצוע‬
‫
‬
‫
‬ ‫מטלה על ידי עובד מיומן בשיטת עבודה נתונה‪.‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫חקר זמן – ‪Time study‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫התקן הבריטי ‪ 3138‬מגדיר חקר עבודה כדלקמן‪:‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫"בחינה שיטתית של פעולות במטרה לשפר את‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫השימוש היעיל בעובדים ובמשאבים אחרים"‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫חקר זמן ישיר‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫‪ ‬בחירת העובד הנחקר‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬מתן הסבר ( עובד‪ ,‬הנהלה‪ ,‬ועד עובדים)‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫‪ ‬חלוקה לאלמנטים ברורים ( מגע‪ ,‬דחיפה וכיו"ב)‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬בחירת שיטת המדידה‪.‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫‪ ‬איסוף ותיעוד המידע‪.‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫חלוקת הפעולה לאלמנטים‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫מטרות החלוקה לאלמנטים‪:‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫❖הבנה טובה יותר של התהליך‬
‫
‬
‫
‬ ‫❖דיוק במדידות‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫❖איתור אלמנטים מיותרים‬
‫
‬
‫
‬ ‫❖הפרדה בין סוגים שונים של אלמנטים‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫❖הערכת קצב טובה יותר‬
‫
‬
‫
‬
‫❖שינוי באחד האלמנטים‬
‫
‬
‫
‬ ‫❖שימוש עתידי‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫חקר זמן מחזורי‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬שלב ראשון‪:‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ o‬חלק את העבודה לאלמנטים ברורים‪.‬‬
‫
‬ ‫‪ o‬ציין אלמנטים זרים ואי מחזוריים‪.‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬שלב שני – מדגם ראשוני‪ ,‬ניפוי חריגים קביעת גודל מדגם ומדידה‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ o‬מדוד זמן של מספר מחזורים לקביעת גודל מדגם לחקר‪.‬‬
‫
‬
‫
‬
‫‪ o‬מדוד זמן של מספר מחזורים הנדרש‪.‬‬
‫
‬ ‫‪ o‬הרחק אלמנטים זרים‪.‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ o‬בצע הרחקת חריגים ועדכן את המדידות‪.‬‬
‫
‬
‫
‬
‫‪ o‬חשב זמן מדוד‬
‫
‬ ‫‪ o‬חשב זמן מתוקן בהתאם להערכת הקצב של כל אלמנט‪.‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ o‬חשב זמן יסוד בתאם לתדירותו של כל אלמנט‪.‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬שלב שלישי – תוספות אי רציפות‬
‫
‬
‫
‬
‫‪ o‬חשב זמן תקן בהתאם לתוספות אי רציפות‪.‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫הוצאת מדידות חריגות‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬לכל אלמנט בונים תרשים גבולות בקרה‪.‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬בניית תרשים גבולות בקרה‪:‬‬
‫
‬
‫
‬
‫‪ ‬גבול עליון ‪Upper Control Limit - UCL -‬‬
‫
‬ ‫‪ ‬גבול תחתון – ‪Lower Control Limit - LCL‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫חישוב הגבולות‪:‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ഥ‬‬
‫‪𝒙±‬‬ ‫‪ത‬‬
‫𝒙‬
‫‪.1‬‬
‫
‬ ‫𝟐‬
‫
‬
‫
‬
‫‪ഥ ± 𝑲 ∗ 𝝈 .2‬‬
‫𝒙‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬אם מתקבלות מדידות חריגות‪ ,‬יש לנפות ולחשב מחדש גבולות‬
‫
‬
‫
‬ ‫בקרה‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫דוגמא‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬להלן נתוני חקר זמן –‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪64‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪24‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪24‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪51‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪36‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪43‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬מצא דגימות חריגות בכל אחת מהשיטות‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪24‬‬ ‫𝟓𝟕 ‪ഥ = 𝟑𝟗.‬‬
‫𝒙‬
‫
‬ ‫‪34‬‬ ‫‪UCL=56.25‬‬
‫
‬ ‫‪ത‬‬
‫𝒙‬
‫‪ ‬עבור ‪ഥ ±‬‬
‫𝒙‬
‫‪45‬‬ ‫‪LCL=19.87‬‬
‫
‬ ‫𝟐‬
‫
‬ ‫‪47‬‬
‫
‬ ‫‪64‬‬ ‫גבולות בקרה‬
‫
‬ ‫‪70‬‬
‫
‬ ‫‪65‬‬
‫
‬ ‫‪47‬‬ ‫‪60‬‬
‫
‬ ‫‪64‬‬
‫
‬ ‫‪50‬‬
‫
‬ ‫‪51‬‬
‫
‬ ‫‪34‬‬ ‫‪40‬‬
‫
‬
‫זמן‬

‫
‬
‫‪56‬‬ ‫‪30‬‬
‫
‬ ‫‪15‬‬
‫
‬ ‫‪18‬‬ ‫‪20‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪17‬‬ ‫‪10‬‬
‫
‬ ‫‪19‬‬
‫
‬ ‫‪24‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪25‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪43‬‬ ‫מספר מדידה‬
‫
‬ ‫‪63‬‬
‫
‬
‫
‬
‫‪29‬‬
‫
‬ ‫‪36‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫𝟔𝟏 ‪ഥ = 𝟑𝟗.‬‬
‫𝒙‬
‫
‬
‫‪UCL=57.68‬‬
‫
‬ ‫‪24‬‬
‫
‬ ‫‪LCL=19.22‬‬ ‫‪ ‬ניפוי חריגים וחישוב מחדש‪:‬‬
‫
‬
‫‪34‬‬
‫
‬ ‫‪45‬‬
‫
‬
‫גבולות בקרה‬
‫‪47‬‬ ‫‪70‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪47‬‬
‫‪60‬‬
‫
‬ ‫‪51‬‬
‫
‬ ‫‪34‬‬ ‫‪50‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪56‬‬
‫‪40‬‬
‫
‬ ‫‪24‬‬
‫זמן‬

‫
‬
‫
‬
‫‪43‬‬ ‫‪30‬‬

‫
‬ ‫‪29‬‬ ‫‪20‬‬
‫
‬ ‫‪36‬‬
‫
‬ ‫‪10‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪0‬‬
‫
‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬
‫
‬ ‫מספר מדידה‬

‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫‪ ‬עבור ‪- ഥ𝒙 ± 𝑲 ∗ 𝝈 -‬נבחר ‪k=2‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫גבולות בקרה‬
‫
‬ ‫‪80‬‬

‫
‬
‫‪70‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪60‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪50‬‬
‫
‬
‫
‬
‫זמן‬

‫‪40‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪30‬‬

‫
‬
‫‪20‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪10‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪0‬‬
‫
‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪25‬‬

‫
‬ ‫מספר מדידה‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫חישוב מספר תצפיות נדרש‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫‪ ‬גודל מדגם בחקר זמן משפיע על דיוק זמן התקן‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫‪ ‬מספר מחזורי מדידה גבוה יותר משמעו רמת‬
‫
‬
‫
‬
‫דיוק גבוהה יותר‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫שיטה סטטיסטית לקביעת גודל מדגם‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬בקביעת גודל מדגם יש צורך לקבל ‪ 2‬החלטות‪:‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫‪ - r‬שעור הדיוק הנדרש )‪ (Accuracy‬מבטא את הסטיה המותרת‬
‫
‬
‫
‬
‫בחישוב זמן מדוד לאלמנט‪.‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫‪ - k‬רמת אמינות נדרשת בחישוב הממוצע ומבוטאת בסטיות תקן‬
‫
‬
‫
‬
‫)‪ - (Confidence Level‬מבטא את הבטחון של החוקר שהוא‬
‫
‬
‫
‬
‫מטפל באוכלוסיה הרלוונטית‪.‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫שיטה סטטיסטית לקביעת גודל מדגם‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ - r‬שעור הדיוק הנדרש ‪ -‬ברירת מחדל של ‪5%‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫‪ - k‬רמת אמינות – ברירת מחדל של ‪95%‬‬
‫
‬
‫
‬
‫‪ -α‬אם רמת האמינות היא ‪ ,95%‬הערך של ‪ α‬הוא ‪5%‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫‪𝑘 = 𝑧1−𝛼 = 1.96‬‬
‫
‬ ‫‪2‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪2 +‬‬
‫
‬ ‫𝜎∗𝑘‬
‫
‬ ‫=𝑛‬
‫
‬ ‫‪𝑟 ∗ 𝑥ҧ‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫דוגמא‬
‫
‬
‫
‬ ‫מהנדס ביצע חקר זמן על ‪ 3‬אלמנטים ומדד כ ‪ 20‬מחזורים‪ .‬התוצאות‬
‫
‬
‫
‬ ‫נתונות בטבלה‪.‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ .1‬חשב את מספר המדידות שיש לבצע לכל אחד מן האלמנטים‪.‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫רמת האמינות הנדרשת היא ‪ 95%‬ואי הדיוק המותר הוא ‪.5%‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ .2‬חשב את מספר המדידות הנוספות הנדרשות לכל אחד‬
‫
‬
‫
‬
‫מהאלמנטים לרמת האמינות ‪ 95%‬ואי הדיוק המותר ‪.5%‬‬
‫
‬
‫
‬
‫‪ .3‬חשב את רמת אי הדיוק בפועל של כל אחד מהאלמנטים אם‬
‫
‬ ‫קיימת דרישה של רמת אמינות ‪95%‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫אלמנט ‪1‬‬ ‫אלמנט ‪2‬‬ ‫אלמנט ‪3‬‬
‫
‬ ‫‪71‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪139‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪48‬‬ ‫‪21‬‬
‫
‬ ‫‪39‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪102‬‬
‫
‬ ‫‪47‬‬ ‫‪20‬‬
‫
‬ ‫‪36‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪102‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪51‬‬ ‫‪24‬‬
‫
‬ ‫‪39‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪91‬‬
‫
‬ ‫‪58‬‬ ‫‪25‬‬
‫
‬ ‫‪49‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪91‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪51‬‬ ‫‪22‬‬
‫
‬ ‫‪36‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪66‬‬
‫
‬ ‫‪73‬‬ ‫‪25‬‬
‫
‬ ‫‪53‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪182‬‬
‫
‬
‫
‬
‫‪56‬‬ ‫‪25‬‬
‫
‬ ‫‪41‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪111‬‬
‫
‬ ‫‪43‬‬ ‫‪21‬‬
‫
‬ ‫‪49‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪91‬‬
‫
‬
‫
‬
‫‪56‬‬ ‫‪25‬‬
‫
‬ ‫‪52‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪126‬‬
‫
‬ ‫‪41‬‬ ‫‪36‬‬
‫
‬ ‫ממוצע‬ ‫‪49.45‬‬ ‫‪24.3‬‬ ‫‪110.1‬‬
‫
‬
‫
‬
‫סטיית תקן‬ ‫‪10.19533‬‬ ‫‪8.240465‬‬ ‫‪32.36751‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫הערכת קצב ביצוע ‪Performance rating -‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫קצב נורמלי ( ‪ ) 100%‬הינו קצב המושג על ידי עובד מיומן ‪ ,‬ללא‬
‫
‬
‫
‬ ‫מאמץ מופרז העובד בשיטת עבודה מוגדרת במשך יום עבודה מלא‪.‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫קצב העבודה משתנה במהלך יום העבודה‪ ,‬וחישוב זמן התקן צריך‬
‫
‬
‫
‬ ‫להכיל את קצב העבודה‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫שינויים בקצב יכולים להיגרם על ידי‪:‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ o‬שונות באיכות החומרים‪.‬‬
‫
‬
‫
‬
‫‪ o‬שינויים בכלי העבודה‪.‬‬
‫
‬ ‫‪ o‬שינוים בתנאי העבודה‪.‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫שיטות להערכת קצב‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬שיטה סובייקטיבית מלאה המתבססת על נסיונו של חוקר‬
‫
‬
‫
‬ ‫הזמן‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫‪ ‬שיטה חצי סובייקטיבית – שימוש בטבלאות של הערכת‬
‫
‬
‫
‬
‫ביצועים שפותחה בחברת וסטינגהאוס – ‪Westinghouse‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬שיטת השוואה סינטטית‪.‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫שיטה סובייקטיבית‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬החוקר נותן ציון כמותי לקצב העבודה על סמך נסיונו‪ ,‬הציון מבטא‬
‫
‬
‫
‬ ‫את קצב ביצוע העבודה יחסית לזמן התקני‪.‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬הציון הוא סובייקטיבי ויכול להשתנות מחוקר לחוקר‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬קצב עבודה גבוה מהנורמה מעיד על זמן מדוד קצר מהזמן התקני‪.‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬לדוגמא – זמן מדוד ‪ 0.2‬דקות‪ – Nt ,‬זמן מתוקן‬
‫
‬
‫
‬ ‫𝑛𝑖𝑚 ‪𝑅𝑎𝑡𝑒 = 110 → 𝑁𝑡 = 0.2 ∗ 1.1 = 0.22‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫𝑛𝑖𝑚 ‪𝑅𝑎𝑡𝑒 = 90 → 𝑁𝑡 = 0.2 ∗ 0.9 = 0.18‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫שיטה חצי סובייקטיבית – ‪Westinghouse‬‬
‫
‬
‫
‬
‫‪System‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫שימוש בטבלאות המסייעות בהערכת קצב העבודה‪ .‬בטבלאות‬
‫
‬
‫
‬ ‫מתייחסות לארבעה גורמים‪:‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫❖מיומנות העובד (‪)Skill‬‬
‫
‬
‫
‬
‫❖מאמץ (‪)Effort‬‬
‫
‬ ‫❖תנאי עבודה (‪)Conditions‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫❖התמדה ‪ /‬עקביות (‪)Consistency‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫הקצב הינו סכום הגורמים‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬


‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫דוגמא‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫הערכת קצב סינטטית‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬הערכת קצב לפי פעולות מוגדרות מראש‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬השוואת הזמן בפועל לגבי מספר רב ככל הניתן שלאלמנטים‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬סימונים‪:‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫קצב – ‪R‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫זמן מוגדר מראש – ‪P‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫זמן מדוד עבור אותו אלמנט – ‪A‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬


‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫תדירות ‪f - Frequency‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫מספר הפעמים בהם אלמנט מופיע במחזור‪.‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫תדירות אלמנט ‪ A‬היא ‪ 2‬מופיע פעמיים בכל מחזור‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫תדירות אלמנט ‪ A‬היא ‪ 2‬מופיע פעמיים בכל מחזור‪.‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫תדירות אלמנט ‪ E‬היא ½ ‪ -‬מופיע אחת לשני מחזורים‬
‫
‬
‫
‬


‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫חישוב זמן יסוד‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫על פי התדירות ניתן להעמיס את הזמן המתוקן של כל אחד‬
‫
‬
‫
‬ ‫מהאלמנטים על משך הפעולה הכוללת‪.‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ANT=NT*f‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫זמן מתוקן של אלמנט ‪ 0.8 – E‬דקות‬
‫
‬
‫
‬ ‫זמן יסוד של אלמנט ‪ 0.4 – E‬דקות‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫דוגמא‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬בתחנת אריזה לשקיות הפתעה לימי הולדת‪ ,‬הנמכרות לחנויות‬
‫
‬
‫
‬ ‫נמדדו האלמנטים הבאים‪:‬‬
‫
‬ ‫זמן מתוקן במאיות‬ ‫אלמנט‬
‫
‬
‫
‬ ‫נתונים נוספים‪:‬‬ ‫דקה‬
‫
‬ ‫‪6.5‬‬ ‫לקיחת שקית הפתעה‬ ‫‪1‬‬
‫
‬‫‪ .1‬כל שקית הפתעה מכילה‬
‫
‬ ‫‪8.4‬‬ ‫לקיחת שישה ממתקים והנחתם בשקית‬ ‫‪2‬‬
‫
‬
‫‪ 12‬ממתקים‬
‫‪7.2‬‬ ‫סגירת השקית והנחתה בצד‬ ‫‪3‬‬
‫
‬ ‫‪ .2‬כל קופסה מכילה ‪30‬‬
‫
‬ ‫‪12.3‬‬ ‫לקיחת קופסה‬ ‫‪4‬‬
‫
‬
‫
‬
‫שקיות הפתעה‬ ‫‪9.8‬‬ ‫הנחת ‪ 5‬שקיות מוכנות והכנסתן‬ ‫‪5‬‬
‫‪ .3‬משטח מכיל ‪ 25‬קופסאות‬
‫
‬ ‫לקופסה‬
‫
‬
‫‪26.3‬‬ ‫סגירת הקופסה‪ ,‬עטיפתה והנחתה על‬ ‫‪6‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫משטח‬
‫
‬ ‫‪48.3‬‬ ‫לקיחת משטח למחסן‬ ‫‪7‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪22.3‬‬ ‫חזרה לתחנת העבודה‬ ‫‪8‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫חשבו את התדירות של כל אחד מהאלמנטים כאשר המוצר מוגדר‬ ‫‪‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫כשקית הפתעה‬
‫
‬
‫
‬ ‫חשבו את התדירות של כל אחד מהאלמנטים כאשר המוצר מוגדר‬ ‫‪‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫כקופסה‬
‫
‬
‫
‬ ‫חשבו את התדירות של כל אחד מהאלמנטים כאשר המוצר מוגדר‬ ‫‪‬‬
‫
‬
‫
‬
‫כמשטח‬
‫
‬
‫
‬
‫חשבו את זמן מחזור היסוד של של אחד מהמוצרים בסעיפים‬ ‫‪‬‬
‫
‬ ‫הקודמים‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬


‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫תוספת אי רציפות ‪Allowances -‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬תוספת זמן המתאימה את זמן התקן לסביבת העבודה‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬תוספת אי רציפות כוללת –‬
‫
‬
‫
‬ ‫תוספות מנוחה – ‪fatigue Allowances‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫צרכים אישיים – ‪Personal Allowances‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫תקלות בלתי נמנעות –‪Unavoidable Delays Allowances‬‬
‫
‬
‫
‬
‫תוספות מיוחדות ‪Special Allowances -‬‬
‫
‬ ‫תוספת הסתגלות ‪Adoption Allowances -‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫תוספות מנוחה‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫משתני עייפות התלויים בסביבת העבודה‬ ‫משתני עייפות פיזית (מאמץ גופני)‬
‫
‬
‫
‬ ‫תנאי אקלים‬ ‫אנרגיה מושקעת או כוח מופעל‬
‫
‬
‫
‬
‫תאורה‬ ‫מצב הגוף‬
‫
‬ ‫רעש‪ ,‬אבק‪ ,‬אוורור‬ ‫מאמץ העיניים‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫משתני עייפות מנטלית‬
‫
‬ ‫מונוטוניות‬
‫
‬
‫
‬ ‫תשומת לב‬
‫
‬
‫הערה ‪ -‬קביעת תוספות המנוחה איננה מדע
‬ ‫מאמץ שכלי‬
‫
‬
‫מדויק‪ .‬בחלק מהמקרים נדרש לבצע הערכה‬
‫
‬
‫
‬ ‫ואומדן אל אחוז התוספת‪ ,‬נדרש מו"מ בין‬
‫
‬ ‫העובדים להנהלה‪.‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫לוח תוספות מנוחה של נציבות המדינה והסתדרות החדשה‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬


‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫יישום תוספת אי רציפות בחישוב זמן תקן‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫דוגמא‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪ ‬בחקר זמן ישיר על פעולת קדיחה נמצאו הנתונים הבאים‪:‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫הערכת קצב הערות‬ ‫זמן מדוד‬ ‫אלמנט‬
‫
‬
‫
‬
‫ממוצעת‬ ‫ממוצע‬
‫
‬ ‫משקל החלק – ‪2.2‬ק"ג‬ ‫‪100‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫לקיחת שני חלקים ממשטח והנחתם על‬ ‫‪1‬‬
‫
‬ ‫שולן העבודה‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪90‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫ניקוי חלק‬ ‫‪2‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪100‬‬ ‫‪32.2‬‬ ‫פעולת קדיחה‬ ‫‪3‬‬
‫
‬ ‫‪90‬‬ ‫‪21.36‬‬ ‫ביקורת‬ ‫‪4‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪120‬‬ ‫‪6.32‬‬ ‫הנחת חלק על משטח‬ ‫‪5‬‬
‫
‬
‫ההליכה ללא משא‪ ,‬על‬ ‫‪90‬‬ ‫‪8.32‬‬ ‫הליכה למחסן‬ ‫‪6‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫משטח ישר‬
‫
‬ ‫המשטח מועבר על גבי‬ ‫‪120‬‬ ‫‪14.36‬‬ ‫הבאת משטח של ‪ 25‬חלקים לעיבוד‬ ‫‪7‬‬
‫
‬
‫
‬
‫עגלה‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫נתונים נוספים‪:‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫הזמנים נתונים במאיות דקה‬
‫
‬
‫
‬ ‫התאורה במקום העבודה רגילה‬
‫
‬
‫
‬
‫תנאי הסביבה קשים ויש רעש כבד‬
‫
‬ ‫תנאי האקלים בלתי נוחים‬
‫
‬
‫
‬ ‫הפעולה מתבצעת בעמידה‬
‫
‬
‫
‬ ‫לא נמצאו מדידות חריגות במחקר שבוצע‬
‫
‬
‫
‬ ‫נחקרו ‪ 80‬מוצרים (חלקים)‪ ,‬אלמנט ‪ 1‬נמדד ‪ 40‬פעמים במהלך החקר‪,‬‬
‫
‬ ‫אלמנט ‪ 2‬נמדד ‪ 80‬פעמים וכן הלאה‪.‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫במהלך החקר נמצא כי משך התקלות הבלתי נמנעות היה ‪ 3‬דקות‬
‫
‬
‫
‬ ‫(זמן מצטבר)‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫(השאלה מתוך ספר האוניברסיטה הפתוחה)‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫חשבו את תוספות אי הרציפות לכל אחד מן האלמנטים על פי‬ ‫‪‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫הטבלה של לוח תוספות מנוחה של נציבות המדינה‬
‫
‬
‫
‬ ‫חשבו את הזמן המוקצב לחלק‬ ‫‪‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫מהו פרק הזמן המוקצב לזמן ריק (תוספות אישיות ותקלות בלתי‬ ‫‪‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫נמנעות) לכל פעולה?‬
‫
‬
‫
‬ ‫מהו פרק הזמן המוקצב למנוחה לכל פעולה?‬ ‫‪‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫אם העובד מבצע את פעולת הקדיחה במשך ‪ 8‬שעות נטו (יום‬ ‫‪‬‬
‫
‬
‫
‬
‫עבודה)‪ .‬מהו הזמן הכולל המוקצב לו למנוחה ולזמן ריק?‬
‫
‬
‫
‬ ‫חשבו את התפוקה לשעה‬ ‫‪‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫אם העובד ייצר ‪ 86‬חלקים בשעה מהי יעילותו?‬ ‫‪‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬


‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫תוספות אי רציפות‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫רכיב‪ /‬אלמנט‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מצב גוף‬ ‫מאמץ‬
‫
‬ ‫גופני‬
‫
‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫כוח מופעל‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מאמץ עיניים‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תשומת לב‬ ‫מאמץ‬
‫
‬ ‫נפשי‬
‫
‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מאמץ שכלי‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מונוטוניות‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫תאורה‬ ‫סביבת‬
‫
‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫תנאי סביבה‬ ‫עבודה‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תנאי אקלים‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪13‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪13‬‬ ‫סה"כ‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫תוספות‬
‫
‬
‫
‬
‫אי‬
‫
‬ ‫מספר‬ ‫רציפות‬ ‫זמן‬
‫
‬
‫
‬ ‫אלמנט‬ ‫מוקצב ‪ Z‬באחוזים זמן יסוד תדירות ‪ F‬קצב ‪ R‬זמן מדוד‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪23.38‬‬ ‫‪3.82‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪2‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6.57‬‬ ‫‪20.38‬‬ ‫‪7.91‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪3‬‬ ‫‪32.2‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪32.20‬‬ ‫‪23.38‬‬ ‫‪39.73‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪4‬‬ ‫‪21.36‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪19.22‬‬ ‫‪22.38‬‬ ‫‪23.53‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6.32‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7.58‬‬ ‫‪22.38‬‬ ‫‪9.28‬‬
‫
‬ ‫‪8.32‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪20.38‬‬
‫
‬
‫‪6‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.30‬‬ ‫‪0.36‬‬
‫
‬
‫
‬
‫‪7‬‬ ‫‪14.36‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.69‬‬ ‫‪23.38‬‬ ‫‪0.85‬‬
‫
‬ ‫סה"כ‬ ‫‪69.67‬‬ ‫‪85.48‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫מספר המחזורים הנדרש‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫עד כה למדנו לחשב את מספר המדידות הנדרש‬
‫
‬
‫
‬ ‫לכל אלמנט‪.‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫כעת‪ ,‬נלמד כיצד יש לחשב את מספר המחזורים‬
‫
‬
‫
‬ ‫(מוצרים) שיש לחקור‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫בחקר זמן במפעל פלסטיק התקבלו התוצאות הבאות‪:‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫מספר מדידות תוספות אי‬
‫
‬ ‫רציפות‬ ‫שבוצעו לאחר‬ ‫זמן מדוד‬
‫
‬ ‫)‪(a+bi‬‬ ‫ניפוי חריגים‬ ‫קצב ‪R‬‬ ‫סטיית תקן‬ ‫ממוצע‬ ‫מס' אלמנט‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪3.12‬‬ ‫‪13.23‬‬ ‫‪1‬‬
‫
‬
‫
‬
‫‪25%‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪1.02‬‬ ‫‪7.85‬‬ ‫‪2‬‬
‫
‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪3.58‬‬ ‫‪32.36‬‬ ‫‪3‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪1.86‬‬ ‫‪18.32‬‬ ‫‪4‬‬
‫
‬
‫
‬
‫‪15%‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪1.67‬‬ ‫‪8.49‬‬ ‫‪5‬‬
‫
‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪4.69‬‬ ‫‪47.89‬‬ ‫‪6‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪1.27‬‬ ‫‪17.21‬‬ ‫‪7‬‬
‫
‬
‫
‬
‫‪16%‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪3.96‬‬ ‫‪71.09‬‬ ‫‪8‬‬
‫
‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪1.87‬‬ ‫‪18.18‬‬ ‫‪9‬‬
‫
‬
‫
‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪1.36‬‬ ‫‪41.32‬‬ ‫‪10‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬


 ‫נתונים נוספים‬
‫הזמן נתון במאיות דקה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אלמנט ‪ 5‬צריך להתבצע ‪ 4‬פעמים בכל מוצר‬ ‫‪‬‬
‫אלמנט ‪ 7‬חוזר בכל ‪ 6‬מחזורים‬ ‫‪‬‬
‫מספר המדידות בפועל הוא לאחר ניפוי החריגים‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬חשבו את מספר המדידות שיש לבצע לכל אחד מהאלמנטים‪ ,‬ואת‬
‫מספר המדידות שיש להוסיף‪ ,‬אם קיימת דרישה של ‪ 95%‬אמינות‬
‫ורמת דיוק של ‪5%‬‬
‫‪ ‬חשבו את התדירות‪ ,‬הזמן המוקצב לכל אלמנט והזמן המוקצב לכל‬
‫הפעולה (תוספות אי הרציפות נתונות)‬
‫‪ ‬לכל אחד מהאלמנטים‪ ,‬חשבו את מספר הפעולות (מחזורים) שיש‬
‫לחקור כדי שניתן יהיה לבצע את מס' המדידות שחושבו ב א'‬