‫‪ 7‬ביוני ‪2010‬‬

‫פיזיקה י"ב‬

‫מבחן בפיזיקה במתכונת מבחן בגרות‬

‫חשמל‬
‫הוראות לנבחן‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫א‪ .‬משך הבחינה‪ 101 :‬דקות‬

‫מבנה השאלון‪ :‬בשאלון זה חמש שאלות‪ ,‬ומהן עליך לענות על שלוש שאלות בלבד‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫לכל שאלה ‪ 33 -‬נקודות; ‪ 100  33  3‬נקודות‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫חומר עזר מותר בשימוש‪ .1 :‬מחשבון‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ .2‬נספח נתונים ונוסחאות בפיזיקה המצורף לשאלון‪.‬‬
‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫(‪ )1‬ענה על מספר שאלות כפי שנתבקשת‪ .‬תשובות לשאלות נוספות לא ייבדקו‪( .‬התשובות‬
‫ייבדקו לפי סדר הופעתן במחברת הבחינה‪).‬‬
‫(‪ )2‬בפיתרון שאלות שנדרש בהן חישוב‪ ,‬רשום את הנוסחאות שאתה משתמש בהן‪( .‬כאשר‬
‫אתה משתמש בסימן שאינו מופיע בדפי הנוסחאות‪ ,‬רשום את פירוש הסימן במילים‪).‬‬
‫לפני שאתה מבצע פעולות חישוב‪ ,‬הצב את הערכים המתאימים בנוסחאות‪ .‬אי‪-‬רישום‬
‫הנוסחה או אי‪-‬ביצוע ההצבה עלולים להפחית נקודות מהציון‪ .‬רשום ביחידות המתאימות‬
‫את התוצאה המתקבלת‪.‬‬
‫(‪ )3‬כאשר אתה נדרש להביע גודל באמצעות נתוני השאלה‪ ,‬רשום ביוי מתמטי הכולל את‬
‫נתוני השאלה או חלקם; במידת הצורך אפשר להשתמש גם בקבועים בסיסיים‪ ,‬כגון‬
‫תאוצת הנפילה החופשית ‪ g‬או מהירות האור בריק ‪.c‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ 10‬בשביל תאוצת הנפילה החופשית‪.‬‬ ‫(‪ )4‬בחישובך השתמש בערך של‬
‫‪s2‬‬
‫(‪ )4‬כתוב את תשובותיך בעט‪ .‬כתיבה בעיפרון או מחיקה בטיפקס לא יאפשרו ערעור‪ .‬מותר‬
‫להשתמש בעיפרון לסרטוטים בלבד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪1‬‬
 ‫שאלה מס' ‪1‬‬

‫בתרשים ‪ 1‬מתוארים שלושה אזורים בהם שורר ריק‪ .‬בכל אחד מהאזורים השדות החשמליים‬
‫אחידים‪.‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪P‬‬

‫אזור ‪1‬‬ ‫אזור ‪2‬‬
‫אזור ‪3‬‬
‫‪x‬‬

‫‪R‬‬

‫תרשים ‪1‬‬

‫אלומת אלקטרונים צרה מואצת ממנוחה באזור ‪ 1‬לאורך ציר ‪ x‬בשדה חשמלי שנוצר על ידי מתח‬
‫‪ .VAB=400V‬האלומה ממשיכה לאזור ‪ 2‬בין שני לוחות אנכיים ‪ B‬ו‪ .C -‬באזור זה האלקטרונים‬
‫מאבדים מחצית ממהירותם‪.‬‬
‫בהמשך האלומה נכנסת לאזור ‪ 3‬בו שורר שדה חשמלי הנוצר על ידי לוחות אופקיים ‪ P‬ו‪R -‬‬
‫שאורכם ‪ .L=10cm‬האלומה יוצאת מאזור ‪ 3‬בזווית הטייה של ‪ =120‬כלפי מטה ביחס לציר ‪.x‬‬
‫(‪ 1 1/3‬נקודות)‬ ‫א‪ .‬מהי מהירות האלקטרונים בהגעתם ללוח ‪?B‬‬
‫(‪ 6‬נקודות)‬ ‫ב‪ .‬מהו הפוטנציאל של לוח ‪ C‬ביחס ללוח ‪?B‬‬
‫(‪ 9‬נקודות)‬ ‫ג‪ .‬מהי תאוצת האלקטרונים באזור ‪?3‬‬
‫ד‪ .‬מקרבים את הלוחות ‪ P‬ו‪ R-‬בלי לשנות את המתח שבינהם‪ .‬האם כתוצאה מכך זווית‬
‫(‪ 6‬נקודות)‬ ‫ההטייה של האלומה תגדל‪ ,‬תקטן או לא תשתנה? נמק‪.‬‬
‫ה‪ .‬בתרשים ‪ 2‬מוצגים גרפים המתארים את שינוי האנרגיה הקינטית של אלקטרון באלומה‬
‫כתלות בשיעור ה‪ x-‬שלו‪ .‬איזה מהם מתאר את הקשר )‪ Ek(x‬בצורה נכונה ביותר? פרט‬
‫(‪ 7‬נקודות)‬ ‫שיקוליך‪.‬‬

‫(שים לב‪ :‬המשך השאלה בעמוד הבא)‬

‫‪2‬‬
‫‪Ek‬‬ ‫‪Ek‬‬

‫גרף ב‬ ‫‪x‬‬ ‫גרף א‬ ‫‪x‬‬

‫‪Ek‬‬ ‫‪Ek‬‬
‫‪k‬‬

‫גרף ד‬ ‫‪x‬‬ ‫גרף ג‬ ‫‪x‬‬

‫תרשים ‪2‬‬

‫‪3‬‬
 ‫שאלה מס' ‪2‬‬
‫חפרו בור שעומקו ‪ .h1‬שטח התחתית הוא ‪ A‬ודפנותיו אנכיות‪ .‬תחתית הבור מכוסה בלוח‬
‫אלומיניום דק‪ .‬מעל לבור ובגובה ‪ ,h2‬מעל פני הקרקע מורכב לוח אלומיניום דק נוסף‪ ,‬בעל אותו‬
‫שטח (ראה תרשים א)‪ .‬הלוח העליון נתלה על מוטות מבודדים ונטען במטען חיובי ‪ .q‬מסתבר‪,‬‬
‫ששני הלוחות מקיימים תכונות של קבל‪ ,‬כלומר‪ ,‬הלוח התחתון נטען במטען שלילי ‪. -q‬‬
‫בטא תשובותיך באמצעות הפרמטרים ‪ 0 ,q ,A ,h2 ,h1‬או חלק מהם‪.‬‬

‫‪q‬‬

‫פני הקרקע‬ ‫‪h2‬‬ ‫פני הקרקע‬

‫‪-q‬‬ ‫‪h1‬‬

‫תרשים א‬
‫(‪ 3 1/3‬נקודות)‬ ‫א‪ )1( .‬מהו קיבול הקבל שנוצר?‬
‫(‪ 1‬נקודות)‬ ‫(‪ )2‬מהו המתח בין הלוחות?‬
‫ב‪ .‬מהי העבודה שיש לבצע כנגד הכוחות החשמליים על מנת להרים את הלוח העליון לגובה ‪2h2‬‬
‫(‪ 7‬נקודות)‬ ‫מעל פני הקרקע? (התעלם מהאנרגיה הפוטנציאלית הכובדית)‪.‬‬
‫ג‪ .‬בוצע ניסוי במסגרתו שינו את ערך המטען על הלוח העליון (בהתאם השתנה גם המטען על‬
‫הלוח התחתון) ומדדו עבור כל מטען את המתח שנוצר בין שני הלוחות‪ .‬הגרף הבא מתאר את‬
‫תלות המתח בין הלוחות במטען‪.‬‬

‫‪100‬‬

‫‪80‬‬

‫‪60‬‬
‫)‪V(kV‬‬

‫‪40‬‬

‫‪20‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪70‬‬
‫)‪q(μC‬‬

‫חשב על פי הגרף את קיבול הקבל והסבר שיקוליך (שים לב ליחידות המדידה של המטען‬
‫(‪ 7‬נקודות)‬ ‫והמתח)‪.‬‬
‫(שים לב‪ :‬המשך השאלה בעמוד הבא)‬

‫‪4‬‬
 ‫אחרי שמרימים את הלוח העליון לגובה ‪ 2h2‬מעל פני הקרקע פורסים בגובה פני הקרקע לוח‬
‫מוליך דק נוסף‪ ,‬מבודד משני הלוחות האחרים ומהאדמה‪ .‬שטח הלוח הנוסף גם הוא ‪ .A‬משלושת‬
‫הלוחות נוצרו שני קבלים (איור ב)‪.‬‬

‫‪q‬‬

‫פני הקרקע‬ ‫פני הקרקע‬

‫‪-q‬‬

‫איור ב‬
‫ד‪ .‬הסבר מדוע אפשר להתייחס למערכת שלושת הלוחות כאל שני קבלים מחוברים בטור‪.‬‬
‫(‪ 1‬נקודות)‬
‫ה‪ .‬הוכח שהקיבול השקול של המערכת המורכבת משלוש הלוחות שווה לקיבול הקבל לפני‬
‫(‪ 6‬נקודות)‬ ‫שהוסיפו את הלוח השלישי‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫שאלה מס' ‪3‬‬

‫נתון המעגל החשמלי המתואר בתרשים‪ ,‬המכיל מקור כא"מ ‪ ‬לא ידוע והתנגדות פנימית‬
‫‪ , r  1‬נגד משתנה‪ ,‬שני נגדים קבועים ‪ R1  60‬ו‪ , R2  30 -‬שלושה מפסקים‪ ,‬מד‪-‬מתח‬
‫ומד‪-‬זרם אידיאליים‪ .‬התנגדותו הכוללת של הנגד המשתנה בין הנקודות ‪ a‬ו‪ b -‬היא ‪.R‬‬
‫במצב ההתחלתי‪ ,‬שלושת המפסקים פתוחים והגררה ‪ c‬של הנגד המשתנה נמצאת במרחק שווה‬
‫מהקצוות ‪ a‬ו‪.b -‬‬

‫‪‬‬
‫‪A‬‬
‫‪a‬‬
‫‪S1‬‬ ‫‪S2‬‬
‫‪R1‬‬
‫‪, r‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪c‬‬

‫‪R2‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪S3‬‬

‫א‪ .‬כאשר כל המפסקים פתוחים‪ ,‬מד המתח מורה על ‪ . 12.2V‬כשסוגרים את המפסק ‪( S1‬שני‬
‫המפסקים האחרים נשארים פתוחים) מד המתח מורה על ‪.12V‬‬
‫(‪ 8‬נקודות)‬ ‫(‪ )1‬מהם כא"ם המקור ‪ ‬והתנגדות הנגד ‪?R‬‬
‫(‪ )2‬מהו הפרש הפוטנציאלים בין הדקי המפסק ‪ S3‬במצב שהמפסק ‪ S1‬בלבד סגור? (‪ 1‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬עתה‪ ,‬בנוסף למפסק ‪ S1‬סוגרים גם את המפסק ‪ . S2‬האם כתוצאה מכך ‪-‬‬
‫(‪ )1‬הוריית מד המתח תגדל‪ ,‬תקטן או תישאר כפי שהייתה לפני סגירת ‪ ?S2‬נמק‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫(אין צורך בחישוב)‪.‬‬
‫(‪ )2‬הפרש הפוטנציאלים בין הדקי המפסק ‪ S3‬יגדל‪ ,‬יקטן או יישאר כפי שהיה לפני סגירת ‪?S2‬‬
‫(‪ 1‬נקודות)‬ ‫נמק (אין צורך בחישוב)‪.‬‬
‫ג‪ .‬במצב אחר‪ ,‬כל שלושת המפסקים סגורים‪ .‬מזיזים את הגררה ‪ c‬מקצה אחד של הנגד‬
‫המשתנה ‪ R‬עד לקצהו השני‪ ,‬כך שהוריית מד הזרם גדלה החל מ‪.0 -‬‬
‫(‪ )1‬באיזה קצה של הנגד המשתנה‪ a ,‬או ‪ ,b‬נמצאת הגררה כאשר הוריית מד הזרם הינה ‪?0‬‬
‫(‪ 1 1/3‬נקודות)‬ ‫נמק‪.‬‬
‫(‪ )2‬חשב מהי הוריית מד הזרם‪ ,‬כאשר הגררה ‪ c‬נוגעת בקצה השני של הנגד המשתנה‪ .‬רשום‬
‫(‪ 6‬נקודות)‬ ‫תשובתך בדיוק של ‪ 3‬ספרות משמעותיות‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫שאלה מס' ‪4‬‬

‫פרוטון נע בתוך שדה מגנטי אחיד שעוצמתו ‪ .0.1T‬גודלה של המהירות ההתחלתית של הפרוטון‬
‫‪m‬‬
‫‪ v0  2.5 105‬וכיוונה ‪ 90o‬ביחס לקווי השדה‪ ,‬כמתואר באיור‪.‬‬ ‫היא‬
‫‪s‬‬

‫‪B‬‬

‫‪‬‬
‫‪v0‬‬

‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫א‪ )1( .‬מהו כיוון הכוח המגנטי הפועל על הפרוטון? הסבר‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫(‪ )2‬הסבר מדוע תנועת הפרוטון בשדה תהיה מעגלית קצובה‪.‬‬
‫(‪ 6‬נקודות)‬ ‫ב‪ .‬חשב את רדיוס המסלול ואת זמן המחזור של התנועה‪.‬‬

‫פרוטון אחר נכנס לאותו שדה מגנטי במהירות שגודלה ‪ 2v0‬וכיוונה יוצר ‪ 30o‬עם כיוון השדה‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫ג‪ )1( .‬מה תהיה צורת המסלול של פרוטון זה? נמק‪.‬‬
‫(‪ ) 2‬האם רדיוס המסלול וזמן המחזור של פרוטון זה שונים מאלה שחישבת בסעיף ב עבור‬
‫(‪ 1 1/3‬נקודות)‬ ‫הפרוטון הראשון? נמק‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫(‪ )3‬האם האנרגיה הקינטית של פרוטון זה נשמרת במהלך תנועתו? נמק‪.‬‬
‫ד‪ .‬מחליפים את הפרוטון השני באלקטרון‪ ,‬הנכנס לשדה באותה מהירות ‪ 2v0‬ובאותו כיוון כמו‬
‫הפרוטון השני‪ .‬רשום את כל ההבדלים בין מסלול האלקטרון בשדה המגנטי לבין המסלול של‬
‫(‪ 8‬נקודות)‬ ‫הפרוטון השני‪ .‬נמק‪.‬‬
‫ה‪ .‬עתה מחליפים את האלקטרון בנויטרון שמהירותו זהה‪ .‬הסבר במה שונה מסלול הנויטרון‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫בשדה המגנטי ממסלולם של שני החלקיקים האחרים‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫שאלה מס' ‪1‬‬
‫קבוצת תלמידים קיבלה משימה למצוא בדרך נסיונית את מספר הליפופים‪ ,N ,‬של סליל ארוך‬
‫(סילונית) שאורכו ‪ ,L=40cm‬ומשקלו ‪ .w‬התלמידים תכננו ניסוי באמצעות מערכת המתוארת‬
‫באיור‪.‬‬
‫במערכת הניסוי הסליל מונח על מד‪-‬כוח והוא מחובר למקור מתח כך‪ ,‬שעוצמת הזרם‪ , I1 ,‬דרך‬
‫הסליל ניתנת לשינוי‪ .‬בנוסף לסליל‪ ,‬המערכת מכילה תייל ‪ KPQS‬מכופף בצורת "‪ "U‬במישור‬
‫אופקי ודרכו הוזרם זרם מ‪ K -‬ל‪ S -‬בעוצמה קבועה ‪ .I2=4A‬אורך הקטע ‪ PQ‬הוא ‪.d = 4cm‬‬
‫לצורך הניסוי מכניסים את התייל ‪ KPQS‬אופקית לתוך הסליל ומקבעים אותו‪ ,‬כך שהצלע ‪PQ‬‬
‫נמצאת במרכז הסליל והתיל אינו נוגע בסליל‪ .‬במצב זה‪ ,‬הגדלת עוצמת זרם ‪ I1‬דרך ליפוף הסליל‬
‫גורמת להגדלת הערך הנמדד על ידי מד הכוח‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪I1‬‬

‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪I2‬‬ ‫‪K‬‬
‫‪d‬‬
‫‪Q‬‬ ‫‪S‬‬

‫מד כוח‬

‫א‪ .‬הסבר מדוע בחישוב הכוח המגנטי אין צורך להתחשב בצלעות ‪ KP‬ו‪ QS -‬של התיל המכופף‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫(‪ 7 1/3‬נקודות)‬ ‫ב‪ )1( .‬מהו כייוון השדה המגנטי בסליל? נמק‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫(‪ )2‬האם כיוון הזרם‪ I1‬בסליל הוא מ‪ C -‬ל‪ D -‬או מ‪ D -‬ל‪ ?C -‬נמק‪.‬‬
‫ג‪ .‬רשום ביטוי פרמטרי‪ ,‬המבטא את הוריית מד הכוח‪ ,F ,‬באמצעות‪.L , 0 ,d , I 2 , I1 ,N ,w :‬‬
‫(‪ 6‬נקודות)‬
‫להלן נתונים שנמדדו בניסוי במערכת המתוארת‪:‬‬

‫)‪I1(A‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪3‬‬

‫)‪ F (10-3N‬הוריית מד הכוח‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪4.2‬‬

‫(‪ 1‬נקודות)‬ ‫ד‪ .‬שרטט גרף של תלות הוריית מד הכוח בעוצמת זרם הסליל‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫ה‪ )1( .‬חשב את שיפוע הגרף‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫(‪ )2‬חשב‪ ,‬באמצעות הגרף ובדיוק הטוב ביותר האפשרי את מספר הליפופים‪.N ,‬‬

‫‪8‬‬
 ‫מתכונת חשמל ‪0212‬‬
‫תשובות‬
‫‪ .1‬א‪vB=1.19 107 m/s .‬‬
‫ב‪VCB=-300V .‬‬
‫ג‪a=7.50 1013 m/s2 .‬‬
‫ד‪ .‬תגדל כי גדלה עוצמת השדה החשמלי (‪ ,)E=V/d‬גדל הכוח הפועל על אלקטרון‪,‬‬
‫גדלה תאוצתו של אלקטרון‪ ,‬גדל הרכיב האנכי של המהירות ביציאה מהשדה‬
‫(הזמן עד ליציאה לא משתנה)‪.‬‬
‫ה‪ .‬הגרף ד‬

‫‪0A‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪ .0‬א‪)1( .‬‬
‫‪h1  h2‬‬
‫) ‪q(h1  h 2‬‬
‫‪V‬‬ ‫(‪)0‬‬
‫‪0 A‬‬

‫‪q2h2‬‬
‫‪W‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪2 0 A‬‬

‫‪C  0.65nF‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫‪ .3‬א‪60 ohm , 12.2V )1( .‬‬

‫(‪6V )0‬‬
‫ב‪ )1( .‬תקטן‪ ,‬כי ‪ RT‬קטנה‪ IT ,‬גדל‪.‬‬
‫(‪ )0‬יגדל‪ ,‬כי ‪ Vcb‬גדל עקב הגדלת ‪IT‬‬
‫ג‪ )1( .‬בקצה ‪a‬‬
‫(‪0.197A )0‬‬
‫‪ .4‬א‪ )1( .‬החוצה מהדף‬
‫(‪ )0‬כי בכל נקודה הכוח המגנטי מאונך למהירות והמהירות ההתחלתית‬
‫מאונכת לכיוון השדה‪.‬‬
‫ב‪T  6.55  107 s , r=2.6 cm .‬‬
‫ג‪ )1( .‬בורגי‬
‫(‪ )0‬לא משתנים‪ ,‬כי רכיב המהירות המאנך לכיוון השדה הוא ‪.v0‬‬
‫(‪ )3‬נשמרת‪ ,‬כי עבודת הכוח המגנטי אפס (הכוח מאונך למהירות)‬
‫‪1‬‬
 ‫ד‪ – .‬סיבוב הבורג בכיוון הפוך‬
‫‪ -‬רדיוס קטן‬
‫‪ -‬זמן המחזור קטן‬
‫‪ -‬הפסיעה קטנה‬
‫ה‪ .‬תנועה לאורך קו ישר‬
‫‪ .5‬א‪ .‬כי על צלעות אלה לא פועל כוח מגנטי מאחר שהן מקבילות לשדה‪.‬‬
‫ב‪ )1( .‬ימינה‬
‫(‪ )0‬מ‪ D -‬ל‪C -‬‬
‫‪0 NdI 2‬‬
‫‪F‬‬ ‫ג‪ I1  w .‬‬
‫‪L‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪4.5‬‬ ‫‪F = 0.9I + 1.46‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3‬‬
‫)‪F(10^-3 N‬‬

‫‪2.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3.5‬‬
‫)‪I1(A‬‬

‫‪N‬‬
‫‪0.9 10 3‬‬ ‫ה‪)1( .‬‬
‫‪A‬‬
‫(‪ 1790 )0‬כריכות‬

‫‪0‬‬