‫שאלות חזרה‬

‫חשמל ומגנטיות‬

‫‪ .1‬נתונים ‪ 3‬נגדים‪.V=12V . R1=1 Ω , R 2=6 Ω , R3=13 Ω :‬‬

‫מהי ההתנגדות השקולה של כל הנגדים? מהו הזרם?‬ ‫א‪.‬‬

‫מהו המתח הנופל על כל נגד? השוו סכומם למקור המתח‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫מהו ההספק המתפזר על כל נגד?‬ ‫ג‪.‬‬

‫תשובות‪:‬‬

‫כיוון שהנגדים מחוברים בטור‪ ,‬הנגד השקול שווה לסכומם‪R s=R1 + R2 + R3=1+6+ 13=20 Ω :‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪V 12V‬‬
‫= =‪I‬‬ ‫לפי חוק אום‪ ,‬הזרם במעגל‪=0.6 A .‬‬
‫‪R s 20Ω‬‬
‫לפי חוק אום‪;V 2=I R 2=0.6 A ∙ 6 Ω=3.6 V ;V 1=I R 1=0.6 A ∙1 Ω=0.6 V :‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ ;V 3=I R3=0.6 A ∙ 13Ω=7.8 V‬סכום כולל‪ 0.6V+3.6V+7.8V=12V :‬שווה למתח המקור‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪P2=I R 2=( 0.6 A ) ∙ 6 Ω=2.16‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫;‪W‬‬ ‫‪W; P1=I R1 =( 0.6 A ) ∙ 1 Ω=0.36‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪P3=I R 3=( 0.6 A ) ∙13 Ω=4.68‬‬
‫‪W‬‬

‫‪ .2‬דפיברילטור מעביר אנרגיה של ‪ 400J‬על ידי פריקת קבל טעון לחלוטין במתח של ‪.10kV‬‬
‫א‪ .‬מהו קיבול הקבל?‬
‫ב‪ .‬כדי להגדיל את האנרגיה שניתן לאגור‪ ,‬בונים את הקבל משלושה קבלים‪ .‬איך כדאי לחבר אותם‬
‫(בטור או במקביל)?‬
‫ג‪ .‬שלושת הקבלים בעלי קיבול ‪ .10 μF‬מה הקיבול החדש? באותו מתח כמו בנתון‪ ,‬כמה אנרגיה‬
‫נאגרת בקבל הכללי החדש?‬

‫תשובות‪:‬‬
‫‪2 E cap‬‬ ‫‪2∙ 400‬‬ ‫‪C V2‬‬
‫=‪C‬‬ ‫‪2‬‬
‫=‬ ‫‪2‬‬
‫‪=8‬‬ ‫‪μF‬‬ ‫האנרגיה שנאגרת בקבל ניתנת על ידי‪ Ecap = 2 :‬ולכן‬ ‫א‪.‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪10,000‬‬
 ‫צריך לחבר אותם במקביל כדי להגדיל את הקיבול הכללי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪C V 2 30 ∙ 10−6 ∙100002‬‬
‫= ‪Ecap‬‬ ‫=‬ ‫‪ .C=3∗10 μF=30 μF‬האנרגיה עכשיו תהיה‪=1500 J :‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ .3‬נתונים שני מטענים נקודתיים של ‪ q3=4μC‬ו‪ ,q1=-4μC -‬הנמצאים במרחק של ‪ 2‬מטר זה מזה‪ .‬מניחים מטען‬

‫שלישי של ‪ ,q2=1μC‬הנמצא במרחק של ‪ 1‬מטר מכל אחד מהמטענים‪.‬‬

‫מהו הכוח השקול הפועל על המטען השמאלי (גודל וכיוון) ?‬ ‫א‪.‬‬

‫האם יש חשיבות לגודל המטען המונח באמצע? אם לא‪ ,‬למה ואם כן‪ ,‬מהי במילים?‬ ‫ב‪.‬‬

‫אם נשנה את הסימן של ‪ q1‬לחיובי‪ ,‬מה ישתנה?‬ ‫ג‪.‬‬

‫תשובות‪:‬‬
‫‪k |q 2||q1| 9 ∙10 9 ∙ 1∙ 10−6 ∙ 4 ∙ 10−6‬‬
‫‪F‬‬
‫‪; 2,1‬‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬
‫=‬ ‫‪2‬‬
‫ימינה ‪=0.036 N‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪−6‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪k |q 3||q1| 9 ∙10 ∙ 4 ∙ 10 ∙ 4 ∙ 10‬‬ ‫‪−6‬‬

‫=‪; F 3,1‬‬ ‫‪2‬‬

‫=‬ ‫‪2‬‬
‫ימינה ‪=0.036 N‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪2‬‬
‫⃗‬
‫⃗=‪F 1‬‬
‫⃗ ‪F3,1 +‬‬
‫ימינה ‪F 2,1=0.036+ 0.036=0.072 N‬‬ ‫הכוח הכולל‬

‫יש חשיבות‪ .‬ככל שהמטען באמצע גדול יותר הכוח המופעל גדול יותר‬ ‫ב‪.‬‬

‫הכיוון שבו מופעל הכוח ישתנה ויהיה שמאלה ואז הכוח השקול יהיה אפס‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪ .4‬פרוטון נכנס לשדה מגנטי בעל אמפליטודה של ‪ .B=2T‬השדה בכיוון ימין‪ .‬הפרוטון נע במאונך מלמעלה למטה‬

‫מה כיוון הכוח המופעל על הפרוטון?‬ ‫א‪.‬‬

‫אם עוצרים את הפרוטון ומהירותו אפס‪ ,‬מה יהיה הכוח המגנטי הפועל עליו?‬ ‫ב‪.‬‬

‫אם האלקטרון נע במהירות ‪ v=10,000m/s‬מה גודלו של הכוח המופעל עליו?‬ ‫ג‪.‬‬

‫תשובות‪:‬‬

‫כיוון הכוח יוצא מהדף‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫הכוח יהיה שווה אפס‪ .‬כוח מגנטי מופעל רק על מטענים נעים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪F=qvB=1.6*10-19*10,000*2=3.2*10-15N‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪ .5‬נתונה סילונית שאורכה ‪ 0.1m‬בעלת ‪ 100‬ליפופים‪.‬‬

‫מה גודל השדה המגנטי בה לפני שמחברים אותה למתח?‬ ‫א‪.‬‬

‫מחברים אותה למתח‪ .‬הזרם הזורם בה כעת הוא ‪ .50A‬מה גודלו של השדה המגנטי בתוך‬ ‫ב‪.‬‬

‫הסילונית?‬
‫אנחנו מסתכלים על הסילונית במבט מקדימה‪ .‬כיוון הזרם הוא נגד כיוון השעון‪ .‬באיזה כיוון השדה‬ ‫ג‪.‬‬

‫המגנטי בתוך הסילונית?‬

‫תשובות‪:‬‬

‫אפס‪ .‬הסילונית משרה שדה מגנטי רק כאשר עובר בה זרם‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪Tm‬‬
‫‪100∙ 4 π ∙ 10−7‬‬ ‫‪50 A‬‬
‫‪N μ0 I‬‬ ‫‪A‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫=‪B‬‬ ‫=‬ ‫‪=0.063 T‬‬
‫‪l‬‬ ‫‪0.1 m‬‬
‫מחוץ לדף‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪ .6‬שני תיילים באורך‪ 3m‬נמצאים במרחק ‪ 1m‬האחד מהשני ובשניהם זורם זרם של ‪ 2A‬כלפי מעלה‪.‬‬

‫מה יהיה גודלו של הכוח המגנטי שמפעיל התייל הימני על השמאלי אם התיילים יהיו מאונכים זה‬ ‫א‪.‬‬

‫לזה‬

‫כעת הם מונחים במקביל‪ .‬מה גודלו של השדה המגנטי של שמרגיש התייל הימני בגלל נוכחות‬ ‫ב‪.‬‬

‫השמאלי?‬

‫מה הגודל של הכוח שמפעיל השמאלי על הימני? והימני על השמאלי?‬ ‫ג‪.‬‬

‫תשובות‪:‬‬

‫אם התיילים מאונכים אז השדה המגנטי של הימני מקביל לתייל השמאלי‪ .‬הזווית ביניהם אפס‬ ‫א‪.‬‬
‫ולכן הכוח אפס‪.‬‬
‫‪μ I 4 π ∙10 ∙ 2‬‬ ‫‪−7‬‬
‫= ‪. B 1= 0 1‬‬ ‫‪−7‬‬
‫‪=4 ∙ 10 T‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪2 πr‬‬ ‫‪2 π ∙1‬‬
‫‪μ I‬‬
‫‪ . F=I 2 l B1 =I 2 l 0 1 =2 A ∙ 3 m∙ 4 ∙10−7 T =2.4 ∙ 10−6 N‬הכוח שמפעיל הימני על השמאלי‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪2 πr‬‬
‫שווה בגודלו ומנוגד בכיוונו לכוח שמפעיל השמאלי על הימני‪.‬‬
 ‫גלים כללי‬

‫‪ .7‬נתון‬

‫תשובות‪:‬‬

‫משרעת הגל ‪.0.2m‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪.v=λ/T=1.6m/0.4s=4m/s‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫התדירות גדלה פי ‪ 2‬ולכן זמן המחזור קטן פי ‪ ,2‬אך המהירות לא משתנה כי זה אותו חבל באותם‬ ‫ג‪.‬‬
‫תנאים‪ .‬מסקנה‪ :‬אורך הגל החדש יהיה‪ .λ=v*T=4m/s*0.2s=0.8m :‬המשרעת תשפיע רק על‬
‫השרטוט‪.‬‬

‫‪ .8‬קפיץ ללא מסה תלוי מהתקרה‪ .‬אורך רפוי ‪ .l=0.3m. k=50N/m‬תולים כדור עם מסה של ‪ m=1kg‬ומשחררים‪.‬‬
‫מתחילות תנודות‪.‬‬

‫אם נשרטט גרף של אמפליטודת התנודה (מרחק מנקודת שיווי המשקל) כפונקציה של הזמן איך הוא יראה?‬ ‫א‪.‬‬
‫שרטטו‪.‬‬
‫מהי נקודת שיווי המשקל החדשה?‬ ‫ב‪.‬‬
‫מהו זמן המחזור של התנודות?‬ ‫ג‪.‬‬
 ‫תשובות‪:‬‬

‫הגרף יהיה סינוסואידלי‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫נקודת שיווי המשקל החדשה היא כאשר כוח הקפיץ שווה למשקל‪ .kx=mg :‬מכאן‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ .x=10N/50N/m=0.2m‬כלומר ‪ 0.2m‬מתחת לנקודה הרפויה – ‪ 0.5m‬מתחת לתקרה‪.‬‬
‫‪T =2 π‬‬
‫‪m‬‬
‫‪k‬‬
‫‪=2 π‬‬
‫√‬‫‪1 kg‬‬
‫‪50 N /m‬‬ ‫√‬
‫זמן המחזור יהיה‪=0.89 s :‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪ .9‬סטודנט רץ במסדרון הפקולטה במהירות ‪vo = 5.00 m/s‬ומשום מה דופק על קולן בעל תדירות ‪.1024Hz‬‬
‫מהירות הקול היא ‪ .343m/s‬סטודנטית עומדת מולו ומאחוריה קולן עומד על שולחן ומשמיע צליל באותו‬
‫תדר‪.‬‬
‫א‪ .‬איזה סוג גל הוא גל קול? האם גלי קול יכולים להתקדם בחלל הבין כוכבי?‬
‫ב‪ .‬הקולן משמיע קול העוצמה של ‪ .70dB‬אם הסטודנט יצליח להקיש כך שעוצמת הקול‬
‫תגדל פי ‪ ,10‬מה תהיה עוצמת הקול החדשה ב ‪?dB‬‬
‫ג‪ .‬מה תדירות הפעימות ששומעת הסטודנטית?‬

‫תשובות‪:‬‬

‫קול הוא גל אורכי‪ .‬אינו מסוגל להתקדם ללא חומר‬ ‫א‪.‬‬

‫‪.80dB‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הסטודנטית שומעת שני גלים יחד‪ .‬מהקולן (דופלר)‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪f obs =f o‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫‪vs‬‬
‫‪v s −v o‬‬ ‫(‬
‫‪=1024‬‬
‫‪343‬‬
‫‪343−5‬‬ ‫)‬
‫‪=1039 Hz‬‬

‫והגל מהקולן השני ‪.f=1024Hz‬‬

‫תדירות הפעימות תהיה‬
‫‪∆ f =f obs '−f =1039−1024=15 Hz‬‬
 ‫‪ .10‬שאלה‪:‬‬

‫תשובות‪:‬‬

‫לנקודה ‪ .A‬בנקודה ‪ B‬המשרעת מיד אחרי שצולמה התמונה יורדת מתחת לאפס‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ T=10s, f=1/T=0.1Hz, λ=2*0.1m=0.2m‬כי מחזור שלם כולל שתי נקודות צומת‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪.v= λf=0.2m*0.1Hz= 0.02m/s. A=6cm=0.06m‬‬

‫גלים אלקטרומגנטיים‬

‫‪ .11‬מקרינים ‪ 2‬סדקים‪ ,‬שהמרחק ביניהם הוא ‪ ,d = 0.02mm‬באור מונוכרומטי בעל אורך גל ‪ . 560nm = λ‬מקור‬
‫האור נמצא בדיוק על האנך האמצעי לקטע המחבר את שני הסדקים‪ .‬במרחק ‪ L = 2.5m‬מהסדקים נמצא‬
‫מסך‪ ,‬ועליו מתקבלת תמונת התאבכות‪.‬‬
‫מהו גל רוחבי? תנו דוגמא‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מצא את הזווית לפס האור הראשון‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מצא את המרחק מהמרכז לפס החושך השני‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫תשובות‪:‬‬
‫גל שההפרעה מתקדמת בו בניצב לכיוון התקדמות הגל‪ .‬למשל‪ ,‬גלי מיקרו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪−9‬‬
‫‪m λ 560 ∙10 m‬‬
‫=‪ ,sin θ‬כלומר הזווית היא ‪.1.6⁰‬‬ ‫=‬ ‫‪−3‬‬
‫‪=0.028‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪0.02 ∙10 m‬‬
 ‫‪1‬‬
‫‪(m+ ) λ‬‬ ‫‪−9‬‬
‫¿ ‪ X‬ולכן‬ ‫‪2‬‬
‫=‬
‫בזוויות קטנות ‪ tan~sin‬ולכן ‪1.5∙ 560 ∙10 m‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪0.02 ∙ 10−3 m‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(m+ ) λ‬‬ ‫‪−9‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1.5 ∙560 ∙ 10 m‬‬
‫¿‪X‬‬ ‫=‪L‬‬ ‫‪∙2.5 m=0.105 m‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪0.02∙ 10−3 m‬‬

‫‪ .12‬מקור אור לבן וקווי מכוסה בחציו במסנן (פילטר) כחול‪ ,‬ובחציו במסנן אדום‪.‬‬
‫האור היוצא משני המסננים עובר דרך שני סדקים צרים מאוד‪ ,‬הנמצאים במרחק ‪ d=0.01mm‬זה מזה‪ ,‬ופוגע במרקע לב‬
‫הנמצא במרחק ‪ L = 1.2m‬מהסדקים (ראה תרשים א)‪.‬‬
‫על המרקע מתקבלת תבנית התאבכות בשני צבעים ‪ A‬ו‪-‬‬
‫‪ ,B‬כמתואר בתרשים ב‪.‬‬

‫ידוע כי כחול‪ < λ‬אדום‪ λ‬האם צבע ‪ A‬הוא אדום או כחול?‬ ‫א ‪.‬‬
‫נמק‪.‬‬
‫אורך הגל האדום הוא ‪ .λ=640nm‬מה המרחק מהמרכז‬ ‫ב‪.‬‬
‫לפס האור השלישי?‬
‫ג‪.‬‬

‫תשובות‪:‬‬

‫צבע ‪ A‬הוא אדום כיון שככל שאורך הגל גדול יותר הזווית‬ ‫א‪.‬‬
‫למקסימומים גדולה יותר‪.‬‬
‫‪∆x λ‬‬
‫‪ .‬פה המרחק הוא פי ‪ 3‬מהמרחק בין‬ ‫אפשר לקחת את הנוסחא למרחק בין מקסימומים קרובים‪= :‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪L d‬‬
‫‪3 λL 3∗640∗10−9∗1.2‬‬
‫=‪∆ x‬‬ ‫=‬ ‫מקסימומים קרובים ולכן ‪=0.23 m‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪0.01∗10−3‬‬

‫‪ .13‬מקרינים ‪ 2‬סדקים‪ ,‬שהמרחק ביניהם הוא ‪2mm‬־‪ ,d = 8∙I0‬באור מונוכרומטי בעל אורך גל ‪ .640nm = λ‬מקור‬
‫האור נמצא בדיוק על האנך האמצעי לקטע המחבר את שני הסדקים‪ .‬במרחק ‪ L = 5m‬מהסדקים נמצא‬
‫מסך‪ ,‬ועליו מתקבלת תמונת התאבכות‪ .‬להלן חלק מתמונת ההתאבכות שהתקבלה סביב פס האור המרכזי‬
‫שעל המסך(פס האור המרכזי ממוקם ב ‪.x( = 0‬‬

‫מצא את המרחק ‪.x1,‬‬ ‫א‪.‬‬

‫מצא את הזווית לפס האור שנמצא במיקום ‪ xl‬בשתי דרכים ‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תוך שימוש בנוסחה ‪.d sin α =nλ‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪X‬‬
‫תוך שימוש בנוסחה =‪tan α‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪L‬‬
‫מצא את המרחק ‪x2 .‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מהו הפרש הדרכים בין המרחקים‪ ,‬שעושים הגלים מהסדקים לפס החושך הנמצא במיקום ? ‪x2‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫תשובות‪:‬‬
 ‫‪∆x λ‬‬
‫‪ .‬פה‬ ‫‪ X1‬הוא פס האור השני מהמרכז ‪ .m=2‬אפשר לקחת את הנוסחא למרחק בין מקסימומים קרובים‪= :‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪L d‬‬
‫‪2 λL 2∗640∗10−9∗5‬‬
‫=‪∆ x‬‬ ‫=‬ ‫המרחק הוא פי ‪ 2‬מהמרחק בין מקסימומים קרובים ולכן ‪=0.08 m‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪0.08∗10−3‬‬
‫‪m λ 2∗640 ∙ 10−9 m‬‬
‫‪ ,‬כלומר הזווית היא ‪.0.92⁰‬‬‫‪sin‬‬ ‫=‪θ‬‬ ‫=‬ ‫א‪=0.016 .‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪0.08 ∙ 10−3 m‬‬
‫‪x 0.08 m‬‬
‫= =‪ , tan θ‬כלומר הזווית היא ‪.0.92⁰‬‬ ‫ב‪=0.016 .‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪5m‬‬
‫‪ x2‬הוא החושך החמישי מהמרכז ולכן שייך ל‪( m=4‬הראשון שייך ל‪ )m=0‬ולכן‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(m+ ) λ‬‬ ‫‪−9‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4.5∙ 640 ∙10 m‬‬
‫¿‪x2‬‬ ‫=‪L‬‬ ‫‪∙5 m=0.18 m‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪−3‬‬
‫‪0.08 ∙ 10 m‬‬

‫‪ .14‬נתון‬

‫תשובות‪:‬‬

‫מהירותם היא מהירות האור ולכן‪ :‬מקסימלי יתקבל עבור תדר מינימלי‪λmax=v/fmin=3*108/ -‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ .109=0.3m‬ואורך הגל המינימלי יהיה ‪.λmin=v/fmax=3*108/(300*109)=0.1mm -‬‬
‫(‪ )1‬לא‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪)2‬לא‬
‫(‪ )3‬כן‬
‫(‪ )4‬לא‬
‫הפרש הדרכים אפס (משולש שווה שוקיים)‬ ‫ג‪.‬‬
 ‫‪λL 0.012 m∗10 m‬‬
‫=‪∆ x‬‬ ‫=‬ ‫מקסימום ראשון ‪=4 m-‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪0.03 m‬‬
 ‫אופטיקה גיאומטרית והעין‬

‫‪ .15‬שאלה‪:‬‬

‫תשובות‪:‬‬

‫‪ .2‬בנקודה ‪ A‬זהו רדיוס במעגל‪ -‬מגיע בדיוק במאונך למשיק למעגל‪ -‬זווית הפגיעה‬ ‫א‪.‬‬
‫שווה אפס ולכן גם זווית השבירה אפס‪.‬‬
‫‪ .3‬זווית ‪ β‬מייצגת זווית שבירה בחומר שאינו אוויר כלומר מקדם השבירה בו גדול‬
‫יותר ולכן הזווית קטנה יותר‪.‬‬
‫חלוקת ציר ‪ Y‬בציר ‪ X‬נותנת ‪.n=2‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לא רלוונטי למבחן‪ .‬בכל מקרה‪.v=c/n=150,000km/s ,‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫זווית קריטית תהיה במעבר מהחומר לאוויר והיא ‪θc =sin−1 =30 ⁰‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ .16‬לאייל יש קוצר ראייה‪ .‬הנקודה הרחוקה ביותר בה עדיין הוא רואה ברור היא ‪ .1m‬כדי לתקן את קוצר הראייה‬
‫מתכננים לו משקפיים‪.‬‬
‫איפה נמצאת הרשתית של אייל? מה תפקיד הרשתית?‬ ‫א‪.‬‬
‫מה הבעייה במערכת הראייה של אייל?‬ ‫ב‪.‬‬
‫מה עוצמת העדשה של המשקפיים שצריך לתכנן כדי לראות ברור עצם במרחק גדול מאוד‬ ‫ג‪.‬‬
 ‫(אינסופי)? הניחו כי המשקפיים ממש צמודים לעין (המרחק בין הקרנית למשקפיים הוא אפס)‪.‬‬

‫תשובות‪:‬‬

‫הרשתית נמצאת בצידה האחורי של העין ומשמשת כמסך עליו נוצרת התמונה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫שם נמצאים התאים הרגישים לאור ותאי העצב‪.‬‬
‫אייל לא מצליח למקד את התמונה על הרשתית עבור עצמים במרחק יותר ממטר‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫כי מערכת הראייה שלו ממקדת חזק מדי‪ .‬התמונה נוצרת לפני הרשתית במקום‬
‫עליה‪.‬‬
‫מרחק הדמות עבור המשקפיים צריך להיות ‪ d i=−1m‬עבור אובייקט‬ ‫ג‪.‬‬
‫במרחק ∞ ≈ ‪ .d o‬ולכן‪,‬‬
‫‪1 1 1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‪P‬‬ ‫‪+ = +‬‬ ‫‪=0−1=−1 D‬‬
‫‪d o d i ∞ −1 m‬‬

‫‪ .17‬שאלה‪:‬‬
 ‫תשובות‪:‬‬

‫לפי חוק סנל ¿=‪ n2 sin θ2 n1 sin θ1‬כאשר כאן ‪ n2=1‬כי האדם באוויר ו‪.n1=1.27‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪n2‬‬ ‫‪1‬‬
‫ןלכן ‪.θ1=37°‬‬ ‫=‪sin θ2‬‬ ‫מכאן ¿=‪sin50 sin θ1‬‬
‫‪n1‬‬ ‫‪1.27‬‬
‫‪. s=tan θ1∗h=0.24 m‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪h' =s /tan θ2=0.2 m .2‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ .1‬החזרה פנימית מלאה מתרחשת כאשר לפי חוק סנל זווית השבירה צריכה לצאת יותר מ‪90‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫מעלות‪ .‬מתקיימת במעבר מחומר בעל מקדם שבירה גבוה למקדם שבירה נמוך יותר‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪θc =sin−1‬‬ ‫‪ .2‬זוהי הזווית הקריטית במעבר מהחומר לאוויר והיא ‪=51.9 ⁰‬‬
‫‪1.27‬‬

‫‪ .18‬שאלה‪:‬‬

‫תשובות‪:‬‬

‫העדשה מרכזת‪ .‬זו הדרך היחידה לקבל דמות ממשית‬ ‫א‪.‬‬

‫' ‪−d i‬‬ ‫‪−d i‬‬
‫‪ m= d =−4‬מכאן ‪ .di=4do‬עבור ‪ m= d ' =4 do'=do-0.1m‬כלומר ‪di'=-‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫¿ ‪1 =¿ +‬‬
‫‪f di‬‬ ‫‪do‬‬ ‫)‪ .(do-0.1‬מציבים פעמיים בנוסחת העדשות ‪:‬‬
‫ומקבלים‪f=20cm :‬‬
‫תמונה ממשית ניתן לקבל על מסך והיא הפוכה‪ .‬תמונה מדומה ניתן לראות רק כהמשכי‬ ‫ג‪.‬‬
‫קרניים והיא ישרה‬

‫‪ .19‬שאלה‪:‬‬

‫תשובות‪:‬‬
 ‫‪hi −d i‬‬
‫=‪ . m‬נתון מרחק העצם ולכן‬ ‫=‬ ‫האפשרויות הן דמות ישרה או הפוכה‪=2∨−2 .‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ho d o‬‬
‫¿ ‪1 1 =¿ 1 +‬‬
‫ונקבל‪:‬‬ ‫ההגדלה תתן את מרחק השמות‪ .‬נציב ב‬
‫‪f di‬‬ ‫‪do‬‬
‫עבור דמות ישרה (מדומה) עבורה ההגדלה שווה ‪ 2‬נקבל ‪ .f=1.2m‬עבור דמות הפוכה (אמיתית)‬
‫עבורה ההגדלה שווה ‪ -2‬נקבל ‪.f=0.4m‬‬
‫שרטוט‬ ‫ב‪.‬‬
‫עבור העדשה בעלת מרחק המוקד הארוך יותר‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫תשובות‪:‬‬
 ‫מבנה האטום ואפקט פוטואלקטרי‬

‫‪ .20‬שאלה‪:‬‬

‫תשובות‪:‬‬

‫‪hc 1240‬‬
‫=) ‪ E( eV‬ולכן ‪.λ=1240/150=8.23eV‬‬ ‫≅‬ ‫א‪.‬‬
‫‪λ‬‬ ‫‪λ‬‬
‫האנרגיה הדרושה ליינון במקרה זה היא ‪ . 13.6eV‬האנרגיה של הפוטון האנרגטי‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪hc 1240‬‬
‫≅ =‪ E‬קטנה ממנה ולכן לא יהיה יינון‪.‬‬ ‫ביותר בתחום היא ‪=12.4 eV‬‬
‫‪λ 100‬‬
 ‫‪ .21‬שאלה‪:‬‬

‫תשובות‪:‬‬

‫א‪ .‬גרף ‪ .b‬עד אורך גל מסוים האנרגיה שנותרת לאלקטרונים יורדת ‪KE e =hc / λ−BE‬‬
‫ויש אורך גל מקסימלי שמשחרר אלקטרונים‪.‬‬
‫‪ BE=E‬בנקודה זו ולכן ‪.BE=1240/λ=1240/620=2eV‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ .22‬שאלה‪:‬‬

‫תשובות‪:‬‬

‫‪.E1=-13.6Ev, E2= -3.4eV, E3=-1.51eV , E4=-0.85eV‬‬ ‫א‪.‬‬

‫שרטוט‬ ‫ב‪.‬‬
 ‫הפרש האנרגיה בין הרמות‪.10.2eV -‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪.λ=1240/10.2=121.6nm‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫‪n f ni‬‬ ‫(‬ ‫)‬‫‪7 1‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1 1‬‬
‫∞ ‪ λ =R 2 − 2 =1.097 ∙10 m ∙ 2 −‬ומכאן אורך הגל המתקבל הוא ‪.364.6nm‬‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫ה‪.‬‬

‫‪ .23‬לפנינו חומר דמוי מימן (רמות האנרגיה של אטום דמוי מימן)‪ .‬בעל ‪ Z‬פרוטונים בגרעין ‪.‬‬
‫א‪ .‬שרטטו איכותית את רמות האנרגיה‪ .‬איזו רמת אנרגיה שייכת לאלקטרון הכי קרוב לגרעין ואיזו להכי רחוק?‬
‫כדי להוציא את האלקטרון הנותר דרושה אנרגיה של ‪ .54.4eV‬מהו מספר הפרוטונים בגרעין?‬ ‫ב‪.‬‬
‫מאירים את החומר באורך גל של ‪ .20nm‬האם הפוטון יצליח לעקור את האלקטרון מהגרעין?‬ ‫ג‪.‬‬

‫תשובות‬

‫הרמה הכי נמוכה שייכת לאלקטרון הכי קרוב והגבוהה להכי רחוק‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫‪−13.6 eV ∙ Z‬‬
‫= ‪ .n=1 . En‬מכאו‪.z=2 ,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪n‬‬

‫כן‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪1240‬‬
‫=‪E ph‬‬ ‫‪=62 eV >54.4 eV‬‬
‫‪20‬‬
 ‫‪ .24‬שאלה‪:‬‬

‫תשובות‪:‬‬

‫‪ – KE e =hf −BE‬האנרגיה הקינטית של האלקטרון היא אנרגית הפוטון פחות מספר קבוע‪ .‬אנרגית‬ ‫א‪.‬‬
‫הפוטון ליניארית בתדר ולכן כך גם האנרגיה הקינטית‪.‬‬
‫‪ .1‬אנרגית הקשר היא האנרגיה הדרושה להוציא את האלקטרון מהמתכת לגמרי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ .2‬תדירות הסף היא התדירות המינימלית שעוקרת אלקטרון מהמתכת‪.‬‬
 ‫(‪.BE=-KE~1.8eV )1‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫(‪.f=4.5*1014Hz )2‬‬
‫(‪ )3‬ניקח את הנקודה בה האנרגיה הקינטית שווה לאפס‪ .‬בנקודה זו ‪ BE=hf‬ולכן ‪ .h=6.4*10‬קיבלנו‬
‫‪-34‬‬

‫מספר קרוב לקבוע בנוסחאות‪.‬‬

‫‪ .25‬שאלה‪:‬‬

‫תשובות‪:‬‬

‫לאלקטרון הפוגע אין מספיק אנרגיה ליינן‪ .‬לעומת זאת הוא יכול לעורר את האלקטרון באטום המימן‬ ‫א‪.‬‬
‫לרמה הראשונה‪ ,‬דבר הדורש ‪ .13.6eV-3.4eV=10.2eV‬משאיר אנרגיה קינטית של ‪ 0.8eV‬לאלקטרון‬
‫הפוגע‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי הפרשי הרמות לא מתאימים והפוטון צריך להעביר את האנרגיה בשלמותה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫יינון ידרוש עקירת האלקטרון מרמת היסוד ולכן האנרגיה הקינטית המינמלית היא ‪.13.6eV‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ .2‬ייפלטו שלושה‪ -‬מעבר מ‪ 4‬ל‪ 4 ,3‬ל‪ 2‬ו‪ 4‬ל‪.1‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪λ41=1240‬‬ ‫‪λ43=1240/(1.5-0.83)=1851nm, λ42=1240/(3.4-0.83)=482.5nm, .3‬‬
‫‪/(13.6-0.83)=97.1nm‬‬
‫‪ .4‬רק ‪.λ42‬‬