‫דוח מעבדה ‪ -‬החוק השני של ניוטון‬

‫ביצוע הניסוי על ידי‪ :‬ארטיום ליפסמן‪ ,‬רון אלגזר‪ ,‬ליאור פרץ‬

‫הגשת הדוח על ידי‪ :‬ארטיום ליפסמן‪ ,‬כיתה י'א ‪5‬‬
‫מורה‪ :‬ויקטור חביב‬
 ‫מבוא – נושא הניסוי‪1.‬‬
‫הניסוי עוסק בחוק השני של ניוטון‪ ,‬ומטרתו היא אימות והוחכה של החוק השני של ניוטון על ידי בדיקת‬
‫‪.‬התנהגות של מערכת‬
‫אייזיק ניוטון חי בין השנים ‪ 1642-1727‬היה מתמטיקאי ופיזיקאי‪ ,‬והיה אחד המדענים המשפיעים ביותר‬
‫לא רק בזמנו‪ ,‬אלא בכל היסטוריית המדע‪ ,‬והניסוי שבוצע ייעסוק בחוקים הפאנדימנטאלים של הפיזיקה‬
‫‪.‬שעלייהם הכריז במהלך חייו‬
‫מטרת הניסוי‪2.‬‬
‫מטרת הניסוי הייתה אימות והוכחה של החוק השני של ניוטון‪ ,‬על ידי בדיקת התנהגותה של מערכת‬
‫הניסוי במצבים שונים‪ ,‬כגון שינוי מסת המערכת הכוללת‪ ,‬או העברת מסה בין גופי המערכן במהלך‬
‫‪.‬שמירה על מסת הכוללת‬
‫השוואת התנהגות המגערכת הכוללת במצבי מסה שונים‪ ,‬והשוואת תאוצתה במצווים שונים‪ ,‬תוכל לתת‬
‫‪.‬לנו את תלות תאוצת הגוף במסה‬

‫רקע תיאורטי‪3.‬‬
‫החוקים של ניוטון מתארים את תנועתו של גוף במצבים שונים‪ ,‬וניתן להשתמש בשלושתם כדי לגלות‬
‫‪.‬נתונים שימושיים לגבי הגוף‪ ,‬תנועתו‪ ,‬והאינרקציות שלו עם גופים אחרים‬
‫שלושת החוקים של ניוטון מתבתאים בעזרת המשוואות הבאות‪( :‬גודל הכוחות נמדד בניוטון – ניוטון ‪= 1‬‬
‫הכוח שיש להפעיל כדי להזיז גוף בעל מסה של ‪ 1‬קילוגרם מרחק של ‪ 1‬מטר)‬

‫‪:‬החוק הראשון של ניוטון‬

‫החוק הראשון של ניוטון טוען שכל גוף שואף להתמיד במצבו‪ ,‬כלומר כאשר הגוף לא נע‪ ,‬או שהגוף נמצא‬
‫‪.‬בתנעה במהירות קבועה‪ ,‬כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני‪ ,‬מצבו של הגוף לא יישתנה‬
‫דוגמה‪ :‬גוף שמחליק על משטח חסר חיתוך במהירות של ‪ 4‬מטרים לשנייה‪ ,‬הגוף יתמיד לנוע במהירות‬
‫‪.‬זו כל עוד לא יופעל עליו כוח חיצוני‬

‫‪:‬החוק השני של ניוטון‬

‫החוק השני של ניוטון טוען שתאוצתו של גוף‪ ,‬תמיד תהיה קשורה למסתו בצורה פרופורציונלית‪ ,‬או‬
‫במילים אחרות‪ ,‬ככל שגדלה מסתו של גוף‪ ,‬כך גם תגדל התאוצה‪ ,‬ושמכפלת תאוצת הגוף במסתו‪,‬‬
‫‪.‬תהייה שווה בגודלה לשקול הכוחות הפועלים על הגוף‬
‫‪.‬תאוצת הגוף נמדדת ביחידות של (מטרים\שניות בריבוע)‪ ,‬ומשקל הגוף נמדד בקילוגרם‬
 ‫דוגמה‪ :‬גוף שמשקלו ‪ 5‬קילוגרם‪ ,‬שעליו מופעל כוח בגודל ‪ 10‬ניוטון בכיוון איקס (במקרה הזה ימין)‪,‬‬
‫שקול הכוחות יהיה שווה ל‪(10‬ניוטון) לכיוון ימין‪ ,‬ותאוצת הגוף תהיה בגודל ‪( 2‬מטר\שנייה בריבוע) מכיוון‬
‫‪.‬ששקול הכוחות חלקי המסה יהיה שווה ל ‪2‬‬

‫‪:‬החוק השלישי של ניוטון‬

‫החוק השני של ניוטון טוען שכאשר גוף אחד(גוף מס' ‪ )1‬מפעיל כוח על גוף אחר(גוף מס' ‪ ,)2‬גוף מס' ‪2‬‬
‫‪.‬יפעיל כוח השווה בגודלו לכוח שהופעל עליו‪ ,‬לכיוון השני לעבר גוף מס' ‪1‬‬
‫דוגמה‪ :‬אם גוף מס' ‪ 1‬מפעיל כוח בגודל ‪(10‬ניוטון) בכיוון איקס (במקרה הזה ימינה)‪ ,‬גוף מס' ‪ 2‬יפעיל‬
‫כוח בגודל ‪(10‬ניוטון) נגד כיוון איקס (במקרה זה שמאלה)‬

‫תיאור הניסוי ‪4.‬‬

‫‪:‬ציור של מערכת הניסוי‬

‫‪:‬רשימת הציוד הדרוש לשני הניסויים‬

‫משקולות השוקלות ~‪ 20‬גרם (‪ 0.02‬קילוגרם)‪ - .‬ניסוי ראשון ‪1. 10‬‬
‫משקולות השוקלות ~‪ 10‬גרם (‪ 0.01‬קילוגרם)‪ - .‬ניסוי שני ‪2. 10‬‬
‫עגלה הנמצאת על מסילת אוויר (כדי לנגד חיכוך)‪ ,‬היכולה לשאת משקולות‪3. ,‬‬
‫‪.‬השוקלת ~ ‪ 0.211( 211‬קילוגרם)‬
‫וו המחובר למשקולת ע"י חוט (החוט בעל משקל זניח)‪ ,‬שאליו תמיד מחוברת לפחות משקולת אחת‪4.,‬‬
‫‪.‬הוו והמשקולת ביחד שוקלים ~ ‪ 23‬גרם (‪ 0.023‬קילוגרם)‬
 ‫‪.‬חיישן סונר‪ ,‬הבודק את מרחק הגוף מהחיישן‪ ,‬ומחשב את מהירותו ‪5.‬‬
‫‪.‬גלגלת עליה מונח החוט שמחזיק את הוו במהלך הניסוי ‪6.‬‬

‫‪:‬תרשים הכוחות הפועלים במהלך הניסויים‬

‫)‪ m‬ואת הוו שמחזיק את המשקולת באות ‪ M ,‬נסמן את העגלה באות(‬

‫‪:‬הגעה למשוואת המערכת‪ ,‬ומשוואות הכוחות הפועלים על כל גוף‬

 ‫ניסוי ראשון – מה ייעשה במהלך הניסוי‬
‫)כתבתי את הניסויים בסדר הפוך ממה שביצענו אותם מכיוון שזה הסדר שבהם הם הופיעו בהסבר שהיה בכיתה(‬

‫בניסוי זה נבדוק את תלות התאוצה של המערכת בכוח שכדור הארץ מפעיל על הגוף (כוח הכבידה) ‪ ,‬או‬
‫בכוח הקבוע שמוביל את המערכת‪ .‬כדי לעשות זאת נבדוק את התנהגות המערכת במצבי משקל שונים‬
‫של העגלה ושל הוו המחזיק את המשקולות‪ ,‬בתחילת הניסוי נהיה במצב שבו כל המשקולות נמצאות על‬
‫העגלה היושבת על מסילת האוויר‪ ,‬נבצע בדיקה‪ ,‬ונחזור על התהליך עם משקלים שונים‪ ,‬אך נשים לב‬
‫‪.‬שמשקל המערכת הכללי יישאר קבוע‪ ,‬כדי שהפרמטר שיוכל להימדד הוא כוח הכבידה‬
‫כדי לעשות זאת‪ ,‬כמות המשקולות (השוקלות ‪ 10‬גרם) שישמשו אותנו לניסוי תישאר קבועה במהלך‬
‫‪.‬הניסוי‪ ,‬וכדי לשנות את מצב המשקל של המערכת‪ ,‬נעביר ‪ 2‬משקולות מן העגלה אל הוו בכל בדיקה‬
‫המערכת בנויה בצורה שכאשר העגלה הנמצאת על פני מסילת האוויר משוחררת‪ ,‬העגלה תתחיל‬
‫להחליק לעבר הוו המחזיק את המשקולות‪ ,‬ובמקרים שונים של משקל‪ ,‬כוח המטיחות שהוו מפעיל על‬
‫‪.‬העגלה דרך החוט משתנה‪ ,‬ומכאן נובעות תוצאות שונות‬
‫מה שנבדוק במהלך כל בדיקה הוא תאוצת המערכת‪ .‬משיגים את תאוצת המערכת על ידי שימוש בחיישן‬
‫הסונר‪ ,‬שמודד את מהירות העגלה שמוצבת מולו‪ ,‬החיישן בודק את מרחק העגלה מעצמו מספר פעמים‬
‫בשנייה‪ ,‬ותוצאותיו מתקבלות על גרף הנמצא בתוכנת מחשב‪ .‬התוכנה שמקבל את הגרף בצורה‬
‫אוטומטית מחשבת גם את מהירות הגוף‪ ,‬משם ניתן לבדוק את שיפוע גרף המהירות ולקבל את תעוצת‬
‫‪.‬המערכת‬
‫‪:‬נבצא את הבדיקה בין ‪ 5-6‬פעמים‪ ,‬ונציב את תוצאות הניסוי בתבלה הנראית ככה‬
‫מסמלת את המשקל המוחזק על ידי החוט בנוסף לוו עליו(‬ ‫נא לשים לב שבשני הניסויים האות‬
‫)המשקולות תלויות‬
 ‫)‪a(m/s^2‬‬ ‫)‪F=mg (N‬‬ ‫)‪m(kg‬‬

‫ומתוכה ניצור גרף שמתאר את תלות התאוצה במשקל הגוף‪ .‬נשתמש באקסל כדי לקבל את משוואת‬
‫הגרף בצורה ליניארית‬
‫‪y=mx+b‬‬
‫מכאן הוכל להשוות את השיפוע שקיבלנו‬
‫‪mg‬‬
‫=‪a‬‬
‫‪M +m‬‬
‫מכיוון שהגרף שלנו מבתא את התאוצה ( )שלנו כתלות במשקל המוביל ( )‪ ,‬ניתן לכתוב גם את‬
‫‪:‬משוואה זו בצורה ליניארית‬
‫‪g‬‬
‫=‪a‬‬ ‫‪∗m‬‬
‫‪m+ M‬‬
‫‪.‬ולהשוות את הערכים‪ .‬ככה נוכל לקבל את אחוז הטעייה שלנו מן הניסוי‬
‫ניסוי שני – מה ייעשה במהלך הניסוי‬

‫כמו בניסוי הקודם‪ ,‬בניסוי הזה אנחנו בודקים את התנהגות המערכת בתנאי משקל שונים‪ ,‬אך שהפעם‬
‫לא קיים צורך לשמור על מסת המערכת הכוללת שווה במהלך הניסוי‪ ,‬מכיוון שהתלות שנמדוד הפעם‬
‫‪.‬היא התלות של תאוצת המערכת במסה של הגוף המוביל ( הגוף שמוחזק על ידי החוט)‬
‫‪.‬בניסוי זה נשתמש במשקולות כבדות יותר (השוקלות ‪ 20‬גרם)‪ ,‬בהנחיית המעבדה‬
‫בתחילת הניסוי המשקולת היחידה שנמצאת היא המשקולת שמיד נמלצאת על החוט‪ ,‬ובכל בדיקה נוסיף‬
‫‪ 2‬משקולות אל העגלה הנמצאת על מסילת האוויר‪ ,‬נריץ את הניסוי ונקבל את תאוצת המערכת ונזין את‬
‫‪:‬התוצאות לתוך גרף אקסל היראה ככה‬

‫)‪M(kg‬‬ ‫)‪M+m(kg‬‬ ‫)‪1/(M+m) (1/kg‬‬ ‫)‪A(m/s^2‬‬

‫‪ ,‬מכיוון שזאת היא התאוצה התיאורתית שלנו‬ ‫‪.‬הפעם נבדוק בגרף את‬
‫‪.‬נוכל לפשת את משוואת הכוחות כדי לקבל את התאוצה‪ ,‬ולייצג את התאוצה כפונקצייה ליניארית‬
‫‪mg‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‪a‬‬ ‫=‬ ‫‪∗mg‬‬
‫‪M +m M+m‬‬
‫בעזרת הטבלה נוכל להיעזר באקסל כדי לייצר גרף ולקבל את משוואתו‪ ,‬מכיוון שהגרף הוא ליניארי נוכל‬
‫לקבל את השיפוע של הגרף כמקדם של איקס‪ ,‬ומכאן נקבל את התלות של התאוצה במשקל המוביל‪,‬‬
‫‪.‬מכיוון שהתאוצה היא באצם התלות בייצוג גרפי‬
‫עכשיו שיש לנו את התלות של התאוצה במסה המובילה‪ ,‬שקיבלנו דרך הניוי ואת התלות התיאורטית‪,‬‬
‫‪.‬נוכל לקבל את אחוז הטעייה שלנו‬

‫מהלך הניסוי במעבדה‪5.‬‬

‫ניסוי ראשון‬
‫במהלך הניסוי ייתכן והייתה בעיה קלה בחיישן הסונר‪ ,‬מה שיכל להשפיע על התוצאות שהתקבלו‪*.‬‬
‫עובדה זו תקפה לשני הניסויים‬
‫בניסוי זה השתמשנו בטבלה שבה מלאינו את מסת הגוף שמוחזק באוויר על ידי החוט‪ ,‬ואת תאוצת הגוף‬
‫שהשגנו בזכות השימוש בחיישן הסונר‪ ,‬והשתמשנו באקסל כדי למלא את החלק האחרון של הטבלה‪,‬‬
‫‪:‬שהיה הכוח המוביל‪.‬בסוף הניסוי הטבלה נראתה ככה‬

‫ניתן לראות שככל שהמשקל של הגוף המוחזק על ידי‬

‫‪,‬החוט (והכוח המוביל) גדולים יותר‬
‫‪.‬התאוצה תגדל בצורה פרופורציונאלית‬
‫מכאן השתמשנו באקסל כדי לקבל את הגרף‬
‫‪,‬שמתאר את את נוסחאת הגרף והשיפוע שלה‬
‫‪:‬הגרף נראה ככה‬
 ‫ניתן לראות שהגרף אכן ליניארי‪ ,‬והפונקצציה שהתקבלה לנו היא בצורה ליניארית‪ ,‬הפונקצייה היא‬
‫‪y=3.6491 x−0.044‬‬
‫השיפוע שלנו הוא ‪ ,3.6491‬וכדי לקבל את אחוז הטעייה שלנו‪ ,‬נצתרך לחשב גם את התלות‬
‫‪:‬התיאורטית‬
‫‪g‬‬ ‫‪10‬‬
‫=‬ ‫‪=3.50877‬‬
‫‪M + m 2.85‬‬

‫|מעשי‪−‬תיאורטי|‬
‫אחוז שגיאה=‪∗100‬‬
‫תיאורטי‬

‫∨‪¿ 3.6491−3.50877‬‬ ‫¿ ‪¿ ∗100=3.99935 %‬‬

‫‪3.6491‬‬

‫התלות של התאוצה בכוח המוביל של המערכת שהתקבלה מהניסוי שלנו היא‪ ,3.6491 :‬ואחוז הטעייה‬
‫‪.‬שקיבלנו הוא‪4%~ :‬‬
 ‫‪:‬ניסוי שני‬
‫‪.‬בניסוי זה השתמשנו במשקולות כבדות מהמשקולות שבהן השתמשנו בניסוי הקודם‬
‫‪:‬אחרי מספר הרצות של הניסוי יכולנו למלא את התוצאות שלנו בטבלה‪ ,‬ולקבל את הטבלה הבאה‬

‫כאן ניתן לראות‪ ,‬בדומה לניסוי הקודם‪ ,‬שהתאוצה קטנה בכמות פרופורציאונלית לכמות המשקל שאנחנו‬
‫מורידים בין ההרצות של הניסוי‪ ,‬עכשיו נשתמש באקסל כדי לקבל את משוואת הגרף של תלות התאוצה‬
‫‪:‬במסת הגוף המוביל‬
 ‫מסיבה שלא הייתה יידועה לעוזרי המעבדה‪ ,‬הגרף שלנו התחיל בנקודה גבוהה מהרגיל*‬
‫‪:‬ניתן לראות שהתאוצה שהתקבלה שווה ל ‪0.2169‬‬
‫‪y=0.2169 x +0.0391‬‬

‫‪:‬כדי לחשב את אחוז הטעייה שלנו‪ ,‬נצתרך את התלות התיאורטית שלנו‪ ,‬השווה לכוח המשיכה‬
‫‪g=9.8‬‬
‫‪:‬ואת התלות שהתקבלה בניסוי‬
‫תלות‬
‫‪=9.309‬‬
‫‪M+m‬‬
‫‪:‬ומכאן נחשב את אחוז הטעייה שלנו‬
‫|מעשי‪−‬תיאורטי|‬
‫אחוז שגיאה=‪∗100‬‬
‫תיאורטי‬
‫)‪(9.8−9.303‬‬
‫‪∗100=5.01 %‬‬
‫‪9.8‬‬
‫התלות של התאוצה במסת הגוף המוביל שהתקבלה מהניסוי שלנו היא‪ ,9.309 :‬ואחוז הטעייה שלנו‬
‫‪.‬הוא‪5%~ :‬‬
 ‫‪:‬סיכום ומסקנות‪6.‬‬
‫על פי הנחיות המעבדה‪ ,‬התוצאות שהתקבלו היו אמורות להיות בעלות אחוז שגיאה קטן מ ~‪,15%‬‬
‫‪.‬אחוזי השגיעה שהתקבלו בניסויים שלנו הם ~‪ 4%‬ו~‪ ,5%‬שמתקבלים על פי הנחיות המעבדה‬

‫הסטיית שכן קיימות בתוצאות שלנו נבעו ממספר גורמים‪ ,‬כמו העובדה שלא ייכולנו לנגד את התנגדות‬
‫האוויר‪ ,‬והגדרנו אותה כזניחה‪ ,‬או אי הדיוק של החיישן שבו השתמשנו‪ ,‬בנוסף לעובדה שבתנאי מעבדה‬
‫כמו האחת שבה עבדנו‪ ,‬לא ניתן לבצע ניסוי בו כל הגופים ייתהגו בדיוק כמו שהם אמורים בצורה‬
‫‪.‬תיאוריטית‬

‫‪:‬תוצאות סופיות‬

‫תלות התאוצה של מערכת בכוח המוביל את המערכת‪3.6491 :‬‬

‫תלות התאוצה של מערכת במסת הגוף המוביל את המערכת‪9.309 :‬‬