‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬

‫אביב תשפ"א‬ ‫‪1‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫תרגול ‪ – 2‬משוואות מקסוול בסטטיקה‪ ,‬תנאי שפה ומשוואת לפלס‬

‫בחלק הראשון של הקורס אנו ננתח את משוואות מקסוול בסטטיקה‬

‫‪Faraday:‬‬ ‫‪  E=0‬‬

‫‪Ampere:‬‬ ‫‪  H =J‬‬
‫‪Gauss:‬‬ ‫‪  D = free‬‬
‫‪B  0‬‬

‫נזכיר את חוק גאוס‬

‫המקור של שטף השדה החשמלי הוא צפיפות המטען‪.‬‬ ‫‪  D   free‬‬ ‫רישום דיפרנציאלי‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫רישום אינטגרלי‪ S D  da  V  free dv  Q :‬השטף החשמלי היוצא מנפח שווה למטען הלכוד בתוך אותו‬
‫הנפח‪ .‬נשים לב כי חוק גאוס בסטטיקה אינו שונה מחוק גאוס במקרה הכללי‪.‬‬

‫נגדיר תלות כללית יותר בין השדות הא"מ לבין האינדוקציות‬

‫בקירוב של שדות חלשים החומרים הדיאלקטריים האיזוטרופיים מתנהגים כך‪D   0 r E   E :‬‬

‫‪F‬‬
‫‪ 0  8.85 1012‬‬
‫‪m‬‬
‫כאשר ‪  r  1‬נקרא מקדם דיאלקטרי יחסי והוא גודל חסר יחידות‪.‬‬

‫‪ ‬‬
‫כמוכן ניתן להגדיר קשר דומה עבור ‪ B H‬והוא נתון ע"י‪B  0 r H   H :‬‬
‫‪H‬‬
‫‪0  4 107‬‬
‫‪m‬‬
‫כאשר ‪ r  1‬נקרא מקדם מגנטי יחסי והוא גודל חסר יחידות‪.‬‬

‫הערה‪ :‬שם נוסף לחומרים שמקיימים את הקשרים הנ"ל הינו חומרים טכניים פשוטים‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪2‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫תרגיל ‪1‬‬

‫קו אינסופי טעון באופן אחיד בצפיפות מטען אורכית ‪ ‬ממוקם לאורך ציר ‪ z‬נמצא במרחב חופשי‪ ,‬כלומר ‪.  r  1‬‬
‫מה הוא הכיוון של השדה החשמלי ומהו השדה החשמלי בכל המרחב?‬

‫‪z‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫הסימטריה כאן כמובן גלילית ולכן נשתמש במערכת צירים זו‪ .‬נשים לב שהבעיה זהה לשינויים\הזזות ב ‪ z‬וב ‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.   0,‬‬ ‫ולכן לא נצפה לשינוי בכיוונים אלו‪ ,‬כלומר השדות לא יהיו תלויים במשתנים אלו ‪ 0 ‬‬
‫‪ z‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫מסקנה‪ :‬אם ההתקן אחיד ביחס לקואורדינטה כלשהי אז נצפה כי הנגזרת לפי הקואורדינטה הזו תהיה אפס‪.‬‬

‫תחילה נב ין מה הוא הכיוון של השדה החשמלי‪ ,‬היות ויש לנו סימטריה ואחידות של הצפיפות המטען נוכל להסיק כי‬
‫ˆ‪. E  E  r  r‬‬

‫כעת נשתמש בחוק גאוס האינטגרלי על מנת למצוא את השדה החשמלי‪ .‬ניצור גליל "סגור" בגובה ‪ 2L‬מסביב‬
‫לראשית לאורך ציר ‪ z‬ל"מכסה" אחד נקרא ‪ S1‬ולשני ‪ S3‬ולדופן הנוספת נקרא ‪. S 2‬‬

‫‪z‬‬
‫‪S1‬‬

‫‪L‬‬
‫‪S2‬‬
‫‪y‬‬
‫‪x‬‬

‫‪S3‬‬ ‫‪-L‬‬

‫באינטגרציה בכיוון ‪ S1‬ו ‪ S3‬אלמנט השטח הוא בכיוון ̂‪  z‬וניצב לכיוון השדה ˆ‪ E  Er r‬ולכן‪:‬‬

‫‪‬‬
‫‪S1,3‬‬
‫‪D  da1,3  0‬‬

‫‪2‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪3‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫לכן מצד אחד‪,‬‬

‫‪2‬‬
‫‪ 0 E   rd dzrˆ  ‬‬
‫‪L‬‬
‫‪‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪D  da ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪D  da   D  da ‬‬
‫‪S2‬‬ ‫‪‬‬‫‪S3‬‬
‫‪D  da  ‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪L‬‬

‫‪2‬‬
‫‪  0 Er  r  r  d  dz   0 Er  r  r 2  dz  4 0 LEr  r  r‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬

‫מצד שני סה"כ המטען הכלוא בנפח הגליל הוא‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪L‬‬ ‫)' ‪ (r‬‬ ‫‪L‬‬

‫‪Q‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪r 'd dr ' dz   dz  2 L  ‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪L‬‬ ‫' ‪2 r‬‬ ‫‪L‬‬

‫לפי חוק גאוס‬

‫‪ D  da‬‬
‫‪S‬‬
‫‪‬‬
‫‪Gauss ' Law‬‬
‫‪Q‬‬

‫ולכן השדה החשמלי המתקבל הינו‪:‬‬

‫‪‬‬
‫‪E‬‬ ‫ˆ‪r‬‬
‫‪2 0 r‬‬

‫הערה‪ :‬נשים לב כי נעזרנו בפונקציית דלתא של דיראק כדי להגדיר את צפיפות נפחית דרך צפיפות אורכית בדיוק כפי‬
‫שעשינו בתרגול ‪ 1‬תרגיל ‪ .2‬השוני פה הוא כי עשינו זאת הפעם בקואורדינטות גליליות ולכן נוספו לנו פאקטורים‬
‫במכנה‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪4‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫חוק אמפר בסטטיקה‪:‬‬

‫רישום דיפרנציאלי‪ -  H  J :‬זרם במרחב יוצר שדה מגנטי‪.‬‬

‫רישום אינטגרלי‪ -  H  dl   J  da  I :‬השדה המגנטי לאורך לולאה סגורה שווה לזרם הזורם בתוכו‪.‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪S‬‬
‫(הרישום האינטגרלי נוח כדי לפתור בעיות בטבעת ובעיות בעלות סימטריה)‪.‬‬

‫תרגיל ‪ :2‬תיל נושא זרם ישר בעזרת חוק אמפר אינטגרלי‬

‫נתון תיל דק ואינסופי הנושא זרם ישר ‪ . I‬ניתן להניח כי התיל נמצא במרחב חופשי‪.‬‬
‫מה הכיוון של השדה המגנטי בבעיה? מהו השדה המגנטי בכל המרחב?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫תחילה נקבע את כיוון השדה המגנטי ואת התלות שלו‪ .‬קודם כל הבעיה אחידה ביחס לצירים ‪ z, ‬ולכן נוכל‬
‫לרשום‪:‬‬

‫‪H  r, , z   H  r ‬‬

‫בעזרת ביו‪-‬סבר ( או במילים פשוטות יותר כלל יד‪-‬ימין) נקבל שהשדה בכיוון האזימוטלי‪:‬‬
‫ˆ‪H  H  r  ‬‬

‫כעת נבחר מסלול מעגלי ‪ C‬עם ‪ z‬ו ‪ r‬קבועים כמתואר באיור‪:‬‬

‫‪z‬‬

‫‪C‬‬
‫‪y‬‬
‫‪r‬‬
‫‪I‬‬
‫‪x‬‬

‫כעת נעזר בחוק אמפר ברישום האינטגרלי ונקבל‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)' ‪I  (r‬‬

‫‪H  dl   H  r  rd  2 rH  r    J  da ‬‬
‫‪r‬‬
‫‪‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫' ‪2 r‬‬
‫‪r ' dr ' d  I‬‬

‫‪I‬‬
‫‪.H ‬‬ ‫ˆ‪‬‬ ‫ולכן‪,‬‬
‫‪2 r‬‬

‫מסקנה‪ :‬בבעיות עם סימטריה נוחה ננסה קודם את החוקים האינטגרליים ורק לאחר מכן נשתמש בחוקים‬
‫דיפרנציאליים‪ .‬כלומר יש חשיבות רבה להבנה של הבעיה והסימטריות שלה על מנת להקל על הפתרון האנליטי או‬
‫הנומרי‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪5‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫תנאי שפה ורציפות‬

‫האינדוקציה החשמלית הניצבת אינה חייבת לעבור ברציפות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪thin layer‬‬
‫̂‪n‬‬ ‫‪  D    nˆ  D1  D2   s‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪cb‬‬
‫[ ‪  s‬צפיפות מטען משטחי בשכבה דקה‪ .‬קיים רק על מוליך‪.‬‬ ‫]‬
‫‪m2‬‬
‫(הסתייגות – אם נתון בשאלה או מצב של "חשמל סטטי" שלא נדון בו‪)...‬‬
‫האינדוקציה המגנטית הניצבת עוברת ברציפות מתווך אחד לשני‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  B  0  nˆ  B1  B2  0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫השדה החשמלי המקביל עובר ברציפות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ E  0  nˆ  E1  E2  0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫השדה המגנטי המקביל לא עובר ברציפות ותלוי בזרם המשטחי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ H  J  nˆ  H1  H 2  J s‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪A‬‬
‫[ ‪ - J s‬צפיפות זרם משטחית‪ .‬קיימת רק על מוליך מושלם‪.‬‬ ‫]‬
‫‪m‬‬

‫הערה חשובה‪ :‬במידה ונתון ‪ J s‬מאולץ או ‪  s‬מאולץ‪ ,‬אין להניח כי המשטח עליו הגדלים‬
‫האלה מאולצים הינו מוליך מושלם או מוליך (בהתאמה)‪.‬‬

‫חוק שימור המטען – משוואת הרציפות‬

‫כמות המטען תמיד נשמרת ונישאת על ידי הזרם‪:‬‬

‫‪‬‬
‫‪ J ‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪t‬‬
‫שינויים זמניים בצפיפות המטען יהיו אם ורק אם יש שינויים מרחביים בצפיפות הזרם‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪J  da   dtd   dv   dtd Q‬‬ ‫או ברישום אינטגרלי‪:‬‬
‫סה"כ הזרם שיוצא מאזור מסוים זהה לשינוי בסך כל המטען בתוך אזור זה‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪nˆ  J1  J 2    J s   t s‬‬ ‫עבור שפה ניתן לקבל‪:‬‬

‫‪  A  lim‬‬
‫‪a 0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪ A  ndl‬‬
‫ˆ‬ ‫כאשר דיברגנץ דו‪-‬ממדי מוגדר כך‪:‬‬

‫המשמעות של ‪  ‬היא פשוט לעשות דיברגנץ רק בכיוון המשטח ולא בניצב לו‪.‬‬

‫פוטנציאלים אלקטרו‪-‬מגנטיים‪ ,‬תזכורת מקורסים קודמים (פיסיקה ‪:)2‬‬

‫בסטטיקה אנו כבר מכירים כי משוואות מקסוול מקבלות את הצורה הבאה‪:‬‬

‫‪Faraday:‬‬ ‫‪  E=0‬‬

‫‪Ampere:‬‬ ‫‪  H =J‬‬
‫‪Gauss:‬‬ ‫‪  D = free‬‬
‫‪B  0‬‬

‫‪5‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪6‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫מכאן נוכל להגדיר שני פוטנציאלים‪ ,‬את הפוטנציאל החשמלי הסקלרי ‪ U‬ואת הפוטנציאל המגנטי הוקטורי ‪: A‬‬

‫‪  E  0  E  U‬‬
‫‪ B  0  B   A‬‬

‫טענה‪ :‬שקילות תנאי רציפות שדה חשמלי משיקי לרציפות פוטנציאל חשמלי סקלרי‬

‫יהי ‪ S‬משטח חלק דו‪-‬מימדי כלשהו עם וקטור נורמל מוגדר בכל נקודה על ‪ S‬שנסמנו ע"י ̂‪ . n‬נסמן חצי מרחב‬
‫בכיוון ̂‪ n‬ע"י "‪ "1‬וחצי מרחב המשלים (נגד כיוון ̂‪ ) n‬ע"י "‪ . "2‬נניח כמוכן כי פוטנציאל חשמלי סקלרי קיים ומקיים‬
‫בכל תחום ‪ . Ei  Ui , i  1, 2‬נאמר כי פוטנציאל חשמלי סקלרי רציף על ‪ S‬אם ורק אם שדה חשמלי משיקי‬
‫רציף על ‪. S‬‬
‫בעזרת נוסחאות בהן נשתמש ניתן לרשום את הטענה הנ"ל כך‪:‬‬

‫‪‬‬
‫‪nˆ  E1  E2‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪0 ‬‬ ‫‪U1 S  U 2‬‬ ‫‪S‬‬

‫הערה‪ :‬ניתן למצוא את ההוכחה של הטענה בסוף התרגול עבור המקרה הקרטזי כחומר להעשרה‪.‬‬

‫משוואת לפלס ומשוואת פואסון עבור הפוטנציאל החשמלי הסקלרי‬

‫הצבה של הגדרת הפוטנציאל החשמלי הסקלרי בתוך חוק גאוס דיפרנציאלי נותנת את משוואת לפואסון‪:‬‬

‫‪ free‬‬ ‫‪ free‬‬

‫‪  D   free     0 r E   free    E ‬‬ ‫‪  U  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 0 r‬‬ ‫‪ 0 r‬‬
‫‪ free‬‬
‫‪  2U  ‬‬
‫‪ 0 r‬‬
‫אם ידוע כי אין מטען בנפח בו אנו רוצים לפתור את הבעיה המשוואה לעיל הופכת למשוואה הומוגנית שהיא‬
‫משוואת לפלס‪. 2U  0 :‬‬

‫במערכת צירים קרטזית‪ ,‬משוואת לפלס נתונה ע"י‪:‬‬

‫‪ 2U  2U  2U‬‬
‫‪ U  2  2  2 0‬‬
‫‪2‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬

‫במערכת צירים גלילית‪ ,‬משוואת לפלס מקבלת את הצורה הבאה‪:‬‬

‫‪1   U  1  2U  2U‬‬
‫‪ 2U ‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪r r  r  r 2  2 z 2‬‬
‫עבור מערכת צירים ספרית‪ ,‬משוואת לפלס נראית כך‪:‬‬

‫‪1   2 U ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪U ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 2U‬‬
‫‪ 2U ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪sin‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪r 2 r  r  r 2 sin   ‬‬ ‫‪  r 2 sin 2   2‬‬

‫‪6‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪7‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫תזכורת ממד"ח‪ :‬שיטת הפרדת המשתנים‬

‫לצורך התזכורת ניקח את המקרה במערכת צירים קרטזית‪ ,‬משוואת לפלס נתונה ע"י‪:‬‬

‫‪ 2U  2U  2U‬‬
‫‪2U ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪x 2 y 2 z 2‬‬

‫נציע פתרון בעזרת שיטת הפרדת המשתנים‪:‬‬

‫‪U  x, y, z   X  x  Y  y  Z  z ‬‬

‫נציב חזרה במשוואת לפלס‪ ,‬נחלק ב ‪ U‬ונקבל‪:‬‬

‫‪X  Y  Z ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪X Y‬‬ ‫‪Z‬‬
‫היות וכל אחד מהגורמים בביטוי לעיל הוא פונקציה של משתנה אחר‪ ,‬ניתן להוכיח כי כל גורם כזה חייב להיות שווה‬
‫לקבוע‪ .‬נסמן את הקבועים האלה באופן הבא‪:‬‬

‫‪X ‬‬ ‫‪Y ‬‬ ‫‪Z ‬‬

‫‪ k x2‬‬ ‫‪ k y2‬‬ ‫‪ k z2‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪Z‬‬
‫‪‬‬ ‫‪kx  k y  kz  0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נבחין בין שני סוגי פתרונות‪ ,‬הטריוויאלי והלא טריוויאלי‪ ,‬בלי הגבלת הכלליות ניתן את ההסבר בעזרת ‪. X  x ‬‬

‫הפתרון הטריוויאלי ביחס לציר ‪ x‬הינו פתרון עבורו ‪ . k x  0‬במקרה זה ‪ X  x ‬הינה פונקציה לינארית של ‪: x‬‬

‫‪X ( x)  Ax  B‬‬

‫באופן דומה הפתרון הטריוויאלי ביחס לציר ‪ y‬ו‪ z -‬יהיה נתון ע"י ‪ Y ( y)  Cy  D‬ו‪. Z ( z)  Ez  F -‬‬

‫הפתרון הלא‪-‬טריוויאלי ביחס לציר ‪ x‬הינו פתרון עבורו ‪ . k x  0‬במקרה זה יש לנו שתי אפשרויות לערכים של ‪k x‬‬
‫והם בהתאם לסימן של ‪: k x2‬‬

‫) ‪X ( x)  A sin(k x x)  B cos(k x x‬‬ ‫‪, for k x2  0‬‬ ‫אפשרות א‪:‬‬

‫‪X ( x)  Ae qx  Be  qx‬‬ ‫‪, for k x2  0, k x  iq q ‬‬ ‫אפשרות ב‪:‬‬

‫באופן דומה הפתרון הלא‪-‬טריוויאלי עבור )‪ Y ( y‬ו )‪ Z ( z‬יהיה נתון ע"י ביטויים דומים‪ ,‬כאשר הערכיים העצמיים‬
‫‪ k z , k y‬שונים מאפס‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪8‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫היות וצירוף פתרונות הוא גם פתרון‪ ,‬הפתרון הכללי ביותר ביחס לכל ציר יהיה‪:‬‬

‫‪X  x   X trivial  x    X mnon trivial  x ‬‬

‫‪m‬‬

‫‪Y  y  Y‬‬ ‫‪trivial‬‬

‫‪ y    Ymnontrivial  y ‬‬
‫‪m‬‬

‫‪Z  z  Z‬‬ ‫‪trivial‬‬

‫‪ z    Z mnontrivial  z ‬‬
‫‪m‬‬
‫מכאן שפתרון עצמו יהיה כמו שהנחנו בהתחלה‪:‬‬

‫‪U  x, y, z   X  x  Y  y  Z  z ‬‬

‫‪8‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪9‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫נספח‪ :‬הוכחה של שקילות בין רציפות הפוטנציאל החשמלי הסקלרי ורציפות השדה‬
‫החשמלי המשיקי‪.‬‬

‫‪9‬‬