‫דוחות ניסוי בפיזיקה‬

‫גלוונומטר‪.‬‬
‫מאזני זרם‪.‬‬

‫מגיש‪ :‬עמית נווה‬

‫כיתה‪ :‬י'ב ‪1‬‬
 ‫גלוונומטר‬
‫מטרת הניסוי‪ :‬מדידת כיוונו של השדה המגנטי השקול‪ ,‬אשר נובע‬
‫מהשדה המגנטי של כדור הארץ ומהשדה המגנטי שנוצר בלולאה עם‬
‫הזרם‪ ,‬ומכיוון זה למצוא נמצא את השדה המגנטי של כדור הארץ ‪.Be‬‬

‫רקע תיאורטי‪:‬‬
‫הניסוי עוסק בכך שהמצפן אשר נמצא במרכז לוח ומכוון צפונה שזהו‬
‫כיוון השדה המגנטי של כדור הארץ‪ ,‬והפעלנו את הספק שהזרים זרם‬
‫וגרם לשדה מגנטי לפעול אנכית לשדה המגנטי של כדור הארץ‪,‬‬
‫ותזוזתו של המצפן היא השדה השקול שלהם‪.‬‬
‫בניסוי זה בעזרת כמה חישובים ושימוש בנוסחאות נמצא את השדה‬
‫המגנטי של כדור הארץ‪ .‬וזאת נמצא בעזרת חישוב ‪ tan‬הזווית‬
‫הנוצרת מהשפעת השדה המגנטי על המצפן והזרם שזרם במעגל של‬
‫הזווית הנוכחית‪.‬‬
‫מושגים פיזיקליים‪:‬‬
‫‪ - Be‬עוצמת השדה המגנטי הארצי ביחידות טסלה(‪.)T‬‬

‫‪ - Bi‬עוצמת השדה המגנטי של הלולאה ביחידות טסלה(‪.)T‬‬

‫קבוע הפרמיאביליות של הריק‪.‬‬ ‫‪μO‬‬ ‫‪-‬‬
‫שדה מגנטי – אזור שבו פועל כוח מגנטי‪.‬‬
‫כלל יד ימין – מועיל למציאת כיוון השדה המגנטי בלולאת התיל‪.‬‬

‫פיתוח מתמטי‪:‬‬
‫‪BI‬‬
‫=‪tan α‬‬
‫‪BE‬‬
 ‫‪μ0 ⋅ N ⋅ I‬‬
‫=‪tan α‬‬
‫‪2R‬‬
‫‪BE‬‬

‫במצב שבו הזרם משתנה‬

‫‪μ0⋅ N‬‬
‫=‪tan α‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪B E ⋅2 R‬‬

‫במצב שבו הליפופים משתנים‬

‫‪μ0⋅ I‬‬
‫=‪tan α‬‬ ‫‪N‬‬
‫‪B E ⋅2 R‬‬

‫מערכת הניסוי‬
‫רשימת ציוד‪:‬‬
‫ספק מקור מתח‪ -‬לספק מתח כדי שיהיה זרם במערכת‪.‬‬
‫גלוונומטר טנגנטי‪ -‬לייצר שדה במערכת‪.‬‬
‫מצפן‪ -‬לקבוע כיוונו של השדה המגנטי הארצי‪.‬‬
‫נגד משתנה‪ -‬לגרום לשינוי הזרם‪.‬‬
‫תיילים‪ -‬על מנת ללפף את טבעת האלומיניום‪.‬‬
‫הרכבת הניסוי‪:‬‬
‫מציבים במרכז לוח העץ הריבועי שנמצא במרכז טבעת האלומיניום‬
‫ומכוונים את המערכת כך שהמצפן יראה כיוון צפון‪.‬‬
‫לאחר מכן מכוונים את עוצמת הזרם בעזרת הנגד המשתנה לכך‬
‫שהזווית במצפן תראה ‪ 10‬מעלות‪ .‬משנים את קוטביות הזרם ובודקים‬
‫אם היא מרא ‪ 350‬מעלות‪ ,‬כלומר שישנה סטייה של ‪ 10‬מעלות לכל‬
‫כיוון‪ .‬זאת על מנת לבדוק את תקינות המערכת‪.‬‬
‫מייצבים את המערכת בעזרת סלוטייפ למנוע סטיות חישוביות‪.‬‬
‫ומכאן מתחילות המדידות‪.‬‬
 ‫ראשית מודדים את הזווית ומחשבים את הטנגנס שלה כך שישנו‬
‫ליפוף אחד ומשנים את עוצמת הזרם מ‪ 0.5-3‬בקפיצות של ‪.0.5A‬‬

‫שנית משאירים זרם קבוע ‪ ,1A‬אך משנים את מספר הליפופים‬

‫‪ 1,2,4,8‬ליפופים ומודדים את הזווית הנוצרת במצפן ומחשבים את‬

‫טנגנסה‪.‬‬
‫תיאור הניסוי‪:‬‬
‫בניסוי זה אנחנו מודדים תחילה את הזווית בכל פעם שיש שינוי זרם‬
‫במעגל אך רק תיל אחד מלופף סביב טבעת האלומיניום‪ .‬ומזווית זו‬
‫אנו מוצאים את השיפוע שלה שהוא טנגנס הזווית‪ .‬במהלך מדידה זו‬
‫ניתן לראות שהשדה המגנטי של הלולאה גדל וזאת מכיוון שהזווית‬
‫סטייה מהצפון גדלה‪.‬‬
‫לאחר מכן אנו בונים גרף ליניארי של טנגנס הזווית כתלות בזרם‬
‫כאשר מספר הליפופים קבוע‪ ,‬מוצאים את שיפועו ומחשבים את‬
‫עוצמת השדה הארצית‪.‬‬

‫בחלק השני של הניסוי אנו משאירים זרם קבוע אך משנים את מספר‬

‫הליפופים כאשר הזרם קבוע‪ ,‬ומבחינים בכך שגם אז הזווית גדלה‬
‫כלומר השדה המגנטי של הלולאה גדל‪.‬‬
‫לאחר מכן אנו בונים גרף ליניארי של טנגנס הזווית כתלות במספר‬
‫בליפופים‪ ,‬מוצאים את שיפועו ומחשבים את עוצמת השדה הארצית‪.‬‬
‫טבלת התוצאות כאשר מספר הליפופים קבוע והזרם משתנה‬
‫‪IA‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪56‬‬
‫‪tan α‬‬ ‫‪0.212‬‬ ‫‪0.466‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.932‬‬ ‫‪1.191‬‬ ‫‪1.48‬‬

‫טבלת התוצאות כאשר מספר הליפופים משתנה הזרם קבוע‬

 ‫‪n‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪85‬‬
‫‪tan α‬‬ ‫‪0.466‬‬ ‫‪1.279‬‬ ‫‪4.01‬‬ ‫‪11.43‬‬

‫גרפים‬
‫מספר הליפופים קבוע ‪1‬‬

‫גרף ‪1‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪1‬‬
‫טנגנס הזווית‬

‫‪8.0‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5.0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪3‬‬

‫זרם‬

‫‪1.4−0.2‬‬
‫=‪M‬‬
‫‪2.75−0.5‬‬

‫‪m=0.533‬‬
‫‪−5‬‬
‫‪BE =2.3 ⋅1 0‬‬

‫‪3.14 ⋅10−5 =B‬שקול‬

‫גרף שני‬
 ‫הזרם קבוע ‪A 1‬‬

‫גרף ‪2‬‬
‫‪41‬‬
‫‪21‬‬
‫‪01‬‬
‫טנגנס הזווית‬

‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬
‫ליפופים‬

‫‪m=1.555‬‬

‫‪BE =1.577 ⋅ 1 0−5‬‬

‫‪6.519 ⋅ 10−5 =B‬שקול‬

‫תשובות לשאלות מסכמות‬

 ‫מכיוון שלחלקי המעגל ולגופים העשויים מברזל עלולה להיות‬ ‫‪‬‬
‫השפעה על השדה המגנטי שנוצר‪.‬‬
‫גלוה= שדה מטר= מדידה ומודדים את השדה לפי הטנגנס‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מכיוון שככל שהזווית גדלה ישנה סטייה גדולה יותר בפונקציית‬ ‫‪‬‬
‫הטנגנס‪.‬‬
‫מכיוון שמשתמשים בשדה מגנטי לא קבוע שנוצר בלולאה וישנן‬ ‫‪‬‬
‫סטיות‪ ,‬או שהמצפן לא בדיוק באמצע‪ ,‬ושדה כדור הארץ‬
‫משתנה ויש סטיות מדידה רבות לכן הזרם יהיה לא מדויק‪.‬‬
‫על פי כלל יד ימין‪ .‬שבו על פי כיוון הזרם אפשר לדעת את כיוון‬ ‫‪‬‬
‫השדה המגנטי‪.‬‬
‫סטיית המצפן ‪ 45‬מעלות אם נסובב ‪ 90‬מעלת השדה המגנטי‬ ‫‪‬‬
‫השקול יהיה אפס‪ ,‬כי הם שווים ומנוגדים בכיוון‪ .‬אם נסובב ‪270‬‬
‫מעלות השדה המגנטי השקול יהיה פי ‪ 2‬כי הם שווים בגודלם‬
‫ובכיוונם‪.‬‬
‫תהינה התנגדות של השדות המגנטים הנוצרים בלולאה וזה‬ ‫‪‬‬
‫יגרום להקטנת עוצמת השדה המגנטי בלולאה‪ ,‬או במקרה של‬
‫אותו מספר ליפופים לכל כיוון השדה המגנטי של הלולאה‬
‫יתאפס‪.‬‬
 ‫סיכום‬
‫מטרתנו הייתה לחשב את עוצמת השדה של כדור הארץ‪ ,‬שהיא‬
‫עוצמה קבועה והגענו אליה בעזרת חישוב זווית סטיית המצפן‬
‫ובעזרת מציאת נתון זה למצוא את השדה השקול‪.‬‬
‫אימתנו את התיאוריה בכך שמצאנו את השדה המגנטי האופקי של‬
‫כדור הארץ ואת שקולו של השדה הנוצר מהשדה המגנטי בלולאה‬
‫ומהשדה המגנטי הארצי‪.‬‬
‫רמת הדיוק סבירה‪ ,‬תוצאות שוות בקירוב לתוצאות המקוריות‪ ,‬וזאת‬
‫עקב סטיית המכשירים‪ ,‬השפעת כוחות חיצוניים ומדידת הזווית‬
‫שאינה מדויקת‪.‬‬
‫את הניסוי ניתן לשפר בעזרת שימוש במכשור מתקדם וערכת ניסוי‬
‫יציבה‬
 ‫מאזני זרם‬
‫מטרת הניסוי‪:‬‬
‫לחקור את התלות של עוצמת השדה המגנטי במרכז הסילונית‬
‫בעוצמת הזרם הזורם בה‪.‬‬
‫מציאת קבוע הפרמיאביליות של הריק ‪. μ0‬‬
‫רקע תאורתי‪:‬‬
‫הניסוי עוסק בכך שניעזר בעזרת שדה מגנטי על מנת לאזן את מאזני‬
‫הזרם‪ .‬אנו בונים מערכת בה יזרום זרם שיפעיל שדה (כמובן שנשנה‬
‫את הקוטביות במידת הצורך שיכוון כלפי מטה את השדה המגנטי)‬
‫ויגרום לאיזון המאזניים‪ ,‬כאשר בכל פעם נגדיל את המסה בצידה‬
‫השני בעזרת סיכות מהדק‪ .‬אנו משארים כי בכל פעם שנגדיל את‬
‫הזרם השדה המגנטי יגדל‪ ,‬זוהי מסקנה הנובעת על פי נוסחאות‬
‫מתאימות‪ ,‬ובכך נאזן את המאזניים‪.‬‬
‫‪ - Bi‬עוצמת השדה המגנטי של הלולאה ביחידות טסלה(‪.)T‬‬

‫‪ -‬קבוע הפרמיאביליות של הריק‪.‬‬ ‫‪μO‬‬

‫‪ -m‬מסת הסיכות‪.‬‬

‫נוסחאות מתאימות‪:‬‬
‫‪n ⋅mg❑=BI l‬‬

‫‪μ0⋅ N ⋅ I‬‬
‫‪⋅ I l=n⋅ mg‬‬
‫‪L‬‬

‫‪μ0 ⋅ N ⋅ l I 2‬‬
‫=‪mg‬‬ ‫⋅‬
‫‪L‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪2‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪mg ⋅ L‬‬
‫=‬
‫‪n μ 0 ⋅ N ⋅l‬‬
‫מערכת הניסוי‬
 ‫רשימת ציוד‪:‬‬
‫ספק‪ -‬לספק מתח למעגל כדי שיהיה זרם שממנו יבצר שדה מגנטי‪.‬‬
‫סליל בעל ‪ 500‬ליפופים‪ -‬ליצור שדה מגנטי בתוכו‪.‬‬
‫מאזני זרם‪ -‬על מנת לאן אותם בכל פעם שיש משקולת תוך כדי‬
‫שימוש בזרם שיגרום לשדה מגנטי‪.‬‬
‫אמפרמטר‪ -‬למדוד את הזרם‪.‬‬
‫נגד משתנה‪ -‬לשנות את הזרם במעגל‪.‬‬
‫סיכות מהדק ‪0.02‬ג'‪ -‬על מנת להוסיף משקל במאזני הזרם כדי ליצור‬
‫איזון בעזרת השדה המגנטי‪.‬‬
‫פינצטה‪ -‬על מנת לשים את הסיכות‪ ,‬מבלי לנדנד את המערכת‪.‬‬

‫הרכבת הניסוי‪:‬‬
‫מאזנים את המשטח עליו יושבת הסילונית על פי הבועה שיש‬
‫בתחתית המכשיר ונבדוק את כיוון זרימת הזרם‪ ,‬אם הוא זורם מהצד‬
‫שבו המאזנים נמצאים אל הצד השני נתחיל בניסוי‪ .‬לאחר מכן מאזנים‬
‫את המאזניים כך שהחץ האדום יראה במרכז‪ ,‬ניתן היה לשים סיכה‬
‫אחת על מנת לאזן בעזרת הזרם ההתחלתי את הזרם (אני איזנתי‬
‫בלי סיכה בהתחלה)‪ .‬במהלך הניסוי הוספנו בכל מדידה סיכה נוספת‬
‫והגברנו את הזרם כדי להגדיל את השדה המגנטי בסילונית ובכך‬
‫לאזן את מאזני הזרם‪.‬‬
 ‫תיאור הניסוי‪:‬‬
‫בניסוי אנו תחילה מאזנים את מאזני הזרם‪ .‬כעת נשים סיכה מה‬
‫שיגרום לאי איזון‪ ,‬וכדי לאזן נעלה את הזרם ובעזרת השדה המגנטי‬
‫שיפעל נאזן את המערכת‪ .‬נעשה זאת כמה פעמים אך שבכל פעם‬
‫נוסיף סיכה שתוסיף משקל בצד אחד של המאזנים ונעלה את הזרם‬
‫עד שהשדה המגנטי יגדל ויפעיל כוח מגנטי על המאזניים ויאזן אותן‪.‬‬
‫במהלך הניסוי אנו מודדים בעזרת האמפרמטר את הזרם שאיזן את‬
‫המערכת‪ ,‬ואת מספר הסיכות ששמנו‪.‬‬
‫כמובן מדדנו את קוטר הסליל‪ ,‬אורך הסליל‪ ,‬אורך קטע התיל עליו‬
‫מפעיל השדה המגנטי כוח‪ ,‬מסת כל סיכה‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי‪:‬‬

‫‪n‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬

‫מספר‬
‫סיכות‬
‫זרם‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪0.73‬‬ ‫‪0.65‬‬ ‫‪0.76‬‬ ‫‪0.91‬‬ ‫‪0.97‬‬

‫אורך הסליל= ‪ 0.95‬מטר‬

‫קוטר= ‪ 0.65‬מטר‬
‫אורך הקטע עליו פועל שדה מגנטי=‪ 0.04‬מטר‬
‫מסת הסיכה ‪ 0.02‬גרם‪.‬‬
 ‫גרף‬

‫גרף‬
‫‪1‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪6.0‬‬
‫זרם בריבוע‬

‫‪5.0‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬
‫מספר סיכות‬

‫‪2‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪mg ⋅ L‬‬
‫=‬
‫‪n μ 0 ⋅ N ⋅l‬‬

‫ממשוואה זו נוציא את הפראמביליות של הריק ונחשב‪:‬‬

‫‪0.02 ꞉ 1000∗9.81∗0.95∗2‬‬
‫= ‪μ0‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪=34.97∗10−⁶‬‬
‫‪0.7 3 ∗500∗0.04‬‬
 ‫תשובות לשאלות מסכמות‬

‫מכיוון שדיוק מרבי יותר יגיע כאשר נאזן בעזרת הזרם ולא בעזרת‬ ‫‪‬‬
‫הוספת משקולת מכיוון שישנו טווח שינוי גדול יותר בזרם‪ ,‬ואז יהיה‬
‫יותר נוח לדייק‪ ,‬מאשר אם נכוון זרם וננסה לאזן אותו עם משקולת‬
‫שמשקלן הוא קבוע ‪.0.02‬‬
‫כלל לקביעת כיוון הכוח הוא כלל יד ימין ואכן הוא מתאים בניסוי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .1‬כיוון הכוח היה כלפי מעלה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .2‬כיוון הכוח היה דלפי מעלה‪.‬‬
‫‪ .3‬בכוח היה נשאר לאותו כיוון‪.‬‬

‫התנאי חכך הוא שאם שניהם מאוזנים אזי לשניהם פועל כוח‬ ‫‪‬‬
‫משיכה שווה‪ ,‬ולכן גם הכוח בזרועות שווה‪.‬‬
‫איזון לא מדויק של המערכת‬ ‫‪‬‬
‫שהשפעת גורמים חיצוניים‬
‫השפעת התנגדות האמפרמטר והספק‬
‫ליפופים לא סימטריים של הסלונית‪.‬‬

‫לסיכום‬
‫מטרתנו הייתה לחשב את קבוע הפרמיאביליות מן הגרף בעזרת‬
‫המשוואות המתאימות‪ ,‬ומצאנו בכך שיש תלות בין הזרם הזורם‬
‫בסלונית לשדה המגנטי בה‪.‬‬
‫אימתנו את התיאוריה בכך שאיזנו את מאזני הזרם בעזרת שדה‬
‫מגנטי שנוצר בסלונית‪.‬‬
‫רמת הדיוק סבירה‪ ,‬תוצאות שוות בקירוב לתוצאות המקוריות‪ ,‬וזאת‬
‫עקב סטיית המכשירים‪ ,‬השפעת כוחות חיצוניים ואי יציבות הערכה‪.‬‬
‫את הניסוי ניתן לשפר בעזרת שימוש במכשור מתקדם וערכת ניסוי‬
‫יציבה‪ ,‬מדי זרם עם פחות התנגדות‪ ,‬וסילונית סימטרית לחלוטין‪.‬‬