‫נערך ונכתב ע"י מתן דישון‬

‫תרגול מספר ‪8‬‬

‫השדה המגנטי שיוצר זרם חשמלי‬

‫הקדמה‪:‬‬
‫אחד המקורות ליצירה של שדה מגנטי הוא מטען חשמלי בתנועה‪.‬‬
‫שים לב!!! הכוח שפועל על מטען חשמלי בתנועה בנוכחות שדה מגנטי )כוח לורנץ( הוא תופעה נפרדת‪.‬‬
‫קיימות שתי שיטות לחישוב השדה המגנטי שיוצר חלקיק טעון בתנועה )או זרם חשמלי(‪:‬‬
‫חוק אמפר‪:‬‬
‫

‬ ‫

‬
‫∫‬
‫‪Loop L‬‬
‫‪B ⋅ dl = µ0 I in L = µ0‬‬ ‫∫∫‬
‫‬
‫‪S, the area‬‬
‫‪J ⋅ ds‬‬
‫‪bound by L‬‬

‫ביו‪-‬סבר‪:‬‬
‫

‬
‫‪
µ‬‬ ‫‪dl × r‬‬
‫∫‪B = 0 I‬‬
‫‪4π‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪3‬‬

‫כאשר‪:‬‬
‫
‬ ‫
‬
‫ונגמר בנקודה שבה מחשבים את השדה המגנטי‪.‬‬ ‫‪ r‬הוא הווקטור שמתחיל ב ‪dl‬‬
‫
‬
‫‪ dl‬מצביע בכיוון הזרם‪.‬‬

‫‪ Newton ‬‬

‫‪−7‬‬
‫‪µ0 = 4π ⋅10 ‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫( ‪‬‬ ‫‪Amper‬‬ ‫‪) ‬‬
‫ככלל לפני שנחשב את השדה המגנטי )גודל וכיוון( כדאי מאוד לחשב את הכיוון בעזרת כלל יד ימין‪.‬‬
‫הסיכוי לטעות קטן יותר וזו דרך טובה לוודא שקיבלנו תוצאה הגיונית בחישוב המתמטי‪.‬‬
 ‫תרגיל ‪1‬‬
‫בכיוון ‪ , z‬אשר דרכה עובר זרם חשמלי בעל צפיפות‬ ‫‪d‬‬ ‫בעלת עובי‬ ‫‪x, y‬‬ ‫נתונה טבלה אינסופית בכיוונים‬
‫זרם הנתונה ע"י‪:‬‬
‫
‬
‫ˆ‪j ( z ) = j0 z 2 y‬‬

‫‪z‬‬

‫‪x‬‬

‫לחשב את השדה המגנטי במרחב‬ ‫•‬

‫פתרון ‪1‬‬
‫מהסימטריה ניתן לראות שהשדה המגנטי במרחק ‪ h‬ובמרחק ‪ − h‬מעל ומתחת מרכז הטבלה שווה‪ .‬כמוכן‪,‬‬
‫ניתן לראות שהשדה המגנטי מעל הטבלה הוא בכיוון ̂‪ x‬ושהשדה המגנטי מתחת לטבלה הוא בכיוון ̂‪. − x‬‬
‫)נדמיין את הזרם בטבלה כאוסף של תילים בעלי זרם ונראה שהתרומות לשדה המגנטי בכיוונים ‪ y‬ו ‪z‬‬
‫מתבטלות(‪.‬‬
‫ובעלת רוחב ‪. L‬‬ ‫נשתמש בחוק אמפר‪ ,‬נבחר לולאת אמפר באדום אשר עוברת ב ‪ h‬וב ‪− h‬‬
‫עבור ‪z > d / 2‬‬

‫‪z‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪h‬‬
‫‪d /2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪−d / 2‬‬
‫‪−h‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬
 :‫חוק אמפר‬





∫
Loop ABCD
B ⋅ dl = µ0 I in ABCD = µ0 ∫∫

S, the area
J ⋅ ds
bound by ABCD

:‫מצד שמאל של חוק אמפר‬

B

C

D

A


∫
Loop ABCD
B ⋅ dl = ∫ B ⋅ dl + ∫ B ⋅ dl + ∫ B ⋅ dl + ∫ B ⋅ dl =
A B C D

L −h
= ∫ B ( h ) xˆ ⋅ dxxˆ + ∫ B ( z )( ± xˆ ) ⋅ dzzˆ +
0 h

0 h
+ ∫ B ( h )( − xˆ ) ⋅ dxxˆ + ∫ B ( z )( ± xˆ ) ⋅ dzzˆ =
L −h

= B ( h ) L + 0 + B ( h ) L + 0 = 2B ( h ) L
:‫מצד ימין של חוק אמפר‬
L d /2



∫∫

S, the area
J ⋅ ds = ∫ ∫
x =0 z =− d /2
j0 z 2 yˆ ⋅ dxdzyˆ =
bound by ABCD
d /2
L d /2
 z3 
= ∫ dx ∫ j0 z dz = Lj0   =
2

x =0 z =− d /2 3
  − d /2
 d 3  d 3   Lj0 3
= Lj0  −  −   = d
 24  24  12
:‫בסך הכל קיבלנו‬
Lj0 3
2 B ( h ) L = µ0 d
12
 j0 3

 µ 0 d xˆ z>0
24
B=
 − µ j0 d 3 xˆ z<0
 0 24
 z <d /2 ‫עבור‬

:‫מצד שמאל של חוק אמפר‬

∫ B ⋅ dl = 2 B ( h ) L
Loop ABCD

:‫מצד ימין של חוק אמפר‬

L h



∫∫

S, the area
J ⋅ ds = ∫ ∫
x =0 z =− h
j0 z 2 yˆ ⋅ dxdzyˆ =
bound by ABCD
h
L h
 z3 
= ∫ dx ∫ j0 z dz = Lj0   =
2

x =0 z =− h  3 −h
 h3  h3   2 Lj0 3
= Lj0  −  −   = h
 3  3  3
2 Lj0 3
2 B ( h ) L = µ0 h
3
 j0 3

µ
 0 3 h xˆ z > 0
B (h) = 
− µ j0 h3 xˆ z < 0
 0 3
 ‫תרגיל ‪2‬‬
‫נתונה מסגרת נושאת זרם ‪ , I‬הבנויה משתי קשתות של מעגל ושני רדיוסים‪.‬‬

‫‪I‬‬
‫‪b‬‬

‫‪α‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪O‬‬
‫לחשב את השדה המגנטי בנקודה ‪. O‬‬

‫פתרון ‪2‬‬
‫נבחר מערכת צירים גלילית כך שהחוצה מהדף יהיה הכיוון החיובי של ציר ̂‪. z‬‬
‫נחשב את תרומת השדה מכל חלק בתיל‪.‬‬
‫ראשית נחשב את כיוון השדה הנוצר מכל חלק בתיל‪.‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪I‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪b‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪O‬‬
 ‫נשתמש בביו‪-‬סבר‬
‫

‬
‫‪
µ‬‬ ‫‪dl × r‬‬
‫∫‪B = 0 I‬‬
‫‪4π‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪3‬‬

‫
‬ ‫
‬ ‫
‬

‫נזכור ש ‪ dl‬הוא בכיוון הזרם ו ‪ r‬הוא הווקטור המחבר בין ‪ dl‬לבין ‪. O‬‬
‫
‬ ‫
‬
‫עבור החלקים ]‪ [1, 2‬ו ] ‪ dl [ 3, 4‬מקביל ל ‪, r‬ולכן )כפי שניתן לראות מביו‪-‬סבר( אינם תורמים לשדה‬
‫המגנטי ב ‪. O‬‬

‫הגזרה ]‪[ 4,1‬‬

‫תתרום שדה מגנטי לחוץ הדף‪.‬‬

‫הגזרה ]‪ [ 2,3‬תתרום שדה מגנטי לתוך הדף‪.‬‬

‫

‬
‫‪µ‬‬ ‫) ˆ‪dl × r µ0 bdθθˆ × b ( −r‬‬
‫
‬ ‫‪0‬‬
‫∫ ‪B[2,3] ( O ) = 0 I‬‬ ‫=‬ ‫‪I‬‬ ‫∫‬ ‫=‬
‫‪4π‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4π‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪3‬‬

‫‪µ 0b 2 0‬‬ ‫‪µ‬‬ ‫‪µ‬‬

‫=‬
‫‪4π b α‬‬
‫(‬ ‫‪4π b‬‬
‫)‬
‫) ˆ‪I dθ θˆ × ( −rˆ ) = 0 I ( zˆ )( −α ) = 0 α I ( − z‬‬
‫∫ ‪3‬‬
‫‪4π b‬‬
‫

‬
‫
‬ ‫) ˆ‪µ0 dl × r µ0 α adθθˆ × a ( −r‬‬
‫= ) ‪B[1,4] ( O‬‬
‫‪4π ∫ r 3‬‬ ‫‪4π ∫0‬‬
‫‪I‬‬ ‫=‬ ‫‪I‬‬ ‫‪3‬‬
‫=‬
‫‪a‬‬
‫‪µ0 a 2 α‬‬ ‫) ˆ‪ˆ × ( −rˆ ) = µ0 I ( zˆ )(α ) = µ0 α I ( z‬‬
‫=‬
‫‪4π a 0‬‬
‫∫ ‪3‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪θ‬‬ ‫‪θ‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪4π a‬‬ ‫‪4π a‬‬
‫סכ"ה השדה המגנטי ב ‪: O‬‬
‫
‬ ‫‪µ αI‬‬ ‫‪µ αI‬‬
‫= ) ˆ‪B ( O ) = 0 ( − zˆ ) + 0 ( z‬‬
‫‪4π b‬‬ ‫‪4π a‬‬
‫‪µ0α I  1 1 ‬‬
‫=‬ ‫) ˆ‪ −  ( z‬‬
‫‪4π  a b ‬‬
 ‫תרגיל ‪3‬‬
‫הנושא זרם ‪. I‬‬ ‫‪ R‬ממרכז תיל סופי בעל אורך ‪L‬‬ ‫‪ ,‬המרוחקת‬ ‫לחשב את השדה המגנטי בנקודה ‪P‬‬
‫‪P‬‬

‫‪R‬‬

‫‪I‬‬

‫‪L‬‬
‫פתרון ‪3‬‬
‫הוא המרחק מציר ‪ , z‬ו ‪ θ‬היא הזוית‪.‬‬ ‫‪r‬‬ ‫בכיוון הזרם‪,‬‬ ‫̂‪z‬‬ ‫נבחר מערכת צירים גלילית‪ ,‬כך שציר‬

‫‪P‬‬
‫
‬
‫ˆ‪Rr‬‬ ‫‪l‬‬

‫
‬
‫‪L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪L‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫זה בכיוון היוצא מהדף(‪.‬‬ ‫לפי כלל יד ימין השדה המגנטי מצביע בכיוון ˆ‪) θ‬בנקודה ‪P‬‬
‫נחשב את השדה המגנטי לפי ביו‪-‬סבר‪.‬‬
‫

‬
‫‪
µ‬‬ ‫‪dl × l‬‬
‫‪B = 0 I∫ 3‬‬
‫‪4π‬‬ ‫‪l‬‬
 :‫במערכת הצירים שלנו‬


dl = dzzˆ


l = ( Rrˆ − zzˆ )
L L

µ 2
dzzˆ × ( Rrˆ − zzˆ ) µ 2
Rdzθˆ
B ( P) = 0 I ∫ =ˆ 0 I ∫
4π 3
zˆ× rˆ =θ 4π
3
−
L
2
R +z
2 2 2 zˆ× zˆ = 0 −
L
2
R +z
2 2 2

.‫לאינטגרל הזה יש פתרון‬

L

µ  z  µ
2  L 
B ( P ) = θˆ 0 I   = θˆ 0 I
4π  R R 2 + z 2  − L 2π 2 
 R 4R + L 
2
2

.‫נסדר את הביטוי שקיבלנו קצת אחרת‬

 
 

µ  L  µ  L 
B ( P ) = θˆ 0 I   = θˆ 0 I  =
2π R  4 R 2 + L2  2π R  L 
2
R 4+ 
   
R
 
 

µ L 1 
B ( P ) = θˆ 0 I  
2π R R L
2
 4+  
 R 
L
1 << ⇐ R << L ‫נסתכל מה קורה בגבול‬
R
  
 

µ L 1  ˆ µ0 I L 1
BL >> R ( P ) = θˆ 0 I  → θ
 L →∞ 2π R R =
2π R R  L 
2
L
2
 4+  R 4 + 
 R  R
µ L 1 µ
= θˆ 0 I = θˆ 0 I
2π R R L 2π R
R
.I ‫מתיל אינסופי הנושא זרם‬ R ‫קיבלנו את השדה המגנטי במרחק‬

R << L ≡ ‫תיל אינסופי‬