‫מיכשור ומדידות ‪ -‬דוחות מעבדה‬

‫דוד טל‬
‫דוח ספיקה ומהירות סופי‪2......................................‬‬
‫מדידות מכאניות‪21..............................................‬‬
‫מדידת טמפרטורות‪32.............................................‬‬
‫עיבוד תוצאות עיבור‪38..........................................‬‬

‫‪2007‬‬
‫באדיבות מדור אקדמיה‪ ,‬אגודת הסטודנטים‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬
‫אתר הבית של האגודה‪http://www.bgu4u.co.il :‬‬
 ‫‪2‬‬

‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬

‫הפקולטה למדעי ההנדסה‬
‫המחלקה להנדסת מכונות‬

‫‪Gal‬‬
‫‪deB‬‬
‫‪otto‬‬
‫‪n‬‬
‫מכשור ומדידות‬
‫‪362-1-2511‬‬
‫דוח מעבדה )מקור(‬
‫שם המדריך‪ :‬אסף גוטמן‬ ‫שם הניסוי‪ :‬מדידת ספיקה ומהירות‬
‫מס' קבוצה ‪12‬‬
‫‪.1‬‬ ‫משתתפים‪:‬‬
‫‪.2‬‬

‫הבודק‬
‫ציון‬ ‫תאריך ביצוע הניסוי ‪13/05/2007‬‬
‫חתימה‬ ‫תאריך הגשת הדוח‪06/06/2007 :‬‬

‫הערות‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬

‫‪1‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪3‬‬

‫מטרת המעבדה‬
‫הכרת מספר אמצעי מדידה‪ ,‬המשמשים למדידה וחישוב של ספיקה ומהירויות של זורמים‬
‫)דחיסים ובלתי דחיסים(‪ .‬מציאת מקדמי הספיקה של המכשירים השונים‪ .‬שימוש באמצעי‬
‫המדידה השונים תוך התיחסות לחוק ברנולי‪ ,‬שימור מסה‪ ,‬משוואת הרציפות‪ ,‬שיקולי אנרגיה‬
‫ועוד‪.‬‬

‫רקע תאורטי‬
‫ספיקה מהי?‬
‫ספיקה היא כמות הזורם העוברת דרך שטח חתך מסוים‪ ,‬בפרק זמן נתון‪ .‬הזורם המדובר יכול‬
‫להיות נוזל )זורם בלתי דחיס( או גז )נוזל דחיס(‪ .‬ספיקה יכולה להיות ספיקה נפחית ]‪Q [m3/sec‬‬
‫המתארת את נפח הזורם העובר ביחידת זמן‪ ,‬או ספיקה מסית המתארת את כמות החומר שעבר‬
‫•‬
‫ביחידת זמן ]‪. m [kg/sec‬‬

‫משוואת הרצף‬
‫‪dmc. v‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫משוואת הרצף הינה כלי המאפשר לנו להכיל את חוק שימור המסה‬
‫‪= ∑ mi − ∑ m e‬‬ ‫גם כאשר המסה אינה נשמרת‪ ,‬ובאמצעות כך ניתן להפוך את חוק‬
‫‪dt‬‬
‫שימור המסה למשוואת קצב‪ .‬משוואה המשמשת אותנו רבות כאשר מטפלים בנושאי זרימה‪ .‬לפי‬
‫משוואת הרצף קצב שינוי המסה בנפח הבקרה )אזור מגודר בו נמדדים השינויים בחומר( הוא‬
‫למעשה קצב כניסת החומר לנפח הבקרה‪ ,‬פחות קצב יציאת החומר מנפח הבקרה )בהנחה שלא‬
‫נוצר חומר יש מאין‪ ,‬ואין איבוד חומר(‪.‬‬

‫משוואת ברנולי‬
‫חוק ברנולי נקרא על שמו של המתמטיקאי השוויצרי דניאל ברנולי‪ .‬ברנולי הבחין כי לחץ האוויר‬
‫יורד כאשר האוויר נע‪ .‬הדבר נכון לגבי נוזל דחיס‪ ,‬או בלתי דחיס‪ .‬ככל שמהירות הזורם גדלה‪ ,‬לחץ‬
‫הזורם יורד‪ .‬תוך הנחת ההנחות הבאות‪:‬‬
‫זרימה בלתי צמיגה )מהירות אחידה בחתך‪ ,‬אין חיכוך עם דפנות הצינור(‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫זרימה עמידה )זרימה קבועה בזמן‪ ,‬תכונות הזרימה אינן תלויות בזמן(‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫זרימה לארוך אותו קו זרם‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫זרימה בלתי דחיסה )כלומר‪ ,‬זרימה בעלת צפיפות קבועה(‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ושימוש בעקרון שימור האנרגיה‪ ,‬ניתן לכתוב את משוואת ברנולי באופן הבא‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪P‬‬
‫כאשר נכפול את המשוואה במסת החומר‪ ,‬נוכל לראות בבירור שחוק ‪+ + gz = Const‬‬
‫‪2 ρ‬‬ ‫ברנולי הינו למעשה מקרה פרטי של חוק שימור האנרגיה‪.‬‬
‫האיבר הראשון – אנרגיה קינטית‪ ,‬האיבר השני – אנרגית לחץ‪ ,‬והאיבר השלישי – אנרגיה‬
‫פוטנציאלית‪ .‬כאשר מפעלים את חוק ברנולי‬
‫לאורך קו זרם מתקבלת המשוואה הבאה‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪P‬‬‫‪1‬‬
‫‪+ g z1 = V 2 + P 2 + g z 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ρ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ρ‬‬

‫‪2‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪4‬‬

‫חישוב ספיקה בצינור באמצעות הפרש לחצים‪.‬‬

‫על ידי שילוב של משוואת ברנולי‪ ,‬משוואת הרצף וחוק שימור המסה‪ ,‬ניתן לפתח ביטוי לספיקה‬
‫נפחית מחושבת‪ ,‬כאשר גיאומטרית הצינור ידועה‪ ,‬וניתן למדוד את הפרש הלחצים בין שתי‬
‫הנקודות ‪ ,1‬ו ‪.2‬‬
‫בהנחה שמדובר בצינור אופקי‪ ,‬ואין שינוי באנרגיה הפוטנציאלית‪ ,‬ובהנחה שמדובר בנוזל בלתי‬
‫דחיס )כלומר צפיפות הזורם קבוע‪ ,‬ואינה משתנה(‪ ,‬משוואת ברנולי מקבלת את הצורה הבאה‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫הקשר בין המהירויות ‪ V1‬ו‪ V2 -‬אינו ידוע‪ ,‬אך למצוא קשר בינהין תוך‬ ‫‪V‬‬ ‫‪P =V‬‬ ‫‪P‬‬
‫‪1‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪2‬‬
‫•‬
‫‪ 2‬שימוש בחוק שימור המסה ובמשוואת הרצף‪.‬‬
‫•‬ ‫‪ρ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ρ‬‬
‫‪∑ mi = ∑ m e‬‬ ‫ממשואת הרצף מתקבלת המשוואה הבאה‪:‬‬
‫כלומר‪ ,‬הספיקה המסית לאורך אותה זרימה נשמרת קבוע‪.‬‬
‫באמצעות חוק שימור המסה‪ ,‬נוכל להגיע ממשואת הרצף לכך שהספיקה הנפחית בנקודה ‪,1‬‬
‫‪2‬‬
‫ובנקודה ‪ ,2‬זהה‪ Q1 = Q 2 .‬מכאן ‪ . A1V 1 = A2V 2‬הגיאומטריה של הצינור‬
‫‪A=π D‬‬
‫‪2‬‬ ‫בו זורם החומר ידועה‪ ,‬ועל כן‪ ,‬ידוע שטח החתך וידועים הקטרים השונים של הצינור‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫‪AV‬‬ ‫יש לבודד כעת את ‪ V1‬ולקבל קשר בין המהירויות כאשר כל הפרמטרים ידועים‪⎛ D ⎞ .‬‬
‫‪V‬‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬
‫‪=⎜ 2⎟V‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫⎠ ‪⎝ D1‬‬
‫‪2‬‬

‫את הביטוי שהתקבל עבור ‪ V1‬נציב לתוך משוואת ברנולי‪.‬‬

‫] ) ‪P − P =V − [1− (D D‬‬
‫‪2‬‬
‫‪V‬‬ ‫=‬ ‫‪ΔP‬‬ ‫נבודד ונקבל ביטוי מפורש עבור ‪V2‬‬
‫‪(D2‬‬ ‫⎦⎥⎤ )‪D1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪ρ ⎡⎢1 −‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫⎣‬ ‫‪ρ‬‬ ‫‪2‬‬
‫כאשר שני הקטרים ידועים מתוך הגיאומטריה‪ ,‬וניתן למדוד את הפרש הלחצים‪.‬‬
‫נזכור שאנחנו למעשה מחפשים את הספיקה בצינור‪ ,‬ולא את מהירות הזורם בצינור‪ .‬כעת‪ ,‬יש‬
‫להכפיל את הביטוי שקיבלנו עבור ‪ V2‬בשטח החתך ‪ ,A2‬ונקבל ביטוי לספיקה בנקודה ‪.Q2 - 2‬‬
‫‪π 2‬‬
‫‪ Q = D 2 ⋅V 2‬כאשר ‪ D1‬ו‪ D2 -‬קבועים‪ ,‬ובנוסף בהנחה שהצפיות – ‪ ρ‬נשמרת קבועה‪,‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫מתקבל למעשה ביטוי מתמטי פשוט יותר עבור הספיקה נפחית מחושבת‪ .‬הביטוי מורכב ממקדם‬
‫קבוע ‪) K‬המורכב ממספר קבועים( ומשתנה בודד‪ ,‬שהוא למעשה שורש הפרש הלחצים‪.‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪4 D‬‬
‫= ‪.K‬‬ ‫⋅‬ ‫כאשר המקדם ‪ K‬ניתן על ידי הביטוי‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪= K ΔP‬‬
‫‪(D 2‬‬ ‫⎦⎥⎤ )‪D 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ρ ⎡1 −‬‬
‫‪4‬‬
‫תאורטי‬
‫⎣⎢‬

‫ספיקה מחושבת )תאורטית( מול ספיקה אמיתית‪.‬‬

‫במסגרת הפיתוח בסעיף הקודם נעשו מספר הנחות‪ .‬הנחות אלו מסיעות לנו להגיע לפיתוח המודל‬
‫האידאלי‪ ,‬אך עלינו לזכור כי במדידה מציאותי‪ ,‬המודל האידיאלי דרוש תיקן‪.‬‬
‫ההנחות בהן עשינו שימוש‪:‬‬
‫זרימה בלתי צמיגה – מהירות אחידה בחתך‪ ,‬אין חיכוך עם דפנות הצינור‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ברוב הצינורות נוצר כוח בין הזורם לבין דפנות הצינור‪ ,‬כוח זה נובע מכוח‬
‫החיכוך‪ ,‬ומן העבודה שהזורם נמצא בתנועה‪ ,‬ואילו דפנות הצינור לא‪ .‬כוח‬
‫החיכוך פועל ישירות רק על הזורם הנמצא בדפנות‪ ,‬אולם כתוצאה מכך‬
‫נוצרים כוחת גזירה הגורמים לשינוי בחתך הזרימה בצינור‬

‫‪3‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪5‬‬

‫זרימה עמידה – זרימה קבועה בזמן‪ ,‬תכונות הזרימה אינן תלויות בזמן‪ .‬הנחה זו תקפה‬ ‫‪-‬‬
‫גם במקרה שאינו אידאלי‪ .‬כל עוד שומרים על הפרשי לחצים קבוע‪ ,‬ובתנאי שתנאי‬
‫הסביבה )לחץ ברומטרי‪ ,‬טמ" ועוד( נשמרים קבועים‪ ,‬הזרימה תישמר עמידה‪.‬‬
‫זרימה בלתי דחיסה – זרימה בעלת צפיפות קבועה‪ .‬הנחה זו אינה תקפה כאשר מדובר‬ ‫‪-‬‬
‫באוויר או גזים למינהים‪ .‬חומרים אלו בעלי צפיפות התלויה בלחץ המופעל עליהם‪.‬‬
‫צפיפות זו באה לידי ביטוי באמצעות משוואת הגזים האידיאלים ‪.PV=MRT‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪P‬‬
‫= ‪. ρ.‬‬ ‫=‬ ‫את צפיפות הגז מקבלים על ידי חילוץ ‪ ρ‬ממשואת הגזים האידיאלים‬
‫‪V‬‬ ‫‪RT‬‬
‫כאשר מדובר באוויר לדוגמא‪ ,‬הלחץ בצינור משתנה בהתאם לחתך‪ ,‬ולמהירות‪ ,‬ועל כן‪,‬‬
‫צפיפות האוויר אינה זהה לאורך כל הזרימה‪.‬‬

‫מקדם ספיקה ‪.C‬‬

‫על מנת שנוכל להשתמש במכשירי המדידה‪ ,‬ובמשוואת ברנולי לצורך מדידת ספיקות ומהירויות‪,‬‬
‫יש להשתמש בקבוע שיגרום להתאמה בין הספיקה הנמדדת לבין הספיקה האמיתית‪ .‬קבוע זה‬
‫נקרא מקדם הספיקה ומסומן באות ‪ .C‬המקדם ‪ C‬קיים בשל אי האידיאליות של הזורם‪ ,‬ותלוי‬
‫ביחס הקטרים בצינור )‪ D1‬ו‪ ,(D2 -‬ומספר ריינולדס‪ .‬מספר ריינולדס הוא פרמטר חסר יחידות‬
‫המבטא את היחס בין כוחות האינרציה של הזורם לבין כוחות החיכוך הפועלים ‪ρVL‬‬
‫= ‪Re‬‬
‫‪,‬‬ ‫בין הזורם לסביבה‪ .‬באופן טיפוסי‪ ,‬בזרימה דרך צניור‪ ,‬מספר ריינולדס נתון על ידי ‪μ‬‬
‫כאשר‪ – V :‬מהירות ממוצעת של הזרום בחתך‪ – L ,‬אורך אופיני )לדוגמא‪ ,‬קוטר הצינור(‪,‬‬
‫– צפיפות הזורם‪ ,‬ו ‪ – μ‬מקדם צמיגות של הזורם‪.‬‬ ‫‪ρ‬‬
‫מדי ספיקה‪:‬‬
‫צינור ונטורי‬ ‫תאור המערכת‬
‫ברזי ויסות‬ ‫דיאפרגמה )‪(Orifice‬‬
‫נחיר‬ ‫המערכת אשר שמישה אותנו בניסוי זה‬
‫מורכבת ממשאוות אוויר המספקת אוויר‬
‫צג מד ספיקה‬
‫מדיד פיטו‬ ‫מכויל‬ ‫בלחץ ושסתום לויסות הלחץ‪ .‬באמצעות‬
‫השסתום לויסות הלחץ ניתן לוסת את‬
‫הלחץ כך נקבל את הספיקה הדרושה לנו‬
‫)ניתן לראות את הספיקה על גבי צג מד הספיקה(‪.‬‬
‫אחרי השסתום נמצא מדיד הפיטו‪ ,‬ואחרי מדיד מנומטרים‬

‫הפיטו‪ ,‬קו הזרם מתפצל לשלושה קווים‪.‬‬

‫בכל קן ישנו ברז לויסות‪ ,‬ומדיד אחר‪ .‬כל אחד‬
‫ממדי הספיקה מחובר למנומטר מים‪ ,‬על מנת למדוד‬
‫שסתום ויסות לחץ‬
‫את הפרש הלחצים הנוצר במדיד‪.‬‬

‫תאור המכשירים‬
‫כדי שנוכל להשתמש בחוק ברנולי לצורך מדידת מהירות זרימה‪ ,‬וספיקה‪ ,‬עלינו ללמדוד את‬
‫תכונות הזורם בשני מצבים‪ ,‬כאשר המשתנה הבלתי תלוי הוא שטח החתך של הזרימה‪ .‬יחד עם‬
‫השינוי בשטח חתך הזרימה‪ ,‬משתנה גם מהירות הזרימה‪ ,‬והפרש הלחצים בין החתכים השונים‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪6‬‬

‫על עקרון זה פועלים מכשירי המדידה השונים‪ ,‬מדידת וחישוב תכונות הזורם )לחץ ומהירות‬
‫בהתאמה( בשני חתכי זרימה שונים‪ ,‬תוך שמירה על חוק ברנולי‪ .‬מאחר והספיקה הנמדדת‬
‫מחושבת מתוך משוואת אידיאליות‪ ,‬נעשה שימוש במקדם הספיקה ‪ C‬על מנת להתאים את‬
‫הספיקה המחושבת‪ ,‬לספיקה האימיתית‪ .‬מקדם הפסיקה נקבע תוך כיול המכשיר‪ ,‬והוא שונה בין‬
‫המכשירים השונים‪ .‬את הספיקה המחושבת מחשבים באמצעות הנוסחה ‪ = K ΔP‬תאורטי ‪Q‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כאשר‬
‫⋅‪K = D2‬‬
‫⎤ )‪ρ 1 − (D 2 D 1‬‬
‫⎡‬ ‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫⎣⎢‬ ‫⎦⎥‬

‫צינור ונטורי‬
‫צינור ונטורי הינו מפרק צינורי‪ ,‬המתחבר לקו הזרם בו‬
‫אנו מודדים ספיקה‪ .‬הצינור הינו צינור בעל שטח חתך‬
‫משתנה כמתואר בשרטוט )הצרה והתרחבות(‪ .‬הפרש‬
‫הלחצים בשני החתכים נמדד באמצעות מדי לחץ‪.‬‬
‫הזורם זורם מקצה אחד לאורך הצינור כאשר שטח‬
‫החתך משתנה עד הקצהו השני‪ ,‬אנו מודדים את הפרש‬
‫הלחצים בין שני הקצוות‪ .‬עבור מכשיר זה מקדם הספיקה נע‬
‫בין ‪ 0.96‬ל ‪.0.98‬‬
‫יתרונות המכשיר‪:‬‬
‫בשל צורתו המיוחדת מכשיר זה אינו מאפשר היווצרות‬ ‫‪-‬‬
‫של מערבולות‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬במכשיר זה‪ ,‬הפסדי‬
‫האנרגיה הם הנמוכים ביותר‪ ,‬ביחס לשאר המכשירים‪.‬‬
‫המכשיר אינו דורש כיול‪ ,‬משום שפרטמטרים )כגון‬ ‫‪-‬‬
‫מקדם הספיקה ‪ (C‬נותונים בסטנדרט ‪ASME‬‬
‫)סטנדרט הנותן מידע על גיאומטרית המכשיר(‪ .‬אי כיול‬
‫המכשיר חשוב במיוחד במערכות מדידה גדולות בהן כיול המערכת קשה ביותר‪ .‬טווח‬
‫השגיאה של מקדם הספיקה ‪ C‬הוא ‪.1%‬‬
‫חסרונות המכשיר‪:‬‬
‫המכשיר הוא היקר ביותר בין מדי הזרימה הנפוצים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מכשיר זה מתאים לזורם נקי בלבד‪ .‬לזורם שאינו נקי ובעל נטיה להתאסף על דפנות‬ ‫‪-‬‬
‫הצינור יש השפעה רבה על מידת הכיול‪.‬‬
‫מידות המכשיר‪:‬‬
‫‪Dmax=D1=12mm ± 0.1‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪Dmin=D2=6.5mm ± 0.1‬‬ ‫‪-‬‬

‫נחיר‬
‫הנחיר הינו התקן קוני מדורג )כמוראה בשרטוט( הנמצא בתוך צינור הזרימה‪ .‬בנחיר יש שינוי‬
‫הדרגתי בקוטר חתך הזרימה )מהחתך הגדול‪ ,‬לחתך הקטן(‪ ,‬ולאחר מכן ישנו שינוי חד ופתאומי‬

‫‪5‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪7‬‬

‫בקטור הצינור‪ .‬שינוי זה גורם למערבולות‬

‫בצידי הזרימה‪ ,‬כמתואר בשרטוט‪ .‬שינוי שטח‬
‫החתך גרום לשינוי לחצים‪ ,‬הפרש לחצים זה‬
‫נמדד באמצעות המנומטר‪ .‬עבור מכשיר זה‬
‫מערבולות‬ ‫מקדם הספיקה נע בסביבות ‪. C ≅ 0.8‬‬
‫יתרונות המכשיר‪:‬‬
‫המכשיר קל וזול ליצור‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫המכשיר פשוט מבחינה גיאומטרית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬בעקבות המערבולות הפרש הלחצים גדל‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬המכשיר רגיש לשינויים‪.‬‬
‫חסרונות המכשיר‪:‬‬
‫בשל היווצרות המערבולות בצידי הזרימה‪ ,‬יש איבוד אנרגיה גדול יותר‪ ,‬מאשר בצינור‬ ‫‪-‬‬
‫ונטורי‪.‬‬
‫בספיקות נמוכות טווח השגיאה של המכשיר גדול מאוד‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בדומה לצינור ונטורי‪ ,‬הנחיר משופע מלכלוך על דפנות הצינור‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מידות המכשיר‪:‬‬
‫‪Dmax=D1=12mm ± 0.1‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪Dmin=D2=8mm ± 0.1‬‬ ‫‪-‬‬

‫דיאפרגמה )מד ‪(Orifice‬‬

‫הדיאפרגמה הינה פלטה דקה אשר במרכזה ישנו חור עגול‪.‬‬
‫אוויר הזורם בספיקה גבוהה נדחס לתוך המעבר הצר‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך נוצר הפרש לחצים‪ .‬הפרש לחצים יחד עם התרחבות והצרה‬
‫פתאומיים של חתך הזרימה‪ ,‬גורמים למערבולות זרמים‬
‫מערבולות‬
‫בדפנות )בדומה לנחיר(‪ ,‬בעקבות מערבולות אלו חלה עלייה‬
‫נוספת בהפרש הלחצים הנמדד ועל כן מקדם הספיקה הינו נמוך‬
‫יחסית בהשוואה לשאר מכשירי המדידה‪ .‬עבור מכשיר זה מקדם‬
‫הספיקה הינו ‪. C ≅ 0.6‬‬
‫יתרונות המכשיר‪:‬‬
‫פשוט להרכבה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫עלות יצור נמוכה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בעקבות המערבולות הנוצרות‪ ,‬הפרש הלחצים גדל‪ ,‬ועל‬ ‫‪-‬‬
‫כן המכשיר רגיש במיוחד לשינוי בספיקות נמוכות‪.‬‬
‫המכשיר מושפע פחות מלכלוך על דפנות הצינור‪ ,‬או‬ ‫‪-‬‬
‫ממשקעים על שפתי הפלטה מאשר צינור ונטורי או נחיר‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪8‬‬

‫חסרונות המכשיר‪:‬‬
‫הפסדי האנרגיה בצינור גדולים מאוד ביחס לאמצעי המדידה האחרים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫זורמים קשיחים יכולים לגרום לשחיקת שפתי הפלטה‪ ,‬ולהשפיע על רמת הדיוק של‬ ‫‪-‬‬
‫המכשיר‪.‬‬
‫מידות המכשיר‪:‬‬
‫‪Dmax=D1=12mm ± 0.1‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪Dmin=D2=6mm ± 0.1‬‬ ‫‪-‬‬

‫מד פיטו‬
‫מד הפיטו הינו למעשה מערכת של שני צינורות חלולוים קונצנטרים‪ ,‬ומד הפרשי לחצים‪ .‬בצינור‬
‫החיצוני קיימים חרירים דרכם יוצא הזורם‪.‬‬
‫עקרון פעולת המכשיר – העקרון הבסיס העומד‬
‫מאחורי מכשיר זה הוא למעשה הקשר בין לחץ‬
‫)הפרש לחצים( לבין מהירות החומר בזרימה‪.‬‬
‫חריר כניסת‬ ‫מדידת לחץ‬ ‫חומר זורם לתוך החריר הקדמי‪ .‬חלק מהחומר‬
‫סטטי‬ ‫נכנס לצינור הפנימי שם הזורם מפעיל על הדפנות‬
‫פתח יציאת‬
‫הזורם‬ ‫לחץ סטיגנציה‪ .‬לחץ סטיגנציה הינו למעשה סכום‬
‫מדידת לחץ‬ ‫‪P‬‬
‫סטיגנציה‬ ‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬
‫הלחץ הסטטי והלחץ הדינאמי‪ .‬סטטי ‪ +‬דינאמי =‬
‫סטיגנציה‬ ‫לחץ דינאמי – הכוח ליחידת שטח המפעיל זורם‬
‫הנמצא בזרימה‪ .‬לחץ סטטי – הכוח ליחידת שטח המפעיל זורם הנמצא במצב סטטי‪.‬‬
‫לחץ הסטיגנציה פועל על דפנות הצינור הפנימי‪ .‬דפנות הצינור החיצוני מחוררות‪ ,‬ומאפשרות מעבר‬
‫חומר דרכן‪ .‬מאחר וחומר זורם דרך חרירים אלו‪ ,‬נשמר בסביבה זו הלחץ הסטטי )אין השפעה של‬
‫הלחץ הדינאמי(‪ .‬על ידי מדידת הפרש הלחצים בין לחץ הסטיגנציה בצינור הפנימי‪ ,‬והלחץ הסטטי‬
‫בצינור החיצוני‪ ,‬נקבל למעשה את הלחץ הדינאמי‪ .‬את הקשר בין הפרש הלחצים לבין מהירות‬
‫‪2ΔP‬‬ ‫הזורם ניתן לראות במשוואה הבאה )המתקבלת על ידי פיתוח משוואת ברנולי(‪.‬‬
‫‪ = ρ‬חתך ‪V‬‬
‫מדיד הפיטו מוקם על פי רוב במרכז הצינור בו נמדדת הזרימה‪ .‬מיקום זה‪ ,‬מאפשר‬
‫למדוד את מהירות הזרימה המקסימלית בחתך‪ .‬לצורך מציאת המהירות הממוצעת של הזורם‬
‫בחתך )ולא המקסימלית( עלינו להשתמש בקשר‪, Q = A ⋅ Vaverage‬כאשר הספיקה האמיתי ידועה‬
‫מראש‪ ,‬ושטח החתך הינו למעשה שטח חתך הצינור‪ ,‬פחות שטח חתך צינור מד הפיטו ‪ − A pitot‬צינור‪A = A‬‬
‫‪Qreal‬‬ ‫מכאן מתקבלת המהירות הממוצעת בחתך על ידי הבטוי הבא‪:‬‬
‫= ‪Vaverage‬‬
‫‪ − Apitot‬צינור‪A‬‬ ‫יתרונות המכשיר‪:‬‬
‫קטן מאוד‪ ,‬ומשמש כאשר יש צורך ברזולוציה מרחבית טובה יותר – לצורך חישוב פרופיל‬ ‫‪-‬‬
‫המהירות באיזורים הקרובים לגבולות‪.‬‬
‫חסרונות המכשיר‪:‬‬
‫‪ -‬מד הפיטו חייב להיות במקביל לזרם‪ ,‬בסטיה של יותר מ‪ ,5°-‬תתקבל שגיאה משמעותית‪.‬‬
‫מידות המכשיר‪:‬‬
‫‪Dmax=D1=12mm ± 0.1‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪Dmin=D2=3mm ± 0.1‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪7‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪9‬‬

‫רוטומטר מכויל‬
‫הרוטמטר הינו צינור שקוף מאונך אשר בו מונח מצוף קטן שצורתו‬
‫כמוראה בשרטוט‪ .‬הזורם מסביב למצוף יצור כוח גרר אשר יחד עם‬
‫כוח המשיכה מאזן את המצוף‪ .‬כדי ששיוי המשקל ישמר‪ ,‬המצוף נע‬
‫למיקום מאונך התלוי בספיקת הזורם‪ .‬מיקום זה נמדד על ידי סקאלה‬
‫הצמודה למכשיר‪ .‬מלבד מכשירים אנלוגים המבוססים על קריאת‬
‫סקאלה‪ ,‬ישנם גם מכשירים דיגיטאלים המספקים את הספיקה‬
‫באמצעות צג דיגיטלי‪ .‬רוטמטר הינו מכשיר המכויל עבור זורם‬
‫ספסציפי בטמפרטורה קבועה‪ .‬לעיתים ניתן להשתמש ברוטמטר זה למדידת זרם אחר‬
‫)טמפרטורה שונה‪ ,‬חומר שונה(‪ ,‬אך במקרים אלו תגדל שגיאת המכשיר בכ‪.10%-‬‬
‫מאזן הכוחות הינו ‪ FD . FD + FB = FW‬הינו כוח הגרר הנגרם על ידי הזורם‪ .‬כיוון פעולת הכוח‬
‫הינו כלפי מעלה‪ FB .‬כוח הציפה הפועל על המצוף‪ FW .‬משקל המצוף‪.‬‬
‫יתרונות המכשיר‪:‬‬
‫נוח לקריאה‪ ,‬וידידותי למשתמש‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫נפילות לחץ קטנות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫המכשיר אינו דורש מקור מתח חיצוני )במכשירים אנלוגים(‬ ‫‪-‬‬
‫רמת דיוק גבוהה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫חסרונות המכשיר‪:‬‬
‫עלות יצור גבוהה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫המכשיר אינו עמיד בפני זעזועים וחייב לעמוד על משטח מאוזן‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כל מצוף יעודי עבור זורם ספצפי )חומר ספציפי(‪ ,‬ולכן אינו מתאים לחומרים אחרים בעלי‬ ‫‪-‬‬
‫צפיפות או צמיגות שונה‪.‬‬

‫מהלך הניסוי‬
‫אחת ממטרות המעבדה היתה כאמור להכיר את אמצעי המדידה השונים‪ ,‬ולכייל את המכשירים‪.‬‬
‫כיול המכשירים נעשה על ידי מדידה חוזרת‬
‫מדי ספיקה‪:‬‬ ‫ומציאת קבועי המכשירים השונים‪ .‬לשם כך‬
‫צינור ונטורי‬
‫ברזי ויסות‬ ‫דיאפרגמה )‪(Orifice‬‬ ‫בוצע הניסוי בצורה הבאה‪ :‬פתיחת שסתום‬
‫נחיר‬
‫ויסות הלחץ והכנסת זרימת אוויר למערכת‪,‬‬
‫צג מד ספיקה‬ ‫תוך שמירה על לפחות אחד מברזי הויסת‬
‫מדיד פיטו‬ ‫מכויל‬
‫פתוח‪ .‬בערכי ספיקה שונים שנקבעו בעזרת‬
‫השסתום‪ ,‬מדדנו את הפרשי הלחצים הנוצרים‬
‫במכשירים השונים באמצעות מנומטר מים‪.‬‬
‫מנומטרים‬ ‫ערכי הספיקה נעו בין ‪ 90‬ל ‪ [L/min] 70‬לדקה‪,‬‬
‫כאשר המדידה האחרונה נעשתה בספיקה של‬
‫‪ ,[L/min] 20‬וזאת על מנת לבחון את רגישות‬
‫המכשירים‪ ,‬ואת התנהגותם בספיקה נמוכה‪.‬‬
‫שסתום ויסות לחץ‬

‫‪8‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪10‬‬

‫תוצאות המדידה‬

‫עבור כל מכשיר‪ ,‬ובכל ספיקה נמדד הפרש הגבהים במנומטר‪ .‬לצורך חישוב הפרש הלחצים‬
‫⎡‬ ‫⎤‬ ‫⎡‬ ‫⎤‬
‫‪ . ΔP = ρ‬כאשר ⎥ ‪. g = 9 . 81 ⎢ m 2 ⎥ ,ρ water = 1000 ⎢ kg3‬‬
‫‪water ⋅ g ⋅ Δh‬‬
‫השתמנו בנוסחה הבאה‬
‫⎥⎦ ‪⎣⎢ sec‬‬ ‫⎥⎦ ‪⎣⎢ m‬‬

‫הפרש לחצים נמדד‬ ‫הפרש גבהים נמדד‬

‫ספיקה‬
‫]‪[pa‬‬ ‫]‪[cmH2O‬‬
‫אמיתית‬
‫‪Q‬‬
‫פיטו‬ ‫נחיר‬ ‫ונטורי‬ ‫דיאפרגמה‬ ‫פיטו‬ ‫נחיר‬ ‫ונטורי‬ ‫דיאפרגמה‬
‫]‪[L/min‬‬
‫‪215.82‬‬ ‫‪549.36‬‬ ‫‪1304.73‬‬ ‫‪3874.95‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫‪13.3‬‬ ‫‪39.5‬‬ ‫‪90‬‬
‫‪196.2‬‬ ‫‪441.45‬‬ ‫‪1245.87‬‬ ‫‪3345.21‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪12.7‬‬ ‫‪34.1‬‬ ‫‪85‬‬
‫‪166.77‬‬ ‫‪421.83‬‬ ‫‪1118.34‬‬ ‫‪3129.39‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪11.4‬‬ ‫‪31.9‬‬ ‫‪80‬‬
‫‪127.53‬‬ ‫‪372.78‬‬ ‫‪971.19‬‬ ‫‪2746.8‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪9.9‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪75‬‬
‫‪127.53‬‬ ‫‪323.73‬‬ ‫‪814.23‬‬ ‫‪2344.59‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫‪23.9‬‬ ‫‪70‬‬
‫‪9.81‬‬ ‫‪19.62‬‬ ‫‪58.86‬‬ ‫‪147.15‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪20‬‬

‫קבועים‪ ,‬המרות ונוסחאות‬

‫‪m‬‬ ‫‪P‬‬ ‫⎤ ‪⎡ kg‬‬

‫= ‪ρ aur‬‬
‫‪V‬‬
‫=‬
‫‪RT‬‬
‫⎥ ‪= 1.18803508 9 ⎢ 3‬‬
‫⎦ ‪⎣m‬‬
‫‪T = 26‬‬ ‫] ‪[ ] = 299.15[K‬‬
‫‪o‬‬
‫‪c‬‬
‫‪ΔP = ρ ⋅ g ⋅ Δ h‬‬

‫⎤ ‪⎡ kg‬‬ ‫⎤ ‪⎡ m‬‬ ‫] ‪Patm = 102[kpa‬‬

‫⎢ ‪ρ water = 1000‬‬ ‫⎥ ‪g = 9.81⎢ 2‬‬
‫⎦⎥ ‪⎣ m‬‬
‫‪3‬‬
‫⎦ ‪⎣ sec‬‬

‫‪ = 0.012[m ] ± 0.1‬פיטו‪ = 0.012[m ] ± 0.1 D1‬ונטורי‪D1‬‬ ‫‪ = 0.012[m ] ± 0.1‬נחיר‪D1‬‬ ‫‪ = 0.012[m ] ± 0.1‬דיאפרגמה‪D1‬‬

‫‪ = 0.003[m ] ± 0.1‬פיטו‪ = 0.006[m ] ± 0.1 D 2‬ונטורי‪D 2‬‬ ‫‪ = 0.008[m ] ± 0.1‬נחיר‪D 2‬‬ ‫‪ = 0.006[m ] ± 0.1‬דיאפרגמה‪D 2‬‬

‫‪π‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫= ‪K‬‬ ‫‪D‬‬ ‫⋅‬
‫‪Q‬‬ ‫תאורטי‬
‫‪= K ΔP‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ρ ⎡1 −‬‬
‫⎣⎢‬ ‫‪(D 2‬‬ ‫⎦⎥⎤ )‪D1‬‬
‫‪4‬‬

‫עיבוד תוצאות המדידה‬

‫מציאת מקדם הספיקה‬

‫אחת ממטרות הניסוי אותו ביצענו‪ ,‬היתה למצוא את מקדם הספיקה ‪ C‬עבור שלושה מכשירים‬
‫שונים המשמשים למדידת ספיקה‪ .‬את מקדם הספיקה מוצאים באמצעות כיול‪ .‬המכשירים‬
‫משמשים למדידת ספיקה‪ ,‬אולם בהינתן ספיקה ידועה‪ ,‬וספיקה נמדדת )תאורטית ‪ /‬מחשובת(‬

‫= ‪C‬‬
‫‪Q‬‬ ‫תאורטי‬ ‫ניתן למצוא קשר מספרי‪ .‬קשר זה הינו מקדם הספיקה ‪ .C‬המקדם ‪C‬‬
‫‪Q‬‬ ‫אמיתי‬
‫הוא למעשה היחס בין הספיקה התאורטית‪ ,‬לבין הספיקה המעשית‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪11‬‬

‫צינור ונטורי‬

‫מחושב ‪Q‬‬ ‫מחושב ‪Q‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪D2‬‬ ‫‪D1‬‬ ‫)‪√(ΔP‬‬ ‫‪Δp‬‬ ‫‪Δh‬‬ ‫ספיקה‬
‫]‪[L/min‬‬ ‫]‪[m³/sec‬‬ ‫]‪[m‬‬ ‫]‪[m‬‬ ‫]‪[√pa‬‬ ‫]‪[pa‬‬ ‫‪mH2O‬‬ ‫ב‪O2cmH‬‬ ‫]‪[L/min‬‬
‫‪97.60581128‬‬ ‫‪0.00162676‬‬ ‫‪4.5036E-05‬‬ ‫‪0.0065‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪36.12105‬‬ ‫‪1304.73‬‬ ‫‪0.133‬‬ ‫‪13.3‬‬ ‫‪90‬‬
‫‪95.37876957‬‬ ‫‪0.00158965‬‬ ‫‪4.5036E-05‬‬ ‫‪0.0065‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪35.29688‬‬ ‫‪1245.87‬‬ ‫‪0.127‬‬ ‫‪12.7‬‬ ‫‪85‬‬
‫‪90.36542193‬‬ ‫‪0.00150609‬‬ ‫‪4.5036E-05‬‬ ‫‪0.0065‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪33.44159‬‬ ‫‪1118.34‬‬ ‫‪0.114‬‬ ‫‪11.4‬‬ ‫‪80‬‬
‫‪84.21073392‬‬ ‫‪0.00140351‬‬ ‫‪4.5036E-05‬‬ ‫‪0.0065‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪31.16392‬‬ ‫‪971.19‬‬ ‫‪0.099‬‬ ‫‪9.9‬‬ ‫‪75‬‬
‫‪77.10612912‬‬ ‫‪0.0012851‬‬ ‫‪4.5036E-05‬‬ ‫‪0.0065‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪28.53472‬‬ ‫‪814.23‬‬ ‫‪0.083‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫‪70‬‬
‫‪20.73124959‬‬ ‫‪0.00034552‬‬ ‫‪4.5036E-05‬‬ ‫‪0.0065‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪7.672027‬‬ ‫‪58.86‬‬ ‫‪0.006‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪20‬‬

‫אמיתי ‪Q‬‬
‫גרף כיול צינור ונטורי‬
‫מחושב ‪Q‬‬
‫‪120‬‬

‫‪100‬‬
‫ספיקה ]‪[L/min‬‬

‫‪80‬‬

‫‪60‬‬

‫‪40‬‬

‫‪20‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬
‫)‪√(ΔP‬‬
‫מקדם ספיקה ‪C‬‬
‫ליניארי )מקדם ספיקה ‪(C‬‬ ‫מקדם ספיקה ‪ C‬צינור ונטורי‬
‫‪100‬‬
‫‪y = 0.9004x‬‬
‫‪80‬‬

‫‪60‬‬
‫אמיתי ‪Q‬‬

‫‪40‬‬

‫‪20‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪120‬‬
‫מחושב ‪Q‬‬

‫‪10‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪12‬‬

‫דיאפרגמה )מד ‪(Orifice‬‬

‫מחושב ‪Q‬‬ ‫מחושב ‪Q‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪D2‬‬ ‫‪D1‬‬ ‫)‪√(ΔP‬‬ ‫‪Δp‬‬ ‫‪Δh‬‬ ‫ספיקה‬
‫]‪[L/min‬‬ ‫]‪[m³/sec‬‬ ‫]‪[m‬‬ ‫]‪[m‬‬ ‫]‪[√pa‬‬ ‫]‪[pa‬‬ ‫‪mH2O‬‬ ‫‪cmH2O‬‬ ‫]‪[L/min‬‬
‫‪141.5113942‬‬ ‫‪0.00235852‬‬ ‫‪3.7888E-05‬‬ ‫‪0.006‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪62.2491‬‬ ‫‪3874.95‬‬ ‫‪0.395‬‬ ‫‪39.5‬‬ ‫‪90‬‬
‫‪131.4831353‬‬ ‫‪0.00219139‬‬ ‫‪3.7888E-05‬‬ ‫‪0.006‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪57.83779‬‬ ‫‪3345.21‬‬ ‫‪0.341‬‬ ‫‪34.1‬‬ ‫‪85‬‬
‫‪127.1710343‬‬ ‫‪0.00211952‬‬ ‫‪3.7888E-05‬‬ ‫‪0.006‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪55.94095‬‬ ‫‪3129.39‬‬ ‫‪0.319‬‬ ‫‪31.9‬‬ ‫‪80‬‬
‫‪119.143918‬‬ ‫‪0.00198573‬‬ ‫‪3.7888E-05‬‬ ‫‪0.006‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪52.40992‬‬ ‫‪2746.8‬‬ ‫‪0.28‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪75‬‬
‫‪110.0757903‬‬ ‫‪0.0018346‬‬ ‫‪3.7888E-05‬‬ ‫‪0.006‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪48.42097‬‬ ‫‪2344.59‬‬ ‫‪0.239‬‬ ‫‪23.9‬‬ ‫‪70‬‬
‫‪27.57645851‬‬ ‫‪0.00045961‬‬ ‫‪3.7888E-05‬‬ ‫‪0.006‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪12.13054‬‬ ‫‪147.15‬‬ ‫‪0.015‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪20‬‬

‫אמיתי ‪Q‬‬
‫מחו שב ‪Q‬‬ ‫גרף כיול דיאפרגמה‬
‫‪160‬‬
‫‪140‬‬
‫‪120‬‬
‫ספיקה ]‪[L/min‬‬

‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪√(ΔP‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬

‫מקדם ספיקה ‪C‬‬

‫ליניארי )מקדם ספיקה ‪(C‬‬

‫מקדם ספיקה ‪ C‬דיאפרגמה‬

‫‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪y = 0.6365x‬‬
‫‪60‬‬
‫אמי תי ‪Q‬‬

‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪160‬‬
‫מחושב ‪Q‬‬
‫‪11‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪13‬‬

‫נחיר‬

‫מחושב ‪Q‬‬ ‫מחושב ‪Q‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪D2‬‬ ‫‪D1‬‬ ‫)‪√(ΔP‬‬ ‫‪Δp‬‬ ‫‪Δh‬‬ ‫ספיקה‬
‫]‪[L/min‬‬ ‫]‪[m³/sec‬‬ ‫]‪[m‬‬ ‫]‪[m‬‬ ‫]‪[√pa‬‬ ‫]‪[pa‬‬ ‫‪mH2O‬‬ ‫‪cmH2O‬‬ ‫]‪[L/min‬‬
‫‪102.3848782‬‬ ‫‪0.00170641‬‬ ‫‪7.28041E-05‬‬ ‫‪0.008‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪23.43843‬‬ ‫‪549.36‬‬ ‫‪0.056‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫‪90‬‬
‫‪91.78000169‬‬ ‫‪0.00152967‬‬ ‫‪7.28041E-05‬‬ ‫‪0.008‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪21.01071‬‬ ‫‪441.45‬‬ ‫‪0.045‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪85‬‬
‫‪89.71726633‬‬ ‫‪0.00149529‬‬ ‫‪7.28041E-05‬‬ ‫‪0.008‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪20.5385‬‬ ‫‪421.83‬‬ ‫‪0.043‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪80‬‬
‫‪84.34000118‬‬ ‫‪0.00140567‬‬ ‫‪7.28041E-05‬‬ ‫‪0.008‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪19.30751‬‬ ‫‪372.78‬‬ ‫‪0.038‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪75‬‬
‫‪78.59569785‬‬ ‫‪0.00130993‬‬ ‫‪7.28041E-05‬‬ ‫‪0.008‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪17.9925‬‬ ‫‪323.73‬‬ ‫‪0.033‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪70‬‬
‫‪19.34892327‬‬ ‫‪0.00032248‬‬ ‫‪7.28041E-05‬‬ ‫‪0.008‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪4.429447‬‬ ‫‪19.62‬‬ ‫‪0.002‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪20‬‬

‫אמיתי ‪Q‬‬
‫מחושב ‪Q‬‬ ‫גרף כיול לנחיר‬

‫‪120‬‬

‫‪100‬‬
‫ספיקה ]‪[L/min‬‬

‫‪80‬‬

‫‪60‬‬

‫‪40‬‬

‫‪20‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪25‬‬
‫)‪√(ΔP‬‬

‫מקדם ספ יקה ‪C‬‬

‫מקדם ספיקה ‪ C‬נחיר‬
‫ל ינ יאר י )מקדם ספ יקה ‪(C‬‬

‫‪100‬‬
‫‪90‬‬ ‫‪y = 0.8963x‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫אמיתי ‪Q‬‬

‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪120‬‬
‫מחושב ‪Q‬‬

‫‪12‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪14‬‬

‫חישוב מהירויות באמצעות מדיד פיטו‬

‫מחושב ‪Q‬‬ ‫מחושב ‪Q‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪D2‬‬ ‫‪D1‬‬ ‫)‪√(ΔP‬‬ ‫‪Δp‬‬ ‫‪Δh‬‬ ‫ספיקה‬
‫]‪[L/min‬‬ ‫]‪[m³/sec‬‬ ‫]‪[m‬‬ ‫]‪[m‬‬ ‫)‪√(ΔP‬‬ ‫‪pa‬‬ ‫‪mH2O‬‬ ‫‪cmH2O‬‬ ‫]‪[L/min‬‬
‫‪8.099901575‬‬ ‫‪0.000135‬‬ ‫‪9.1893E-06‬‬ ‫‪0.003‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪14.69081‬‬ ‫‪215.82‬‬ ‫‪0.022‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪90‬‬
‫‪7.722953128‬‬ ‫‪0.00012872‬‬ ‫‪9.1893E-06‬‬ ‫‪0.003‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪14.00714‬‬ ‫‪196.2‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪85‬‬
‫‪7.120210971‬‬ ‫‪0.00011867‬‬ ‫‪9.1893E-06‬‬ ‫‪0.003‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪12.91395‬‬ ‫‪166.77‬‬ ‫‪0.017‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪80‬‬
‫‪6.22644387‬‬ ‫‪0.00010377‬‬ ‫‪9.1893E-06‬‬ ‫‪0.003‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪11.29292‬‬ ‫‪127.53‬‬ ‫‪0.013‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪75‬‬
‫‪6.22644387‬‬ ‫‪0.00010377‬‬ ‫‪9.1893E-06‬‬ ‫‪0.003‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪11.29292‬‬ ‫‪127.53‬‬ ‫‪0.013‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪70‬‬
‫‪1.726904818‬‬ ‫‪2.8782E-05‬‬ ‫‪9.1893E-06‬‬ ‫‪0.003‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪3.132092‬‬ ‫‪9.81‬‬ ‫‪0.001‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪20‬‬

‫כפי שהוסבר מעלה‪ ,‬הנוסחה לחישוב המהירות המקסימלית בחתך‪ ,‬על‬

‫‪Vav‬‬ ‫‪Vmax‬‬ ‫ספיקה‬
‫‪.‬‬ ‫ידי הפרש הלחצים הנמדד באמצעות מדיד הפיטו היא ‪2 Δ P‬‬
‫]‪[m/sec‬‬ ‫]‪[m/sec‬‬ ‫]‪[L/min‬‬ ‫‪ = ρ‬חתך ‪V‬‬
‫‪14.1471‬‬ ‫‪19.061‬‬ ‫‪90‬‬ ‫בנוסף הנוסחאות לחישוב המהירות הממוצעת בחתך הן‪:‬‬
‫‪13.3612‬‬ ‫‪18.174‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪Qreal‬‬
‫‪12.5752‬‬ ‫‪16.7556‬‬ ‫‪80‬‬ ‫= ‪Vaverage‬‬ ‫‪ − A pitot‬צינור‪A = A‬‬ ‫‪Q = A ⋅ Vaverage‬‬
‫‪ − Apitot‬צינור‪A‬‬
‫‪11.7893‬‬ ‫‪14.6523‬‬ ‫‪75‬‬
‫‪11.0033‬‬ ‫‪14.6523‬‬ ‫‪70‬‬
‫‪3.1438‬‬ ‫‪4.06382‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪Vmax‬כתלות ב )‪√(ΔP‬‬
‫‪25‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪y = 1.2975x‬‬

‫]‪Vmax [m/sec‬‬

‫‪15‬‬

‫‪10‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬
‫)‪√(ΔP‬‬

‫‪Vav‬כתלות ב )‪√(ΔP‬‬

‫‪16‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪y = 0.9774x‬‬
‫‪12‬‬
‫]‪Vav [m/sec‬‬

‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬
‫)‪√(ΔP‬‬

‫‪13‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪15‬‬

‫חישובי שגיאה מפורטים‬

‫כפי שהוסבר בחלק הרקע התאורתי‪ ,‬הנסוחה לחישוב הספיקה‪ ,‬מתוך מדידת הפרש הלחצים‪,‬‬
‫כאשר הקבוע ‪K‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫תאורטי‬
‫ומתוך הנתונים הגיאומטרים של המכשירים השונים הינה ‪= K ΔP‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מחושב על ידי הנוסחה‬
‫‪4 D‬‬
‫= ‪K‬‬ ‫⋅‬
‫‪(D 2‬‬ ‫⎦⎥⎤ )‪D 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ρ ⎡1 −‬‬
‫‪4‬‬

‫⎣⎢‬

‫קיבלנו למעשה בטוי לספיקה המחושבת כפונקציה של משתנה )‪ ,(ΔP‬ושל קבוע ‪ K‬אשר מורכב‬
‫ממספר פרמטרים שונים )צפיפות החומר‪ ,‬וקטרי המכשיר(‪ .‬גם במשתנה‪ ,‬וגם בפרמטרים‬
‫הגיאומטרים )קטרי הצינורות( עלולה להתקבל שגיאת מדידה‪ .‬שלושת השגיאות האפשריות הללו‪,‬‬
‫משפיעות על השגיאה הכללית של הספיקה המחושבת‪.‬‬
‫הנוסחה לחישוב שגיאת הספיקה הינה‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪⎛ ∂Q‬‬ ‫⎞‬ ‫‪⎛ ∂Q‬‬ ‫⎞‬ ‫‪⎛ ∂Q‬‬ ‫⎞‬
‫⎜⎜ ‪E error (Q ) = ±‬‬ ‫⎜⎜ ‪⋅ ΔD1 ⎟⎟ +‬‬ ‫⎜ ‪⋅ ΔD 2 ⎟⎟ +‬‬ ‫⎟ ‪⋅ ΔP‬‬
‫‪⎝ ∂D1‬‬ ‫⎠‬ ‫‪⎝ ∂D 2‬‬ ‫⎠‬ ‫‪⎝ ∂Δ P‬‬ ‫⎠‬

‫כאשר‪ :‬הנגזרות החלקיות הן כדלהלן‪:‬‬

‫‪∂Q‬‬ ‫‪πρD1 D26‬‬

‫‪=−‬‬ ‫‪⋅ ΔP‬‬
‫‪∂D1‬‬ ‫‪ρ D1 − D2‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫([‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪⋅ 2‬‬ ‫])‬
‫‪∂Q‬‬ ‫‪πρD16 D 2‬‬
‫=‬ ‫‪⋅ ΔP‬‬
‫‪∂D 2‬‬ ‫([‬
‫‪ρ D1 − D 2‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪⋅ 2‬‬ ‫])‬
‫‪∂Q‬‬ ‫‪π D 22‬‬
‫=‬
‫‪∂Δ P‬‬ ‫⎡‬ ‫⎤ ⎞‬
‫‪4‬‬
‫‪2 ρ ⋅ Δ P ⋅ ⎢1 − ⎛⎜ 2‬‬
‫‪D‬‬
‫⋅‪4‬‬
‫⎝‬ ‫⎥ ⎠⎟ ‪D 1‬‬
‫⎣‬ ‫⎦‬

‫הערה‬
‫הנגזרות חושבו באופן ידני‪ ,‬ונבדקו בעזרת האתר‪:‬‬
‫‪http://www.calc101.com/webMathematica/derivatives.jsp‬‬
‫תוך שימוש בביטוי )‪Q=([((r/4)*(y^2)*(sqrt[z])*(sqrt[2/(m*(1-(y/x)^4‬‬
‫כאשר במקום הפרמטרים והנעלמים הוצבו הסימנים הבאים‪.ρ=m ,D2=y ,D1=x ,π=r :‬‬

‫‪14‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪16‬‬

‫חישוב השגיאה עבור צינור ונטורי‬

‫)‪Δ(Δp‬‬ ‫‪dQ/Δp‬‬ ‫‪ΔD2‬‬ ‫‪dQ/dD2‬‬ ‫‪ΔD1‬‬ ‫‪dQ/dD1‬‬ ‫ספיקה‬
‫]‪[L/min‬‬
‫‪9.8‬‬ ‫‪-6.2341E-07‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪0.547690678‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪-0.5477‬‬ ‫‪90‬‬
‫‪9.8‬‬ ‫‪-6.37966E-07‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪0.535194189‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪-0.5352‬‬ ‫‪85‬‬
‫‪9.8‬‬ ‫‪-6.7336E-07‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪0.507063038‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪-0.5071‬‬ ‫‪80‬‬
‫‪9.8‬‬ ‫‪-7.22573E-07‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪0.472527541‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪-0.4725‬‬ ‫‪75‬‬
‫‪9.8‬‬ ‫‪-7.89152E-07‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪0.432661822‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪-0.4327‬‬ ‫‪70‬‬
‫‪9.8‬‬ ‫‪-2.93511E-06‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪0.116328239‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪-0.1163‬‬ ‫‪20‬‬

‫סטייה באחוזים‬ ‫מחושב ‪Q‬‬ ‫‪Qerror‬‬ ‫‪Qerror‬‬

‫‪%‬‬ ‫]‪[L/min‬‬ ‫]‪[L/min‬‬ ‫]‪[m³/sec‬‬
‫‪4.550132896‬‬ ‫‪97.60581128‬‬ ‫‪4.66174384‬‬ ‫‪7.7696E-05‬‬
‫‪4.346162727‬‬ ‫‪95.37876957‬‬ ‫‪4.55674019‬‬ ‫‪7.5946E-05‬‬
‫‪3.904465534‬‬ ‫‪90.36542193‬‬ ‫‪4.32075173‬‬ ‫‪7.2013E-05‬‬
‫‪3.395357697‬‬ ‫‪84.21073392‬‬ ‫‪4.03197733‬‬ ‫‪6.72E-05‬‬
‫‪2.853285808‬‬ ‫‪77.10612912‬‬ ‫‪3.70046563‬‬ ‫‪6.1674E-05‬‬
‫‪0.412174414‬‬ ‫‪20.73124959‬‬ ‫‪1.98817931‬‬ ‫‪3.3136E-05‬‬

‫מקדם ספיקה ‪C‬‬

‫שגיאה בצינור ונטורי‬
‫ליניארי )מקדם ספיקה ‪(C‬‬

‫‪100‬‬

‫‪90‬‬ ‫‪y = 0.9004x‬‬

‫‪80‬‬

‫‪70‬‬

‫‪60‬‬
‫א מי תי ‪Q‬‬

‫‪50‬‬

‫‪40‬‬

‫‪30‬‬

‫‪20‬‬

‫‪10‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪120‬‬
‫מחושב ‪Q‬‬

‫‪15‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪17‬‬

‫חישוב השגיאה עבור דיאפרגמה‬

‫)‪Δ(Δp‬‬ ‫‪dQ/Δp‬‬ ‫‪ΔD2‬‬ ‫‪dQ/dD2‬‬ ‫‪ΔD1‬‬ ‫‪dQ/dD1‬‬ ‫ספיקה‬
‫]‪[L/min‬‬
‫‪9.8‬‬ ‫‪-3.0433E-07‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪0.83858604‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪-0.8386‬‬ ‫‪90‬‬
‫‪9.8‬‬ ‫‪-3.27541E-07‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪0.77915932‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪-0.7792‬‬ ‫‪85‬‬
‫‪9.8‬‬ ‫‪-3.38647E-07‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪0.753606129‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪-0.7536‬‬ ‫‪80‬‬
‫‪9.8‬‬ ‫‪-3.61463E-07‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪0.706038033‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪-0.706‬‬ ‫‪75‬‬
‫‪9.8‬‬ ‫‪-3.9124E-07‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪0.65230098‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪-0.6523‬‬ ‫‪70‬‬
‫‪9.8‬‬ ‫‪-1.5617E-06‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪0.16341605‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪-0.1634‬‬ ‫‪20‬‬

‫סטייה באחוזים‬ ‫מחושב ‪Q‬‬ ‫‪Qerror‬‬ ‫‪Qerror‬‬

‫‪%‬‬ ‫]‪[L/min‬‬ ‫]‪[L/min‬‬ ‫]‪[m³/sec‬‬
‫‪5.029904675‬‬ ‫‪141.5113942‬‬ ‫‪7.11788823‬‬ ‫‪0.00011863‬‬
‫‪5.030447937‬‬ ‫‪131.4831353‬‬ ‫‪6.61419067‬‬ ‫‪0.00011024‬‬
‫‪5.030752223‬‬ ‫‪127.1710343‬‬ ‫‪6.39765963‬‬ ‫‪0.00010663‬‬
‫‪5.031478251‬‬ ‫‪119.143918‬‬ ‫‪5.99470032‬‬ ‫‪9.9912E-05‬‬
‫‪5.032656175‬‬ ‫‪110.0757903‬‬ ‫‪5.53973606‬‬ ‫‪9.2329E-05‬‬
‫‪6.030955202‬‬ ‫‪27.57645851‬‬ ‫‪1.66312386‬‬ ‫‪2.7719E-05‬‬

‫מקדם ספיקה ‪C‬‬

‫ליניארי )מקדם ספיקה ‪(C‬‬ ‫שגיאה בדיאפרגמה‬

‫‪100‬‬

‫‪90‬‬

‫‪80‬‬

‫‪70‬‬
‫‪y = 0.6365x‬‬
‫‪60‬‬
‫אמיתי ‪Q‬‬

‫‪50‬‬

‫‪40‬‬

‫‪30‬‬

‫‪20‬‬

‫‪10‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪160‬‬
‫מחושב ‪Q‬‬

‫‪16‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪18‬‬

‫חישוב השגיאה עבור נחיר‬

‫)‪Δ(Δp‬‬ ‫‪dQ/Δp‬‬ ‫‪ΔD2‬‬ ‫‪dQ/dD2‬‬ ‫‪ΔD1‬‬ ‫‪dQ/dD1‬‬ ‫ספיקה‬
‫]‪[L/min‬‬
‫‪9.8‬‬ ‫‪-1.55309E-06‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪0.531613791‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪-0.5316‬‬ ‫‪90‬‬
‫‪9.8‬‬ ‫‪-1.73255E-06‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪0.476550009‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪-0.4766‬‬ ‫‪85‬‬
‫‪9.8‬‬ ‫‪-1.77238E-06‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪0.465839652‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪-0.4658‬‬ ‫‪80‬‬
‫‪9.8‬‬ ‫‪-1.88538E-06‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪0.437919237‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪-0.4379‬‬ ‫‪75‬‬
‫‪9.8‬‬ ‫‪-2.02318E-06‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪0.408093047‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪-0.4081‬‬ ‫‪70‬‬
‫‪9.8‬‬ ‫‪-8.2182E-06‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪0.100465563‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪-0.1005‬‬ ‫‪20‬‬

‫סטייה באחוזים‬ ‫מחושב ‪Q‬‬ ‫‪Qerror‬‬ ‫‪Qerror‬‬

‫‪%‬‬ ‫]‪[L/min‬‬ ‫]‪[L/min‬‬ ‫]‪[m³/sec‬‬
‫‪4.495198777‬‬ ‫‪102.3848782‬‬ ‫‪4.60240379‬‬ ‫‪7.6707E-05‬‬
‫‪4.543489279‬‬ ‫‪91.78000169‬‬ ‫‪4.17001454‬‬ ‫‪6.95E-05‬‬
‫‪4.556376815‬‬ ‫‪89.71726633‬‬ ‫‪4.08785672‬‬ ‫‪6.8131E-05‬‬
‫‪4.597718638‬‬ ‫‪84.34000118‬‬ ‫‪3.87771595‬‬ ‫‪6.4629E-05‬‬
‫‪4.658567249‬‬ ‫‪78.59569785‬‬ ‫‪3.66143344‬‬ ‫‪6.1024E-05‬‬
‫‪25.36015935‬‬ ‫‪19.34892327‬‬ ‫‪4.90691777‬‬ ‫‪8.1782E-05‬‬

‫מקדם ספ יקה ‪C‬‬

‫שגיאה בנחיר‬
‫ל יניאר י )מקדם ספ יקה ‪(C‬‬

‫‪100‬‬

‫‪90‬‬ ‫‪y = 0.8963x‬‬

‫‪80‬‬

‫‪70‬‬

‫‪60‬‬
‫אמיתי ‪Q‬‬

‫‪50‬‬

‫‪40‬‬

‫‪30‬‬

‫‪20‬‬

‫‪10‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪120‬‬
‫מחושב ‪Q‬‬

‫‪17‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪19‬‬

‫לכל שאלה תשובה‬

‫האם ערכו של המקדם ‪ C‬קבוע?‬

‫ערכו של מקדם הספיקה ‪ C‬איננו קבוע בין סוגי המכשירים השונים‪ ,‬ותלוי בנוסף גם בגיאומרטיה‬
‫של המכשיר )בקוטר הגדול‪ ,‬ובקוטר הקטן(‪ .‬במסגרת חישוב מקדם הספיקה‪ ,‬הנחת היסוד היתה‬
‫כי מקדם הספיקה באותו מכשיר‪ ,‬קבוע בספיקות השונות‪.‬‬

‫האם קיים הבדל בין המהירות הממוצעת לזו הנמדדת בעזרת מדיד פיטו? למה?‬
‫מדיד הפיטו הינו מדיד המבצע מדידה נקודתית‪ .‬המדידה המבוצעת על ידי מד הפיטו בניסוי זה‬
‫היתה מדידת הלחץ הדינאמי במרכז חתך הצינור‪ .‬חתך הזרימה אינו אחיד‪ .‬מהירות הזרימה‬
‫המקסימאלית הינה במרכז הצינור‪ ,‬והמינימאלית בדפנות הצינור‪ .‬מהירות הזרימה הממוצעת‬
‫היא שיקלול המהירוית השונות בכלל החתך‪ .‬המהירות‪ ,‬המחשובת על בסיס מדידת מכשיר‬
‫הפיטו‪ ,‬היא המהירות המקסימאלית במרכז הצינור‪ .‬מכאן‪ ,‬ניתן להסיק כי המהירות הנמדדת‬
‫שונה מהמהירות הממוצעת‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן לראות את ההבדל בין המהירות הממוצעת למהירות‬
‫המקסימאלית באמצעות הנוסחאות אשר הובאו לעיל‪.‬‬

‫סיכום‬

‫במעבדה זו‪ ,‬שעסקה בתחום הזרימה‪ ,‬הכרנו את מושגי הספיקה )מסית‪ ,‬ונפחית(‪ ,‬גילינו כי קיים‬
‫קשר בין מהירות הזורם בחתך לבין הפרש הלחצים‪ .‬בעזרת קשר זה הנובע ממשואת ברנולי‪,‬‬
‫חישבנו את הספיקה בצינור‪ .‬חישוב זה‪ ,‬יחד עם הספיקה האמיתית‪ ,‬הביא אותנו לכיול מציאת‬
‫קבועי הספיקה של המכשירים השונים‪ .‬בדקנו וחישבנו את השפעת השגיאות בפרמטרים השונים‬
‫)הפרשי לחצים‪ ,‬וקטרי המכשירים( על השגיאה הכללית בחישוב הספיקה עבור כל מכשיר‪.‬‬

‫מסקנות‬

‫פיתוח המשוואת נעשה על בסיס ההנחה שאין הפסדי אנרגיה בזרימה במכשירים‪ ,‬הנחה‬ ‫•‬
‫זו איננה נכונה‪ ,‬ולכן הספיקה המחושבת אינה זהה לספיקה האמיתית‪ ,‬אלא גדולה ממנה‪.‬‬
‫היחס בין מדידות הספיקה האמיתית‪ ,‬לחישובי הספיקה התאורטית מניב את קבוע‬ ‫•‬
‫הספיקה ‪.C‬‬
‫מקדם הספיקה ‪ ,C‬הינו קבוע הקטן מ – ‪ .1‬קבוע זה נועד לתקן את השגיאה הנוצרת‬ ‫•‬
‫מההנחה שאין הפסדי אנרגיה בזרימה במכשירים‪.‬‬
‫מקדם הספיקה ‪ C‬ניתן על פי רוב על ידי היצרן‪ ,‬ואינו זהה בין המכשירים השונים‪.‬‬ ‫•‬

‫‪18‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪20‬‬

‫הבחנו כי קיים שוני בין רגישות המכשירים השונים לספיקות שונות‪ .‬שוני זה ברגישות‬ ‫•‬
‫המכשירים נובע בעיקרו מההבדלים בשטחי החתך של הזרימה‪ ,‬ובאופי הזרימה )עם‬
‫מערבולות‪ ,‬או ללא(‪.‬‬
‫בספיקות נמוכות‪ ,‬עבור מכשירי מדידה שונים‪ ,‬קיבלנו טווחי סטיה שונים‪ .‬טווחי סטיה‬ ‫•‬
‫אלו מהווים עבורנו מדד לרגישות המכשירים‪.‬‬
‫באמצעות חישובי הסטיה בספיקות הנמוכות‪ ,‬והשוואתן לסטיה בספיקות הגבוהות גילנו‬ ‫•‬
‫כי בספיקות נמוכות הסטיה בנחיר גדולה מאוד‪ .‬יחד עם זאת בצינור ונטורי ודיאפרגמה‬
‫התקבלו סטיות מתונות יותר‪.‬‬
‫בדומה לרוב חלקי המכונות‪ ,‬גם במידות מכשירי המדידה בהם השתמשנו בניסוי זה‪,‬‬ ‫•‬
‫קיים טווח שגיאה‪.‬‬
‫שגיאות במידות המכשירים‪ ,‬שגיאות באופן ביצוע המדידות ובקריאתן גרמו לשגיאה‬ ‫•‬
‫בספיקה התאורטית‪ .‬לצורך חישוב השגיאה בספיקה התאורטית‪ ,‬קימת נוסחאה הלוקחת‬
‫בחשבון את טווחי השגיאה בפרמטרים השונים‪.‬‬
‫צמיגות הזורם וחיכוך הזורם עם דפנות הצינור גורמות לחתך זרימה שאינו אחיד‪.‬‬ ‫•‬
‫באמצעות מד הפיטו נמדד הלחץ הדינאמי במרכז הצינור‪ ,‬וחושבה מהירות הזרימה‬ ‫•‬
‫המקסימאלית בחתך‪ ,‬וכן גם המהירות הממוצעת‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪21‬‬

‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬

‫הפקולטה למדעי ההנדסה‬
‫המחלקה להנדסת מכונות‬

‫‪Gal‬‬
‫‪deB‬‬
‫‪otto‬‬
‫‪n‬‬
‫מכשור ומדידות‬
‫‪362-1-2511‬‬
‫דוח מעבדה )מקור(‬
‫שם המדריך‪ :‬אסף גוטמן‬ ‫שם הניסוי‪ :‬מדידות מכאניות‬
‫מס' קבוצה ‪12‬‬
‫‪.1‬‬ ‫משתתפים‪:‬‬
‫‪.2‬‬

‫הבודק‬
‫ציון‬ ‫תאריך ביצוע הניסוי ‪18/03/2007‬‬
‫חתימה‬ ‫תאריך הגשת הדוח‪10/04/2007 :‬‬

‫הערות‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬

‫‪1‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪22‬‬

‫ניסוי מספר ‪ 1‬ביקורת טיב‬

‫מטרות הניסוי‪:‬‬
‫‪ .1‬הכרת מכשירי מדידה שונים‪ ,‬ודרכי השימוש בהם לצורך מדידת חלקי מכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬אבחנה בין מכשירי המדידה השונים על פי רמת דיוקם‪ ,‬והתאמתם לסוג המדידה ורמת הדיוק‬
‫הנדרשת‪.‬‬
‫‪ .3‬הכרת סיבולת ואפיצות של חלקי המכונה‪ ,‬ומשמעותן‪.‬‬

‫מהלך הניסוי‪:‬‬
‫כהכנה לניסוי היה עלינו לבחור את החלקים הנכונים מתוך השרטוטים בדפים הנתונים תוך‬ ‫‪-‬‬
‫שימוש בטבלאות המתאימות עבור סיבולת ואפיצות‪ ,‬כך שיתאימו לשרטוט ההרכבה‪ .‬מצורפים‬
‫מטה החלקים אותם בחרנו כנכונים עבור חלקים ‪4 ,3 ,2 ,1‬‬

‫קבלת חלקים ‪ ,1‬ו ‪ 3‬לבדיקה‪ ,‬מתוך שרטוט ההרכבה‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫התאמת מכשיר המדידה לחלק הרלוונטי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מדידת החלק הרלוונטי‪ ,‬והשוואת מידותיו עם המידות הנתונות בשרטוט‪ ,‬תוך התחשבות‬ ‫‪-‬‬
‫בסיבולת המותרת‪.‬‬
‫קביעה האם החלק הנמדד תואם את המידה הנתונות בשרטוט )תוך התחשבות בסיבולת(‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫מכשיר מדידה‪:‬‬
‫קליבר )מד זחיח‪ ,‬זחון( – המכשיר בו השתמשנו משמש בו למדידה עם דיוק של עד ‪ 0.05‬מ"מ‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫המכשיר בנוי מזוג לסתות בעלות שיניים למדידות חיצוניות‪ ,‬ושיניים )להבים( למדידות פנימיות‪,‬‬
‫כאשר אחת הלסתות קבועה‪ ,‬והשנייה נעה‪ ,‬סקאלה ראשית‪ ,‬סקאלה משנית‪ ,‬זנב‪ ,‬ותפס‪ .‬המכשיר‬
‫עובד על שני עקרונות מרכזיים‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪23‬‬
‫להבים‬

‫סקאלה ראשית‬ ‫זנב‬

‫תפס‬
‫סקאלה משנית‬

‫לסתות‬

‫עקרון התיחום – באמצעות לסתות המכשיר )או הזנב( מודדים את החלק הנמדד על ידי הזזת‬
‫הלסתות )או הזנב( עד להיצמדותן לגוף החלק‪ ,‬באופן פנימי או חיצוני‪ .‬שיני המכשיר הגדולות‬
‫משמשות למדידות חיצוניות )כגון גלים וכ"ד(‪ ,‬והקטנות משמשות למדידת מדידות פנימיות )כגון‬
‫קדחים וכ"ד(‪.‬‬
‫עקרון ההתלכדות )עקרון הנוניוס( – באמצעות שתי סקאלות‪ ,‬ניתן להגיע לרמת דיוק גדולה‬
‫יותר‪ .‬הלסת הנעה )ועליה הסקאלה המשנית( נעה על גבי גוף המכשיר )עליו הסקאלה הראשית(‪.‬‬
‫המדידה נעשית באופן הבא – המידה הקרובה ביותר על גבי הסקאלה הראשית‪ ,‬לאפס על גבי‬
‫הסקאלה המשנית‪ ,‬היא המדידה הנמדדת עד דיוק של ‪ 1‬מ"מ‪ .‬למידה זו מוספים את המידה‬
‫השנֶת הראשונה על גבי הסקאלה המשנית‪,‬‬
‫שנמדדת על הסקאלה המשנית‪ ,‬באופן הבא‪ֶ :‬‬
‫שמתלכדת באופן מלא עם אחת השנתות על הסקאלה הראשית היא התוספת למידה שנמדדה על‬
‫גבי הסקאלה הראשית‪ ,‬ובעלת דיוק של עד ‪ 0.05‬מ"מ‪.‬‬
‫דיוק המכשיר – דיוק הקליבר הוא עד ‪ 0.05‬מ"מ‪ ,‬את מידת הדיוק ניתן לחשב על ידי מספר‬
‫השנתות מהסקאלה המשנית המוכלות בין שתי שנתות סמוכות בסקאלה הראשית‪ .‬חישוב הדיוק‬
‫נעשה על ידי חלוקת המידה בין שתי הסמוכות בסקאלה הראשית‪ ,‬במספר השנתות המוכלות‪.‬‬
‫כיול המכשיר – כדי לבדוק האם המכשיר מדויק או לא‪ ,‬יש להצמיד את שתי הלסתות ולבדוק‬
‫ששני האפסים בשתי הסקאלות מתלכדים‪ .‬אם אין התלכדות – המכשיר לא מכויל‪ ,‬ויש להחליפו‪.‬‬
‫טווח המדידה של המכשיר – עד כ‪ 18-‬ס"מ‪.‬‬

‫מיקרו מטר – המכשיר בו השתמשנו משמש למדידת גדלים עם דיוק של עד ‪ 0.01‬מ"מ‪ .‬המכשיר‬ ‫‪-‬‬
‫בנוי מפרסה‪ ,‬סדן‪,‬ספינדל‪ ,‬גל‪ ,‬תוף‪ ,‬וראצ'ט‪ .‬על גבי הגל הקבוע בו מופיעה הסקאלה הראשית‬
‫המתחילה ממידה של ‪ 25‬מ"מ‪ ,‬נע התוף עליו נמצאת הסקאלה המשנית‪ .‬במיקרו מטר דיגיטלי‪,‬‬
‫לא קימות סקאלות‪ ,‬אלא צג המראה את המידה הנמדדת‪ ,‬במ"מ או אינצ'ים‪ .‬מכשיר זה עובד גם‬
‫הוא על עקרונות התיחום וההתלכדות שהוצגו קודם לכן‪.‬‬
‫מיקרו מטר מכאני – על ידי סיבוב התוף‪ ,‬נע הספינדל קדימה ואחורה לצורך נעילת החלק‬
‫הנמדד בין הספינדל לסדן‪ .‬כאשר החלק הנמדד נעול במקומו‪ ,‬ניתנת לנו מידתו‪ .‬על גבי הסקאלה‬
‫הראשית נתונת המידות עם דיוק של ‪ 1‬מ"מ‪ ,‬כאשר אחת משנתות הסקאלה המשנית שעל גבי‬
‫התוף מתלכדת עם הציר המסומן על הסקאלה הראשית מתקבלת מידת החלק‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪24‬‬

‫גל‬ ‫תוף‬ ‫ראצ'ט‬

‫פרסה‬ ‫ספינדל וסדן‬

‫סקאלה משנית‬
‫סקאלה ראשית‬

‫אום נעילה‬

‫מיקרומטר דיגיטאלי – עובד על עיקרון זהה לזה של המיקרומטר המכאני‪ ,‬אלא שהמידה‬
‫המתקבלת במדידה ניתנת על גבי צג דיגיטאלי‪.‬‬
‫דיוק המכשיר – על ידי סיבוב שלם של התוף‪ ,‬נע התוף על גבי הסקאלה הראשית ב ‪ 0.5‬מ"מ‪.‬‬
‫דיוק המכשיר מחושב על ידי חלוקת מספר השנתות על התוף )הסקאלה המשנית( בהתקדמות‬
‫התוף על גבי הגל‪ .‬לצורך השגת דיוק מרבי משמש הראצ'ט‪ .‬לאחר שהתוף מפסיק להסתובב‬
‫סביב הגל‪ ,‬מסובבים את הראצ'ט ‪ 3‬פעמים על מנת לוודא שספינדל צמוד ככל האפשר‪ ,‬וגם לא‬
‫יתר על המידה‪ ,‬לחלק הנמדד‪ .‬דבר המאשר מדידה אחידה בין מודד למודד‪ ,‬כלומר – המדידה‬
‫אינה מושפעת מהכוח הפועל עליה‪ ,‬אלא תהיה אחידה בין מודד למודד‪.‬‬
‫כיול המכשיר – בדיקת כיול המיקרומטר נעשה באמצעות מקבילוני יוהנסון‪ .‬מקבילוני יהונסון‬
‫הנם פלטות מתכת באורכים שונים‪ ,‬בעלי מידות קבועות‪ ,‬וברמת גימור פני שטח גבוהה ביותר‪,‬‬
‫אשר משמשים לכיול‪ ,‬ובדיקת כיול מכשירי‪.‬‬

‫מד זווית – מכשיר זה משמש למדידת זווית שונות בחלקי מכונות‪ ,‬המכשיר בנוי משתי צלעות‬ ‫‪-‬‬
‫מתכת‪ ,‬המחוברות ביניהן באמצעות סקאלות‪ .‬בדומה לקליבר ולמיקרומטר‪ ,‬הסקאלה הראשית‬
‫נייחת ומחולקת למעלות‪ ,‬והסקאלה המשנית נעה )מסתובבת(‪ ,‬ומחולקת לדקות‪ .‬הצמדת מד‬
‫הזווית לזווית הרצויה נותנת את הזווית הנמדדת בין צלעות מד הזווית‪.‬‬
‫עקרון פעולה – גם מכשיר זה עובד על עקרון ההתלכדות‪ ,‬כאשר כאן‪ ,‬המידה על גבי הסקאלה‬
‫הראשית שנמצאת לפני האפס של הסקאלה המשנית‪ ,‬היא הזווית במעלות‪ .‬הדקות מתקבלות על‬
‫השנֶת על הסקאלה התחתונה המתלכד עם אחת השנתות על הסקאלה העליונה‪.‬‬
‫ידי מציאת ֶ‬
‫דיוק המכשיר – ב ‪ 60‬מעלות על הסקאלה הראשית נכנסות ‪ 12‬שנתות על הסקאלה המשנית‪,‬‬
‫לכן הדיוק של מד הזווית הוא ‪ 5‬דקות‪.‬‬
‫כיול המכשיר – ניתן לכייל את המכשיר על ידי סגירת צלעות מד הזווית‪ ,‬ובדיקה ששנות האפס‬
‫בשתי הסקאלות מתאפסות‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪25‬‬

‫מד מרכזי קדחים – מכשיר זה עובד על העקרונות לפיהם עובד הקליבר‪ .‬בנוסף עובד המכשיר‬ ‫‪-‬‬
‫על עקרון חישוב מרחק ממוצע‪ .‬המכשיר מורכב מסרגל עליו נעות שתי סקאלות ראשית ומשנית‪.‬‬
‫הסרגל בקנה מידה של ‪) 1:2‬מאחר והמדידה נעשית פעמיים‪ ,‬כך מתקבלת מידה מדויקת(‪ .‬לכל‬
‫סקאלה צמודה שן‪ ,‬שנועדה על מנת להיכנס לתוך הקדחים הנמדדים‪ .‬הסקאלה המשנית ננעלת‬
‫בצמוד לקצה המכשיר‪ ,‬בעוד הסקאלה הראשית חופשית‪ .‬שתי השיניים נכנסות למרכזי הקדחים‬
‫הנמדדים והסקאלה הראשית מוזזת עד לכדי פתיחה מרבית של המכשיר‪ ,‬ע"י הצמדות שתי‬
‫השיניים לדפנות הרחוקות ביותר של שני הקדחים )כך שהמרחק הוא הקוטר החיצוני בין‬
‫הקדחים( כעת נועלים את הסקאלה הראשית‪ .‬לאחר הוצאת השיניים מהקדחים מצמידים את שתי‬
‫הסקאלות ונועלים את הסקאלה המשנית )כך שתסמן את המרחק המרבי בין הקדחים(‪ .‬כעת‬
‫משחררים את הסקאלה הראשית ומודדים את המרחק בין הקדחים‪ ,‬ומודדים כך את המרחק‬
‫הקצר ביותר בין דפנות הקדחים )קוטר פנימי בין הקדחים(‪ .‬כך מחושב המרחק הממוצע בין‬
‫דפנות הקדחים )בין הקוטר החיצוני לפנימי( ‪ ,‬ממוצע זה מיצג למעשה את מיקום מרכזי הקדחים‪.‬‬

‫שיטת מדידה‪:‬‬
‫ביצור מכונות וחלקי מכונות‪ ,‬לא ניתן להשיג את הדיוק האמיתי של החלק או המכונה לפי המידה‬
‫הנומינלית בשרטוט‪ .‬לשם כך‪ ,‬כל מידה בשרטוט הנועד ליצור מכילה בנוסף למידה הנקובה דרגת סיבולת‪.‬‬
‫סיבולת – הסיבולת היא מידת הסטייה המרבית )במ"מ( של החלק הנתון‪ ,‬מהמידה הנומינלית‪ ,‬המאפשרת‬
‫עדיין שימוש תקין בחלק‪ .‬בשרטוט חלק‪ ,‬מידת הסטייה רשומה בסמוך למידה הנומינלית‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬חלק‬
‫בעל קוטר של ‪ 80‬מ"מ‪ ,‬ועם סטייה אפשרית של ‪ ±0.05‬מ"מ‪ ,‬ירשם בשרטוט החלק כך‪.Ø80±05. :‬‬
‫אפיצות – רוב החלקים הבודדים אינם עומדים כמכונה בפני עצמה‪ ,‬אלא כפרק מכונה‪ ,‬אשר מלבדם ישנם‬
‫חלקים נוספים‪ .‬כל חלקי המכונה צריכים להתאים במידותיהם לשרטוט ההרכבה‪ ,‬ובנוסף להיות בעלי‬
‫מידת סטייה שכזו שתאפשר עדיין את הרכבת החלקים השונים עם הסטייה‪ .‬אפיצות אם כן‪,‬‬
‫היא סוג החיבור בין שני חלקי מכונות‪ .‬ישנם שלושה חיבורים אפשריים‪ ,‬מרווח‪ ,‬מעבר ומדחק‪.‬‬
‫מרווח – כאשר לרכיב א' הנכנס לתוך רכיב ב' יש חופש תנועה מסוים בתוך רכיב ב'‪.‬‬
‫מעבר – כאשר רכיב א' מתאים לרכיב ב' בהתאמה כמעט מושלמת‪.‬‬
‫מדחק – כאשר רכיב א' גדול יותר מהפתח המתאים לו ברכיב ב'‪ .‬הרכבי יכנס‪ ,‬אבל בלחץ‪,‬‬
‫ויישאר בתוך רכיב ב' ללא חופש תנועה‪.‬‬

‫שיטת הגל האחיד והקדח האחיד – בשרטוט הרכבה נתון‪ ,‬מלבד המידה הנומינלית של חלק והסטייה‬
‫ממידה זו‪ ,‬צריכה להיות גם הסטייה של הרכיב אליו החלק מתחבר‪ .‬לדוגמא‪ ,‬גל שאמור להיות מורכב‬
‫בתוך קדח אמור להיות בעל קוטר זהה לזה של הקדח‪ .‬בשרטוט ההרכבה נוכל לראות ליד מידת הגל‪ ,‬או‬
‫הקדח את הסטייה של הגל ושל הקדח בנוסף למידה הנומינלית‪ ,‬כך שעדיין תהיה התאמה בין שני‬
‫החלקים‪ .‬לקביעת הסטייה וסוג ההתאמה בין שני החלקים )מרווח‪ ,‬מעבר מדחק( קימות שתי שיטות‬
‫עיקריות‪ ,‬שיטת הגל האחיד ושיטת הקדח האחיד‪:‬‬

‫‪5‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪26‬‬

‫שיטת הקדח האחיד – בשיטה זו המרווחים והמדחקים השונים מתקבלים על ידי צימוד של קדח‬
‫אחיד עם גלים שונים‪ .‬הגבול התחתון של שדה הסבולת בקוטר הקדח חופף את מידת המוצא‬
‫)הסטייה התחתונה של הקדח שווה לאפס( והסטייה המותרת של הקדח היא רק בכיוון הגדלה‬
‫של הסטייה‪ .‬התאמה בין הקדח לבין הגל נעשית תוך שינוי מידת הגל‪.‬‬
‫שיטת הגל האחיד – בשיטה זו המרווחים והמדחקים השונים מתקבלים על ידי צימוד של גל אחיד‬
‫עם קדחים שונים‪ .‬הגבול העליון של שדה הסבולת בקוטר הגל חופף את מידת המוצא )הסטייה‬
‫העליונה של הגל שווה לאפס( והסטייה המותרת של הגל היא רק בכיוון הקטנה‪ .‬ההתאמה בין‬
‫הקדח והגל נעשית על ידי שינוי מידת הקדח‪.‬‬

‫כאשר בוחרים סיבולת מסוימת לקדח ולגל‪ ,‬עבור סיבולת זהה יכולה להיווצר אפיצות שונה‪,‬‬
‫לדוגמא עבור סיבולת של ‪ 0.1‬מ"מ ניתן לקבל גל עם סטייה בתחום של ‪ -0.15‬ל ‪ -0.25‬מ"מ‪ ,‬וגם גל עם‬
‫סטייה בתחום של ‪ -0.1‬ל ‪ -0.2‬מ"מ‪ .‬בשני המקרים קיבלנו מרווח שונה‪ .‬כדי ליצור אחידות בקביעת‬
‫אפיצות וסיבולת הוגדר סטנדרט לשתי השיטות‪ ,‬כאשר סימון הסיבולת עבור הקדח באותיות גדולות‪,‬‬
‫וסימון הסיבולת עבור הגל באותיות קטנות‪ .‬כתיבת המידה והסטייה בין גל לקדח נעשית לפי שיטת הגל‬
‫האחיד או הקדח האחיד‪ .‬כיום נעשה שימוש בעיקר בשיטת הקדח האחיד הנפוצה יותר‪.‬‬
‫דוגמא לכתיבת מידה לפי שיטת הקדח האחיד‪Ø 54 H8/f8 :‬‬
‫דוגמא לכתיבת מידה לפי שיטת הגל האחיד ‪Ø 62 D8/h8 :‬‬

‫חלק ‪1‬‬ ‫חלקים נמדדים‬ ‫חלק ‪3‬‬

‫מידה נמדדת ‪2‬‬

‫מידה נמדדת ‪2‬‬

‫מידה נמדדת ‪1‬‬

‫מידה נמדדת ‪3‬‬
‫‪6‬‬ ‫מידה נמדדת ‪4‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪27‬‬

‫תוצאות המדידה‬
‫האם המידה עונה‬
‫מידה דרושה על‬ ‫חלק‬
‫על דרישות‬ ‫דיוק המכשיר‬ ‫כלי מדידה‬ ‫מידה נמדדת‬
‫פי השרטוט‬ ‫נמדד‬
‫השרטוט‬
‫‪ 0.02‬מ"מ‬ ‫קליבר‬
‫עומד בדרישות‬ ‫‪ 13.00‬מ"מ‬ ‫‪ 13±0.1‬מ"מ‬ ‫‪1‬‬
‫‪ 0.05‬מ"מ‬ ‫מד גובה‬

‫עומד בדרישות‬ ‫‪ 0.02‬מ"מ‬ ‫מד מרכזי קדחים‬ ‫‪ 80.00‬מ"מ‬ ‫‪ Ø80±0.05‬מ"מ‬ ‫‪2‬‬

‫עומד בדרישה‬ ‫‪ 0.05‬מ"מ‬ ‫קליבר‬ ‫‪ 6.51‬מ"מ‬

‫‪ 65±0.1‬מ"מ‬ ‫‪3‬‬
‫עומד בדרישה‬ ‫‪0.02‬מ"מ‬ ‫מד גובה‬ ‫‪ 6.5‬מ"מ‬

‫עומד בדרישות‬ ‫΄‪5‬‬ ‫מד זווית‬ ‫˚‪15‬‬ ‫΄‪15˚±30‬‬ ‫‪4‬‬

‫מסקנות הניסוי‪:‬‬
‫‪ .1‬תכונות המכשיר – כאשר ניגשים למדוד פרק מכונה‪ ,‬או רכיב כל שהוא‪ ,‬יש לבחון את המידה‬
‫שעלינו למדוד‪ ,‬ולהתאים למידה זו את כלי המדידה האופטימאלי‪.‬‬
‫‪ .2‬רמת דיוק – בעת בחירת מכשיר המדידה‪ ,‬יש להתחשב במידת הדיוק הנדרשת מהמדידה‪ ,‬בזמן‬
‫בחירת כלי המדידה‪ .‬ככל שדיוק המכשיר גדול יותר‪ ,‬כן תהא רמת הדיוק של מדידת הרכיב‪.‬‬
‫‪ .3‬לפני שימוש במכשיר המדידה יש לבדוק כי המכשיר מכויל על מנת שהמדידה אותה נבצע תהיה‬
‫מדויקת‪ ,‬ואמתית‪.‬‬
‫‪ .4‬סטייה ממידה נומינלית – בעת בדיקת התאמת חלקים לשרטוט‪ ,‬יש לבדוק האם סטיית מידות החלק‬
‫מהמידה הנומינלית עומדת בטווח הסטייה הנתון‪.‬‬

‫סיכום‪:‬‬
‫במעבדה זו למדנו להכיר את מכשירי המדידה הנפוצים המשמשים למדידת חלקי מכונות‪ ,‬ולמדידות‬
‫נוספות‪ .‬עמדנו על רמת הדיוק של כל מכשיר ומכשיר‪ ,‬ועל הדרך לחשב את מידת הדיוק של מכשיר‬
‫מדידה‪ .‬באמצעות מכשירי המדידה השונים מדדנו חלקים מתוך שרטוט הרכבה תוך כדי התחשבות בטווח‬
‫הסטייה המותרת מהמידה הנומינלית‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪28‬‬

‫ניסוי ‪ – 2‬הגברת דיוק המדידה‬

‫מטרת הניסוי – הכרת שיטות שונות להגברת דיוק המדידה‪ ,‬הכרת המכשירים המשמשים להגברת הדיוק‪,‬‬
‫ואופן השימוש בהם‬

‫הגברה אופטית‪:‬‬

‫מטרת הניסוי – הכרת מכשיר ה ‪ ,TOPCON‬ועקרון המדידה באמצעות הגברה אופטית‪ .‬הכרת הדרכים‬
‫השונות למדידה באמצעות המכשיר‪ ,‬ועמידה על ההבדלים בניהן‪.‬‬
‫ציוד‪:‬‬
‫‪ .1‬מקרן ‪TOPCON‬‬
‫‪ .2‬מכשירי מדידה – סרגל‪ ,‬מד זחון‪.‬‬
‫‪ .3‬חלק מתכתי בעל חתך כמתואר‪:‬‬

‫מהלך הניסוי‪:‬‬
‫‪ .1‬הכרת מכשיר ה‪ ,TOPCON-‬ודרך השימוש בו‪.‬‬
‫‪ .2‬מדידת החלק באמצעות קליבר‪.‬‬
‫‪ .3‬הקרנת החלק במכשיר ה‪TOPCON-‬‬
‫‪ .4‬מדידת ‪ a‬במכשיר ה‪ TOPCON-‬באמצעות סרגל‬
‫‪ .5‬מדידת ‪ a‬במכשיר ה‪ TOPCON-‬באמצעות סקאלת המכשיר‪.‬‬

‫מכשיר ה‪: TOPCON-‬‬

‫ה‪ TOPCON-‬הוא מכשיר אופטי העושה שימוש בעקרון ההצללה לצורך הגדלת צלילתם של‬ ‫‪-‬‬
‫חלקים ורכיבים נמדדים‪ ,‬אשר יש קושי בקבלת מידה מדויקת של חלקים בהם עם כלי מידה‬
‫אחרים‪ .‬על ידי ידעת קנה המידה של ההגדלה ניתן לחשב את המידה הנמדדת ביתר דיוק במקרים‬
‫מסוימים‪.‬‬
‫מדידה באמצעות ה ‪ – TOPCON‬מדידה באמצעות המכשיר ניתן לבצע בשתי דרכים עיקריות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫דרך ראשונה – מדידת המידה הנדרשת המוקרנת של החלק על גבי המסך‪ .‬בדרך זו ניתן למדוד‬
‫בדיוק גדול יותר את המידה הרצויה‪ ,‬מאחר וניתן להגדיר טוב יותר את גבולות המדידה‪.‬‬
‫דרך שנייה – מדידת המידה הנדרשת באמצעות מיקרומטר המהווה חלק ממכשיר ה‪-‬‬
‫‪ .TOPCON‬על גבי המכשיר ממקום מיקרומטר‪ .‬על ידי שימוש בנקודת יחוס על גבי המסך‪,‬‬
‫ניתן למדוד מרחק בין שתי נקודות תוך הזזת החלק הנמדד בכיוון ‪ x‬ובכיוון ‪ y‬באמצעות‬
‫המיקרומטר‪ ,‬וחישוב המרחק בין שתי הנקודות‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪29‬‬

‫יתרונות המכשיר‪:‬‬
‫רמת דיוק גבוהה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫יכולת מדידה של חלקים קטנים‪ ,‬וביצוע מדידות שלא ניתן לבצע באמצעות כלי מדידה רגילים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫שלמות החלק – החלק הנמדד לא בא במגע ישיר עם מכשיר המדידה‪ ,‬וכך לא נפגעת שלמות‬ ‫‪-‬‬
‫החלק )דבר הייתכן בעת מדידה עם קליבר לדוגמא(‪.‬‬

‫חסרונות המכשיר‪:‬‬
‫קושי במדידת מרחק אם הנקודות אינן מוגדרות במדויק‪ ,‬בעת מדידת קדחים‪ ,‬או צורות עגולות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מדידה איטית – לעומת מדידה מהירה באמצעות קליבר‪ ,‬המדידה בהגברה אופטית איטית יותר‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫ובעלת מספר שלבים‪.‬‬
‫גודל המכשיר – המכשיר הינו מכשיר גדול ומסורבל‪ ,‬לא ניתן למדוד איתו כל חלק ולנייד אותו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מקור חשמל – בניגוד למכשירים בהם נתקלנו קודם‪ ,‬המכשיר דורש שימוש במקור כוח חיצוני‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫מדידת חלק ‪ a‬בשלוש שיטות‪:‬‬

‫דיוק‬ ‫תוצאות‬ ‫מכשיר‬
‫מגבלות המכשיר‬ ‫דרך המדידה‬
‫המכשיר‬ ‫המדידה‬ ‫מדידה‬
‫שיני המכשיר אינן קטנות‬
‫די הצורך על מנת להיצמד‬
‫כליאת המידה הדרושה בין שתי‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪17.45‬‬
‫באופן מושלם לקצוות‬ ‫קליבר‬
‫לסתות המכשיר‬ ‫מ"מ‬ ‫מ"מ‬
‫החלק הנמדד‪ ,‬ועל כן‬
‫המדידה אינה מדויקת‬
‫המידה שנלקחה אינה‬
‫מדויקת ביותר‪ ,‬זאת‬ ‫הטלת צלמית החלק על המסך‬
‫‪TOPCON‬‬
‫בעטיין של שתי סיבות‪:‬‬ ‫ומדידת המידה הדרושה באמצעות‬ ‫‪ 1‬מ"מ‬ ‫‪ 17.3‬מ"מ‬
‫וסרגל‬
‫‪ .1‬אי דיוק המכשיר‪.2 .‬‬ ‫הסרגל‬
‫אי דיוק המודד‪.‬‬
‫הטלת צלמית החלק על המסך‪ .‬ציון‬
‫מיקום נקודה אחת של החלק‬
‫דיוק המדידה תלוי בדיוק‬
‫בקואורדינאטות הנתונות על ידי‬
‫המיקרומטר‪ .‬המידה‬ ‫‪0.005‬‬ ‫‪17.2636‬‬
‫המיקרומטר‪ ,‬הזזת החלק וציון‬ ‫‪TOPCON‬‬
‫דורשת חישוב נוסף על‬ ‫מ"מ‬ ‫‪ 5‬מ"מ‬
‫הנקודה השנייה בקואורדינאטות‬
‫המדידה‪.‬‬
‫הנתונות על ידי המיקרומטר‪ .‬לאחר‬
‫מכן‪ ,‬חישוב המרחק‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪30‬‬

‫מסקנות‪:‬‬
‫לצורת הגברת דיוק המדידה ניתן להשתמש בהגברה אופטית‪ ,‬היעילה ביותר עבור מדידת‬ ‫‪-‬‬
‫אורכים‪.‬‬
‫קימות מספר דרכים למדידה באמצעות הגברה אופטית‪ ,‬כל אחת בעלת רמת דיוק שונה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מכשיר ה ‪ TOPCON‬הינו מכשיר פשוט ונוח לתפעול‪ ,‬המבצע מדידות מדויקות יותר‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫סיכום‪:‬‬
‫בניסוי זה הכרנו את מכשיר ה ‪ TOPCON‬העושה שימוש בעקרון ההגברה האופטית כדי להגביר את‬
‫רמת הדיוק בעת מידידה‪ .‬עשינו שימוש במכשיר ועמדנו על יתרונותיו וחסרונותיו‪ .‬מלבד זאת נוכחנו‬
‫לדעת כי ישנן מספר צורות למדידה באמצעות המכשיר‪ ,‬וכל אחת מניבה מידה שונה‪ ,‬עם רמת דיוק אחרת‪.‬‬

‫הגברה פניאומאטית‬

‫מטרת הניסוי – הכרת עקרון ההגברה הפניאומאטית‪ ,‬ושימוש בעקרון זה לצורך מדידת גדלים‪.‬‬

‫ציוד‪:‬‬
‫‪ .1‬נחיר פורק לחץ המצויד במנומטרים למדידת הלחץ בכניסה וביציאה‪.‬‬
‫‪ .2‬מקור לחץ קבוע לנחיר‬
‫‪ .3‬מיקרומטר אשר משטח המדידה שלו משמש כמשטח תקיפה‪.‬‬

‫מהלך הניסוי‪:‬‬
‫‪ .1‬סגירת הבורג המיקרומטרי לצורך קבלת מרווח ‪.x=0‬‬
‫‪ .2‬רישום קריאת המיקרומטר‪ ,‬רישום ומדידת ‪.P2‬‬
‫‪ .3‬פתיחת הבורג המיקרומטרי עד לקבלת לחץ מינימאלי יציב וקבוע‪ .‬רישום קריאת המיקרומטר‬
‫ולחץ היציאה‪.‬‬
‫‪ .4‬חלקות ההפרש בין קריאות המנומטר שבסעיפים הקודמים ל‪ ,10-‬וקביעת המרחקים בהם תבוצע‬
‫המדידה‪.‬‬
‫‪ .5‬מדידת לחץ במרחקים השונים שנקבעו בסעיף הקודם‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪31‬‬

‫תוצאות הניסוי‪:‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪h1‬‬ ‫‪h2‬‬ ‫‪∆h‬‬ ‫‪R=P2/P1‬‬

‫‪25.05‬‬ ‫‪227.6‬‬ ‫‪188.3‬‬ ‫‪39.3‬‬ ‫‪0.994937‬‬
‫‪25.075‬‬ ‫‪227.5‬‬ ‫‪188.2‬‬ ‫‪39.3‬‬ ‫‪0.994937‬‬
‫‪25.1‬‬ ‫‪224.1‬‬ ‫‪191.8‬‬ ‫‪32.3‬‬ ‫‪0.817722‬‬
‫‪25.125‬‬ ‫‪219.1‬‬ ‫‪197.15‬‬ ‫‪21.95‬‬ ‫‪0.555696‬‬
‫‪25.15‬‬ ‫‪212.6‬‬ ‫‪203.7‬‬ ‫‪8.9‬‬ ‫‪0.225316‬‬
‫‪25.175‬‬ ‫‪211.6‬‬ ‫‪204.8‬‬ ‫‪6.8‬‬ ‫‪0.172152‬‬
‫‪25.2‬‬ ‫‪210.6‬‬ ‫‪205.9‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫‪0.118987‬‬
‫‪25.225‬‬ ‫‪210.3‬‬ ‫‪206.1‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪0.106329‬‬
‫‪25.25‬‬ ‫‪210.1‬‬ ‫‪206.2‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪0.098734‬‬
‫‪25.275‬‬ ‫‪210‬‬ ‫‪206.4‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪0.091139‬‬
‫‪25.3‬‬ ‫‪210‬‬ ‫‪206.3‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪0.093671‬‬

‫תלות לחץ‬
‫במרחק נמדד‬ ‫תלות יחסי לחץ במרחק נמדד‬
‫‪1‬‬
‫ליניארי‬
‫)תלות לחץ‬
‫‪0.8‬‬
‫במרחק‬
‫נמדד(‬
‫‪0.6‬‬
‫משוואת הקו ‪y = -4.1031x + 103.68‬‬
‫יחסי לחצים נמדדים‬

‫‪0.4‬‬

‫‪0.2‬‬

‫‪0‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪25.05‬‬ ‫‪25.1‬‬ ‫‪25.15‬‬ ‫‪25.2‬‬ ‫‪25.25‬‬ ‫‪25.3‬‬ ‫‪25.35‬‬

‫‪-0.2‬‬
‫מרחק נמדד על גבי מיקרו מטר )ב ‪(mm‬‬

‫ניתוח תוצאות‪:‬‬
‫‪ .1‬כאשר הפרשי המדידה קטנים‪ ,‬הגרף מתנהג באופן כמעט ליניארי‪.‬‬
‫‪ .2‬תוצאות הניסוי מעידות על התנהגות שאינה ליניארית למרות שהתנהגות יחסי הלחצים אמורה‬
‫להיות ליניארית‪ .‬חוסר התאמה זה נובע בעיקר משגיאות מדידה‪.‬‬

‫סיכום‪:‬‬
‫בניסוי זה הכרנו שיטת מדידה נוספת באמצעות הגברה פניאומאטית‪ .‬על ידי מדידת הפרש לחצים‪ ,‬ניתן‬
‫למדוד ברזולוציה גבוהה יותר מרחקים הנמדדים על ידי המיקרומטר‪ .‬במהלך ניסוי זה בדקנו את כיול‬
‫המכשיר‪ ,‬ואת התנהגות מכשיר המדידה בטווח מרחקים מוגדר‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪32‬‬

‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬

‫הפקולטה למדעי ההנדסה‬
‫המחלקה להנדסת מכונות‬

‫‪Gal‬‬
‫‪deB‬‬
‫‪otto‬‬
‫‪n‬‬
‫מכשור ומדידות‬
‫‪362-1-2511‬‬
‫עיבוד תוצאות‬
‫שם המדריך‪ :‬אסף גוטמן‬ ‫שם הניסוי‪ :‬מדידות מכאניות‬
‫מס' קבוצה ‪12‬‬
‫‪.1‬‬ ‫משתתפים‪:‬‬
‫‪.2‬‬

‫הבודק‬
‫ציון‬ ‫תאריך ביצוע הניסוי ‪29/04/2007‬‬
‫חתימה‬ ‫תאריך הגשת הדוח‪2904/2007 :‬‬

‫הערות‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬

‫‪1‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪33‬‬

‫ניסוי ‪ – 1‬מדידת טמפרטורה‬

‫כלל המתכת ההומוגנית‪:‬‬
‫במעל צמד‪-‬תרמי העשוי ממתכות הומוגניות זהות‪ ,‬לא יוצר הפרש מתחים גם אם שני הצמתים‬
‫ימצאו בטמפרטורות שונות‪.‬‬

‫חלק ‪ – 1‬משפט מתכות הביניים‬

‫ניתן להוסיף מתכת הומוגנית שלישית לתוך מעגל הצמד התרמי מבלי שיוצר הפרש מתחים נוסף‪,‬‬
‫בתנאי ששני הקצוות של קטע המתכת הנוסף יימצאו באותה טמפרטורה‪.‬‬

‫בחלק זה נמדד הפרש המתחים הנוצר בין שני צמתים בטמפרטורות שונות‪ ,‬כאשר הצמתים נשמרו‬
‫באותן טמפרטורות‪ ,‬והמתכות הוחלפו בין מדידה למדידה‪.‬‬
‫טמפרטורות‪ :‬מי קרח – טמפ' ‪ ,0 °c‬טמפ' סביבה – ‪ , 27°c‬מים רותחים ‪.98°c -‬‬
‫מתח צפוי – המתח הצפוי מהפרש טמפ' זה‪ ,‬וממתכות אלו‪ ,‬אמור להיות ‪) 5.27mv‬על פי חישוב‬
‫מטבלאות הצמדים(‪.‬‬
‫מדידות‪:‬‬
‫‪ .1‬ברזל ‪5.22mv‬‬
‫‪ .2‬נחושת ‪5.22mv‬‬
‫‪ .3‬קונסטנטן ‪5.22mv‬‬
‫במדידה זו‪ ,‬נוכחנו לראות שאין הבדל במתח הנוצר בין הצמתים כאשר מדובר במתכות שונות‪,‬‬
‫המתח הנוצר בהפרש טמפרטורה קבוע‪ ,‬נשמר ‪ 5.22mv‬ללא תלות במתכות )לגבי המתכות איתן‬
‫מדדנו(‪.‬‬
‫ההבדל בין התוצאה הנמדדת והתוצאה הצפויה נובעת משגיאת המכשיר‪ ,‬שעומדת על ‪.±0.05mv‬‬

‫חלק ‪ – 2‬משפט טמפרטורות הביניים‪:‬‬

‫אם שתי מתכות הומוגניות שונות ‪ A‬ו ‪ B‬יוצרות בניהן מתח ‪ V1‬בין טמפ' ‪ 2T‬ו ‪ ,3T‬יהיה המתח‬
‫שיתקבל במקרה שהצמתים יהיו בטמפ' ‪ 1T‬ו ‪ 3T‬שווה ל ‪.V1+V2‬‬

‫בחלק זה הוספנו טמפ' נוספת למערכת‪ ,‬וראינו כיצד היא משפיעה על המתח המתקבל‬
‫טמפרטורות‪ :‬מי קרח – טמפ' ‪ ,0 °c‬טמפ' סביבה – ‪ ,27°c‬טמפ' חימום‪ 52 ° c‬מים רותחים ‪.98°c -‬‬
‫לפי משפט טמפרטורות הביניים‪ ,‬סוכם המתחים הנוצר בין צמדים הנמצאים בטמפ' שונות‪ ,‬צריך‬
‫להיות שווה למתח שהיה נוצר אילו צמד אחד היה מחובר לטמפ' הקיצון‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪34‬‬

‫מתח צפוי – כאשר נעשה מעבר בטבלא מברזל לקונסטנטון הפרש המתחים חיובי‪ ,‬וכאשר נעשה‬
‫מעבר הפוך‪ ,‬הפרש המתחים המתווסף הוא שלילי‪.‬‬
‫=)‪-V(0c°)+V(98c°)-V(52c°)+V(27c°‬‬
‫‪-0+5.16-2.69+1.38=3.85mv‬‬
‫מדידות – הפרש המתחים שהתקבל במדידה הוא ‪.4.14mv‬‬
‫הסיבה המרכזית להבדל בין התוצאות הצפויות לבין התוצאות הנמדדות‪ ,‬היא שגיאות מדידה‪,‬‬
‫ושגיאות דיוק של המכשירים‪.‬‬

‫ניסוי ‪ – 2‬מדידת טמפרטורה‬

‫מכשירי מדידה‪:‬‬
‫מכשירי ה‪ – thermocouple-‬מכשירים אלו עושים שימוש באפקט סיבאק‪ .‬שתי מתכות שונות‬
‫המחוברות בשני צמתים שונים‪ ,‬הנמצאים בטמפרטורות שונות – יצרו הפרש מתחים‪.‬‬
‫‪ – TCT‬מכשיר ‪ thermocouple‬מסוג ‪T‬‬
‫‪ - TC GR‬מכשיר ‪ thermocouple‬מסוג ‪ ,K‬המדיד מורכב מצילינדר חלול‪ ,‬שבתחתית )בחלק‬
‫צומת‬ ‫הבא במגע עם החומר הנמדד( נמצאת הצומת התרמית‪.‬‬
‫‪ - TC IND‬מכשיר ‪ thermocouple‬מסוג ‪ ind ,K‬מסמל תעשייתי‪ .‬מכשיר זה הינו הכי פחות‬
‫צומת‬ ‫מדויק מבין כל המכשיר‪ ,‬ובעל זמן התגובה הארוך ביותר‪.‬‬
‫‪ – TC IS‬מכשיר ‪ thermocouple‬מסוג ‪ ,K‬בו הצומת התרמית מבודדת‪.‬‬
‫זמן התגובה של מכשיר זה ארוך באופן יחסי‪ ,‬מאחר ולצומת אין מגע ישיר עם החומר בו מודדים‬
‫את הטמפ'‪ .‬בידוד הצומת מאט את מעבר החום לצומת‪ ,‬ועל כן זמן התגובה לשינוי בטמפ' גדל‪.‬‬
‫‪ – TC EX‬מכשיר ‪ thermocouple‬מסוג ‪ ,K‬בו הצומת התרמית חשופה‪ .‬הצומת באה במגע ישיר‬
‫צומת‬ ‫עם החומר בו מודדים את הטמפ'‪ .‬מגע ישיר זה‬
‫גורם לזמן תגובה קצר מאוד של המכשיר לשינויים בטמפ'‪.‬‬
‫‪ - TC 6‬מכשיר ‪ thermocouple‬מסוג ‪ ,K‬בו עובי דפנות מכשיר המדידה הוא ‪.6mm‬‬
‫‪ – RTD‬נגד המורכב מחומר פלטינה‪ .‬בעקבות שינוי הטמפרטורה של החומר‪ ,‬חל שינוי גם‬
‫בהתנגדות החשמלית של החומר‪ ,‬התנגדות זו נמדדת ב ‪ ,Ω‬ומתורגמת לטמפ' באמצעות הטבלאות‪.‬‬
‫תרמיסטור – מכשיר העובד על עקרון זהה לזה של ה‪ RTD-‬אלא שבמקום מתכת‪ ,‬בתרמיסטור‬
‫ישנו מוליך למחצה אשר גורם לירידת ההתנגדות עם העלייה בטמפרטורה )ישנם מולכים למחצה‬
‫שעם העלייה בטמפ' התנגדותם עולה‪ ,‬הדבר תלוי בתכונות המוליך למחצה(‪.‬‬
‫מד חום כספית – מד חום העובד על עקרון התפשטות החומר‪ ,‬עם עליית הטמפרטורה החומר‬
‫מתפשט ותופס יותר נפח‪ ,‬עליה זו בנפח באה לידי ביטוי בשנתות המודדות את שינוי הטמפרטורה‪.‬‬
‫מד חום כהל – על אותו עקרון של מד הכספית‪ ,‬ההבדל היחידי בין שני המכשירים‪ ,‬הוא החומר‬
‫הנמצא בהם‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪35‬‬

‫מד טמפרטורה גז – מכשיר העובד על העיקרון לפיו עובד מד לחץ בורדון‪ .‬גז הנמצא בתוך‬
‫המכשיר משנה את נפחו כתוצאה משינוי הטמפרטורה‪ .‬כאשר נפח הגז משתנה מופעל לחץ על‬
‫קשתות מתכת והסקאלה נעה‪ ,‬בדומה למד בורדון‪.‬‬

‫גרפי כיול‬
‫‪TCEX‬‬ ‫‪TC6‬‬ ‫‪TCIS‬‬ ‫‪TCIND‬‬ ‫‪TCGR‬‬ ‫‪TCT‬‬ ‫מדידה‬
‫‪°c‬‬ ‫‪mv‬‬ ‫‪°c‬‬ ‫‪mv‬‬ ‫‪°c‬‬ ‫‪mv‬‬ ‫‪°c‬‬ ‫‪mv‬‬ ‫‪°c‬‬ ‫‪mv‬‬ ‫‪°c‬‬ ‫‪mv‬‬ ‫יחידות‬
‫‪22‬‬ ‫‪0.879‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪1.116‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪0.841‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪1.248‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪0.844‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪0.966‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪1.387‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪1.339‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪1.377‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪1.445‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪1.371‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪1.367‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪1.489‬‬ ‫‪37.5‬‬ ‫‪1.505‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪1.48‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪1.554‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪1.476‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪1.424‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪1.592‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪1.61‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪1.576‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪1.656‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪1.581‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪1.58‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪1.681‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪1.698‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪1.676‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪1.735‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪1.673‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪1.681‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪B-‬‬ ‫מד‪-‬חום‬ ‫מד‪-‬חום‬

‫‪metal‬‬ ‫גז‬ ‫כהל‬ ‫כספית‬ ‫‪RTD‬‬ ‫תרמיסטור‬ ‫מדידה‬
‫‪°c‬‬ ‫‪°c‬‬ ‫‪°c‬‬ ‫‪°c‬‬ ‫‪°c‬‬ ‫‪Ω‬‬ ‫‪°c‬‬ ‫‪Ω‬‬ ‫יחידות‬
‫‪15‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪112.53‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪1046.3‬‬ ‫‪1‬‬
‫לא ניתן‬ ‫לא ניתן‬
‫‪30‬‬ ‫‪34‬‬ ‫למדוד‬ ‫למדוד‬ ‫‪34‬‬ ‫‪113.46‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪1062.6‬‬ ‫‪2‬‬
‫לא ניתן‬
‫‪32‬‬ ‫‪36‬‬ ‫למדוד‬ ‫‪43‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪114.46‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪1083.5‬‬ ‫‪3‬‬
‫לא ניתן‬
‫‪34‬‬ ‫‪38‬‬ ‫למדוד‬ ‫‪43‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪115.39‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪1103.7‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪116.34‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪1124‬‬ ‫‪5‬‬

‫גרף כיול מכשירי ‪ RTD‬ותרמיסטור‬

‫‪44‬‬
‫‪42‬‬
‫‪40‬‬
‫ט מ פ ר טו ר ה‬

‫‪38‬‬
‫‪36‬‬
‫‪34‬‬
‫‪32‬‬
‫‪30‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪1200‬‬
‫‪rtd‬‬ ‫התנגדות ב ‪Ω‬‬
‫תרמיסטור‬

‫‪4‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪36‬‬
‫גרף כיול מכשירי ‪thermocouples‬‬
‫‪45‬‬

‫‪40‬‬
‫טמפרטורה מחושבת )‪(c‬‬

‫‪35‬‬

‫‪30‬‬

‫‪25‬‬

‫‪20‬‬
‫‪0.8‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪1.8‬‬
‫‪tct‬‬ ‫‪tcgr‬‬
‫מתח נמדד )‪(mv‬‬
‫‪tcind‬‬ ‫‪tcis‬‬
‫‪tc6‬‬ ‫‪tcex‬‬

‫ניתוח תוצאות המדידה‪:‬‬

‫ניתן לראות שתוצאות מכשירי המדידה השונים אינן זהות‪ ,‬הדבר נובע משגיאות שונות‬
‫במכשירים‪ ,‬ומרגישות שונה של כל מכשיר למדידה‪.‬‬

‫מדידת שינוי קיצוני‪:‬‬

‫במדידה זו‪ ,‬המדידים בעלי זמן התגובה הקצר ביותר הם אלו בעלי השיפוע החד ביותר בעת‬
‫הכניסה למים החמים‪ .‬ניתן לראות לפי הגרף )הנמצא בעמוד הבא( כי המכשירים שהגיבו הכי מהר‬
‫לשינוי החד בטמפרטורה הם ‪.TCT ,TC GR ,TC EX‬‬
‫ההבדלים בזמן התגובה בין המכשירים נובעים בעיקר מרגישות הצומת לשינוי בטמפרטורה‪.‬‬
‫במכשיר ה ‪ TC EX‬הצומת אינה מבודדת כלל‪ ,‬ונמצאת במגע ישיר עם האוויר או המים ולכן‪ ,‬אין‬
‫ברגע שחל שינוי חד בטמפרטורה השינוי מורגש באופן מידי בצומת‪ ,‬דבר הבא לידי ביטוי באופן‬
‫מיידי במדידה‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫שינוי הטמפרטוטה כתלות בזמן‬
‫‪50‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬

‫‪45‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬

‫‪6‬‬
‫טמפרטורה ) ‪( °c‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪250‬‬
‫‪TCT‬‬ ‫‪RTD‬‬ ‫‪TC EX‬‬
‫‪TC 6‬‬ ‫‪TC GR‬‬ ‫‪TC IND‬‬ ‫זמן )‪(sec‬‬
‫‪TC IS‬‬ ‫‪Thermistor‬‬

‫מאגר הסיכומים‬
‫‪37‬‬
 ‫‪38‬‬

‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬

‫הפקולטה למדעי ההנדסה‬
‫המחלקה להנדסת מכונות‬

‫‪Gal‬‬
‫‪deB‬‬
‫‪otto‬‬
‫‪n‬‬
‫מכשור ומדידות‬
‫‪362-1-2511‬‬
‫עיבוד תוצאות‬
‫שם המדריך‪ :‬אסף גוטמן‬ ‫שם הניסוי‪ :‬מדידי עיבור‬
‫מס' קבוצה ‪12‬‬
‫‪.1‬‬ ‫משתתפים‪:‬‬
‫‪.2‬‬

‫הבודק‬
‫ציון‬ ‫תאריך ביצוע הניסוי ‪27/05/2007‬‬
‫חתימה‬ ‫תאריך הגשת הדוח‪04/06/2007 :‬‬

‫הערות‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬

‫‪1‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪39‬‬

‫‪X‬‬
‫מבנה המערכת‬
‫‪L‬‬

‫קורת פלדה באורך )‪ (L+X‬מחוברת בקצה אחד לריתום‪ ,‬ובקצה השני לוו‪.‬‬
‫על הקורה במרחק ‪ X‬מהריתום נמצאים מדידי עיבור אורכיים – עליון ותחתון‪ ,‬ורוחביים – עליון ותחתון‪.‬‬
‫בקצה הקורה בו נמצא הוו ישנו גם סרגל המודד את שקיעת הקורה‪ .‬עומס מתווסף לוו בהדרגתיות‪ ,‬תוך‬
‫מדידת שקיעת הקורה‪ ,‬וקריאת מדי העיבור השונים‪.‬‬
‫‪ – P‬עומס הפועל על הקורה‪ ,‬נוצר כתוצאה ממשקולות‪.‬‬
‫‪ – X‬מרחק בין הרתום למדיד העיבור‪.‬‬
‫‪ – L‬מרחק בין מדיד העיבור לקצה הקורה‬

‫חיבורי גשר וינסטון בניסוי‬

‫‪R4‬‬ ‫‪R3‬‬ ‫‪R2‬‬ ‫‪R1‬‬ ‫סוג הגשר‬

‫אורכי עליון ‪+‬‬
‫‪R0‬‬ ‫‪R0‬‬ ‫‪Dummy‬‬ ‫אורכי עליון‬ ‫מדידה ‪1‬‬
‫‪Dummy‬‬
‫אורכי‬ ‫אורכי עליון ‪ +‬אורכי‬
‫‪R0‬‬ ‫‪R0‬‬ ‫אורכי עליון‬ ‫מדידה ‪2‬‬
‫תחתון‬ ‫תחתון‬
‫רוחבי עליון ‪+‬‬
‫‪R0‬‬ ‫‪R0‬‬ ‫‪Dummy‬‬ ‫רוחבי עליון‬ ‫מדידה ‪3‬‬
‫‪Dummy‬‬
‫רוחבי‬ ‫רוחבי‬ ‫אורכי‬ ‫אורכי‬
‫גשר מלא‬ ‫מדידה ‪4‬‬
‫תחתון‬ ‫עליון‬ ‫עליון‬ ‫תחתון‬

‫הצגת תוצאות המדידה‬

‫מעוות נמדד )לפני שימוש בגורם‬

‫עומס‬
‫הגשר(‬ ‫שקיעה‬ ‫גובה‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כוח‬ ‫משקל‬
‫]‪[µs‬‬ ‫]‪[µs‬‬ ‫]‪[µs‬‬ ‫]‪[µs‬‬ ‫]‪[m] [cm‬‬ ‫]‪[m‬‬ ‫]‪[cm‬‬ ‫]‪[N‬‬ ‫]‪[gr‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.282‬‬ ‫‪28.2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪181‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪142‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪0.003 0.3‬‬ ‫‪0.279‬‬ ‫‪27.9‬‬ ‫‪2.484873 253.3‬‬
‫‪370‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪289‬‬ ‫‪153‬‬ ‫‪0.006 0.6‬‬ ‫‪0.276‬‬ ‫‪27.6‬‬ ‫‪5.090409 518.9‬‬
‫‪562‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪440‬‬ ‫‪229‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.272‬‬ ‫‪27.2‬‬ ‫‪7.699869 784.9‬‬
‫‪375‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪589‬‬ ‫‪301‬‬ ‫‪0.012 1.2‬‬ ‫‪0.27‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪10.311291 1051.1‬‬
‫‪950‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪735‬‬ ‫‪373‬‬ ‫‪0.015 1.5‬‬ ‫‪0.267‬‬ ‫‪26.7‬‬ ‫‪12.933504 1318.4‬‬
‫‪1123‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪877‬‬ ‫‪447‬‬ ‫‪0.017 1.7‬‬ ‫‪0.265‬‬ ‫‪26.5‬‬ ‫‪15.398757 1569.7‬‬

‫‪2‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪40‬‬

‫חישוב מודול האלסטיות מתוך מדידת המעוות‬

‫‪PL‬‬
‫‪h‬‬ ‫‪σ = Eε‬‬ ‫הנוסחה עבור מודול האלסטיות )‪ (E‬מתוך קשרי המאמץ מעוות‬
‫= ‪σ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪bh 3‬‬ ‫המאמץ המופעל על הקורה כתוצאה מהפעלת העומס ‪ P‬על הקורה נתון על ידי הביטוי‪:‬‬
‫‪12‬‬

‫‪E‬‬ ‫מעוות‬ ‫מאמץ‬

‫]‪[N/m2‬‬ ‫]‪[µs‬‬ ‫]‪[pa‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪2.09237E+11‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪15274283.78‬‬
‫‪2.04512E+11‬‬ ‫‪153‬‬ ‫‪31290271.82‬‬
‫‪2.06683E+11‬‬ ‫‪229‬‬ ‫‪47330380.32‬‬
‫‪2.10573E+11‬‬ ‫‪301‬‬ ‫‪63382549.06‬‬
‫‪2.1314E+11‬‬ ‫‪373‬‬ ‫‪79501049.07‬‬
‫‪2.11756E+11‬‬ ‫‪447‬‬ ‫‪94654730.53‬‬

‫מאמץ ‪ -‬מעוות‬
‫מאמץ ‪ -‬מעוות‬
‫ליניארי )מאמץ ‪ -‬מעוות(‬

‫‪1.0E+08‬‬
‫‪y = 2.13E+11x - 5.48E+05‬‬
‫‪8.0E+07‬‬

‫‪6.0E+07‬‬
‫מ עוו ת‬

‫‪4.0E+07‬‬

‫‪2.0E+07‬‬

‫‪0.0E+00‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.0001 0.0002 0.0003 0.0004 0.0005‬‬
‫‪-2.0E+07‬‬ ‫מאמץ‬

‫‪3‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪41‬‬

‫חישוב מודול האלסטיות מתוך מדידת השקיעה‬

‫דרך נוספת לחישוב מודול האלסטיות ‪ ,E‬היא על ידי מדידת שקיעת הקורה עם העמסתה‪.‬‬
‫הנוסחה לחישוב מודול האלסטיות מתוך מדידת השקיעה היא‪PL3 :‬‬
‫=‪E‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3 Iy‬‬
‫‪I = bh 3‬‬ ‫כאשר ‪ I‬הוא מומנט האינרציה של המוט ומחושב על ידי‪:‬‬
‫‪L‬‬‫‪3‬‬ ‫‪12‬‬
‫מן הגרף ניתן למצוא את השיפוע )‪ .(0.0011‬משוואת הישר המתאימה לשיפוע זה היא ‪y = E −1 P‬‬
‫‪3I‬‬
‫‪3‬‬ ‫במשוואה זו השיפוע הינו כל המקדמים )הקבועים( של ‪ .P‬ממשוואה זו ניתן לחלץ את ‪E‬‬
‫‪L‬‬
‫=‪E‬‬
‫‪3 I ⋅ 0.0011‬‬

‫‪E‬‬ ‫שקיעה‬ ‫עומס‬

‫]‪[N/m2‬‬ ‫]‪[m‬‬ ‫]‪[N‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪2.29624E+11‬‬ ‫‪0.003‬‬ ‫‪2.484873‬‬
‫‪2.29624E+11‬‬ ‫‪0.006‬‬ ‫‪5.090409‬‬
‫‪2.29624E+11‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪7.699869‬‬
‫‪2.29624E+11‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪10.311291‬‬
‫‪2.29624E+11‬‬ ‫‪0.015‬‬ ‫‪12.933504‬‬
‫‪2.29624E+11‬‬ ‫‪0.017‬‬ ‫‪15.398757‬‬

‫עומס ‪ -‬שקיעה‬
‫כותרת תרשים‬
‫ליניארי )עומס ‪ -‬שקיעה(‬

‫‪0.02‬‬
‫‪y = 0.0011x + 0.0004‬‬
‫‪0.015‬‬
‫שקיעה‬

‫‪0.01‬‬

‫‪0.005‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬
‫עומס‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪4‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪42‬‬

‫השוואה בין מודול האלסטיות לספרות‬

‫⎤ ‪11 ⎡ N‬‬
‫מודול האלסטיות בספרות הינו ⎦⎥ ‪ . E = 2 × 10 ⎢⎣ m 2‬ניתן לראות שמודול האלסטיות הנמדד בניסוי‬
‫קרוב בקירוב סביר למודול האלסטיות בספרות‪ .‬ההבדלים נובעים בעיקר משגיאות מדידה‪ ,‬שגיאות‬
‫מכשירים‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬

‫חישוב מודול פואסון‬

‫מודול פואסון הינו למעשה היחס בין המעות הרוחבי למעוות האורכי‪ .‬על ידי הצבת הנקודות אשר נמדדו‬
‫בניסוי לתוך הגרף‪ ,‬נוכל לקבל את היחס המבוקש במדידות שונות‪ .‬באמצעות שיטת הריבועים הפחותים‬
‫נוכל לקבל קו ליניארי המקרב אותנו לערך ממוצע של מודול פואסון‪.‬‬

‫‪εy‬‬ ‫‪εx‬‬ ‫שקיעה‬ ‫עומס‬

‫]‪[s‬‬ ‫]‪[s‬‬ ‫]‪[cm‬‬ ‫]‪[N‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0.000018‬‬ ‫‪0.000073‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪2.484873‬‬
‫‪0.000038‬‬ ‫‪0.000153‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪5.090409‬‬
‫‪0.000059‬‬ ‫‪0.000229‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7.699869‬‬
‫‪0.000079‬‬ ‫‪0.000301‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪10.311291‬‬
‫‪0.0001‬‬ ‫‪0.000373‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪12.933504‬‬
‫‪0.00012‬‬ ‫‪0.000447‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪15.398757‬‬

‫מודול פואסון‬ ‫מודול פואסון‬

‫ליניארי )מודול פואסון(‬
‫‪0.00014‬‬
‫‪0.00012‬‬
‫‪y = 0.2704x - 2E-06‬‬
‫‪0.0001‬‬
‫‪0.00008‬‬
‫‪εy‬‬

‫‪0.00006‬‬
‫‪0.00004‬‬
‫‪0.00002‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-0.00002 0‬‬ ‫‪0.0001 0.0002ε 0.0003 0.0004 0.0005‬‬
‫‪x‬‬

‫‪5‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪43‬‬

‫השוואה בין מודול האלסטיות לספרות‬

‫מודול פואסון בספרות הינו ‪ . ϑ = 0.25 − 0.33‬מודול פואסון שהתקבל בניסוי נמצא בתוך הטווח‬
‫המוגדר בספרות עבור פלדה‪.‬‬

‫חישוב המעוות במדידות שנעשו בגשר הכולל יותר ממדיד פעיל אחד‬

‫פירוט החישובים מצורפים בכתב יד‬

‫מסקנות‬

‫במעבדה זו הכרנו מכשיר למדידת עיבור במתכות )גשר ווינסטון( ‪ .‬מכשירים אלו עובדים על‬ ‫•‬
‫עקרון שינוי התנגדות חשמלית במתכות עם שינוי הגיאומטריה‪.‬‬
‫ההתנגדות החשמלית של מתכות תלויה גם בטמפרטורה בה הם נמצאים‪.‬‬ ‫•‬
‫על מנת למנוע השפעת טמפרטורה על מדידת המעוות במתכת‪ ,‬חיברנו אלמנטים לצורך קיזוז‬ ‫•‬
‫השפעת הטמפרטורה‪.‬‬
‫גילינו כי קיים קשר ישר בין העומס הפועל על קורה‪ ,‬לבין המעוות אותו הקורה עוברת‪.‬‬ ‫•‬
‫מצאנו את הקשר באמצעות קבוע התלוי בחומר )מודול יאנג ‪ /‬מודול האלסטיות(‪.‬‬ ‫•‬
‫מצאנו את מודול האלסטיות )קבוע התלוי בחומר( בשתי דרכים שונות‪.‬‬ ‫•‬
‫הכרנו את מקדם פואסון המהווה יחס בין מעוות רוחבי למעוות אורכי בחומר‪ ,‬והינו מקדם השונה‬ ‫•‬
‫בין חומר לחומר‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬