‫יחידות מדידה ‪:‬‬

‫קנה מידה ומעברים ביניהם ‪:‬‬

‫‪12‬‬
‫טרה (‪1∗10 :)T‬‬
‫‪9‬‬
‫ג'יגה (‪1∗10 :)G‬‬
‫‪6‬‬
‫מגה (‪1∗10 :)M‬‬
‫‪3‬‬
‫קילו (‪1∗10 :)K‬‬
‫‪-----1∗10 0------‬‬
‫‪−3‬‬
‫‪1∗10‬‬ ‫מילי (‪:)m‬‬
‫‪−6‬‬
‫‪1∗10‬‬ ‫מיקרו (‪:)µ‬‬
‫‪−9‬‬
‫‪1∗10‬‬ ‫ננו (‪:)n‬‬
‫‪−12‬‬
‫‪1∗10‬‬ ‫פיקו (‪:)p‬‬
 ‫מודל האטום ‪:‬‬
‫האטום מורכב משלושה חלקיקים בסיסיים הנקראים ‪ :‬פרוטון‪,‬ניטרון ואלקטרון‪.‬‬
‫הפרוטון והניטרון נמצאים במרכז האטום ומהווים את הגרעין העוד שהאלקטרון מסתובב סביבם‪.‬‬
‫האלקטרון ‪:‬‬
‫מסומן באות ‪e.‬‬
‫‪−19‬‬
‫‪qe=−1.6∗10‬‬ ‫] ‪[C‬‬
‫] ‪ me=9.108−31 [ kg‬הפרוטון ‪:‬‬
‫מסומן באות ‪.p‬‬
‫‪ me=1.6726∗10‬הניטרון ‪:‬‬ ‫‪−27‬‬
‫] ‪[ kg ] qp=+1.6∗10−19 [ C‬‬
‫מסומן באות ‪.n‬‬
‫חסר מטען‬
‫‪−27‬‬
‫‪mn=1.675∗10‬‬ ‫] ‪[ kg‬‬
‫מספר מסה ‪ :‬מציין את מספר הפרוטונים ‪ +‬מספר הניטרונים שבאטום‪.‬‬
‫‪A=p +n‬‬
‫מספר אטומי (‪ : )Z‬קובע את זהות האטום ואת תכונותיו‪ ,‬באטום מספר הפרוטונים שווה למספר‬
‫האלקטרונים‪.‬‬
‫לפיכך ניתן לרשום ‪Z=p=e :‬‬

‫‪A‬‬
‫‪Z‬‬ ‫‪K‬‬

‫קרינה אלקטרומגנטית ‪:‬‬

‫מאפייני גל אלקטרומגנטי ‪:‬‬
‫מחזור – שיא לשיא או שפל לשפל‪.‬‬
‫זמן מחזור – משך הזמן שהגל מגיע משיא לשיא או משפל לשפל‪ ,‬מסומן באות ‪ T‬ונמדד ביחידות של‬
‫שניות [‪.]sec‬‬
 ‫אורך הגל – המרחק משיא לשיא או משפל לשפל‪ .‬מסומן באות ‪ λ‬ונמדד ביחידות של מטר [‪.]meter‬‬
‫אמפליטודה – עוצמת הגל‪ ,‬הגובה בערך מוחלט של השיא והשפל‪ .‬מסומן באות ‪.A‬‬
‫תדירות – מספר המחזורים השלמים (משיא לשיא או משפל לשפל) שהגל מבצע בשנייה‪ .‬מסומן‬
‫‪1‬‬
‫] או [‪.]Hz‬‬ ‫באות ‪ f‬או ‪ v‬ונמדד ביחידות של ¿‬
‫‪sec‬‬
‫‪2π‬‬
‫[‪.‬‬ ‫מספר גל – מספר המחזורים השלמים שהגל מבצע למטר‪ .‬מסומן באות ‪ k‬ונמדד ביחידות של ]‬
‫‪m‬‬

‫הקשר בין אורך הגל לתדירות ‪:‬‬

‫‪c‬‬
‫] [‬
‫‪m‬‬
‫‪sec‬‬
‫]‪= λ [ m ]∗f [ Hz‬‬

‫הוספת פיתוח הנוסחא!‬

‫‪-f‬תדירות‬
‫‪-λ‬אורך גל‬
‫‪8‬‬
‫‪3∗10‬‬ ‫האור‬ ‫מהירות‬ ‫‪-c‬‬

‫הספק של גל אלקטרומגנטי ‪:‬‬

‫כאשר גל מתפשט במרחב הוא נושא עימו אנרגיה שהיא למעשה ה"אינפורמציה" שהוא מעביר‪.‬‬
‫אנרגיה זו מתפשטת במרחב בכיוון ובעוצמה כלשהי ואנו מייצגים אותה ע"י וקטור הנקרא "וקטור‬
‫פוינטינג" והוא מחושב בצורה ‪:‬‬

‫‪V‬‬
‫‪∗A‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪Watt‬‬ ‫‪J‬‬
‫→ ‪P=E∗H‬‬ ‫= ‪= 2‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪sec∗m‬‬
‫‪2‬‬

‫התפרקויות גרעיניות ‪:‬‬

‫כתוצאה מאי יציבות אנרגיית האטום‪ ,‬האטום משחרר אנרגייה על מנת להגיע ליציבות שבמהלכה‬
 ‫משתחררים חלקיקים‪.‬‬
‫נתמקד בשלושה סוגים של התפרקויות ‪:‬‬

‫התפרקות אלפא ‪:α‬‬

‫בתהליך זה היסוד משחרר ‪ 2‬ניטרונים ו‪ 2-‬פרוטונים (גרעין הליום)‬
‫‪A‬‬ ‫‪A −4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪ X Z → Y Z −2 +α 2‬התפרקות בטא ‪:-β‬‬
‫בתהליך זה נפלט אלקטרון מהגרעין‪ ,‬כלומר "ניטרון הפך לפרוטון"‬
‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ X Z → Y Z +1+ e−1‬התפרקות בטא פלוס ‪:+β‬‬
‫בתהליך זה נפלט פרוטון מהגרעין‪ ,‬כלומר "ניטרון הפך לאלקטרון"‬
‫‪A‬‬ ‫‪A −1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪X Z → Y Z + e+1‬‬

‫גל עומד ‪:‬‬

‫גל עומד הוא גל שאינו מתקדם במרחב ומתקיים רק כשהוא "קשור" משני צדדיו‪.‬‬
‫גל עומד יכול להיווצר כתוצאה מסכום של שני גלים זהים הנעים בכיוונים הפוכים‪.‬‬
‫נקודת צומת – נקודות על הגל שאינן זזות ולכן נמצאות כל הזמן במנוחה‪ ,‬נקודות אלו נוצרות כתוצאה‬
‫מכך שזכום הלכים העוברים דרכן תמיד מתאפס‪.‬‬

‫נקודת טבור – הנקודות בהן מתרחשת התנועה המירבית‪.‬‬

‫תנאי לגל עומד ‪-‬‬

‫‪n∗λ‬‬
‫=‪L‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ -L‬גל עומד‬
‫‪ -n‬מספר שלם‬

‫"גם אם נקשור את הגלים בנקודות הצומת שהם בחצי מאורך הגל עדיין נקבל גל עומד‪".‬‬

‫להוסיף סקיצה של גלים עומדים מהמחברת‬

‫איזוטופים ‪:‬‬
‫איזוטופים של יסוד כימי הם אטומים בעלי אותו מספר אטומי (‪ )Z‬אך בעלי מסה (‪ )A‬שונה‪.‬‬
‫כלומר מספר ניטרונים שונה‪.‬‬

‫יחידת מסה אטומית‪:‬‬

‫מדובר בהגדרה שרירותית שניתן בעזרתה להגדיר מסות אטומיות של אטומים שונים‪.‬‬
‫קנ"מ של יחידה זו מבוסס על פחמן ‪.12‬‬
‫] ‪−27 [ kg‬‬
‫‪1 [ u ] =1.66057∗10‬‬
 ‫ממוצע איזוטופי ‪:‬‬
‫)) ‪∑ ¿ ( mass 1× abudance 1 ( % ) ) +(mass 2× abudance 2 ( %‬‬

‫האור כחלקיק ‪:‬‬

‫קרינה אלקטרומגנטית ניתנת לתיאור ע"י חלקיקי פוטונים כאשר ‪:‬‬
‫‪.1‬הפוטון נטול מסה ומטען חשמלי‪.‬‬
‫‪.2‬הפוטון נושא עימו אנרגיה אשר נקבעת אך ורק לפי התדר או לפי אורך הגל שלו‪.‬‬
‫‪.3‬פוטונים בעלי אנרגיות שונות יהיו בעלי תכונות שונו כמו‪:‬צבע‪ ,‬תדר‪/‬אורך גל‪...‬‬

‫‪h∗c‬‬
‫= ‪ -E E=hf‬אנרגיית הפוטון [‪]J‬‬
‫‪λ‬‬
‫‪ -h‬קבוע פלאנק‬
‫‪ -f‬תדירות‬
 ‫האפקט הפוטואלקטרי ‪:‬‬
‫תופעה פיזיקלית בה נפלטים אלקטרונים מפני מתכת כאשר פוגעת בה קרינה אלקטרומגנטית‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬נפלטים אלקטרונים מהמתכת כאשר מאירים אור על המתכת‪.‬‬

‫עקירת האלקטרונים תלויה בשני דברים ‪:‬‬

‫‪.1‬תדירות סף – אין קשר לעוצמת ההארה אלא רק לתדירות האור‪.‬‬
‫‪.2‬תלוי מתכת‪.‬‬

‫∅ ‪-Ekhf =Ek +‬אנרגיה קינטית של האלקטרון הנפלט מהמתכת‬

‫∅‪-‬פונקציית עבודה‬

‫בשביל שהאלקטרון ינתק מהמתכת ניתן להסיק כי נדרש ‪E photon > ∅ :‬‬

‫למעשה‪ ,‬ברגע פגיעת הפוטון באלקטרון‪ ,‬כל אנרגיית הפוטון עוברת אל האלקטרון‪.‬‬
‫חלק מאנרגיה זו מתבזבזת כאשר האלקטרון מתגבר על אנרגיית הקשר ושאר האנרגיה הופכת‬
‫לאנרגיה קינטית‪.‬‬

‫אפקט קומפטון‬
‫מודל האטום של בוהר ‪:‬‬