‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬

‫אביב תשפ"א‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫תרגול ‪ – 3‬פתרונות של משוואת לפלס‬

‫תזכורת מתרגול ‪ :2‬הפתרון הטריוויאלי והפתרון הלא טריוויאלי במערכת קרטזית‬

‫הפתרון הטריוויאלי ביחס לציר ‪ x‬הינו פתרון עבורו ‪ . k x  0‬במקרה זה ‪ X  x ‬הינה פונקציה לינארית של ‪: x‬‬

‫‪X ( x)  Ax  B‬‬

‫באופן דומה הפתרון הטריוויאלי ביחס לציר ‪ y‬ו‪ z -‬יהיה נתון ע"י ‪ Y ( y)  Cy  D‬ו‪. Z ( z)  Ez  F -‬‬

‫הפתרון הלא‪-‬טריוויאלי ביחס לציר ‪ x‬הינו פתרון עבורו ‪ . k x  0‬במקרה זה יש לנו שתי אפשרויות לערכים של ‪k x‬‬
‫והם בהתאם לסימן של ‪: k x2‬‬

‫) ‪X ( x)  A sin(k x x)  B cos(k x x‬‬ ‫‪, for k x2  0‬‬ ‫אפשרות א‪:‬‬

‫‪X ( x)  Ae qx  Be  qx‬‬ ‫‪, for k x2  0, k x  iq q ‬‬ ‫אפשרות ב‪:‬‬

‫באופן דומה הפתרון הלא‪-‬טריוויאלי עבור )‪ Y ( y‬ו )‪ Z ( z‬יהיה נתון ע"י ביטויים דומים‪ ,‬כאשר הערכיים העצמיים‬
‫‪ k z , k y‬שונים מאפס‪.‬‬

‫סה"כ הפתרון הכולל יהיה כפל בין שלושת הפתרונות שבחרנו‪:‬‬

‫‪U  x, y, z   X  x  Y  y  Z  z ‬‬

‫‪1‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫תרגיל ‪ :1‬פתרון טריוויאלי במערכת קרטזית‬

‫נתונה אלקטרודה מוליכה בצורת היפרבולה ‪ . xy  ab‬האלקטרודה נמצאת מעל זוג אלקטרודות מישוריות לאורך‬
‫משטח ‪ XZ‬ומשטח ‪ ,YZ‬האלקטרודות אינסופיות‪ .‬על פני האלקטרודה ההיפרבולית מאולץ פוטנציאל ‪ U 0‬ועל שתי‬
‫האלקטרודות הנוספות מאולץ פוטנציאל ‪( 0‬הארקה)‪.‬‬
‫סעיף א‪ :‬מצאו ביטויים עבור הפוטנציאל החשמלי והשדה החשמלי בין האלקטרודות‪.‬‬

‫סעיף ב‪ :‬ציירו משטחים שווי פוטנציאל ואת קווי השדה באזור שבין האלקטרודות‪.‬‬

‫פתרון‬
‫‪y‬‬
‫א‪.‬‬

‫‪xy  ab‬‬ ‫‪U0‬‬

‫‪x‬‬
‫‪z‬‬

‫באזור שבין האלקטרודות מתקיימת משוואת לפלס ( ‪.) x  0, y  0, xy  ab‬‬

‫תנאי שפה‬
‫‪U ( x, y  0, z)  0‬‬
‫‪U ( x  0, y, z)  0‬‬
‫‪U ( x, y  ab / x, z )  U 0‬‬

‫‪‬‬
‫ומכאן ‪. Z ( z)  const‬‬ ‫בגלל שהבעיה אינסופית בכיוון ציר ‪ Z‬נקבל ‪ 0‬‬
‫‪z‬‬
‫נבחר פתרון טריוויאלי לפי תנאי שפה על האלקטרודה ההיפרבולית‪.‬‬

‫‪U   Ax  B  Cy  D ‬‬
‫נציב בתנאי השפה ונקבל‪:‬‬
‫‪U  x, y  0    Ax  B  D  0‬‬
‫‪U  x  0, y   B  Cy  D   0‬‬

‫כדי לפתור את המשוואה הראשונה נוכל לדרוש למשל ‪ A  B  0‬אבל אז נקבל ‪ . U  0‬לכן ‪. D  0‬‬
‫כדי לפתור את השנייה נדרוש ‪. B  0‬‬
‫ונקבל סה"כ‪:‬‬

‫‪U  ACxy‬‬
‫מתנאי השפה האחרון נקבל‪:‬‬
‫‪U  xy  ab   ACab  U 0‬‬

‫‪2‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫מכאן‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫‪AC  0‬‬
‫‪ab‬‬
‫‪U0‬‬
‫‪ U ‬וממנו נגזר השדה החשמלי‪:‬‬ ‫לכן הפוטנציאל החשמלי הוא‪xy :‬‬
‫‪ab‬‬
‫‪U0‬‬
‫‪E  U  ‬‬ ‫‪ yxˆ  xyˆ ‬‬
‫‪ab‬‬

‫ב‪ .‬משטח שווה פוטנציאל מוגדר (כמו שמו) כמשטח עם פוטנציאל קבוע‪ ,‬כלומר ‪ U  const.‬לכן נקבל היפרבולות‪.‬‬
‫קווי השדה יהיו ניצבים למשטחים שווי הפוטנציאל והקווי פוטנציאל עוקבים אחרי הצורה של ההיפרבולות‬
‫שמאלצות את תנאי השפה‪ .‬לכן נקבל‪:‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1.8‬‬

‫‪1.6‬‬

‫‪1.4‬‬

‫‪1.2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0.8‬‬

‫‪0.6‬‬

‫‪0.4‬‬

‫‪0.2‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪2‬‬

‫סיכום קצר‪:‬‬

‫‪ .1‬זיהינו את הסימטריה ביחס לציר ‪ z‬ולכן קבענו ‪.  z  0‬‬

‫‪ .2‬לפי ‪ ,1‬זה אומר ש‪ k z  0 -‬ופתרון ביחס לציר ‪ z‬הינו פתרון טריוויאלי ובפרט קבוע‪.‬‬

‫‪ .3‬הסתכלנו על תנאי השפה ושמנו לב שיש תלות מהצורה ‪. xy‬‬

‫‪ .4‬הבנו כי אם נעשה השוואת מקדמים בין הטור פתרונות שלנו לבין תנאי השפה אז כל האיברים בפתרון שלנו פרט‬
‫לאיברים מהצורה ‪ xy‬יקבלו מקדם אפס‪.‬‬

‫‪ .5‬מכאן שהפתרון ביחס לצירים הנותרים ( ‪ ) x, y‬הינו פתרון טריוויאלי ובפרט לינארי‪.‬‬

‫‪ .6‬שמנו לב שאכן הסכום ‪ k x2  k y2  k z2‬שווה לאפס‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫תרגיל ‪ :2‬פתרון לא טריוויאלי במערכת קרטזית‬

‫על פני מישור ‪ z  0‬מאולצת צפיפות מטען משטחית הנתונה על ידי הביטוי הבא‪:‬‬
‫‪s  0 sin  x  sin   y ‬‬

‫כמו כן‪ ,‬נתון ‪ U ( z  )  ‬ו‪  ,  -‬ממשים‪ .‬ניתן להניח כי המערכת נמצאת במרחב חופשי ואין מטען בנפח‪.‬‬

‫סעיף א‪ :‬חשבו את הפוטנציאל החשמלי באזורים ‪ z  0‬ו‪. z  0 -‬‬

‫‪x‬‬
‫סעיף ב‪ :‬מהו ערכו של הפוטנציאל ב ‪? z  ‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫‪z‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪y‬‬ ‫ˆ‪nˆ  z‬‬

‫‪s‬‬

‫נחלק את הבעיה לשני תחומים‪ .‬עבור ‪  2U1  0 z  0‬ועבור ‪.  2U 2  0 z  0‬‬

‫כעת נרשום את תנאי השפה של הבעיה‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫) ‪nˆ   0 E1  E2   0 ( E1, z  E2, z‬‬
‫‪z 0‬‬
‫‪ s ‬‬
‫‪U1‬‬ ‫‪U 2‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ -‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫) ‪sin( x) sin(  y‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪z  0‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z  0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪(2) U1 ( z  )  ‬‬
‫‪(3) U 2 ( z  )  ‬‬
‫) ‪(4) U1 ( z  0 )  U 2 ( z  0 ‬‬

‫תנאי שפה ראשון נובע מאי‪-‬רציפות של אינדוקציה חשמלית בכיוון לנורמל של המשטח ‪ . z  0‬בתנאים ‪ 2‬ו‪ 3-‬אנו‬
‫דורשים שהפוטנציאל יהיה סופי כאשר ‪ . z  ‬תנאי שפה ‪ 4‬נובע מרציפות הפוטנציאל על המישור ‪. z  0‬‬

‫נסתכל על התנאי שפה שמקשר בין העירור במערכת לבין הפוטנציאל הנוצר כתוצאה מהעירור‪ ,‬על פי תנאי שפה (‪)1‬‬
‫נבחר ‪ kx2  0, k y2  0‬כך ש‪ . k x   , k y    -‬מכאן נובע ש‪. kz2  kx2  k y2   2   2  0 -‬‬

‫‪4‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫לכן עבור ‪: z  0‬‬

‫‪ 2  2 z‬‬ ‫‪ 2  2 z‬‬

‫‪. U1 ( x, y, z )  B sin( x) sin(  y )[Ce ‬‬ ‫‪ De‬‬ ‫]‬

‫מתוך תנאי ‪ 2‬נקבל ש ‪ . D  0‬לכן‪,‬‬

‫‪ 2  2 z‬‬
‫‪U1 ( x, y, z )  A1 sin( x) sin(  y )e ‬‬

‫באופן דומה עבור ‪ z  0‬ושימוש בתנאי שפה ‪ 3‬נקבל‬

‫‪ 2  2 z‬‬
‫‪U 2 ( x, y, z )  A2 sin( x) sin(  y )e‬‬

‫מתנאי ‪ 1‬נקבל‬

‫‪0‬‬
‫)‪(6‬‬ ‫‪A1  A2 ‬‬
‫‪0  2   2‬‬

‫מתנאי ‪ ,4‬תנאי רציפות הפוטנציאל החשמלי הסקלרי‪ ,‬נקבל‪:‬‬

‫)‪(7‬‬ ‫‪A1  A2‬‬

‫לכן הפתרון של משוואות (‪ )6‬ו‪ )7(-‬הוא‪:‬‬

‫‪0‬‬
‫‪. A  A1  A2 ‬‬
‫‪2 0  2   2‬‬

‫ומכאן הפוטנציאל החשמלי הוא‪:‬‬

‫‪0‬‬ ‫) ‪exp(  2   2 z‬‬ ‫‪z>0‬‬

‫‪U ( x, y , z ) ‬‬ ‫‪sin( x) sin(  y ) ‬‬
‫‪2 0‬‬ ‫‪2  2‬‬ ‫) ‪exp(  2   2 z‬‬ ‫‪z<0‬‬

‫‪5‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫ב‪ .‬ע"פ תוצאת סעיף א ניתן לראות כי ‪ . lim U  0‬בנוסף אפשר לספק הסבר איכותי הבא‪:‬‬
‫‪z ‬‬

‫כשנסתכל על המישור עם צפיפות מטען הנתונה ממרחק רב ביחס לציר ‪ z‬נבחין כי צפיפות זו הינה מחזורית ביחס‬
‫לציר ‪ x‬וציר ‪ . y‬הקבועים ‪ ‬ו‪  -‬יתרמו למתיחה או כיווץ של מחזוריות ביחס לכל ציר‪ .‬ניתן לראות את הנאמר‬
‫באיור הבא‪:‬‬

‫פרמטרים שנבחרו כאן הם ‪   0.69,   1.3‬ואכן ניתן לראות כיווץ במחזוריות של צפיפות המטען ביחס לציר ‪y‬‬
‫ומתיחה ביחס לציר ‪. x‬‬
‫כעת‪ ,‬נראה כי סה"כ התרומה החיובית למטען כולל היא שווה לסה"כ תרומה שלילית למטען הכולל ולכן רחוק מאוד‬
‫מהלוח נראה כי סה"כ המטען על פני הלוח הוא בקירוב טוב אפס ועל כך גם הפוטנציאל רחוק מאוד מהלוח יהיה‬
‫בקירוב טוב אפס – כלומר שואף לאפס‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫פתרונות כלליים למשוואת לפלס במערכת צירים גלילית‬

‫במקרה הגלילי‪ ,‬נזכיר כי משוואת לפלס נתונה ע"י הביטוי הבא‪:‬‬

‫‪1   U‬‬ ‫‪ 1 U U‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 2U ‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪r r  r‬‬ ‫‪ r ‬‬ ‫‪z 2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪‬‬
‫‪.‬‬ ‫הנחה לאורך הקורס‪ :‬כיוון ‪ z‬הינו טריוויאלי לכן לא נסתכל על כיוון זה‪ ,‬כלומר נניח כי ‪ 0‬‬
‫‪z‬‬
‫תחת הנחה זו‪ ,‬הפתרון מופרד משתנים שלנו יהיה מהצורה‪:‬‬

‫‪U  r,    R  r    ‬‬

‫לאחר הצבה חזרה בלפלסיאן‪ ,‬נקבל את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫‪d 2‬‬ ‫‪1 d  dR ‬‬

‫‪  2‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ R‬‬
‫‪2‬‬

‫‪d‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪r dr  dr ‬‬

‫הערה‪ :‬נשים לב כי כאן אין לנו כמה ערכים עצמיים אלא יש לנו ערך עצמי אחד ויחיד והוא ‪ , ‬היות וסכום ריבועים‬
‫של הערכים העצמיים שווה לאפס זה מתאים לבחירה ‪ k r2   2‬ו‪. k2   2 -‬‬

‫גם כאן נפריד בין הפתרון הטריוויאלי‪:‬‬

‫‪  A  B‬‬ ‫‪R  C  D ln r‬‬ ‫‪: 2 0‬‬

‫לבין הפתרון הלא טריוויאלי‪:‬‬

‫)‪  Asin( )  B cos(‬‬ ‫)‪R  Cr   Dr  :   0, ( ‬‬

‫‪2‬‬

‫בדרך כלל הפתרון יכלול תחום זוויות שלם ‪ 0    2‬נדרוש מחזוריות לפתרון ביחס ל ‪   2      : ‬‬
‫וזה יתקיים עבור כל ערכי ‪ ‬שלמים‪  n  1, 2,3... :‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬כמו שכבר ראינו במערכת קרטזית‪ ,‬הפתרון הלא טריוויאלי יכול להיות סכום של פתרונות ולכן נקבל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪U    An cos n  Bn sin n   Cn r n  Dn r  n ‬‬
‫‪n 1‬‬

‫לכן במקרה זה הפתרון הכללי הוא‪:‬‬

‫‪‬‬
‫‪U  ( A  B )(C  D ln r )    An cos n  Bn sin n   Cn r n  Dn r  n ‬‬
‫‪n 1‬‬

‫‪7‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫תרגיל ‪ :3‬פתרון למשוואת לפלס במערכת גלילית‬

‫על פני מעטפת גלילית ברדיוס ‪ a‬ואינסופית בכיוון ציר ‪ z‬מאולצת צפיפות מטען משטחית מהצורה‬
‫‪ .  s  0 cos 2‬מכניסים את המעטפת הגלילית אל תוך מעטפת נוספת גדולה יותר העשויה חומר מוליך מושלם‬
‫ברדיוס ‪ b‬הנמצאת בפוטנציאל אפס‪ .‬לשתי המעטפות הגליליות ציר סימטריה משותף‪ .‬בנוסף לכך נתון‬
‫שהפוטנציאל סופי במרחק רב מהמעטפות הגליליות‪.‬‬
‫סעיף א‪ :‬מהו הפוטנציאל החשמלי הסקלרי בכל המרחב?‬
‫סעיף ב‪ :‬מהו כיסוי המטען המשטחי על פני המעטפת החיצונית?‬
‫‪z‬‬ ‫פתרון‪:‬‬
‫א‪.‬‬

‫‪a‬‬
‫‪b‬‬

‫‪y‬‬

‫‪x‬‬

‫‪U1 : r  b‬‬
‫‪U2 : a  r  b‬‬ ‫נחלק את המרחב לשלושה חלקים‬
‫‪U3 : 0  r  a‬‬
‫כאשר בשלושתם מתקיימת משוואת לפלס לפוטנציאל החשמלי ‪.  U1,2,3  0‬‬
‫‪2‬‬

‫עקב הסימטריה של הבעיה נבחר בקואורדינטות גליליות‪.‬‬

‫תנאי שפה‪:‬‬

‫)‪(0‬‬ ‫‪lim U1  ‬‬

‫‪r ‬‬

‫)‪(1‬‬ ‫‪U1 r  b  0‬‬

‫)‪(2‬‬ ‫‪U1 r b  U 2 r b‬‬
‫)‪(3‬‬ ‫) ‪rˆ  ( 0 E2   0 E3‬‬ ‫‪ s‬‬
‫‪r a‬‬

‫) ‪U 2 U 3  0 cos(2‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪0‬‬
‫)‪(4‬‬ ‫‪U 2 r a  U 3 r a‬‬

‫‪8‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫בחירת צורת פתרון‬

‫‪‬‬
‫נבחר פתרון טריוויאלי מהצורה‪:‬‬ ‫עבור ‪ r  b‬מתוך תנאי שפה (‪ )0‬ו‪ )1(-‬ומתוך העובדה שבתחום זה ‪ 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪U1  0‬‬
‫עבור ‪ a  r  b‬תחום ‪ ‬הוא שלם ועקב תנאי שפה (‪ )3‬נבחר פתרון לא טריוויאלי עם ‪.n=2‬‬

‫‪B‬‬
‫‪U 2  cos(2 )( Ar 2 ‬‬ ‫)‬
‫‪r2‬‬

‫עבור ‪ 0  r  a‬תחום ‪ ‬הוא שלם ועקב תנאי שפה (‪ )3‬נבחר פתרון לא טריוויאלי עם ‪( n=2‬וללא סינגולריות‬
‫בראשית)‪.‬‬

‫‪U 3  cos(2 )Cr 2‬‬

‫מתנאי שפה (‪ )2‬נקבל‬

‫‪B‬‬
‫)‪(5‬‬ ‫‪Ab2  2  0‬‬
‫‪b‬‬
‫מתנאי שפה (‪ )3‬נקבל‬

‫‪2B‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪(6‬‬ ‫‪2aC  (2aA ‬‬ ‫‪) 0‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪0‬‬

‫מתנאי שפה (‪ )4‬נקבל‬

‫‪B‬‬
‫)‪(7‬‬ ‫‪Aa 2  2  Ca 2‬‬
‫‪a‬‬

‫לכן קיבלנו שלוש משוואות (משוואות (‪ ) )5( – )7‬בשלושה נעלמים ‪ B ,A‬ו‪ .C -‬הפתרון הוא‪:‬‬
‫‪0 a 3‬‬ ‫‪0 a 3‬‬ ‫‪0 a 1 a 2‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪, B‬‬ ‫‪, C‬‬ ‫) ‪( ‬‬
‫‪ 0 4b 4‬‬ ‫‪0 4‬‬ ‫‪ 0 4 a 2 b4‬‬

‫ב‪ .‬לפי תנאי השפה במשטח ‪( r  b‬קפיצה באינדוקציה החשמלית הניצבת) נקבל‪:‬‬

‫‪U 2‬‬
‫‪ s r b  rˆ   0 E1   0 E2 ‬‬ ‫‪ 0  ( 0‬‬ ‫‪)   0  ba  cos 2‬‬
‫‪3‬‬

‫‪r b‬‬ ‫‪r r b‬‬

‫‪9‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫פתרונות כלליים למשוואת לפלס במערכת צירים כדורית‬

‫במקרה הכדורי (ספרי)‪ ,‬נזכיר כי משוואת לפלס נתונה ע"י הביטוי הבא‪:‬‬

‫‪1   2 U ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪U ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 2U‬‬
‫‪ 2U ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪sin‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪r 2 r  r  r 2 sin   ‬‬ ‫‪  r 2 sin 2   2‬‬

‫גם כאן ניתן להציע פתרון מופרד משתנים מהצורה ‪. U  R  r       ‬‬

‫לאורך הקורס‪ ,‬נשתמש בפתרונות הטריוויאלים מהצורה‪:‬‬

‫‪R  r   A  Br 1‬‬ ‫‪    C  D ln  tan 12  ‬‬ ‫‪    E  F‬‬

‫ובפתרונות הלא טריוויאליים מהצורה‪:‬‬

‫‪R  r   An r n  Bn r  n1‬‬ ‫‪    Pnm  cos ‬‬ ‫‪    Cm cos m  Dm sin m‬‬

‫נשים לב לגורם ‪ Pnm  ‬המופיע בפתרון הלא טריוויאלי‪ ,‬גורם זה נקרא פולינומי ‪ Legendre‬ואלה הפולינומים‬
‫מהסוג הזה שישמשו אותנו בקורס‪:‬‬

‫‪P00  cos    1‬‬

‫‪P10  cos    cos  , P11  cos    sin ‬‬
‫‪P20  cos   ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ 3cos   1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪, P21  cos    32 sin 2 , ...‬‬

‫מספר תכונות חשובות של פולינומי ‪ ,Legendre‬בהן נעזר בקורס‪:‬‬

‫‪ n -‬ו‪ m -‬הם מספרים שלמים וחיוביים ומתקיים ‪. n  m‬‬

‫‪ -‬הם מקיימים תכונת האורתוגונליות‪ ,‬כלומר לא ניתן למשל להציג את ‪ P10‬בעזרת ‪. P11‬‬

‫‪ -‬הם מקשרים בין החלק הרדיאלי ‪ R  r ‬לבין החלק האזימוטלי ‪.   ‬‬

‫הפתרון הלא טריוויאלי המלא יהיה‪:‬‬

‫‪m, n‬‬
‫‪‬‬
‫‪U   An r  Bn r‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ n 1‬‬
‫‪P‬‬
‫‪n‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ cos Cm cos m  Dm sin m ‬‬

‫ולכן במקרה זה הפתרון הכללי הוא‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪U  ( A  Br 1 )[C  D ln(tan  )]( E  F )   An r n  Bn r  n 1 Pnm  cos  Cm cos m  Dm sin m ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪m n , n 0‬‬

‫‪10‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫תרגיל ‪ :4‬פתרון משוואת לפלס במערכת ספרית‬

‫כדור דיאלקטרי ברדיוס ‪ R‬בעל מקדם דיאלקטרי יחסי ‪  r‬מוכנס לתוך אזור במרחב חופשי בו שורר שדה חשמלי‬
‫אחיד בכיוון ˆ‪ . E  E0 z‬לאחר זמן רב‪ ,‬מהי עוצמת השדה החשמלי בכל המרחב?‬

‫‪0‬‬
‫‪ 0 r‬‬

‫‪R‬‬
‫)‪E  E0 zˆ (r  R‬‬
‫פתרון‪:‬‬

‫תחילה נבין כי מתקיימת משוואת לפלס בכל המרחב ובנוסף נסמן פוטנציאל חשמלי סקלרי מחוץ לכדור ע"י ‪U out‬‬
‫ופוטנציאל בתוך הכדור ע"י ‪ . U in‬כעת אנחנו צריכים להבין מה הם התנאי שפה בבעיה‪.‬‬

‫ללא הכדור הפוטנציאל יהיה‪:‬‬

‫‪U 0   E0 z‬‬
‫נוכל לכתוב אותה בקואורדינאטת כדוריות ולקבל‪:‬‬

‫‪U 0   E0 r cos ‬‬

‫נניח שעם נוכחות הכדור עבור ‪ r  R‬נקבל את אותה התוצאה‪ ,‬כלומר רחוק מאוד מהכדור ההשפעה של הכדור‬
‫זניחה‪ .‬לכן נוכל לכתוב את התנאי שפה הבא‪:‬‬

‫)‪(1‬‬ ‫‪Uout  r‬‬ ‫‪R   U0   E0r cos‬‬

‫כעת ננסח עוד שני תנאי שפה‪:‬‬

‫‪(2) U out‬‬ ‫‪rR‬‬

‫‪ U in r  R‬‬
‫) ‪(3) rˆ  ( 0 Eout‬‬ ‫) ‪ rˆ  ( 0 r Ein‬‬
‫‪r R‬‬ ‫‪r R‬‬

‫‪U out‬‬ ‫‪U in‬‬

‫‪‬‬ ‫‪  r‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪rR‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r R‬‬

‫מתנאי שפה (‪ )1‬נבחר פתרונות מן הצורה‪:‬‬

‫‪B‬‬
‫‪U out  ( Ar ‬‬ ‫‪) cos ‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪U in  Cr cos ‬‬

‫מ (‪ )1‬נקבל ש‬
‫‪A   E0‬‬

‫‪11‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫) נקבל‬3(-‫) ו‬2( ‫ומשוואות‬

R E0 ( r  1)
3
3E0
B , C
2  r 2  r

‫מכאן הפתרון‬
 3
   2 E0 r cos  rR
 r
U 
 E r cos    r  1 E R cos 
3
rR
 0 r  2 0 r2
.  r  0   ‫כאשר הגדרנו‬

:‫השדות יהיו‬
  1   
Eout  
U out
rˆ 
1 U out ˆ
 Rr   rˆ  E sin    1
 Rr   1 ˆ
3 3
  E0 cos  1  2 r r

r r  r  2 2
0
   r 
U in 1 U in ˆ
Ein  
r
rˆ 
r 

3
r  2
E0 cos  rˆ 
3
r  2
E0 sin ˆ 
3
r  2

E0 cos  rˆ  sin ˆ 
3
E zˆ
r  2 0


12