‫תוכן העניינים‪:‬‬

‫פרק ‪2 ................................. ................................ ................................ 5‬‬

‫דיודת שוטקי (‪2 ................................ ................................ )Schottky Diode‬‬
‫כללי‪2............................................................................................................................ :‬‬
‫סיכום כללי‪2 ....................................................................................................................................... :‬‬
‫שאלות‪10 ............................................................................................................................................ :‬‬
‫תשובות סופיות‪12 ................................................................................................................................ :‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪www.gool.co.il‬‬
 ‫פרק ‪5‬‬
‫דיודת שוטקי (‪)Schottky Diode‬‬
‫כללי‪:‬‬

‫סיכום כללי‪:‬‬
‫מגעים אידיאליים של מוליך למחצה ומתכת (‪:)MS Contacts‬‬
‫הנחת האידיאליות כוללת מספר הנחות‪:‬‬
‫‪ )1‬המתכת והמוליך למחצה מוצמדים זה לזה ברמה האטומית‪,‬‬
‫ללא שכבות של חומר או מטען כלשהו ביניהן‪.‬‬
‫‪ )2‬אין דיפוזיה פנימית (‪ )Interdiffusion‬או שילוב פנימי (‪)Intermixing‬‬
‫של המתכת והמוליך למחצה בשום צורה שהיא‪.‬‬
‫‪ )3‬אין מטענים משטחיים במשטח החיבור של המתכת‬
‫והמוליך למחצה או אילוח שאינו אחיד במשטח החיבור שבין המוליך למחצה‬
‫והמתכת‪.‬‬

‫מודל פסי האנרגיה‪:‬‬

‫תיאור צומת ‪( MS‬עם מל"מ מסוג ‪)N‬‬ ‫תיאור צומת ‪( MS‬עם מל"מ מסוג ‪)N‬‬
‫עבור ‪:  M   S‬‬ ‫עבור ‪:  M   S‬‬

‫האופי החשמלי של צומת ‪ MS‬אידיאלי‪:‬‬

‫‪Work Function relations‬‬ ‫‪n -Type Semiconductor‬‬ ‫‪p -Type Semiconductor‬‬

‫מיישר‬ ‫מגע אוהמי‬
‫‪M  S‬‬
‫(‪)Rectifier‬‬ ‫(‪)Ohmic Contacts‬‬
‫מגע אוהמי‬ ‫מיישר‬
‫‪M  S‬‬
‫(‪)Ohmic Contacts‬‬ ‫(‪)Rectifier‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪www.gool.co.il‬‬
 ‫משוואות וגרפים של צומת ‪:MS‬‬

‫‪1‬‬
‫קשר בין הפוטנציאל המובנה ומחום שוטקי‪. bi =  B − ( EC − EF )FB  :‬‬
‫‪q‬‬

‫‪qN d‬‬ ‫‪0  x  Wdep‬‬

‫‪.  = ‬‬ ‫צפיפות המטען‪:‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪x  Wdep‬‬

‫‪. ( x) = −‬‬
‫‪qN d‬‬
‫‪kS  0‬‬
‫שדה חשמלי‪(Wdep − x ) , 0  x  Wdep :‬‬

‫‪.V ( x ) = −‬‬
‫‪qN d‬‬
‫(‬‫פוטנציאל חשמלי‪Wdep − x ) , 0  x  Wdep :‬‬
‫‪2‬‬

‫‪2k S  0‬‬

‫‪2k S  0‬‬
‫= ‪. Wdep‬‬ ‫רוחב אזור המחסור‪(bi − VA ) :‬‬
‫‪qN d‬‬

‫זרם כתוצאה מפליטה תרמיותנית (‪:)Thermionic Emission‬‬

‫תופעה פיזיקלית המתארת את עצם קיום הזרם בצומת ‪.MS‬‬

‫עיקרי התהליך הם כדלהלן‪:‬‬
‫רמת פרמי בסיליקון קבועה על למחסום הפוטנציאל‪.‬‬ ‫‪)1‬‬
‫אלקטרון מסוגל לעבור מחסום אנרגיה אם האנרגיה התרמית שלו לכיוון‬ ‫‪)2‬‬
‫המחסום גדולה מספיק‪.‬‬
‫מניחים כי בממוצע מחצית מהאלקטרונים מסוגלים לעבור את מחסום האנרגיה‪.‬‬ ‫‪)3‬‬
‫מבצעים חישוב למציאת צפיפות זרם האלקטרונים מהמל"מ כלפי המתכת‪.‬‬ ‫‪)4‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪www.gool.co.il‬‬
 ‫ניתוח זרם עבור ‪ 3‬מקרים‪:‬‬

‫‪ )1‬צומת ללא ממתח חיצוני ( ‪.) VA = 0‬‬

‫‪ )2‬צומת עם ממתח חיצוני קדמי ( ‪.) VA  0‬‬
‫‪ )3‬צומת עם ממתח חיצוני אחורי ( ‪.) VA  0‬‬

‫בכל מקרה נמצא את הביטוי לזרם האלקטרונים מהמוליך למחצה כלפי המתכת ‪I S → M‬‬
‫ואת הזרם מהמתכת כלפי המוליך למחצה ‪. I M →S‬‬
‫הביטוי לזרם הכולל הוא (תמיד!)‪. I = I S →M + I M →S :‬‬

‫דיאגרמת פסי אנרגיה במצב שיווי משקל‪:‬‬

‫ניתן לראות כי רמת פרמי קבועה לכל אורך הצומת‪.‬‬
‫עקב כך הזרמים שעוברים מהמל"מ למוליך ולהיפך‬
‫שווים בגודלם והפוכים בסימנם‪ .‬לכן הם מבטלים‬
‫זה את זה ומקבלים כי הזרם הכולל מתאפס‪.‬‬

‫דיאגרמת פסי אנרגיה בממתח קדמי‪:‬‬

‫אלקטרונים שבמל"מ חווים מחסום אנרגיה קטן‬
‫משמעותית ולכן יכולים לעבור מצד המל"מ כלפי‬
‫המתכת בקלות ויהוו את הזרם המרכזי‪ .‬זאת בעוד‬
‫שאלקטרונים שנמצאים בצד המתכת חווים את‬
‫אותו מחסום האנרגיה (פוטנציאל שוטקי) ולכן‬
‫יעברו לצד המל"מ בכמות קטנה‪ .‬נקבל זרם כולל של‬
‫אלקטרונים מצד המל"מ כלפי המתכת‪.‬‬

‫דיאגרמת פסי אנרגיה בממתח קדמי‪:‬‬

‫אלקטרונים שבצד המל"מ חווים מחסום אנרגיה‬
‫מוגדל (גדול יותר ממחסום שוטקי הטבעי) ולכן לא‬
‫יעברו כלל לצד המתכת‪ .‬זאת בעוד שהאלקטרונים‬
‫שבמתכת חווים את אותו מחסום האנרגיה ולכן‬
‫יעברו במינון קטן לצד המל"מ והם יגדירו את זרם‬
‫הזליגה (זרם אחורי) מהמתכת כלפי המל"מ‪.‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪www.gool.co.il‬‬
 ‫משוואת הזרמים ואופיין דיודת שוטקי‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ qV  ‬‬

‫זרם בדיודת שוטקי‪I = I 0  exp  A  − 1 :‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ kT  ‬‬
‫‪ q B ‬‬
‫‪I 0 = AKT 2 exp −‬‬ ‫כאשר‪ :‬‬
‫‪ kT ‬‬
‫‪4 qmn k 2‬‬ ‫‪A‬‬
‫= ‪ K‬הוא קבוע ריצ'רדסון‪.‬‬ ‫ו‪ 100 2 2 -‬‬
‫‪h‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪cm  K‬‬

‫קיבול של דיודת שוטקי‪:‬‬

‫מניחים אות המורכב מרכיב ‪ DC‬ורכיב ‪v ( t ) = VDC + v AC ( t ) :AC‬‬

‫‪( vAC‬אצלנו‪ VDC :‬הוא ‪.) VA‬‬ ‫כאשר‪bi − VDC :‬‬

‫‪kS  0 A‬‬
‫=‪C‬‬ ‫נוסחאות‪:‬‬
‫‪2k S  0‬‬
‫) ‪(bi − VA‬‬
‫‪qN d‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫) ‪(bi − VA‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪qN d k S  0 A2‬‬

‫השוואה בין אופיין של דיודת שוטקי לאופיין של דיודת ‪ PN‬רגילה‪:‬‬

‫‪ )1‬זרם הזליגה ‪ I 0‬בדיודת שוטקי גדול יותר מזרם הזליגה בדיודת ‪ PN‬רגילה פי ‪. 103 :108‬‬
‫‪ )2‬מחסום האנרגיה ‪ bi‬בדיודת שוטקי קטן יותר מאשר בדיודת ‪ PN‬רגילה‪.‬‬
‫‪ )3‬בדיודת שוטקי הזרם מקורו בנושאי מטען הרוב!‬
‫בעוד שבדיודת ‪ PN‬הזרם נקבע ע"י נושאי מטען‬
‫המיעוט העודפים‪ .‬משמעות הדבר היא שיכולת‬
‫הקיבול (כלומר‪ :‬אגירת המטענים) של דיודת שוטקי‬
‫קטנה יותר ולכן זמני התגובה שלה מהירים יותר‬
‫והיא מסוגלת לפעול בתדרים גדולים יותר משל‬
‫דיודת ‪ PN‬רגילה‪.‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪www.gool.co.il‬‬
 ‫❖ דוגמא ‪ -‬המרת אנרגיה למתח נמוך וזרם חזק‪:‬‬
‫בדוגמא זו ניתן לראות שימוש פופולרי בדיודת שוטקי כהתקן המסוגל ליישר זרם‬
‫חזק בתמורה להפסדי הספק מינימליים‪.‬‬
‫‪PN Junction‬‬ ‫‪Schottky‬‬
‫‪Rectifier‬‬ ‫‪Transformer‬‬ ‫‪Rectifier‬‬

‫)‪(220V AC‬‬

‫‪AC‬‬ ‫‪HV-DC‬‬ ‫‪DC-AC‬‬ ‫‪HV-AC‬‬ ‫‪LO-AC‬‬ ‫‪LO-DC‬‬

‫‪Utility‬‬ ‫‪Inverter‬‬
‫‪Power‬‬

‫תופעת המינהור (‪:)Quantum Mechanical Tunneling‬‬

‫ההסתברות שאלקטרון יעבור מחסום אנרגיה‬
‫בגובה ‪ VH‬וברוחב ‪T‬‬
‫‪‬‬ ‫‪8 2 mn‬‬ ‫‪‬‬
‫‪. P  exp −2T‬‬ ‫‪2‬‬ ‫היא‪(VH − E )  :‬‬
‫‪‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪‬‬

‫חיבור מתכת ומוליך למחצה באופן מעשי‪:‬‬

‫הנחות האידיליות לא נשמרות וכעת נתאר את המקרה המעשי באמצעות תופעת‬
‫הנעילה של רמת פרמי‪.‬‬

‫תופעת הנעילה של רמת פרמי (‪:)Fermi-level pinning‬‬

‫תופעה בה עקב קיום דיפול בצומת שבין מתכת ומוליך למחצה‪ ,‬רמות האנרגיה מקבעות‬
‫את ‪  Bn‬סביב ערך של ‪ .0.7V‬נוכל לקרב ולומר‪.  Bn = 0.7 + 0.2 (  M − 4.75 )  V  :‬‬
‫במוליכים למחצה כגון ‪ Si‬ו‪ GaAs-‬מתרחשת תופעת נעילה של מחסום הפוטנציאל‬
‫עקב נעילה של רמת פרמי במצב שיווי משקל עבור רוב המתכות‪.‬‬
‫המשמעות היא ש‪  Bn -‬ישתנה יחסית מעט כתלות במתכת שבשימוש בצומת‪.‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪www.gool.co.il‬‬
 ‫סיליקיד (‪ )silicide‬הוא שילוב של מתכת ומוליך למחצה‪.‬‬
‫מתנהג כמו מתכת אך יציב יותר כאשר מתפקד כחומר בצומת מאשר מתכת ומל"מ‪.‬‬
‫כאשר נדבר על צומת שבין מתכת ומוליך למחצה‪ ,‬נתכוון לסיליקיד ומל"מ‪.‬‬

‫טבלה ‪ -‬מחסומי שוטקי בצמתים המורכבים ממתכות שונות ומוליך למחצה מסוג ‪ N‬ומסוג ‪,P‬‬
‫ופונקצית העבודה של כל מתכת‪.‬‬
‫‪Metal‬‬ ‫‪Mg‬‬ ‫‪Ti‬‬ ‫‪Cr‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪Mo‬‬ ‫‪Pd‬‬ ‫‪Au‬‬ ‫‪Pt‬‬
‫‪Bn V‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫‪0.67‬‬ ‫‪0.68‬‬ ‫‪0.77‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.9‬‬
‫‪Bp V‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪ M  V‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪5.7‬‬

‫ניתן לראות כי בקירוב מתקיים‪.  Bn +  Bp = Eg :‬‬

‫טבלה ‪ -‬מחסומי שוטקי עבור סיליקידים שונים‪:‬‬

‫‪Silicide‬‬ ‫‪ErSi1.7‬‬ ‫‪HfSi‬‬ ‫‪MoSi 2‬‬ ‫‪ZrSi 2‬‬ ‫‪TiSi 2‬‬ ‫‪CoSi 2‬‬ ‫‪WSi 2‬‬ ‫‪NiSi 2‬‬ ‫‪Pd 2Si‬‬ ‫‪PtSi‬‬
‫‪Bn V‬‬ ‫‪0.28‬‬ ‫‪0.45‬‬ ‫‪0.55‬‬ ‫‪0.55‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫‪0.65‬‬ ‫‪0.67‬‬ ‫‪0.67‬‬ ‫‪0.75‬‬ ‫‪0.87‬‬
‫‪Bp V‬‬ ‫‪0.55‬‬ ‫‪0.55‬‬ ‫‪0.49‬‬ ‫‪0.45‬‬ ‫‪0.43‬‬ ‫‪0.43‬‬ ‫‪0.35‬‬ ‫‪0.23‬‬

‫צומת ‪ MS‬כאמצעי למגעים אוהמים בין התקנים‪:‬‬

‫תיאור סכמטי של מבנה צומת ‪ MS‬בתהליך הפבריקציה‪:‬‬

‫בזיהומים שונים מקבלים עובי של מחסום שוטקי ההולך וקטן עם הגדלת הזיהום‪.‬‬
‫בזיהום מספיק גדול‪ ,‬העובי זניח ומחסום שוטקי נהפך לדלתא ‪ -‬מה שמאפשר‬
‫זרימה גדולה של מטענים עקב מנהור‪.‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪www.gool.co.il‬‬
 ‫פבריקציה מעשית יותר של מתכות שונות על מנת למנוע תופעות לא רצויות כגון‬
‫חדירה של אלומיניום לאזור המל"מ‪:‬‬

‫משוואות למציאת זרמים של מגעים אוהמים מעשיים‪:‬‬

‫‪Wdep‬‬ ‫‪kS  0  Bn‬‬

‫‪.T ‬‬ ‫=‬ ‫רוחב אזור המחסור‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2qN d‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪kS  0 mn‬‬ ‫‪ H  Bn ‬‬

‫= ‪.H‬‬ ‫‪ , P  exp −‬כאשר‪:‬‬ ‫ההסתברות‪ :‬‬
‫‪h‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪N d ‬‬
‫‪1‬‬
‫עבור‪ VA = 0 V :‬נקבל‪ J S → M = − J M → S = qN d vTH , x P :‬ולכן לא יעבור זרם כלל‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בממתח קטן יחסית‪ VA  0 V ,‬נקבל תנועה של מטענים בעקבות מנהור‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ − H (  Bn − VA ) ‬‬
‫‪. J S → M = qN d vTH , x  exp ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪Nd‬‬ ‫‪‬‬
‫עבור ממתחי צומת קטנים ניתן להתייחס לקצב גדילת צפיפות הזרם כאל ליניארי‪.‬‬
‫נקבל את הקשר הבא‪:‬‬
‫‪dJ M → S‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ − H  Bn ‬‬
‫‪J‬‬ ‫‪ V = V  q  vTH , x  H  N d  exp ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪dV‬‬ ‫‪V =0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ N d ‬‬

‫עקב כך ההתנגדות ניתנת לחישוב לפי‪:‬‬

‫‪ H  Bn ‬‬
‫‪2  exp ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪ N d ‬‬ ‫‪ H  Bn ‬‬
‫= = ‪RC‬‬ ‫‪ exp ‬‬ ‫‪  cm ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪J q  vTH , x  H  N d‬‬ ‫‪ N d ‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪www.gool.co.il‬‬
 ‫גרף אופיין מגע אוהמי מעשי בתלות בסוג הצומת וטמפרטורה‪:‬‬

‫גרף התנגדות ביחידת שטח כתלות בזיהום המשטחי שבאזור הצומת‪:‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪www.gool.co.il‬‬
 ‫שאלות‪:‬‬
‫‪ )1‬מגע מיישר זרם (‪ )rectifying‬אידאלי‪ ,‬נוצר על ידי נידוף של פלטינה ( ‪) M = 5.7 eV‬‬
‫על סיליקון מאולח ‪ , N d = 1016 cm−3‬בטמפ' החדר‪ .‬ידוע כי ‪. Si = 4.05eV‬‬
‫א‪ .‬מצאו את ‪(  B‬הניחו שהצומת מקיים את הנחות האידיליות)‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את הפוטנציאל המובנה של הצומת שבין הזהב והסיליקון‪. bi ,‬‬
‫ג‪ .‬מהו רוחב אזור המחסור תחת שיווי משקל?‬
‫ד‪ .‬מהו השדה המקסימלי בצומת תחת שיווי משקל?‬
‫ה‪ .‬האם בצומת ‪ MS‬מעשי‪ ,‬הערכים שמצאתם מתקיימים? נמקו‪.‬‬

‫‪ )2‬בשאלה זו נתמקד בצומת מתכת‪-‬מל"מ כאשר המל"מ הוא מסוג ‪.P‬‬

‫א‪ .‬סרטט את דיאגרמת פסי האנרגיה עבור המקרה ש‪ M  S -‬במצב שיווי משקל‪.‬‬
‫סמן את אזור המחסור והסבר את מהות קיומו‪.‬‬
‫ב‪ .‬סרטט את פילוג צפיפות נושאי המטען‪ ,‬השדה החשמלי והפוטנציאל החשמלי‬
‫לאורך ציר ה‪( x -‬שים לב להגדיר את ראשית הצירים בצורה נכונה)‪.‬‬
‫ג‪ .‬סרטט את דיאגרמת פסי האנרגיה עבור מקרה של ממתח קדמי ומקרה‬
‫של ממתח אחורי‪ .‬הראה בכל אחד מהם את כיוון הזרם הכללי‪.‬‬
‫מה הוא מרכיב הזרם הדומיננטי בכל מקרה? נמק‪.‬‬

‫‪ )3‬בשאלה זו נעסוק בארבעה סוגי הזרמים‪:‬‬

‫‪ -‬זרם דיפוזיה (‪.)Diffusion current‬‬
‫‪ -‬זרם סחיפה (‪.)Drift current‬‬
‫‪ -‬זרם מנהור (‪.)Tunneling Current‬‬
‫‪ -‬זרם תרמיוני (‪)Thermionic emission current‬‬
‫ובהשוואה ביניהם בין דיודת ‪ PN‬ודיודת שוטקי‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר מהם כל אחד מהזרמים וכיצד הם נוצרו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהם הזרמים המרכזיים בכל אחת מהדיודות? נמק‪.‬‬
‫ג‪ .‬מקובל להתעלם מזרם הנגרם כתוצאה מ‪ thermionic emission-‬בדיודת‬
‫‪ PN‬רגילה‪ ,‬על אף שהוא קיים בה‪ .‬מדוע זאת?‬
‫כיצד דיודת שוטקי שונה במובן זה? כיצד ניתן לחשב אותו בדיודת ‪?PN‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪www.gool.co.il‬‬
‫‪ )4‬קבע לגבי כל אחד מהמשפטים האם הוא מתאר דיודת שוטקי או מגע אוהמי‪:‬‬
‫א‪ .‬ההתקן מוליך לשני כיוונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ההתקן כולל בתוכו מחסום פוטנציאלים משמעותי‪.‬‬
‫ג‪ .‬רמת פרמי עלולה להיות מפוצלת‪.‬‬
‫ד‪ .‬להתקן יש התנגדות אפסית‪.‬‬
‫ה‪ .‬להתקן יש מפל פוטנציאל אפסי‪.‬‬
‫ו‪ .‬ההתקן בד"כ מוליך בכיוון אחד‪ ,‬כאשר הכיוון השני זניח‪.‬‬
‫ז‪ .‬ההתקן נמצא בשיווי משקל בשני הצדדים בכל זמן‪.‬‬

‫‪ )5‬בשאלה זו נעסוק במגעים אוהמים הנוצרים ע"י צומת של מתכת ומל"מ‪.‬‬

‫א‪ .‬צייר אופיין ‪ IV‬של מגע אוהמי המורכב ממתכת ומל"מ‪ .‬נמק‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר מדוע כדי שהתקן המורכב ממוליך למחצה מסוג ‪ N‬ומתכת‬
‫יתפקד כמגע אוהמי צריך להתקיים‪  M   S :‬וההיפך עבור צומת‬
‫שבין מוליך למחצה מסוג ‪ P‬ומתכת ( ‪.)  M   S‬‬
‫ג‪ .‬כיצד יראו דיאגרמות פסי האנרגיה בכל מקרה‪ ,‬עבור מצב שיווי משקל‪,‬‬
‫ממתח קדמי וממתח אחורי?‬

‫‪11‬‬ ‫‪www.gool.co.il‬‬
 ‫תשובות סופיות‪:‬‬
‫‪ )1‬א‪(  B = 1.65eV .‬או אם לוקחים כמתח‪.)  B = 1.65V :‬‬
‫‪V‬‬
‫‪.  max = 33 k‬‬
‫ד‪.‬‬ ‫ג‪Wdep = 43.87 10−6 cm .‬‬ ‫ב‪bi = 1.45V .‬‬
‫‪cm‬‬
‫ה‪ .‬לא‪ ,‬מכיוון שפוטנציאל שוטקי לא עולה מעל ל‪ 0.9V -‬עקב נעילת רמת פרמי‪.‬‬
‫ראה דיאגרמות וגרפים מלאים בסרטון הוידאו‪.‬‬ ‫‪)2‬‬
‫א‪ .‬זרם דיפוזיה‪:‬‬ ‫‪)3‬‬
‫נוצר כתוצאה משינוי בריכוז המזהמים שנמצאים בחומר או בין חומרים‪.‬‬
‫זרם סחיפה‪:‬‬
‫נוצר כתוצאה מנוכחות של שדה חשמלי בתווך בו שוררים מטענים חופשיים‬
‫(נושאי מטען רוב או מיעוט) והוא גורם לתנועתם (אלקטרונים – מפוטנציאל‬
‫נמוך לגבוה‪ ,‬חורים ‪ -‬מפוטנציאל גבוה לנמוך)‪.‬‬
‫זרם מנהור‪:‬‬
‫נוצר כתוצאה מנוכחות של מחסום פוטנציאל בעובי כלשהו המאפשר מעבר של‬
‫אלקטרונים לפי עיקרון הגליות של אלקטרון‪.‬‬
‫זרם תרמיוני‪:‬‬
‫קיים באלקטרון כתוצאה מאנרגיה תרמית שיש לו כל עוד הוא אינו באפס מוחלט‪.‬‬
‫לזרם זה תרומה משמעותית כאשר האלקטרון יכול לעבור את הצומת שבין שני‬
‫חומרים כתוצאה מתוספת האנרגיה הקינטית שאלקטרון מקבל בעת הפעלת‬
‫ממתח קדמי‪.‬‬
‫ב‪ .‬דיודת ‪ :PN‬זרם סחיפה וזרם דיפוזיה‪ .‬דיודת שוטקי‪ :‬זרם תרמיוני וזרם מנהור‪.‬‬
‫ג‪ .‬אנו מתעלמים מזרם תרמיוני בדיודת ‪ PN‬מכיוון שמחסום הפוטנציאל ( ‪ ) bi‬גדול‬
‫משמעותית מזה של דיודת שוטקי ( ‪.)  B‬‬
‫דיודת שוטקי‪ :‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ו‪ .‬מגעים אוהמים‪ :‬א‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫‪)4‬‬
‫א‪ .‬ראה גרף אופיין והסבר בסרטון הוידאו‪.‬‬ ‫‪)5‬‬
‫ב‪ .‬במקרים אלו רמת פרמי רציפה ואין מחסום פוטנציאל‪.‬‬
‫ג‪ .‬ראה דיאגרמות בסרטון הוידאו‪.‬‬

‫‪12‬‬ ‫‪www.gool.co.il‬‬