‫רום יעקוביאן‬

‫חשמל ומגנטיות‬
‫מספר קורס‪86-120-04 :‬‬
‫שם המרצה‪ :‬פרופ' נדב שנרב‬
‫ציון‪ 80% :‬מבחן‪ 5% ,‬ש‪.‬ב‪ 15% .‬בחנים ‪ 2‬מתוך ‪ 3‬לא מגן!‬

‫‪3/3/22‬‬
‫סדר הלמידה בקורס‪ :‬סדר התגליות ‪ /‬החידושים הטכנולוגיים מבחינה היסטורית‪.‬‬
‫חוק קולון‪:‬‬
‫‪F1,2=kq1q2/r2*r^1,2‬‬
‫כאשר ‪ q‬הוא המטען‪ r ,‬הוא המרחק ו‪ k-‬קבוע‪.‬‬
‫ביח' ‪.k=9*109m3kg/s2c2 ,MKSA‬‬
‫לעיתים משתמשים בקבוע אחר – הקבוע הדיאלקטרי של הריק‪ε0=8.85*10 :‬‬
‫‪-‬‬‫‪12‬‬

‫מתקיים‪k=1/4πε0 :‬‬
‫כידוע‪ ,‬באטומים יש גרעין המורכב מנויטרונים ללא מטען ופרוטונים בעלי מטען חיובי‪ ,‬סביבו נמצאים‬
‫אלקטרונים בעלי מטען שלילי‪.‬‬
‫רדיוס גרעין האטום קטן ב‪ 5-‬סדרי גודל מרדיוס כל האטום‪.‬‬
‫הכוחות הגרעיניים הם כל כך קצרי טווח‪ ,‬שהם פועלים רק בגרעין האטום‪.‬‬
‫מטען האלקטרון‪ ,‬לפי ניסוי מיליקן‪e=-1.6*10-19c :‬‬
‫לכל חומר יש מטען בכפולות של מטען זה‪ ,‬כלומר אין מטען של חצי אלקטרון )מעבר לחלקיקים תת‪-‬‬
‫אטומיים‪ ,‬כמו קווארקים(‪.‬‬
‫כוח שיורי‪ :‬כוח שפועל בין שני גופים נייטרלים‪ ,‬שבעצם חלק אחד שלהם יותר חיובי וחלק אחר יותר‬
‫שלילי )כמו למשל במולקולות מים‪ ,‬שאטומי המימן יותר חיוביים ואטום החמצן יותר שלילי‪ ,‬ואז יש‬
‫משיכה בין המימנים של אחד לחמצן של אחר‪ .‬האלקטרון המשותף בעצם נמצא יותר בסביבה של‬
‫מימן ופחות בשל החמצן(‪.‬‬
‫עקרון הסופרפוזיציה‪:‬‬
‫אם ‪ q1‬דוחה את ‪ q2‬ו‪ q3-‬מושך את ‪ ,q2‬אז הכוח הכולל הוא חיבור וקטורי שלהם )לא תמיד עקרון‬
‫זה מתקיים‪ ,‬אך נוכל להניח זאת עד ליחסות(‪.‬‬
‫עבודה‪:‬‬
‫‪W=∞∫r-kqQ/r'2 dr'=kqQ/r‬‬
‫בעבודה זו‪ ,‬נרצה שהאנרגיה הקינטית תהיה אינפיניטסימלית‪ .‬נזניח אותה‪ ,‬ונקבל שזה בערך‬
‫הפוטנציאל שלנו כשנקרב מאינסוף את החלקיק‪i‬‬
‫האנרגיה של כל המערכת )הרבה מטענים(‪.U=0.5Σi≠j kqiqj/rij :‬‬
‫החצי נועד כדי למנוע ספירה פעמיים )אם נחליף בין ‪ i‬ל‪.(j-‬‬
‫העבודה פה מוגדרת בעצם בתור העבודה נעשית על המערכת‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬אם ניקח רצף חד‪-‬מימדי של אטום חיובי שמשני צדדיו אטומים שליליים שמשני צדדיהם‬
‫אטומים חיוביים ש‪ ...‬ואז נקבל‪U=-2kq2/r+2kq2/2r-…=-2kq2/r*[1-1/2+1/3- :‬‬
‫‪1/4+…]=2ln(2)*kq2/r‬‬
‫אם זה היה רק חיוביים‪ ,‬הטור לא היה מתכנס )הרמוני רגיל במקום מתחלף( ואז הגביש היה מתפזר‬
‫לכל עבר‪.‬‬

‫שדה‪:‬‬
‫שדה סקלרי‪ :‬פו' שמכניסים לה וקטור מיקום במרחב )קואורדינטות( ומקבלים סקלר‪ ,‬כמו למשל טמפ'‬
‫כתלות במיקום במרחב‪.‬‬
‫שדה וקטורי‪ :‬אותו דבר רק שמקבלים וקטור‪ ,‬כמו המהירות כתלות במיקום במרחב‪.‬‬
‫שדה חשמלי‪:‬‬
‫מטען בוחן‪ -‬המטען עליו אנו בודקים את השדה‪ .‬נשתמש תמיד במטען של ‪.+1c‬‬
‫נק' הראשית של שדה עם מטען חיובי )כל החצים יוצאים החוצה( נקרא מקור ‪Source -‬‬
‫נק' המרכז של שדה עם מטען שלילי )כל החצים נכנסים פנימה( נקרא שקע – ‪Sink‬‬
‫^‪E(x,y,z)=kq/r2*r‬‬
‫מרגע זה ואילך‪ ,‬נתרכז בקורס בעיקר בשדות ובקושי נדבר על כוחות‪.‬‬
‫מקל דיפול‪:‬‬
‫מקל דיפול הוא מקל שבקצהו אחד מטען חיובי ובקצהו השני שלילי ]באותו גודל‪ ,‬כי המטען הכולל‬
‫חייב להיות אפס[‪.‬‬
‫נקבע את המקל על ציר ה‪ ,z-‬ואת הראשית באמצע בין החלקיקים – במרחק ‪ d‬מכל אחד מהם‪.‬‬
‫‪Ez=kq/(z-d)2-kq/(z+d)2‬‬
‫נניח ‪ ,z>>d‬ואז ‪Ez=kq/z *[1/(1-d/z) -1/(1+d/z)2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נסמן ‪ ε=d/z~0‬ונפתח טור טיילור ‪(1-ε)-2=1+2ε+3ε2+...‬‬

‫‪Εz=kq/z2*[(1+2d/z+3d2/z2)-(1-2d/z+3d2/z2)]=4kqd2/z3‬‬
‫דראפול‪ -‬ריבוע‪ ,‬אוקטופול‪ -‬קוביה‪ ,‬מונופול‪ -‬מטען יחיד )‪ 0‬מימדים(‪.‬‬
‫מומנט דיפול‪ p,d) p=2dq :‬וקטורים ו‪ q-‬סקלר(‪.‬‬
‫מטען רציף‪:‬‬
‫מוסכמה‪λ=Q/l, σ=Q/A, ρ=Q/V :‬‬
‫‪ .1‬מוט עם אורך ‪ l‬ומטען רציף ואחיד ‪.Q‬‬
‫נסתכל על ‪ Δx‬מהמוט‪.‬‬
‫עבור נק' כללית ‪ h‬על הישר של המוט‪:‬‬
‫‪ΔΕ=kλΔx/(h-x)2‬‬
‫)‪E=limΔX→0ΣΔE=kλ-l/2∫ dx/(h-x) =kλ(4l/(4h2-l2‬‬
‫‪l/2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ .2‬טבעת בעובי זניח )כשמישור הטבעת הוא ‪.(xy‬‬

‫‪λ=Q/2πR‬‬
‫‪Q=0∫2π λRdθ=2πRλ‬‬
‫‪ΔΕ=λRΔθ/(R2+z2)*z/sqrt(R2+z2)=λRzΔθ/(R2+z2)1.5‬‬
‫‪0∫2πΔΕdθ=2πλRzk/(R2+z2)1.5=kQz/(R2+z2)1.5‬‬

‫‪ .3‬דסקה בעובי זניח )במישור ‪.(xy‬‬

‫‪σ=Q/πR2‬‬
‫‪Sring=2πrΔr‬‬
‫‪Qring=σ2πrΔr‬‬
‫‪ΔΕ=kzσ2πrΔr/(r2+z2)1.5‬‬
‫])‪Ez=0∫R kzσ2πrΔr/(r2+z2)1.5=kz2πσ[1/|z|-1/sqrt(R2+z2‬‬
‫נניח ‪ .0<z<<R‬נרצה ‪ ,z→0‬ובאותה מידה נוכל לעשות ∞→‪R‬‬
‫|‪Ez=2kπσ*z/|z‬‬
‫‪ :z=0‬נק' אי‪-‬רציפות של ‪.Ez‬‬
‫‪10/3/22‬‬
‫שטף ‪:Flux -‬‬
‫נניח עיר שיש לה ‪ 3‬כבישים שנכנסים אליה‪ .‬אם יש למשל ‪ 430‬מכוניות שנכנסות כל יום ו‪400-‬‬
‫שיוצאות‪ ,‬אז השטף הוא ‪ -30‬וחייבת להיות משחתה בתוך העיר כך שמכוניות מושמדות‪ .‬השטף יהי‬
‫זהה אם נבדוק לאחר התפצלות של אחד הכבישים בשני הכבישים החלופיים‪.‬‬
‫שטף של מים‪j=ρ*v :‬‬
‫]‪ j[kg/m‬צפיפות הזרם‪ ρ ,‬צפיפות המים ו‪ v-‬המהירות‪.‬‬
‫אם יש פלטה שמים שוטפים אליה‪ ,‬אז השטף‬
‫הוא‪ φ=(j*n^)*s :‬כאשר ‪ j‬וקטור‪ ,‬ו‪ n^-‬מאונך לפלטה כלפי חוץ‪.‬‬
‫‪φ=∯j*n^ ds‬‬
‫זהו אינטגרל משטחי על משטח סגור‪.‬‬
‫השטף לא תלוי במיקום הבדיקה אותה מוסיפים לסכימה‪ ,‬כמו במכוניות‪.‬‬
‫שטף בשדה חשמלי‪:‬‬
‫במקרה של כדור‪φ=∯Ε*n^ds=kq/r2*4πr2=9/ε0 :‬‬
‫השטף לא תלוי ברדיוס! )מצטמצם(‬
‫חוק גאוס‪φ=∯Ε*n^ ds=Qin/ε0 :‬‬
‫דוגמה‪ :‬משטח אינסופי‪.‬‬
‫מטעמי סימטריה‪ ,‬כיוון השדה הוא למעלה מעל המשטח ולמטה מתחת למשטח‪.‬‬
‫נתבונן בפחית מאונכת למשטח כך שהמשטח בדיוק באמצעה‪.‬‬
‫הפחית מורכבת ממכסה עליון‪ ,‬מכסה תחתון וגוף‪.‬‬
‫הגוף מאונך למשטח‪ ,‬ולכן לא משפיע‪.‬‬
‫מכסה עליון‪Ez*πr2 :‬‬
‫מכסה תחתון‪Ez*πr2 :‬‬
‫‪φ=2Εzπr2=πr2σ/εc‬‬
‫‪Ez=σ/2ε0‬‬
‫כיצד לחשב שדה מעל חוט אינסופי?‬
‫בהרצאה שעברה חילקנו לקציצים את החוט ובדקנו את התרומה לשדה‪.‬‬
‫חישבנו‪ΔΕ=kλr*Δx/(x2+r2) :‬‬
‫ובאינטגרל ממינוס אינסוף לאינסוף‪.E=λ/2πε0r :‬‬
‫כעת עם חוק גאוס‪ :‬נסתכל על פחית שהחוט עובר במרכזה דרך המכסים‪.‬‬
‫חוק גאוס‪φ=2πrhEr=hλ/ε0 -‬‬
‫‪Εr=λ/2πrε0‬‬
‫קליפה כדורית‪:‬‬
‫‪4πr2Er=Qin/ε0‬‬
‫‪Er=Q/4πr2ε0‬‬
‫עבור כדור פנימי )‪ (1‬וכדור חיצוני )‪(2‬‬
‫‪Q2=Q‬‬
‫‪Er(2)=Q/4πr2ε0‬‬
‫‪Q1=0‬‬
‫‪Er(1)=0/…=0‬‬
‫*יש קפיצה כי הנחנו שעובי הקליפה אינפיניטסימלי‪ .‬אם ניקח את העובי בחשבון‪ ,‬נקבל רציפות של‬
‫השדה‪.‬‬
 ‫משוואות מקסוול )‪:(Maxwell‬‬
‫ישנן ‪ 4‬משוואות המהוות את הבסיס לחשמל‪.‬‬
‫לכולן יש ניסוח אינטגרלי וניסוח דיפרנציאלי‪.‬‬
‫כמעט עד סוף הקורס‪ ,‬נתבונן בצורה האינטגרלית‪.‬‬
‫חוק גאוס‪ ,‬הוא המשוואה הראשונה של מקסוול‪.‬‬
‫נתבונן בקובייה )אינפיניטסימלית( שמקצועותיה ‪ ,Δx,Δy,Δz‬כך שצלעותיה מקבילות לצירים ואחד‬
‫הקודקודים בראשית‪.‬‬
‫נביט בפאה שעל מישור ‪ .yz‬ההשפעה של השדה בשטף היא של רכיב ‪ x‬בלבד‪ ,‬כי הוא המאונך‬
‫לפאה‪.‬‬
‫‪ΔxΔyΔz*∂E/∂x =φ=-Ε(x=0)ΔyΔz+E(x=Δx)ΔyΔz‬‬
‫‪E(Δx)=E(0)+∂E/∂x*Δx‬‬
‫נחזור לתיבה המלאה‪φ=ΔxΔyΔz(∂Ex/∂x+∂Ey/∂y+∂Ez/∂z)=ρ*ΔxΔyΔz/ε0 :‬‬
‫‪ρ/ε0=(∂Ex/∂x+∂Ey/∂y+∂Ez/∂z)=∇.Ε‬‬
‫∇‪ -‬דיברגנץ )קלט‪ :‬שדה וקטורי‪ ,‬פלט‪ :‬שדה סקלרי(‬
‫)^‪E=kq/r3*r=kq/(x2+y2+z2)3/2*(xx^+yy^+zz‬‬
‫‪Ex=kqx/(x2+y2+z2)3/2‬‬
‫‪∂Ex/∂x=kq/(x2+y2+z2)-3kqx2/(x2+y2+z2)5/2‬‬
‫‪∇.Ε=3kq/(x +y2+z2)3/2-3kq(x2+y2+z2)/(x2+y2+z2)5/2=0‬‬
‫‪2‬‬

‫בכל מקום במרחב‪ ,‬המטען הוא אפס‪ ,‬מלבד בראשית בה לא ניתן לגזור )חילוק באפס(‪.‬‬
‫אם יש מטען בראשית‪ ,‬אז בכל מקום אחר אין מטען‪.‬‬
‫חוק גאוס‪ ,‬הוא גם משוואת האלקטרוסטטיקה הראשונה )אך נכון גם באלקטרודינמיקה(‪.‬‬
‫משוואת האלקטרוסטטיקה השנייה )לא תקפה לאלקטרודינמיקה‪ ,‬ואינה אחת ממשוואות מקסוול(‪:‬‬
‫ניקח מסלול סגור של חלקיק‪ .‬נחלק אותו לקציצים באורך ‪ ,Δl‬ובכל קציץ נוציא משיק‪ E .‬בכיוון רדיאלי‪,‬‬
‫מאונך לו‪.‬‬
‫‪dw=qE*dl=q∮Edl=0‬‬
‫באלקטרודינמיקה‪ ,‬הזוויות בין השדה אינו מאונך למשיק‪ ,‬מה שיפגע במשוואה‪.‬‬
‫הוכחנו‪ -∇) ∇xE=0 :‬קרל‪(curl/‬‬
‫*בעצם הוכחנו )בסטטיקה( שכוח חשמלי הוא כוח משמר‪.‬‬
‫זה נכון עבור שדה סטטי‪ ,‬כלומר בלתי‪-‬תלוי בזמן‪.‬‬

‫| ^‪| x^ y^ z‬‬
‫| ‪∇xE= | ∂x ∂y ∂z‬‬
‫‪|Εx‬‬ ‫‪Ey‬‬ ‫|‪Ez‬‬
 ‫פוטנציאל חשמלי‪:‬‬
‫כמו שכוח הוא בין שני מטענים ושדה הוא הכוח שהיה פועל על מטען ‪ +1c‬אם היה שם‪ ,‬כך גם‬
‫אנרגיה ופוטנציאל‪.‬‬
‫נסמן פוטנציאל ב‪.V-‬‬
‫‪U=kq1q2/r, V≡kq1/r‬‬
‫מילה נרדפת לפוטנציאל היא מתח‪ ,‬והיח' הן וולט‪.‬‬
‫‪Ex=-∂v/∂x‬‬
‫‪Ey=-∂v/∂y‬‬
‫‪Ez=-∂v/∂z‬‬
‫‪E=-(x^∂v/∂x+y^∂v/∂y+z^∂v/∂z)=-∇v‬‬
‫)פה ה‪ ∇-‬הוא גרדיאנט(‪.‬‬
‫‪,‬מעל טבעת )במישור ‪:(xy‬‬
‫)‪V(z)=kQ/sqrt(R2+z2‬‬
‫‪Ez=-∂V/∂z=0.5kQ*2z/(R2+z2)3/2=kQz/(R2+z2)1.5‬‬
‫*בגלל שחישבנו רק על ציר ‪ ,z‬אפשר לגזור אך ורק לפי ‪.z‬‬
‫*משוואות מקסוול בסיסיות יותר מחוק קולון‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אפשר לחשב את ‪ Ex‬ושאר הקרטזיים ואת ‪ Er‬בכדורית וגלילית‪ ,‬אך לא ניתן לעשות‬
‫‪ , Eθ=-∂v/∂θ‬מטעמי יחידות )שדה ביח' וולט למטר‪ ,‬ולא וולט לרדיאן(‪.‬‬
‫‪V(r>R)=-∫kQ/r2*dr=kQ/r+c1 ← Er(r>R)=kQ/r2‬‬
‫‪V(r<R)=c2 ← Er(r<R)=0‬‬
‫ניקח את הקבוע כך שבאינסוף הפוטנציאל מתאפס‪.‬‬
‫המתח בהכרח רציף‪ ,‬אחרת נקבל שדה אינסופי וזה לא יכול להתקיים‪.‬‬
‫אם למשל ‪ V‬מתבדר באינסוף )דוגמה‪ ,(V=ln(r)+c :‬אז יהיה לא נוח להגדיר ‪ .V(∞)=0‬לכן במקרה‬
‫כגון זה כדאי להגדיר ‪.V(R)=0‬‬
‫‪24/3/22‬‬
‫גאוס בכדור – פוטנציאל ואנרגיה‪:‬‬
‫נתבונן בכדור ברדיוס ‪ a‬ומטען ‪ Q‬בצפיפות אחידה‪.‬‬
‫‪ρ=3Q/4πa3‬‬
‫הזוויות לא משפיעות בכדור ולכן יש סימטריה כדורית‪ .‬לכן נוכל להשתמש בחוק גאוס‪.‬‬
‫מחוק גאוס‪4πr2E(r>a)=Q/ε0 :‬‬
‫‪E(r>a)=Q/4πε0r2=kQ/r2‬‬
‫‪4πr2E(r<a)=Q/ε0*r3/a3‬‬
‫‪E(r<a)=kQr/a3‬‬
‫נחשב פוטנציאל‪Er=-∂V/∂r :‬‬
‫‪V=-∫Erdr‬‬
‫‪V(r>a)=-∫kQ/r *dr=kQ/r+c1‬‬
‫‪2‬‬

‫‪V(r<a)=-∫kQr/a3*dr=kQr2/2a3+c2‬‬
‫נגדיר ‪ .V(∞)=0‬לכן ‪.c1=0‬‬
‫הפוטנציאל צריך להיות רציף‪ ,‬ולכן ‪c2-kQa2/2a3=kQ/a‬‬
‫‪c2=3kQ/2a‬‬
‫כמה אנרגיה היה צריך להשקיע כדי לבנות את המערכת?‬
‫נרכיב את הכדור משכבות של קליפות כדוריות‪.‬‬
‫ניקח כדור בגודל אינפיניטסימלי במרכז‪ ,‬בשלב זה עוד אין השקעת אנרגיה‪.‬‬
‫לאחר מכן נצפה אותו בשכבה דקה של מטען‪ .‬כאן יש השקעת אנרגיה‪ ,‬כי המטען במרכז דוחה אותם‪.‬‬
‫נמשיך כך עד שנגיע לכדור ברדיוס ‪.a‬‬
‫‪-V) V=kq~/r=kQr3/a3r‬פוטנציאל(‬
‫‪q~=Qr3/a3‬‬
‫‪-v) v~=4πr2dr‬נפח(‬
‫‪dq=v~*ρ=4πr2dr*(3Q/4πa3)=3Qr2/a3*dr‬‬
‫האנרגיה שצריך להשקיע כדי להניח כל שכבה היא הפוטנציאל כפול המטען‪.‬‬
‫‪dU=3Q2k/a6*r4dr‬‬
‫‪U=0∫a3Q2k/a6*r4dr=3kQ2/5a‬‬

‫ראינו ש‪E=-∇V -‬‬

‫‪ E‬שדה וקטורי‪ V ,‬שדה סקלרי‪.‬‬
‫^‪E=-∂V/∂x*x^-∂V/∂y*y^-∂V/∂z*z‬‬
‫‪∇.E=∂Ex/∂x*x^+∂Ey/∂y*y^+∂Ez*z^=-∂2V/∂x2-∂2V/∂y2*-∂2V/∂z=ρ/ε0‬‬
‫‪∇2V=∂2V/∂x2+∂2V/∂y2*+∂2V/∂z=-ρ/ε0‬‬
‫לפלסיאן‪∇2 :‬‬
‫משוואת לפלס‪∇2V=0 :‬‬
‫משוואת פואסון‪∇2V=-ρ/ε0 :‬‬
‫"בני דודינו" המתמטיקאים הוכיחו‪ :‬בהינתן תנאי שפה קיים למשוואה פתרון והוא יחיד‪.‬‬
 ‫מוליכים‪:‬‬
‫מבדד‪ -‬חומר שאם שמים בו מטען המטען נעוץ במקום ולא יכול לזוז‪.‬‬
‫מוליך‪ -‬חומר שאם נשים בו מטען הוא יוכל לזוז‪.‬‬
‫נתבונן במטען חיובי ‪ Q‬ובחומר הנמצא בסמוך אליו‪.‬‬
‫מה יקרה לחלקיקים הטעונים בו?‬
‫השליליים יימשכו לכיוון המטען והחיוביים יידחו‪ .‬החלקיקים לא יכולים לעזוב את המוליך‪ ,‬ולכן יצטברו‬
‫בקצוות‪.‬‬
‫ישנו מטען שלילי קרוב למטען החיצוני ובמיקום מנוגד )יחסית למוליך( ישנו מטען מנוגד‪ .‬לכן המטען‬
‫בחומר יוצרים שדה בכיוון ההפוך בתוך המוליך‪.‬‬
‫מוליך בשווי משקל הוא מוליך בו שילוב השדה שיוצר המטען החיצוני והשדה שנוצר מהחלקיקים‬
‫הפנימיים בסופרפוזיציה הוא אפס ‪.E=0‬‬
‫כל מוליך יכול להגיע למצב של שווי משקל‪.‬‬
‫בד"כ‪ ,‬הזמן שלוקח להסתדרות של החלקיקים עד שהשדה בו הוא אפס‪ ,‬הוא אפסי )כ‪ 10-12-‬שניות(‪.‬‬
‫אם נזיז את המטען החיצוני לצד השני‪ ,‬החלקיקים יסתדרו הפוך בזמן קצר‪.‬‬
‫אם נזיז את המוליך בהקפות מסביב לחומר מספיק מהר )פחות מהזמן שלוקח לחלקיקים להסתדר(‬
‫השדה לא יתאפס לעולם‪.‬‬
‫מיסוך‪:‬‬
‫פני מוליך הם משטח שווה פוטנציאל )כי שדה אפס ‪ ‬פוטנציאל קבוע(‬
‫נתבונן ב'קופסה' בתוך המוליך‪.‬‬
‫אם הקופסה בלי מטענים בתוכה‪ ,‬אז מתקיימת בתוכה משוואת לפלס )אין מטען( ועל הקצוות‬
‫מתקיימת משוואת פואסון כי הפוטנציאל קבוע‪.‬‬
‫ניתן לראות כי ‪ V(x,y,z)=V0‬פותר את המשוואות‪ .‬אנו יודעים שפתרון זה הוא יחיד‪.‬‬
‫משמעות המיסוך היא שהחלקיקים בתוך ומחוץ לקופסה לא משפיעים אחד על שני‪.‬‬
‫כלוב פרדיי‪:‬‬
‫*הטלפון של שנרב‪052-748-5830 :‬‬
‫אם נעטוף משהו במוליך‪ ,‬נבודד את המטענים בו מהעולם החיצון‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אם נעטוף טלפון בנייר כסף לא תהיה לו קליטה‪.‬‬
‫חומר הוא מוליך אם במצב שווי משקל השדה החשמלי בו הוא אפס‪.‬‬
‫ניקח קליפה כדורית מוליכה )בעובי לא זניח(‪ ,‬ונשים באמצע מטען חיובי ‪.Q‬‬
‫הרדיוס הפנימי הוא ‪ a‬והרדיוס החיצוני הוא ‪.b‬‬
‫נתבונן ב‪ 3‬קליפות כדוריות ברדיוס ‪r1<a, a<r2<b, b<r3‬‬
‫בתוך הכדור‪4πr2Er=Qin/ε0 :‬‬
‫‪E(r<a)=kQ/r2‬‬
‫בקליפה‪ E(a<r<b)=0 :‬למרות המטען באמצע‪ .‬השליליים של הקליפה נצמדו לשפה הפנימית והחיוביים‬
‫לחיצונית‪ ,‬והכל נמצא במצב של שווי משקל‪.‬‬

‫מחוץ לכדור‪E(r>b)=kQ/r2 :‬‬

‫יש אי‪-‬רציפות לשדה ב‪.r=a,b‬‬
‫ההשפעה של מיקום המטענים בקליפה משפיעה רק בתוכה‪ ,‬מחוץ היא עדיין אפס‪ .‬זאת משום שסכום‬
‫המטענים בקליפה הוא ‪) 0‬מהגדרת מוליך(‪.‬‬
‫אם נחבר את המוליך לאדמה‪ ,‬נקבל מוליך מוארק; בפוטנציאל אפס‪.‬‬
‫כשהמוליך מוארק הוא לא צריך לשמור על המטענים והוא יכול לזרוק את כל החיוביים לאינסוף )אם‬
‫נשים מטען במרכז הקליפה – כי אז השליליים צמודים לשפה הפנימית(‪.‬‬
‫בחוץ )כשגבולותיו הם האינסוף והשפה החיצונית של המוליך( אין מטען ואין השפעה של החלקיקים‬
‫הפנימיים‪ ,‬ולכן הפוטנציאל הוא כמו באינסוף ‪.V=0‬‬
‫פתרון זה מקיים את משוואת לפלס ואת תנאי השפה‪ ,‬והוא הרי היחיד‪.‬‬
‫ניקח גוש מוליך‪ .‬בשפת המוליך ניקח ריבוע כך שהמוליך עובר באמצעו ושתי צלעות מקבילות לשפה‪.‬‬
‫החצי השקועה במוליך לא משפיע על השדה‪.‬‬
‫ניקח גם פחית ששפת המוליך תעבור באמצעה והבסיסים מקבילים לשפה‪.‬‬
‫‪∮Edl=0=lEcosθ‬‬
‫‪∯E*n^ds=Qin/ε0=SE⊥=Sσ/ε0‬‬
‫‪Ε⊥=σ/ε0‬‬
‫‪Ε||=0‬‬
‫אם ניקח מטען ‪ Q‬על ציר ‪ Z‬בגובה ‪ h‬ומוליך על כל מישור ‪ ,xy‬הפוטנציאל של המישור יהיה אפס כי‬
‫הוא מגיע לאינסוף ושם הוא אפס‪ ,‬והרי הפוטנציאל עליו שווה בכל הנקודות‪.‬‬
‫אם ניקח נק' כלשהי על החלק השלילי של ציר ‪ ,z‬גם שם הפוטנציאל הוא אפס )כי המישור המוליך‬
‫מחובר לאינסוף ויוצר מיסוך(‪.‬‬
‫לחלק במרחב בו ‪ ,z>0‬יש תנאי שפה )השפה‪ -‬האינסוף ומישור ‪ ,xy‬כמובקש בכל השפה אותו‬
‫פוטנציאל(‪ .‬אך יש שם מטען‪ ,‬ולכן לא נוכל להשתמש בלפלס אלא בפואסון‪∇2V=-ρ/ε0 :‬‬
‫‪V=kQ/sqrt(x2+y2+(z-h)2‬‬
‫‪∇2V={-ρ/ε0 ((x,y,z)=(0,0,h)) | 0 else‬‬
‫ננחש פתרון‪:‬‬
‫לו היינו מוסיפים מטען ‪ -Q‬על ציר ‪ ,z‬במרחק ‪ h‬מתחת למישור ‪:xy‬‬
‫)‪V(z≥0)=kQ/sqrt(x2+y2+(z-h)2)-kQ/sqrt(x2+y2+(z+h)2‬‬
‫ואז ‪ ∇2V={-ρ/ε0 ((x,y,z)=(0,0,h)) | 0 else‬בחלק העליון וזה מקיים את משוואת פואסון‪.‬‬
‫הפתרון יחיד‪ ,‬ולכן מצאנו הכל‪.‬‬
‫מותר לנו לשים שם מטען‪ ,‬כי הוא באזור מבודד‪.‬‬
‫*הבהרה‪ :‬חלקיק השלילי שהצבנו לצורך ניחוש לא באמת שם‪ .‬זה לצורך ניחוש פתרון בלבד‪.‬‬
‫‪Ez=-∂V/∂z=kQ(z-h)/(x2+y2+(z-h)2)3/2-kQ(z+h)/(x2+y2+(z-h)2)3/2‬‬
‫במישור ‪Ex(z=0)=Ey(z=0)=0 :xy‬‬
‫‪E||=0‬‬
‫ומכך נוכל לחשב את צפיפות המטען השלילי במוליך )במישור ‪) (xy‬האלקטרונים יתקרבו למטען כדי‬
‫להתאזן עם השדה(‪.‬‬

‫ניקח קליפה כדורית מאורקת ברדיוס ‪ a‬ונשים אותה כך שמרכזה בראשית‪ .‬נשים מחוץ לקליפה מטען‬
‫‪ Q‬במרחב ‪ b‬ממרכז הקליפה‪ ,‬על החלק החיובי של ציר ‪.z‬‬
‫בתוך הקליפה יש תנאי שפה ואין מטען‪ ,‬מה שאומר שניתן להשתמש בלפלס ובפנים ‪.V=0‬‬
‫בחוץ‪V=kQ/sqrt(x2+y2+(z-b)2) :‬‬
‫נמקם מטען ‪ q‬בתוך הקליפה על ציר ‪ z‬במרחק ‪ l‬מהראשית‪.‬‬
‫)‪V=kQ/sqrt(x2+y2+(z-b)2)-kq/sqrt(x2+y2+(z-l)2‬‬
‫כדי שזה יעבוד נצטרך פוטנציאל אפס בקליפה )תנאי הכרחי אך לא מספיק(‪:‬‬
‫)‪kQ/sqrt(x2+y2+(a-b)2)=kq/sqrt(x2+y2+(a-l)2), a=sqrt(x2+y2+z2‬‬

‫נתבונן ב‪ 2‬כדורים מוליכים ברדיוסים ‪ a,b‬המחוברים בחוט מוליך‪ ,‬כך שהם רחוקים מכדי להשפיע‬
‫אחד על השני ו‪.a>>b-‬‬
‫באיזה מהם יצטבר יותר מטען?‬
‫‪V1=kQ1/a,V2=kQ2/b, Q1+Q2=Q‬‬
‫‪Q1=a/b*Q2‬‬
‫מה לגבי השדה ביניהם? ‪E~Q/r‬‬
‫‪2‬‬
 ‫‪Q2/b2>>Q1/a2‬‬
‫‪E1>>E2‬‬
‫אם ניצור שדה חשמלי חזק על אטום‪ ,‬השדה ימשוך את הפרוטונים לצד אחד ואת האלקטרונים לצד‬
‫השני‪ .‬אם הכוח יהיה מספיק חזק‪ ,‬הוא יפרק את האטום‪ .‬מקרה זה נקרא פריצה דיאלקטרית‪.‬‬
‫‪ E=9*109*1.6*10-19/10-18~109v/m‬השדה הנדרש לפריצה דיאלקטרית )על הנייר‪ ,‬בפועל‬
‫משמעותית פחות בגלל תנאים לא אידיאליים באטום‪ .‬למשל לאוויר דרוש שדה של ‪.E~106‬‬
‫ברק הוא בעצם פריצה דיאלקטרית באוויר בין העננים לאדמה‪.‬‬
‫ככל שיש יותר עקמומיות הפריצה תהיה מוקדמת יותר וממנה יצא הברק‪ ,‬אז כדי לטעון משהו בהרבה‬
‫מטען נרצה כדור מושלם וכמה שיותר גדול‪.‬‬

‫קבל‪:‬‬
‫ניקח ‪ 2‬חומרים טעונים עם הפרש פוטנציאלים ביניהם‪ .‬יש להם בכל השפה אותו פוטנציאל ולכן לא‬
‫משנה מאיפה ההפרש‪.‬‬
‫‪ V=Q/C‬כאשר ‪ C‬הוא הקיבול של החומרים‪.‬‬
‫למשל בין שני לוחות ריבועיים גדולים מאוד בשטח ‪ A‬ומרחק ‪ d‬ביניהם )זה סופי גדול כל כך שאין‬
‫השפעה אינסופית(‪:‬‬
‫‪V=-∫E*dl=σ/ε0*d=Qd/aε0‬‬
‫‪C=Qaε0/Qd=Aε0/d‬‬
‫אם ניקח ‪ 2‬לוחות עגולים ברדיוס ‪ a‬ומרחק ‪ ,d‬תהיה השפעה של השדות בקצוות ואז נצטרך לכפול‬
‫בקבוע תיקון ‪C=(πr2)ε0/d*f :f‬‬

‫‪d/R‬‬ ‫‪F‬‬
‫‪0.2 1.25‬‬
‫‪0.1 1.16‬‬
‫‪0.05 1.09‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬

‫היח' של קיבול הן פאראד‪.‬‬

‫היח' של פאראד הן מאוד מאוד גדולות )עבור מרחק של מילימטר‪ ,‬צריך שטח של ‪ .109m2‬זה לא‬
‫ריאלי ליצור קבל של ‪ 1‬פאראד‪.‬‬
‫‪31/3/22‬‬

‫קבלים – המשך‪:‬‬
‫פעם שעברה חקרנו קבל לוחות‪ ,‬אך אף אחד לא הבטיח שזה סוג הקבל שלנו תמיד‪.‬‬
‫קבל כדורי‪:‬‬
‫נתבונן בקליפה כדורית עם מטען ‪ Q‬ברדיוס ‪ ,a‬ובקליפה כדורית במטען ‪ -Q‬ורדיוס ‪.(b>a) b‬‬
‫השדה ביניהם‪Er=kQ/r2 :‬‬
‫‪V=kQ/r‬‬
‫)‪ΔV=kQ(1/a-1/b)=Q/4πε0*(1/a-1/b‬‬
‫))‪C=4πε0(ab/(b-a‬‬
‫קבל גלילים‪:‬‬
‫מעטפת פנימית ברדיוס ‪ a‬וגובה ‪ ,H‬ומעטפת חיצונית ברדיוס ‪ b‬וגובה ‪.h‬‬
‫חוק גאוס‪Φ=2πrHEr=QH/hε0 -‬‬
‫‪Er=Q/2πε0hr‬‬
‫)‪ΔV=Q/2πε0h*ln(b/a‬‬
‫)‪C=2πε0h/ln(b/a‬‬

‫סוללה‪:‬‬
‫לסוללה יש שני הדקים ביניהם יש הפרש פוטנציאלים; אחד חיובי ואחד שלילי‪.‬‬
‫אם נחבר את שני ההדקים בצורה חיצונית‪ ,‬יעברו המטענים מההדק החיובי לשלילי‪ ,‬וכשיגיעו לשם‬
‫הם חוזרים להדק החיובי‪.‬‬
‫הסוללה שומרת על הפרש פוטנציאלים קבוע בין ההדקים שלה‪.‬‬
‫נתבונן בסוללה עם פוטנציאל ‪ V0‬המחוברת בטור למוליכים לשני קבלים ‪ c1, c2‬במטען ‪ Q‬כך שההדק‬
‫החיובי שלה מחובר לחיובי של ‪ c1‬והשלילי שלו לחיובי של ‪) c2‬והשלילי שלו לשלילי של הסוללה(‪.‬‬
‫‪Q/c1+Q/c2=V0=Q/cT‬‬
‫)‪1/cT=(1/c1+1/c2‬‬
‫כעת נתבונן בחיבור דומה במקביל‪.‬‬
‫‪Q1+Q2=V(c1+c2)=VcT‬‬
‫*ניתן גם לבדוק קיבול של מוליך בודד‬
‫אם ניקח סוללה ונחבר אותה לקבל עם הדקים במטען ‪ +-q‬בשטח ‪ A‬ובמרחק ‪ d‬כך שההדקים‬
‫החיוביים מחוברים אחד לשני‪ .‬סה"כ הקיבול במעגל הוא ‪.Q‬‬
‫‪V=0∫Qq/c*dq=Q2/2c=0.5cV2‬‬
‫)‪U=1/2*cV =1/2*ε0Α/d*d2E2=1/2*ε0E2(Ad‬‬
‫‪2‬‬

‫‪V=Ed‬‬
‫‪u=1/2*ε0|Ε|2‬‬
‫דיפול מושרה‪ :‬חומר שבאופן טבעי מסודר כך שבצד אחד יש מטען גבוה יותר מבצד האחר‪ ,‬נגיד‬
‫מולקולת מים‪.‬‬
‫ככל שהחומר יותר פולארי )המקדם הדיאלקטרי ‪ εr‬שלו גבוה יותר(‪ ,‬כך יותר קשה ליצור בו שדות‪.‬‬
‫החומר מבודד אם ‪.ε0εr→ε0‬‬
‫נגיד באוויר ‪ εr=1.0006‬ולכן הוא מבודד חזק‪ ,‬ולעומת זאת במים ‪ εr=80‬ולכן קשה ליצור בהם שדה‬
‫חשמלי‪.‬‬
 ‫לתוך קבל באורך ‪ L‬מכניסים חומר )באורך )‪c=c0((l-x)/L+xε0/L) :(x(t‬‬
‫)‪∂c/∂x=c0(-1/L+εr/L‬‬
‫‪Fx=-∂U/∂x=Q2/2c2*∂c/∂x‬‬
‫]))‪U=0.5Q2/c(x)2=Q2/[2c0/L*(L+x(εr-1‬‬
‫בהתחלה כשהיה רק אוויר בתוך הקבל‪U=0.5cV2→0.5c0εrV2 :‬‬
‫)‪ΔU=1/2*c0V2(εr-1‬‬
‫העבודה שהייתה דרושה כדי להזיז את החומר דרך הייתה‪:‬‬
‫‪Q=cV‬‬
‫)‪ ,W=c0V2(εr-1‬פי ‪ 2‬מהשינוי באנרגיה של הקבל‬
‫לאן נעלמה שאר האנרגיה? היא נספגה בתוך הקבל )הוא השתמש בשאר האנרגיה כדי להזיז את‬
‫החומר דרכו(‪.‬‬

‫נתבונן בקליפה כדורית ברדיוס ‪ .R‬נחשב את האנרגיה בשתי שיטות‪∫ε0/2*u2 (2) ∫Qv (1) :‬‬
‫‪ u=1/2*ε0E2‬צפיפות האנרגיה של הקליפה‬
‫‪ q(r)=Qr3/R3‬המטען בתוך הכדור‬
‫‪V(r)=kq/r=kQr2/R3‬‬
‫‪=4πr2dr‬נפח קליפה כדורית‬
‫‪=4πr2drQ/(4/3)πR3‬מטען על הקליפה‬
‫‪dv=3kQ2r4dr/R6‬‬
‫‪U=0∫R^33kQ2r4dr/R6=0.6kQ2/R‬‬
‫‪Er=kQ/r2, uout=ε0/2*k2Q2/r4 :r>R‬‬
‫‪Er=kQr/R3, uin= ε0/2*k2Q2r2/R6 :r<R‬‬
‫‪U=0∫R4πr2druin+R∫∞4πr2druout=3kQ2/5R‬‬
‫חוק שימור המטען‪:‬‬
‫מטען לא נוצר ולא נעלם‪ .‬כמות המטען הכוללת )סכום המטענים( קבועה‪.‬‬
‫צפיפות הזרם‪ :‬כמות הזרם ליח' נפח‪ ,‬כלומר כמות המטען בזמן ובנפח‪.‬‬
‫למשל במים‪J=ρv [kg/m2s] :‬‬
‫]‪ J=nqv [Q/m2s‬כאשר ‪=n‬כמות אלקטרונים ביח' שטח‪=q ,‬מטען האלקטרון‪=v ,‬מהירות )וקטור(‬
‫*צפיפות הזרם היא וקטור‪.‬‬
‫‪ I=∬J*n^ds‬ייתן לנו יח' של ‪.Q/s=A‬‬
‫אינטגרל זה נגדיר בתור זרם‪ ,‬והיח' שלו הן אמפר )יח' בסיסית(‪.‬‬
‫*זרם הוא סקלר‪.‬‬
‫* ^‪ n‬וקטור יח' מאונך לשפה )בה מודדים את המטען החולפים(‪.‬‬
‫‪- dQ/dt=∯J*n^ds‬הצורה האינטגרלית לחוק שימור המטען‪.‬‬
‫הצורה הדיפרנציאלית‪dρ/dt=-∇.J :‬‬
‫‪7/4/22‬‬
‫חוק שימור הזרם‪:‬‬
‫‪∯J*n^ds=-dQin/dt‬‬
‫‪∇.J=-∂ρ/∂t‬‬
‫זרמים יציבים‪:‬‬
‫‪∯J*n^ds=0‬‬
‫‪∇.J=0‬‬

‫חוק אוהם‪:‬‬
‫‪J=σE‬‬
‫‪- σD=nq2τ/m‬מוליכות סגולית )במצב מוצק(‬
‫מהחוק נובע‪I=AJ=AσE=AσV/d :‬‬
‫התנגדות סגולית‪ρ=1/σ :‬‬
‫נגדיר התנגדות‪R=d/Aσ :‬‬
‫הצורה הנפוצה של חוק אוהם‪V=IR :‬‬
‫מטען העובר דרך מוליך בזרם יציב אמור לשמור על האנרגיה שלו בין קצוות המוליך‪ ,‬אך יש שינוי‬
‫בפוטנציאל‪ .‬למה? כי חלק מהאנרגיה מומרת לאנרגיה לא‪-‬חשמלית‪ ,‬לרוב לחום‪.‬‬
‫הספק‪P=IV [w=j/s] :‬‬
‫‪P=I2R=V2/R‬‬
‫בזרם יציב‪ ,‬הזרם על אותו חוט יהיה זהה בכל נקודה‪.‬‬
‫נתבונן בשני נגדים ‪ R1,R2‬מחוברים בטור‪.‬‬
‫‪ΔV=(V2-V1)+(V1-V0)=IR1+IR2=IRT‬‬
‫‪RT=R1+R2‬‬
‫אם יש נגדים במעגל‪ ,‬התנגדות החוטים זניחים‪.‬‬
‫כעת נחבר לסוללה שני נגדים במקביל‪.‬‬
‫לא בהכרח יש להם אותו זרם‪ ,‬אך יש עליהם אותו מתח‪.‬‬
‫‪I2=V2/R2, I1=V1/R1‬‬
‫‪V=V1=V2‬‬
‫‪IRT=I1R1+I2R2‬‬
‫נצטרך ‪) I=I1+I2‬כמו שטף‪ ,‬לא משנה בזרם איפה מודדים כל עוד מודדים הכל(‬
‫‪ 1/RT=1/R1+1/R2‬במקביל )הפוך מקבלים(‪.‬‬
‫חוקי קירכהוף‪:‬‬
‫‪ (1‬הפרש המתחים על כל מסלול סגור )חלון( הוא אפס )זוהי הכללה של ‪.(∮Edl=0‬‬
‫‪ (2‬סכום הזרמים הנכנסים לצומת הוא אפס )לפחות אחד מהם חיובי ולפחות אחד שלילי(‬

‫*כאשר מח ברים כמה סוללות )במקביל‪/‬בטור(‪ ,‬ניתן להשתמש בחוקי קירכהוף או בסופרפוזיציה‬
‫לפתרון הבעיה‪.‬‬
‫מוליך שזורם בו זרם אינו נמצא בשווי משקל‪.‬‬
‫אם נחבר נגד לסוללה‪ ,‬שמורכב משני חומרים המחוברים אחד לשני‪ .‬יש להם מוליכות ‪.σ1,σ2‬‬
‫מעגל זה הוא כמו מעגל טורי של שני נגדים כל אחד בחומר שלו‪.‬‬
‫האם השדות בהם ‪ Ε1,Ε2‬שווים? בהכרח לא‪ ,‬אחרת הזרם בהם יהיה שונה )כי ‪(I=AσΕ‬‬
‫כמה מטענים יצטברו על הגבול בין שני החומרים?‬
 ‫ניזכר במשטח גאוס ונשתמש בשטף‪.‬‬
‫‪σ1Ε1=σ2Ε2‬‬
‫נתבונן בפחית העומדת על השפה באופן סימטרי‪ ,‬כך שהשפה באמצעה ובסיסיה מקבילים לשפה‪.‬‬
‫‪=σ~) S(Ε2-Ε1)=σ~S/ε0‬צפיפות מטען(‬
‫‪Ε2-Ε1=σ~/ε0‬‬
‫)‪Q=Aε0*(E2-E1‬‬
‫בזמן הקצר לפני שהזרם מתייצב‪ ,‬המטען נאגר שם כך שהשדה ישתנה‪.‬‬
‫נחבר קבל לנגד )סוללה(‪.‬‬
‫מחוק קירכהוף‪ΔV=Q/C-IR=0 :‬‬
‫אבל ‪I=-dQ/dt‬‬
‫‪Q(t)/C+RdQ/dt=0‬‬
‫‪dQ/dt=-Q/RC‬‬
‫‪Q=Q0e-t/RC‬‬
‫נסמן ‪ τ=RC‬ואז ‪Q=Q0e‬‬
‫‪-‬‬‫‪t/‬‬‫‪τ‬‬

‫‪I=Q0/RC*e-t/RC‬‬
‫‪U=0∫ I Rdt=…=Q02/2C‬‬
‫∞‬ ‫‪2‬‬

‫בעצם כל האנרגיה שהייתה אגורה בקבל הומרה לחום בנגד‪.‬‬

‫הפעם נחבר סוללה ‪ ,V0‬נגד ‪ R‬וקבל ‪) C‬הפלוסים של הסוללה והקבל באותו מקום‪ .‬בצורה זו אנו‬
‫מטעינים את הקבל ולא פורקים אותו‪(.‬‬
‫‪V0-IR-Q/C=0‬‬
‫‪V0+dQ/dt*R-Q/C=0‬‬
‫)‪V0-R*V0/R*e-t/RC-1/C*CV0(1-e-t/RC‬‬
‫‪dQ/dt=V0/R*e-t/RC‬‬
‫‪28/4/22‬‬

‫מגנטוסטטיקה‬
‫למגנט יש שני צדדים מנוגדים )צפון‪/‬דרום(‪ .‬כמו במטען‪ ,‬שניים מאותו סוג דוחים אחד את השני‬
‫ושניים מסוגים שונים נמשכים זה לזה‪.‬‬
‫מגנט מוט מייצר שדה מגנטי המזכיר שדה חשמלי של דיפול‪ ,‬אך אם נחתוך מגנט נקבל באזור השבר‬
‫צפון ודרום חדשים )מנוגדים בכל מגנט לצפון‪/‬דרום במגנט השלם(‪ ,‬בניגוד לדיפול שנוכל לקחת ממנו‬
‫פרק את המטען החיובי או רק את השלילי‪.‬‬
‫היח' של שדה מגנטי במערכת ‪ MKSA‬היא טסלה‪ ,‬וב‪ CGS‬היא גאוס‪.‬‬
‫נגדיר שכיוון שדה מגנטי הוא מהצפון לדרום‪.‬‬
‫"אין מונופול מגנטי"‪:‬‬
‫צורה אינטגרלית ‪∯B*n^dS=0 -‬‬
‫צורה דיפרנציאלית ‪∇.B=0 -‬‬
‫החוק דומה לחוק גאוס‪ ,‬חוץ מהמטען ‪ .‬זאת מכיוון שלא ניתן להפריד את הקטבים ולקבל מגנט בעל‬
‫קוטב אחד בלבד‪.‬‬
‫אין על כך מגבלה פיזיקלית‪ ,‬אך לא נמצא מגנט כזה עד היום‪.‬‬
‫התגלית של אורסטד‪ :‬זרם חשמלי גורם לשדה מגנטי‪ ,‬ושדה מגנטי מפעיל כוח על מטענים בתנועה‪.‬‬
‫זרם חשמלי מפעיל שדה מגנטי בכיוון לפי כלל יד ימין‪.‬‬
‫גודלו יהיה ‪B=μ0I/2πr‬‬
‫הפרמאביליות )החלחלות( של הריק‪μ0=4π*10-7 :‬‬
‫הכוח ששדה מגנטי מפעיל על מטענים בתנועה נקרא כוח לורנץ‪.‬‬
‫‪) F=qvxB‬מכפלה וקטורית של המהירות והשדה המגנטי(‬
‫כוח זה לא עושה עבודה‪ ,‬כי הוא מאונך לכיוון המהירות‪ .‬אך הכוח משנה את כיוון המהירות‪ ,‬ולכן‬
‫בעצם גורם לחלקיק לנוע במעגלים‪.‬‬
‫סימון‪ - ⨂ :‬וקטור החוצה מהדף ⨀ ‪ -‬וקטור לתוך הדף‬
‫נתבונן במגנט בצורת ח' כך שהצפון בצד שמאל‪ ,‬בו עובר מטען בין הקטבים בכיוון לתוך הדף‪.‬‬
‫השדה המגנטי פועל ימינה‪ .‬ממכפלה וקטורית‪ ,‬כיוון הכוח יהיה למטה‪.‬‬
‫‪J=nqv‬‬
‫‪I=AJ=Anqv‬‬
‫)‪dF/dl=qvxB(An‬‬
‫‪nAqv=I‬‬
‫‪dF=I*dlxB‬‬
‫נתבונן בשני תיילים מקבילים במרחק ‪ l‬בהם עובר זרם ‪ I‬כלפי מעלה‪.‬‬
‫השדה המגנטי של עצמם פועל סביבם בכיוון ^‪.Θ‬‬
‫בתיל הימני השדה של השמאלי הוא לתוך הדף ובשמאלה החוצה מהדף‪.‬‬
‫נקבל שהכוח על המטענים בתיל הימני פועל לכיוון השמאלי ולהפך‪.‬‬
‫נתבונן בלולאה מלבנית בה זורם זרם בכיוון ^‪.Θ‬‬
‫נפעיל עליה מבחוץ שדה מגנטי‪.‬‬
‫הצלעות המקבילות לשדה של הלולאה המלבנית לא מושפעות ממנו‪ ,‬מכיוון שהמכפלה הוקטורית‬
‫תיתן אפס‪ .‬בצלע הקרובה המהירות תהיה נגדית לזו ברחוקה‪ ,‬ולכן הכוח בהן יהיה בכיוון נגדי‪.‬‬
‫השדה יפעיל בעצם טורק ‪.τ=IBS‬‬
‫אך כאשר הלולאה תתהפך הטורק יהיה לכיוון ההפוך‪.‬‬
 ‫נחבר בורג להדק שלילי של סוללה בקצה אחד ובקצה האחר למגנט‪ .‬הסוללה תיצמד לבורג בשל‬
‫השדה המגנטי‪.‬‬
‫כאשר נחבר בתיל את ההדק החיובי של הסוללה לקצה המגנט )ונקבע את החוט(‪ ,‬הבורג יסתובב‪.‬‬
‫זוהי צורה ישנה ליצור מנוע חשמלי‪.‬‬
‫תנועה של חלקיק טעון בשדה מגנטי‪:‬‬
‫נתבונן בחלקיק טעון עליו פועל באופן קבוע שדה מגנטי החוצה מהדף‪ .‬אזי החלקיק ינוע במעגל‪.‬‬
‫מה יהיה רדיוס התנועה?‬
‫‪mv2/R=qvB‬‬
‫‪Rc=mv/qB‬‬
‫איזוטופים‪ :‬אטומים בעלי אותה כמות פרוטונים בגרעין אך כמות שונה של ניוטרונים‪.‬‬
‫כיצד נוכל להפריד בין איזוטופים מאותו חומר?‬
‫מלבד המסה של החלקיקים‪ ,‬אין שום הבדל בין החומרים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כדי להפריד תערובת של איזוטופים שונים נפעיל שדה מגנטי שיגרום להם לנוע במעגל‪ .‬אנו‬
‫יודעים שרדיוס הסיבוב תלוי במסה של החלקיקים )שאר הפרמטרים שווים(‪ .‬האיזוטופ הכבד יותר‬
‫יסתובב ברדיוס גדול יותר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ניקח שני מוליכים מקבילים בהם נעביר זרם‪ ,‬ביניהם מתח של ‪ 10‬וולט‪.‬‬
‫מכך יווצר שדה מגנטי‪.‬‬
‫)‪Rc=sqrt(2mV/qB2‬‬
‫אם השדה המגנטי הוא ‪ 1‬טסלה‪ ,‬והחומרים הם ‪ U23592, U23892‬אז נראה בחישוב שהרדיוס של הקל‬
‫יותר הוא ‪ 0.15sqrt(235)m‬ושל הכבד יותר ‪0.15sqrt(238)m‬‬
‫העשרה משנרב‪:‬‬
‫ציקלוטרון‪ :‬מכשיר להאצת חלקיקים‪.‬‬
‫נחבר שני אזורים בהפרש פוטנציאלים של ‪ 2*104‬בהם פועל שדה מגנטי לאותו כיוון‪.‬‬
‫נשחרר פרוטון מהמקום בפוטנציאל גבוה יותר‪ ,‬כך שיהיה שדה חשמלי בכיוון האזור האחר‪.‬‬
‫כעת כשהפרוטון יחזור נשנה את כיוון השדה )נשתמש במקור זרם חילופין(‪.‬‬
‫כך הוא יצבור יותר ויותר אנרגיה ויגיע למהירויות גבוהות יותר‪.‬‬
‫כאשר הפרוטון יתקרב למהירות האור‪ ,‬נצטרך להתחשב בעוד פקטור‪.γ=1/sqrt(1-v2/c2) :‬‬
‫ואז נתקן את הנוסחה לרדיוס‪.Rc=sqrt((1+γ)mv/qB2) :‬‬
‫אם ננסה לגרום למגנט אחד 'לרחף' מעל אחר‪ ,‬זה כנראה לא יעבוד כי זהו שווי משקל לא יציב ואז‬
‫המגנט העליון ייפול ויתהפך‪ .‬אך אם ניתן למגנט העליון ספין )תנע זוויתי(‪ ,‬הוא לא יוכל להתהפך כי‬
‫הוא צריך לשמור על ציר הסיבוב )מחוק שימור תנע זוויתי( ולכן ירחף מעל האחר‪.‬‬
‫הזוהר הצפוני‪ :‬מדי פעם מתרחשת סופה סולארית בה השמש פולטת חלקיקים טעונים לחלל‪ .‬כאשר‬
‫אלו נכנסים לשדה המגנטי של כדור הארץ‪ ,‬הם מתרכזים באזור הקטבים ובאים בסללום‪.‬‬
‫שם פועל עליהם כוח שדוחה אותם‪ .‬הם מייננים מולקולות באוויר מה שגורם לשחרור של אור‬
‫כחול‪-‬ירוק‪.‬‬
‫טוקאמאק‪ :‬מכשיר להיתוך גרעיני של דיאטריום )איזוטופ של מימן( להליום‪ .‬עובד על שדה מגנטי‬
‫איכשהו )כנראה כדי לשמור על החום(‪ .‬עד היום לא הצליחו לבנות כזה בשל בעיות טכניות‬
‫)הדיאטריום מצליח להגיע לקצוות המיכל(‪.‬‬
‫לפני שנה הייתה פריצת דרך בכיוון‪.‬‬
 ‫חוק ביו‪-‬סבר )‪dB=μ0I/4π*dlxr/r3= μ0I/4π*dlxr^/r2 :(Biot-Savartz‬‬
‫*במונה ה‪ r-‬הוא וקטור ובמכנה הוא סקלר‪.‬‬
‫דוגמה ‪ :1‬תיל אינסופי עם זרם ‪ I‬בכיוון ^‪.z‬‬
‫נחלק את התיל לקציצים ונחשב את השדה במרחק ‪ R‬מציר ‪ z‬וזווית ‪ θ‬יחסית לכל קציץ מהתיל‪.‬‬
‫‪dl=z^dz‬‬
‫‪dB=μ0I/4π*Rdz/(R2+z2)1.5‬‬
‫^‪r=rcosθx^+rsinθy‬‬
‫^‪z^xr=Ry‬‬
‫‪Bφ=μ0IR/4π*-∞∫∞dz/(R2+z2)1.5=μ0Ι/2πR‬‬
‫דוגמה ‪ :2‬תיל מעגלי ברדיוס ‪ R‬בו זורם זרם ‪ I‬בכיוון ^‪.φ‬‬
‫נחשב את השדה המגנטי במרכז הטבעת‪.‬‬
‫כיוון השדה יהיה ^‪ z‬ממכפלה וקטורית‪.‬‬
‫]‪B=μ0I/4π*[0∫2πRdφ(φ^x(-r^)/R2‬‬
‫^‪B=μ0I/4πR*z^*0∫2πdφ=μ0Ι/2R*z‬‬
‫חוק אמפר‪∮B*dl=μ0Ιin :‬‬
‫‪ Iin‬הוא הזרם היוצא פחות הזרם הנכנס )תלוי מאיזה כיוון מסתכלים(‪.‬‬
‫חוק דומה ל‪q∮E*dl=0-‬‬
‫צורה דיפרנציאלית‪∇xB=μ0J :‬‬
‫יישומים של חוק אמפר‪:‬‬
‫‪ (1‬תיל אינסופי עם זרם ‪I‬‬
‫נגדיר סביבו מעגל אמפר ונראה‪Bφ*2πr=μ0Ι :‬‬
‫‪Βφ=μ0Ι/2πr‬‬

‫‪ (2‬מוליך גלילי אינסופי ברדיוס ‪ R‬עם זרם אחיד ‪I‬‬

‫נחלק לשני תחומים ונראה‪:‬‬
‫מחוץ לגליל‪ 2πrΒφ=μ0Ι :‬ונקבל ‪.Βφ=μ0Ι/2πr‬‬
‫בתוך הגליל‪ 2πrΒφ=μ0Ιr2/R2 :‬ונקבל ‪.Βφ=μ0Ιr/2πR2‬‬

‫‪ (3‬סליל מוליך בזרם ‪I‬‬

‫מחוץ לסליל אין שדה מגנטי מסימטריה בין החלק הקרוב לרחוק של הסליל )כי שני החלקים‬
‫מפעילים אותו שדה בכיוון מנוגד )הזרם אותו דבר בכיוון שונה בסליל(‪.‬‬
‫בפנים השדה יהיה לפי המכפלה הוקטורית‪.‬‬

‫‪ (4‬סליל כרוך הרבה פעמים‬

‫בחוץ ‪ B=0‬ובפנים ‪) B=μ0Ιn‬כאשר ‪=n‬כריכות\אורך(‬

‫‪ 4‬משוואות המובילות אותנו למקסוול‪:‬‬

‫א‪∯Ε*n^ds=Qin/ε0 .‬‬
‫ב‪∮B*dl=μ0Ιin .‬‬
‫ג‪∮E*dl=0 .‬‬
‫ד‪∯Β*n^ds=0 .‬‬
‫‪12/5/22‬‬

‫דינמיקה‪:‬‬
‫‪Φ=∬Β*n^ds‬‬
‫‪- ε=∮Edl=-dΦ/dt‬חוק פרדיי‬
‫צורה דיפרנציאלית‪∇xE=-∂B/∂t :‬‬
‫הסיבה למינוס‪ :‬חוק לנץ‬
‫‪ ε‬נקרא כוח אלקטרומניע‬
‫כאשר ניקח מגנט בצורת ח' ונעביר סביב אחד מקטביו מעגל מוליך‪ ,‬יווצר שטף מגנטי במוליך‪.‬‬
‫מכך נוצר זרם חשמלי במוליך שיוצר שדה מגנטי בכיוון הנגדי לשדה שהמגנט יוצר‪.‬‬
‫הזרם בעצם 'נלחם' בשדה המגנטי היוצר אותו‪ .‬זהו חוק לנץ‪.‬‬
‫כעת נתבונן בגליל אנכי מוליך ונעביר דרכו מגנט גלילי‪ .‬המגנט יוצר שטף מגנטי במוליך שגדל ככל‬
‫שהזמן עובר‪ ,‬מה שיוצר זרם שגורם לשדה מגנטי כלפי מעלה שנלחם בשדה המגנטי של המגנט‪ ,‬ובין‬
‫היתר מאט את המגנט‪ .‬אם נכניס את המגנט הפוך‪ ,‬יווצר זרם בכיוון ההפוך אך המגנט עדיין יואט‬
‫מאותה סיבה‪.‬‬
‫נחבר נגד בחוטים למוט מוליך שנע במהירות ‪ ,v0‬וישנו שדה מגנטי ‪ B0‬בכיוון יוצא מהדף )רק המוט‬
‫זז‪ ,‬הנגד מקביל למוט(‪-a .‬אורך הצלע של הנגד‪ -b ,‬המרחק ההתחלתי של הנגד מהמוט‪.‬‬
‫‪Φ=a(b+v0t)B0‬‬
‫‪ε=av0B0‬‬
‫‪I=ε/R=av0B0‬‬
‫לפי לנץ‪ ,‬הזרם נגד כיוון השעון‪.‬‬
‫‪- P=I2R=a2v02B02/R‬ההספק הוא כמות האנרגיה שהנגד מבזבז בשנייה‪.‬‬
‫מאיפה מגיעה האנרגיה הזו? פועל כוח חיצוני על המוט‪ .‬פועל כוח לורנץ על המוט שמאלה‪ ,‬וכדי‬
‫שינוע במהירות קבועה צריך לפעול כוח חיצוני שמספק את האנרגיה‪.‬‬
‫‪F=IdlxB=IaB0‬‬
‫‪F*v=IaB0v0=a2v02B02/R‬‬
‫אם נפעיל שדה מגנטי קבוע ‪ B‬למטה ונסובב טבעת מוליכה )סביב ציר כך שלעיתים אופקית ולעיתים‬
‫אנכית(‪ ,‬יווצר בטבעת שטף של )‪Φ=B0Acos(ωt+θ0‬‬
‫)‪ε=B0Aωsin(ωt+θ0)=Β0Αωcos(ωt+θ0-π/2‬‬
‫*הכוח מאחר ב‪ π/2‬רדיאנים אחרי השטף המגנטי‪.‬‬
‫נקבל זרם של )‪.I=I0sin(ωt‬‬
‫אם נעביר בנגד את הזרם הזה‪ ,‬ההספק יהיה ‪P=I02sin2(ωt)R‬‬
‫אם נמדוד את ההספק‪ ,‬המכשיר יתן לנו את ההספק הממוצע‪:‬‬
‫‪P=ωΙ02R/2π*0∫2πsin2(ωt)dt=I02R0/2π*∫2πsin2(y)dy=I02R/2=V02/2R‬‬
‫אם תחנת חשמל הייתה מייצרת מתח של ‪ 220v‬כמו שיש לנו בשקע‪ ,‬היינו מקבלים זרם של‬
‫‪ ,2.5*107A‬ובזבוז האנרגיה יהיה עצום‪ .‬לכן נגביר את המתח הנוצר ל‪ 400,000v‬מה שיוריד את‬
‫הזרם‪ .‬יש גבול כמה מתח נוכל ליצור‪ ,‬אחרת נגיע לפריצה דיאלקטרית מה שעוד פחות משתלם‪.‬‬
‫בישראל התדר של הזרם חילופין המסופק מחברת חשמל הוא ‪ ,50Hz‬כלומר נצטרך ‪.ω~300rad/s‬‬
‫ניקח חוט מעגלי בהתנגדות ‪ 12Ω‬ובפני נציב שדה מגנטי בכיוון יוצא מהדף‪ .‬מה השטף בתוך הסליל?‬
‫‪B=μ0ΙN/l  Φ=μ0ΙΝ2/l*A‬‬
‫‪ε=dΦ/dt=12, R=12Ω, I=1A‬‬
‫אם נחבר וולטמטר לשתי נק' במעגל במרחק של רבע מההיקף‪ ,‬מה המתח שהוא ימדוד?‬
‫התשובה ההגיונית היא אפס‪ ,‬אך היא שגויה‪ .‬התשובה הנכונה היא ‪.3v‬‬
 ‫זה בגלל שבאלקטרודינמיקה האינטגרל הסגור אינו מתאפס‪.‬‬
‫אם נעביר את הוולטמטר לצד השני הוא ימדוד ‪ ,9v‬אך אין פה בעיה כי לשם כך העברנו את‬
‫הוולטמטר דרך השדה המגנטי‪.‬‬
‫השראה עצמית‪ Φ=LI :‬והיחידות שלו הן הנרי ]‪.[H‬‬
‫בסליל‪L=μ0Ν2Α/l :‬‬
‫השראה הדדית‪ :‬ההשפעה של שטף )מגנטי( של אחד על זרם של אחר‪Φ2=L12I1 :‬‬

‫מעגל ‪:RL‬‬
‫נחבר סליל ‪ L‬ונגד ‪ .R‬נניח שזורם זרם ‪ I‬במעגל‪.‬‬
‫‪ε=-dΦ/dt=-LdI/dt‬‬
‫‪LdI/dt+IR=0‬‬
‫‪dI/I=-Rdl/t‬‬
‫‪logI=-Rt/L+c‬‬
‫‪I=I0e-RT/L‬‬
‫במעגל זה ‪.τ=L/R‬‬
‫לעומת מעגל ‪ RC‬בו ככל שההתנגדות גדולה יותר כך ההתפרקות איטית יותר‪,‬‬
‫כאן ככל שההתנגדות גדולה יותר כך ההתפרקות מהירה יותר‪.‬‬
‫‪P=Ι2Ρ=Ι02Re-2Rt/L‬‬
‫‪= U=I0 R*0∫ e‬כמות האנרגיה שהתבזבזה‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫∞‬ ‫‪-‬‬‫‪2Rt/L‬‬‫‪dt=I0RL/2R=LI02/2‬‬
‫מדובר בסליל ולכן נציב ‪ I0,L‬ונצמצם‪.U=lAB2/2μ0 :‬‬
‫בשדה חשמלי ‪ ,u=1/2*ε0Ε2‬ואילו בשדה מגנטי החלחלות במכנה מה שמקשה עלינו‪.‬‬
‫קל יותר ליצור שדות חשמליים גדולים )כמובן עד פריצה דיאלקטרית( מאשר שדות מגנטיים חזקים‪.‬‬
‫נחבר סוללה לסליל לנגד בטור‪ .‬נקבל ‪V0-L*dI/dt-IR=0, I(t=0)=0‬‬
‫ננחש פתרון )‪dI/dt=V0/L*e-Rt/L  I=V0/R*(1-e-Rt/L‬‬
‫‪ V0-V0e-Rt/L-V0(1-e-Rt/L)=V0/R‬אכן הפתרון מתאים‪.‬‬
‫נשים לב שהזרם עולה ושואף ל‪ ,V0/R-‬הזרם שהיה ללא הסליל‪.‬‬
‫אם נפעיל תדר גבוה של מתח‪ ,‬הזרם לא יספיק לגדול מספיק להיות משמעותי עד שהמתח יחליף‬
‫כיוון‪.‬‬
‫לכן סליל הוא מסנן נגד תדרים גבוהים‪ ,‬וקבל )שעושה את הפעולה ההפוכה( הוא מסנן נגד תדרים‬
‫נמוכים‪.‬‬
‫‪29/5/22‬‬
‫סליל‪) :‬ראה שרטוט ‪(1‬‬
‫נתבונן בכריכה אחת של הסליל‬
‫‪ε=-dΦ/dt‬‬
‫‪Φ=∬B*n^dS‬‬
‫כעת עבור ‪ N‬כריכות של הסליל‬
‫‪B=μ0IN/l‬‬
‫‪Φ=μ0ΙΝ2/l*A‬‬
‫‪ε=-LI°‬‬
‫‪ε=-dΦ/dt=-μ0Ν2Α/l*dI/dt‬‬
‫‪L=μ0Ν2Α/l‬‬
‫נחבר סליל לנגד‪.‬‬
‫‪I=I0e-Rt/l‬‬
‫)‪U=uB(Al‬‬
‫‪uB=B2/μ0=Joule/m3=N/m2‬‬
‫זוהי יחידה של לחץ )כוח לשטח(‪.‬‬
‫זמן הדעיכה האופייני של המערכת )הסליל והנגד( הוא ‪.l/R‬‬
‫שאלה במעגל ‪) :RL‬שרטוט ‪(2‬‬
‫נחבר נורה וסליל במקביל לנורה ונגד וכל זה לסוללה‪.‬‬
‫‪Vab=Vcd=12v‬‬
‫‪Icd=12/10=1.2v‬‬
‫)‪Iab=12/10*(1-e-t/3‬‬
‫*עוצמת הנורה פרופורציונית להספק‪ ,‬ולא לזרם‪.‬‬
‫חיבור טורי של סלילים‪:‬‬
‫‪ε1=-L1dI/dt, ε2=-L2dI/dt‬‬
‫‪ε=-(L1+L2)dI/dt=-LdI/dt‬‬
‫‪L=L1+L2‬‬
‫חיבור סלילים במקביל‪:‬‬
‫‪I=I1+I2‬‬
‫)‪V=-L1dI1/dt=-L2dI/dt=-LdI/dt=L(V/L1+V/L2‬‬
‫‪L-1=L1-1+L2-1‬‬
‫מלחמת הזרמים‪:‬‬
‫מחלוקת בין ניקולא טסלה לתומס אדיסון בנוגע לעדיפות של זרם ישר ‪ /‬זרם חילופין לצרכנים כמו‬
‫בתים פרטיים‪.‬‬
‫הרעיון של אדיסון היה שלכל בית יהיה מעין גנרטור שיספק זרם ישר‪ ,‬ואילו של טסלה היה לבנות‬
‫תחנות כוח גדולות שיספקו זרם חילופין‪.‬‬
‫בישראל תחנות כוח מספקות ‪ 220v‬ובעבור הספק רגיל של ‪ 1010w‬נקבל ‪Ι=P/V=5*107A‬‬
‫‪ RIL=4*10-6Ω‬זוהי התנגדות מאוד קטנה ולכן לא נזניח את התנגדות החוטים‪.‬‬
‫הרעיון של טסלה היה לחבר את המתח חילופין לסליל עליו נוסיף סליל אחר אותו נחבר לצרכנים‪.‬‬
‫שני הסלילים משפיעים אחד על השני השראה הדדית(‬
‫דבר זה נקרא שנאי‪) .‬ראה שרטוט ‪(3‬‬
‫‪ε1=-dΦ0/dt*Ν1, ε2=-dΦ0/dt‬‬
‫‪ε1/ε2=Ν1/Ν2‬‬
‫ככל שמספר הכריכות יותר גדול‪ ,‬כך הזרם קטן יותר )מה שייתן מתח קטן יותר על הנגדים(‪.‬‬
‫*בכניסה לכל עיר‪/‬שכונה יש שנאי שמעביר ממתח גבוה למתח נמוך‪.‬‬
 ‫איך לשרוף מסמר‪:‬‬
‫אם נחבר נגד בהתנגדות נמוכה למתח גבוה נקבל עליו הספק מאוד גבוה מה שיכול להתיך אותו‪.‬‬
‫מלבד חום הגוף גם יפלוט קרינת גוף שחור‪.‬‬
‫כיריים אינדוקציה‪:‬‬
‫בכיריים מסוג זה יש סלילים שברגע שמניחים עליהם סיר מתאים )מוליך טוב( עובר דרכו זרם גבוה‬
‫מה שגורם להספק גבוה ומחמם אותו‪.‬‬
‫נתבונן במשטח מוליך‪ .‬מעליו נמקם מגנט עם הצפון כלפי מטה‪.‬‬
‫נניח שהשדה המגנטי מתגבר‪ .‬אזי יווצר מחוק לנץ זרם במוליך בכיוון ^‪ Θ‬מה שייצור שדה מגנטי‬
‫שיתנגד לשדה המקורי‪ .‬הדבר שקול למגנט שהצפון שלו כלפי מעלה‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬המשטח והמגנט ידחו זה את זה‪.‬‬
‫זרמים אלו נקראים זרמי מערבולת ו‪.Εddy Currents-‬‬
‫עושים בכך שימוש בכיריים אינדוקציה ורכבת שמרחפת מעל הפסים כך שאין חיכוך עם המסילה‪.‬‬
‫נתבונן במשוואה הדיפרנציאלית‪x°+αx=βcos(ωt) :‬‬
‫פתרון‪x=x0e-αt+β/(α2+ω2)*[αcos(ωt)+ωsin(ωt)] :‬‬
‫)‪ x=x0e-αt+β/sqrt(α2+ω2)*cos(ωt+φ‬עבור ‪.tg(φ)=-ω/α‬‬
‫*משוואה זו מתארת גם אוסילטור הרמוני מרוסן עם תאוצה זניחה‪.‬‬

‫מעגלי זרם חילופין‪:‬‬

‫מעגל ‪:RC‬‬
‫נחבר בטור קבל‪ ,‬נגד ומקור מתח חילופין‪.‬‬
‫‪V0cos(ωt)=IR+Q/c‬‬
‫זוהי המשוואה הדיפרנציאלית שראינו עכשיו‪.‬‬
‫נקבל פתרון )‪Q(t)=Q0e-t/RC+V0C/sqrt(1+ω2R2C2‬‬
‫החלק הראשון של הפתרון נקרא טרנזיינט‪ ,‬ואילו השני זה הפתרון הקבוע‪.‬‬
‫הטרנזיינט נהיה זניח לאחר זמן קצר‪.‬‬
‫נגזור ונחשב את הזרם‪ .‬נזניח שת הטרנזיינט‪:‬‬
‫‪0/RC*e-t/RC-V0ωC/sqrt(1+ω2R2C2)*sin(ωt+φ)0I=Q‬‬
‫כאשר ‪ ω→0‬נקבל שהזרם לא בטרנזיינט הוא ‪) Ι→0‬נתק(‪ .‬הזרם מקדים את המתח בפאזה ‪.π/2‬‬
‫כאשר ∞→‪ ω‬נקבל שהזרם לא בטרנזיינט הוא ‪) Ιmax→V0/R‬קצר(‪ .‬לזרם ולמתח אותה פאזה‪.‬‬
‫מעגל ‪:RL‬‬
‫‪V0cos(ωt)=RI+LdI/dt‬‬
‫)‪I=I0e-Rt/l+V0R/sqrt(1+ω2L2/R2)*cos(ωt+φ‬‬
‫כאשר ‪ ω→0‬נקבל שהזרם לא בטרנזיינט הוא ‪) Ι →V0/R‬קצר(‪ .‬לזרם ולמתח אותה פאזה‪.‬‬
‫‪max‬‬

‫כאשר ∞→‪ ω‬נקבל שהזרם לא בטרנזיינט הוא ‪) Ιmax→0‬נתק(‪ .‬הזרם מפגר אחר המתח ב‪.π/2-‬‬

‫מעגל ‪:LC‬‬
‫נחבר בטור קבל וסליל )ללא סוללה(‪.‬‬
‫‪LdI/dt+Q/c=0‬‬
‫זהו אוסילטור הרמוני‪Q=Acos(t/sqrt(LC))+Bsin(t/sqrt(LC)) :‬‬
‫)‪Q0cos(ω0t)+Ι0/ω0*sin(ω0t‬‬
‫כאן האנרגיה נשמרת; היא עוברת בין הסליל לקבל ובחזרה באופן מחזורי‪.‬‬
‫זוהי המרה בין אנרגיה חשמלית בקבל לאנרגיה מגנטית בסליל‪.‬‬
‫כעת נוסיף למעגל זה מקור זרם חילופין )בטור(‪.‬‬
‫)‪LdI/dt+Q/c=V0cos(ωt‬‬
 Q°°+ω0Q=V0/L*cos(ωt)
Q(t)=Acos(ω0t)+Bsin(ω0t)+V0/L(ω02-ω2)*cos(ωt)
ω0-ω=δ~0 ‫עבור‬
,Q(0)=dQ/dt(0)=0 ‫בהצבת תנאי התחלה‬
Q=2Vsin((ω0+ω)/2*t)sin((ω0-ω)/2*t)/L(ω0+ω)(ω0-ω) ‫נקבל‬
~Ωsin(ωt)sin(δt/2)/Lωδ :‫נקרב‬
.‫הקירוב יהיה נכון בזמנים קטנים‬
‫‪2/6/22‬‬

‫מעגל ‪:RLC‬‬
‫נחבר נגד‪ ,‬סליל וקבל בטור‪.‬‬
‫‪LQ°°+RQ°+Q/C=0‬‬
‫‪Lα2+Rα+1/LC=0‬‬
‫)‪α=-R/2L+-sqrt(R2/4L2-1/LC‬‬
‫‪Q=Aeα1*t+Beα2*t‬‬
‫ריסון חזק‪R /4L >1/LC :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪Q=Ae-α1*t+B-α2*t‬‬
‫ריסון חלש‪R2/4L2<1/LC :‬‬
‫‪Q=Ae-Rt/2L-iω1t+Be-Rt/2L+iω1t‬‬
‫ריסון קריטי‪R2/4L2=1/LC :‬‬
‫‪Q=Ae-Rt/2L+Bte-Rt/2L‬‬
‫נגיד כשמכונית עולה על במפר יש שימוש בקפיצים כדי שלא נרגיש את העלייה על הבמפר‪.‬‬
‫כדי למנוע ממנו להמשיך בקפיצות לזמן ארוך‪ ,‬נוסיף שמן כדי לרסן את התנועה‪.‬‬
‫עבור תנועה אופטימלית נרצה ריסון קריטי‪.‬‬
‫אם נעמיס משקל רב על המכונית נשנה את התדר ונעבור לריסון חלש‪ ,‬מה שאומר שוד נרגיש את‬
‫הקפיצות זמן מה‪.‬‬
‫כעת נחבר גם סוללה )בטור(‪.‬‬
‫נקבל משוואה )‪LQ°°+RQ°+Q/C=Vcos(ωt‬‬
‫‪I=Ae-α1t+Be-α2t+V0cos(ωt-φ)/sqrt([ωL-1/ωc]2+R2‬‬
‫עבור ‪tg(φ)=[ωL-1/ωc]/R‬‬
‫‪- ωL>1/ωc‬סליל דומיננטי )מעגל בעל אופי השראי(‬
‫‪- ωL<1/ωc‬קבל דומיננטי )מעגל בעל אופי קיבולי(‬
‫)‪Ιmax=V0/sqrt((ωL+1/ωc)2+R2‬‬
‫מקסימלי כאשר )‪ω0=1/sqrt(LC‬‬
‫ל‪ ω-‬קטנות הקבל מוריד את הזרם לאפס‪.‬‬
‫ל‪ ω-‬גדולות הסליל מוריד את הזרם לאפס‪.‬‬
‫עבור ‪ ω=ω0‬נקבל תנודה אופטימלית‪.‬‬
‫גלאי מתכות‪ :‬גלאי מתכות מורכב משני מעגלי ‪ LRC‬אנכים לרצפה‪ .‬יש להם גם השראה הדדית אז יש‬
‫השפעה אחד על השני‪ .‬אם מתכת עוברת בין המעגלים נוצרים זרמי מערבולת ואם מזיזים את‬
‫המתכת קצת יש השפעה על התדר‪.‬‬
‫כופל איכות )‪.Q=ω0/Δω :(Quality Factor‬‬
 ‫חומרים דיאלקטריים וחומרים מגנטיים‬
‫חומרים דיאלקטריים‪:‬‬
‫בחומרים דיאלקטריים צריך להחליף את ‪ ε0‬ב‪,ε0εr-‬‬
‫ובחומרים מגנטיים צריך להחליף את ‪ μ0‬ב‪.μ0μr-‬‬
‫כאשר פועל שדה חיצוני בחומר דיאלקטרי‪ ,‬יש מטען בתוך החומר שיצרים שדה חשמלי קטן יותר‬
‫בכיוון מנוגד לשדה החיצוני‪.‬‬
‫סוספטביליות‪ -‬מידת הקיטוב של החומר הדיאלקטרי‪.‬‬
‫דוגמאות לסוספטביליות של חומרים‪ :‬במימן‪ ,χe=5.4*10-4 -‬מים‪ ,χe=80 -‬מלח‪χe=4.9 -‬‬
‫למתכות יש ∞→‪.χe‬‬
‫*הטמפ' ומצב הצבירה משפיעים על הסוספטביליות‪ .‬אלו מעידים על היכולת הסתדרות של החומר‪,‬‬
‫מה שמשפיע מן הסתם על הקיטוב שלו‪.‬‬
‫‪εr=1+χe‬‬
‫‪μr=1+χm‬‬
‫חומרים מגנטיים‪:‬‬
‫ישנם ‪ 3‬סוגים של חומרים מגנטיים; דיאמגנטיים‪ ,‬פרהמגנטיים ופרומגנטיים‪.‬‬

‫נניח שדה מגנטי החוצה מהדף‪ .‬החלקיקים בחומר בו פועל השדה מתחילים לנוע במעגלים בכיוון‬
‫השעון‪ .‬אלו יוצרים שדה מגנטי המקטין את השדה המגנטי החיצוני‪) .‬שרטוט ‪(2‬‬
‫*זהו לא חוק לנץ! לא השינוי בזמן של השטף גורם לכך‪.‬‬
‫מצב זה נקרא דיאמגנטיות )דיפול מושרה(‪χm<0 .‬‬
‫דוגמה לחומרים דיאמגנטיים‪ :‬עופרת‪ ,χm=-2.8*10-5 -‬נחושת‪ ,χm=-0.98*10 -‬יהלום‪χm=- -‬‬
‫‪-‬‬‫‪5‬‬

‫‪2.2*10-5‬‬
‫על‪-‬מוליכים הם דיאמגנטיים מושלמים‪ ,‬כלומר‪χm=-1 :‬‬
‫נניח שבתוך החומר קיימת טבעת זרם‪.‬‬
‫מה יקרה כשנחשוף את טבעת הזרם לשדה מגנטי ‪) ?B‬שרטוט ‪(3‬‬
‫הטבעת תיצור שדה מגנטי כלפי מעלה אף היא בתגובה‪.‬‬
‫חומרים בהם קיימות טבעות זרם כאלו מלכתחילה )ללא קשר לשדה החיצוני( הם פרהמגנטיים‪.‬‬
‫תופעה זו נקראת פרהמגנטיות )דיפול קבוע(‪Χm>0 .‬‬
‫דוגמאות לחומרים פרהמגנטיים‪ :‬אלומיניום‪ ,χ=2.3*10-5 -‬נתרן‪χ=0.72*10-5 -‬‬
‫אם ניקח מגנט מוט ונקרב לאחד מקטביו משטח דיאמגנטי הוא ידחה‪ ,‬ואם נקרב אליו חומר‬
‫פרהמגנטי הוא ימשך‪.‬‬
‫מומנט דיפול‪) :‬שרטוט ‪(4‬‬
‫דיפול חשמלי‪ -‬שני מטענים נגדיים‪Ε=9d/4πε0r3*(2cosθr^+sinθθ^) .‬‬
‫מומנט דיפול‪p=qd :‬‬
‫דיפול מגנטי‪ -‬טבעת זרם‪Β=μ0ΙΑ/4πr *(2cosθr^+sinθθ^) .‬‬
‫‪3‬‬

‫מומנט דיפול‪μ=ΙΑ*n^ :‬‬

‫*מומנט דיפול הוא וקטור‪.‬‬
‫בוהר מגנטון‪μΒ=9.3*10-24 :‬‬
‫מומנט הדיפול המגנטי של אטום מימן )הזרם הוא של האלקטרון הבודד סביב האלקטרון(‪.‬‬
‫פרומגנטיות‪:‬‬
‫ניקח קובייה המורכבת מ‪ 1028-‬טבעות זרם‪ .‬ביחד רצף טבעות אחת על השניה יוצר מעין סליל‪.‬‬
‫נקבל שדה מגנטי בתוך החומר ‪Β=μ0*μΒ*1028~0.1Τ‬‬
 ‫הסוספטביליות של פרומגנטיים תהיה‪ :‬ניקל‪ ,χm=110-600 -‬ברזל‪χm=150-5000 -‬‬
‫הטמפ' הקריטית בה החומר כבר לא פרומגנטי היא‪ :‬ניקל‪ ,Τc=627°k -‬ברזל‪Τc=1043°k -‬‬
‫*חומר פרומגנטי הוא בעצם פרהמגנטי מחוזק‪.‬‬
‫ניקח מגנט ונחבר אליו סיכה )מחומר פרומגנטי(‪ .‬היא תידבק למגנט‪.‬‬
‫כעת נחבר סיכה נוספת אליה‪ ,‬והיא גם תידבק‪.‬‬
‫אם נסיר את המגנט המקורי‪ ,‬הן עדיין יישארו צמודות אחת לשנייה‪.‬‬
‫נוכל לנטרל תכונה זו של מגנטיות ע"י חימום לטמפ' גבוהה‪ ,‬או 'להרביץ' להן; להטיח אותן על‬
‫השולחן‪.‬‬
‫‪9/6/22‬‬

‫משוואות מקסוול‬
‫תזכורת‪:‬‬
‫‪Q=∭Ω ρdV‬‬
‫‪J=qnv‬‬
‫חוק שימור המטען‪dQ/dt=∯∂Ω J*n^dS=-∭Ω ∇.Jd :‬‬
‫‪∂ρ/∂t=-∇.J‬‬
‫א‪ .‬חוק גאוס‪∯∂Ω Ε*n^dS=Qin/ε0=1/ε0*∭Ω ρdV :‬‬
‫‪∇.E=ρ/ε0‬‬
‫ב‪ .‬היעדר מונופול מגנטי‪∯∂Ω Β*n^dS=0 :‬‬
‫‪∇.B=0‬‬
‫חוק סטוקס‪∬(∇xA)*n^dS=∮A*dl :‬‬
‫ג‪ .‬חוק פרדיי‪ε=-dΦΒ/dt :‬‬
‫‪∮Ε*dl=-d/dt*∬B*n^dS‬‬
‫‪∇xΕ=-∂Β/∂t‬‬
‫ד‪ .‬חוק אמפר‪∮B*dl=μ0Ιin :‬‬
‫‪∬(∇xB)*n^dS=μ0∬J*n^dS‬‬
‫‪∇xB=μ0J‬‬
‫ניתן לחשוב שחוק אמפר מגדיר לנו מערכת צירים‪ ,‬שכן במערכת צירים במנוחה אם החלקיקים‬
‫עומדים במקום לא יהיה זרם ואז לא יהיה שדה מגנטי‪ ,‬ובמערכת צירים אינרציאלית במהירות שונה‬
‫יהיה שדה מגנטי‪.‬‬
‫אם אכן המצב היה כזה‪ ,‬הייתה מערכת צירים 'מועדפת' ביקום; זו בה אין שדה מגנטי ממטענים‬
‫עומדים‪.‬‬
‫מתקיים‪∇.(∇xA)=0 :‬‬
‫אם נעשה דיברגנץ לגרסה הדיפרנציאלית של חוק אמפר‪ ,‬נמצא ‪μ0(∇.J)=∇.(∇xB)=0‬‬
‫וזה בסתירה לחוק שימור המטען‪.‬‬
‫נבצע את התיקון‪∇.(∇xB)=μ0(∇.J+∂/∂t*ρ)= μ0(∇.J+∂/∂t*(ε0∇.Ε)) :‬‬
‫נבטל את הדיברגנץ‪∇xB=μ0J+ε0μ0*∂Ε/∂t :‬‬
‫כעת זהו חוק אמפר המתוקן‪:‬‬
‫צורה אינטגרלית‪∮B*dl=μ0Ιin+ε0μ0(∂/∂t*∬E*n^dS) :‬‬
‫צורה דיפרנציאלית‪∇xB=μ0J+ε0μ0∂Ε/∂t :‬‬
‫*מקסוול מצא את התיקון לחוק אמפר‪.‬‬
‫נחשב את השדה המגנטי במרחק ‪ r‬מתיל אינסופי בזרם ‪.I‬‬
‫‪∮B*dl=Bφ*2πr=μ0Ιin‬‬
‫‪B=μ0Ι/2πr‬‬
‫עד כאן זה אותו דבר‪.‬‬
‫מה יקרה אם נמדוד את השדה במערכת אינרציאלית שזזה באותה מהירות כמו המטענים?‬
‫נקבל מסיבות שנלמד ביחסות פרטית שיווצר שדה חשמלי שתהיהה לו אותה השפעה על השדה‬
‫המגנטי כמו של הזרם העובר בלולאת אמפר‪.‬‬
 ‫הסתירה בחוק אמפר )שרטוט ‪(1‬‬
‫תיל אינסופי עם זרם‪ ,‬יש שני לוחות עגולים ברדיוס ‪ .a‬זהו קבל‪.‬‬
‫השדה המגנטי במרחק ‪ r‬מהתיל לפני הקבל יהיה ‪B=μ0Ι(t)/2πr‬‬
‫הזרמים בקבל מגיעים מהמרכז של הלוחות המעגליים ויוצאים בכיוון רדיאלי‪.‬‬
‫לכן הם לא יצרו שדה מגנטי‪.‬‬
‫ראינו שאפשר לבדוק את הזרם גם במרחק מה משם‪ ,‬ובתוך הקבל אין שם זרם‪ ,‬בסתירה‪.‬‬
‫‪Ε=σ/ε0=Q(t)/πa2ε0‬‬
‫נניח שהשדה קבוע )לא מדויק(‪.‬‬
‫‪ΦΕ=∬Ε*n^dS=πa2E=Q(t)/ε0‬‬
‫‪∮Β*dl=μ0Ιin+μ0ε0*∂ΦΕ/∂t‬‬
‫‪2πrB=0+μ0ε0*Ι(t)/ε0‬‬
‫‪- Β=μ0Ι/2πr‬קיבלנו אותו שדה מגנטי כמו קודם‪.‬‬
‫התחליף של הזרם שנוצר בחוק אמפר נקרא 'זרם העתק'‪.‬‬
‫*יש פה לולאה‪ :‬זרם יוצר שדה חשמלי יוצר שדה מגנטי יוצר זרם וכו'‪...‬‬

‫תורת הגלים‪:‬‬
‫הקדמה ‪ -‬מדידת קווי אורך ורוחב‪:‬‬
‫כדי לדעת באיזה קו רוחב בים אנחנו נמצאים ניתן למדוד את הזווית ביחס לשמש באמצע היום או‬
‫ביחס לכוכב הצפון בלילה‪ .‬שיטה זו הייתה ידועה כבר ליוונים הקדומים‪.‬‬
‫מדידת קווי אורך זה עסק מסובך יותר‪.‬‬
‫ניתן לבדוק את מהירות הספינה‪ ,‬ועל סמך זמן השייט וכיוון ההפלגה ניתן לשער את קו האורך ביחס‬
‫לקו האורך ההתחלתי‪.‬‬
‫מדידת המהירות הייתה בעזרת חבל הקשור לספינה מלא עם קשרים באורך שווה‪ ,‬ולפי כמות‬
‫הקשרים הנראים ניתן לדעת מה המהירות )לכן מודדים מהירות של ספינות ב'קשר'(‪.‬‬
‫שיטה זו הייתה לא מדויקת כלל‪.‬‬
‫שיטה עדיפה היא שימוש במאורעות אסטרונומיים )כמו ליקויי חמה ולבנה‪ ,‬או זריחה ושקיעה של ירחי‬
‫כוכבי לכת שונים(‪ .‬בדרך זו ניתן להכין טבלאות מתי יקרה כל מאורע כזה ולכוון את השעון לפיו )אז‬
‫לא היה ניתן להכין שעון מדויק(‪.‬‬
‫גם בשיטה זו הייתה בעיה‪ ,‬בשל כך שלאור יש מהירות סופית‪.‬‬
‫לפי כך הצליחו לראשונה לחשב בקירוב את מהירות האור‬
‫)החוסר תיאום בין הטבלאות היה ‪ +-8‬דקות(‪.‬‬

‫גלים‪ :‬כל פונקציה )‪ y(x-vt‬היא פו' שזזה באופן צפיד )במהירות קבועה( ימינה )שרטוט ‪.(2‬‬
‫לדבר כזה נקרא גל )שנוסע מבלי לשנות את הצורה שלו(‪.‬‬
‫נרצה להגדיר משוואה שכל הפתרונות לה הם גלים‪.‬‬
‫)‪yR(x-vt), yL(x+vt‬‬
‫‪z=x-vt‬‬
‫‪∂y/∂x=∂y/∂z‬‬
‫‪∂y/∂t=∂y/∂z*∂z/∂t=-v∂y/∂t‬‬
‫משוואת גלים ימנית‪∂y/∂t+v∂y/∂x=0 :‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬משוואת גלים שמאלנית‪∂y/∂t-v∂y/∂x=0 :‬‬
‫כעת נרצה משוואת גלים גם שמאלה וגם ימינה‪:‬‬
‫‪(∂/∂t-v∂/∂x)( ∂/∂t+v∂/∂x)y=(∂2/∂t2-v2∂2/∂x2)y=0‬‬
 ‫כעת נתבונן במקרה הפרטי ))‪y=Acos(k(x-vt‬‬
‫גל מסוג זה נקרא גל הרמוני‪ ,‬והוא הרבה יותר אינטואיטיבי בתור גל‪.‬‬
‫נכתוב את המשוואה )‪y=Acos(kx-ωt‬‬
‫זמן המחזור של הגל‪Τ=2π/ω :‬‬
‫התדר‪f=ω/2π :‬‬
‫אורך הגל‪λ=2π/k :‬‬
‫סה"כ‪v=ω/k=λ/Τ=λf :‬‬
‫מקסוול ראה ששדה מגנטי יכול ליצור חשמלי וששדה חשמלי יכול ליצור מגנטי‪.‬‬
‫הוא ניסה למצוא מצב בו הם יכולים להחזיק אחד את השני‪.‬‬
‫נסתכל על משוואות מקסוול בריק‪:‬‬
‫‪∇.E=0 (1‬‬
‫‪∇.Β=0 (2‬‬
‫‪∇xE=-∂B/∂t (3‬‬
‫‪∇xB=ε0μ0∂Ε/∂t (4‬‬
‫נסתכל על שדה חשמלי בכיוון ^‪ y‬התלוי רק ב‪ x‬וב‪Ey(x,t):t‬‬
‫ונניח שדה מגנטי בכיוון ^‪ z‬התלוי באותם משתנים‪Bz(x,t) :‬‬
‫נרשום את משוואות מקסוול‪:‬‬
‫א‪ ∇.Ε=∂Ε/∂y=0 .‬אכן מתקיים‪.‬‬
‫ב‪ ∇.B=∂Εy/∂z=0 .‬אכן מתקיים‪.‬‬
‫ג‪∇xE=∂Ε/∂x=-∂Bz/∂t .‬‬
‫ד‪∇xΒ=-∂Βz/∂x=ε0μ0∂Εy/∂t .‬‬
‫‪∂2Ey/∂x2=-∂/∂t*(∂Bz/∂x)=ε0μ0∂2Ε/∂t2-∂2Ey/∂x2=0‬‬
‫זוהי משוואת גל‪.‬‬
‫מהירותו‪v=1/sqrt(ε0μ0)=[4π*10-7/(4π*9*109)]-0.5=3*108 :‬‬
‫גילינו שמהירות הגל היא מהירות האור‪.‬‬
‫על כן אור הוא גל אלקטרומגנטי‪.‬‬
‫אם ניקח ‪ Ez,By‬במקום זה יעבוד‪.‬‬
‫אך אם אחד מהם בכיוון ‪ x‬זה לא יעבוד‪.‬‬
‫גל רוחב‪ :‬גל בו כיוון הדבר שזז מאונך לכיוון התקדמות הגל‪.‬‬
‫גל אורך‪ :‬גל שבו כיוון הדבר שזז מקביל לכיוון התקדמות הגל‪.‬‬
‫גל קול הוא דוגמה לגל אורך‪ ,‬וגל אור בריק הוא דוגמה לגל רוחב‪.‬‬
‫גל אלקטרומגנטי יכול להיות חשמלי בכיוון ^‪ y‬ומגנטי בכיוון ^‪ ,z‬או הפוך‪.‬‬
‫דבר זה נקרא קיטוב של האור‪.‬‬
‫מה קורה כאשר גל אלקטרומגנטי פוגע במוליך?‬
‫הגל יוצר שדה חשמלי בתוך המוליך מה שיצור בתוכו זרם‪.‬‬
‫הזרם ממיר אנרגיה לחום‪.‬‬
‫בעצם המוליך 'בולע' את הגל והופך אותו לחום‪.‬‬
‫ניצור חומר המורכב משורות של מולקולות ארוכות‪) .‬שרטוט ‪(3‬‬
‫הזרם יכול לעבור בקלות בתוך המולקולה‪ ,‬אך קשה לו לעבור בין המולקולות‪.‬‬
‫אז הזרם יכול להיווצר אך ורק בכיוון המולקולות‪.‬‬
‫גל אלקטרומגנטי הבא בכיוון מקביל למולקולות לא יצור זרם ולכן יעבור דרכן‪.‬‬
‫אך אם הוא יבוא בכיוון מאונך לגל הוא יצור זרם ויבלע בחומר‪.‬‬
‫החומר שקוף לגל שבא בכיוון המולקולות ואטום לכיוון מאונך‪.‬‬
‫דבר זה נקרא מקטב‪.‬‬
 ‫ניקח שני לוחות מקטבים‪.‬‬
‫כל אחד בולע חצי מהאור המגיע אליו )כי מגיע מהמנורה אור בכל כיווני הקוטביות(‪.‬‬
‫אם נציב אותם אחד על שני באותו כיוון של הקיטוב‪ ,‬האור שיעבור דרך אחד יעבור גם דרך השני כי‬
‫זה דורש אותו קיטוב‪.‬‬
‫כעת נסובב אחד מהם‪ .‬ככל שהזווית תהיה גדולה יותר כך פחות אור יוכל לעבור‪ .‬ברגע שהם יהיו‬
‫מאונכים המערכת תהיה אטומה לגמרי‪.‬‬
‫בישראל רשת החשמל מספקת זרם בתדר ‪.50Ηz‬‬
‫‪v=λf‬‬
‫‪3*10 =50*λ‬‬
‫‪8‬‬

‫אורך הגל‪λ=6*106[m] :‬‬

‫‪16/6/22‬‬
‫הספקטרום האלקטרומגנטי‪) :‬שרטוט ‪(1‬‬
‫כדי להעביר מידע באמצעות גלים אלקטרומגנטיים צריך לבנות שגיאות באות סינוס‪.‬‬
‫לכן כדי לעבד את האות שנקבל נפחית ממנו את הגל הטהור ונקבל את האות הרצוי‪.‬‬
‫לשם כך נרצה אזור שגיאה קטן מהגל הטהור‪ ,‬זהו 'רוחב הפס' הנדרש‪.‬‬
‫טווח אורכי הגל של האור הנראה הוא ‪ 400-700‬ננומטר‪.‬‬
‫זהו הטווח שאנו מסוגלים לקלוט בעיניים כ'אור'‪.‬‬
‫‪ 6‬הצבעים הנמצאים בטווח זה הם בעלי תדרים שונים‪.‬‬
‫צבעים אלו הם‪ :‬סגול‪ ,‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬צהוב‪ ,‬כתום ואדום )לפי סדר התדרים(‪.‬‬
‫בעין האנושית יש ‪ 2‬סוגי תאי ראיה; סוג אחד שקולטים רק האם נקלט אור או לא‪ .‬אלו פעולתם בעיקר‬
‫בתאורה נמוכה )ואז לא רואים צבעים(‪.‬‬
‫התאים מהסוג האחר מחולקים לכחול‪ ,‬ירוק ואדום וקולטים את העוצמה של כל צבע‪.‬‬
‫המוח מעבד את המידע כשני משתנים‪ :‬היחסים בין אדום\ירוק‪ ,‬כחול\ירוק‪.‬‬
‫‪ :colorgamot‬התחום של כל הצבעים הנוצרים משלושת הצבעים שהעין קולטת‪.‬‬
‫ישנם צבעים שנמצאים מחוץ לתחום הקולורגמוט‪ ,‬למשל‪ :‬חום‪ ,‬ירוק זית‪.‬‬
‫הם נוצרים מתגובה לא לינארית של העין‪.‬‬
‫נגיד אי אפשר לראות פנס שמאיר באור חום‪.‬‬
‫ישנן ‪ 2‬סוגי צביעה‪.‬‬
‫צביעה ע"י חיבור‪ :‬יצירת צבע ע"י שילוב של מס' מקורות אור‪.‬‬
‫צביעה ע"י חיסור‪ :‬יצירת צבע ע"י חומר שבולע אור בתדרים חוץ מהמבוקש‪.‬‬
‫במצב זה הצבעים היסודיים משתנים‪ ,‬ואז הם‪ :‬מג'נטה‪ ,‬סיאן וצהוב‪ .‬לרוב נוסיף שחור כי ההתאמה‬
‫ביניהם אינה מושלמת‪.‬‬
‫כאשר אור פוגע בחומר האנרגיה שלו נבלעת בו‪.‬‬
‫אך האנרגיה נבלעת ב'מנות'‪ .‬האור בעצם מורכב מחלקיקים כך שניתן לבלוע אנרגיה של מס' שלם‪.‬‬
‫חלקיקים אלו הם פוטונים‪.‬‬
‫האנרגיה של פוטון היא ‪ E=hf‬עבור ‪=h‬קבוע פלאנק‪.‬‬
‫כדי לתלוש אלקטרון מאטום )בעזרת קרינה אלקטרומגנטים( צריך שהחלקיקים של האור יהיו בעלי‬
‫מספיק אנרגיה כדי לשם כך‪ .‬לשם כך צריך קרינה בתדר גבוה של אולטרה‪-‬סגולה ומעלה‪.‬‬
‫זוהי קרינה מייננת‪.‬‬

‫אנרגיה בגל אלקטרומגנטי‪:‬‬

‫‪) uE=ε0Ε02/2‬ראינו בקבל(‪.‬‬
‫‪) uB=B02/2μ0‬ראינו בסליל(‪.‬‬
‫‪uB=B0 /2μ0=Ε02/2μ0c2=E02μ0ε0/2μ0=uE‬‬
‫‪2‬‬

‫)‪u=ε0Ε02cos2(kx-ω‬‬
‫[ ‪<u>=ε0E02/2‬‬
‫נגדיר ‪) s=cε0Ε0 /2*n^=E0xB0/μ0‬וקטור(‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫גודל זה נקרא וקטור פוינטינג‪ ,‬והוא כגודל האנרגיה למטר מרובע ומצביע בכיוון זרימת האנרגיה‪.‬‬
‫יחידותיו הן ‪.kw/m2‬‬
‫כאשר האור מעביר אנרגיה לחומר שהוא נבלע בו הוא מעביר אליו תנע‪.‬‬
‫‪P=u/c‬‬
‫זהו תנע מאוד קטן‪ ,‬אלא אם כן האנרגיה עצומה‪.‬‬
‫בכוכבי שביט )הם בעלי מסה קטנה ולכן הגרביטציה קטנה( הזנב תמיד פונה נגד השמש בגלל התנע‬
‫שקרינת השמש מעניקה לו‪.‬‬
‫אם אדם יעמוד בתוך קרון וירה כדור לקיר בצד השני הקרון יוכל לזוז )התנע יועבר לכדור וכשיוחזר‬
‫התנועה תפסיק(‪ .‬הקרון יוכל לזוז אך מרכז המסה יישאר במקום )חוק שימור התנע(‪ .‬ראה שרטוט ‪.2‬‬
‫‪ΔΧ=mv/M‬‬
‫אם באותה מידה האדם ידליק פנס לקיר שחור בחלק האחורי של הקרון נקבל שלא רק העברנו‬
‫אנרגיה ותנע לחלק האחורי של הקרון אלא גם מסה‪:‬‬
‫‪ΔΧ=U/cM*L/c‬‬
‫”‪MΔΧ=L*”m‬‬
‫לאור חייבת להיות איזשהי מסה‪.‬‬
‫צריך לחשוב על מסה ואנרגיה כעל די אותו דבר‪.‬‬
‫‪“m”=U/c2‬‬
‫וזו בעצם המשוואה הידועה ‪.E=mc‬‬
‫‪2‬‬

‫כעת נחזור למקסוול וניתן מקום לזרמים‪.‬‬

‫‪∂Εy/∂x=-∂Bz/∂t‬‬
‫‪-∂Bz/∂x=ε0μ0*∂Εy/∂t+μ0σΕy‬‬
‫‪∂2E/∂x2-1/c2*∂2E/∂t2-σμ0∂Ε/∂t‬‬
‫‪E=E0eikx-iωt‬‬
‫‪-Ε0k e‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ikx‬‬‫‪-‬‬‫‪i‬‬‫‪ω‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪+1/c *ω e‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ikx‬‬‫‪-‬‬‫‪i‬‬‫‪ω‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪+iσμ0ωeikx-iωt=0‬‬
‫‪k2=ω2/c2+iσμ0ω‬‬
‫]‪k=sqrt(ω /c +iσμ0ω)=k[R]+ik[i‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪Ε=E0eikx-iωt=E0eik[R]x-iωte-k[I]x‬‬
‫הגל דועך אקספוננציאלית‪.‬‬
‫ככל שהמוליך יותר טוב כך קשה יותר לאור לעבור דרכו‪.‬‬
‫‪23/6/22‬‬
‫פצצת מימן‪:‬‬
‫רדיוס ההרג של פצצה גרעינית רגילה הוא רק כ‪ 1.5-‬ק"מ‪.‬‬
‫במלחמת העולם השנייה האמריקאים הפציצו את הירושימה במטוס קרב‪ ,‬ובזמנו זה היה אמצעי‬
‫בסיכון נמוך‪.‬‬
‫לאחר מכן במלחמה הקרה נוצר צורך בדרך עם פחות סיכון לכישלון‪ ,‬ולשם כך פותחו טילים‬
‫בליסטיים‪.‬‬
‫בנוסף נוצר צורך בפצצה עם טווח הרג רחב יותר‪.‬‬
‫לשם כך פותחה פצצת מימן שמשתמש בהיתוך גרעיני במקום ביקוע‪.‬‬
‫בראש הטיל הותקנה פצצה גרעינית רגילה מפלוטוניום‪ ,‬ובגוף הטיל היה גוש דיאטריום מוצק‪.‬‬
‫כאשר הפלוטוניום מבוקע נוצרת בתוך הטיל קרינה שמפעילה לחץ על הדיאטריום ויגרום לאטומים‬
‫להיתוך לכדי אטומי הליום ולשחרור אנרגיה קנה מידה גדול יותר‪.‬‬
‫ההיתוך נוצר בעצם בשל רדיוס קרינה‪.‬‬
‫כעת רדיוס ההרג עלה לכ‪ 40-‬ק"מ‪.‬‬
‫לאחר מלחמת העולם השנייה האמריקאים יצרו מסמך של כל התגליות המדעיות שגילו בדרך לפצצה‬
‫גרעינית‪ ,‬והמסמך הגיע למרגל רוסי מה שעזר לבריה"מ לצמצם את הפער הטכנולוגי‪.‬‬
‫מהירות האור בחומר‪:‬‬
‫ראינו בהרצאה הקודמת ש‪ c=1/sqrt(ε0μ0)-‬בקירוב‪.‬‬
‫מהירות האור בתוך חומר הוא )‪v=1/sqrt(ε0εrμ0μr)=c/sqrt(εrμr‬‬
‫מה‪ μr-‬אפשר להתעלם לרוב כי כמעט כל חומר ש‪ μr≉1‬הוא מוליך ואז הוא בולע את הגל‪.‬‬
‫במים המהירות אמורה להיות כ‪ ,c/9-‬אך למעשה באורך תדר מסוים של הגל המקדם הדיאלקטרי‬
‫צונח ל‪ .εr=1.7-‬זה קורה בתדר ‪ λ~10-3m‬בו ‪ .f=c/λ=1012m‬לאחר הירידה המקדם עולה לאט‪.‬‬
‫כאן מגיעים לשאלה; איזה אור? המהירות תלויה באורך הגל‪.‬‬
‫‪vwater~c/(4/3)=0.75c‬‬
‫בעצם ראינו ‪ εr=80‬במתח ‪) DC‬תדר אינסופי(‪.‬‬
‫ישנם חומרים עבורם ‪ ,μr<1‬ואז לכאורה יכול להתקיים מצב בו המהירות עולה על מהירות האור‪.‬‬
‫נשתמש במקדם שבירה ‪ n‬עבורו ‪.v=c/n‬‬
‫מקדם זה תלוי באורך הגל‪ ,‬במאפייני החומר ועוד‪.‬‬
‫כאשר האור עובר מחומר אחד לאחר בזווית‪ ,‬הפוטונים שמתקדמים באותו כיוון עוברים אחד‪-‬אחד‬
‫לתוך החומר‪ .‬כשהראשון פוגע הוא מאט אך האחרים עדיין במהירות גדולה יותר ולכן הכיוון משתנה‬
‫מעט‪ .‬עם כל אחד שעובר נוצר יותר עיקום‪.‬‬
‫בעצם‪ ,‬האור נשבר‪.‬‬
‫כאשר האור פוגע במישור בזווית פגיעה ‪ ,Θ1‬חלק ממנו מוחזר וחלק נשבר‪.‬‬
‫זווית הפגיעה שווה לזווית ההחזרה בגלל שימור תנע‪.‬‬
‫נסמן את זווית השבירה ב‪.Θ2-‬‬
‫אזי‪n1sin(Θ1)=n2sin(Θ2) :‬‬
‫זהו חוק סנל‪.‬‬
‫אם ‪ n1>n2‬נקבל שיש זווית פגיעה שממנה והלאה הסינוס של זווית השבירה צריך להיות גדול מ‪.1-‬‬
‫במצב זה כל האור מוחזר‪.‬‬
‫ראינו שבאורכי גל שונים יש מהירות שונה של האור בתוכה‪.‬‬
‫אזי מקדם השבירה שלהם שונה‪ ,‬מה שמשפיעה על זווית השבירה‪.‬‬
 ‫נתבונן בטיפת מים באוויר ונזניח את בליעת האור‪.‬‬
‫טיפת מים היא עגולה‪ ,‬ולכן כשהאור מגיע אליה הוא מוחזר ונשבר הרבה פעמים בתוכה‪.‬‬
‫לכל צבע יש זווית אחרת‪ ,‬מה שייצור מרווח בין השבירות של הגלים‪.‬‬
‫נבנה פונקציות )‪ ΘΒ(h),ΘG(h),ΘR(h‬של זווית השבירה כתלות בגובה‪.‬‬
‫נוכל לראות את הקשת רק במצב בו ‪.∂Θ/∂h=0‬‬
‫בשבירה הראשונה המצב לא מתקיים‪ ,‬אך בשנייה כן‪.‬‬
‫לכן לא ניתן לראות קשת אם הענן נמצא בינינו לבין השמש‪ ,‬ולא ניתן גם כאשר השמש ממוקמת גבוה‬
‫מדי בשמיים‪.‬‬
‫לפעמים ניתן לראות שתי קשתות‪ ,‬בסדר צבעים הפוך ‪ .‬זה בגלל השבירה השלישית של האור שעוד‬
‫ניתן לראות לפעמים )היא הרבה יותר חלשה(‪.‬‬
‫הקיטוב של האור גם הוא משפיע על הבליעה וההחזרה של האור‪.‬‬

‫יצירה של קרינה‬
‫נזיז חלקיק עולה ויורד אנכית‪.‬‬
‫על ציר אופקי נקבל גל רוחב אלקטרומגנטי‪.‬‬
‫לעומת זאת על הציר האנכי נקבל גל אורכי שאינו יכול להיות גל אלקטרומגנטי‪.‬‬
‫כעת ניקח מקל שהופך מטענים כך שפעם החיובי למעלה והשלילי למטה ופעם הפוך‪.‬‬
‫מקל זה הוא בעצם אנטנה‪.‬‬
‫השידור יהיה אופקי )כאשר השפיץ אנכי(‪ ,‬ויהי הכי חזק באמצע האנטנה‪.‬‬
‫האנטנה לא משדרת בכיוון השפיץ שלה‪ ,‬רק במאונך לו‪.‬‬
‫נניח שחלקיק במטען שלילי קופץ מנקודה אחת לאחרת בתאוצה אינסופית‪.‬‬
‫מהירות האור היא הזמן שלוקח לשאר העולם 'ללמוד' על השינוי‪.‬‬
‫קווי השדה ייראו כשבר‪.‬‬
‫השינוי 'נוסע' בזמן ‪.t-r/c‬‬
‫במרחק גדול‪ ,‬הדבר יראה כמו גל מישורי )כמו שכדור הארץ נראה שטוח(‪.‬‬
‫נסתכל על אנטנת דיפול‪E0=I0ωsinθ :‬‬
‫עוצמה=‪I02ω2sin2θ‬‬
‫באנטנת דיפול השידור נעשה לכל הכיוונים )המאונכים לאנטנה(‪.‬‬
‫לפעמים נרצה שהשידור יהיה בכיוון ספציפי‪ ,‬כמו ראדאר )שכדי לדעת מאיפה העצם מגיע נרצה‬
‫לדעת איזה גל הוחזר‪.‬‬
‫כדי ליצור אנטנה כזו נשים כמה אנטנות דיפול באורך הולך וגדל ככל שמתרחקים‪.‬‬
‫למה השמיים כחולים?‬
‫אם נצא מחוץ לאטמוספירה ונסתכל לכיוון השמש נראה אותה ומסביב לה רק שחור‪.‬‬
‫למה פה על כדור הארץ השמיים נראים כחולים?‬
‫האטמוספירה מלאה בחלקיקים‪ .‬כאשר האור פוגע בחלקיקים הוא יוצר בהם פולאריזציה‪.‬‬
‫חלק מהאור בעצם פוגע בחלקיקים וגורם להם לפזר אותו בכל הכיוונים‪.‬‬
‫כמות ההחזרה גבוהה יותר כתלות בתדר )פרופורציוני ל‪.(ω4-‬‬
‫כחול מוחזר יותר טוב‪ ,‬ואדום חודר הכי טוב‪.‬‬
‫לכן במשך רוב היום מגיע אלינו אור לבן ‪ +‬אור מוסך לכחול מכל הכיוונים‪.‬‬
‫באזור הזריחה והשקיעה האור מגיע כך שרוב הצבע הכחול הוחזר ולכן אנו רואים בגוון אדום‪.‬‬
‫אם האפקט היה חזק יותר‪ ,‬היינו רואים את השמיים בצבע סגול‪.‬‬
‫*תחת תנאים מאוד מסוימים ניתן לראות את השמיים ירוקים‪.‬‬
‫במצבים של ליקוי ירח‪ ,‬האור מגיע לירח דרך האטמוספירה‪ ,‬ואז האור הכחול מוחזר ונקבל שהירח‬
‫מחזיר לנו אור אדום במקום לבן‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1989‬התפוצץ הר געש )לא התפרץ‪ ,‬פשוט נעלם בתוך הים( באינדונזיה שגרם לשחרור בקנה‬
‫מידה גדול של חלקיקים לאטמוספירה‪.‬‬
‫הדבר השפיע על ההחזרה של האור וגרם לשקיעות יותר אדומות‪.‬‬
‫בנוסף הדבר גרם לפיצוץ קולי; גל הדף שהקיף את כדור הארץ וחזר ‪ 7‬פעמים‪.‬‬