‫פיסיקה ‪ 2‬ב' ‪ -‬פתרון שאלות מחוברת הקורס‬

‫פרק ‪2‬‬
‫שאלה ‪) :2.6‬לא ברשימה(‬
‫על מוט מבודד באורך ‪ L‬מפוזר מטען חשמלי ‪ -Q‬בצפיפות אחידה‪.‬‬
‫א‪ .‬חשב את צפיפות המטען האורכית‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את השדה החשמלי בנקודה ‪ P‬הנמצאת במרחק ‪ a‬מקצה מוט כמופיע באיור‪.‬‬
‫ג‪ .‬הראה כי במרחקים גדולים‪ , a >> L ,‬תשובתך לסעיף ב' תצטמצם לשדה של מטען נקודתי‪.‬‬

‫‪-Q‬‬ ‫‪P‬‬

‫‪L‬‬ ‫‪a‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬צפיפות המטען האורכית במוט‪:‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪λ=−‬‬
‫‪L‬‬
‫ב‪ .‬נקבע ציר ‪ x‬אופקי שכיוונו שמאלה‪ ,‬וראשיתו בנקודה ‪ .P‬נחלק את המוט לאלמנטים דיפרנציאליים‬
‫)נקודתיים(‪ ,‬ונחשב את השדה החשמלי שיוצר כל אלמנט בנקודה ‪:P‬‬
‫‪Q‬‬ ‫‪Q‬‬
‫‪λ=−‬‬ ‫‪dq = λ ⋅ dL = −‬‬ ‫‪dx‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪r=x‬‬ ‫ˆ‪rˆ = −i‬‬
‫‪r kdq‬‬ ‫ˆ ‪kQdx‬‬
‫= ˆ‪dF = 2 r‬‬ ‫‪⋅i‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪Lx 2‬‬
‫נסכום על כל הכוחות )ע"י אינטגרל(‪:‬‬
‫‪L+a‬‬ ‫‪L+ a‬‬ ‫‪L+a‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ kQ ˆ ‬‬ ‫ˆ ‪kQ‬‬ ‫‪dx kQ ˆ  1 ‬‬
‫= ‪F = ∫ dF‬‬ ‫∫‬ ‫= ‪ − 2 ⋅ i dx‬‬ ‫‪⋅i‬‬ ‫∫‬ ‫=‬ ‫‪⋅ i ⋅ − ‬‬ ‫=‬
‫‪a‬‬ ‫‪ Lx‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪ xa‬‬
‫‪kQ ˆ ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1  kQ ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ˆ ) ‪kQ − a + (L + a‬‬
‫=‬ ‫‪⋅ i ⋅ −‬‬ ‫=‪+ ‬‬ ‫‪−‬‬ ‫= ˆ‪+  ⋅ i‬‬ ‫⋅‬ ‫= ‪⋅i‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪ L + a a‬‬ ‫‪L  L+a a‬‬ ‫‪L‬‬ ‫) ‪a(L + a‬‬
‫‪kQ‬‬
‫=‬ ‫ˆ‪⋅ i‬‬
‫) ‪a (L + a‬‬
‫ג‪ .‬עבור מרחקים גדולים מהמוט‪ ,‬כלומר‪ , a >> L ,‬מתקיים בקירוב‪:‬‬
‫‪L+a ≈a‬‬
‫כך שניתן לקרב את בכוח לביטוי הבא‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪kQ‬‬ ‫‪kQ‬‬
‫=‪F‬‬ ‫ˆ‪⋅ iˆ ≈ 2 ⋅ i‬‬
‫) ‪a (L + a‬‬ ‫‪a‬‬
‫שאלה ‪:2.7‬‬
 ‫שאלה ‪) :2.12‬לא ברשימה(‬
‫מוט מבודד דק שאורכו ‪ L‬נושא בחציו העליון מטען בצפיפות אחידה ‪ + λ‬ובחציו התחתון מטען בצפיפות‬
‫‪z‬‬
‫‪.− λ‬‬
‫א‪ .‬השתמש בשיקולי סימטריה על מנת למצוא את כיוונו של‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬ ‫השדה החשמלי בנקודה ‪.P‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+ λ‬‬ ‫‪+‬‬ ‫ב‪ .‬חשב את השדה החשמלי בנקודה ‪.P‬‬
‫‪+‬‬
‫‪P‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫ג‪ .‬קח את הגבול בו ‪ y >> L‬ומצא את השתנות השדה החשמלי ‪y‬‬
‫‪y‬‬
‫‪-‬‬
‫במרחקים גדולים‪ .‬איזה סוג של שדה הוא מזכיר ?‪.‬‬
‫‪-λ‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬ציירו שני אלמנטים במרחק שווים ותראו שהרכיבים בציר ‪ y‬מתבטלים‪ .‬כך שמשיקולי סימטריה ניתן‬
‫להניח בכיוון השדה יהיה הכיוון השלילי של ציר ‪. z‬‬

‫‪L‬‬
‫=‪z‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dz‬‬
‫‪r‬‬
‫‪z‬‬
‫‪θ‬‬ ‫‪P‬‬
‫‪z=0‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪dE‬‬

‫‪L‬‬
‫‪z=−‬‬
‫‪2‬‬

‫נחלק את המוט לאלמנטים ונחשב את השדה הדיפרנציאלי שיוצר אלמנט‪ ,‬ואת השדה החשמלי נקבל ע"י‬
‫אינטגרל על כל השדות שיוצרים האלמנטים‪ .‬המשתנה שלפיו נבצע את האינטגרציה יהיה הזוית שבין‬
‫השדה הדיפרנציאלי לאנך‪ .‬המשמעות היא שבבניית האינטגרל עליי לבטא את כל המשתנים באמצעות‬
‫הזוית‪:‬‬
‫‪r kdq‬‬
‫̂‪dE = 2 r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪ydθ‬‬
‫= ‪cosθ‬‬ ‫=‪⇒ r‬‬ ‫= ‪tanθ‬‬ ‫= ‪⇒ dz‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪cosθ‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪cos 2 θ‬‬
‫‪dq = λdz‬‬ ‫̂‪r̂ = cosθ ⋅ ĵ − sinθ ⋅ k‬‬
‫‪r‬‬
‫= ‪dE‬‬
‫‪kλ‬‬
‫‪2‬‬
‫⋅‬
‫‪ydθ‬‬
‫‪2‬‬
‫(‬
‫= ̂‪cosθ ⋅ ĵ − sinθ ⋅ k‬‬ ‫)‬
‫‪kλ dθ‬‬
‫(‬
‫̂‪cosθ ⋅ ĵ − sinθ ⋅ k‬‬ ‫)‬
‫‪ y  cos θ‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ cosθ ‬‬
 :(‫נגדיר את הזווית הקיצונית ביותר )לצורכי גבולות איטגרציה‬
y L
cosθ 0 = sin θ 0 =
L2 L2
y2 + 2 y2 +
4 4

:(‫נבצע את האינטגרל )שימו לב לגבולות‬

k (- λ )dθ
r θ 0 kλ dθ
( ) ( )
0
E=∫ cosθ ⋅ ĵ − sinθ ⋅ k̂ + ∫ cosθ ⋅ ĵ − sinθ ⋅ k̂ =
0
y −θ 0
y
kλ
y
[ θ0
sinθ ⋅ ĵ + cosθ ⋅ k̂ 0 − ]
kλ
y
[ 0
sinθ ⋅ ĵ + cosθ ⋅ k̂ −θ 0 = ]
kλ
y
[ θ
]
y
[
(sinθ 0 − 0) ⋅ ĵ + (cosθ 0 − 1) ⋅ k̂ 00 − kλ (0 + sinθ 0 ) ⋅ ĵ + (1 − cosθ 0 ) ⋅ k̂ ]0
−θ 0
=

   L2 
  2kλ  y − y 2
+
2kλ   4 
2kλ y  
(cosθ 0 − 1) ⋅ k̂ = − 1 ⋅ k̂ = ⋅ k̂
y y  2 L2 
L 2
 y +  y y2 +
 
 4  4
:‫ נבצע את הקירוב ונמצא את השדה‬.‫ג‬
2
a2 L L2
y >> L ⇒ y +a ≈ y+
2 2
⇒ y + 2
≈ y+
y 4 4y
  L2   L2 
2kλ  y -  y +  2kλ y - y − 

r   4y   ⋅ k̂ =  4y  2k λ L2
E≈ ⋅ k̂ = - ⋅ k̂
y y2 y2 4y 3

k λ L2
.‫ זהו שדה של דיפול חשמלי‬. E = :‫השדה הוא‬
4y 3

:2.14 ‫שאלה‬
 ‫שאלה ‪:2.15‬‬
‫‪z‬‬
‫מדיסקה שרדיוסה ‪ 2 R‬הטעונה בצפיפות מטען שטחית‬
‫) ‪A(0,0,z‬‬ ‫אחידה ‪ +σ‬הוצאה דיסקה שרדיוסה ‪ R‬כך שנוצרה‬
‫דיסקה עם חור במרכזה )ראה איור(‪ .‬הדיסקה מונחת‬
‫‪+ +‬‬ ‫במישור ‪ . x − y‬חשב את השדה החשמלי בנקודה ‪. A‬‬
‫‪+ + +‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪++‬‬ ‫‪2R‬‬
‫‪++‬‬ ‫‪++‬‬
‫‪++‬‬ ‫‪++‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪y‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪+ + + +‬‬

‫‪x‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫שדה חשמלי של טבעת דקה על ציר הסימטריה‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪kQz‬‬
‫= ‪E Ring‬‬ ‫ˆ‪⋅ k‬‬
‫‪(R‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+z‬‬ ‫)‬
‫‪2 32‬‬

‫ע"י ביטוי זה‪ ,‬נחשב שדה חשמלי של טבעת בעל עובי דיפרנציאלי ‪ dr‬בעלת רדיוס ‪ r‬כלשהו‪ ,‬ואז נסכום‬
‫ע"י אינטגרל לפי הרדיוסים‪:‬‬
‫‪dq = σ ⋅ dS = σ ⋅ 2π rdr‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪k ⋅ dq ⋅ z‬‬ ‫ˆ ‪k ⋅ σ ⋅ 2π rdr ⋅ z‬‬ ‫‪rdr‬‬
‫= ‪dE‬‬ ‫= ˆ‪⋅ k‬‬ ‫⋅ ‪⋅ k = 2π k σ z‬‬ ‫ˆ‪⋅ k‬‬
‫(‬
‫‪r +z‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 32‬‬
‫)‬ ‫‪r +z‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 32‬‬
‫(‬ ‫)‬ ‫‪r + z2‬‬
‫‪2‬‬
‫(‬ ‫)‬‫‪32‬‬

‫‪2R‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪2R‬‬
‫‪rdr‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫∫ ⋅ ‪E = ∫ d E = 2π k σ z ⋅ k‬‬
‫ˆ‬ ‫‪= 2π k σ z ⋅ kˆ ⋅ −‬‬ ‫= ‪‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪(r‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+ z2‬‬ ‫)‬ ‫‪32‬‬
‫‪‬‬ ‫‪r2 + z2 R‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬‫ˆ ‪‬‬
‫‪= 2π k σ z ⋅  −‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪⋅k‬‬
‫‪2 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪4R + z 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪R +z ‬‬
‫‪2‬‬
 ‫שאלה ‪) 2.17‬לא ברשימה(‬
‫חשבו את השדה החשמלי בגובה ‪ z‬מעל למרכזה של דסקה מעגלית שרדיוסה ‪ R‬הטעונה במטען ‪q‬‬

‫בצפיפות לא אחידה ‪ . σ (r ) = α ⋅ r 2‬הביעו את תשובתכם באמצעות ‪. q‬‬

‫‪x 3 dx‬‬ ‫‪a2‬‬ ‫‪x 2 + 2a 2‬‬

‫‪∫ (x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+ a2‬‬ ‫)‬‫‪32‬‬
‫‪= x2 + a2 +‬‬
‫‪x2 + a2‬‬
‫=‬
‫‪x2 + a2‬‬
‫יש צורך להשתמש באינטגרל הבא‪:‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫תחילה נחשב את המטען הכולל על הדסקה‪:‬‬
‫‪dq = σ ⋅ dS = α ⋅ r 2 ⋅ 2π rdr = 2πα ⋅ r 3 dr‬‬
‫‪πα ⋅ R 4‬‬
‫‪R‬‬
‫= ‪q = ∫ dq = 2πα ∫ r dr‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2q‬‬
‫=‪α‬‬
‫‪πR4‬‬
‫שדה חשמלי של טבעת דקה על ציר הסימטריה‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪kQz‬‬
‫= ‪E Ring‬‬ ‫ˆ‪⋅ k‬‬
‫‪(R‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+z‬‬ ‫‪2 32‬‬
‫)‬
‫ע"י ביטוי זה‪ ,‬נחשב שדה חשמלי של טבעת בעל עובי דיפרנציאלי ‪ dr‬בעלת רדיוס ‪ r‬כלשהו‪ ,‬ואז נסכום‬
‫ע"י אינטגרל לפי הרדיוסים‪:‬‬
‫‪dq = σ ⋅ dS = α ⋅ r 2 ⋅ 2π rdr = 2πα ⋅ r 3 dr‬‬
‫‪r‬‬ ‫ˆ ‪k ⋅ dq ⋅ z ˆ k ⋅ 2πα ⋅ r 3 dr ⋅ z‬‬ ‫‪r 3dr‬‬
‫= ‪dE‬‬ ‫⋅‬ ‫‪k‬‬ ‫=‬ ‫⋅‬ ‫‪k‬‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪α‬‬ ‫⋅‬ ‫‪kz‬‬ ‫⋅‬ ‫ˆ‪⋅ k‬‬
‫(‬
‫‪r2 + z2‬‬
‫‪32‬‬
‫)‬ ‫‪r2 + z2‬‬
‫‪32‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪r2 + z2‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪32‬‬

‫‪R‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪r 3dr‬‬ ‫‪ r 2 + 2z 2 ‬‬
‫∫ ⋅ ˆ‪E = ∫ dE = 2πα ⋅ kz ⋅ k‬‬ ‫‪= 2πα ⋅ kz ⋅ kˆ ⋅ ‬‬ ‫= ‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪(r‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+ z2‬‬ ‫)‬ ‫‪32‬‬
‫‪ r + z 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫ˆ ‪ R2 + 2z 2 2z 2 ‬‬
‫‪= 2πα ⋅ kz ⋅ ‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ ⋅k‬‬
‫‪ R +z‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪z2 ‬‬
‫ניתן לפשט את הביטוי שקיבלנו באופן הבא‪:‬‬
‫‪ R 2 + 2z 2‬‬ ‫ˆ ‪2z 2 ‬‬ ‫‪2q‬‬ ‫‪ R 2 + 2z 2‬‬ ‫ˆ ‪‬‬
‫‪2πα ⋅ kz ⋅ ‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪‬‬ ‫⋅ ‪⋅ k = 2π‬‬ ‫⋅‬ ‫‪kz‬‬ ‫⋅‬ ‫‪‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪⋅k‬‬
‫‪ R +z‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪z2 ‬‬ ‫‪πR4‬‬ ‫‪ R +z‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬

‫=‬ ‫‪⋅‬‬
‫() (‬
‫‪4kqz  R 2 + 2 z 2 − 2 z 2 ⋅ R 2 + z 2‬‬ ‫‪) ⋅ kˆ = 4kqz ⋅  (R‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‬ ‫‪( )( R‬‬
‫⋅ ‪+ z2 − 2 z2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‬
‫ˆ ‪+ z2 + z2 ‬‬
‫= ‪⋅k‬‬
‫‪R 4 ‬‬ ‫‪R2 + z2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪‬‬ ‫‪R2 + z 2‬‬ ‫‪‬‬

‫‪4kqz ‬‬
‫⋅ ‪= 4‬‬
‫‪(R‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+ z2 − z2‬‬ ‫ˆ‪)  ⋅ k‬‬
‫‪2‬‬

‫‪R‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪R2 + z 2‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
 ‫שאלה ‪) 2.18‬לא ברשימה(‬

‫פתרון‪:‬‬
‫לשם כך נשתמש בביטוי של שדה של טבעת‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪kQx‬‬
‫=‪E‬‬ ‫̂‪i‬‬
‫‪(x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+ R2‬‬ ‫)‬
‫‪32‬‬

‫נחלק את הגליל לטבעות בעל עובי דיפרנציאלי )מבט מהצד(‪:‬‬

‫‪dx‬‬

‫‪d‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x=0‬‬

‫המטען הדיפרנציאלי של טבעת‪:‬‬

‫‪Q‬‬
‫=‪σ‬‬
‫‪2 π Rh‬‬
‫‪Q‬‬ ‫‪Qdx‬‬
‫= ‪dq = σ dS‬‬ ‫= ‪⋅ 2 π Rdx‬‬
‫‪2 π Rh‬‬ ‫‪h‬‬
‫עבור טבעת דיפרנציאלית ועפ"י מערכת הצירים שבחרתי‪ ,‬השדה הדיפרנציאלי המתאים‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪k ⋅ dq ⋅ x‬‬ ‫‪kQxdx‬‬
‫‪dE = −‬‬ ‫‪î = −‬‬ ‫̂‪i‬‬
‫‪x2 + R2‬‬‫(‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‬
‫‪2 π Rh x 2 + R 2‬‬ ‫(‬ ‫)‬‫‪32‬‬

‫שימו לב שהציר חיובי ימינה והגדרתי את האפס בנקודה‪ .‬כך שהמשתנה ‪ x‬הוא שלילי‪ .‬כדי "לתקן"‬
‫ולהחזיר את השדה להיות חיובי הוספתי מינוס לפני הביטוי‪.‬‬
‫נחשב את השדה הכולל ע"י אינטגרל )שימו לגבולות(‪:‬‬
‫‪d‬‬
‫‪kQ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪kQxdx‬‬ ‫‪kQ‬‬ ‫‪xdx‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪E=−‬‬
‫‪d +h‬‬
‫‪∫ h (x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+ R2‬‬ ‫)‬
‫‪32‬‬
‫‪î = −‬‬ ‫∫‬ ‫(‬
‫‪h d +h x 2 + R 2‬‬ ‫)‬ ‫‪32‬‬
‫= ̂‪i‬‬ ‫‪ 2‬‬
‫(‬
‫‪h  x + R 2‬‬ ‫‪12 ‬‬
‫)‬ ‫‪ d + h‬‬
‫=‬

‫‪kQ ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪kQ ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪‬‬ ‫⋅‬ ‫̂‪i‬‬ ‫=‬ ‫‪‬‬ ‫‪−‬‬ ‫̂‪ ⋅ i‬‬
‫[‬
‫‪h  d + R2‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫]‬ ‫‪12‬‬
‫) ‪[(d + h‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫]‬
‫‪2‬‬
‫‪+ R 2 ‬‬ ‫‪h  d + R2‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪(d + h )2‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪+R ‬‬

‫שאלה ‪2.32‬‬
 ‫שאלה ‪:2.33‬‬
‫קליפה כדורית עבה שרדיוסיה הפנימי והחיצוני הם ‪ a‬ו ‪ b‬נושאת מטען בצפיפות נפחית לא אחידה‪,‬‬
‫‪A‬‬
‫= ) ‪ , ρ (r‬כאשר ‪ A‬הינו קבוע מספרי‪ .‬במרכזו של החלל הכדורי ) ‪ ( r = 0‬מצוי מטען נקודתי ‪. + q‬‬
‫‪r‬‬
‫מה צריך להיות הקבוע המספרי ‪ A‬על מנת שהשדה בתחום ‪ a‬יהיה קבוע‪ ,‬כלומר בלתי תלוי במרחק‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫נחשב את השדה החשמלי ברדיוס מסוים בתוך הכדור ונדרוש שיהיה קבוע‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪q in‬‬
‫‪∫ E ⋅ dS = ε‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪r r‬‬
‫‪∫ ⋅ dS = E ⋅ 4π r‬‬
‫‪2‬‬
‫‪E‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪A‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r 2 ‬‬
‫= ‪q in = q + ∫ ρ (r )dV = q + ∫ ⋅ 4π r 2 dr = q + 4πA ⋅ ∫ rdr = q + 4πA ⋅  ‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪ 2 a‬‬
‫‪ r 2 a2 ‬‬
‫‪= q + 4πA ⋅  −‬‬ ‫‪ = q + 2πAr 2 + 2πAa 2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪r r q in‬‬
‫= ‪∫ E ⋅ dS‬‬ ‫‪⇒ E ⋅ 4π r 2 = q + 2πAr 2 + 2πAa 2‬‬
‫‪ε0‬‬

‫כדי שנוכל לצמצם את ‪ r 2‬בשני הצדדים של מהשואה וכך השה לא יהיה תלוי ב ‪ , r‬צריך שהקבועים‬
‫בצד ימין של המשוואה יצטמצמו‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫‪q‬‬
‫⇒ ‪q + 2πAa 2 = 0‬‬ ‫=‪A‬‬
‫‪2π a 2‬‬
 ‫שאלה ‪:2.34‬‬
‫כדור מלא שרדיוסו ‪ R‬נושא מטען חשמלי בצפיפות מטען אחידה‪. ρ ,‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ρ r‬‬
‫= ‪ , E‬כאשר ‪ r‬הוא הוקטור ממרכז‬ ‫א‪ .‬הראו כי השדה החשמלי בתוך הכדור נתון בביטוי ‪r‬‬
‫‪3ε 0‬‬
‫הכדור לנקודה כלשהי בתוך הכדור‪.‬‬
‫ב‪ .‬קודחים חלל כדורי שרדיוסו ‪ a‬בתוך הכדור‪ .‬הראו כי השדה החשמלי בכל נקודות החלל הכדורי‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ρ r‬‬
‫= ‪ , E‬כאשר ‪ a‬הוא הוקטור המחבר את מרכז הכדור למרכז‬ ‫הוא אחיד ונתון בביטוי ‪a‬‬
‫‪3ε 0‬‬
‫החלל‪.‬‬

‫‪r‬‬
‫‪a‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬ניצור מעטפת גאוס כדורית בתוך הכדור בעלת מרכז משותף עם הכדור )כך שרדיוסה ‪ r‬קטן מרדיוס‬
‫הכדור ‪ .( R‬ע"י חוק גאוס נמצא את השדה החשמלי בתוך הכדור‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪∫ E ⋅ dS = E ⋅ 4π r‬‬
‫‪2‬‬

‫‪q in ρV‬‬ ‫‪ρ 4π r 3‬‬

‫=‬ ‫⋅ =‬
‫‪ε0‬‬ ‫‪ε0‬‬ ‫‪ε0‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪r r q in‬‬ ‫‪ρ 4π r 3‬‬
‫∫‬ ‫⋅‬ ‫=‬ ‫⇒‬ ‫⋅‬ ‫‪π‬‬ ‫=‬ ‫⋅‬
‫‪2‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪ε0‬‬ ‫‪ε0‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪ρ r‬‬
‫=‪E‬‬ ‫‪⋅r‬‬
‫‪3ε 0‬‬

‫ב‪ .‬נשתמש בסופרפוזיציה של כדור מלא עם "חור" )צפיפות שלילית(‪.‬‬

‫נתייחס למקרה ככדור שלם ומלא )רדיוס ‪ ( R‬בעל צפיפות מטען ‪, ρ‬‬
‫וכדור קטן )רדיוס ‪ ( b‬בעל צפיפות מטען ‪ . − ρ‬נחשב את השדה שגורם‬
‫•‬ ‫כל אחד מהכדורים "הדמיוניים"‪ ,‬וסכום של שני השדות ייתן לנו את‬
‫‪r‬‬
‫‪a‬‬
‫השדה אותו אנו מחפשים‪ .‬באופן כללי‪ ,‬שדה חשמלי בתוך כדור מלא‬
‫‪r r‬‬
‫‪r +a‬‬ ‫•‬
‫‪r‬‬ ‫וטעון בעל צפיפות מטען אחידה ‪ ρ‬ניתן ע"י‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r 4πkρ r‬‬
‫=‪E‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪3‬‬
‫וכעת ניתן לחשב‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪4πkρ r r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪4πkρ r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪4πkρ r‬‬
‫= ‪ER‬‬ ‫) ‪(a + r‬‬ ‫‪Eb = −‬‬ ‫= ‪r ⇒ ER + Eb‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
 ‫שאלה ‪) 2.42‬לא ברשימה(‬
‫מישור אינסופי טעון בצפיפות משטחית אחידה ‪ . σ‬שכבה מישורית אינסופית של מטען‬
‫בעל רוחב ‪ d 0‬וצפיפות אחידה‪ , ρ ,‬צמודה למישור‪ .‬כל המטענים קבועים למקומותיהם‪.‬‬
‫חשבו את השדה החשמלי בכל אזורי המרחב‪ .‬קחו את ראשית הצירים במרכז השכבה‬
‫המישורית‪.‬‬

‫‪d‬‬ ‫פתרון‪:‬‬
‫נחשב לחוד את השדה החשמלי שיצור המישור ואת השדה החשמלי שיוצרת השכבה‪ .‬אחר כך נוכל לחבר‬
‫)סופרפוזיציה( את השדות בכל אחד מהאזורים‪.‬‬
‫שדה חשמלי שיוצר מישור אינסופי בעל צפיפות משטחית אחידה ‪) σ‬מתקבל ע"י חוק גאוס‪ ,‬בד"כ מתבצע‬
‫בהרצאה(‪:‬‬
‫‪σ‬‬
‫=‪E‬‬
‫‪2ε 0‬‬
‫כיוון השדה‪ ,‬עבור צפיפות חיובית הוא בניצב למישור‪ ,‬כלפי חוץ‪.‬‬
‫שדה חשמלי שיוצרת השכבה העבה בעלת צפיפות אחידה ‪ , ρ‬מחושב בנספח המצורף בהמשך ע"י חוק‬
‫גאוס‪ .‬החישוב הוא עבור ציר ‪ z‬מאונך לשכבה כך שראשיתו במרכז השכבה‪.‬‬
‫השדה מבחוץ‪:‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪d 0  ρd 0‬‬
‫> ‪E  z‬‬ ‫=‪‬‬ ‫̂‪k‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪2  2ε 0‬‬
‫‪‬‬
‫< ‪E z‬‬ ‫‪d0 ‬‬ ‫‪ρd‬‬
‫̂‪ = − 0 k‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪2 ‬‬ ‫‪2ε 0‬‬

‫השדה מבפנים‪:‬‬
‫‪ρz‬‬ ‫‪ d0‬‬ ‫‪d ‬‬
‫=‪E‬‬ ‫̂‪k‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪>z>− 0‬‬
‫‪ε0‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫לאחר סופרפוזיציה‪ ,‬מקבלים את השדה במרחב שיוצרים המישור והשכבה ביחד )זו התשובה לשאלה(‪:‬‬
‫‪ σ‬‬ ‫‪ρd ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪d ‬‬
‫‪E =  −‬‬ ‫̂‪− 0  ⋅ k‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪z < − 0 ‬‬
‫‪ 2ε 0 2ε 0 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪ σ‬‬ ‫‪ρz ‬‬ ‫‪ d0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪E = ‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪ ⋅ k̂ ,‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪< z < 0‬‬
‫‪ 2ε 0 ε 0 ‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ σ‬‬ ‫‪ρz ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪d ‬‬
‫‪E = ‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪ ⋅ k̂ ,‬‬ ‫‪0 > z > 0 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 0‬‬‫‪ε‬‬ ‫‪ε‬‬ ‫‪0 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪ σ‬‬ ‫‪ρd ‬‬ ‫‪ d0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪E = ‬‬ ‫‪+ 0  ⋅ k̂ ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪< z‬‬
‫‪ 2ε 0 2ε 0 ‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪‬‬
 ‫נספח לחישוב שדה של שכבה מישורית טעונה אחיד‪:‬‬
‫נבחר את הראשית במרכז השכבה‪ .‬מבט מהצד‪:‬‬
‫‪z‬‬

‫מישור ‪xy‬‬
‫‪d0‬‬ ‫‪ρ‬‬

‫משיקולים של סימטריה )זהים לאלה של לוח מישורי ללא עובי( מסיקים שכיוון השדה החשמלי ניצב‬
‫ללוח בכיוון החוצה מהלוח‪ .‬ניצור מעטפת גאוס קובייתית כך ששטח הפאה העליונה ושטח הפאה‬
‫התחתונה הוא ‪ . A‬מרחק הפאה העליונה ומרחק הפאה התחתונה ממישור ‪ XY‬שווה‪ .‬נכתוב את חוק‬
‫גאוס ונחשב בנפרד כל אחד מצידי המשוואה‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪q in‬‬
‫= ‪∫ E ⋅ dS‬‬ ‫‪ε0‬‬
‫‪r r‬‬
‫‪∫ ⋅ dS = 2EA‬‬
‫‪E‬‬
‫‪q in ρV ρd 0 A‬‬
‫=‬ ‫=‬
‫‪ε0‬‬ ‫‪ε0‬‬ ‫‪ε0‬‬
‫‪r‬‬
‫שימו לב שבחישוב האינטגרל‪ ,‬רק דרך הפאות העליונה והתחתונה יש שטף מכיוון שבפאות האלה‪E ,‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫מקביל ל ‪ S‬ואילו בשאר הפאות ‪ E‬ניצב ל ‪ . S‬נשווה בין הצדדים‪:‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪d 0  ρd 0‬‬
‫> ‪E  z‬‬ ‫=‪‬‬ ‫̂‪k‬‬
‫‪ρd 0 A‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪2  2ε 0‬‬
‫= ‪2EA‬‬ ‫‪⇒ ‬‬
‫‪ε0‬‬ ‫< ‪E z‬‬ ‫‪d0 ‬‬ ‫‪ρd‬‬
‫̂‪ = − 0 k‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪2 ‬‬ ‫‪2ε 0‬‬

‫כעת ניצור מעטפת גאוס קובייתית כך שהגובה שלה קטן מעובי הלוח‪ ,‬ושוב מרחק הפאות העליונה‬
‫‪z‬‬ ‫והתחתונה ממישור יהיה שווה ל ‪: z‬‬

‫מישור ‪xy‬‬
‫‪d0‬‬ ‫‪ρ‬‬

‫‪r r q‬‬
‫נחשב את השדה מתוך חוק גאוס ) ‪:( ∫ E ⋅ dS = in‬‬
‫‪ε0‬‬
‫‪r r‬‬ ‫‪q in‬‬ ‫‪ρV ρ 2zA‬‬
‫‪∫ ⋅ dS = 2EA ,‬‬
‫‪E‬‬
‫‪ε0‬‬
‫=‬
‫‪ε0‬‬
‫=‬
‫‪ε0‬‬
‫‪ρ 2zA‬‬ ‫‪ρz‬‬ ‫‪ d0‬‬ ‫‪d ‬‬
‫= ‪2EA‬‬ ‫⇒‬ ‫=‪E‬‬ ‫̂‪k‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪>z>− 0‬‬
‫‪ε0‬‬ ‫‪ε0‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪2 ‬‬
 ‫פרק ‪3‬‬
‫שאלה ‪ :3.8‬חסר שרטוט בשאלה!!!‬
‫מערכת מורכבת משלשוה מוליכים קונצנטריים‪ :‬קליפה כדורית פנימית דקה ברדיוס ‪ , R‬קליפה עבה‬
‫בעלת רדיוס פנימי ‪ 2 R‬וחיצוני ‪ 3R‬וקליפה חיצונית דקה בעלת רדיוס ‪ . 4 R‬הקליפה הדקה החיצונית‬
‫הטעונה במטען ‪ , Q0‬ואילו הקליפה המרכזית טעונה במטען ‪. − Q0‬‬
‫א‪ .‬מהי התפלגות המטענים על שפות הקליפה העבה המרכזית ?‬
‫ב‪ .‬מהו השדה החשמלי כפונקציה של המרחק ‪ r‬ממרכז המערכת בכל המרחב ?‬
‫כעת מחברים את הקליפה הפנימית והחיצונית ע"י תיל מוליך שעובר דרך חור קטן בקליפה העבה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהי התפלגות המטענים על הקליפות המרכיבות את המערכת ?‬
‫ד‪ .‬מהו השדה החשמלי כפונקציה של המרחק ‪ r‬ממרכז המערכת בכל המרחב ?‬
‫ה‪ .‬כמה מטען עבר בין הקליפה החיצונית והפנימית ?‬

‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬המטענים בקליפה העבה יסתדרו כך שהשדה החשמלי בקליפה הזו מתאפס‪ ,‬כלומר‪ ,‬הרדיוס הפנימי‪,‬‬
‫‪ , 2 R‬לא יהיה מטען‪ ,‬וברדיוס החיצוני ‪ 3R‬יהיה ‪ . − Q0‬לפיכך המטענים הם‪, q 2 = 0 , q1 = 0 :‬‬

‫‪. q 4 = Q 0 , q 3 = −Q 0‬‬

‫ב‪ .‬קליפה כדורית יוצרת בתוכה שדה חשמלי אפס‪ ,‬ואילו מחוצה לה נתין להתייחס אליה כמטען נקודתי‪.‬‬
‫בסה"כ ישנם חמישה אזורים שונים‪ .‬נחבר‪ ,‬לכל אזור בנפרד‪ ,‬את השדות החשמליים שיוצרות הקליפות‪:‬‬
‫‪E1 = 0‬‬ ‫) ‪(r < R‬‬
‫‪E2 = 0‬‬ ‫) ‪(R < r < 2 R‬‬
‫‪E3 = 0‬‬ ‫) ‪(2 R < r < 3R‬‬
‫‪kQ0‬‬
‫‪E4 = −‬‬ ‫) ‪(3R < r < 4 R‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪E5 = 0‬‬ ‫) ‪(r > 4 R‬‬
‫ג‪ .‬כאשר מחברים את הקליפה הפנימית לחיצונית‪ ,‬מטען יכול לעבור בין הקליפות‪ .‬המטען יעבור כך‬
‫שהפוטנציאל של שתי הקליפות יהיה שווה‪ .‬ניתן לרשון שתי משוואות‪ ,‬אחת לשימור מטען ואחת לשוויון‬
‫הפוטנציאלים‪:‬‬
‫‪q1 + q 4 = Q0‬‬
‫‪V1 = V4‬‬
 ‫נמצא את השדה במרחב )לאחר שהמטענים עברו( וממנו נוכל למצוא את הפוטנציאל על כל אחת‬
‫מהקליפות‪:‬‬
‫‪E1 = 0‬‬ ‫) ‪(r < R‬‬
‫‪kq1‬‬
‫= ‪E2‬‬ ‫) ‪(R < r < 2 R‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪E3 = 0‬‬ ‫) ‪(2 R < r < 3R‬‬
‫) ‪k (q1 − Q0‬‬
‫= ‪E4‬‬ ‫) ‪(3R < r < 4 R‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪E5 = 0‬‬ ‫) ‪(r > 4 R‬‬
‫⇓‬
‫‪r‬‬
‫‪V4 = − ∫ E 5 dr = 0‬‬
‫∞‬
‫‪4R‬‬ ‫‪3R‬‬ ‫‪2R‬‬ ‫‪R‬‬
‫) ‪k (q1 − Q0‬‬
‫‪3R‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪kq‬‬
‫∫ ‪V1 = − ∫ E5 dr − ∫ E 4 dr − ∫ E 3 dr − ∫ E 2 dr = −‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪dr − ∫ 21 dr‬‬
‫∞‬ ‫‪4R‬‬ ‫‪3R‬‬ ‫‪2R‬‬ ‫‪4R‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪2R r‬‬

‫‪ k (q − Q0 ) ‬‬
‫‪3R‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪ kq ‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪= 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫= ‪+ 1‬‬ ‫] ‪[7q1 − Q0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ 4 R  r  2 R 12 R‬‬
‫⇓‬
‫‪k‬‬
‫‪V1 = V4‬‬ ‫⇒‬ ‫‪[7q1 − Q0 ] = 0 ⇒ 7q1 − Q0 = 0‬‬
‫‪12 R‬‬
‫‪Q0‬‬
‫= ‪q1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6Q0‬‬
‫= ‪q 4 = Q0 − q1‬‬
‫‪7‬‬
‫וניתן לחשב את המטענים בקליפה העבה )מסתדרים כך שהשדה הוא אפס במוליך(‪:‬‬
‫‪Q0‬‬
‫‪q3 = −‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6Q‬‬
‫‪q4 = − 0‬‬
‫‪7‬‬
‫ד‪ .‬השדה החשמלי‪:‬‬
‫‪E1 = 0‬‬ ‫) ‪(r < R‬‬
‫‪kQ0‬‬
‫= ‪E2‬‬ ‫) ‪(R < r < 2 R‬‬
‫‪7r 2‬‬
‫‪E3 = 0‬‬ ‫) ‪(2 R < r < 3R‬‬
‫‪6kQ0‬‬
‫‪E4 = −‬‬ ‫) ‪(3R < r < 4 R‬‬
‫‪7r 2‬‬
‫‪E5 = 0‬‬ ‫) ‪(r > 4 R‬‬
‫‪Q0‬‬
‫ה‪ .‬כמות המטען שעברה מקליפה החיצונית לפנימית היא‪:‬‬
‫‪7‬‬
 ‫שאלה ‪) 3.9‬לא ברשימה(‬
‫‪r‬‬
‫כדור שרדיוסו ‪ R‬טעון בצפיפות מטען לא אחידה ‪ , ρ (r ) = ρ 0  ‬כאשר ‪ ρ 0‬קבוע‪.‬‬
‫‪R‬‬
‫א‪ .‬הביעו את מטענו הכללי של הכדור באמצעות‪. ρ 0 , R :‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את השדה החשמלי בכל המרחב‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את הפוטנציאל החשמלי בכל המרחב‪.‬‬
‫ד‪ .‬כדור קטן שמסתו ‪ m‬ומטענו ‪ − q‬משוחרר ממנוחה במרחק ‪ 4 R‬ממרכז הכדור‪ .‬מה תהיה‬
‫מהירותו של הכדור בהגיעו למרחק של ‪ 2 R‬ממרכז הכדור ?‬

‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬חישוב המטען הכולל על הכדור‪:‬‬
‫‪R‬‬
‫‪R‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪4π ρ 0 R 3‬‬ ‫‪4π ρ 0  r 4 ‬‬
‫= ‪Q = ∫ ρ ⋅ dV = ∫ ρ 0   ⋅ 4π r dr‬‬
‫‪2‬‬
‫∫‬ ‫‪r‬‬ ‫‪dr‬‬ ‫=‬ ‫‪  = π ρ0 R‬‬
‫‪3‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪ 0‬‬
‫ב‪ .‬נשתמש בחוק גאוס עם מעטפת גאוס כדורית‪ .‬עבור סימטריה כדורית מתקיים‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪∫ E ⋅ dS = E ⋅ 4π r‬‬
‫‪2‬‬

‫עבור האזור החיצוני‪:‬‬

‫‪q in‬‬ ‫‪Q‬‬
‫‪(r > R ) :‬‬ ‫=‬
‫‪ε0‬‬ ‫‪ε0‬‬
‫‪Q‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪kQ‬‬
‫= ‪E ⋅ 4π r 2‬‬ ‫⇒‬ ‫=‪E‬‬ ‫=‬
‫‪ε0‬‬ ‫‪4π ε 0 r‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪r2‬‬
‫עבור האזור הפנימי‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪q in‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪4π ρ 0 r 3‬‬ ‫‪4π ρ 0  r 4 ‬‬ ‫‪π ρ0r 4‬‬
‫‪(0 < r < R ) :‬‬
‫‪ε 0 ∫0  R ‬‬ ‫‪ε 0 R ∫0‬‬
‫=‬ ‫= ‪ρ 0   ⋅ 4π r dr‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪r dr‬‬ ‫=‬
‫‪ε0‬‬ ‫‪ε 0 R  4  0‬‬ ‫‪ε0R‬‬
‫‪π ρ0r 4‬‬ ‫‪ρ0r 2 π ρ0 R3r 2‬‬ ‫‪Qr 2‬‬ ‫‪kQr 2‬‬
‫= ‪E ⋅ 4π r 2‬‬ ‫⇒‬ ‫=‪E‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪ε0R‬‬ ‫‪ε0R‬‬ ‫‪4π ε 0 R 4‬‬ ‫‪4π ε 0 R 4‬‬ ‫‪R4‬‬

‫ג‪ .‬את הפוטנציאל מחשבים ע"י אינטגרל על השדה החשמלי‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪kQ‬‬ ‫‪kQ‬‬
‫‪(r > R ) :‬‬ ‫∫‪V = −‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪dr‬‬
‫‪∞ r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 3‬‬
‫= ‪(0 < r < R ) : V = − ∫ kQ2 dr − ∫ kQr4 dr = kQ − kQ4  r ‬‬
‫‪∞ r‬‬ ‫‪∞ R‬‬
‫‪R R  3 R‬‬

‫=‬
‫‪kQ kQ 3‬‬
‫‪−‬‬
‫‪R 3R 4‬‬
‫= ‪r −R‬‬
‫‪3‬‬
‫[‬
‫‪R‬‬
‫‪−‬‬
‫‪3R 4‬‬
‫‪+‬‬
‫‪3R‬‬
‫=‬ ‫]‬
‫‪kQ kQr 3 kQ 4kQ kQr 3‬‬
‫‪3R‬‬
‫‪−‬‬
‫‪3R 4‬‬
 ‫ד‪ .‬נקרא לנקודת השחרור ‪ A‬ולנקודה הסופית נקרא ‪ .B‬מתקיים שימור אנרגיה‪:‬‬
‫‪UB = UA‬‬
‫‪mv B2‬‬
‫‪− qV B = − qV A‬‬
‫‪2‬‬
‫‪mv B2‬‬
‫) ‪= q (VB − V A‬‬
‫‪2‬‬
‫‪kQ kQ kQ‬‬
‫= ‪VB − V A‬‬ ‫‪−‬‬ ‫=‬
‫‪2R 4R 4R‬‬
‫‪mv B2 kQq‬‬ ‫‪kQq‬‬
‫=‬ ‫= ‪⇒ vB‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4R‬‬ ‫‪2mR‬‬
 ‫שאלה ‪) 3.12‬לא ברשימה(‬
‫תיל שאורכו ‪ 2l + π R‬העשוי חומר מבודד‪ ,‬כופף לצורה המורכבת משני קטעים ישרים שאורכם ‪ , l‬כל‬
‫אחד‪ ,‬המחוברים ביניהם ע"י קשת חצי מעגלית שרדיוסה ‪ R‬ומרכזה בנקודה ‪ . O‬התיל נושא מטען‬
‫חשמלי כללי ‪ + Q‬המפוזר בצורה לא אחידה על פני מקטעי התיל השונים‪ .‬המקטע הישר השמאלי נושא‬
‫מטען חשמלי חיובי המפוזר עליו בצורה אחידה בצפיפות ‪ + λ‬ואליו הקטע הישר הימני נושא מטען‬
‫חשמלי שלילי המפוזר עליו בצורה אחידה ‪ . − λ‬הקשת המעגלית נושאת מטען בצפיפות אחידה ‪. + λ‬‬
‫א‪ .‬הביעו את ‪ λ‬באמצעות ‪) Q , l , R‬לא בהכרח כולם(‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את השדה החשמלי השקול בנקודה ‪) O‬גודל וכיוון(‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את הפוטנציאל החשמלי בנקודה ‪. O‬‬

‫‪+λ‬‬

‫‪+λ‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪−λ‬‬

‫‪O‬‬
‫‪l‬‬ ‫‪l‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬נסכום את כל המטען על כל חלקי התיל ונשווהל ‪ . Q‬נוכל לבודד מהמשוואה שנקבל את ‪: λ‬‬
‫‪Q = q1 + q 2 + q 3 = λ ⋅ l + λ ⋅ π R − λ ⋅ l = λ ⋅ π R‬‬
‫‪Q‬‬
‫=‪λ‬‬
‫‪πR‬‬

‫ב‪ .‬נחשב את השדה החשמלי שיוצר כל קטע בתיל ולבסוף נחבר את השדות וקטורית‪ .‬נגדיר ציר ‪x‬‬
‫חיובי ימינה וציר ‪ y‬חיובי כלפי מעלה‪ .‬ראשית הצירים בנקודה ‪. O‬‬
‫נחשב את השדה שיוצר המוט השמאלי )צפיפות חיובית(‪:‬‬
‫‪−R‬‬ ‫‪−R‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ˆ ‪k λ dx‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫ˆ ‪1 ‬‬
‫= ‪E1 = ∫ dE1‬‬ ‫∫‬ ‫‪⋅ i = k λ − ‬‬ ‫‪⋅ iˆ = k λ ⋅  −‬‬ ‫‪+‬‬ ‫= ‪⋅i‬‬
‫‪ −R −l−R‬‬
‫‪2‬‬
‫‪−l− R x‬‬ ‫‪ x  −l − R‬‬
‫‪1‬‬ ‫ˆ ‪1 ‬‬ ‫ˆ ‪l + R − R ‬‬ ‫ˆ ‪k λ⋅ l‬‬ ‫ˆ ‪k λ⋅ l‬‬
‫‪= k λ⋅  −‬‬ ‫‪ ⋅ i = k λ⋅ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫= ‪⋅i‬‬ ‫= ‪⋅i‬‬ ‫‪⋅i‬‬
‫‪R l+ R‬‬ ‫‪ R(l + R ) ‬‬ ‫) ‪R(l + R‬‬ ‫) ‪R(l + R‬‬
‫המוט השלילי יוצר את אותו שדה וגם באותו כיוון‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫ˆ ‪k λ⋅ l‬‬
‫= ‪E3‬‬ ‫‪⋅i‬‬
‫) ‪R(l + R‬‬
‫נחשב את השדה שיוצר החלק הקשתי של התיל‪ .‬משיקולי סימטריה ניתן להבין שלאחר סכימה על כל‬
‫חלקי התיל הקשתי יישאר רק רכיב אנכי‪ ,‬כלומר בציר ‪: y‬‬
 ‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬
‫‪k λ Rd θ‬‬ ‫= ‪ˆ − sinθ ⋅ ˆj = − k λ sinθ dθ ⋅ ˆj‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫∫ = ‪E 2 = ∫ dE 2‬‬
‫‪R ∫0‬‬
‫⋅‬ ‫‪−‬‬ ‫‪cos‬‬‫‪θ‬‬ ‫⋅‬ ‫‪i‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪R2‬‬
‫‪kλ‬‬ ‫‪kλ‬‬
‫‪=−‬‬ ‫= ‪⋅ [− cosθ ]0 ⋅ ˆj‬‬
‫‪π‬‬
‫‪[cos(π ) − cos(0)] ⋅ ˆj = k λ [− 1 − 1] ⋅ ˆj = − 2k λ ⋅ ˆj‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬
‫נסכום את כל השדות‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ˆ ‪k λ ⋅ l ˆ 2k λ‬‬ ‫ˆ ‪k λ⋅ l‬‬
‫= ‪E O = E1 + E 2 + E 3‬‬ ‫‪⋅i −‬‬ ‫‪⋅ j+‬‬ ‫= ‪⋅i‬‬
‫) ‪R(l + R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫) ‪R(l + R‬‬
‫‪2 k λ ⋅ l ˆ 2 k λ ˆ 2k λ  l‬‬ ‫‪‬‬
‫=‬ ‫‪⋅i −‬‬ ‫=‪⋅j‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪⋅ iˆ − ⋅ ˆj ‬‬
‫) ‪R(l + R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪R l+ R‬‬ ‫‪‬‬

‫ג‪ .‬הפוטנציאל שיוצר המוט השמאלי יהיה חיובי )צפיפות חיובית( הפוטנציאל שיוצר המוט הימני יהיה‬
‫שווה לפוטנציאל שיוצר המוט השמאלי‪ ,‬אך הפוך בסימן )צפיפות שלילית(‪ ,‬כך כשנחבר הם יאפסו אחד‬
‫את השני‪ ,‬כלומר‪ ,‬אין צורך לחשב אותם‪ .‬נשאר לחשב את הפוטנציאל שיוצר החלק הקשתי של התיל‪:‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬
‫‪k λ Rdθ‬‬
‫∫ = ‪V = ∫ dV2‬‬ ‫‪= −k λ ∫ dθ = −π k λ‬‬
‫‪0‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪0‬‬
 ‫שאלה ‪) 3.13‬לא ברשימה(‬
‫יריעה אינסופית טעונה במטען חיובי בצפיפות אחידה ‪. σ‬‬
‫א‪ .‬חשב את העבודה המבוצעת ע"י השדה החשמלי של היריעה כאשר מטען נקודתי ‪ q 0‬נע מפני‬
‫היריעה עד למרחק ‪ z‬כמתואר בציור‪.‬‬
‫ב‪ .‬השתמש בתוצאות של הסעיף הקודם והראה כי הפוטנציאל החשמלי של יריעה אינסופית שווה‬
‫‪σz‬‬
‫‪ . V =V 0−‬כאשר ‪ V 0‬הוא הפוטנציאל החשמלי על פני היריעה‪.‬‬ ‫ל‪:‬‬
‫‪2ε 0‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬השדה החשמלי בנוצר ע"י היריעה במרחב )בחרתי ציר ‪ z‬ניצב למישור היריעה(‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫ˆ ‪σ‬‬
‫=‪E‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪2ε 0‬‬
‫נחשב את הכוח שמפעיל השדה על המטען‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r qσ‬‬
‫= ‪F = qE‬‬ ‫ˆ‪k‬‬
‫‪2ε 0‬‬
‫נחשב את עבודת השדה‪:‬‬
‫‪r r z qσ‬‬ ‫‪qσ z‬‬
‫∫ = ‪W = ∫ F ⋅ dr‬‬ ‫= ‪dz‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2ε 0‬‬ ‫‪2ε 0‬‬

‫ב‪ .‬נחשב את הפוטנציאל במרחק ‪ z‬מהיריעה‪:‬‬

‫) ‪W = − q∆V = −q (V − V0‬‬
‫‪qσ z‬‬
‫) ‪= −q (V − V0‬‬
‫‪2ε 0‬‬
‫‪σz‬‬
‫‪V = V0 −‬‬
‫‪2ε 0‬‬
 ‫שאלה ‪) 3.14‬לא ברשימה(‬
‫מטען ‪ Q‬מפוזר על פני טבעת שטוחה בעלת רדיוס פנימי ‪ a‬ורדיוס חיצוני ‪ . b‬צפיפות המטען נתונה ע"י‬

‫‪ , σ = k r 3‬כאשר ‪ r‬הוא מרחק ממרכז הטבעת לנקודה כלשהי עליה‪ .‬הראו כי הפוטנציאל במרכז‬

‫‪Q a+b‬‬
‫= ‪V‬‬ ‫‪‬‬ ‫הטבעת שווה ל‪ :‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪8π ε 0  ab ‬‬

‫‪a‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫נחלק את הטבעת הנתונה לטבעות דקות בעלות עובי דיפרנציאלי ‪ . dr‬שטח כל טבעת דקה‪:‬‬
‫‪dS = 2π rdr‬‬
‫המטען של כל טבעת דקה‪:‬‬
‫‪k0‬‬ ‫‪2π k 0 dr‬‬
‫= ‪dq = σ ⋅ dS‬‬ ‫‪3‬‬
‫= ‪⋅ 2π rdr‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r2‬‬
‫נסכום על כל המטן של כל הטבעות ונשווה ל‪ , Q -‬כך נוכל להביע את הקבוע ‪ k 0‬ע"י הפרמטרים של‬
‫השאלה‪:‬‬

‫‪2π k 0 dr‬‬ ‫) ‪ 1 1  2π k 0 (b − a‬‬

‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪ 1‬‬
‫∫ = ‪Q = ∫ dq‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪= 2π k 0 ⋅ −  = 2π k 0 ⋅  − + ‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ r a‬‬ ‫‪ b a‬‬ ‫‪ab‬‬
‫‪abQ‬‬
‫= ‪k0‬‬
‫) ‪2π (b − a‬‬
‫כל טבעת יוצרת במרכזה את הפוטנציאל הבא‪:‬‬
‫‪kdq k 2π k 0 dr 2π kk 0 dr‬‬
‫= ‪dV‬‬ ‫⋅ =‬ ‫=‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r2‬‬ ‫‪r3‬‬
‫נסכום את הפוטנציאלים של כל הטבעות הדקות‪:‬‬

‫‪2π kk 0 dr‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪ 1 ‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫∫ = ‪V = ∫ dV‬‬ ‫‪3‬‬
‫= ‪= 2π kk 0 ⋅ − 2  = π kk 0 ⋅  − 2 + 2 ‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ 2r  a‬‬ ‫‪ b‬‬ ‫‪a ‬‬
‫) ‪π kk 0 (b 2 − a 2‬‬ ‫) ‪π kk 0 (b − a )(b + a‬‬
‫=‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫=‬
‫‪a b‬‬ ‫‪a 2b 2‬‬
‫נציב את הביטוי שקיבלנו לקבוע ‪: k 0‬‬

‫) ‪π k (b − a )(b + a‬‬ ‫‪abQ‬‬ ‫) ‪kQ(b + a ) Q(b + a‬‬

‫= ‪V‬‬ ‫⋅‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪a b‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫) ‪2π (b − a‬‬ ‫‪2ab‬‬ ‫‪8π ε 0 ab‬‬
‫שאלה ‪:3.16‬‬
 ‫שאלה מאד דומה לשאלה ‪3.17‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬נחשב את צפיפות המטען על המקל‪ ,‬כאשר הצפיפות אחידה החישוב מבצע ע"י סה"כ המטען חלקי‬
‫סה"כ האורך‪. λ = − q L :‬‬
‫ב‪ .‬נגדיר את ראשית הצירים בנקודה השמאלית של המקל ואת כיוון הציר ימינה‪ .‬נחלק את המקל‬
‫לאלמנטים דיפרנציאליים‪ ,‬נחשב את השדה החשמלי שיוצר כל אלמנט בנקודה ‪ ,P‬ונסכום ע"י אינטגרל‬
‫כדי לקבל את השדה החשמלי‪:‬‬
‫‪r kdq‬‬
‫̂‪dE = 2 r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪kλ dx‬‬
‫̂‪r̂ = i‬‬ ‫‪r = L+a−x‬‬ ‫= ‪dq = λdx ⇒ dE‬‬ ‫̂‪i‬‬
‫‪(L + a − x )2‬‬
‫‪L‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r L‬‬ ‫‪kλ dx‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫∫ = ‪E = ∫ dE‬‬ ‫‪î = kλ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪î = kλ  −‬‬ ‫= ̂‪i‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪(L + a − x )2‬‬ ‫‪ (L + a − x )  0‬‬ ‫‪ a L + a ‬‬
‫‪kq  L + a − a ‬‬ ‫‪kq‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪î = −‬‬ ‫̂‪i‬‬
‫‪L  a (L + a ) ‬‬ ‫) ‪a (L + a‬‬
‫ג‪ .‬נרשום את השדה כפונקציה של המרחק מהקצה הימני‪ ,‬לצורך העניין נגדיר את הראשית מחדש‪ ,‬בקצה‬
‫הימני של המוט‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪kq  1‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪E (x ) = −  −‬‬ ‫̂‪ i‬‬
‫‪L x L+x‬‬
‫‪r r‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪kq  1‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪kq‬‬
‫‪V = −∫ E ⋅ dr = −∫ −‬‬ ‫‪ −‬‬ ‫= ‪dx‬‬ ‫= ∞‪[ln(x ) − ln(L + x )]a‬‬
‫∞‬
‫‪L x L+x‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪kq‬‬
‫‪[ln(a ) − ln(L + a ) − ln(∞ ) + ln(L + ∞ )] = kq ln a ‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪L L+a‬‬
‫הערה‪ :‬כאשר מציבים את גבולות אינסוף‪ ,‬מקבלים ) ∞(‪ ln‬ו ) ∞ ‪ , ln(L +‬בביטוי השני ניתן להזניח את‬
‫‪ , L‬ואז שני הביטויים מצטמצמים‪.‬‬

‫ד‪ .‬עבור שני הביטיים שקיבלנו נראה מה קורה עבור ‪: a >> L‬‬
‫‪kq‬‬ ‫‪kq‬‬ ‫‪kq  L ‬‬ ‫‪kq  L  kq‬‬
‫=‪E‬‬ ‫‪⇒ E≈ 2‬‬ ‫‪V=−‬‬ ‫⇒ ‪ln + 1‬‬ ‫=‪ ‬‬
‫) ‪a (L + a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪L a‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪L a a‬‬

‫שאלה ‪:3.20‬‬
 ‫שאלה ‪) 3.23‬לא ברשימה(‬
‫התייחסו לגליל מלא בעל רדיוס ‪ R‬וגובה ‪ h‬הנושא מטען כללי ‪ + Q‬בצפיפות אחידה‪.‬‬
‫א‪ .‬חשבו את הפוטנציאל החשמלי על ציר הסימטריה‪ ,‬במרחק ‪ x‬מאחד מבסיסיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את השדה החשמלי על ציר הסימטריה במרחק ‪ x‬מאחד מבסיסיו‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫התייחסו לגליל מלא בעל רדיוס ‪ , R‬וגובה ‪ , h‬הנושא נטען כללי ‪ + Q‬בצפיפות אחידה‪ .‬השתמשו בביטוי‬
‫לפוטנציאל של דסקה על ציר הסימטריה )שכבר חושב בעבר(‪ ,‬וחשבו‪:‬‬
‫א‪ .‬את הפוטנציאל החשמלי במרחק ‪ x‬מאחד מבסיסיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את השדה החשמלי מתוך הפוטנציאל‪.‬‬

‫(∫‬ ‫‪z +R‬‬‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫⋅ ‪)dz = z‬‬ ‫‪+‬‬
‫(‬
‫‪z 2 + R 2 R 2 ⋅ ln z + z 2 + R 2‬‬ ‫)‬
‫לשימושכם‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫פתרון‪ :‬צריך שרטוט גם לפתרון!!!!‬
‫א‪ .‬נשתמש בפוטנציאל חשמלי של דסקה‪ .‬נבצע אינטגרל על דסקות כדי לחשב את הפוטנציאל‬
‫החשמלי שיוצר הגליל‪ .‬הגדרתי את הראשית בנקודה בה אנו מחשבים את הפוטנציאל‪:‬‬

‫=‪ϕ‬‬
‫‪kQ‬‬
‫‪R2‬‬
‫‪(R‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+ z2 − z‬‬ ‫)‬ ‫= ‪⇒ dϕ‬‬
‫‪kdQ‬‬
‫‪R2‬‬
‫‪(R‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+ z2 − z‬‬ ‫)‬
‫‪Q‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪Qdz‬‬
‫=‪ρ‬‬ ‫= ‪, dV = π R 2 dz ⇒ dq = ρ dV‬‬ ‫= ‪⋅ π R 2 dz‬‬
‫‪π R2h‬‬ ‫‪πR h‬‬
‫‪2‬‬
‫‪h‬‬

‫‪(R‬‬ ‫⋅) ‪+ z − z‬‬ ‫‪(R‬‬ ‫)‬

‫‪h+ x‬‬ ‫‪h+ x‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪Qdz‬‬ ‫‪kQ‬‬
‫= ‪ϕ = ∫ dϕ‬‬ ‫∫‬ ‫∫ ‪R h‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫=‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪+ z 2 − z dz‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪R2‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x‬‬

‫‪R ⋅ ln (z + z + R ) z ‬‬
‫‪h+ x‬‬
‫‪kQ  z ⋅ z 2 + R 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪= 2 ‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪− ‬‬ ‫=‬
‫‪R h ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪x‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2 ‬‬

‫‪−‬‬
‫) ‪kQ (h + x ) (h + x ) + R + R ln h + x + (h + x ) + R  − (h + x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫=‬ ‫=‪‬‬
‫‪2R 2 h ‬‬
‫‪ x x + R − R ln x + x + R + x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫(‬ ‫‪2‬‬
‫)‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪kQ ‬‬ ‫‪ h + x + (h + x )2 + R 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪(h + x ) (h + x ) + R − x x + R + R ln‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ − h 2 + 2hx ‬‬
‫‪‬‬
‫‪2R h ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x + x2 + R2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
 :(‫ חישוב השדה מתוך הפוטנציאל )גזירה מייגעת‬.‫ב‬
dϕ
E= =
dx
(h + x ) (h + x )2 + R 2 − x x 2 + R 2 + 
kQ d  
=
= ⋅  2 
2 R 2h dx + R 2 ln h + x + (h + x ) + R  − h 2 + 2hx 
2

  x + x2 + R2  
   

 (h + x )2 − x 2 + R 2 − x 2 + 2h + R 2 ⋅  x + x 2 + R 2 
 (h + x )2 + R 2 +  ⋅
 (h + x )2 + R 2 x2 + R2  h + x + (h + x )2 + R 2 
  
kQ
= ⋅  =
2 R 2 h  1 +
  2   )
(h + x )  ⋅ x + x 2 + R 2 − 1 + x  ⋅  h + x + (h + x )2 + R 2 
( 
2  



( h + x )2
+ R  x 2
+ R  
⋅   
 (
x + x2 + R 2
2
) 

 (h + x )2 + R 2 + (h + x )2   x 2 + R 2 + x 2   1  
 −  + 2h + R 2 ⋅  ⋅ 

 (h + x )2 + R 2   x 2 + R 2   h + x + (h + x )2 + R 2 
 

kQ  
= ⋅   (h + x )2 + R 2 + (h + x )  =
( ) 
 ⋅ x + x 2 + R 2 −  x + R + x  ⋅  h + x + (h + x )2 + R 2  
2 2
2R h  
2

  (h + x )2 + R 2  
 x 2 + R 2   
⋅  
 (
x + x2 + R2 ) 


kQ  2(h + x ) + R 2   2 x2 + R 2   
2
− 1 1
= ⋅  + 2h + R 2 ⋅  −  =
2 R h  (h + x )2 + R 2
2   x 2 + R 2 
  (h + x )2 + R 2 x 2 + R 2 
  

kQ  2(h + x ) + 2 R 2   2 x 2 + 2 R 2  
2
= ⋅  −   + 2 h =
2 R 2h  (h + x )2 + R 2   x 2 + R 2  
  

kQ  (h + x ) + R 2   x2 + R2  
2
= ⋅ −  + h =
R h  (h + x )2 + R 2
2   x 2 + R 2  
 
 

kQ 
= ⋅ (h + x ) + R 2 − x 2 + R 2 + h
2

R 2h  

!!!‫ לא צריך לחפש טעויות‬,‫ יצא נכון במכה ראשונה‬,‫יופי לי‬

 ‫פרק ‪4‬‬
‫שאלה ‪) 4.3‬לא ברשימה(‬
‫שתי טבלות מקבילות מוליכות וניטרליות שהמרווח ביניהן הוא ‪3d‬‬
‫‪d‬‬ ‫ושטחן ‪ A‬מחוברות ביניהן ע"י תיל מוליך‪ .‬טבלת מתכת שלישית‬
‫ששטחה ‪ A‬גם כן‪ ,‬הטעונה במטען ‪ + Q‬מוכנסת אל בין שתי הטבלות‬
‫‪2d‬‬
‫הראשונות‪ ,‬מקבילה לשתיהן‪ ,‬ונמצאת במרחק ‪ d‬מהטבלה העליונה‪.‬‬
‫א‪ .‬כיצד מתחלק המטען בין המשטחים העליון והתחתון של הטבלה האמצעית ?‬
‫ב‪ .‬מהו הפרש הפוטנציאלים בין כל זוג לוחות ?‬
‫ג‪ .‬מהו השדה החשמלי בין זוג הטבלות העליון וזוג הטבלות התחתון ?‬
‫ד‪ .‬מהי האנרגיה של המערכת ?‬

‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬נקבע כיול‪ ,‬כלומר נקבע היכן הפוטנציאל שווה לאפס‪ .‬בחרתי שהפוטנציאל שווה לאפס על הלוח‬
‫התחתון‪ .‬הנעלמים הם המטענים על הלוח העליון והלוח התחתון‪ ,‬ידועים שני דברים‪ ,‬המובלים אותנו‬
‫לשתי משוואות‪:‬‬
‫סכום המטענים של הלוח התחתון ) ‪ ( q1‬והלוח העליון ) ‪ ( q3‬שווה לאפס )נתון שהם ניטרליים לפני הכנסת‬
‫הלוח האמצעי(‪:‬‬
‫‪q1 + q3 = 0‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫הפוטנציאלים על שני הלוחות שווים זה לזה )הם מחוברים במוליך(‪ .‬נחשב את השדה החשמלי בכל אזור‬
‫וע"י אינטגרל על השדה נחשב את הפוטנציאל על הלוח העליון )להזכירכם‪:( q 2 = +Q :‬‬

‫‪σ‬‬ ‫‪σ‬‬ ‫‪σ ‬‬ ‫‪ q‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪q ‬‬

‫‪E1 (0 < z < 2d ) =  1 − 2 − 3  ⋅ kˆ =  1 −‬‬ ‫= ˆ‪− 3  ⋅ k‬‬
‫‪ 2ε 0 2ε 0 2ε 0 ‬‬ ‫‪ 2ε 0 A 2ε 0 A 2ε 0 A ‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬ ‫ˆ‪(q1 − Q − q3 ) ⋅ k‬‬
‫‪2ε 0 A‬‬
‫‪σ‬‬ ‫‪σ‬‬ ‫‪σ‬‬ ‫‪ ˆ  q1‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪q ‬‬
‫‪E 2 (2d < z < 3d ) =  1 + 2 − 3‬‬ ‫‪ ⋅ k = ‬‬ ‫‪+‬‬ ‫= ˆ‪− 3  ⋅ k‬‬
‫‪ 2ε 0 2ε 0 2ε 0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 2ε 0 A 2ε 0 A 2ε 0 A ‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬ ‫ˆ‪(q1 + Q − q3 ) ⋅ k‬‬
‫‪2ε 0 A‬‬
‫חישוב הפוטנציאל על הלוח העליון‪:‬‬
‫‪2d‬‬ ‫‪3d‬‬ ‫‪2d‬‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3d‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ϕ 3 = − ∫ E1dz − ∫ E 2 dz = − ∫ ‬‬ ‫= ‪(q1 − Q − q3 ) dz − ∫  1 (q1 + Q − q3 ) dz‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2d‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪2ε 0 A‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2d ‬‬
‫‪2ε 0 A‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪=−‬‬ ‫) ‪(q1 − Q − q3 ) ⋅ 2d − 1 (q1 + Q − q3 ) ⋅ d = d (− 3q1 + Q + 3q3‬‬
‫‪2ε 0 A‬‬ ‫‪2ε 0 A‬‬ ‫‪2ε 0 A‬‬
 ‫נשווה את הפוטנציאל של הלוח עליון לפוטנציאל של הלוח התחתון )להזכירכם‪:( ϕ1 = 0 :‬‬
‫‪d‬‬
‫‪(− 3q1 + Q + 3q3 ) = 0‬‬ ‫‪⇒ − 3q1 + Q + 3q3 = 0‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪2ε 0 A‬‬

‫ויש לנו שתי משוואות )‪ (1‬ו )‪ (2‬עם שני משתנים ‪ q1‬ו ‪ . q3‬נפתור‪:‬‬

‫)‪q1 + q3 = 0 (1‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪Q‬‬

‫‪‬‬ ‫= ‪⇒ q1‬‬ ‫‪, q3 = −‬‬
‫‪− 3q1 + Q + 3q3 = 0‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬

‫ג‪ .‬ניתן לרשום את השדות בשני האזורים המרכזיים‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1 Q‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫ˆ ‪Q‬‬
‫= ) ‪E1 (0 < z < 2d‬‬ ‫= ˆ‪(q1 − Q − q3 ) ⋅ k‬‬
‫‪ − Q +  ⋅ kˆ = −‬‬ ‫‪⋅k‬‬
‫‪2ε 0 A‬‬ ‫‪2ε 0 A  6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3ε 0 A‬‬
‫‪1 Q‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫ˆ ‪2Q‬‬
‫= ) ‪E 2 (2d < z < 3d‬‬ ‫= ˆ‪ + Q +  ⋅ k‬‬ ‫‪⋅k‬‬
‫‪2ε 0 A  6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3ε 0 A‬‬
‫ב‪ .‬הפרש הפוטנציאלים בין הלוח האמצעי לתחתון‪:‬‬
‫‪2d‬‬ ‫‪2d‬‬
‫‪‬‬
‫‪Q ‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪2Qd‬‬
‫‪ϕ 2 = − ∫ E1dz = − ∫ −‬‬ ‫= ‪ dz‬‬ ‫= ‪⋅ 2d‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪3ε 0 A ‬‬ ‫‪3ε 0 A‬‬ ‫‪3ε 0 A‬‬

‫הפרש הפוטנציאלים בין הלוח העליון ללוח האמצעי‪:‬‬

‫‪3d‬‬ ‫‪3d‬‬
‫‪ 2Q ‬‬ ‫‪2Qd‬‬
‫‪∆ϕ 23 = − ∫ E 2 dz = − ∫ ‬‬ ‫‪ dz = −‬‬
‫‪2d‬‬ ‫‪2d ‬‬
‫‪3ε 0 A ‬‬ ‫‪3ε 0 A‬‬
 ‫שאלה ‪) 4.5‬לא ברשימה(‬
‫שני כדורים מוליכים בעלי רדיוסים ‪ a‬ו‪ b -‬טעונים במטענים שווים ומנוגדים ‪ , ± q‬בהתאמה‪ .‬מרכזי‬
‫הכדורים מונחים על ציר ה‪ x -‬כאשר המרחק בין מרכזיהם הוא ‪ , d‬כמתואר באיור‪.‬‬
‫נתונים ‪ . k , q , a , b‬הניחו כי המרחק בין הכדורים גדול כך שכדור אחד לא משפיע על משנהו‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו השדה החשמלי בנקודה )‪ p( x,0‬הנמצאת על קו המחבר בין מרכזי הכדורים ?‬
‫ב‪ .‬מהו הפרש הפוטנציאלים בין משטחי הכדורים ?‬
‫‪4π ε 0‬‬
‫≈ ‪ , C‬ובתנאי ש ‪. d >> a, b‬‬ ‫הראו כי הקיבול של המערכת נתון בביטוי‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪1 1 2‬‬
‫‪+ −‬‬
‫‪a b d‬‬

‫‪a‬‬ ‫)‪p( x,0‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪x‬‬

‫‪d‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬שדה חשמלי של כדור מוליך טעון מחוץ לכדור הוא כמו של מטען נקודתי‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪−q‬‬ ‫‪q‬‬
‫= ‪E1‬‬ ‫ˆ‪⋅ i‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪E2 = −‬‬ ‫= ˆ‪⋅ i‬‬ ‫ˆ‪⋅ i‬‬
‫‪4π ε 0 x‬‬ ‫) ‪4π ε 0 (d − x‬‬ ‫) ‪4π ε 0 (d − x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ q‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ˆ ‪1 ‬‬
‫‪E p = E1 + E 2 = ‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫= ˆ‪⋅ i‬‬ ‫‪ 2+‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪⋅i‬‬
‫‪ 4π ε 0 x‬‬ ‫‪4π ε 0 (d − x ) ‬‬ ‫‪4π ε 0‬‬ ‫(‬ ‫‪−‬‬ ‫)‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪‬‬
‫ב‪ .‬את הפרש הפוטנציאלים נמצא ע"י אינטגרל על השדה‪:‬‬
‫‪d −b‬‬ ‫‪d −b‬‬
‫‪r r‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫∫ ‪∆ϕ = − ∫ E ⋅ dr = −‬‬ ‫‪ 2+‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫= ‪dx‬‬ ‫‪ x − (d − x ) ‬‬ ‫=‬
‫‪a‬‬
‫‪4π ε 0  x‬‬ ‫‪(d − x ) ‬‬ ‫‪4π ε 0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪− +‬‬ ‫‪‬‬ ‫=‬ ‫‪ d − b + (d − a ) − b − a ‬‬
‫‪4π ε 0  d − b (d − d + b ) a (d − a )  4π ε 0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ג‪ .‬את הקיבול נמצא עפ"י הגדרת הקיבול‪:‬‬
‫‪−q‬‬ ‫‪−q‬‬ ‫‪4π ε 0‬‬
‫=‪C‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪∆ϕ‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪− − ‬‬ ‫‪+ −‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪‬‬
‫‪4π ε 0  (d − b ) (d − a ) b a ‬‬ ‫) ‪b a (d − b ) (d − a‬‬

‫עבור המקרה בו מתקיים ‪: d >> a, b‬‬

‫‪4π ε 0‬‬ ‫‪4π ε 0‬‬

‫≈‪C‬‬ ‫=‬
‫‪1 1 1 1 1 1 2‬‬
‫‪+ − −‬‬ ‫‪− −‬‬
‫‪b a d d b a d‬‬
‫שאלה ‪:4.14‬‬
 ‫שאלה ‪:4.15‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬נתון חומר דיאלקטרי‪:‬‬
‫‪ε 2 − ε1‬‬
‫‪ε (y ) = ε 1 +‬‬ ‫‪⋅y‬‬
‫‪d‬‬

‫‪y‬‬ ‫נחלק לאלמנטים דקים עפ"י השרטוט‪:‬‬

‫‪y=d‬‬
‫‪dy‬‬

‫‪y=0‬‬

‫‪L‬‬
‫כל האלמנטים מחוברים בטור )חשוב לזהות את סוג החיבור כדי לדעת לבנות את האינטגרל נכון(‪ ,‬והגודל‬
‫הדיפרנציאלי בכל קבל דיפרנציאלי הוא המרחק בין הלוחות‪. dy ,‬‬
‫קיבול של קבל לוחות דיפרנציאלי‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ε − ε1 ‬‬
‫‪ ε1 + 2‬‬ ‫‪⋅ y ⋅ ε0A‬‬
‫‪ε 0 εA ‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪‬‬
‫= ‪dC‬‬ ‫=‬
‫‪dy‬‬ ‫‪dy‬‬
 ‫ההופכי של השקול בחיבור טורי שווה לסכום ההופכיים של האלמנטים‪:‬‬
‫‪d‬‬
‫‪1  d‬‬ ‫‪ε − ε 1 ‬‬
‫‪d‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪dy‬‬ ‫‪‬‬
‫∫=‬ ‫∫=‬ ‫=‬ ‫‪‬‬ ‫‪⋅ ln ε 1 + 2‬‬ ‫= ‪⋅ y ‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪dC 0 ‬‬ ‫‪ε 2 − ε1 ‬‬ ‫‪ε 0 A  ε 2 − ε1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪ 0‬‬
‫‪ ε1 +‬‬ ‫‪⋅ y ⋅ ε0A‬‬
‫‪‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ε − ε1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ln ε 1 + 2‬‬ ‫= ‪⋅ d  − ln (ε 1 )‬‬ ‫= ]) ‪[ln(ε 2 ) − ln(ε 1‬‬
‫‪ε 0 A(ε 2 − ε 1 )  ‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪‬‬ ‫) ‪ ε 0 A(ε 2 − ε 1‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪ε‬‬ ‫‪‬‬
‫=‬ ‫‪ln 2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ε 0 A(ε 2 − ε 1 )  ε 1‬‬ ‫‪‬‬
‫התשובה הסופית‪:‬‬
‫) ‪ε 0 A(ε 2 − ε 1‬‬
‫=‪C‬‬
‫‪ε ‬‬
‫‪d ⋅ ln 2 ‬‬
‫‪ ε1 ‬‬
‫ב‪ .‬מטען על לוחות הקבל‪:‬‬
‫) ‪ε 0 A(ε 2 − ε 1‬‬
‫= ‪q = C⋅V‬‬ ‫‪⋅ V0‬‬
‫‪ε ‬‬
‫‪d ⋅ ln 2 ‬‬
‫‪ ε1 ‬‬
‫ג‪ .‬חישוב השדה החשמלי ע"י חוק גאוס‪ :‬יוצרים מעטפת גאוס קובייתית שפאה אחת נמצאת בתוך הקבל‬
‫ופאה שנייה נמצאת מחוץ לקבל )להזכירכם‪ ,‬השדה מחוץ לקבל שווה לאפס(‪.‬‬
‫‪q‬‬
‫= ‪E⋅A‬‬ ‫⇒‬
‫‪ε 0ε‬‬
‫‪q‬‬ ‫) ‪ε A(ε 2 − ε 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪(ε 2 − ε 1 )V0‬‬
‫=‪E‬‬ ‫‪= 0‬‬ ‫⋅ ‪⋅ V0‬‬ ‫=‬
‫‪ε ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ε − ε1 ‬‬ ‫‪ε ‬‬ ‫‪ε − ε1 ‬‬
‫‪⋅ y  d ⋅ ln 2  ⋅ ε 1 + 2‬‬
‫‪ε 0εA‬‬
‫‪d ⋅ ln 2 ‬‬ ‫‪ε 0 A ⋅ ε 1 + 2‬‬ ‫‪⋅ y‬‬
‫‪‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ε1 ‬‬ ‫‪ ε1  ‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪‬‬
‫ד‪ .‬אותו תרגיל עם חומר דיאלקטרי אחר‪:‬‬
‫‪ε 2 − ε1‬‬
‫‪ε (x ) = ε 1 +‬‬ ‫‪⋅x‬‬
‫‪L‬‬
‫מחלקים לאלמנטים מאונכים‪ ,‬כך שהם מחוברים במקביל‪:‬‬

‫‪x‬‬
‫‪x=0‬‬ ‫‪dx‬‬ ‫‪x=L‬‬

‫‪L‬‬ ‫נניח ששטח הלוחות‪A = b ⋅ L :‬‬

 :‫השטח הוא שהופך להיות דיפרנציאלי עבור כל אלמנט‬
 ε − ε1 
 ε1 + 2 ⋅ x  ⋅ ε 0 ⋅ b ⋅ dx
ε 0 ε ⋅ dA  L 
dC = =
d d

:‫ נמצא את השקול ע"י סכימה רגילה של האלמנטים‬,‫ומכיוון שכל האלמנטים מחוברים במקביל‬
 ε − ε1 
 ε1 + 2 ⋅ x  ⋅ ε 0 ⋅ b ⋅ dx
L
 L  ε ⋅b L ε − ε1 
C = ∫ dC = ∫ = 0 ∫  ε1 + 2 ⋅ x  ⋅ dx =
0
d d 0  L 
L
ε ⋅b  ε − ε1 2  ε ⋅b  ε − ε1 2  ε 0 ⋅ b  ε − ε1 
= 0 ε 1 x + 2 ⋅ x  = 0 ε 1 L + 2 ⋅L  =  ε1L + 2 ⋅ L =
d  2L 0 d  2L  d  2 
ε ⋅A
= 0 (ε 2 + ε 1 )
2d
 ‫שאלה ‪4.16‬‬
‫‪b‬‬ ‫קבל גלילי בנוי ממוליך גלילי פנימי ארוך בעל רדיוס ‪ a‬הנתון בתוך חללו‬
‫‪a‬‬ ‫של מוליך גלילי חיצוני שרדיוסו ‪) b‬ראו שרטוט(‪ .‬התווך בין הגלילים הינו‬
‫ריק‪ .‬אם נתון כי פוטנציאל המוליך הפנימי הוא ‪ V‬ופוטנציאל המוליך‬
‫‪L‬‬ ‫הפנימי הוא אפס‪ ,‬חשבו את‪:‬‬
‫א‪ .‬צפיפות המטען האורכית )מטען ליחידת אורך( על כל אחד‬
‫ממוליכי הקבל‪.‬‬
‫ב‪ .‬השדה החשמלי במרחק ‪ r‬מציר האורך של המוליך הגלילי הפנימי‪.‬‬
‫ג‪ .‬את קיבול הקבל ליחידת אורך‪.‬‬
‫הדרכה‪ :‬חשבו קודם את הקיבול וממנו את צפיפות המטען באמצעות הגדרת הקיבול‪ .‬את השדה‬
‫החשמלי חשבו באמצעות חוק גאוס‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫ג‪ .‬נניח שהמטען הפנימי הוא החיובי‪ ,‬השדה בתווך שבין הגלילים הוא )חוק גאוס(‪:‬‬
‫‪q‬‬ ‫'‪σ ⋅ 2 π aL' qL‬‬ ‫‪q‬‬
‫=‪σ‬‬ ‫= '‪⇒ E ⋅ 2 π rL‬‬ ‫=‬ ‫=‪⇒ E‬‬
‫‪2 π aL‬‬ ‫‪ε0‬‬ ‫‪ε 0L‬‬ ‫‪ε 0 L ⋅ 2πr‬‬
‫נחשב את הפרש הפוטנציאלים‪:‬‬
‫‪r r‬‬ ‫‪a‬‬
‫∫ ‪∆V = − ∫ E ⋅ d r = −‬‬
‫‪qdr‬‬
‫=‬
‫‪-q‬‬
‫‪[ln(r )]ab = q ⋅ ln b ‬‬
‫‪ε L ⋅ 2 π r ε 0 L ⋅ 2π‬‬
‫‪b 0‬‬
‫‪ε 0 L ⋅ 2π‬‬ ‫‪a‬‬
‫הקיבול ליחידת אורך‪:‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪2 π Lε 0‬‬ ‫‪C 2 πε 0‬‬
‫=‪C‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫⇒‬ ‫=‬
‫‪∆V‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪⋅ ln ‬‬ ‫‪ln ‬‬ ‫‪ln ‬‬
‫‪ε 0 L ⋅ 2π‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫א‪ .‬נחשב את צפיפות המטען‪:‬‬
‫‪2 π Lε 0‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪2πε 0‬‬
‫= ‪q = C ⋅ ∆V‬‬ ‫= = ‪⋅V ⇒ λ‬‬ ‫‪⋅V‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪ln ‬‬ ‫‪ln ‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫ב‪ .‬השדה החשמלי )נציב את המטען בביטוי שקיבלנו בהתחלה(‪:‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪2 π Lε 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪V‬‬
‫=‪E‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫⋅‪⋅V‬‬ ‫=‬
‫‪ε 0 L ⋅ 2πr‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪ε 0 L ⋅ 2πr‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪ln ‬‬ ‫‪ln  ⋅ r‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
 ‫שאלה ‪) 4.17‬לא ברשימה(‬

‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬תחילה נחשב קיבול של קבל כדורי רגיל )ללא חומר דאלקטרי(‪:‬‬
‫השיטה למציאת קיבול היא להניח מטען חיובי‪ , + Q ,‬על אחת הקליפות‪ ,‬ומטען שלילי‪ , − Q ,‬על הקליפה‬
‫‪Q‬‬
‫= ‪ , C‬כדי לקבל את‬ ‫השנייה‪ .‬לחשב את הפרש הפוטנציאלים בין הקליפות ואז לחלק עפ"י הנוסחה‪:‬‬
‫‪∆V‬‬
‫הקיבול‪ .‬שימו לב‪ ,‬שהקיבול אמור להיות חיובי ותלוי במימדי הקבל בלבד )רדיוסים( ולא במטען‪.‬‬
‫נניח מטען חיובי על הקליפה החיצונית‪:‬‬
‫‪b‬‬
‫‪b−a ‬‬
‫‪b‬‬
‫‪ - kQ ‬‬ ‫‪ kQ ‬‬ ‫‪ kQ kQ  kQ kQ‬‬
‫‪∆V = -∫  2 dr = −   = − ‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪‬‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫‪= kQ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪a‬‬
‫‪r ‬‬ ‫‪ r a‬‬ ‫‪ b‬‬ ‫‪a  a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪ ab ‬‬
‫והקיבול הוא‪:‬‬
‫‪Q‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪ab‬‬ ‫‪4 π ε 0 ab‬‬
‫=‪C‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪∆V‬‬ ‫) ‪ b − a  k (b - a ) (b - a‬‬
‫‪kQ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ab ‬‬

‫נתון מקדם דיאלקטרי‪:‬‬

‫‪ε(r ) = B ⋅ r‬‬
‫נחלק את הקבל לאלמנטים של קבלים כדוריים דקים )העובי דיפרנציאלי(‪ .‬הקיבול של אלמנט‪:‬‬
‫‪b - a = dr‬‬ ‫‪ab = r 2‬‬
‫‪4 πε 0 ε (r )r 2 4 π ε 0 Br 3‬‬
‫= ‪dC‬‬ ‫=‬
‫‪dr‬‬ ‫‪dr‬‬
‫האלמנטים מחוברים בטור‪ ,‬ולפיכך נסכום על ההופכיים כדי לקבל את ההופכי של השקול‪:‬‬
‫‪b‬‬
‫‪a 2 − b2‬‬
‫‪b‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪dr‬‬ ‫‪1  1 ‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫∫ = ‪= ∫ dC‬‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫⋅‬ ‫=‬
‫‪C‬‬ ‫‪a 4 π ε 0 Br‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4 π ε 0 B  2r 2  a‬‬ ‫‪8 πε 0 B  b 2 a 2 ‬‬ ‫‪8π ε 0 B a 2 b 2‬‬
‫‪b2 − a 2‬‬
‫=‬
‫‪8π ε 0 Ba 2 b 2‬‬
‫‪8πε 0 Ba 2 b 2‬‬
‫=‪C‬‬
‫‪b2 − a 2‬‬
‫ב‪ .‬כדי למצוא את צפיפות המטען על כל אחד מהלוחות‪ ,‬נמצא את המטען על כל אחד מהלוחות ונחלק‬
‫בשטח‪:‬‬
‫‪8π ε 0 Ba 2 b 2‬‬
‫= ‪Q = C ⋅ ∆V‬‬ ‫‪⋅ V0‬‬
‫‪b2 − a 2‬‬
‫‪Q‬‬ ‫‪2ε 0 Ba 2‬‬
‫= ‪σb‬‬ ‫=‬ ‫‪⋅ V0‬‬
‫‪4πb 2 b 2 − a 2‬‬
‫‪Q‬‬ ‫‪2ε 0 Bb 2‬‬
‫‪σa = −‬‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫‪⋅ V0‬‬
‫‪4πa 2‬‬ ‫‪b2 − a 2‬‬
‫הנחתי שהמטען החיובי על הלוח החיצוני‪ ,‬והמטען השלילי על הלוח הפנימי‪.‬‬
 ‫שאלה ‪:4.18‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫קיבול ליחידת אורך של קבל גלילי‪:‬‬
‫‪C 2πε 0‬‬
‫=‬
‫‪L‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪ln ‬‬
‫‪a‬‬

‫נחלק את הקבל הנתון לשני אלמנטים גליליים הראשון עם חומר דיאלקטרי‪ ,‬והשני בלי חומר דיאלקטרי‪.‬‬
‫האלמנטים מחוברים בטור‪:‬‬
‫‪C1‬‬ ‫‪2πε 0‬‬ ‫‪2πε 0‬‬
‫=‬ ‫=‬
‫‪L‬‬ ‫) ‪ 10R  ln (2‬‬
‫‪ln‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 5R ‬‬
‫‪C2‬‬ ‫‪2 πε 0 ε r‬‬ ‫‪2πε 0 ε r‬‬
‫=‬ ‫=‬
‫‪L‬‬ ‫‪ 5R ‬‬ ‫)‪ln (5‬‬
‫‪ln‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ R ‬‬
‫‪L L‬‬ ‫‪L‬‬ ‫) ‪ln (2‬‬ ‫)‪ln (5‬‬ ‫)‪ε ⋅ ln (2 ) + ln (5‬‬
‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫‪= r‬‬
‫‪C C1 C 2 2 π ε 0 2 π ε 0 ε r‬‬ ‫‪2πε 0 ε r‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪2πε 0 ε r‬‬ ‫‪2πε 0‬‬
‫=‬ ‫=‬
‫)‪L ε r ⋅ ln (2 ) + ln (5‬‬ ‫)‪ln (5‬‬
‫‪ln (2 ) +‬‬
‫‪εr‬‬
 ‫שאלה ‪) 4.19‬לא ברשימה(‬

‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬נתון חומר דיאלקטרי‪:‬‬
‫‪2d‬‬
‫= ) ‪ε (z‬‬
‫‪z+d‬‬
‫נחלק לאלמנטים דקים עפ"י השרטוט‪:‬‬

‫‪z‬‬

‫‪z=d‬‬
‫‪dz‬‬

‫‪z=0‬‬
‫כל האלמנטים מחוברים בטור )חשוב לזהות את סוג החיבור כדי לדעת לבנות את האינטגרל נכון(‪ ,‬והגודל‬
‫הדיפרנציאלי בכל קבל דיפרנציאלי הוא המרחק בין הלוחות‪. dy ,‬‬
‫קיבול של קבל לוחות דיפרנציאלי‪:‬‬
‫‪ε 0 εA ε 0 A 2d‬‬
‫= ‪dC‬‬ ‫=‬ ‫⋅‬
‫‪dz‬‬ ‫‪dz z + d‬‬
‫ההופכי של השקול בחיבור טורי שווה לסכום ההופכיים של האלמנטים‪:‬‬

‫(‬‫‪z + d )dz‬‬
‫‪d‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪d‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪z2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪d2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3d‬‬
‫∫=‬ ‫∫=‬ ‫=‬ ‫= ‪⋅  + d ⋅ z‬‬ ‫= ‪⋅  + d2 ‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪dC 0 2ε 0 Ad‬‬ ‫‪2ε 0 Ad  2‬‬ ‫‪ 0 2ε 0 Ad  2‬‬ ‫‪ 4ε 0 A‬‬
‫‪2ε 0 A‬‬
‫=‪C‬‬
‫‪3d‬‬

‫ב‪ .‬צפיפות מטען‪:‬‬

‫‪4ε 0 A‬‬
‫= ‪q = C ⋅ V0‬‬ ‫‪⋅ V0‬‬
‫‪3d‬‬
‫‪q 4ε 0‬‬
‫=‪σ‬‬ ‫=‬ ‫‪⋅ V0‬‬
‫‪A 3d‬‬
‫ג‪.‬‬

‫ד‪ .‬האנרגיה האגורה בקבל‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1 4ε A‬‬
‫= ‪UC‬‬ ‫‪q ⋅ V0 = ⋅ 0 ⋅ V02‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 3d‬‬
 ‫שאלה ‪:4.20‬‬
‫בקבל כדורי שרדיוס מוליכו הפנימי הוא ‪ a‬ורדיוסו החיצוני הוא ‪ , b‬כמתואר באיור‪,‬נפח הקבל ממולא‬
‫‪ε2‬‬
‫‪, ε r (r ) = ε 1 +‬‬ ‫בחומר דיאלקטרי שקבועו היחסי משתנה עם המרחק ממרכז המערכת לפי הקשר‬
‫‪r2‬‬
‫כאשר ‪ ε 1‬ו ‪ ε 2‬הם קבועים חיובים‪ .‬ידוע כי לקליפה הפנימית נטען מטען ‪ Q‬ואילו לקלפיה החיצונית‬
‫נטען מטען ‪ . − Q‬נתונים‪. k , Q , ε 1 , ε 2 :‬‬
‫א‪ .‬חשבו את עצמת השדה החשמלי במרחק ‪ r‬ממרכז המערכת ‪.‬‬
‫‪b‬‬
‫‪a‬‬ ‫ב‪ .‬חשבו את הפרש הפוטנציאלים בין מוליכי הקבל‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את קיבול הקבל הכדורי‪.‬‬

‫‪dx‬‬ ‫(‬
‫‪arctan α ⋅ x‬‬ ‫)‬
‫‪εr‬‬
‫‪∫αx‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+1‬‬
‫=‬
‫‪α‬‬
‫הדרכה‪:‬‬

‫פתרון‪ :‬אפשר לפתור את הסעיפים לפי הסדר‪ ,‬אני מעדיף לחשב קיבול לפני הפרש מתחים‪.‬‬
‫א‪ .‬השדה החשמלי‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪Q‬‬
‫=‪E‬‬ ‫= ˆ‪r‬‬ ‫ˆ‪r‬‬
‫‪4π ε 0 ε r‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ε ‬‬
‫‪4π ε 0  ε 1 + 22 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪r ‬‬
‫ג‪ .‬חשוב הקיבול יתבצע ע"י פירוק לקליפות כדוריות בעלות עובי דיפרנציאלי‪ ,‬האלמנטים מחוברים‬
‫בטור‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ε ‬‬ ‫‪ε‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ε 1 + 22 ε 0 4π r‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4π ε 0 ε 2  1 r 2 + 1‬‬
‫‪ε ε A‬‬
‫‪dC = r 0 = ‬‬
‫‪r ‬‬
‫=‬
‫‪4π ε 0 ε 1 r + ε 2‬‬
‫‪2‬‬
‫=‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪ε2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪dr‬‬ ‫‪dr‬‬ ‫‪dr‬‬ ‫‪dr‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪dr‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪dr‬‬
‫∫=‬ ‫∫=‬ ‫=‬ ‫∫⋅‬ ‫=‬
‫‪C‬‬ ‫‪dC a‬‬ ‫‪ ε1 2‬‬ ‫‪ 4π ε 0 ε 2 a  ε 1 2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪4π ε 0 ε 2  r + 1‬‬ ‫‪ r + 1‬‬
‫‪ε2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ε2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪b‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ ε‬‬ ‫‪ ε‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ε‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ε‬‬ ‫‪‬‬
‫=‬ ‫= ‪⋅  2 ⋅ arctan 1 ⋅ r ‬‬ ‫‪⋅ arctan 1 ⋅ b  − arctan  1 ⋅ a ‬‬
‫‪4π ε 0 ε 2  ε 1‬‬ ‫‪ ε‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ε‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ε‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2  a 4π ε 0 ε 1ε 2 ‬‬ ‫‪ 2 ‬‬ ‫‪ 2 ‬‬
‫‪4π ε 0 ε 1ε 2‬‬
‫=‪C‬‬
‫‪ ε‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ε‬‬ ‫‪‬‬
‫‪arctan 1 ⋅ b  − arctan  1 ⋅ a ‬‬
‫‪ ε‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ε‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2 ‬‬ ‫‪ 2 ‬‬

‫ב‪ .‬את הפרש המתחים נמצא עפ"י הגדרת הקיבול‪:‬‬

‫‪Q‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ε‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ε‬‬ ‫‪‬‬

‫= ‪∆V‬‬ ‫=‬ ‫‪⋅ arctan 1 ⋅ b  − arctan 1 ⋅ a ‬‬
‫‪C 4π ε 0 ε 1ε 2 ‬‬ ‫‪ ε‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ε‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2 ‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪‬‬
 ‫פרק ‪5‬‬
‫שאלה ‪:5.6‬‬

‫שאלה ‪) 5.7‬לא ברשימה(‬

‫ניתן לשנות את ההתנגדות הסגולית‪ , ρ ,‬של חצי מוליך על ידי הוספה של זיהומים‪ .‬מוט העשוי חומר‬
‫חצי מוליך מונח לאורך ציר ה‪ x -‬בין ‪ x = 0‬ל‪ . x = L -‬כתוצאה מההוספה של הזיהומים מציית המוט‬
‫לחוק אוהם והתנגדותו הסגולית משתנה לפי הקשר ‪ . ρ ( x ) = ρ 0 e − x L‬קצה המוט הנמצא בנקודה ‪x = 0‬‬

‫נמצא בפוטנציאל הגבוה ב ‪ V0‬מהקצה הנמצא ב ‪ . x = L‬נתון כי שטח החתך של המוט הוא ‪. A‬‬
‫א‪ .‬חשבו את התנגדותו של המוט‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את השדה החשמלי במוט כפונקציה של המרחק ‪ x‬הנמדד מקצהו השמאלי של המוט‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את הפוטנציאל במוט ) ‪ V ( x‬כפונקציה של ‪. x‬‬

‫ד‪ .‬ציירו גרפים המתארים את ההשתנות של ) ‪ ρ ( x ) , E ( x ) , V ( x‬כפונקציה של ‪. x‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬נחלק את המוט לפרוסות בעלות שטח חתך ‪ A‬ואורך דיפרנציאלי ‪ . dx‬התנגדות התיל‪:‬‬
‫‪ρ = ρ0 e − x L‬‬
‫‪ρdL ρ0 e − x L dx‬‬
‫= ‪dR‬‬ ‫=‬
‫‪S‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪−x L‬‬
‫[‬ ‫]‬ ‫[‬ ‫]‬
‫‪L‬‬
‫‪ρ e dx ρ0 L x L‬‬ ‫‪ρ0‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪ρ0 L‬‬
‫‪R = ∫ dR = ∫ 0‬‬ ‫=‬ ‫∫‬ ‫‪e‬‬ ‫‪dx‬‬ ‫=‬ ‫‪− Le − x L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫=‬ ‫‪1 − e −1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪A 0‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬

‫ג‪ .‬נחשב את הזרם דרך הנגד‪ .‬נחשב את התנגדות הנגד כפונקציה של ‪ x‬יחסית לנקודה בה נכנס הזרם‪.‬‬
‫את הפרש הפוטנציאלים כפונקציה של ‪ x‬נמצא ע"י חוק אוהם‪:‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪V0‬‬ ‫‪V0 A‬‬
‫=‪I‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪R ρ0 L‬‬
‫[‬
‫‪1 − e −1‬‬ ‫]‬ ‫[‬
‫‪ρ0 L 1 − e −1‬‬ ‫]‬
‫‪A‬‬
‫‪ρ x‬‬ ‫‪ρ‬‬
‫[‬
‫‪R( x ) = 0 ∫ e − x L dx = 0 − L ⋅ e − x L‬‬
‫‪A 0‬‬ ‫‪A‬‬
‫]‬ ‫‪x‬‬
‫‪0‬‬ ‫=‬
‫‪ρ0 L‬‬
‫‪A‬‬
‫(‬
‫‪1 − e −x L‬‬ ‫)‬
‫‪V ( x ) = V0 − I ⋅ R( x ) = V0 −‬‬
‫‪V0 A‬‬
‫[‬
‫‪ρ0 L 1 − e‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪ρ L‬‬
‫(‬
‫‪⋅ 0 1 − e − x L = V0 −‬‬
‫‪A‬‬ ‫]‬
‫‪V0‬‬
‫)‬
‫‪1 − e −1‬‬
‫‪⋅ 1 − e−x L‬‬
‫(‬ ‫()‬ ‫)‬
‫ב‪ .‬שדה חשמלי נמצא ע"י ביצוע גרדיאנט על הפוטנציאל‪:‬‬

‫‪∂ ‬‬
‫‪) ⋅ iˆ = (1 −Ve )  L1 ⋅ e‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫()‬
‫‪V0‬‬ ‫ˆ ‪‬‬
‫‪E = −∇ ⋅ V = − V0 −‬‬ ‫‪⋅ 1 − e−x L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−x L‬‬
‫= ‪ ⋅ i‬‬
‫‪∂x ‬‬ ‫‪1 − e −1‬‬ ‫(‬ ‫‪‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪‬‬
‫ˆ ‪V ⋅ e−x L‬‬
‫‪= 0‬‬ ‫‪⋅i‬‬
‫(‬
‫‪L 1 − e −1‬‬ ‫)‬
 ‫שאלה ‪:5.8‬‬
‫מוליך שהתנגדותו הסגולית ‪ ρ‬עוצב לצורה של חרוט קטום שהמרחק בין בסיסיו‬
‫‪b‬‬
‫‪ , L‬כמתואר באיור שמשמאל‪ .‬רדיוס בסיסי החרוט הם ‪ a‬ו‪ . b -‬תוכלו להניח כי‬
‫‪a‬‬
‫הזרם דרך כל שטח חתך מעגלי של החוט הקטום הוא זהה‪ .‬חשבו‪:‬‬
‫א‪ .‬את התנגדות הנגד בין בסיסיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬השדה החשמלי כפונקציה של המרחק מהבסיס הגדול של החרוט‪ ,‬כאשר‬

‫‪L‬‬ ‫הפרש הפוטנציאלים בין בסיסי החרוט הוא ‪. ∆V‬‬

‫‪l‬‬
‫‪.R = ρ‬‬ ‫ג‪ .‬הראו כי עבור ‪ a = b‬תצטמצם תשובתכם לנוסחה‬
‫‪S‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬חישוב ההתנגדות מתבצע ע"י אינטגרל על אלמנטים קטנים של דיסקות בעובי ‪: dx‬‬

‫) ‪ (b-a‬‬
‫‪2‬‬
‫‪b−a‬‬ ‫‪‬‬
‫‪dL = dx , S = π ⋅ r‬‬ ‫‪2‬‬
‫=‪, r‬‬ ‫‪x + a ⇒ S = π ⋅‬‬ ‫‪x + a‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪ L‬‬ ‫‪‬‬
‫‪dL‬‬ ‫‪ρdx‬‬
‫‪dR = ρ‬‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪ b-a‬‬ ‫‪‬‬
‫‪π ⋅‬‬ ‫‪x + a‬‬
‫‪ L‬‬ ‫‪‬‬
‫‪L‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪L‬‬
‫‪ρdx‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ρ  L ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫∫ = ‪R = ∫ dR‬‬ ‫=‬ ‫‪‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫⋅‬ ‫= ‪‬‬
‫) ‪ (b-a‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪π   b-a   (b-a‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪π ⋅‬‬ ‫‪x + a‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x + a‬‬
‫‪ L‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ L‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ρ L ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1  ρ  L   1 1  ρ  L  b − a  ρL‬‬
‫‪− ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪− = ‬‬ ‫‪ −‬‬ ‫‪= ‬‬ ‫‪‬‬ ‫=‪‬‬
‫‪π  b-a    (b − a )L‬‬ ‫‪ a  π  b-a   a b  π  b-a  ab  πab‬‬
‫‪  L‬‬ ‫‪+ a‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ב‪ .‬נמצא הזרם דרך הנגד )ע"י חוק אוהם(‪:‬‬
‫‪∆V πab ⋅ ∆V‬‬
‫=‪I‬‬ ‫=‬
‫‪R‬‬ ‫‪ρL‬‬
‫נחשב את ההתנגדות עד לנקודה מסוימת בנגד בתלות ב‪) x -‬זו ההתנגדות יחסית לנקודה בה נכנס הזרם(‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ρdx‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ρ  L ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ρL‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫∫ = ) ‪R(x‬‬ ‫=‬ ‫‪‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫⋅‬ ‫‪‬‬ ‫=‬ ‫⋅‬ ‫‪‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪‬‬
‫) ‪ (b-a‬‬ ‫) ‪π   b-a   (b-a‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪π (b − a )  a (b − a )x‬‬
‫‪+ a ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x + a‬‬ ‫‪‬‬
‫‪π ⋅‬‬ ‫‪x + a‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ L‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
 :‫וע"י חוק אוהם נוכל לחשב את הפוטנציאל בנקודה זו‬
 
πab ⋅ ∆V ρL 1 1 
V ( x ) = ∆V − I ⋅ R( x ) = ∆V − ⋅ ⋅ − =
π (b − a )  a (b − a )x
+ a 
ρL

 L 
 
ab ⋅ ∆V  1 1 

= ∆V − ⋅ −
(b − a )  a (b − a )x + a 
 L 
:‫את השדה החשמלי נמצא ע"י מינוס גרדיאנט על הפוטנציאל‬
  
r r ∂  ab ⋅ ∆V 1 1 
E = −∇ ⋅ V = − ∆V − ⋅ −  ⋅ iˆ =
∂x  (b − a )  a (b − a )x + a 
 
  L 

=
ab ⋅ ∆V
⋅
1
⋅
(b − a ) ⋅ iˆ = ab ⋅ ∆V ⋅ 1
⋅ iˆ
(b − a )  (b − a )x  2
L L  (b − a )x 
2

 + a  + a
 L   L 

: a = b ‫ נבדוק את הגבול המתבקש‬.‫ג‬

ρL ρL ρL
R= = 2 =
πab πa S
 ‫שאלה ‪ :5.9‬חסר שרטוט!!!‬
‫מדיסקה חלולה שעובייה ‪ w‬ורדיוסיה הפנימי והחיצוני הם ‪ a‬ו‪ , b -‬מייצרים נגד על ידי חיתוך הדיסקה‬
‫החלולה לאורך קוטר באופן שמתקבלת צורה המזכירה פרסה )ראו איור משמאל(‪ .‬מוליכותה הסגולית של‬
‫הדיסקה ‪ . σ‬מחברים את הנגד בין שני המשטחים הקדמיים למקור המח המספק הפרש פוטנציאליים ‪. V0‬‬
‫תוכלו להניח כי הזרם זורם לאורך חצאי מעגלים‪ .‬חשבו‪:‬‬
‫א‪ .‬את התנגדות הנגד‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫ב‪ .‬את וקטור צפיפות הזרם ‪. j‬‬
‫ג‪ .‬את הפוטנציאל החשמלי כפונקציה של הזווית הקוטבית ‪ φ‬בהנחה כי הפוטנציאל החשמלי‬
‫בנקודה בה הזרם יוצא הוא אפס‪ .‬קחו את ‪ φ‬להיות אפס בנקודה בה הזרם נכנס‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬מחלקים לאלמנטים חצי מעגליים )רדיוס ‪ , r‬עובי ‪ ( dr‬בעלי שטח חתך דיפרנציאלי ואורך של חצי‬
‫מעגל‪ .‬האלמנטים מחוברים במקביל‪:‬‬
‫‪L =π r , dS = w ⋅ dr‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪πr‬‬
‫= ‪dR‬‬ ‫⋅‬‫=‬
‫‪σ dS σ w ⋅ dr‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪σ w ⋅ dr σ w  b ‬‬
‫‪b‬‬
‫‪π‬‬
‫∫=‬ ‫∫=‬ ‫=‬ ‫⇒ ‪⋅ ln ‬‬ ‫=‪R‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪dR a π r‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪σ w ⋅ ln ‬‬
‫‪a‬‬
‫ב‪ .‬מכיוון שהאלמנטים מחוברים במקביל ניתן לחשב את הזרם דרך כל אלמנט ע"י חוק אוהם‪ .‬את הזרם‬
‫על כל אלמנט נחלק בשטח החתך של האלמנט כדי לקבל את צפיפות הזרם‪:‬‬
‫‪πr‬‬ ‫ˆ ‪V0 ˆ V0σ w ⋅ dr‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ˆ ‪dI ˆ V0σ‬‬
‫= ‪dR‬‬ ‫= ‪⇒ dI‬‬ ‫= ‪⋅φ‬‬ ‫⇒ ‪⋅φ‬‬ ‫= ) ‪j (r‬‬ ‫= ‪⋅φ‬‬ ‫‪⋅φ‬‬
‫‪σ w ⋅ dr‬‬ ‫‪dR‬‬ ‫‪πr‬‬ ‫‪dS‬‬ ‫‪πr‬‬
‫ג‪ .‬נחשב את הזרם דרך הנגד‪:‬‬
‫‪b‬‬
‫‪V0 ⋅ σ w ⋅ ln ‬‬
‫‪V‬‬
‫= ‪I= 0‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪π‬‬
‫נחשב את הפוטנציאל בזווית מסוימת‪:‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪φ‬‬
‫= ) ‪R(φ‬‬ ‫= ‪⋅φ‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪σ w ⋅ ln ‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪V0 ⋅ σ w ⋅ ln ‬‬
‫⋅‪a‬‬ ‫‪φ‬‬ ‫‪V0 ⋅ φ‬‬
‫‪V (φ ) = V0 − I ⋅ R(φ ) = V0 −‬‬ ‫‪= V0 −‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪π‬‬
‫‪σ w ⋅ ln ‬‬
‫‪a‬‬
 ‫שאלה ‪:5.11‬‬

‫פרק ‪6‬‬
‫שאלה ‪:6.21‬‬

‫פרק ‪7‬‬
‫שאלה ‪:7.12‬‬

‫שאלה ‪:7.16‬‬
 ‫שאלה ‪) 7.17‬לא ברשימה(‬

‫פתרון‪ :‬בחרתי את כיוון ציר ‪ x‬לתוך הדף! נניח שבמוליך הפנימי הזרם פנימה ובחיצוני החוצה‪.‬‬
‫‪r r‬‬
‫בסימטריה המתקיימת במוליך גלילי אינסופי‪ ,‬ניתן להשתמש בחוק אמפר‪ . ∫ B ⋅ d l = µ 0 I in :‬לסימטריה‬

‫כזאת יוצרים לולאת אמפר מעגלית ברדיוס ‪ , r‬שמרכזה נמצא על ציר הסימטריה המרכזי‪ .‬הצד הימני של‬
‫חוק אמפר מתאים לכל רדיוס שנבחר )אינו תלוי באזורים השונים של השדה המגנטי אלא רק בסימטריה(‪:‬‬
‫‪r r‬‬
‫‪∫ B ⋅ d l = B ⋅ 2π r‬‬
‫כדי למצוא את השדה באזורים השונים נשנה את רדיוס הלולאה כך שבכל פעם הא תהיה באזור אחר‪,‬‬
‫ונחשב בכל אזור את כמות הזרם העוברת דרך הלולאה‪:‬‬
‫) ‪(r > R3‬‬ ‫‪⇒ µ 0 I in = I − I = 0‬‬
‫‪r r‬‬
‫⇒ ‪∫ B ⋅ d l = µ 0 I in ⇒ B ⋅ 2π r = 0‬‬ ‫‪B (r > R3 ) = 0‬‬
‫‪ R32 − r 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪µ 0 I in = µ 0 I − µ 0 j 2π (r 2 − R22 ) = µ 0 I ‬‬
‫‪I‬‬
‫) ‪( R 2 < r < R3‬‬ ‫⇒‬ ‫= ‪j2‬‬ ‫‪‬‬
‫(‬
‫‪π R3 − R22‬‬
‫‪2‬‬
‫)‬ ‫‪,‬‬
‫‪ R3 − R2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬

‫‪r r‬‬ ‫‪ R2 − r 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪µ I  R −r ‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪∫ B ⋅ d l = µ 0 I in‬‬ ‫⇒‬ ‫‪B ⋅ 2π r = µ 0 I  23‬‬ ‫⇒ ‪‬‬ ‫‪B (R2 < r < R3 ) = 0 ⋅  23‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ R3 − R 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2π r  R3 − R22 ‬‬
‫) ‪(R1 < r < R2‬‬ ‫⇒‬ ‫‪µ 0 I in = µ 0 I‬‬
‫‪r r‬‬ ‫‪µ0 I‬‬
‫‪∫ ⋅ d l = µ 0 I in‬‬
‫‪B‬‬ ‫⇒‬ ‫‪B ⋅ 2π r = µ 0 I‬‬ ‫⇒‬ ‫= ) ‪B (R1 < r < R2‬‬
‫‪2π r‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪µ0 I r 2‬‬
‫) ‪(r < R1‬‬ ‫⇒‬ ‫= ‪j2‬‬ ‫‪,‬‬ ‫= ‪µ 0 I in = µ 0 j1 ⋅ π r 2‬‬
‫‪π R12‬‬ ‫‪R12‬‬
‫‪r r‬‬ ‫‪µ0 I r 2‬‬ ‫‪µ0 I r‬‬
‫‪∫ ⋅ d l = µ 0 I in‬‬
‫‪B‬‬ ‫⇒‬ ‫= ‪B ⋅ 2π r‬‬ ‫⇒‬ ‫= ) ‪B (R1 < r < R2‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2π R12‬‬
 ‫שאלה ‪) 7.18‬לא ברשימה(‬
‫צינור ארוך דק דפנות אשר רדיוסו החיצוני הינו ‪ R‬נושא זרם ‪ i0‬המפולג בצורה אחידה‪ .‬כיוון הזרם‬

‫בצינור הוא אל תוך הדף‪ .‬במרחק ‪ 3 R‬ממרכז הצינור מוצב תיל הנושא זרם חשמלי ‪ i‬במקביל לציר‬
‫הצינור ובאותו כיוון )ראה איור(‪.‬‬
‫א‪ .‬חשב את השדה המגנטי במרכז הצינור‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את השדה המגנטי בנקודה ‪ P‬הנמצאת במרחק ‪ 2 R‬ממרכז הצינור‪.‬‬
‫ג‪ .‬מה צריך להיות היחס בין הזרמים ‪ i‬ו‪ i0 -‬על מנת שעצמת השדה המגנטי השקול בנקודה‬
‫‪ P‬תהיה שווה לזו שבמרכז הצינור אך הפוכה לו במגמה?‬

‫‪i‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪A‬‬

‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬

‫פתרון‪ :‬בחרתי את כיוון ציר ‪ z‬מעלה‪.‬‬
‫א‪ .‬השדה המגנטי במרכז הצינור מושפע רק מהתיל החיצוני ולא מהצינור עצמו‪ ,‬ניתן להסביר זאת ע"י‬
‫חוק אמפר‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫) ‪(r < R‬‬ ‫⇒‬ ‫⇒ ‪µ 0 I in = 0‬‬ ‫‪∫ B ⋅ dl = µ‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪0 in‬‬ ‫⇒‬ ‫⇒ ‪B1 ⋅ 2π r = 0‬‬ ‫‪B1 (r < R ) = 0‬‬

‫כך שבנקודה במרכז הצינור קיים שדה מגנטי של תיל אינסופי במרחק ‪ 3R‬מהתיל‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪µ 0i‬‬ ‫‪µi‬‬
‫‪BA = −‬‬ ‫ˆ‪⋅ kˆ = − 0 ⋅ k‬‬
‫) ‪2π (3 R‬‬ ‫‪6π R‬‬
‫ב‪ .‬כל אחד מהגופים יוצר שדה של תיל אינסופי‪ ,‬נחשב ונחבר וקטורית כדי למצוא את השקול‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫ˆ ‪µ 0 i0 ˆ µ 0 i0‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪µi‬‬
‫= ) ‪B1 (r = 2 R‬‬ ‫= ‪⋅k‬‬ ‫‪⋅k‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ˆ‪B2 (r = R ) = − 0 ⋅ k‬‬
‫) ‪2π (2 R‬‬ ‫‪4π R‬‬ ‫‪2π R‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪µi‬‬ ‫‪µi‬‬ ‫ˆ ) ‪µ (i − 2i‬‬
‫‪B P = B1 + B2 = 0 0 ⋅ kˆ − 0 ⋅ kˆ = 0 0‬‬ ‫‪⋅k‬‬
‫‪4π R‬‬ ‫‪2π R‬‬ ‫‪4π R‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪µi‬‬
‫ג‪ .‬נדרוש‪ , B P = − B A = 0 ⋅ kˆ :‬נשווה לביטוי שקיבלנו בסעיף ב' ונבודד את הזרם‪: i ,‬‬
‫‪6π R‬‬

‫ˆ ‪µ 0 (i0 − 2i ) ˆ µ 0 i‬‬ ‫‪i0 − 2i i‬‬

‫= ‪⋅k‬‬ ‫⇒ ‪⋅k‬‬ ‫=‬ ‫‪⇒ 3i0 − 6i = 2i‬‬ ‫⇒‬ ‫‪3i0 = 8i‬‬
‫‪4π R‬‬ ‫‪6π R‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪i 3‬‬
‫=‬
‫‪i0 8‬‬
‫שאלה ‪:7.19‬‬

‫שאלה ‪:7.20‬‬
 ‫‪y‬‬ ‫שאלה ‪:7.23‬‬
‫במוליך גלילי ארוך שרדיוסו ‪ a‬נקדחו שני חללים לאורך ציר‬
‫‪Q‬‬
‫הסימטריה כולו‪ ,‬שקוטרם ‪ , a‬כמתואר באיור משמאל‪.‬‬
‫‪r‬‬ ‫המוליך נושא זרם ‪ I‬בניצב למישור האיור ובמגמה החוצה‪.‬‬
‫‪a 2‬‬
‫‪P‬‬ ‫א‪ .‬חשבו את השדה המגנטי בנקודה ‪ P‬הנמצאת על ציר‬
‫‪x‬‬
‫ה‪ x -‬במרחק ‪ r‬ממרכז הגליל‪.‬‬
‫‪a 2‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את השדה המגנטי בנקודה ‪ Q‬הנמצאת על ציר‬
‫‪r‬‬ ‫ה‪ y -‬ובמרחק ‪ r‬ממרכז הגליל‪.‬‬
‫הדרכה‪ :‬התייחסו לחללים הגלילים כאל מוליכים הנושאים‬
‫זרם באותה צפיפות אולם במגמה הפוכה‪.‬‬

‫פתרון‪ :‬ציר ‪ z‬לתוך הדף!‬

‫נמספר את ה"גופים"‪:‬‬
‫‪ .1‬גליל מלא רדיוס ‪ a‬שהזרם בו החוצה מהדף‪.‬‬
‫‪ .2‬הגליל החלול העליון‪ ,‬בעל רדיוס ‪ , a 2‬אליו נתייחס כמלא שהזרם בו לתוך הדף‪.‬‬

‫‪ .3‬הגליל החלול התחתון‪ ,‬בעל רדיוס ‪ , a 2‬אליו נתייחס כמלא שהזרם בו לתוך הדף‪.‬‬
‫כדי לחשב את השדות בנקודות השונות מחשב את השדה שיוצר כל "גוף" ונחבר וקטורית‪.‬‬
‫א‪ .‬נחשב את צפיפות הזרם במוליך‪ ,‬ובאמצעותה נחשב את ה"זרם" בכל אחד מה"גופים"‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ˆ ‪2I‬‬
‫‪j =−‬‬ ‫= ˆ‪⋅ k‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪⋅k‬‬
‫‪‬‬ ‫‪a ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪π a2‬‬
‫‪π  a 2 − 2  ‬‬ ‫‪π  a 2 −‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2I‬‬ ‫‪2I‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪I‬‬
‫= ‪I 1 = j ⋅ S1‬‬ ‫‪⋅ π a 2 = 2I‬‬ ‫‪(out ) ,‬‬ ‫= ‪I2 = I3 = − j ⋅ S2‬‬ ‫= ‪⋅π  ‬‬ ‫) ‪(in‬‬
‫‪πa‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪πa‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫נחשב השדה המגנטי שיוצר כל אחד מה"גופים" )כמו תילים אינסופיים( בנקודה ‪ P‬ונחבר וקטורית‬
‫)הוספתי שני שרטוטים שמסבירים את הזוויות והכיוונים‪ ,‬של השדות שיוצרים כל אחד מהחללים(‪:‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬

‫‪Q‬‬ ‫‪Q‬‬

‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪a 2‬‬ ‫‪θ‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪θ P‬‬
‫‪θ‬‬
‫‪a 2‬‬
‫‪θ‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪B3‬‬ ‫‪B2‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
 r µ I µ I
B1 = 0 1 ⋅ ˆj = 0 ⋅ ˆj
2π r πr
 
 
µ0 I 2 µ
( )
r I  a r 
B2 = ⋅ − cos θ ⋅ iˆ − sinθ ⋅ ˆj = 0
⋅− ⋅ iˆ − ⋅ ˆj  =
2 2 2 2
a a  a a 
2π r 2 + 4π r 2 +  2 r +
2
r2 + 
4 4  4 4 
µ0 I  a  µ0 I  a 
= ⋅  − ⋅ iˆ − r ⋅ ˆj  = ⋅  − ⋅ iˆ − r ⋅ ˆj 
 a   2
4π  r 2 + 
2
 π 4r + a  2
2 2
( )
 4 
 
 
µ0 I 3 µ
( )
r I  a r 
B3 = ⋅ cos θ ⋅ iˆ − sinθ ⋅ ˆj = 0
⋅ ⋅ iˆ − ⋅ ˆj  =
2 2 2 2
a a  a a 
2π r 2 + 4π r 2 + 2 r +
2
r2 + 
4 4  4 4 
µ0 I a  µ0 I a 
= ⋅  ⋅ iˆ − r ⋅ ˆj  = ⋅  ⋅ iˆ − r ⋅ ˆj 
 a  2
4π  r 2 + 
2
 π 4r + a  2
2
(
2
)
 4 
r r r r µ I µ0 I  a  µ0 I a 
BP = B1 + B2 + B3 = 0 ⋅ ˆj + ⋅  − ⋅ iˆ − r ⋅ ˆj  + ⋅  ⋅ iˆ − r ⋅ ˆj  =
πr 2
(
π 4r + a  2
2
)  π 4r + a  2
2 2
( ) 
µ0 I  2r 2  ˆ µ 0 I  2 r 2  ˆ µ 0 I  4r 2 + a 2 − 2r 2  ˆ
= 1 − 2  ⋅ j =  1 − ⋅ j =  ⋅ j =
π r  4r + a 2  π r  4r 2 + a 2  π r  4r 2 + a 2 
µ 0 I  2r 2 + a 2  ˆ
=  ⋅ j
π r  4r 2 + a 2 

:(‫ מכיוון שאין זוויות‬,‫ )היא יותר פשוטה‬Q ‫ באותו אופן לנקודה‬.‫ב‬
r µ I µ I r µ0 I 2 µ0 I
B1 = − 0 1 ⋅ iˆ = − 0 ⋅ iˆ , B2 = ⋅ iˆ = ⋅ iˆ
2π r πr  a  a
2π  r −  4π  r − 
 2  2
r µ0 I 3 µ0 I
B3 = ⋅ iˆ = ⋅ iˆ
 a  a
2π  r +  4π  r + 
 2  2
 
 
r r r r µ0 I ˆ µ0 I µ I µ I  r r  ⋅ iˆ =
B P = B1 + B2 + B3 = − ⋅i + ⋅ iˆ + 0
⋅ iˆ = 0
−1 + +
πr a a π r   a   a 
4π r − 4π r +  4 r −  4 r +  
2 2   2  2
 ar ar 
− 4r 2 − a 2 + r 2 + + r2 − 
µ I 2 2  ⋅ iˆ = µ 0 I  − 2r − a
2 2
 ˆ
= 0   ⋅ i
πr  4r 2 − a 2  π r  4r 2 − a 2 
 
 
:7.24 ‫שאלה‬
 ‫שאלה ‪:7.25‬‬
‫תיל ישר באורך ‪ l‬הנושא זרם ‪ I‬במגמה המתוארת באיור‪ ,‬מונח לאורך ציר ה‪ . y -‬עובי התיל זניח‪.‬‬
‫א‪ .‬חשבו את השדה המגנטי בנקודה ‪ P‬הנמצאת על ציר ה‪ z -‬ובגובה ‪ z‬מעליו‪ .‬מרחקי האנך מן‬
‫הנקודה ‪ P‬לתיל‪ ,‬אל קצות התיל הם ‪. l 2 , l 1‬‬
‫‪z‬‬ ‫ב‪ .‬חשבו את השדה המגנטי במצב בו הנקודה ‪ P‬מעל אמצע החוט‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את השדה המגנטי במצב בו הנקודה ‪ P‬מעל אחד מקצות המוט‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫‪z‬‬ ‫ד‪ .‬למה תצטמצם תוצאתכם לסעיף ב' עבור ‪? l >> z‬‬

‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪y‬‬
‫‪l2‬‬ ‫‪l1‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫נחלק את המוט לאלמנטים בעלי אורך דיפרנציאלי ונחשב את השדה המגנטי שיוצר כל אלמנט בנקודה‬
‫‪z‬‬
‫‪:P‬‬
‫‪P‬‬
‫‪r‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪y‬‬
‫‪y‬‬
‫‪− l1‬‬ ‫‪dy‬‬ ‫‪l2‬‬

‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬

‫= ‪d l = dy ⋅ ˆj , r = y ⋅ ˆj + z ⋅ kˆ , r‬‬ ‫‪y + z2‬‬ ‫= ˆ‪, r‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪⋅ ˆj +‬‬ ‫‪2‬‬
‫ˆ‪⋅ k‬‬
‫‪y +z‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪y +z‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪r‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫ˆ‪r µ 0 I ⋅ d l × r‬‬ ‫‪µ0 I‬‬
‫‪⋅ dy ⋅ ˆj × ‬‬ ‫= ‪ˆ ‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬
‫= ‪dB‬‬ ‫=‬ ‫‪⋅ ˆj +‬‬ ‫⋅‬ ‫‪k‬‬
‫‪4π r‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪4π y + z 2‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ y +z‬‬
‫‪2‬‬
‫‪y + z 2 ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪‬‬

‫‪µ 0 I ⋅ z ⋅ dy‬‬
‫=‬ ‫ˆ‪⋅ i‬‬
‫(‬ ‫‪2‬‬
‫‪4π y + z‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‬
‫‪32‬‬

‫כדי למצוא את השדה נבצע את אינטגרל על כל התיל‪:‬‬

‫‪l2‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r µ0 I ⋅ z l2‬‬ ‫‪dy‬‬ ‫‪µ 0 I ⋅ z ‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪‬‬
‫= ˆ‪ ⋅ i‬‬
‫= ‪B = ∫ dB‬‬ ‫∫‬ ‫= ‪⋅i‬‬
‫ˆ‬
‫‪4π −l1 y + z 2‬‬
‫‪2‬‬
‫(‬ ‫)‬‫‪32‬‬
‫‪4π  z 2 y 2 + z 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ −l1‬‬

‫‪µ 0 I  l 2‬‬ ‫‪− l1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ⋅ iˆ = µ 0 I  l 2‬‬ ‫‪l1‬‬ ‫‪‬‬
‫ˆ‪ ⋅ i‬‬
‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪4π z  l 22 + z 2‬‬ ‫‪l 12 + z 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪4π z  l 22 + z 2‬‬ ‫‪l 12 + z 2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫כיוון ציר ‪ x‬הוא כלפי חוץ‪.‬‬
 ‫‪l‬‬
‫= ‪ . l 1 = l 2‬נציב בביטוי‬ ‫ב‪ .‬ניקח את קצות המוט להיות במרחק שווה מראשית הצירים‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫שקיבלנו בסעיף א'‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪r µ0 I ‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪l‬‬ ‫ˆ ‪‬‬ ‫‪µ0 I ⋅ l‬‬
‫=‪B‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪+‬‬ ‫= ‪⋅i‬‬ ‫ˆ‪⋅ i‬‬
‫‪4π z‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 2 l + z2 2 l + z2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪4π z‬‬
‫‪l‬‬
‫‪+ z2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪4‬‬
‫ג‪ .‬נזיז את ראשית הצירים לקצה השמאלי של המוט‪ ,‬כלומר‪ . l 2 = l , l 1 = 0 :‬נציב בביטוי שקיבלנו‬
‫בסעיף א'‪:‬‬
‫‪r µ I‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪µ0 I ⋅ l‬‬
‫‪B = 0 ‬‬ ‫= ˆ‪ ⋅ i‬‬
‫‪‬‬ ‫ˆ‪⋅ i‬‬
‫‪4π z  l 2 + z 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪4‬‬‫‪π‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪2‬‬

‫ד‪ .‬עבור ‪: l >> z‬‬

‫‪r‬‬ ‫‪µ0 I ⋅ l‬‬ ‫‪µ0 I ⋅ l‬‬ ‫ˆ ‪µ0 I ⋅ l ˆ µ0 I‬‬
‫=‪B‬‬ ‫≈ ˆ‪⋅ i‬‬ ‫= ˆ‪⋅ i‬‬ ‫=‪i‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪2π z‬‬
‫‪4π z‬‬
‫‪l‬‬
‫‪+ z2‬‬ ‫‪4π z‬‬
‫‪l‬‬ ‫⋅ ‪4π z‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬

‫שדה מגנטי של תיל אינסופי!‬

 ‫שאלה ‪) 7.26‬לא ברשימה(‬
‫‪I‬‬
‫הראו כי גודל השדה המגנטי במרכזה של לולאה מלבנית )נק' ‪ ( P‬שאורכה ‪l‬‬
‫‪w‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪2µ 0 I ⋅ l 2 + w 2‬‬
‫= ‪ . B‬למה תצטמצם‬ ‫ורוחבה ‪ w‬הנושאת זרם ‪ I‬שווה ל‪:‬‬
‫‪π lw‬‬

‫‪l‬‬ ‫תוצאתכם בגבול ‪? l >> w‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫תחילה יש למצוא את השדה המגנטי שיוצר תיל סופי בנקודה הנמצאת בניצב למרכזו )באותו אופן כמו‬
‫בתרגיל ‪ 7.25‬סעיף ב'(‪ .‬נציב בביטוי של השדה המגנטי את הנתונים המתאימים לשאלה זו‪ .‬הצלע‬
‫העליונה ותחתונה יצורות את אותו שדה מגנטי והצלע הימנית והשמאלית יוצרות את אותו שדה מגנטי‪ .‬כל‬
‫ארבעת השדות באותו כיוון )כלפי חוץ(‪ .‬שדה מגנטי של צלע תחתונה )ששווה לזה של העליונה(‪:‬‬
‫‪w‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪µ0 I ⋅ l‬‬ ‫‪µ0 I ⋅ l‬‬ ‫‪µ0 I ⋅ l‬‬
‫=‪z‬‬ ‫=‪⇒ B‬‬ ‫= ˆ‪⋅ i‬‬ ‫= ˆ‪⋅ i‬‬ ‫ˆ‪⋅ i‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪l‬‬‫‪2‬‬
‫‪w l‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪w‬‬
‫‪2‬‬
‫‪πw l +w‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪4π z‬‬ ‫‪+ z2‬‬ ‫‪4π‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2 4 4‬‬
‫שדה מגנטי של צלע ימנית )ששווה לזה של השמאלית(‪:‬‬
‫‪l‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪µ0 I ⋅ l‬‬ ‫‪µ0 I ⋅ w‬‬ ‫‪µ0 I ⋅ w‬‬
‫‪l=w ,‬‬ ‫=‪z‬‬ ‫=‪⇒ B‬‬ ‫= ˆ‪⋅ i‬‬ ‫= ˆ‪⋅ i‬‬ ‫ˆ‪⋅ i‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪l w‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪πl w +l‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪4π z‬‬ ‫‪+ z2‬‬ ‫‪4π‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2 4‬‬ ‫‪4‬‬
‫השדה המגנטי הכולל במרכז המלבן‪:‬‬
‫‪r r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫= ‪B = BUp + BDown + BRight + BLeft‬‬
‫‪µ0 I ⋅ l‬‬ ‫‪µ0 I ⋅ l‬‬ ‫‪µ0 I ⋅ w‬‬ ‫‪µ0 I ⋅ w‬‬
‫=‬ ‫‪⋅ iˆ +‬‬ ‫‪⋅ iˆ +‬‬ ‫‪⋅ iˆ +‬‬ ‫= ˆ‪⋅ i‬‬
‫‪π w l 2 + w2‬‬ ‫‪π w l 2 + w2‬‬ ‫‪π l w2 + l 2‬‬ ‫‪π l w2 + l 2‬‬
‫‪2µ 0 I ⋅ l‬‬ ‫‪2µ 0 I ⋅ w‬‬ ‫‪2µ 0 I‬‬ ‫ˆ ‪ l w‬‬
‫=‬ ‫‪⋅ iˆ +‬‬ ‫= ˆ‪⋅ i‬‬ ‫= ‪ + ⋅i‬‬
‫‪πw l +w‬‬‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪πl w +l‬‬‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪π w +l w l ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪2µ 0 I‬‬‫ˆ ‪ l 2 + w 2  ˆ 2µ 0 I w 2 + l 2‬‬

‫=‬ ‫‪‬‬ ‫= ‪ ⋅ i‬‬ ‫‪⋅i‬‬
‫‪π w 2 + l 2  wl ‬‬ ‫‪π wl‬‬

‫בגבול ‪: l >> w‬‬

‫‪r 2µ I w 2 + l 2‬‬ ‫ˆ ‪2µ I l 2 ˆ 2µ 0 I‬‬
‫‪B= 0‬‬ ‫‪⋅ iˆ ≈ 0‬‬ ‫= ‪⋅i‬‬ ‫‪⋅i‬‬
‫‪π wl‬‬ ‫‪π wl‬‬ ‫‪πw‬‬

‫‪w‬‬
‫(‪.‬‬ ‫זהו שדה מגנטי בנקודה הנמצאת בדיוק במרכז בין שני תילים אינסופיים )כאשר המרחק מכל תיל‬
‫‪2‬‬
 ‫שאלה ‪) 7.28‬לא ברשימה(‬
‫תיל דק מקופל לצורת מצולע משוכלל בעל ‪ n‬צלעות החסום ע"י מעגל שרדיוסו ‪ . R‬ידוע כי התיל נושא‬
‫זרם ‪. I‬‬
‫‪µ 0 In‬‬
‫= ‪.B‬‬ ‫א‪ .‬הראו כי גודל השדה המגנטי במרכז המצולע נתון ע"י ) ‪tan (π n‬‬
‫‪2π R‬‬
‫ב‪ .‬הראו כי בגבול ∞ → ‪ n‬גודלו של השדה המגנטי במרכז המצולע הוא כגודלו של השדה המגנטי‬
‫במרכזה של לולאה מעגלית‪.‬‬

‫פתרון‪) :‬כללי‪ ,‬לאו דווקא למשושה(‬

‫‪I‬‬ ‫א‪ .‬נוסחה לחישוב הזווית‪ , θ ,‬שהגדרתי בשרטוט המצולע‪:‬‬
‫‪2θ‬‬
‫‪2θ‬‬ ‫‪2θ‬‬ ‫‪π‬‬
‫‪2θ‬‬ ‫‪2θ‬‬ ‫‪2θ n = 2π‬‬ ‫=‪⇒ θ‬‬
‫‪θ R‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪z‬‬
‫כאשר‪ ,‬במקרה של המצולע‪:‬‬
‫‪l‬‬ ‫‪l = 2 R ⋅ sinθ‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪z = R ⋅ cosθ‬‬
‫‪2‬‬

‫שדה מגנטי שיוצר תיל אחד באורך ‪ l‬בנקודה הנמצאת בניצב למרכז התיל‪ ,‬במרחק ‪ z‬ממרכז התיל‪:‬‬
‫‪µ0 I ⋅ l‬‬
‫=‪B‬‬
‫‪l2‬‬
‫‪4π z‬‬ ‫‪+ z2‬‬
‫‪4‬‬
‫נציב בביטוי של השדה המגנטי‪ ,‬ונכפול ב‪ n -‬צלעות‪ ,‬כדי לקבל את השדה במרכז המצולע )שימו‪0‬לב‬
‫שכל הצלעות יוצרות שדה מגנטי באותו כיוון‪ ,‬לתוך הדף‪ ,‬ולכן נתין לחבר באופן פשוט(‪:‬‬
‫‪n ⋅ µ 0 I ⋅ R ⋅ sinθ‬‬ ‫‪µ 0 In ⋅ tanθ‬‬
‫=‪B‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪4 R ⋅ sin θ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪4π ⋅ R ⋅ sin 2 θ + R 2 ⋅ cos 2 θ‬‬
‫‪2‬‬
‫⋅ ‪4π R ⋅ cosθ‬‬ ‫‪+ R 2 ⋅ cos 2 θ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪µ In ⋅ tanθ µ 0 In‬‬
‫‪= 0‬‬ ‫=‬ ‫) ‪tan (π n‬‬
‫‪4π R‬‬ ‫‪2π R‬‬
‫ב‪ .‬נשתמש בזהות‪θ << 1 ⇒ tanθ ≈ θ :‬‬
‫במקרה שלנו‪:‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪π  π‬‬
‫⇒ ∞→‪n‬‬ ‫≈ ‪→ 0 ⇒ tan  ‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n n‬‬
‫‪µ In‬‬ ‫‪µ In π µ In‬‬
‫‪B = 0 tan (π n ) ≈ 0 ⋅ = 0‬‬
‫‪2π R‬‬ ‫‪2π R n‬‬ ‫‪2R‬‬
‫הביטוי שאליו שואף השדה המגנטי הוא של שדה מגנטי של כריכה מעגלית‪.‬‬
‫שאלה ‪ , :7.30‬שאלה ‪:7.35‬‬
 ‫שאלה ‪) :7.41‬לא ברשימה(‬
‫טבעת שרדיוסה ‪ R‬העשויה מחומר מבודד טעונה במטען כללי ‪ Q‬המפולג לאורכה בצורה אחידה‪.‬‬
‫הטבעת סובבת במהירות זוויתית קבועה ‪ ω‬מסביב לציר הניצב למישורה ועובר במרכזה‪.‬‬
‫א‪ .‬חשבו את השדה המגנטי שיוצרת הטבעת הסובבת בנקודה ‪ P‬הנמצאת על הציר בגובה ‪ z‬מעל‬
‫מישורה‪.‬‬
‫‪z‬‬
‫ב‪ .‬מה יקרה אם הטבעת תסתובב בכיוון הפוך?‬

‫‪ω‬‬ ‫‪R‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫הזרם שיוצרת המטען בטבעת שנמצא בתנועה הוא )נסתכל על מחזור שלם של סיבוב(‪:‬‬
‫‪2π‬‬ ‫‪∆Q Q Qω‬‬
‫=‪T‬‬ ‫=‪⇒ I‬‬ ‫= =‬
‫‪ω‬‬ ‫‪∆t T‬‬ ‫‪2π‬‬
‫כעת נתייחס למצב שטבעת מעגלית שזורם בה הזרם שחישבנו‪ .‬מבט צד של המערכת‪:‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪dB‬‬
‫‪dL = R ⋅ d ϕ , r = z 2 + R 2‬‬
‫‪θ‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪y‬‬ ‫= ‪sinθ‬‬ ‫= ‪, cosθ‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪µ I ⋅ dL‬‬ ‫‪µ I ⋅ R ⋅ dϕ‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪dB z = 0 2 ⋅ cosθ ⋅ kˆ = 0 2‬‬ ‫⋅‬ ‫= ˆ‪⋅ k‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪4π r‬‬ ‫‪4π z + R‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪z +R‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫ˆ ‪µ I ⋅ R ⋅ dϕ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪θ‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪= 0‬‬ ‫‪⋅k‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫(‬
‫‪4π z 2 + R 2‬‬
‫‪32‬‬
‫)‬
‫‪R‬‬
‫שימו לב‪:‬‬
‫ישנן שתי זוויות‪ , θ :‬שהיא זווית קבועה‪ .‬ו‪ ϕ -‬שהיא זווית שמשתנה לפי מיקום האלמנט‬ ‫•‬
‫בטבעת‪.‬‬
‫לא רשמתנו את הרכיבים האופקיים של השדה המגנטי מכיוון שלאחר האינטגרל הם יתאפסו‬ ‫•‬
‫)משיקולי סימטריה(‪.‬‬
‫נבצע את האינטגרל לפי הזווית על כל הטבעת‪:‬‬
‫‪2π‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪µ0 I ⋅ R 2‬‬ ‫‪µ0 I ⋅ R 2‬‬
‫= ‪B = ∫ dB z‬‬ ‫= ‪⋅ kˆ ⋅ ∫ d ϕ‬‬ ‫ˆ‪⋅ k‬‬
‫(‬
‫‪4π z + R‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‬
‫‪2 32‬‬
‫‪0‬‬ ‫(‬
‫‪2 z +R‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‬
‫‪2 32‬‬

‫נציב את הביטוי לזרם שקיבלנו בהתחלה ונקבל את התשובה הסופית‪:‬‬

‫‪r‬‬ ‫‪µ0 I ⋅ R 2‬‬ ‫‪µ0 R 2‬‬ ‫ˆ ‪Qω‬‬ ‫‪µ 0 R 2 Qω‬‬
‫=‪B‬‬ ‫= ˆ‪⋅ k‬‬ ‫⋅‬ ‫= ‪⋅k‬‬ ‫ˆ‪⋅ k‬‬
‫(‬
‫‪2 z2 + R2‬‬ ‫)‬ ‫‪32‬‬
‫(‬
‫‪2 z2 + R2‬‬ ‫)‬
‫‪32‬‬
‫‪2π‬‬ ‫‪4π z 2 + R 2‬‬
‫‪32‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫פרק ‪8‬‬
‫שאלה ‪:8.14‬‬

‫שאלה ‪:8.16‬‬

‫שאלה ‪:8.21‬‬

‫שאלה ‪:8.25‬‬

‫שאלה ‪:8.29‬‬

‫שאלה ‪:8.31‬‬

‫שאלה ‪:8.39‬‬

‫שאלה ‪:8.42‬‬
 ‫שאלה ‪) 8.43‬לא ברשימה(‬

‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬השטף המגנטי‪:‬‬
‫‪r r d‬‬ ‫‪αt 2 d 2‬‬
‫= ‪Φ B = ∫ B ⋅ dS = ∫ αt 2 d ⋅ ydy‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬

‫ב‪ .‬הכא"מ המושרה‪:‬‬

‫‪∂Φ B‬‬ ‫‪∂  αt 2 d 2‬‬ ‫‪‬‬
‫=‪ε‬‬ ‫‪= ‬‬ ‫‪ = αd 2 t‬‬
‫‪∂t‬‬ ‫‪∂t  2‬‬ ‫‪‬‬
‫ג‪ .‬הספק החום‪:‬‬
‫‪ε 2 α 2d 4 t 2‬‬
‫=‪P‬‬ ‫=‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬
‫ד‪ .‬כמות האנרגיה שנפלטה בזמן הנתון‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪α 2d 4 t 2‬‬ ‫‪α 2d 4T 3‬‬
‫∫ = ‪U = ∫ Pdt‬‬ ‫= ‪dt‬‬
‫‪0‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪3R‬‬