‫נגה פליוב ת‪.

‬ז ‪215875642‬‬

‫ממ"ן ‪11‬‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫גודל האטום קטן מכיוון שהאלקטרונים הערכיים קרובים יותר לגרעין‪ ,‬הרדיוס האטומי קטן‪.‬‬ ‫א)‬
‫יש למולקולות אלה מבנה של משולש מישורי מכיוון שזוהי הצורה הכי לוגית (והצורה‬ ‫ב)‬
‫אפשרית)‪ .‬במבנה המרחבי מהסוג הזה יש את האטום המרכזי ושלושה אטומים מאותו הסוג‬
‫(אותם סוג קשרים ואותה כמות כוח המופעלת על האטום המרכזי)‪.‬‬
‫הרדיוס האטומי של ‪ K‬גדול יותר משל ‪ ,Na‬האלקטרונים הערכיים רחוקים יותר מהגרעין‪,‬‬ ‫ג)‬
‫זאת אומרת שצריך להשקיע פחות אנרגיה כדי לנתק אותם מהגרעין (פחות אנרגיית יינון)‬
‫האלקטרונים בחומר שעברים עירור עוברים מרמת אנרגיה אחת לשנייה‪ ,‬ואז כשהם חוזרים‬ ‫ד)‬
‫למצב שהוא יציב‪ ,‬נפלטת אנרגיה ששווה להפרש בין ‪ 2‬רמות האנרגיה‪ .‬ובגלל שלכל חומר‬
‫יש את רמות האנרגיה הייחודיות לו‪ ,‬לכל יסוד במצב הגזי יש ספקטרום פליטה האופייני לו‪.‬‬

‫שאלה ‪:2‬‬
‫פרופאנון ‪CH3COOH3‬‬ ‫א)‬
‫ב)‬

‫הסטודנט טעה‪ .‬המבנה המרחבי של המולקולה מצביע על כך שהפחמנים אינם בקו לינארי‪ ,‬אלא‬
‫נמצאים בזווית (בגלל השפעת אטום החמצן) ולפיכך ניתן לומר שמכיוון שכדי שהמרחק בין‬
‫אטום הפחמן הראשון והאחרון יהיה שווה פעמיים לאורך הקשר ‪ C—C‬הפחמנים יצטרכו‬
‫להיות בקן לינארי ולא זוויתי‪ ,‬ולכן הסטודנט לא צדק‪.‬‬
‫אלקטרושליליות היא מדד ליכולתו של אטום למשוך אלקטרונים בקשר כימי‪-‬הקוטביות‪.‬‬ ‫ג)‬
‫מודדים את קוטביותו של הקשר לפי הפרש האלקטרושליליות של האטומים‪ ,‬ולכן‪:‬‬
‫‪C—H= 2.5-2.1=0.4‬‬
‫‪C—O= 3.5-2.5=1‬‬
‫‪C—C= 2.5-2.5=0‬‬
‫‪O—H= 3.5-2.1=1.4‬‬
‫הקשר הכי פחות קוטבי‪-‬‬
‫‪C—C‬‬
‫‪C—H‬‬
‫‪C—O‬‬
‫‪ O—H‬הקשר הקוטבי ביותר‬

‫אין צורה רזונטיבית למולקולת הפרופאנון מכיוון שאין אתר נוסף שהאלקטרונים יכוילם לעבור‬ ‫ד)‬
‫אליו‪ .‬כל אטום נמצא במקום "נוח" (אוקטט מלא)‬
‫המטען הפורמלי של אטום ה‪O: 0-‬‬
‫המטען הפורמלי של אטומי ה‪C: 0-‬‬
 ‫שאלה ‪:3‬‬
‫נתונים‪ :‬פנקציית העבודה= ‪ev 3.2‬‬ ‫א)‬
‫‪0002‬‬ ‫=‪Ă‬‬
‫‪002 mn‬‬ ‫אורך גל‪-‬‬
‫‪h× c‬‬
‫‪E‬‬
‫‪notohp‬‬ ‫=‬ ‫הביטוי לחישוב אנרגיית הפוטון‪:‬‬
‫‪λ‬‬
‫הצבה בביטוי את הנתונים והקבועים‪:‬‬
‫‪m‬‬
‫‪−51‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪41.4‬‬
‫(‬ ‫‪×01‬‬ ‫)‬‫‪)(3×01‬‬
‫‪ve × s‬‬
‫‪s2421‬‬
‫‪E‬‬
‫‪notohp‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪12.6‬‬
‫=‬ ‫‪ve‬‬
‫‪01 − 9m‬‬ ‫‪002‬‬
‫‪002‬‬
‫() ‪( mn‬‬ ‫)‬
‫‪m‬‬
‫‪1n‬‬
‫‪12.6 ve −2.3 ve 10.3‬‬
‫=‬ ‫‪ve‬‬
‫האנרגיה הקינטית המקסימלית של האלקטרונים הנפלטים ממשטח האבץ= ‪3.01ev‬‬

‫לפי אותו ביטוי‪ ,‬הצבת נתונים וקבועים‪ ,‬סימון ‪λ= X‬‬ ‫ב)‬
‫‪8m‬‬

‫‪E‬‬ ‫=‬
‫‪( ×01 −51‬‬
‫‪41.4‬‬ ‫‪ve × s ) 3×01‬‬
‫‪s‬‬ ‫(‬
‫‪=2.3 ve‬‬
‫)‬
‫‪notohp‬‬ ‫‪−9‬‬
‫‪01 m‬‬
‫(‪mnX‬‬ ‫)‬
‫‪mn‬‬
‫‪1‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪2421‬‬
‫‪E‬‬
‫‪notohp‬‬ ‫=‬ ‫‪=2.3 ve‬‬
‫‪X‬‬
‫=‪X‬‬‫‪883 mn‬‬
‫אורך הגך המקסימלי לעקירת האלקטרונים הוא ‪388nm‬‬
‫ג)‬
‫‪−91‬‬
‫‪6.1 ×01‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪1Jk‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪Jk‬‬
‫× ‪2.3 ve‬‬ ‫×‬ ‫‪20.6‬‬
‫×‬ ‫‪×01‬‬ ‫‪803‬‬
‫=‬
‫‪1ve‬‬ ‫‪01 3J‬‬ ‫‪lom‬‬ ‫‪lom‬‬

‫‪Jk‬‬
‫‪803‬‬ ‫‪×lom‬‬
‫= ‪2‬‬‫‪616 Jk‬‬
‫‪lom‬‬
‫האנרגיה הדרושה להוצאת ‪ 2‬מול אלקטרונים בלי להקנות להם אנרגיה קינטית היא ‪kJ 616‬‬

‫שאלה ‪4‬‬
‫לחישוב אורך הגל נשתמש בביטוי‪:‬‬ ‫א)‬
‫‪ch‬‬
‫‪notohp‬‬
‫‪E‬‬ ‫=‬
‫‪λ‬‬

‫‪−91‬‬
‫‪1ve =6.1 ×01‬‬ ‫‪J‬‬
‫↓‬
‫‪−81‬‬
‫‪40.1‬‬ ‫‪×01‬‬ ‫‪J=5.6 ve‬‬
‫מציבים נתונים וקבועים בביטוי‪ ,‬סימון ‪λ= X‬‬
‫‪m‬‬
‫‪41.4‬‬
‫(‬ ‫) ‪×01 −51ve × s)(3×01 8‬‬
‫‪s‬‬
‫= ‪5.6 ve‬‬ ‫‪−9‬‬
‫‪01 m‬‬
‫(‪mnX‬‬ ‫)‬
‫‪m‬‬
‫‪1n‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪2421‬‬
‫→‪=5.6 ve‬‬
‫‪2421‬‬ ‫‪=5.6 X→ 1.191‬‬
‫=‪X‬‬ ‫‪mn‬‬
‫‪X‬‬
 ‫אורך הגל של קרינה אלקטרומגנטית הנדרש לביקוע של ‪ 5‬מול של ‪ NO‬שווה ל ‪191.1nm‬‬
‫‪N=14 g\mol‬‬ ‫ב)‬
‫‪O=16 g\mol‬‬
‫¿ ‪41 g ¿=61 g ¿=03 g‬‬
‫‪−3‬‬
‫‪g1m = 1×01‬‬ ‫→‪g‬‬
‫‪0.23 gm‬‬
‫‪0230.0‬‬
‫=‬ ‫‪g‬‬
‫‪0230.0‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪−3‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪02‬‬
‫‪70.1‬‬
‫=‬ ‫‪×01 lom‬‬ ‫‪220.6‬‬
‫×‬ ‫‪×01‬‬ ‫‪44.6‬‬
‫=‬ ‫‪×01‬‬
‫¿ ‪03 g‬‬ ‫‪lom‬‬

‫ישנן ‪44.6 ×01 02‬‬

‫מולקולות ‪NO‬‬
‫אם פוטון אחד (בתדר הנכון) מספיק כדי לבקע את ‪ NO‬אז דרושים אותו מספר פוטונים‪ ,‬זאת‬
‫אומרת ‪44.6 ×01 02‬‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫‪-‬‬
‫מבנה הלואיס היציב ביותר למולקולת ‪CN‬‬ ‫‪)1‬‬
‫מטענים פורמליים‪:‬‬
‫‪fcC=-1‬‬
‫‪fcN= 0‬‬
‫‪-‬‬
‫מבנה הלואיס היציב ביותר של מולקולת ‪CNO‬‬ ‫‪)2‬‬
‫מטענים פורמליים‪:‬‬
‫‪fcO= -1‬‬
‫‪fcC= 0‬‬
‫‪fcN= 0‬‬

‫‪-‬‬
‫מבנה הלואיס היציב ביותר של מולקולת ‪N3‬‬ ‫‪)3‬‬
‫מטענים פורמליים‪:‬‬

‫‪fcN=-1‬‬

‫‪fcN=1‬‬

‫‪fcN=-1‬‬