‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬

‫אביב תשפ"א‬ ‫‪1‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫תרגול ‪ – 4‬ווקטור פוינטינג ומשפט פוינטינג ברישום זמני (ע"ש ‪)J.H. Poynting‬‬

‫הגדרה‪:‬‬

‫‪S  EH‬‬

‫תכונות‪:‬‬
‫כיוונו יהיה לכיוון זרימת ההספק הא"מ‪ ,‬כך השלושת הוקטורים לעיל הם שלשה ימנית‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪. S  ‬‬
‫יחידות הן צפיפות הספק ליחידת שטח‪Watt    Joule ,‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ meter 2   meter 2  sec‬‬

‫משפט פוינטינג ברישום הזמני‬

‫ברישום הדיפרנציאלי‪:‬‬

‫‪ we‬‬ ‫‪wm ‬‬ ‫‪P‬‬

‫‪ 1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪S ‬‬ ‫‪2 DE  2 BH   J E‬‬
‫‪1‬‬
‫‪t ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ - we‬צפיפות אנרגיה חשמלית ליחידת נפח‪.‬‬

‫‪ - wm‬צפיפות אנרגיה מגנטית ליחידת נפח‪.‬‬
‫‪ - P  J  E‬אם ‪ P  0‬אלו ההפסדים‪ ,‬אם ‪ P  0‬אין הפסדים ואם ‪ P  0‬אז ישנו‬
‫מקור הספק המוזן למערכת‪.‬‬
‫שימו לב‪ J  J c  J free :‬כאשר ‪ J c   E‬הוא זרם הולכה ו‪ J free -‬הינו זרם מאולץ‬
‫הנובע מהמקורות‪.‬‬

‫אחרי אינטגרציה וכאשר משתמשים במשפט גאוס מקבלים הנוסח האינטגרלי‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪S  da ‬‬
‫‪d‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪We  Wm   V J  E dv‬‬

‫כאשר ‪ A‬הינה מעטפת (שפה) של הנפח ‪. V‬‬

‫‪ - We  V we dv‬האנרגיה החשמלית הכוללת האגורה בנפח‪.‬‬

‫‪ - Wm  V wm dv‬האנרגיה מגנטית הכוללת האגורה בנפח‪.‬‬
‫‪ -‬סך שטף ההספק היוצא דרך המעטפת ‪( A‬מהנפח ‪.) V‬‬ ‫‪ S  da‬‬ ‫‪A‬‬

‫‪ -   J  E  dv‬סך כל ההפסדים או תרומת מקורות חיצוניים בנפח‪.‬‬ ‫‪V‬‬

‫מסקנה‪ :‬ניתן לפרש את משפט פוינטינג כחוק שימור אנרגיה אלקטרומגנטית‪ ,‬סה"כ ההספק‬
‫הא"מ הבוקע מתוך מעטפת ‪ A‬בתוספת ההפסדים האוהמיים בנפח ‪ V‬שווה להשתנות הזמנית של‬
‫האנרגיה הא"מ האגורה בנפח זה‪.‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪2‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬
‫תרגיל ‪ :1‬קבל לוחות גלילי עם נגד‬

‫נתון קבל לוחות גלילי בעל רדיוס ‪ . R‬הלוחות הגלילים עשויים מחומר מוליך מושלם‪ .‬המרחק בין‬
‫הלוחות הינו ‪ l‬כאשר ‪ . l  R‬החומר בתוך הקבל מאופיין ע"י גליל ברדיוס ‪ a‬עם מוליכות ‪‬‬
‫ומקדם דיאלקטרי ‪  0‬בכל הקבל‪ .‬הקבל מוזן ממקור מתח ישר בגודל ‪ V‬כמתואר באיור למטה‪.‬‬

‫א‪ .‬מצאו את השדות הא"מ בכל ההתקן‪.‬‬

‫ב‪ .‬בדקו את משפט פוינטינג אינטגרלי מחוץ לגליל הפנימי‪.‬‬
‫ג‪ .‬ציירו את מעגל התמורה המתאים להתקן והסבירו מדוע מתקבל רכיב בודד המחובר למקור‬
‫המתח‪.‬‬

‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬

‫‪‬‬
‫‪r‬‬

‫‪x‬‬
‫פתרון‬
‫סעיף א‪:‬‬
‫כדי למצוא את השדה החשמלי נוכל להיעזר בפתרון משוואת לפלס‪ .‬תחת הנחת התקן צר מאוד ובהזנחת‬
‫אפקטי קצוות נוכל לרשום את המשוואת לפלס בתוך ההתקן עם תנאי השפה‪:‬‬

‫‪ 2U  0‬‬
‫‪U  z  0  0‬‬
‫‪U z  l V‬‬

‫הערה‪ :‬משוואה זו תקפה גם עבור התחום בתוך הגליל המוליך‪ .‬הסיבה היא שאין הצטברות מטען‬
‫בתוך הגליל המוליך כל עוד המוליכות היא קבועה במרחב‪ .‬נזכיר כי בסטטיקה משוואת הרציפות‬
‫‪ free‬‬
‫‪ ,   J  ‬לפי חוק אוהם ותחת הנחה כי המוליכות קבועה זה גורר‬ ‫נתונה ע"י ‪ 0‬‬
‫‪t‬‬
‫‪   E  0   E  0‬אבל היות וצפיפות מטען חופשי בנפח נתונה בבעיה זו ע"י‬
‫‪    0 E   free‬נקבל כי אכן אין צפיפות מטען חופשי גם בגליל המוליך ומכאן שבכל נקודה בתוך‬
‫ההתקן מתקיימת משוואת לפלס‪.‬‬

‫כעת נציע פתרון טריוויאלי לבעיית לפלס לעיל‪:‬‬

‫‪U  Az  B‬‬
‫לאחר הפעלת תנאי השפה וגזירה‪ ,‬נקבל את השדה החשמלי‪:‬‬

‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪U‬‬ ‫ˆ‪z  E   z‬‬
‫‪l‬‬ ‫‪l‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪3‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫עבור השדה המגנטי‪ ,‬נצטרך לחלק את החישוב לחלק בתוך הגליל המוליך ומחוץ לגליל המוליך‪.‬‬
‫לפי חוק אמפר האינטגרלי השדה המגנטי מחוץ למוליך הוא‪:‬‬
‫‪ Va 2‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪H out  ‬‬ ‫‪ˆ  ‬‬ ‫ˆ‪‬‬
‫‪2rl‬‬ ‫‪2 r‬‬
‫‪V‬‬
‫כאשר ‪. I  J  A    a 2‬‬
‫‪l‬‬
‫בתוך הגליל המוליך עדיין נשתמש בחוק אמפר אינטגרלי אך הפעם נסכום את הזרם הכלוא בתוך‬
‫הלולאה עד ‪ r‬כלשהו ולא עד ‪ . r  a‬נקבל‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪V‬‬

‫‪H   r  rd  2 rH  r    J  da    E  da   ‬‬
‫‪r‬‬
‫‪‬‬‫‪0‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪l‬‬
‫‪ˆ dr d  ‬‬
‫‪zr‬‬

‫‪ Vr‬‬
‫‪ H in  ‬‬ ‫ˆ‪‬‬
‫‪2l‬‬

‫סעיף ב‪:‬‬
‫כעת נשאר לחשב את וקטור פוינטינג מחוץ לגליל המוליך‪:‬‬

‫‪V 2a2‬‬
‫‪S  EH  ‬‬ ‫ˆ‪r‬‬
‫‪2l 2 r‬‬
‫לכן כיוון זרימת ההספק הינה מהמקור אל הנגד‪.‬‬
‫נבדוק את משפט פונטינג (חוק שימור אנרגיה) ברישום האינטגרלי‪ .‬נבחר מעטפת גלילית ברדיוס‬
‫‪ r0‬כך ש ‪ . r0  a‬לכן‪:‬‬
‫‪V 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ V 2 a 2‬‬
‫‪ S  da ‬‬ ‫‪(2 r0l )  ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪a‬‬
‫‪A‬‬
‫‪l2‬‬ ‫‪2r0‬‬ ‫‪l‬‬
‫ו‪-‬‬
‫‪2‬‬
‫‪V ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪V‬‬
‫‪ J  Edv    l   a l  ‬‬ ‫‪ a2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪V‬‬
‫‪l‬‬

‫לכן מתקיים חוק שימור האנרגיה מחוץ לנגד‪:‬‬

‫‪ S  da   J  Edv‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪V‬‬

‫מסקנה‪ :‬מכאן אנו למדים שכיוון זרימת ההספק הינה מהמקור ‪ V‬אל הנגד והספק זה מגיע אל‬
‫הנגד דרך המרחב החופשי בין המוליכים המושלמים ולא דרכם‪.‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪4‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬
‫סעיף ג‪:‬‬
‫מעגל תמורה של ההתקן הינו מקור מתח עם נגד‪:‬‬

‫‪V‬‬ ‫‪R‬‬

‫הסיבה שיש לנו רק נגד למרות שיש במעגל גם קבל וגם נגד נובעת מתכונה שלמדתם בתורת‬
‫המעגלים הקובעת כי קבל הינו נתק בתדר ‪.DC‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪5‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬
‫תרגיל ‪ :2‬קבל גלילי זולג‬

‫נתון קבל קואקסיאלי זולג כאשר המעטפת הפנימית ברדיוס ‪ a‬והמעטפת החיצונית ברדיוס ‪b‬‬
‫עשויים ממוליך מושלם‪ .‬נתון כי ההתקן ארוך מאוד ‪ . l b‬ההתקן מחולק לשני חלקים שווים‬
‫כשבאחד שורר בין המוליכים ריק ובשני חומר דיאלקטרי עם מקדם דיאלקטרי יחסי ‪ r‬‬
‫ומוליכות ‪. ‬‬
‫בין שני צדי המוליך מאולץ מתח ישר ‪.V0‬‬

‫ניתן להניח כי‪:‬‬

‫‪ -‬אפשר להזניח אפקטי קצוות‪.‬‬
‫‪ -‬השדה החשמלי הינו רדיאלי בלבד‪.‬‬
‫‪ -‬השדה המגנטי הינו אזימוטלי בלבד‪.‬‬
‫‪ -‬יש סימטריה אזימוטלית מלאה‪.‬‬
‫‪ -‬המצב מתמיד‪.‬‬

‫מהו הפוטציאל החשמלי הסקלרי בתוך ההתקן?‬ ‫א‪.‬‬

‫מהו השדה החשמלי בתוך ההתקן?‬ ‫ב‪.‬‬
‫מהו הזרם בהתקן?‬ ‫ג‪.‬‬
‫מהו השדה המגנטי בהתקן?‬ ‫ד‪.‬‬
‫מהו וקטור פוינטינג ומהו ההספק המתבזבז במערכת‪ .‬וודאו שמשפט פוינטינג ברישום‬ ‫ה‪.‬‬
‫אינטגרלי מתקיים בתוך ההתקן‪.‬‬
‫חשבו את ההתנגדות בהתקן‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫א‪ .‬נפתור את משוואת לפלס כך שנבחר מערכת קואורדינאטות גליליות‪ .‬בגלל שבכיוון ‪ z‬אין שינוי‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ולכן הפתרון חייב להיות טריוויאלי‪ .‬מכאן‬ ‫‪‬‬ ‫וישנה סימטריה בכיוון ‪ ‬אז נקבל ‪ 0‬‬
‫‪z ‬‬
‫הפתרון‪:‬‬
‫‪U  A ln r  B‬‬
‫כאשר תנאי השפה הינם‪:‬‬
‫‪U  r  a   V0‬‬
‫‪U r  b  0‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪6‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫מכאן‪:‬‬
‫‪U  b   A ln b  B  0  B   A ln b‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪U  a   A ln    V0  A  0a‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪ln b‬‬
‫‪ln  br ‬‬
‫‪U  a  r  b, 0  z  l   V0‬‬
‫‪ln  ba ‬‬

‫ב‪ .‬את השדה החשמלי נקבל על ידי הגרדיאנט‪:‬‬

‫‪U‬‬ ‫‪V0‬‬ ‫‪V0‬‬

‫‪E  U  ‬‬ ‫‪rˆ  ‬‬ ‫‪ˆ‬‬
‫‪r‬‬ ‫ˆ‪r‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r ln  ba ‬‬ ‫‪r ln  ba ‬‬

‫ג‪ .‬כאן נקבל תשובה שונה עבור צפיפות הזרם בכל חלק של ההתקן‪:‬‬

‫‪J  a  r  b , 0  z  12 l   0‬‬
‫‪ V0‬‬
‫‪J  a  r  b , 12 l  z  l    E ‬‬ ‫ˆ‪r‬‬
‫‪r ln ba‬‬ ‫‪ ‬‬
‫כלומר הזרם יוצא מבפנים החוצה‪ ,‬לכן נבחר מעטפת כלשהי בין הגלילים ונקבל‪:‬‬

‫‪l‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ l V0‬‬

‫‪I   J  da  1 dz  d rJ r  r  ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪l‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ln  ba ‬‬

‫נשים לב שזהו גם הזרם הזורם דרך החלק השמאלי של ההתקן‪.‬‬

‫ד‪ .‬בחלק שמאל של ההתקן השדה המגנטי יהיה פרופורציוני לזרם הלכוד בפנים אשר הינו קבוע‬
‫(כי הוא זורם רק במוליך)‪ ,‬לכן נקבל לפי חוק אמפר אינטגרלי את השדה המגנטי בחלק השמאלי‬
‫של ההתקן‪:‬‬

‫‪l V0‬‬
‫‪‬‬
‫‪2 rH  I  H a  r  b , 0  z  2l ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ˆ‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪2r ln ba‬‬

‫בחלק הימני נשתמש בחוק אמפר ברישומו הדיפרנציאלי‪:‬‬

‫‪ H  J‬‬

‫כי לזרם הרדיאלי תרומות יותר גדולות לשדה המגנטי ככל‬

‫‪‬‬
‫‪z‬‬ ‫כאן לא נוכל להשתמש ב ‪ 0‬‬
‫שמתרחקים מהקצוות לכן לא נוכל להשתמש בזה‪ .‬נשתמש בהנחה כי ˆ‪ H  H ‬ונקבל‪:‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪1   rH ‬‬ ‫‪ V0‬‬
‫‪ H  ‬‬ ‫‪rˆ ‬‬ ‫‪zˆ  J ‬‬ ‫ˆ‪r‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪r r‬‬ ‫‪r ln ba‬‬ ‫‪ ‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪7‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬
‫נבחר במשוואה היותר פשוטה לפתרון‪:‬‬

‫‪H‬‬ ‫‪ V0‬‬ ‫‪ V0‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ H  ‬‬ ‫‪z A‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪r ln ‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪r ln  ba ‬‬

‫כאשר ‪ A‬יכול להיות תלוי אך ורק ב‪. r -‬‬

‫הערה‪ :‬אם ניקח את המשוואה השנייה לא נקבל סתירה‪:‬‬
‫‪  rH ‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪ H r‬‬ ‫‪ H  r 1‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫נמצא את הקבוע ‪ A‬מתנאי השפה ב ‪ z  12 l‬שהוא‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪zˆ   H l‬‬ ‫‪ H l   Js  0‬‬
‫‪ 2  z l‬‬ ‫‪0 z ‬‬
‫‪2 ‬‬

‫‪l V0‬‬ ‫‪ V0 1‬‬ ‫‪l V0‬‬

‫‪H‬‬ ‫‪l  H l‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ,0 z ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ ,  z l‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2r ln  ba ‬‬ ‫‪r ln  ba ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪r ln  ba ‬‬

‫מכאן נקבל את השדה המגנטי בחלק הימני של ההתקן‪:‬‬

‫‪ V0‬‬
‫‪H ‬‬ ‫‪l  z ‬‬
‫‪r ln  ba ‬‬

‫ה‪ .‬וקטור פוינטינג בחלק השמאלי של ההתקן הינו‪:‬‬

‫‪V0‬‬ ‫‪l V0‬‬ ‫‪l V 2‬‬

‫‪S‬‬ ‫‪ EH ‬‬ ‫‪ˆ‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ˆ  2 20‬‬ ‫ˆ‪z‬‬
‫‪0 z  l‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪r ln  ba  2r ln  ba ‬‬ ‫‪2r ln  ba ‬‬
‫ובחלק הימני נקבל‪:‬‬

‫‪V0‬‬ ‫‪ V0‬‬ ‫ˆ‪ l  z   V02 z‬‬

‫‪Sl‬‬ ‫‪ EH ‬‬ ‫‪ˆ‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪l‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪‬‬
‫ˆ‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ z l‬‬ ‫‪r ln  ba ‬‬ ‫‪r ln  ba ‬‬ ‫‪r 2 ln 2  ba ‬‬

‫נשים לב שההספק מתקדם בתווך בין המוליכים ולא במוליכים עצמם‪.‬‬

‫ננסה להסתכל על משפט פוינטינג האינטגרלי בשני צדי ההתקן‪.‬‬
‫בצדו השמאלי‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪d  S z  r , z  12 l  rdr   d  S z  r , z  0  rdr  0‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪ S  da  ‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪a‬‬

‫בכל אזור זה ישנם מוליכים מושלמים ו ‪ E  J‬לכן אין בזבוז הספק‪.‬‬

‫ומכאן שבצד שמאל המשפט מתקיים‪.‬‬
‫בצדו הימני‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ S  da   d  S z  r , z  l  rdr   d  S z  r , z  12 l  rdr ‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪‬‬ ‫‪2 ‬‬

‫‪‬‬ ‫‪l  l   V02‬‬
‫‪b‬‬
‫‪dr‬‬ ‫‪ 2 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪l  12 l   V02‬‬
‫‪b‬‬
‫‪dr  ‬‬
‫‪l V02‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪r ln 2  ba ‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪r ln 2  ba ‬‬ ‫‪ln  ba ‬‬
‫שדות אלקטרומגנטיים‬ ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫אביב תשפ"א‬ ‫‪8‬‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫מצידה השני של המשוואה נקבל‪:‬‬

‫‪l‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪b  V‬‬ ‫‪  V‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  J  Edv   1 dz  d  ‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ˆ‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ˆ  rdr‬‬
‫‪r‬‬
‫‪2‬‬
‫‪l‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ a    r ln  ba  ‬‬
‫‪a  r ln b‬‬

‫‪b‬‬ ‫‪ V02‬‬ ‫‪ V02‬‬

‫‪  l ‬‬ ‫‪dr‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪l‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a r ln 2 b‬‬ ‫‪ln  ba ‬‬
‫ניתן לראות כי קבלנו תוצאות זהות‪ ,‬ואכן המשפט מתקיים‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪S  da ‬‬
‫‪d‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪‬‬
‫‪We  Wm   V J  E dv‬‬‫‪‬‬

‫ו‪ .‬נמצא את התנגדות ההתקן‪ ,‬סך כל ההספק הנכנס להתקן במישור ‪ z  12 l‬ומתבזבז לאורך‬
‫ההתקן הינו‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪l V0‬‬‫‪2‬‬
‫‪l V0‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪Pin  z  l    d  S z  r , z  12 l  rdr  2 ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2 ‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪2r ln  a ‬‬
‫‪2 b‬‬
‫‪ln  ba ‬‬
‫‪V02‬‬
‫‪P‬‬ ‫ואנו יודעים כי ההספק המתבזבז הינו‪:‬‬
‫‪R‬‬
‫‪ln  ba ‬‬
‫‪R‬‬ ‫לכן הנגד יהיה‪:‬‬
‫‪ l‬‬
‫הערה‪ :‬מה הדרך הנוספת לפתרון סעיף זה? אף קצרה בהרבה יותר מזו שהוצגה מעלה?‬