‫חורף תשע"ח‬ ‫מבוא לאותות ומערכות ביולוגיים ‪ -‬עוררות עצבית (גרסת סטודנט עם רווחים)‬

‫פרק ‪ - 4‬אקסיטביליות ומודל הודג'קין האקסלי‬

‫מבוא‬ ‫‪.1‬‬
‫למדנו בפרק על אלקטרודיפוזיה אודות זרמי היונים השונים ומתחי ההיפוך המתאימים‪,‬‬
‫תכונות הרלוונטיות לתאים רבים בגוף החי‪ .‬בהמשך ניסינו להבין העברת מידע ‪ -‬תופעה‬
‫הדרושה במיוחד בתאי עצב ובתאי שריר‪ ,‬וראינו שהעברה פאסיבית (התפשטות‬
‫(מיקרונים בודדים) ‪-‬‬ ‫‪m‬‬ ‫אלקטרוסטטית) יכולה לסייע רק למרחקים בסדר גודל של‬
‫בדנדריטים למשל‪.‬‬
‫למרחקים גדולים יותר התפתח מנגנון יעיל וחסין רעשים בשם "פוטנציאל‬
‫הפעולה" ‪ -‬פו"פ (נתגלה לראשונה ע"י הפיסיולוג הגרמני ‪du Bois-‬‬
‫‪ Raymond‬ב ‪ 1848‬ומהירותו נמדדה לראשונה ע"י הפיסיקאי והרופא‬
‫הדגול ‪ von Helmholz‬ב ‪ .)1850‬בתחילת המאה ה‪ 20 -‬הטכנולוגיה איפשרה רישום מסיבי‬
‫עצב בודדים‪ ,‬בעיקר מתאי עצב של דיונונים (שלהם אקסונים עבים במיוחד‪ ,‬בקוטר של מ"מ‬
‫לערך)‪.‬‬

‫ביצעו את הניסוי הבא‪ :‬חיברו לאקסון אלקטרודה ודרכה הזריקו פולס זרם אשר גרם‬
‫לעליית מתח הקרום‪ .‬עליה זו כונתה 'דה‪-‬פולאריזציה' )‪ ,(depolarization‬מכיוון שהקרום‬
‫הופך להיות פחות מקוטב חשמלית (שהרי מתח המנוחה כפי שראינו הוא שלילי)‪ .‬כל עוד‬
‫עליה זו היתה קטנה‪ ,‬המתח חזר חזרה לערך המנוחה שלו‪ .‬ואולם‪ ,‬אם הגירוי עבר נקודה‬
‫קריטית כלשהי ('סף גירוי')‪ ,‬נוצרה תופעה חשמלית שונה באופן מהותי‪ :‬עליה חדה במתח עד‬
‫למתח חיובי גדול מאוד‪ ,‬ומיד אחריה נפילה חזרה לעבר מתח שלילי יותר ממתח המנוחה‬
‫(תופעה לה קראו 'היפר‪-‬פולאריזציה' מסיבות ברורות) ורק אז חזרה איטית למתח המנוחה‪.‬‬
‫גל פעילות זה התקדם מנקודת הגירוי במורד האקסון ללא שינוי בצורה או באמפליטודה‪.‬‬
‫תופעה זו זכתה לשם פוטנציאל הפעולה )‪ ,(Action Potential‬על משקל 'פוטנציאל‬
‫המנוחה''‪ ,‬ראו איור בעמוד הבא‪.‬‬

‫השאלות העולות מתופעה זו‪:‬‬

‫‪ .1‬איך נוצר פו"פ (מה גורם לתופעת הסף)?‬
‫‪ .2‬איך הוא מתקדם במורד האקסון?‬
‫בשלב הראשון נרצה להתמודד רק עם השאלה הראשונה‪ ,‬כלומר נרצה לנטרל את התופעה‬
‫המרחבית‪ .‬במצב זה נפתח מודל מד"ר במקום מד"ח‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫חורף תשע"ח‬ ‫מבוא לאותות ומערכות ביולוגיים ‪ -‬עוררות עצבית (גרסת סטודנט עם רווחים)‬

‫גירוי (מקור זרם)‬

‫‪x0‬‬ ‫‪x1‬‬ ‫אלקטרודת רישום מתח‬

‫‪mV‬‬ ‫‪mV‬‬
‫חזית הגל‬
‫דה פולאריזציה‬
‫‪Vm x0 , t‬‬
‫היפר פולאריזציה‬
‫‪x‬‬
‫‪Vm x, t0‬‬ ‫‪mV‬‬
‫‪Vm x1 , t‬‬

‫‪t‬‬

‫מודל חשמלי מלא‪ -‬תזכורת‬

‫‪ri‬‬ ‫‪ri‬‬ ‫‪ri‬‬

‫פנים‬

‫ממברנה‬

‫חוץ‬
‫‪re‬‬ ‫‪re‬‬ ‫‪re‬‬

‫קיבוע (‪ :)Clamp‬תהליך במהלך ניסוי בו הנסיין מכתיב את ההתנהגות של פרמטר כלשהו‬

‫במערכת‪.‬‬

‫קיבוע מקום‪ )Space Clamp( :‬מעבירים חוט כסף בתוך האקסון ושמים אותו בתמיסת מי‪-‬ים‪.‬‬
‫כתוצאה מכך ההתנגדויות האורכיות ‪ ri‬ו‪ re -‬שואפות לאפס‪ ,‬כלומר אין מפל מתח אורכי‪.‬‬
‫נקבל תופעת סף כמקודם‪ ,‬אבל בו זמנית בכל האקסון‪.‬‬

‫הערה‪ :‬כדי לפשט את הרישום בהמשך הפרק נסמן את מתח הקרום ב ‪ V‬ולא ב ‪. Vm‬‬

‫‪2‬‬
‫חורף תשע"ח‬ ‫מבוא לאותות ומערכות ביולוגיים ‪ -‬עוררות עצבית (גרסת סטודנט עם רווחים)‬

‫מודל לאקסון בקיבוע מקום‪:‬‬

‫פנים ‪J m‬‬

‫‪JK‬‬ ‫‪J Na‬‬ ‫‪JL‬‬

‫‪Vm‬‬
‫‪GK‬‬ ‫‪GNa‬‬ ‫‪GL‬‬ ‫‪Cm‬‬

‫‪VK‬‬ ‫‪VNa VL‬‬

‫חוץ‬
‫‪dV‬‬
‫‪Jm‬‬ ‫‪Cm‬‬ ‫‪GK V VK‬‬ ‫‪GNa V VNa‬‬ ‫‪GL V VL‬‬
‫‪dt‬‬
‫האם במודל זה‪ ,‬על סמך מה שלמדנו עד כה‪ ,‬קיימת תופעת סף?‬
‫נשים לב שתיאור חד‪-‬ממדי לא יכול להוביל לפו"פ מאחר ולא תיתכן בנערכת כזו עלייה של‬
‫המתח ולאחריה ירידה‪.‬‬

‫‪VK‬‬ ‫‪72 mV, VNa‬‬ ‫‪55 mV, VL‬‬ ‫תזכורת‪49 mV :‬‬

‫נעביר אגפים‪:‬‬

‫‪dV‬‬
‫‪Cm‬‬ ‫‪GK VK V‬‬ ‫‪GNa VNa V‬‬ ‫‪GL VL V‬‬ ‫‪Jm‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪JK‬‬ ‫‪J Na‬‬ ‫‪JL‬‬ ‫‪Jm‬‬
‫כאשר מחברים מקור זרם לאלקטרודה ניתן להכתיב את הזרם החיצוני ‪ , J m‬תהליך הנקרא‬
‫קיבוע זרם )‪.(Current Clamp‬‬
‫‪dV‬‬
‫‪.‬‬ ‫נניח לרגע שהמוליכויות קבועות‪ ,‬ולכן קיבלנו מערכת לינארית במימד אחד‪f V :‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪: GL V‬‬ ‫נציג זאת במקרה בו ‪ , J m 0‬תוך הזנחת זרם הזליגה ‪VL‬‬

‫‪3‬‬
‫חורף תשע"ח‬ ‫מבוא לאותות ומערכות ביולוגיים ‪ -‬עוררות עצבית (גרסת סטודנט עם רווחים)‬

‫‪dV‬‬
‫‪Cm‬‬
‫‪dt‬‬

‫‪J Na‬‬ ‫‪V‬‬

‫‪VK‬‬ ‫‪Vm0‬‬ ‫‪VNa‬‬

‫‪JK‬‬

‫הערה‪ :‬שימו לב לסימנים ההפוכים של זרמי האשלגן והנתרן בחלקו הגדול של התחום‪.‬‬

‫‪ J m‬ו‪/‬או נוסיף את זרם הזליגה מיקום הנש"מ‬ ‫קיבלנו נש"מ יציבה ב‪ .V 0 -‬אם נציב ‪0‬‬
‫ישתנה אך לא אופייה‪ .‬ההתנהגות לא תשתנה איכותית גם אם נתחשב במשוואת גולדמן‬
‫‪ :) GK‬בכל מקרה‬ ‫(המתארת מוליכות לא קבועה‪ ,‬כלומר ‪GK V , GNa GNa V‬‬
‫נקבל אופיין מונוטוני יורד בעל נקודת חיתוך יחידה עם הציר האופקי‪.‬‬

‫מסקנה‪ :‬המודל החשמלי שיש לנו עד כה לא מסביר את הפו"פ‪.‬‬

‫מוליכויות תלויות מתח‬ ‫‪.2‬‬

‫קול וקרטיס היו הראשונים שהראו (ב ‪ )1939‬שבזמן פו"פ ישנו שינוי חד במוליכות הקרום‪.‬‬

‫מדידת מוליכות הממברנה בזמן פו"פ‪.Cole & Curtis 1939 -‬‬

‫כלומר‪ ,‬מתרחש תהליך במהלך הפו"פ המשנה את המוליכויות ‪ G K‬ו‪ . G Na -‬הגורם‬

‫האפשרי לתהליך הוא השינוי במתח הקרום‪ .‬כלומר‪ ,‬המוליכויות תלויות בזמן ו‪/‬או במתח‪:‬‬

‫‪4‬‬
‫חורף תשע"ח‬ ‫מבוא לאותות ומערכות ביולוגיים ‪ -‬עוררות עצבית (גרסת סטודנט עם רווחים)‬

‫‪dV‬‬
‫‪Cm‬‬ ‫‪GK V , t VK V‬‬ ‫‪GNa V , t VNa V‬‬ ‫‪GL VL V‬‬ ‫‪Jm‬‬
‫‪dt‬‬
‫מתקבלת מערכת לא ליניארית ותלויה בזמן‪ ,‬שאותה לא ניתן לנתח בכלים פשוטים (תגובה‬
‫להלם וכד')‪ .‬למעשה‪ ,‬הבעיה מורכבת יותר מאחר והמוליכויות אינן פונקציה רגעית של‬
‫המתח‪ ,‬אלא תלויות בהיסטוריה – נפרט בהמשך‪.‬‬
‫פתרון המקל על הניתוח הנסיוני והמתמטי היה פיתוח טכניקה ההופכת את המערכת‬
‫ללינארית‪.‬‬

‫קיבוע מתח )‪ :(Voltage Clamp‬שימוש במעגל משוב על מנת לשמור את מתח הקרום קבוע‪,‬‬
‫ומדידת הזרמים הדרושים לכך‪.‬‬

‫‪dVm‬‬
‫ולכן‪:‬‬ ‫אם נקבע (בתהליך משוב) את המתח לערך קבוע‪ ,‬נקבל ‪0‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪Jm‬‬ ‫‪GK V , t V VK‬‬ ‫‪GNa V , t V VNa‬‬ ‫‪GL V VL‬‬
‫נרצה להפריד בין רכיבי הזרם השונים‪ .‬ניתן לעשות זאת באמצעים כימיים – לדוגמא הוספת‬
‫‪( TTX‬עליו למדנו בתרגול האחרון) בכמות גדולה ובכך לאפס את זרם הנתרן‪ .‬אחרי שבודדנו‬
‫את זרם האשלגן וזרם הזליגה ניתן להחסיר אותם מהזרם הכללי ולקבל את זרם הנתרן‪.‬‬
‫לאחר בידוד של זרם השייך ליון מסוים‪ ,‬ניתן לחלץ גם את המוליכות היונית המתאימה‪:‬‬
‫‪Jn V ,t‬‬
‫‪Gn V , t‬‬
‫‪V Vn‬‬
‫בצורה זו ניתן לאפיין את הזרמים והמוליכויות של כל יון‪ ,‬עבור ערכי מתח שונים‪ .‬כאשר‬
‫מתבוננים בזרמי הנתרן והאשלגן‪ ,‬רואים שהם מתנהגים בצורה שונה ביותר‪.‬‬
‫הערה הסטורית‪ :‬הרעיון של קיבוע מתח הוצע לראשונה ע"י ‪ Cole & Marmot‬בשנות‬
‫הארבעים ואח"כ שימש את הודג'קין והקסלי בפענוח זרמי היונים בזמן יצירת פו"פ ויצירת‬
‫מודל מתמטי מתאים – עבודה שזיכתה אותם בפרס נובל בפיסיולוגיה ורפואה ב ‪.1963‬‬

‫‪5‬‬
‫חורף תשע"ח‬ ‫מבוא לאותות ומערכות ביולוגיים ‪ -‬עוררות עצבית (גרסת סטודנט עם רווחים)‬

‫זרמי הנתרן והאשלגן בניסויי קיבוע מתח לערכי מתח שונים‪.‬‬

‫כיצד נתאר‪/‬נמדל תופעות מסוג זה?‬
‫אפשרות (א) ‪ -‬נבצע התאמה (‪ )Fitting‬של התוצאות לפונקציה מתמטית‪.‬‬
‫אפשרות (ב) ‪ -‬הנחה של תהליכים יסודיים או מנגנון פיסיקלי (מכאניזם)‪.‬‬
‫בד"כ מתחילים בגישה א'‪ ,‬וברבות הימים מוצעים (במקרה הטוב) מנגנון פיסיקלי‪.‬‬
‫תזכורת‪ :‬לקינטיקה מסדר ראשון‪ -‬התנהגות אקספוננציאלית בתופעת המעבר‪.‬‬

‫‪t/‬‬
‫) ‪x(t‬‬ ‫‪x(t ) x‬‬ ‫‪x(t ) x‬‬ ‫‪x(0) x e‬‬
‫אשלגן‪ :‬נבדוק התנהגות תחת עליה וירידה של המתח‬

‫‪VH‬‬
‫‪Vm‬‬ ‫‪VL‬‬
‫התנהגות זרם האשלגן בעלית מתח הממברנה‬
‫(שמאל) ובירידתן (ימין)‬

‫השהייה‬

‫בעלית מתח הקרום‪ ,‬זרם האשלגן עולה באופן מושהה ומתייצב על ערך חדש‪ .‬בירידת המתח‬
‫הזרם יורד בצורה אקספוננציאלית‪ .‬זרם האשלגן איננו מתואר טוב ע"י ריאקציה מסדר‬
‫ראשון (עקב ההשהייה בתחילת עליית הזרם)‪ ,‬אבל ריאקציה מסדר ראשון ברביעית‬
‫מתאימה‪.‬‬

‫תהליך מסדר ראשון במעלה רביעית (קו רציף) מתאר היטב את עלייה זרם האשלגן (עיגולים)‬

‫‪6‬‬
 ‫חורף תשע"ח‬ ‫מבוא לאותות ומערכות ביולוגיים ‪ -‬עוררות עצבית (גרסת סטודנט עם רווחים)‬

‫כדי להבהיר נקודה זו‪ ,‬נגדיר ריאקציה תלוית מתח מסדר ראשון‪:‬‬

‫‪dn‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪V 1 n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪V n‬‬
‫‪dt‬‬

‫בצורה שקולה‪:‬‬
‫‪dn‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪n n V‬‬
‫‪dt‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪V‬‬ ‫;‬ ‫‪n V‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪V‬‬

‫שולט‪.‬‬ ‫המשתנה ‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫שולט‪ ,‬ועבור ערכי ‪1‬‬ ‫עבור ערכים קטנים של ‪ n‬המשתנה ‪n‬‬
‫נזכור כי הפתרון הכללי של המשוואה ל ‪ , n‬במתח קבוע‪ ,‬הוא‬

‫‪t/‬‬
‫‪n t‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n 0‬‬ ‫‪n e‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪n t‬‬ ‫‪n 1 e‬‬ ‫‪t/‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪ , n 0‬נקבל בעלייה‬ ‫עלייה‪ :‬עבור ‪0‬‬

‫‪ Gk‬אזי מתקבל בעלייה‬ ‫אם מוליכות האשלגן מתנהגת לפי ‪Gk n4 Vm , t‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪ - 1 e‬ארבעה אקספוננטים‬ ‫‪n‬‬ ‫‪1 4e‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪6e‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪4e‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪n‬‬

‫ירידה‪ :‬הירידה מתחילה בערך של ‪ n 0‬המתאים ל‪ n VH -‬של המתח הגבוה ומגיע ל‪-‬‬

‫‪ . n VL‬לכן בירידה נקבל‬ ‫‪ n VL‬כאשר ‪n VH‬‬

‫‪t/‬‬ ‫‪t/‬‬
‫‪n t‬‬ ‫‪n VL‬‬ ‫‪n 0‬‬ ‫‪n VL e‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪n 0‬‬ ‫‪n VL e‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪t‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪t‬‬

‫‪4‬‬
‫‪ - e‬כלומר‪ ,‬אקספוננט יחיד‪.‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ולכן‪ ,‬אם נעלה זאת בחזקה רביעית נקבל‬

‫‪ -‬מונוטוני יורד‪:‬‬ ‫‪ -‬מונוטוני עולה ב‪n , V -‬‬ ‫ממדידות של ‪ HH‬התקבל כי ‪n‬‬

‫‪0.01 V 50‬‬
‫‪n‬‬ ‫;‬ ‫‪n‬‬ ‫‪0.125exp‬‬ ‫‪0.0125(V‬‬ ‫)‪60‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪mV‬‬
‫)‪exp 0.1(V 50‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪7‬‬
‫חורף תשע"ח‬ ‫מבוא לאותות ומערכות ביולוגיים ‪ -‬עוררות עצבית (גרסת סטודנט עם רווחים)‬

‫מה המשמעות של ריאקציה מסדר ראשון במעלה רביעית? הפרשנות (שמשמעותה‬

‫הפיסיקלית התבררה רק מאוחר הרבה יותר) היא שבממברנה ישנם "שערים" מושפעי מתח‪,‬‬
‫וכי דרושה פתיחה משותפת של ארבעה שערים כאלו על‪-‬מנת שזרם יעבור דרך הממברנה‪.‬‬
‫שערים אלו נקראים שערי אקטיבציה והמשתנה ‪ n‬נקרא 'משתנה האקטיבציה' של זרם‬
‫האשלגן‪ .‬כל שער מתואר ע"י ריאקציה מסדר ראשון‪.‬‬

‫פנים‬

‫‪Vm‬‬

‫חוץ‬
‫מודל תעלת אשלגן‪ :‬ארבעה שערי אקטיבציה תלויי מתח (דיפולים)‪ .‬רק אם כל הארבעה פתוחים התעלה מוליכה‪.‬‬
‫נתרן‪ :‬ההתנהגות של מוליכות הנתרן שונה מהותית מהתנהגות מוליכות האשלגן‪ .‬גם זרם‬
‫הנתרן עולה באופן מושהה (פחות)‪ ,‬אך מהר מאוד הוא יורד חזרה לאפס‪ .‬כלומר‪ ,‬מיד לאחר‬
‫האקטיבציה של מוליכות הנתרן מתחיל תהליך הפוך שנקרא 'אינאקטיבציה'‪ .‬תהליך‬
‫האקטיבציה מתואר היטב ע"י ריאקציה מסדר ראשון בשלישית (באופן דומה לתיאור‬
‫במקרה של האשלגן)‪ ,‬ואילו לתהליך האינאקטיבציה די בתהליך מסדר ראשון‪ .‬כלומר‪:‬‬
‫‪GNa‬‬ ‫‪GNa m3 V , t h V , t‬‬

‫פנים‬

‫‪Vm‬‬

‫חוץ‬

‫מודל ה‪ ball and chain-‬לתעלת נתרן‪ 3 :‬שערי אקטיבציה ושער אחד של אינאקטיבציה‪.‬‬

‫תלות הקצבים של האקטיבציה והאינאקטיבציה במתח הפוכה‪:‬‬

‫‪0.1 V 35‬‬
‫‪m‬‬ ‫;‬ ‫‪m‬‬ ‫‪4exp‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪60 /18‬‬
‫‪exp 0.1 V 35‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪. h‬‬ ‫‪0.07exp‬‬ ‫‪0.05 V‬‬ ‫‪60‬‬ ‫;‬ ‫‪h‬‬ ‫‪1 exp‬‬ ‫‪0.1 V‬‬ ‫‪30‬‬
‫ביטויים אלו חושבו ע"י ‪ HH‬באמצעות התאמה )‪ (fitting‬לתוצאות הניסוי‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫חורף תשע"ח‬ ‫מבוא לאותות ומערכות ביולוגיים ‪ -‬עוררות עצבית (גרסת סטודנט עם רווחים)‬

‫מודל ה"ה המלא לאקסון בקיבוע מקום‬

‫‪dV‬‬
‫‪Cm‬‬ ‫‪GK n 4 VK V‬‬ ‫‪GNa m3h VNa V‬‬ ‫‪GL VL V‬‬ ‫‪Ie t‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dn‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪n n‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dm‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪m m‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dh‬‬
‫‪h‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪h h V‬‬
‫‪dt‬‬

‫בנוסף יש להשתמש בביטויים לקבועי הזמן והערכים האסימפטוטיים של כל אחד מהתהליכים‬

‫‪ m,n‬ו‪ .h-‬נציג את הביטויים הללו גראפית‪:‬‬

‫הערות‪:‬‬

‫תהליך האקטיבציה של הנתרן מהיר הרבה יותר מתהליך האינאקטיבציה שלו או‬
‫מתהליך האקטיבציה של האשלגן‪ .‬מצב זה מכונה 'הפרדת סקאלות זמן'‪ ,‬ואנו נשתמש בו‬
‫בניתוח התנהגות המודל שלהלן‪.‬‬
‫מונוטוניות עולות בעוד שפונקצית‬ ‫‪m V ,n V‬‬ ‫פונקציות האקטיבציה‬

‫‪ h‬מונוטונית יורדת‪.‬‬ ‫האינאקטיבציה ‪V‬‬

‫‪ m‬קטן למדי‪ ,‬ולכן זרם הנתרן נמוך יחסית‪.‬‬ ‫במתח המנוחה ‪V‬‬

‫עקרונית‪ ,‬פתרון מלא של דינמיקת המשתנים ‪ V , m, h, n‬דורשת פתרון סט משוואות מצב לא‬
‫לינאריות‪ .‬באופן כללי לא ניתן לפתור משוואות אלה אנליטית‪ ,‬אך נפתח מספר שיטות מקורבות‬
‫לאפיון הפתרון‪ .‬הפתרון הנומרי מתאים לתמונה העקרונית העולה מהניתוח המקורב שנעשה‪.‬‬

‫ניתוח איכותי של יצירת פו"פ במישור פאזה חד‪-‬מימדי (נזכור שניתוח מלא דורש פתרון ‪ 4‬מד"ר‬
‫מצומדות)‬

‫‪9‬‬
‫חורף תשע"ח‬ ‫מבוא לאותות ומערכות ביולוגיים ‪ -‬עוררות עצבית (גרסת סטודנט עם רווחים)‬

‫‪ V0‬בערך)‪ .‬נניח את ההנחות הבאות‪:‬‬ ‫נניח שאנו מתחילים ממתח מנוחה ( ‪65mV‬‬
‫האקטיבציה של הנתרן מיידית‪ ,‬כלומר ניתן להציב את ‪ m V‬במקום ‪.m‬‬
‫האינאקטיבציה של הנתרן והאקטיביציה של האשלגן איטיים מאוד‪ ,‬כלומר בשלב ראשון‬
‫‪.n‬‬ ‫נציב את ערכם במתח המנוחה‪V0 , h V0 :‬‬
‫קיבלנו בעצם משוואה חד‪-‬ממדית במתח‪ .‬נתבונן בתיאור גרפי‪.‬‬

‫‪dV‬‬
‫‪Cm‬‬
‫‪dt‬‬

‫‪J Na‬‬

‫‪VNa‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪VK‬‬
‫‪JK‬‬
‫נש"מ יציבה‪-‬‬ ‫נש"מ לא יציבה‪-‬‬ ‫נש"מ יציבה‬
‫מתח המנוחה‬ ‫"מתח הסף"‬

‫מישור הפאזה במצב מנוחה‬

‫זהו מתג דו‪-‬יציב )‪ ;(bistable switch‬גירוי חזק מספיק יעביר את המערכת ממתח המנוחה‬
‫לנש"מ במתחים הגבוהים‪ .‬אם כן‪ ,‬האקטיבציה של הנתרן מהווה כח מעורר במערכת‪ .‬ואולם‬
‫אנו יודעים כי המערכת איננה מתייצבת על מתח גבוה בתהליך הפו"פ‪.‬‬

‫קיימים תהליכים נוספים‪ ,‬שלא נלקחו בחשבון בניתוח זה‪ ,‬המורידים את המתח חזרה לעבר‬
‫מתח המנוחה – אלה גורמים מרסנים (משוב שלילי)‪:‬‬
‫האקטיבציה של זרם האשלגן (שכיוונו מפנים התא החוצה‪ ,‬והפועל לכיוון היפר‪-‬פולריזציה)‬
‫האינאקטיבציה של הנתרן‪.‬‬
‫עם עליית המתח נקבל עליה במוליכות האשלגן (המשתנה ‪ n‬גדל) וירידה במוליכות הנתרן‬
‫(המשתנה ‪ h‬קטן)‪ .‬התמונה המקורבת תיראה כך‪:‬‬

‫‪10‬‬
‫חורף תשע"ח‬ ‫מבוא לאותות ומערכות ביולוגיים ‪ -‬עוררות עצבית (גרסת סטודנט עם רווחים)‬

‫‪dV‬‬
‫‪Cm‬‬
‫‪dt‬‬

‫‪J Na‬‬
‫‪V‬‬
‫‪VK‬‬ ‫‪VNa‬‬
‫‪JK‬‬

‫מישור הפאזה בשיא פוטנציאל הפעולה‬

‫כלומר‪ ,‬נק' הסף והנש"מ השניה נעלמו ונשארה נש"מ אחת באזור מתח המנוחה‪ .‬כאשר‬
‫התא מתייצב במתח זה‪ ,‬פוחתת בהדרגה האינאקטיבציה של הנתרן והאקטיבציה של‬
‫האשלגן והמערכת חוזרת למצבה ההתחלתי‪.‬‬
‫נשים לב כי כל עוד לא חזרנו למצב בו ישנן שלוש נש"מ במערכת‪ ,‬לא יכול להתפתח פו"פ‬
‫נוסף‪ .‬כלומר‪ ,‬מיד לאחר תום פו"פ אחד לא ניתן לייצר פו"פ נוסף‪ .‬תופעה זו תועדה ניסיונית‬
‫לפני פיתוח מודל ‪ HH‬והיא נקראת תקופה רפקטורית אבסולוטית‪ .‬בנוסף‪ ,‬כאשר המערכת‬
‫חוזרת לכלול שלוש נש"מ‪ ,‬מיקום הסף הוא בתחילה במתחים גבוהים מאוד‪ ,‬כלומר דרוש‬
‫גירוי חזק מאוד ליצירת פ"פ; ככל שישהה התא במתח נמוך‪ ,‬יחזור מתח הסף לעבר מיקומו‬
‫ההתחלתי‪ .‬גם תופעה זו ידועה והיא קרויה תקופה רפרקטורית יחסית‪.‬‬

‫‪dV‬‬
‫‪Cm‬‬
‫‪dt‬‬
‫הסף מופיע במתח גבוה‬

‫‪J Na‬‬
‫‪V‬‬
‫‪VK‬‬ ‫‪VNa‬‬
‫‪JK‬‬

‫התאוששות מפו"פ‪ -‬מעבר מתקופה רפרקטורית אבסולוטית ליחסית‬

‫תקופה רפרקטורית‪ :‬גירויי זרם מיד לאחר פו"פ (בזמן היפר‪-‬פולאריזציה) לא מייצרים פו"פ נוסף‬

‫‪11‬‬
‫חורף תשע"ח‬ ‫מבוא לאותות ומערכות ביולוגיים ‪ -‬עוררות עצבית (גרסת סטודנט עם רווחים)‬

‫הערה‪ :‬אם הינו מוסיפים לניתוח הנ"ל גם את זרם הזליגה‪ ,‬הינו מקבלים התנהגות דומה‬
‫בזמן יצירת הפ"פ‪ ,‬ובנוסף הקטנה של משך התקופה הרפרקטורית‪.‬‬
‫ניתוח איכותי של המודל באמצעות המעגל החשמלי‪:‬‬

‫‪Jm‬‬ ‫פנים‬
‫‪ )1‬במתח מנוחה‪ :‬מוליכות הנתרן זניחה‬
‫‪J K J Na J L‬‬ ‫לעומת מוליכות האשלגן‪ .‬לכן‪ ,‬מתח‬
‫‪Vm‬‬
‫‪GK GNa GL‬‬ ‫‪Cm‬‬ ‫הקרום הוא בין מתח האשלגן ומתח‬
‫הזליגה‪.‬‬
‫‪VK‬‬ ‫‪VNa VL‬‬ ‫‪ )2‬בעקבות אקטיבציה של מוליכות‬
‫הנתרן‪ :‬מוליכות הנתרן גדלה מהר‬
‫חוץ‬ ‫ומשמעותית ולכן המתח נע לעבר מתח‬
‫‪.‬‬ ‫ההיפוך של הנתרן ‪55mV‬‬
‫‪ )3‬בעקבות אינאקטיבציה של נתרן ‪ +‬אקטיבציה של אשלגן‪ :‬המתח נע חזרה למתח‬
‫שלילי ואף מגיע למתח שלילי יותר ממתח המנוחה (קרוב יותר למתח האשלגן)‪ .‬תהליך זה‬
‫קורה בסקלת זמן איטית יותר מאקטיבצית הנתרן‪.‬‬

‫נתבונן בתהליך זה באופן פרטני יותר‪:‬‬

‫סיכום של יצירת פו"פ בארבעה שלבים‬

‫שלב ‪ ,I‬מנוחה‪:‬‬
‫זרם הכניסה טוען קבל ומגדיל את המתח על הקרום‬
‫המשתנים ‪ n,m,h‬והמוליכויות בקירוב קבועים‬
‫מודל הסיב הפסיבי מספק בקטע זה (המערכת כמו ליניארית)‬

‫שלב ‪ ,II‬עליה‪:‬‬
‫תעלות הנתרן נפתחות מהר ויוני נתרן חודרים לתא‬
‫מתח הקרום גדל (הקוטביות מתחלפת) לכיוון ‪VNa‬‬
‫הזרם ברובו נתרני‬

‫שלב ‪ ,III‬ירידה‪:‬‬
‫‪ h‬קטן וזרם הנתרן פנימה קטן גם הוא‬
‫‪ n‬גדול וזרם האשלגן החוצה משמעותי‬
‫המתח מתקרב ל ‪VK‬‬
‫לקראת סוף התקופה הזרם בעיקרו אשלגני‬

‫שלב ‪ ,IV‬התאוששות‪:‬‬
‫המתח נמוך מערך המנוחה‬
‫מוליכות הנתרן חזרה לערך המנוחה‬
‫מוליכות האשלגן גבוהה מערך המנוחה‬
‫לכן‪ ,‬זמן החזרה לערך המנוחה ארוך‬

‫‪12‬‬
 ‫חורף תשע"ח‬ ‫מבוא לאותות ומערכות ביולוגיים ‪ -‬עוררות עצבית (גרסת סטודנט עם רווחים)‬

‫התפשטות פוטניצאל הפעולה במורד האקסון‬

‫עתה נניח כי מסירים את קיבוע המקום‪ ,‬כלומר מוסיפים את מימד המרחב‪ .‬במקרה זה יש לחזור‬
‫למשוואת הסיב שפיתחנו‪ ,‬אלא שכעת שינוי המתח אינו לינארי‪ .‬ניזכר ראשית במשוואת הסיב‬
‫הלינארי שפיתחנו‪ .‬ניתן לרשום אותה בצורה הבאה (בידקו)‪:‬‬

‫‪V‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2V‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪re‬‬

‫‪cm‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ip‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪ri‬‬ ‫‪re‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫‪rm‬‬ ‫‪ri‬‬ ‫‪re‬‬

‫נזכור גם כי בפיתוח זה הזנחנו את מתח ההיפוך המופיע בטור לכל מוליכות יונית בענף המתאים‬
‫במעגל ‪.RC‬‬

‫כעת‪ ,‬נחליף את ‪ , V / rm‬האיבר הלינארי במתח באגף ימין‪ ,‬באיברים הנובעים ממוליכויות תלויות‬
‫מתח‪ ,‬הנגזרים ממשוואות ‪ HH‬שפיתחנו בפרק זה‪ .‬מכאן מתקבל מודל הסיב האקטיבי‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪Vm‬‬
‫‪cm‬‬ ‫‪GK n4 x, t VK V‬‬ ‫‪GNa m3 x, t h x, t VNa V‬‬ ‫‪GL VL V‬‬ ‫‪Ie t‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪re ri‬‬ ‫‪x2‬‬
‫‪u‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪Vm x, t‬‬ ‫‪u x, t‬‬ ‫‪u Vm x, t ,‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪m, n, h‬‬
‫‪t‬‬

‫הערות‪:‬‬

‫הנגזרת המרחבית במשוואה למתח מאפשרת את העברת המידע על שינוי מתח בנקודה‬
‫אחת לנקודה קרובה לה‪ ,‬ולכן ל'פעפוע' של המתח במורד הסיב בצורה אקטיבית‪.‬‬
‫‪ V x, t‬נקבל סט של מד"ר‬ ‫אפשר להראות כי אם נציב פתרון מהצורה ‪V x ut‬‬
‫המתארים גל לא‪-‬לינארי המתקדם לאורך הסיב‪ .‬לא ננתח פתרון זה כאן‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬אם נפתור משוואה זו במקרה בו ניתן עירור זרם קצר בתחילת הסיב נקבל פו"פ שמתקדם‬
‫לאורך הסיב ללא דעיכה בעוצמתו‪.‬‬

‫מדוע מתקדם הפו"פ בכיוון אחד?‬

‫פוטנציאל הפעולה נוצר בד"כ באיזור החיבור של האקסון לגוף התא )‪.(Axon Hillock‬‬
‫באיזור זה יש ריבוי של תעלות נתרן התורמות לדה‪-‬פולריזציה מקומית חזקה יותר‬
‫מאשר בנקודות אחרות‪.‬‬

‫כאשר הפו"פ מתקדם במורד האקסון נוצרת חוסר סימטריה בין האזור שלפניו לזה‬
‫שאחריו‪ .‬ב'שובל' ש ל פ"פ‪ ,‬כלומר באזור שאחריו‪ ,‬מוליכות האשלגן גדולה והנתרן‬

‫‪13‬‬
‫חורף תשע"ח‬ ‫מבוא לאותות ומערכות ביולוגיים ‪ -‬עוררות עצבית (גרסת סטודנט עם רווחים)‬

‫באינקטיבציה (כלומר‪ ,‬חלק זה של האקסון בתקופה רפרקטורית)‪ .‬לכן‪ ,‬פו"פ יכול‬

‫להתקדם רק לאזור בו טרם עבר‪.‬‬

‫זרם פרה‪-‬סינפטי (מעורר) גורם לעליה קלה במתח התא הפוסט‪-‬סינפטי‪ ,‬ולכן לפתיחה של‬
‫תעלות אשלגן הגורמות להיפר‪-‬פולריזציה בקרום התא שלפני ה ‪ .axon hillock‬לכן‪,‬‬
‫כאשר נוצר פו"פ באיזור זה‪ ,‬הוא מתקדם במורד האקסון‪ ,‬איזור בו טרם התרחשו שינויי‬
‫מוליכות‪( .‬יש רפרנס?)‬

‫אם נעורר פו"פ בנקודה כלשהיא באקסון הוא יתקדם לשני הכיוונים!‬

‫פתרון משוואת הסיב האקטיבי‪ ,‬וויס ‪.4.29 ,II‬‬

‫‪14‬‬
‫חורף תשע"ח‬ ‫מבוא לאותות ומערכות ביולוגיים ‪ -‬עוררות עצבית (גרסת סטודנט עם רווחים)‬

‫הולכה סלטאטורית בסיבים עטופי מיאלין‪:‬‬

‫על מנת לזרז את ההולכה לאורך סיבים ארוכים במיוחד קיים מנגנון הקרוי 'הולכה‬
‫סלטאטורית'‪ ,‬כלומר הולכה בקפיצות‪ .‬תאים מיוחדים המכילים חומר מבודד הקרוי‬
‫מיאלין עוטפים את האקסון בשכבות רבות‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬מהירות ההולכה בסיב פסיבי‬
‫היא בקירוב‬

‫‪2‬‬ ‫‪2 rm / ri‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2da‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪rmcm‬‬ ‫‪cm ri rm‬‬ ‫‪m i‬‬

‫המיאלין מגדיל משמעותית את מהירות ההולכה ע"י הקטנת הקיבול והגדלת התנגדות‬
‫‪ rm‬הרי שהגדלת עובי הקרום‬ ‫‪d /2 a‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪ cm‬ו‪-‬‬ ‫‪2 a/d‬‬ ‫הקרום‪ .‬מאחר ו‬

‫האפקטיבי ‪ d‬בסה"כ תקטין את הגודל ‪ cm rm‬המופיע במכנה‪ .‬המיאלין מגדיל‬

‫משמעותית את מהירות ההולכה ע"י הגדלת עובי הקרום האפקטיבי ‪ d‬בפקטור גדול‬
‫(למשל ‪ ,)100‬אך לא תיתכן בו יצירת פו"פ‪ .‬כדי להתגבר על בעיה זו‪ ,‬בין כל זוג מקטעים‬
‫מבודדים ישנו מרווח קצר לא מבודד הקרוי 'צומת רנוויה' )‪ ,(Node of Ranvier‬בו ישנה‬
‫רגישות מוגברת ליצירת פו"פ (למשל ע"י ריבוי תעלות נתרן)‪ .‬פו"פ נוצר בתחילת האקסון‬
‫ומתפשט פאסיבית במהירות לצומת הראשון‪ ,‬שם הוא יוצר פו"פ נוסף וכן הלאה‪ .‬מנגנון‬
‫זה מבטיח את הביצועים שראינו בתחילת הפרק שעבר‪ ,‬דהינו הולכה מהירה ביותר‬
‫(עשרות מטרים לשניה) למרחקים גדולים מאוד (מטרים ספורים) ללא אובדן עוצמה‪.‬‬

‫הערה‪ :‬המיאלין מופיע כמעט רק בחוליתנים‪ .‬הוא חשוב במיוחד בהולכה עצבית בין‬
‫מערכת העצבים המרכזית לפריפריה (למשל שרירים) ומחלות שרירים ניווניות מסוימות‬
‫(למשל טרשת נפוצה) נגרמות בשל פגיעה בייצור המיאלין‪.‬‬

‫בתוך מערכת העצבים המרכזית הוא חשוב בתקשורת בין אזורים שונים ופחות בתקשורת‬
‫מקומית‪ .‬גופי תאי‪-‬העצב במוח מכונים החומר האפור‪ ,‬ואילו הסיבים עטופי המיאלין‬
‫המקשרים בין אזורים שונים הם החומר הלבן‪.‬‬

‫חתך של אקסון עטוף‬

‫מיאלין‪ ,‬החיצים‬
‫מסמנים את צמתי‬
‫רנוויה‪.‬‬

‫‪15‬‬