‫דוח מעבדה – מתקף תנע ואנרגיה‬

‫מגיש‪ :‬ארטיום ליפסמן‬

‫כיתה‪ :‬יא'‪5‬‬
‫מורה‪ :‬ויקטור חביב‬
 ‫‪.1‬מבוא – נושא הניסוי‬
‫הניסוי עוסק בשני חוקים חשובים מאוד בפיזיקה‪ ,‬החוק הראשון בו עוסק הניסוי הוא חוק‬
‫שימור התנע‪ ,‬והחוק השני בו עוסק הניסוי הוא חוק שימור האנרגיה‪.‬‬
‫חוק שימור התנע הוא חוק שנבע מהחוק השלישי של ניוטון‪ ,‬ניוטון השתמש במה שגילה גם‬
‫החוק השלישי כדי לבנות את חוק שימור התנע‪.‬‬
‫וחוק שימור האנרגיה נבנה על ידי יוליוס רוברט וואן מיאר בשנת ‪ ,1842‬יוליוס הוא האחד‬
‫שיצר את משוואת שימור האנרגיה שבה אנחנו משתמשים היום‪.‬‬

‫‪ .2‬מטרת הניסוי‬
‫מטרת הניסוי היא אימות חוק שימור התנע וחוק שימור האנרגי‪ ,‬בעזרת בדיקת אופיו‬
‫הווקטורי‪.‬‬
‫נבדוק זאת בעזרת השוואת תוצאות במצבים שונים של התנגשות אלסטית דו ממדית‪.‬‬
‫במהלך הניסוי נתעסק גם בחוק שימור התנע וגם בחוק שימור האנרגיה‪.‬‬

‫‪ .3‬רקע תיאורטי‬
‫א‪ .‬מתקף ותנע‬
‫מה הוא מתקף?‬
‫מתקף הוא גודל פיזיקלי שמתחשב לא רק בגודלו של כוח המופעל על גוף‪ ,‬אלא גם בזמן‬
‫שהכוח מופעל על הגוף‪ ,‬והוא נמדד במידות ניוטון לשנייה (‪ , )N*s‬ומסומן באות ‪.J‬‬
‫המשוואה לחישוב מתקפו של כוח קבוע היא‪:‬‬
‫⃑= ‪1 ¿ ⃑J‬‬
‫‪F∗∆t‬‬
‫ניצן לכתוב את המשוואה הזו גם בצורה של אינטגרל המתאר את השטח הכלוא בין גרף‬
‫כוח‪-‬זמן וציר הזמן‪:‬‬
‫‪t2‬‬

‫‪∫ F ( t ) dt‬‬
‫‪t1‬‬
 ‫מהו תנע?‬
‫המושג תנע מוגדר כהכפלת מסת הגוף במהירותו‪ ,‬ומסומן באות ‪ .P‬הוא נמדד ביחידות של‬
‫קילוגרם כפול מטר לשנייה (‪ ,)kg*m/s‬אך לאחר שיקול אלגברי‪ ,‬ניתן לראות שהיחידות האלו‬
‫שוות ל ( ‪.)N *s‬‬
‫המשוואה לחישובו של תנע‪:‬‬
‫⃑¿‪2‬‬ ‫‪P=m∗⃑v‬‬
‫מהו הקשר בין מתקף ותנע?‬
‫כדי להבין את הקשר בין מתקף לתנע‪ ,‬נצטרך להתבונן קודם במושג מתקף כולל‪.‬‬
‫המתקף הכולל של גוף‪ ,‬מתאר מצב שבו כמה כוחות פועלים על גוף אחד‪ ,‬במשך אותו פרק‬
‫זמן‪ ,‬המתקף הכולל הוא סכום המתקפים של כל הכוחות הבודדים‪ ,‬או במילים אחרות הוא‬
‫המתקף שהכוח השקול היה מפעיל על הגוף‪ ,‬וניתן לחשב אותו בצורה הבאה‪:‬‬
‫⃑ ( ∑= ‪3 ¿ ⃑J total‬‬
‫‪F )∗∆ t‬‬

‫עכשיו‪ ,‬על פי ניתוח מתמטי של המשוואה‪ ,‬נוכל לראות איך המתקף הכולל שמופעל על גוף‬
‫משנה את התנע שלו‪.‬‬
‫⃑∑‬
‫‪F =m ⃑a‬‬
‫‪v⃑ f = v⃑ i + ⃑a ∆ t‬‬

‫⃑ ∑(‬
‫⃑=‪F ) ∆ t‬‬
‫⃑‪m v f −‬‬
‫‪m vi‬‬

‫נוכל להכניס את המשוואה לחישוב התנע ונקבל את מה שנקרא 'משפט מתקף‪-‬תנע'‪.‬‬

‫⃑ ∑(‬
‫‪F ) ∆ t=⃑p f −⃑p i‬‬

‫‪4 ¿ ⃑J total=∆ ⃑p‬‬

‫עכשיו שהגדרנו את הקשר בין תנע לאנרגיה‪ ,‬נוכל להתרכז בנושא חוק שימור התנע‪.‬‬
‫מהו חוק שימור התנע?‬
‫חוק שימור התנע הוא חוק שחל רק על 'מערכת מבודדת' – מערכת שלא מושפעת על ידי‬
‫שום כוח חיצוני‪ ,‬והגופים של המערכת הם היחידים שיכולים לבצע אינטראקציה אחד עם‬
‫השני‪.‬‬
‫קודם נגדיר את המושג תנע כולל של מערכת‪:‬‬
‫התנע הכולל של מערכת דו‪-‬גופית מוגדר כסכום וקטורי של התנעים של שני גופי המערכת‪.‬‬
‫וניתן לחשב אותו בצורה הבאה‪:‬‬
‫⃑¿‪5‬‬
‫⃑= ‪P ¿total‬‬
‫⃑ ‪P1 +‬‬
‫⃑ ‪P2=m‬‬
‫⃑ ‪v 1 +m‬‬
‫‪v2‬‬
‫חוק שימור התנע למערכת דו גופית טוען שהתנע הכולל של מערכת מבודדת קבוע כפונקציה‬
‫של הזמן; מה שאומר שאם בזמן ‪ t 1‬התנע הכולל של המערכת שווה ל ‪ , P1‬אז בזמן ‪ t 2‬תנע‬
‫המערכת יהיה שווה ל ‪. P2‬‬
‫⃑‬
‫⃑ =‪P 1‬‬
‫‪P2‬‬
‫⃑ ‪6 ¿ m1‬‬
‫⃑ ‪v 1+ m 2‬‬
‫⃑ ‪v 2=m1‬‬
‫‪u1 +m2 u⃑2‬‬

‫(במשוואה זו ‪ u‬מייצג את המהירות של הגוף בזמן ‪.)t 2‬‬

‫משוואה ‪ 6‬היא המשוואה שבה נשתמש כדי לייצג את חוק שימור התנע‪.‬‬
‫חשוב לזכור שחוק שימור התנע לא תקף בכל מקרה של מערכת מבודדת‪ ,‬מכיוון שקיימים‬
‫סוגים שונים של אינטראקציות בין גופים שבאים לידי ביטוי כסוגים שונים של התנגשויות‪.‬‬

‫ב‪ .‬אנרגיה ושימורה‬

‫לפני שנדון בשימור אנרגיה‪ ,‬קודם נצטרך לדון בסוגי האנרגיה השונים שיש‪.‬‬
‫סוגי האנרגיה שנתרכז בהם יהיו‪ :‬אנרגיה קינטית‪ ,‬ואנרגיה פוטנציאלית‪.‬‬
‫כדי להבין מהי אנרגיה‪ ,‬נסביר קודם את הגודל הפיזיקלי עבודה‪.‬‬
‫מהי עבודה?‬
‫עבודה היא גודל פיזיקלי שמתאר את ההשפעה של כוח לאורך מרחק מסוים או דרך‪.‬‬
‫ניקח דוגמה של גוף נקודתי בהשפעת כוח קבוע‪:‬‬

‫על פי החוק השני של ניוטון ושיקול של משוואות קינמטיקה מתקיים‪:‬‬

‫⃑∑‬
‫‪F x =m ⃑a‬‬

‫⃑ ‪⃑v f =⃑v i +2 a‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪∆x‬‬

‫ולאחר סידור המשוואה בעזרת פעולות אלגבריות נקבל את המשוואה‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫⃑∑¿‪7‬‬
‫⃑ ‪Fx‬‬
‫‪∆ x= m ⃑v f − m ⃑v i‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫משוואה זו מתארת את העבודה של כוח קבוע על גוף‪.‬‬
‫ומתוך קשר זה נוכל להגדיר את המושג אנרגיה‪.‬‬
 ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫האגף הימני של משוואה ‪ 7‬מתאר את השינוי של הגודל ‪ , m v‬שאתו נגדיר את המושג‬
‫‪2‬‬
‫אנרגיה קינטית‪.‬‬
‫מהי אנרגיה קינטית‪:‬‬
‫אנרגיה קינטית‪ ,‬המסומנת ב‪ , E k‬של גוף מוגדרת כמחצית המכפלה בין מסת הגוף ‪m‬‬
‫בריבוע מהירותו‪ ,‬ונמדד ביחידות ג'אול ( ‪.)J‬‬
‫(הגדרת הג'אול היא האנרגיה הקינטית של גוך שמסתו ‪ 2‬ק"ג הנע במהירות של מטר אחד‬
‫לשנייה)‬
‫משוואת חישוב האנרגיה הקינטית היא‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪E k= m v‬‬
‫‪2‬‬
‫עכשיו כאשר הגדרנו את האנרגיה הקינטית‪ ,‬נוכל לכתוב מחדש את ההגדרה של העבודה‪.‬‬
‫עבודה המסומנת באות ‪ , W‬מתארת ההשפעה של כוח קבוע לאורך דרך מסוימת‪ ,‬ובנוסף‪,‬‬
‫העבודה מתארת את השינוי באנרגיה הקינטית שיש לגוף‪.‬‬
‫עבודה ואנרגיה הם גדלים סקלריים‪.‬‬
‫‪ 8 ' ¿ W =|F| cosθ∨∆ x‬או ‪8 ¿ W =F x ∆ x‬‬

‫‪9 ¿ W =∆ E k‬‬

‫ועכשיו נגדיר מהי אנרגיה פוטנציאלית‪.‬‬

‫לאנרגיה פוטנציאלית יש סוגים שונים‪ ,‬אנחנו נתרכז באנרגיה פוטנציאלית כובדית‪.‬‬
‫אנרגיה פוטנציאלית כובדית מסומנת כ ‪ , U g -‬וגם היא נמדדת בג'אול‪ .‬אנרגיה פוטנציאלית‬
‫כובדית היא אנרגיה שקיימת כתוצאה של כוח הכבידה‪ ,‬ונוכל לכתוב את משוואת חישוב‬
‫האנרגיה כ‪:‬‬
‫‪10 ¿ U ¿g =mgh‬‬

‫הרכיב ‪ h‬במשוואה מתייחס לגובה הגוף שמסתו ‪ m‬מעל ל'מישור האפס'‪.‬‬

‫מישור האפס הוא המשטח שעבורו גודל האנרגיה הפוטנציאלית הכובדית הוא אפס‪.‬‬
 ‫מהו חוק שימור האנרגיה?‬
‫נרשום את משוואות העבודה עבור האנרגיה הקינטית והאנרגיה הפוטנציאלית‪-‬כובדית‬
‫בדוגמה שלנו‪.‬‬
‫‪W ¿ E k −¿E‬‬
‫‪f‬‬ ‫‪ki‬‬ ‫¿‬

‫‪W ¿ U g −¿U‬‬
‫‪f‬‬ ‫‪gi‬‬ ‫¿‬

‫ועכשיו נוכל לכתוב את המשוואות ביחד‪:‬‬

‫‪E k +U g =Ek +U g‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬

‫נוכל לכתוב את המשוואה מחדש רק עם חישוב של אנרגיה כוללת‪.‬‬

‫‪Etotal =Ek +U g‬‬

‫והמשוואה הסופית שלנו תהיה‪:‬‬

‫‪11¿ Et =Et‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪f‬‬

‫משוואה זו היא המשוואה המתארת את חוק שימור האנרגיה (לכל סוגי הכוחות)‪.‬‬
‫קיימים שני סוגים של אנרגיות שאנחנו צריכים להתייחס אליהם בצורה שונה‪:‬‬
‫‪ .1‬כוחות משמרים – רוב סוגי הכוחות‬
‫‪ .2‬כוחות – כוחות כמו כוח החיכוך‬
‫כוחות לא משמרים הם כוחות שעבודתם לא תלויה בנקודות ההתחלה והסיום של הכוח‬
‫הפועל‪ ,‬אלא היא תלויה באורך הדרך שעברו‪.‬‬
‫בשביל לקשר בין עבודה לאנרגיה‪ ,‬נשתמש בנוסחה שנקראת 'משפט עבודה אנרגיה'‬
‫בשביל כוחות משמרים נכתוב את משפט עבודה אנרגיה בצורה הבאה‪:‬‬
‫‪12 ¿ W =∆ Ek‬‬

‫‪ =∆ E total‬לא משמר ‪12 ¿ W‬‬

‫חשוב לזכור שהתנע והאנרגיה במערכת מבודדת לא תמיד נשמרים‪ ,‬מכיוון שקיימים סוגי‬
‫אינטראקציות בין גופים‪ ,‬האינטראקציות האלו באות לידי ביטוי כסוגים שונים של התנגשויות‪.‬‬
 ‫סוגי ההתנגשויות‪:‬‬
‫‪ .1‬התנגשות פלסטית‪:‬‬
‫התנגשות פלסטית היא התנגשות (חד ממדית או דו ממדית) המסתיימת כששני הגופים נעים‬
‫באותה מהירות‪.‬‬
‫בהתנגשות זו חוק שימור האנרגיה לא מתקיים‪ ,‬אך חוק שימור התנע כן מתקיים‪.‬‬

‫‪ .2‬התנגשות אלסטית‪:‬‬
‫התנגשות אלסטית היא התנגשות (חד ממדית או דו ממדית ) המסתיימת כאשר שני הגופים‬
‫זזים במהירות שונה ממהירותם ההתחלתית‪ ,‬והגופים נעים בנפרד אחד מן השני‪.‬‬
‫בהתנגשות זו מתקיים גם חוק שימור התנע וגם חוק שימור האנרגיה‪.‬‬

‫לאחר שיקול אלגברי‪ ,‬ניתן לכתוב את חוק שימור התנע וחוק שימור האנרגיה ביחד כמשוואה‬
‫אחת‪ ,‬והיא תהיה‪:‬‬
‫‪v 1−v⃑2=u⃑1−u⃑2‬‬
‫⃑‬
 ‫‪.4‬תיאור הניסוי‬

‫רשימת הציוד לניסוי‪:‬‬

‫‪ 1x‬מסילה עקומה כלפי מעלה‬
‫‪ 2x‬כדורי מתכת בעלי משקל זהה‬
‫‪ 1x‬דך לבן בגודל ‪A2‬‬
‫‪ 2x‬נייר פחם‬
‫‪ 1x‬סרגל‬
‫‪ 1x‬מד זווית‬

‫תיאור מערכת הניסוי‪:‬‬

‫המסילה העקומה מוצבת על גבי שולחן‪ ,‬ובקצה‬
‫התחתון של המסילה‪ ,‬מונח אחד מכדורי המתכת‬
‫הנמצא בזווית מסוימת‪.‬‬
‫על הרצפה מתחת למסילה מונח נייר בגודל ‪A2‬‬
‫שעליו סימנו ציר שנמצא בכיוון אנכי למסילה‪ ,‬וציר‬
‫שממשיך את כיוון המסילה על הנייר (חשוב לציין‬
‫שהצירים לא יהיו מדויקים‪ ,‬אז כדי להשיג את רמת‬
‫הדיוק הגבוהה ביותר שיכולנו‪ ,‬הפלנו כדור‬
‫מהמסילה ללא התנגשות בכדר אחר‪ ,‬כדי שנוכל‬
‫לראות איפה למקם את הציר שממשיך את כיוון‬
‫המסילה) ‪.‬‬
‫על הנייר מונחות ‪ 2‬חתיכות של נייר פחם‪ ,‬שכאשר ייפלו עלייהם כדורים‪ ,‬יישאר סימן על‬
‫הנייר במקום שבו הם פגעו‪ ,‬כדי שנוכל לדעת בדיוק איפה פגעו הכדורים‪ ,‬ונוכל לסמן את‬
‫המרחק של הכדורים מראשית הצירים לצורך חישוב בשלב מאוחר יותר‪.‬‬
‫כדיי לקבל ערך מדויק יותר לגבי מיקום נפילת הכדורים‪ ,‬הפלנו אותם מספר פעמים והשגנו‬
‫את ממוצע המיקומים שבהם הכדורים נפלו‪.‬‬

‫מהלך הניסוי‪:‬‬
‫לאחר ששחררנו כדור אחד מן המסילה‬
‫וסימנו את הצירים בצורה מדויקת‪ ,‬אנחנו‬
‫נבצע מדידה של מיקום נפילת הכדורים ב‪4‬‬
‫זוויות שונות‪ ,‬ונשתמש בנתונים האלו בפיתוח‬
‫המשוואות‪.‬‬
 ‫פיתוח משוואות‪:‬‬
‫‪.‬במהלך הניסוי נגיע לשלוש משוואות סופיות שבהן נציב את הנתונים‬
‫המשוואה הראשונה שלנו נובעת מחוק שימור התנע‪ ,‬שמתקיים מכיוון שאנחנו מתעסקים‬
‫‪.‬בהתנגשות אלסטית‬
‫נתחיל בכך שנפצל את המשוואה לערכי ‪ x‬וערכי ‪.y‬‬
‫‪m1 v 1 , x +m2 v 2 , x =m1 u 1, x +m2 u 2 ,x‬‬

‫‪m1 v 1 , y +m2 v 2 , y =m1 u1 , y +m2 u2 , y‬‬

‫אך מכיוון שכדור מספר ‪ 2‬הנמצא בתחתית המסילה נמצא במנוחה לפני ההתנגשות‪ ,‬ושלשני‬
‫הכדורים אין מהירות התחלתית בכיוון ‪ ,Y‬נוכל לאפס את הערכית המתאימים בשתי‬
‫המשוואות וכתוב אותן באופן הבא‪:‬‬
‫‪m1 v 1 , x =m1 u1 , x + m2 u2 , x‬‬

‫‪−m2 u 2 , y =m1 u1 , y‬‬

‫לפי נוסחאות קינמטיקה ושיקול אלגברי‪ ,‬נוכל ליצור ביטוי המתאר מהירות כתלות בזמן‬
‫ומיקום‬
‫‪∆ x=v∗∆ t‬‬
‫‪∆x‬‬
‫=‪v‬‬
‫‪∆t‬‬
‫נוכל להציב את הנוסחאות האלו בביטויים שהגענו אליהם קודם ונקבל‪:‬‬
‫‪∆ x 1 ,i‬‬ ‫‪∆ x1, f‬‬ ‫‪∆ x 2 ,f‬‬
‫‪m1‬‬ ‫‪=m1‬‬ ‫‪+ m2‬‬
‫‪∆t‬‬ ‫‪∆t‬‬ ‫‪∆t‬‬
‫‪∆ y2 , f‬‬ ‫‪∆ y 1, f‬‬
‫‪−m2‬‬ ‫‪=m1‬‬
‫‪∆t‬‬ ‫‪∆t‬‬
‫מכיוון ששני הכדורים מתחילים בנקודה ‪ x = 0‬נוכל להגדיר ש ‪ ,∆ x=x‬ומכיוון ששני הכדורים‬
‫נופלים מאותו הגובה‪ ,‬ללא מהירות התחלתית (הם מחליקים מהמסילה – נפילה חופשית)‪,‬‬
‫אז המהירות ההתחלתית בערך ה‪ Y‬שווה לאפס‪.‬‬
‫המשוואות שמתקבלות הן‪:‬‬
‫‪m1 x 1 ,i =m1 x 1 ,f + m2 x 2 ,f‬‬

‫‪−m2 y 2, f =m1 y 1 , f‬‬

‫ולבסוף נוכל לבטל את מסות הכדורים מכיוון שמסתן שווה ( ‪.)m1=m2‬‬

‫‪1 ¿ x ¿1 , i=x 1, f + x 2 , f‬‬

‫‪2 ¿ y 1 ,f =− y 2 , f‬‬
 ‫עכשיו למשוואה הבאה שלנו נשתמש במשוואת חוק שימור האנרגיה‪ ,‬שגם הוא מתקיים‬
‫מכיוון שאנחנו מתעסקים בהתנגשות אלסטית‪ ,‬ומכיוון שאנחנו עוסקים בהתנגשות בשני‬
‫ממדים ולא בשלושה‪ ,‬האנרגיה הכובדית הפוטנציאלית לא תשפיע על התוצאות שלנו‪ ,‬ולא‬
‫נכליל אותה במשוואה‪.‬‬
‫‪Et =Et‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪f‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪m1 ⃗v 1 + m 2 ⃗v 2 = m 1 u⃗ 1 + m2 u⃗ 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫נציב במשוואה את ייצוג המהירות שהשגנו קודם מנוסחאות הקינמטיקה‪ ,‬ונקבל את הביטוי‬
‫הבא‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫¿ ‪m‬‬
‫‪2 1‬‬

‫נכפלי ב ‪:∆ t‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫‪2‬‬
‫¿ ¿ ¿ ) ‪m1 (∆ x ¿¿ 1 ,i) + m2 (∆ x ¿¿ 2 , i) = m1 (∆ x 1 , f ) + m2 ( ∆ x ¿¿ 2 , f‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫נקרא למרחקים שהכדורים פוגעים בהם מראשית הצירים ‪ d1‬ו ‪ , d2‬נבטל את המסות‪,‬‬
‫ונכפיל בשתיים‪ ,‬נקבל את המשוואה הסופית שלנו‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫¿ ) ‪3 ¿(d¿ ¿1 , i) =(d 1 , f ) +(d ¿¿ 2 , f‬‬

‫הסבר לגבי הנוסחאות‪:‬‬

‫נוסחה ‪:1‬‬
‫הנוסחה מעידה על כך שהמרחק ההתחלתי של הכדור הראשון ללא התנגשות בכדור השני‬
‫שווה לסכום ערכי ה ‪ x‬של מרחקי הכדורים לאחר ההתנגשות‪.‬‬
‫נוסחה ‪:2‬‬
‫הנוסחה מעידה על כך שערך ה ‪ y‬של הכדור הראשון‪ ,‬שווה למינוס ערך ה ‪ y‬של הכדור‬
‫השני‪.‬‬
‫נוסחה ‪:3‬‬
‫בעזרת עין חדה‪ ,‬ניתן להבחין שהמשוואה שקיבלנו זהה למשפט פיטגורס‪ ,‬הטוען שבמשולש‬
‫ישר זווית‪:‬‬
‫עובדה זו קובעת שהזווית בין‬
‫הנקודות בהן נחתו הכדורים‬
‫מראשית הצירים חייבת להיות‬
‫שווה ל‪ 90‬מעלות‪.‬‬

‫‪.5‬מהלך הניסוי‪:‬‬
‫במהלך הניסוי סימנו על מערכת הצירים שלנו קווים בצבעים שונים כדי להבדיל בין הזוויות‬
‫השונות בהן הפלנו את הכדורים‪.‬‬
‫מערכת הצירים הסופית נראתה ככה‪:‬‬
 ‫הפלנו בהתחלה את הכדור הראשון ללא התנגשות והתקבל ש‪:‬‬
‫)‪x 1 ,i=49.2(cm‬‬

‫לאחר ביצוע כל ההתנגשויות‪ ,‬הצבנו את התוצאות בטבלה בצורה הבאה‪:‬‬

‫זווית בין נקודות פגיעה‪:‬‬ ‫‪ x‬נפגע(( ‪cm‬‬ ‫‪ x‬פוגע ((‬ ‫‪ Y‬נפגע( (‬ ‫‪ Y‬פוגע ((‬ ‫‪ #‬זווית‬
‫(מעלות)‬ ‫‪cm‬‬ ‫‪cm‬‬ ‫‪cm‬‬
‫‪°86‬‬ ‫‪-19.8‬‬ ‫‪34.1‬‬ ‫‪18.9‬‬ ‫‪12.7‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪°86‬‬ ‫‪-23.4‬‬ ‫‪26.4‬‬ ‫‪22.1‬‬ ‫‪23.1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪°86‬‬ ‫‪20.2‬‬ ‫‪34.5‬‬ ‫‪-23.4‬‬ ‫‪15.9‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪°84‬‬ ‫‪16.3‬‬ ‫‪9.6‬‬ ‫‪-19.5‬‬ ‫‪41.1‬‬ ‫‪4‬‬

‫שיקול סופי‪:‬‬
‫ניתן לראות שכל תוצאות ההתנגשויות שאליהן ציפינו התקיימו בקירוב‪ ,‬מה שמוכיח שחוק‬
‫שימור התנע וחוק שימור האנרגיה אכן מתקיימים בהתנגשות אלסטית‪.‬‬

‫נוכל לבדוק את אחוז השגיאה‪ ,‬כדי לוודא את נכונות התוצאות שלנו‪.‬‬

‫כדי לעשות זאת הצבנו במשוואה לחישוב אחוז השגיאה‪:‬‬
‫|מעשי‪−‬תיאורטי|‬
‫אחוז שגיאה=‪∗100‬‬
‫תיאורטי‬
‫אחוזי השגיאה שקיבלנו עבור כל משוואה‪:‬‬
‫‪2.735% - 1‬‬
‫‪10% - 2‬‬
‫‪5% - 3‬‬

‫אחוז שגיאה כולל – ‪.5.912%‬‬

‫ניתן לראות שעל פי משוואה ‪ ,‬יצא לנו אחוז שגיאה יחסית גדול‪ ,‬מה שיכול להיגרם מהעובדה‬
‫שבניסוי התעלמנו מהתנגדות האוויר‪ ,‬או משגיאות אנוש שהתבטאו בשחרור הכדורים‬
‫מגבהים שונים על המסילה‪ ,‬ושגיאה בקבלת ממוצע נקודות הפגיעה של הכדורים על גבי‬
‫הנייר‪.‬‬