‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬

‫אביב תשפ"א‬ ‫‪1‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫תרגול ‪ – 1‬חזרה מתמטית ומשוואות מקסוול‬

‫משוואות מקסוול ברישום הכללי ביותר‬

‫‪B‬‬
‫‪Faraday:‬‬ ‫‪ E  ‬‬
‫‪t‬‬
‫‪D‬‬
‫‪Ampere:‬‬ ‫‪ H ‬‬ ‫‪J‬‬
‫‪t‬‬
‫‪Gauss:‬‬ ‫‪  D   free‬‬
‫‪No magnetic monopole:‬‬ ‫‪B  0‬‬

‫יחידות‬ ‫סימון‬ ‫תיאור‬

‫‪V‬‬ ‫) ‪E (r , t‬‬ ‫שדה חשמלי‬
‫‪m‬‬
‫‪A‬‬ ‫) ‪H (r , t‬‬ ‫שדה מגנטי‬
‫‪m‬‬
‫‪cb‬‬ ‫) ‪D(r , t‬‬ ‫אינדוקציה חשמלית‬
‫‪m2‬‬
‫‪Weber‬‬ ‫) ‪B (r , t‬‬ ‫אינדוקציה מגנטית‬
‫‪m2‬‬
‫‪Cb‬‬ ‫) ‪ free (r , t‬‬ ‫צפיפות מטען (נפחית)‬
‫‪m3‬‬
‫‪A‬‬ ‫) ‪J (r , t‬‬ ‫צפיפות זרם (נפחית)‬
‫‪m2‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪ 0  8.85 1012‬‬ ‫מקדם דיאלקטרי בריק‬
‫‪m‬‬
‫‪Hy‬‬ ‫‪0  4 107‬‬ ‫מקדם הפרמיאביליות‬
‫(מגנטיות) בריק‬
‫‪m‬‬

‫בשלב ראשון בקורס‪ ,‬נניח את הקשר הבא בין האינדוקציות לבין השדות‬

‫‪D  oE‬‬
‫‪B  0 H‬‬

‫הערה‪ :‬באופן כללי קשר לעיל נכון עבור מרחב שהוא ריק‪ .‬כלומר אנו מניחים שכל הבעיות שנפתור תחת ההנחה הזו‬
‫הן בעיות בריק‪( .‬דמיינו שאנחנו בחלל חיצון עושים ניסויים)‬

‫‪1‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪2‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫מערכות קואורדינטות שניעזר בפתרון משוואות מקסוול‬

‫קואורדינטות קרטזיות‬

‫‪z‬‬
‫ˆ‪r  xxˆ  yyˆ  zz‬‬
‫‪x‬‬

‫‪y‬‬

‫‪x‬‬

‫קואורדינטות גליליות‬
‫‪z‬‬
‫ˆ‪r  ˆ  zz‬‬

‫‪y‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪x‬‬

‫כאשר ˆ‪.   x 2  y 2 , ˆ  cos  xˆ  sin  y‬‬

‫קואורדינטות כדוריות‬

‫‪z‬‬
‫ˆ‪r  rr‬‬

‫‪‬‬
‫‪y‬‬
‫‪‬‬

‫‪x‬‬

‫כאשר ˆ‪. r  x 2  y 2  z 2 , rˆ  sin  cos  xˆ  sin  sin  yˆ  cos z‬‬

‫‪2‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪3‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫הגראדינט )‪(Gradient‬‬

‫תהי )‪ U ( x, y, z‬פונקציה סקלרית הגזירה ברציפות‪ ,‬הגרדיאנט של פונקציה סקלרית זו בנקודה ‪P   xP , yP , zP ‬‬
‫יהיה נתון ע"י‪:‬‬

‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪U‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪xˆ ‬‬ ‫‪yˆ ‬‬ ‫ˆ‪z‬‬
‫‪P‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪P‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪P‬‬

‫משמעות גיאומרטית‪ :‬גרדיאנט של הפונקציה הינו וקטור הנורמל למשטח שמוגדר ע"י ‪ U  x, y, z   C‬עבור ‪C‬‬
‫קבוע כלשהו‪.‬‬
‫דוגמה קצרה‪:‬‬

‫ניקח את ‪ , U  x, y, z   z‬המשטח ‪ U  x, y, z   z  C‬הינו מישור ‪  x, y ‬הנמצא בגובה ‪ C‬מעל (או מתחת)‬

‫‪z‬‬ ‫המישור ‪. z  0‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U ‬‬ ‫ˆ‪zˆ  z‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪anywhere‬‬

‫‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫כפי שניתן לראות‪ ,‬נורמל למישור זה הוא וקטור יחידה בכיוון ̂‪ . z‬בנוסף‪ ,‬נשים לב כי למעשה‪ ,‬הגרדיאנט ניתן להבין‬
‫גם כ‪"-‬וקטור המצביע לכיוון בו הפונקציה משתנה הכי הרבה"‪ ,‬למשל עבור הדוגמה הזו‪ ,‬לאורך איזה ציר אנו‬
‫צריכים להתקדם כדי להגדיל את הערך של ‪ ? U‬לאורך ציר ‪! z‬‬
‫הערה‪ :‬ניתן למצוא את הביטויים עבור הגרדיאנט במערכות צירים אחרות (גלילית וספרית) בדף נוסחאות באתר‬
‫הקורס‪ ,‬הביטויים אמנם משתנים אך המשמעות שהוצגה לעיל הינה זהה‪.‬‬

‫הדיברגנס (‪(Divergence‬‬

‫תהי ) ‪ A( x, y , z‬פונקציה וקטורית הגזירה ברציפות‪ ,‬הדיברגנס של ‪ A‬באופן כללי מוגדר ע"י‪:‬‬

‫‪V‬‬
‫‪ A  da‬‬
‫‪  A  lim‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪V 0‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪da‬‬

‫משמעות מתמטית‪ :‬הדיברגנס מודד את כמות השטף באלמנט נפחי כאשר נפח האלמנט שואף לאפס‪.‬‬
‫משמעות פיסיקלית‪ :‬דיברגנס של הפונקציה הוקטורית מחפש את מקורות של הפונקציה במרחב‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪4‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫באופן פשוט יותר‪ ,‬הדיברנגס של פונקציה ‪ A‬בנקודה ‪ P‬נתון במערכת צירים קרטזית ע"י‪:‬‬

‫‪Ax‬‬ ‫‪Ay‬‬ ‫‪Az‬‬

‫‪ A ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪P‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪P‬‬

‫דוגמה קצרה‪:‬‬

‫ראינו כי החוק גאוס נתון ע"י ‪ ,   D   free‬בנוסף עשינו הנחה כי ‪ , D   o E‬מכאן שהדיברגנס של השדה החשמלי‬
‫‪ free‬‬
‫‪ .   E ‬כלומר‪ ,‬המקור של השדה החשמלי הוא אכן המטען החופשי עד כדי החלוקה בקבוע ‪.  0‬‬ ‫נתון ע"י‬
‫‪0‬‬
‫כעת גם ניתן לראות למה החוק "היעדר מונופול מגנטי" ‪   B  0‬ידוע גם כ"חוק היעדר מקורות לאינדוקציה‬
‫מגנטית"‪.‬‬

‫הרוטור )‪(Curl‬‬

‫‪dl‬‬ ‫‪da‬‬ ‫עבור אותה פונקציה וקטורית ‪ , A‬הרוטור של ‪ A‬באופן כללי מוגדר ע"י‪:‬‬
‫‪a‬‬
‫‪ A  dl‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪nˆ   A  lim‬‬
‫‪a 0‬‬
‫‪C‬‬

‫‪a‬‬

‫משמעות פיסיקלית‪ :‬הרוטור מצביע על הסיבוב או על המערבולת בקווי השדה (הפונקציה הוקטורית) ‪. A‬‬
‫משמעות מתמטית‪ :‬הרוטור "בודק" עד כמה הפונקציה הוקטורית "מערבבת" בין הכיוונים לבין התלות‬
‫בקואורדינטות‪.‬‬

‫באופן פשוט יותר‪ ,‬רוטור של פונקציה ‪ A‬בנקודה ‪ P‬נתון במערכת צירים קרטזית ע"י‪:‬‬

‫ˆ‪x‬‬ ‫ˆ‪y‬‬ ‫ˆ‪z‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  Az‬‬ ‫‪Ay   Az‬‬ ‫‪Ax ‬‬ ‫‪ Ay‬‬ ‫‪Ax‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ A ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ xˆ  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ yˆ  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ˆ‪ z‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z  y‬‬ ‫‪P‬‬
‫‪z P   x‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪z P ‬‬ ‫‪ x‬‬ ‫‪P‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪P‬‬
‫‪Ax‬‬ ‫‪Ay‬‬ ‫‪Az‬‬

‫דוגמה קצרה‪:‬‬

‫מה הוא הרוטור של הפונקציה הוקטורית מהצורה ˆ‪ ? A( x, y, z )  Ax  x  xˆ  Ay  y  yˆ  Az  z  z‬הרוטור הינו‬

‫זהותית אפס מפני שפונקציה וקטורית זו בעלת תלות בקואורדינטות זהה לתלות בכיוונים‪.‬‬
‫הערה‪ :‬באופן כללי‪ ,‬התלות במשתנים נקראת "תלות פונקציאונלית" ותלות בכיוונים נקראת "תלות וקטורית"‪.‬‬
‫בדוגמה מעלה‪ ,‬ניתן לראות כי התלות הפונקציאונלית זהה לתלות הוקטורית‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪5‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫פונקצית דלתא (‪(Dirac delta function‬‬

‫פונקצית דלתא מוגדרת כך‪:‬‬

‫‪1)  ( x  a)  0 for x  a‬‬

‫‪‬‬
‫)‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪f ( x) ( x  a)dx  f (a‬‬
‫כאשר )‪ f ( x‬הינה פונקציה רציפה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫עבור ‪ f ( x)  1‬ו ‪ a  0‬נקבל ‪.   ( x)dx  1‬‬
‫‪‬‬

‫במקרה התלת מימדי‪:‬‬

‫‪1 if R  V‬‬
‫‪  (r  R)d‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪3‬‬

‫‪V‬‬ ‫‪0 if R  V‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ ,     ‬כלומר יחידות של פונקציית דלתא הן אחד חלקי יחידות הארגומנט שלה‪.‬‬ ‫יחידות‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫בקואורדינטות קרטזיות )‪ (r )   ( x) ( y) ( z‬‬
‫הערה‪ :‬בדרך כלל אנו נעזר בפונקציות דלתא על מנת לתאר אובייקטים בעלי מימד נמוך יותר במרחב בעל מימד גבוה‬
‫יותר‪ .‬למשל‪ :‬מטען נקודתי אפס‪-‬מימדי או חוט זרם דק חד‪-‬מימדי במרחב תלת‪-‬מימדי‪ ,‬מישור טעון דו‪-‬מימדי‬
‫במרחב תלת‪-‬מימדי‪.‬‬

‫משפט גאוס ‪Gauss' Theorem‬‬

‫‪da‬‬ ‫‪da‬‬ ‫עבור ‪ , A‬פונקציה וקטורית גזירה ברציפות‪:‬‬

‫‪da‬‬ ‫‪da‬‬ ‫‪  Adv  ‬‬

‫‪V‬‬ ‫‪V  B‬‬
‫‪A  da‬‬

‫‪da‬‬ ‫כאשר ‪ V‬הינו הנפח הכלוא על‪-‬ידי המשטח ‪ , B‬כאשר ‪ B‬הינו משטח סגור‪.‬‬
‫‪V‬‬ ‫ו ‪ da‬הינו אלמנט שטח דיפרנציאלי המכוון אל מחוץ למשטח‪.‬‬

‫‪da‬‬

‫הערה‪ :‬ניתן להרחיב את השימוש במשפט גם עבור ‪ A‬שעבורה ‪  A‬היא פונקציה סינגולרית מסוג דלתא‬
‫)‪.(Dirac delta function‬‬
‫אחד השימושים החשובים של משפט גאוס בקורס הוא בחוק גאוס‪.‬‬
‫‪   0 E   free‬‬
‫‪.   0 E  da    free dv  Qin‬‬ ‫ולכן לפי משפט גאוס‪,‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪5‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪6‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫משפט סטוקס ‪Stokes' Theorem‬‬

‫אם ⃗‬
‫‪ F‬פונקציה וקטורית הגזירה ברציפות אז‬

‫‪A‬‬
‫‪  F  da   F  dl‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪da‬‬

‫אחד השימושים החשובים של משפט סטוקס בקורס הוא בחוק אמפר‪ .‬נניח כי אין שינויים זמניים ומכאן‪:‬‬

‫‪D‬‬
‫‪ H ‬‬ ‫‪ J   H  J‬‬
‫‪t‬‬
‫‪0‬‬

‫‪.  H  dl   J  da  Iin‬‬ ‫ולכן לפי משפט סטוקס‪,‬‬

‫‪C‬‬ ‫‪A‬‬

‫שדה משמר )‪(Conservative field‬‬

‫אם ‪ A‬היא פונקציה וקטורית גזירה ברציפות‪ ,‬נאמר כי ‪ A‬שדה משמר אם ורק אם מתקיים אחד מתוך שלושת‬
‫התנאים השקולים‪:‬‬

‫א‪ .‬האינטגרל בכל מסלול סגור הוא אפס‪.  A  dl  0 ,‬‬

‫‪C‬‬
‫‪P2‬‬

‫‪ ,‬אינו תלוי במסלול המחבר בין הנקודות ‪ P1‬ו ‪.P2‬‬ ‫‪ A  dl‬‬
‫‪P1‬‬
‫ב‪ .‬האינטגרל‪,‬‬

‫ג‪ .‬השדה הוקטרי ‪ A‬הינו חסר מערבולות או ‪.  A  0‬‬

‫כאשר ‪ A‬הוא שדה משמר אזי קימת פונקציה סקלרית‪ U ,‬כך ש‪. U  A -‬‬

‫לפלסיאן )‪)Laplacian‬‬

‫א‪ .‬הלפלסיאן של פונקציה סקלרית‪U   2U    (U ) :‬‬

‫ב‪ .‬הלפלסיאן של שדה וקטורי‪ 2 A  (  A)      A :‬‬

‫רק בקואורדינטות קרטזיות מתקיים‪2 A  2 Ax xˆ  2 Ay yˆ  2 Az zˆ :‬‬

‫‪6‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪7‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫תרגיל ‪ :1‬אינטגרל מסלולי‬

‫תהי טבעת בעלת רדיוס ‪.a‬‬

‫‪z‬‬
‫נתון‪:‬‬
‫‪ dl‬אלמנט אורך של הטבעת‬
‫‪r‬‬ ‫‪ r‬וקטור המוגדר מנקודת המקור של הטבעת לנקודה‬
‫על ציר ‪.z‬‬
‫‪C‬‬
‫‪y‬‬
‫‪a‬‬

‫‪x‬‬
‫‪dl‬‬

‫חשב‪:‬‬
‫‪dl  r‬‬
‫‪F (0, 0, z ) ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪C‬‬
‫‪r2‬‬
‫כאשר ‪ C‬הינו מסלול הטבעת ברדיוס ‪.a‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫ˆ‪dl  ad‬‬
‫ˆ‪r  arˆ  zz‬‬
‫‪dl  r  a 2 d zˆ  rˆ   azd‬‬
‫ˆ‪rˆ  cos xˆ  sin  y‬‬ ‫כאשר‬

‫ולכן‪,‬‬
‫‪ˆ   (cos  xˆ  sin  yˆ )azd‬‬
‫‪dl  r  a zd‬‬ ‫‪2‬‬

‫ומכאן‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫ˆ‪ˆ cos   az sin  y‬‬
‫‪a zˆ  xaz‬‬ ‫‪2 a‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪F ‬‬ ‫‪d  2‬‬ ‫ˆ‪z‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪a z‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪a  z2‬‬

‫‪7‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪8‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫תרגיל ‪ :2‬הגדרת צפיפות מטען אורכית דרך צפיפות מטען נפחית‬

‫נתון תיל ישר‪ ,‬אינסופי ודק מאוד הממוקם לאורך ציר ‪ . z‬נתון כי התיל טעון בצפיפות מטען אורכית קבועה ‪‬‬
‫ביחידות ‪ . Coloumb / meter ‬הציגו את צפיפות המטען האורכית ‪ ‬כצפיפות מטען נפחית ‪ ‬ביחידות‬
‫‪. Coloumb / meter 3 ‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫אנו רוצים לתאר גוף חד‪-‬מימדי (תיל דק) במרחב תלת‪-‬מימדי (צפיפות מטען נפחית)‪ .‬הכלי שעומד לרשותינו הוא‬
‫פונקציית דלתא של דיראק שהוצגה קודם בתרגול‪.‬‬
‫נציע את המודל הבא‪:‬‬

‫‪  x, y, z     x    y ‬‬

‫מדוע זה אכן מודל נכון?‬

‫נבדוק יחידות‪ :‬יחידות של ‪ ‬הן ‪ , Coloumb / meter ‬יחידות של פונקציית דלתא‪ ,   x  ,‬הן אחד חלקי היחידות‬
‫של הארגומנט שלה כלומר ‪ 1/ meter ‬וכך גם עבור ‪ .   y ‬סה"כ היחידות של ‪   x, y, z ‬הן‪:‬‬

‫‪   x, y, z         x     y   Coloumb / meter 1/ meter 1/ meter   Coloumb / meter 3 ‬‬

‫נבדוק משמעות פיסיקלית‪ :‬צפיפות מטען נפחית באה לענות על השאלה "כמה קולון יש ליחידת נפח?"‪ .‬נשים לב כי‬
‫‪   x    y ‬מתאפסות בכל הנקודות פרט לנקודות ‪ , x  y  0‬כלומר הצפיפות המטען הנפחית מתאספת בכל‬
‫הנקודות פרט לנקודות אלה‪ .‬דבר אכן הגיוני פיסיקלית מפני שהתיל שלנו שמכיל את המטען קיים רק לאורך ציר ‪z‬‬
‫ומיקום הציר ‪ z‬במישור ‪  x, y ‬הוא אכן ‪ . x  y  0‬כלומר המודל שלנו אכן מתאים לעובדה כי המטען מרוכז‬
‫לאורך ציר ‪ z‬בלבד ולא קיים בשום מקום אחר במרחב‪.‬‬

‫מה קורה אם כך‪ ,‬בנקודות ‪ x  y  0‬עצמן? הרי לפי הגדרת פונקציית דלתא ‪ ? lim   x   ‬איך ייתכן שצפיפות‬
‫‪x 0‬‬

‫מטען נפחית ‪   x, y, z ‬מתבדרת? גם כאן המודל עובד! נשאל את אותה השאלה "כמה קולון יש ליחידת נפח?" אך‬
‫כעת אנחנו מסתכלים רק על הציר ‪ z‬שהוא בעצם קו חד‪-‬מימדי‪ .‬נפח של גוף חד‪-‬מימדי הוא אפס ולכן התשובה היא‬
‫אכן שיש "צפיפות מטען נפחית אינסופית" הרי שיחידת נפח היא אפס‪.‬‬

‫הערה‪ :‬נשים לב כי אנחנו משתמשים בפונקציית דלתא ככלי למידול ולא כתיאור מתמטי ריגורוזי‪ ,‬בדיוק כמו‬
‫שאנחנו משתמשים בתוכנת ‪ MATLAB‬לפתרון נומרי ולא לפתרון אנליטי‪.‬‬

‫‪8‬‬