‫שנאי‬

‫הגדרות ‪:‬‬
‫שנאי הוא מתקן אלקטרומגנטי סטטי המשמש להעברת אנרגיה חשמלית‬
‫ממערכת זרם חילופין אחת למערכת זרם חילופין אחרת‪.‬‬
‫בד"כ תועבר האנרגיה בין המערכות בתכונות שונות )מתח וזרם(‪.‬‬
‫• סליל ראשוני ‪ -‬הסליל המקבל את האנרגיה‪.‬‬
‫• סליל משני ‪ -‬הסליל המוסר את האנרגיה‪.‬‬
‫אחד מיתרונות השימוש בזרם חילופין‪ ,‬הוא האפשרות לבצע השנאה‬
‫ולהעביר אנרגיה לצרכנים במינימום הפסדים‪.‬‬

‫שנאי‬
 ‫שנאי אידאלי‬
‫בשנאי אידאלי אין הפסדי אנרגיה‪ .‬כל ההספק המושקע בסליל הראשוני עובר למשני‪.‬‬

‫‪ 0 R0‬‬ ‫‪      0‬‬

‫אין התנגדות למוליכי נחושת בסלילים )אין הפסדי נחושת(‪,‬‬ ‫–‬

‫אין הפסדי ברזל )מיגנוט( – אין הפסדי היסטרזיס ואין זרמי מערבולת‪,‬‬ ‫–‬
‫אין רוויה )אין מגבלה לתחום ליניארי(‪,‬‬ ‫–‬
‫אין שטף פיזור )אין היגב פרזיטי(‪ ,‬כל השטף מרוכז בליבת ברזל כך ששטף מגנטי‬ ‫–‬
‫בסליל הראשוני ובסליל המשני שווים‪,‬‬
‫הזרם )כמ"מ( שנדרש ליצירת שטף מגנטי בליבת השנאי הוא זניח‪,‬‬ ‫–‬
‫אין קיבול פרזיטי בין הסלילים ובין הכריכות בסלילים‪.‬‬ ‫–‬

‫עפ"י המאפיינים הנ"ל לשנאי אידאלי אין הפסדי אנרגיה פעילה )הפסדי אנרגיה בגרעין‬
‫הברזל והפסדי אנרגיה במוליכים(‪.‬‬
‫אין הפסדי אנרגיה ראקטיבית )אין מפלי מתח על הגבי פיזור(;‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬ההספק )המדומה( הנכנס לשנאי שווה בדיוק להספק היוצא מהשנאי‪.‬‬

‫מבנה עקרוני של שנאי‬

‫‪ - N1‬מספר כריכות בליפוף הראשוני‬

‫‪ - N 2‬מספר כריכות בליפוף המשני‬
‫) ‪ - V1 (t‬מתח בליפוף הראשוני‬
‫) ‪ - V2 (t‬מתח בליפוף המשני‬
‫) ‪ - i1 (t‬זרם בליפוף הראשוני‬
‫) ‪ - i2 (t‬זרם בליפוף המשני‬
‫) ‪ - e1 (t‬כא"מ מושרה בליפוף הראשוני‬
‫) ‪ - e2 (t‬כא"מ מושרה בליפוף המשני‬
‫) ‪ -  (t‬שטף מגנטי משותף לשני הסלילים‬
 ‫סוגי גרעין‬
‫גרעין מסוג גרעין‬ ‫גרעין מסוג מעיל‬

Core Type Shell Type

‫ליפוף‬
‫ראשוני‬
‫ליפוף‬ ‫ליפוף‬ ‫ליפוף‬
‫ראשוני‬ ‫משני‬ ‫משני‬

(‫שנאי ללא עומס )בריקם‬

‫ליפוף ראשוני‬ B  Bmax sin t
‫ כריכות‬N 1 ‫בעל‬
   max sin t  Bmax A sin t
I 
d1 d
e1   N1  N1 max cos t  E max cos t
dt dt
E1 max  N 1 max  2fN 1 ABmax
E1rms  2fN 1 max

v1  R1 I   e1

R1  0 ‫בהנחה שאין שטף פיזור והתנגדות מוליכים זניחה‬

d d
v1  e1  N1 v2  e2  N 2
dt dt
v1 N1 N1
 a a
v2 N 2 N2
 ‫תלות של שטף מגנטי בתדר‬
‫‪V1‬‬
‫‪ max ‬‬
‫‪2fN1‬‬

‫‪‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪V‬‬
‫שטף קטן‬
‫יותר‬
‫שטח קטן יותר‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬
‫שטף גדול‬
‫יותר‬
‫שטח גדול יותר‬

‫שטף מגנטי בשנאי כאשר הוא מוזן בתדר של ‪ 50‬הרץ גדול יותר בהשוואה להזנת השנאי‬
‫באותו מתח אך בתדר של ‪ 60‬הרץ‪ .‬שימוש בתדר גבוה מאפשר להקטין מספר כריכות‪.‬‬

‫תלות של שטף מגנטי במספר כריכות בסליל‬

‫‪V1‬‬
‫‪ max ‬‬
‫‪2fN1‬‬

‫כאשר מתח הזנה קבוע‪ ,‬הגדלה של מספר כריכות תגרום‬

‫לירידת שטף מגנטי )ולירידת צפיפות שטף מגנטי(‪ .‬הסיבה היא‬
‫שמספר כריכות גדול יותר גורם להשראות גדולה יותר‪.‬‬
 ‫ליפוף ראשוני‬ ‫זרם מגנוט‬
‫בעל ‪ N1‬כריכות‬
‫‪I‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ c lc‬‬
‫‪   c c ‬‬
‫‪Ac‬‬
‫‪Ac N1 I ‬‬
‫‪c ‬‬
‫‪lc‬‬
‫‪ c lc‬‬
‫‪I ‬‬ ‫‪c‬‬
‫‪Ac N1‬‬

‫‪    I  0‬‬

‫‪‬‬
‫‪    c  0‬‬

‫שנאי אידאלי בעומס‬

‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪v1  e1  N1‬‬ ‫‪v2  e2  N 2‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪v1 N1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪a‬‬
‫עומס‬ ‫‪v2 N 2‬‬

‫‪   c c‬‬
‫‪    c  0‬‬
‫‪N1i1  N 2i2   c c  0‬‬

‫‪i1 N 2 1‬‬ ‫‪N1i1  N 2i2  0‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪v1 N1‬‬ ‫‪i2 N1 a‬‬
‫‪‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪v2 N 2‬‬
‫‪v1i1  v2i2‬‬ ‫‪V1‬‬
‫‪ max ‬‬
‫‪2fN1‬‬
‫שטף מגנטי אינו תלוי בעומס‪.‬‬ ‫‪v1  e1  const    const‬‬ ‫בשנאי האידאלי ‪:‬‬
‫כוח מגנטומניע הנוצר ע"י זרם בסליל משני גורם הופעת זרם בראשוני עם כוח מגנטומניע‬
‫נגדי לקיזוז השינוי בשטף‪.‬‬
 ‫שנאי אידאלי‬
‫‪N1‬‬
‫‪V1 ‬‬ ‫‪V2‬‬
‫‪N2‬‬

‫עומס‬ ‫‪N2‬‬
‫‪I1 ‬‬ ‫‪I2‬‬
‫‪N1‬‬

‫זרמים ומתחים בצד הראשוני ובצד המשני הם באותה פאזה‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫‪N ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪V1  N1  V2‬‬ ‫‪N1‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪Z1   1  Z 2  a 2 Z 2‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪I1  N 2  I 2‬‬ ‫‪ N2 ‬‬ ‫‪N2‬‬

‫שיקוף עכבות )אימפדנסים(‬

‫‪2‬‬
‫‪N ‬‬
‫‪Z1   1  Z 2  a 2 Z 2‬‬
‫‪ N2 ‬‬

‫‪‬‬

‫‪1‬‬
‫‪I1 ‬‬ ‫‪I2‬‬ ‫מעגל תמורה‬
‫‪a‬‬

‫שיקוף לראשוני‬ ‫שיקוף למשני‬

 ‫שנאי מעשי‬
‫לשנאי מעשי יש הפסדי אנרגיה‪ .‬לליפופים יש התנגדות אוהמית‪ ,‬וכתוצאה‬
‫מתקבלים הפסדי אנרגיה במוליכים‪ .‬בגרעין הברזל זורמים זרמי‬
‫מערבולת ובנוסף קיים מחזור ההיסטרזיס; שניהם יחד גורמים להפסדי‬
‫אנרגיה בגרעין הברזל‪.‬‬
‫כתוצאה מכך הספק היציאה של השנאי שונה מהספק הכניסה שלו‪.‬‬
‫‪P1  P2‬‬
‫החדירות המגנטית של הברזל הינה סופית וכתוצאה מכך יש צורך בזרם‬
‫מיגנוט )הזרם הגורם לשטף מגנטי בגרעין הברזל(‪ .‬זרם זה הוא המרכיב‬
‫החשוב ביותר של זרם הריקם של השנאי )זרם שזורם בליפוף הראשוני של‬
‫השנאי‪ ,‬כאשר המשני אינו מחובר לעומס(‪.‬‬
‫‪Im  0‬‬
‫יש פיזור שטף‪ .‬לא כל קווי הכוח המגנטיים צמודים לכל הכריכות של‬
‫הליפופים‪ .‬יש מספר קווי כוח שצמודים לליפוף אחד‪ ,‬אך לא לשני‪ .‬שטפי‬
‫פיזור הם יחסיים לזרמים‪ .‬תופעה זו גורמת למפלי מתח כאשר מעמיסים‬
‫‪V2  V20‬‬ ‫את השנאי‪.‬‬

‫שנאי מעשי‬
‫מעגל תמורה של שנאי מעשי כולל שנאי אידיאלי ורכיבים נוספים שמקנים‬
‫למעגל תכונות דומות לאלו של שנאי מעשי‪ ,‬כגון‪:‬‬

‫התנגדות הסלילים‬ ‫•‬

‫שטף פיזור‬ ‫•‬
‫זרם מיגנוט‬ ‫•‬
‫הפסדי ברזל )זרמי מערבול והיסטרזיס(‬ ‫•‬
 ‫מעגל תמורה של שנאי חד פאזי מעשי‬
‫‪R1‬‬ ‫‪X1‬‬ ‫'‪I 2‬‬ ‫‪X2‬‬ ‫‪R2‬‬

‫‪I‬‬
‫‪Ic‬‬ ‫‪Im‬‬

‫‪Rc‬‬ ‫‪Xm‬‬

‫הקשרים בין המתחים והזרמים‬

‫‪V1  E1  R1  jX 1 I1‬‬
‫‪V2  E2  R2  jX 2 I 2‬‬

‫שנאי מעשי במצב ריקם‬

‫זרם הריקם של השנאי כולל שני רכיבים‪:‬‬

‫זרם בעקבות הפסדי היסטרזיס וזרמי מערבולת – בפאזה עם מתח‬

‫‪0‬‬
‫זרם ערעור )זרם מגנוט( – ‪ 90‬ביחס למתח‬
‫‪I‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
 ‫שנאי מעשי ‪ -‬זרם ערעור )זרם ריקם(‬
‫זרם ערעור )מגנוט( מוגדר כזרם נוסף בראשוני של שנאי הנדרש לייצור שטף מגנטי‪.‬‬

‫‪E‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  Bc Ac‬‬

‫‪‬‬
‫'' ‪‬‬ ‫'' ‪‬‬
‫מהגרף מקבלים‬
‫'‪‬‬ ‫'‪‬‬ ‫‪I   H c lc N‬‬
‫'‪I ‬‬ ‫''‪I ‬‬
‫'‪t‬‬ ‫'' ‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫'‪I ‬‬ ‫‪I‬‬
‫''‪I ‬‬
‫‪I‬‬
‫‪I  RMS  H cRMS lc N‬‬

‫זרם ערעור הוא זרם לא סינוסואידלי‪ ,‬כולל בעיקר הרמוניה שלישית‪ .‬אך בגלל שהוא קטן‬
‫בהשוואה לעומס נומינלי‪ ,‬ניתן להציג אותו באמצעות פאזור‪.‬‬

‫זרם המגנוט‬
‫זרם המגנוט יוצר את הכוח המגנטו‪-‬מניע הדרוש ליצירת שטף מגנטי בגרעין‪.‬‬

‫‪H cRMS lc‬‬

‫‪I  RMS ‬‬
‫‪N‬‬
‫חומר ‪3 -‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪I  RMS‬‬ ‫‪ max‬‬ ‫‪‬‬ ‫חומר ‪2 -‬‬
‫‪2N‬‬
‫חומר ‪1 -‬‬
 ‫הפסדי ברזל‬

‫הפסדי זרמי מערבולת ‪ -‬הפסדים הנובעים מהזרמים הפנימיים בתוך‬

‫גרעין השנאי‪ ,‬מקור הזרמים הינו שינוי השטף בגרעין‪ .‬זרמים אלה גורמים‬
‫לחימום ליבת השנאי‪.‬‬

‫הפסדי חשל )היסטרזיס( ‪ -‬הפסדים הנובעים משינוי מגמת השטף‬

‫בגרעין בכל חצי מחזור של מתח ההזנה‪ .‬כיוון הקטבים המגנטיים משתנה‬
‫וגורם לחימום ליבת השנאי‪.‬‬

‫ליבת השנאי‬ ‫ליבת השנאי‬

‫למינציה‬

‫למינציה‬ ‫למינציה‬
 ‫למינציה‬ ‫בידוד‬
‫ליבת השנאי‬
‫בידוד‬ ‫חוטי‬
‫חיבור‬
‫ליבת‬
‫השנאי‬ ‫בידוד‬

‫למינציה‬ ‫ליפופים‬ ‫ליפופים‬

‫הספק זרם ערעור ליחידת משקל ]‪[VArms‬‬

‫‪lc H cRMS‬‬
‫‪E RMS I  RMS  2fNAc Bmax‬‬ ‫‪ 2fBmax H cRMS  Ac lc ‬‬
‫‪N‬‬
‫‪E RMS I  RMS‬‬ ‫‪2f‬‬
‫‪Sa ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪Bmax H rms‬‬
‫‪ cVc‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪ -  c‬משקל סגולי‬

‫‪Sa‬‬
‫הספק זרם הערעור תלוי בסוג ברזל ותדר‬
 (‫הפסדי ברזל )היסטרסיס וזרמי מערבולת‬
[W] ‫של זרם ערעור ליחידת משקל‬
 2 Bmax
2
f 2 2
'
Peddy   k e Bmax
2
f 2 2 Ph'  k h fBmax
n
n  1.5  2.5
6 c
‫ משקל סגולי‬-  c

‫דוגמה‬
25cm
50 Hz , 240 V :‫מתח‬
‫פלדה עם האפיון המופיע הגרף המצורף‬
6cm
‫ משטח החתך‬95% ‫מהווה‬

25cm (rms) ‫נדרש לחשב זרם ערעור‬

6cm
Bmax
Erms  N Ac
2
2 Erms 1.4  240
Bmax    1.56T
NAc 200  314  0.95  0.06 
2

6cm
H max  40 A  turns / m :‫מהגרף‬

Bmax 1.56
r    31000
lc  40.25  0.06  0.76m 0 H max 4 107  40
H max lc 40  0.76
I max    0.15 A
N 200
‫ מ"מ‬0.3 ‫עקומות היסטרזיס לפח פלדה בעל עובי‬
(M-5 grain-oriented electrical steel)

‫ מ"מ‬0.3 ‫ לפח פלדה בעל עובי‬DC ‫עקומת מיגנוט‬

(M-5 grain-oriented electrical steel)
 ‫ המשך‬- ‫דוגמה‬
Vc  0.06  0.95  0.76  0.0026m 3
2

mc   cVc  7.69T / m 3  0.0026m 3  20kg

Pa'  1.5VA / kg :‫מהגרף‬
Pa  1.5  20  30VA
Pa 30 I max
Irms    0.125 A Irms 
Erms 240 2
Pc'  1.2W / kg :‫מהגרף‬
Pc  1.2  20  24W
I

24
Ic   0.1A
240
24 
cos    0.8
30
I m  I  sin   0.125  0.6  0.075 A

‫ מ"מ‬0.3 ‫הספק ערעור של פח פלדה בעל עובי‬

(M-5 grain-oriented electrical steel)

Sa
‫איבודים אקטיביים של פח פלדה בעל עובי ‪ 0.3‬מ"מ‬
‫)‪(M-5 grain-oriented electrical steel‬‬