‫אלקטרוסטטיקה ‪-‬סיכום‬

‫‪ .1‬מטען חשמלי‬
‫‪-19‬‬
‫מאפיין מצב החישמול של הגופים ‪ N) q=N·e‬מספר האלקטרונים המועברים ‪ e ,‬מטען היסוד ‪(e=1.6·10 C :‬‬
‫‪L‬במערכת חשמלית מבודדת המטען נשמר ‪q1+q2+···+qn=ct :‬‬
‫‪ L‬המטען לא יכול לקבל כל הערכים אלא רק מספר שלם של מטען היסוד )תכונה קוונטית(‬

‫‪F21‬‬ ‫‪F12‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪ .2‬כוח חשמלי –חוק קולון )‪(Coulomb‬‬
‫‪q1‬‬ ‫‪q2‬‬ ‫בין שני מטענים נקודתיים יש כוח משיכה או דחיה‬
‫לפי חוק קולון ‪:‬‬
‫‪k ⋅ q1 ⋅ q 2‬‬
‫)‪(1‬‬ ‫= ‪F12 = F21 = F‬‬ ‫קבוע היחס =‪, k‬מתיחס לסביבת המטענים‬
‫‪r2‬‬ ‫א‪.‬אוויר או ריק‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪Nm 2‬‬
‫=‪k‬‬ ‫‪= 9 ⋅ 10 9‬‬
‫‪4πε o‬‬ ‫‪C2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪9 ⋅ 10 9 Nm 2‬‬
‫= ‪ εr , k‬דיאלקטריות של החומר הנמצאת בטבלאות)‪ εr=1‬לאוויר וקיר (‬ ‫=‬ ‫ב‪.‬חומר אחר ‪:‬‬
‫‪4πε o ε r‬‬ ‫‪εr‬‬ ‫‪C2‬‬
‫‪ L‬הערה לחישוב הכוח ‪ :‬הכוח יחושב בערך מוחלט ‪ ,‬סימן המטענים חשובים לכיוון הכוח‪ .‬רק היטל של כוח הוא אלגברי!‬
‫‪ L‬כאשר על מטען נקודתי ‪ qo‬פועלים ‪ n‬מטענים נקודתיים אחרים יושם עקרון של סופרפוזיציה ‪ ,‬וצריך לחשב את שקול הכוחות‬
‫)גודל וכיוון(‬
‫⎧‬ ‫⎫‬
‫⎪ ‪⎪ Fx = F1x + F2 x + ⋅ ⋅ ⋅ + Fnx‬‬
‫⎪‬ ‫⎪‬ ‫‪G G G‬‬ ‫‪G‬‬
‫⎪‬ ‫⎪‬
‫‪⎨ Fy = F1 y + F2 y + ⋅ ⋅ ⋅ + Fny ⎬ , F = F1 + F2 + ⋅ ⋅ ⋅ + Fn‬‬
‫⎪‬ ‫⎪‬
‫⎪ ‪⎪ F = F 2 + F 2 , tan α = Fy‬‬
‫⎩⎪‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬
‫⎭⎪ ‪Fx‬‬
‫‪ .3‬השדה החשמלי ‪ -‬צורת הקייום של החומר‬
‫‪E‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪E‬‬ ‫א‪ .‬עצמת השדה החשמלי‬
‫‪+q‬‬ ‫‪+qo‬‬
‫‪G‬‬
‫‪G F‬‬
‫)‪(2‬‬ ‫=‪E‬‬ ‫עוצמת השדה החשמלי היא ווקטור המוגדר ככוח הפועל על יחידת מטען‪.‬‬
‫‪qo‬‬ ‫⎤ ‪⎡N⎤ ⎡V‬‬
‫יחידות מידה ‪⎢ C ⎥ = ⎢ m ⎥ :‬‬
‫⎦ ⎣ ⎦ ⎣‬
‫‪kq‬‬ ‫‪:‬‬
‫)‪(4‬‬ ‫=‪E‬‬ ‫ מטען נקודתי‬
‫‪r2‬‬
‫השדה הנוצר עלידי ‪ n‬מטענים נקודתיים בנקודה כל שהיא בחלל הוא סכום ווקטורי‪:‬‬
‫⎧‬ ‫⎫‬
‫⎪ ‪⎪ Ex = E1x + E2 x + ⋅⋅⋅ + Enx‬‬
‫⎪‬ ‫⎪‬ ‫‪G G G‬‬ ‫‪G‬‬
‫⎪‬ ‫⎪‬
‫‪⎨ E y = E1 y + E2 y + ⋅⋅⋅ + Eny ⎬ , E = E1 + E 2 + ⋅⋅⋅ + E n‬‬
‫⎪‬ ‫⎪‬
‫⎪ ‪⎪ E = E 2 + E 2 , tan α = E y‬‬
‫⎩⎪‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬
‫⎪⎭ ‪Ex‬‬
‫הערה ‪:‬‬
‫( גודל ווקטור השדה והכוח תמיד חיובי ולכן יש לקחת את המטען בערכו המוחלט‬
 ‫⎤ ‪Δq ⎡ C‬‬ ‫‪σ‬‬
‫= ‪(σ‬‬ ‫) ‪ = σ‬צפיפות שטחית המטען ;‬ ‫=‪E‬‬ ‫ לוח אינסופי טעון באופן אחיד‬
‫⎦⎥ ‪ΔS ⎢⎣ m 2‬‬ ‫‪2ε 0‬‬

‫‪σ‬‬
‫=‪E‬‬ ‫ בין שני לוחות מקבילים טעונים באופן אחיד )‪(-σ,+σ‬‬
‫‪ε0‬‬

‫⎤ ‪Δq ⎡ C‬‬
‫‪E‬‬

‫= ‪σ‬‬ ‫כדור מוליך טעון בצפיפות שטחית ‪ = σ‬צפיפות שטחית המטען ;‬

‫⎦⎥ ‪ΔS ⎢⎣ m 2‬‬
‫כאשר ‪) r < R‬בתוך הכדור( ‪E=0 :‬‬
‫‪kq‬‬
‫כאשר ‪) r=R‬על פני הכדור( ‪E = 2 :‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪kq‬‬
‫כאשר ‪) r > R‬מחוץ לכדור( ‪ E = 2 :‬כילו כל המטען מרוכז במרכז הכדור‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫פוטנציאל חשמלי ‪VA‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ הפוטנציאל בנקודה ‪ A‬הנמצאת במרחק ‪ r‬מגוף טעון שווה לעבודה המתבצעת ע''י השדה החשמלי להזזת‬
‫יחידת מטען מנקודה ‪ A‬לאינסוף‪.‬‬
‫ הפוטנציאל בנקודה ‪ A‬הנמצאת במרחק ‪ r‬מגוף טעון שווה לעבודה הדרושה להביא יחידת מטען מאינסוף‬
‫)איפה הכוח החשמלי הוא אפס( דרך השדה עד לאותה נקודה‪.‬‬
‫ הפוטנציאל בנקודה ‪ A‬שווה לאנרגיה פוטנציאלית החשמלית של יחידת מטען נק' הניצבת באותה נקודה‪.‬‬

‫‪WA→∞ U A‬‬
‫)‪(5‬‬
‫= ‪VA‬‬ ‫=‬
‫‪qo‬‬ ‫‪qo‬‬ ‫‪J‬‬
‫יחידת מידה ‪[V ] = = Volt :‬‬
‫‪C‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫( הפוטנציאל הוא גודל סקלרי‪.‬‬
‫( משטחים שווי‪-‬פוטנציאל הם המקום הגיאומטרי של כל הנקודות בעלות אותו פוטנציאל‪.‬‬
‫( משטחים שווי‪-‬פוטנציאל הם תמיד מאונכים לקווי‪-‬שדה וקו השדה מכוון תמיד מפוטנציאל גבוה לפוטנציאל נמוך‪.‬‬
‫( במרחק אינסופי ‪ ,‬הפוטנציאל הוא אפס ‪ .‬כל קשר לאדמה )הנחשבת כמוליך אינסוםי( מכונה הארקה‬
‫( פוטנציאל של מטען חיובי ‪ ,‬הוא חיובי‪ ,‬ופוטנציאל של מטען שלילי ‪ ,‬הוא שלילי‪.‬כאשר בסביבת הנקודה קייםים הרבה מטענים‬
‫הפוטנציאל הוא סכום אלגברי של הפטנציאלים ‪VA=V1+V2+···+Vn.‬‬
‫( הביטוי ‪ W=qoVAB‬הוא גם עבודה להזזת מטען ‪ qo‬בין שתי נקודות של השדה ובמקרה זה ‪ V‬מבטא את הפרש הפוטנציאלים‬
‫בין אותן נקודות)או את המתח החשמלי בין נקודות אלו(‬
‫חיצונית‪WAB= -‬שדה‬ ‫( ‪WAB‬‬
‫‪VAB = VA − VB‬‬ ‫‪:VAB‬‬ ‫מתח חשמלי‬

‫( ‪WAB‬‬
‫)‪(6‬‬ ‫= ‪VA − VB = VAB‬‬ ‫שדה‬
‫ם‪q‬‬
‫‪WBA‬‬
‫‪V‬‬ ‫= ‪VB − VA = VBA‬‬ ‫חיצונית‬
‫‪qo‬‬
‫‪kq‬‬ ‫נוסחאות‬
‫)‪(7‬‬ ‫= ‪VA‬‬ ‫ פוטנציאל של גוף נקודתי‬
‫‪rA‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪r‬‬
‫ פוטנציאל של כדור מוליך‪:‬‬
‫‪kq‬‬
‫= ‪VIN‬‬ ‫כאשר ‪) r < R‬בתוך הכדור( ‪:‬‬
‫‪R‬‬
 ‫‪kq‬‬
‫= ‪V‬‬ ‫כאשר ‪) r=R‬על פני הכדור( ‪:‬‬
‫‪R‬‬
‫‪kq‬‬
‫= ‪ Vout‬כאילו כל המטען מרוכז במרכז הכדור‪.‬‬ ‫כאשר ‪) r > R‬מחוץ לכדור( ‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫ פוטנציאלים של מטענים אחרים יחושבו לפי ההגדרה )‪ (6),(5‬או ממנה אפשר להגיע לקשר‪:‬‬
‫‪B G‬‬
‫‪G‬‬
‫‪VAB = VA − VB = ∫ E ⋅ dr‬‬
‫)‪ (8‬כלומר עוצמת השדה= ‪ -‬נגזרת של פותנציאל‬ ‫‪A‬‬
‫‪B G‬‬
‫‪G‬‬
‫‪VBA = VB − VA = − ∫ E ⋅ dr‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A‬‬
‫)‪(9‬‬ ‫‪VAB=E·d‬‬ ‫למשל כאשר השדה הוא אחיד )בין שני לוחות( ‪ ,‬מתח ‪:‬‬

‫הערה‬
‫( בבעיות של חלקיקים טעונים בתוך שדה אחיד צריך לעבוד עם חוק שני של ניוטון בשני הצירים‬
‫)כמו בזריקה בשדה הכבידה(‪,‬או עם משפט עבודה אנרגיה‬
‫‪V‬‬
‫)אנרגיה פוטנציאלית של חלקיק טעון –‪ – qo‬היא ‪( U = q0V‬‬
‫( בחיבור כדורים מוליכים המטען נשמר ועובר עד לשיוויון פוטנציאלים‪.‬‬

‫‪d‬‬ ‫'‪qa + qb = qa' + qb‬‬

‫'‪kqa' kqb‬‬
‫=‬
‫‪Ra‬‬ ‫‪Rb‬‬

‫‪b‬‬
‫‪a‬‬

‫קבל‪ -‬קיבול‬
‫קבל הוא רכיב חשמלי שתפיקידו לאגור מטען חשמלי)אנרגיה חשמלית ( ולפרוק אותו‪ .‬ככלל ‪,‬הקבל בנוי משני מוליכים‬
‫)הקרויים" הדקי הקבל "( המופרדים על ידי מבודד ‪.‬כאשר הקבל" טעון ‪",‬על שני ההדקים שלו יש מטען השווה בגודלו‬
‫‪+Q‬‬ ‫‪-Q‬‬ ‫והפוך בסימנו ‪,‬כך שבין ההדקים נוצר שדה חשמלי‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪E‬‬ ‫קיבול הקבל מוגדר ככמות המטען הנאגרת ליחידת מתח‪.‬‬
‫‪d‬‬
‫‪  .‬‬ ‫יחידות מידה פראד‪1 .‬‬
‫‪V‬‬
‫‪VAB‬‬ ‫‪  E‬‬ ‫השדה החשמלי בתוך שדה לוחות הוא שדה אחיד שכיוונו מפלוס למינוס‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫=‪C‬‬
‫‪Q‬‬
‫=‬
‫‪Rr‬‬
‫קבל כדורי‬ ‫‪.C‬‬ ‫תלות קיבול קבל לוחות במימדים‪:‬‬
‫) ‪VA − VB k ( R − r‬‬
‫‪CV 2‬‬
‫=‪U‬‬ ‫אנרגיה פוטנציאלית בקבל‬
‫‪2‬‬
‫‪C1C2‬‬
‫= ‪CT‬‬ ‫חיבור קבלים בטור )מטען שווה ‪ ,Q1=Q2=Q‬מתח מתחלק ‪V1+V2=V‬‬
‫‪C1 + C2‬‬
‫‪CT = C1 + C2‬‬ ‫חיבור קבלים במקביל )מתח שווה‪ ,V2=V= V1‬מטען מתחלק ‪Q1+Q2=Q‬‬
‫שינוים בקבלים‪.1 :‬אם השינוי מתבצע כשמקור המתח מחובר לקבל ‪,‬המתח ישאר קבוע ‪.‬העבודה שהושקעה בשינוי‬
‫תחושב על פי שינוי באנרגיה‪.‬‬
‫‪ .2‬אם השינוי מתבצע כשמקור המתח מנותק מקבל ‪,‬המטען יישאר קבוע‪ .‬העבודה שהושקעה בשינוי תחושב על פי שינוי‬
‫באנרגיה‪   .‬‬
 ‫‪1‬‬

‫מעגלי זרם ישר‬

‫• הזרם החשמלי‪ -‬הוא תנועת המטענים ) אלקטרונים ( לאורך מוליך‪.‬‬
‫• עוצמת הזרם‪ -‬היא כמות המטען העוברת דרך המוליך ביחידת זמן‪.‬‬

‫‪[ I ] = C /s = A‬‬ ‫‪I = dq /dt‬‬

‫‪18‬‬ ‫‪-19‬‬
‫^ מטען האלקטרון ) קבוע אוניברסאלי ( ‪ ,e = - 1.6·10 C:‬לכן תנועה של ‪ 6.24·10‬אלקטרונים בשניה ‪ ,‬נותנת זרם של‬
‫‪.1 A‬‬
‫^ מפני שמטען האלקטרונים הוא שלילי ‪ ,‬כיוון הסחיפה ) האמיתי ( של האלקטרונים הוא הפוך לכיוון המוסכם של הזרם‪.‬‬
‫כיוון הסחיפה של האלקטרונים‬

‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬

‫כיוו הזר ) המוסכ (‬

‫האלקטרונים נעים מהקצה השלילי של התיל או הנגד לקצהו החיובי ‪ ,‬אבל הכיוון המוסכם של הזרם הוא הפוך‬
‫) מ‪ -‬פלוס ל‪ -‬מינוס ( ‪.‬‬
‫במוליכים ‪ ,‬המטענים החופשיים הם האלקטרונים‪ .‬אם נסמן ‪:‬‬
‫• מטען האלקטרון = ‪e‬‬
‫• צפיפות האלקטרונים ‪ ) n = N / V ; n‬מספר האלקטרונים ‪ N‬ליחידת הנפח ‪(V‬‬
‫• מהירות ממוצעת של האלקטרונים = ‪v‬‬
‫• שטח החתך של המוליך = ‪A‬‬
‫‪I = dQ /dt = n·e·v·A‬‬ ‫⇐ הזרם החשמלי במוליך ‪:‬‬
‫ההתנגדות ‪ .‬מוליך הוא בעל התנגדות חשמלית כאשר בזמן שעובר דרכו זרם ‪,‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫חלק מהאנרגיה הופכת לחום‬
‫) אנרגיה פנימית ( ‪.‬‬
‫‪R=V/I‬‬ ‫חוק אוהם ‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪V‬‬ ‫מוליך מציית לחוק אוהם רק אם ההתנגדות אינה תלויה בטמפרטורה‪.‬‬
‫בעזרת המעגל המתואר בתרשים ‪ ,‬אפשר לחקור את הקשר בין ‪ V‬ל‪. I -‬‬
‫‪R‬‬
‫בהמשך ‪ ,‬שלושה גרפים שהתקבלו לגבי שלושה רכיבים שונים ‪:‬‬

‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪I‬‬

‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬

‫‪V‬‬
‫נורת להט ‪ .‬ההתנגדות גדלה דיודה ‪ :‬ההתנגדות גדולה מאוד בכיוו אחד‬ ‫תיל מולי בטמפרטורה‬
‫והרבה יותר קטנה בכיוו הנגדי של הזר ‪.‬‬ ‫ע עליית הטמפרטורה‪.‬‬ ‫קבועה‬
‫המת‬ ‫•‬
‫ח השלילי בגרפים – פירושו ‪ ,‬הפיכת החיבור למקור המתח‪.‬‬
‫ההתנגדות‪ ,‬היא השיפוע של הגרף‪.‬‬ ‫•‬
‫‪A‬‬
‫הפרמטרים הקובעים את ההתנגדות ‪.‬‬
‫‪L‬‬ ‫) א ( ‪ .‬פרמטרים גיאומטריים ‪.‬‬
‫‪L‬‬ ‫⋅‪R = ρ‬‬ ‫‪, [ρ ] = Ω ⋅ m‬‬ ‫‪ = L‬אורך התיל‬
‫‪A‬‬
‫‪ = A‬שטח החתך שלו‬
‫‪ = ρ‬ההתנגדות הסגולית ) תלויה בסוג החומר שממנו התיל עשוי(‬
 ‫‪2‬‬
‫) ב ( ‪ .‬גורם הטמפרטורה‪ .‬מוצק מוליך מורכב מאטומים‪ .‬הזרם החשמלי העובר דרכו הוא תנועת אלקטרונים בין האטומים‬
‫של המוליך‪.‬‬
‫* מתכת ‪ .‬בין האלקטרונים הזורמים בתוך מוליך מתכתי לבין האטומים שלו יש התנגשויות לא – אלסטיות‪ ,‬וזה הגורם להתנגדות‪ .‬חלק‬
‫מהאנרגיה‪ ,‬הופכת לאנרגיה פנימית ) הטמפרטורה עולה (‪ .‬פירוש עליית הטמפרטורה – המהירות הממוצעת של האטומים גדלה ‪ ,‬לכן מספר‬
‫) ‪R = R0 ( 1 + α·∆t‬‬ ‫ההתנגשויות גדלה גם כלומר ההתנגדות גדלה‪.‬‬
‫* חצי – מוליך ‪ .‬כאשר הטמפרטורה נמוכה‪ ,‬האלקטרונים של חצי – המוליך קשורים חזק לגרעיני האטום ‪ ,‬אבל ככל שהטמפרטורה‬
‫עולה ‪ ,‬יותר ויותר משתחררים ומצטרפים לזרם החשמלי ‪ ,‬לכן ההתנגדות קטנה ) הצטרפות האלקטרונים לזרם היא יותר משמעותית‬
‫מהבלימה עקב הגדלת מהירות התנודה של האטומים (‪.‬‬
‫בסביבות ‪100° - 150° C‬ישנה " התמוטטות " וההתנגדות יורדת בצורה דרסטית ‪ ) .‬זאת הסיבה שחצי‪ -‬המוליכים מתקלקלים במקרה‬
‫של התחממות ( ‪.‬‬
‫התנגדות‬
‫מוליך‬

‫חצי ‪ -‬מוליך‬

‫טמפרטורה‬

‫* על – מוליך ‪ .‬כאשר מתכות מסוימות נמצאות בטמפרטורות קרובות ל ‪ , 0° K -‬ההתנגדות שלהם אפסית ) מוליכות – על ( ‪ .‬אין‬
‫אינטראקציות בין האלקטרונים החופשיים לבין האטומים של המתכת‪ ) .‬התופעה מוסברת ע"י המכניקה הקוואנטית (‪.‬‬

‫‪I‬‬
‫‪R1‬‬ ‫‪R2‬‬ ‫‪R3‬‬ ‫חיבור נגדים‬
‫‪I‬‬
‫) א ( ‪ .‬בטור‪.‬‬

‫…‪RT = R1 + R2 + R3 +‬‬ ‫הזרם משותף !‬

‫‪R1‬‬ ‫) ב ( ‪ .‬במקביל‪.‬‬

‫‪R2‬‬

‫‪R3‬‬

‫…‪1 / RT = 1 / R1 + 1 / R2 + 1 / R3 +‬‬ ‫המתח משותף !!‬

‫עבודה ואנרגיה‬

‫‪P = V·I = R·I² = V² / R‬‬ ‫ההספק ‪P :‬‬

‫ההספק של רכיב חשמלי שווה לאנרגיה שרכיב זה צורך ביחידת זמן ‪.‬‬

‫‪[ P ] = Watt‬‬ ‫‪P=∆W/∆t‬‬

‫‪W=E = P · t‬‬ ‫‪t:‬‬ ‫האנרגיה ‪ E :‬שצורך רכיב חשמלי בזמן‬

‫‪[E]=J‬‬ ‫‪E=VIt‬‬
‫נצילות =אנרגיה )הספק(ליתרת המעגל‬
‫אנרגיה )הספק( המקורות‬
‫הערה‪ :‬כאשר אנרגיה חשמלית הומרה לחום שמעלה טמפרטורה של גוף ‪, c) Q=mc ∆ T‬חום סגולי של הגוף(‬
 ‫‪3‬‬

‫חוקי קירכהוף‬

‫‪Σ I=0‬‬ ‫* חוק הצומת ) חוק שימור המטען ( ‪.‬‬

‫‪Σ‬‬ ‫‪ε =ΣIR‬‬ ‫* חוק הלולאה ) עניבה ( ‪ ) .‬משפט עבודה – אנרגיה ( ‪:‬‬

‫כ‪.‬א‪.‬מ‪ , .‬מתח הדקים והתנגדות פנימית ‪.‬‬

‫‪ = V‬מתח הדקים – העבודה הדרושה להעביר יחידת מטען מההדק החיובי של הסוללה עד להדק השלילי דרך המעגל החיצוני ‪.‬‬
‫‪ = u‬מפל מתח פנימי – העבודה הדרושה להעביר יחידת מטען מההדק השלילי עד להדק החיובי של הסוללה ) בתוך הסוללה ( ‪.‬‬

‫‪ = r‬ההתנגדות הפנימית של הסוללה ‪.‬‬

‫= הכוח האלקטרו‪ -‬מניע – העבודה הדרושה להעביר יחידת מטען מההדק החיובי של הסוללה ‪ ,‬בחזרה אליו ) דרך כל המעגל ( ‪.‬‬ ‫‪ε‬‬

‫‪r‬‬

‫‪R‬‬

‫=‪I‬‬ ‫)‪ε / (R+r‬‬ ‫⇐‬ ‫‪ε=IR+Ir‬‬ ‫⇐‬ ‫‪ε =V+u‬‬

‫)‪V(V‬‬

‫‪ε=V+I·r‬‬
‫‪V = - r ·I + ε‬‬

‫)‪I(A‬‬

‫‪ε‬‬ ‫בגרף המתואר ‪ :‬השיפוע = ‪ ; r‬נקודת החיתוך עם הציר האנכי =‬

‫‪ε·I=V·I+I²·r‬‬ ‫⇐‬ ‫‪ε = V + I ·r‬‬

‫‪ = · I‬ההספק המשוחרר ע"י תגובה כימית ) בתוך הסוללה ( ‪.‬‬ ‫‪ε‬‬
‫‪ = V · I‬ההספק הנמסר למעגל החיצוני ‪.‬‬
‫‪ = I ² r‬ההספק המבוזבז בתוך הסוללה ‪.‬‬
‫הספק מקסימלי מתקבל ממקור הכא"מ כאשר ההתנגדות הפנימית שלו שווה להתנגדות החיצונית השקןלה ‪. r = R :‬‬
‫חיבור מספר מקורות‬

‫‪ε ε ε ε‬‬
‫‪= 1+ 2+ 3‬‬ ‫בטור‬ ‫•‬
‫‪r = r1 + r2 + r3‬‬
 ‫‪4‬‬
‫‪rt = n · r‬‬ ‫‪, εT = n ε‬‬ ‫כאשר המקורות זהים ‪:‬‬

‫במקביל‬ ‫•‬
‫‪rt= r / n‬‬ ‫‪, εT = ε‬‬ ‫המקורות זהים ‪:‬‬

‫מכשירי מדידה‬
‫‪I‬‬ ‫‪R‬‬
‫) א ( ‪ .‬מדידת זרם – האמפרמטר ‪.‬‬
‫‪A‬‬

‫* מחובר בטור לנגד שדרכו רוצים למדוד את הזרם‪.‬‬

‫* לאמפרמטר אידיאלי‪ -‬התנגדות פנימית אפסית ‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫) ב ( ‪ .‬מדידת מתח ‪ -‬הוולטמטר ‪.‬‬

‫‪R‬‬ ‫* מחובר במקביל לנגד שרוצים למדוד את ממתח ‪.‬‬

‫* לוולטמטר אידיאלי – התנגדות פנימית אינסופית ‪.‬‬

‫שמודד גם את עוצמת הזרם)חיבור טורי( וגם את המתח )חיבור מקביל( שהתנגדותו פנימית‬ ‫‪G‬‬ ‫הערה‪ :‬קיים מכשיר הנקרא גלוונומטר‬
‫אינה זניחה‪.‬‬
‫‪G‬‬ ‫‪RS‬‬
‫‪G‬‬

‫‪RS‬‬
‫‪R‬‬
‫‪R‬‬
‫הפיכת גלוונומטר לאמפרמטר‬ ‫הפיכת גלוונומטר לוולטמטר‬

‫‪I‬‬
‫‪IR = IA‬‬ ‫) ג ( ‪ .‬מדידה בו‪-‬זמנית של מתח וזרם ‪.‬‬
‫‪A‬‬

‫‪ #‬במצב זה‪ ,‬הוולטמטר לא מודד את ‪VR‬‬

‫‪V‬‬
‫‪IV‬‬ ‫) הוא מודד את ‪. ( VR + VA‬‬

‫‪V‬‬

‫‪R‬‬ ‫‪ #‬במצב זה ‪ ,‬האמפרמטר לא מודד‬

‫‪A‬‬
‫את ‪ ) IR‬הוא מודד את ‪. ( IR + IV‬‬

‫הרחבת תחום המדידה של מכשיר‬

‫‪A‬‬ ‫) א ( ‪ .‬אמפרמטר ‪.‬‬

‫‪IA = I – IS‬‬
‫‪ = IA‬הזרם באמפרמטר ‪.‬‬
‫‪RS‬‬
‫‪ = I‬הזרם בנמדד ‪.‬‬
‫‪ = IS‬הזרם במיצר‪.‬‬

‫] ‪I = IA [ 1 + RA/RS‬‬
‫‪ =n ) RS = RA / n‬יחס הגדלת תחום המדידה ( ‪.‬‬ ‫‪ , RS ‹ ‹ RA‬עובר רוב הזרם דרך המיצר ‪ .‬ניתן להוכיח ‪:‬‬ ‫כאשר‬
 ‫‪5‬‬

‫) ב ( ‪ .‬וולטמטר‪.‬‬

‫‪VV = VR – VS‬‬

‫‪ = VV‬המתח על הוולטמטר‪.‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪RV‬‬
‫‪ =V‬המתח הנמדד ‪.‬‬
‫‪ =VS‬המתח על הנגד הנוסף ‪.‬‬

‫] ‪V = IV [ RV + RS‬‬
‫‪ = n ) RM = n RV‬יחס הגדלת תחום המדידה ( ‪.‬‬ ‫‪ , RM › › RV‬ניתן להוכיח ‪:‬‬ ‫כאשר‬

‫חיבור של נגד משתנה ‪.‬‬

‫) א ( ‪ .‬חיבור ריאוסטטי ‪.‬‬

‫‪Vin‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪R‬‬ ‫בסוג זה של חיבור ‪ ,‬אפשר לשלוט על הערך‬

‫של ‪ ) R‬ככל שהמרחק ‪ PM‬גדול יותר ‪,‬‬

‫‪M‬‬
‫ההתנגדות תהיה יותר גדולה ( ‪.‬‬

‫) ב ( ‪ .‬חיבור פוטנציומטרי ‪.‬‬

‫‪I‬‬
‫) ‪I = Vin / ( R1 + R2‬‬

‫‪Vin‬‬ ‫‪I R2 = Vout‬‬

‫) ‪Vout / R2 = Vin / ( R1 + R2‬‬
‫‪R1‬‬
‫‪V‬‬

‫‪R2‬‬ ‫‪Vout‬‬ ‫) ‪Vout = Vin · R2 / ( R1 + R2‬‬

‫בסוג זה של חיבור ‪ ,‬אפשר לשלוט על המתח ‪ ) Vout‬מתח היוצא ( ‪ ,‬שהוא קטן יותר מהמתח הנכנס ‪ ) Vin‬שהוא מתח המקור ( ‪.‬‬

‫מעגלי ‪.RC‬‬

‫) א ( ‪ .‬מעגל מיוצב ‪ .‬הוא מעגל המכיל מקור מתח ‪ ,‬נגדים וקבלים ‪ ,‬זמן רב לאחר החיבור ‪ ,‬כאשר כל הקבלים טעונים למקסימום לפי‬
‫תנאי החיבור ‪.‬‬
‫כל קבל כזה הופך לנתק ודרך הנגד שמחובר אליו לא עובר זרם ‪ ,‬ואין עליו הפרש פוטנציאל ) כאילו הוא לא קיים ( ‪.‬‬
‫) ב ( ‪ .‬מעגל בתהליכי טעינה או פריקה ‪ .‬ככל שהקבל נטען ‪ ,‬הוא יוצר מתח נגדי ‪ ,‬ההפוך בכיוונו למתח המקור ‪ ,‬ולכן זרם הטעינה‬
‫הולך וקטן‪.‬‬
‫ככל שהקבל נפרק ) בהעדר מקור מתח ( ‪ ,‬המתח בין לוחיותיו הולך וקטן ‪ ,‬וכך גם הזרם ‪.‬‬

‫‪t‬‬
‫‪−‬‬
‫‪I = I0 ⋅ e‬‬ ‫‪RC‬‬
 ‫שדה מגנטי‬

‫שדה וקטורי הקיים סביב מגנט טבעי ‪ ,‬סביב זרם חשמלי ‪,‬סביב מטען חשמלי הנמצא בתנועה ‪.‬‬
‫עוצמת השדה החשמלי ‪, B‬גודל וקטורי ש כיוונו משיק לקו השדה היוצא מן הקוטב הצפוני ונכנס‬
‫‪F‬‬ ‫לקוטב הדרומי ‪ ,‬וגודלו מוגדר ככוח שמפעיל השדה המגנטי על‬
‫‪B‬‬
‫‪qv‬‬ ‫במטען חיובי ‪ q=1C‬הנע במהירות של יחידת אחת ‪B  F  Nm  T ,‬‬ ‫חלקיק הטעון‬
‫‪q v C ‬‬ ‫‪.‬‬ ‫השדה‬ ‫בניצב לקווי‬
‫‪F‬‬
‫‪s‬‬ ‫יחידת המידה של עוצמת השדה המגנטי היא טסלה )‪T , (Tesla‬‬
‫קיימת יחידה קטנה יותר שהיא ַ ַגאּוס )‪1G=10-4T: (Gauss‬‬
‫כלל היד הימנית כאשר מניחים היד ימין כך שהאצבעות מורות את כיוון ‪ B‬והאגודל‬
‫המהירות ‪.‬כיוון הכוח לורנץ הפעול על החלקיק החיובי יהיה בכיוון ניצב לכף (להשדה)‬
‫‪v‬‬ ‫היד‪,‬ממנה החוצה‪.‬‬
‫‪+q‬‬
‫הערות *קווי השדה לעולם אינם חותחים זה את זה‪.‬‬
‫‪B‬‬ ‫*קווי השדה הם קווים סגורים ‪.‬‬
‫*כוח לורנץ ‪,‬משנה את כיוון התנועה של החלקיק ‪ ,‬אך אינו משנה את גודל‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫המהירות‪.‬‬

‫)‪FL  q  (v  B‬‬ ‫‪F=B·l·v·sinα‬‬

‫השדה המגנטי של זרם חשמלי‬

‫‪I‬‬
‫‪ .1‬תייל אינסופי‬
‫כיוונו נקבע כלל היד ימין(לוטפים את הכריכה כך שהאצבעות מראות כיוון הזרם‬
‫ואז הבוהן‬
‫‪r‬‬
‫מראה צפון ) או לפי כלל הבורג ‪ :‬כאשר מבריגים בורג ‪,‬כיוון התקדמותו ומגמת‬
‫סיבובו‬
‫‪B‬‬ ‫מתייחסים זה לזה כמו כיוון הזרם‬
‫‪I‬‬
‫‪B  μo μr‬‬
‫‪2πr‬‬
‫‪μ o  4  π 10 7 H‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ .2‬לולאה מעגלית‬
‫‪I‬‬
‫‪B  μo  μr ‬‬
‫‪2R‬‬
‫‪NI‬‬
‫‪B  μo  μr ‬‬
‫‪2R‬‬ ‫‪=R‬רדיוס של הלולאה‪.‬‬
‫‪= N‬מס' הכריכות‬

‫‪ .3‬סילונית ארוכה (בתוכה)‬ ‫‪NI‬‬

‫‪B  o  r ‬‬
‫‪B‬‬ ‫הכוח על תייל נושא זרם בשדה מגנטי‬
‫‪l‬‬
‫‪l‬‬ ‫‪F=B·I·l·sinα‬‬ ‫‪F‬‬
‫כלל היד הימנית ‪:‬‬

‫‪I‬‬

‫‪B‬‬
 ‫‪I2‬‬ ‫‪I1‬‬ ‫‪I2‬‬ ‫‪I1‬‬ ‫הכוח בין שני תיילים מקבילים נושאי זרם‬

‫‪F‬‬ ‫‪I1  I 2‬‬

‫‪F12‬‬ ‫‪F21‬‬ ‫‪F12‬‬ ‫‪F21‬‬ ‫‪ o ‬‬
‫‪l‬‬ ‫‪2   d‬‬
‫על פי האיטראקציה בין שני תילים מגדירים את יחידת היסוד ‪:‬אמפר ַא ְממ ֶפפר אחד הוא אותו זרם קבוע ‪,‬אשר בזורמו‬
‫בכל אחד משני מוליכים מקבילים ‪,‬ארוכים לאין סוף ומרוחקיםמטר אחד זה מזה בחלל ריק ‪,‬גורם לכך שכל מוחיך חש כוח של‬
‫‪ 2·10-7 N‬למטר אורך‪.‬‬
‫המומנט על מסגרת בשדה מגנטי ‪M=F·L‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪M=B·I·S·sinα‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪ S=L·d‬שטח המסגרת‬
‫‪F‬‬
‫צורת תנועת החלקיק הטעון בשדה מגנטי‬
‫‪d‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪X X X X X X X X X X X‬‬

‫‪X X X X X X X X X X X‬‬

‫‪X X X X X X X X X X X‬‬
‫*כאשר מטען נכנס במקביל לשדה מגנטי אחיד ‪ α =0‬ואז ‪. F=0‬‬
‫‪0‬‬
‫* כאשר מטען נכנס במאונך לשדה מגנטי אחיד (ראה תרשים) ‪α =90‬‬
‫‪X X X X X X X X XvX X‬‬
‫הכוח ‪ F‬נשאר כל הזמן מאונך למהירותו של החלקיק והחלקיק מבצע‬
‫‪F‬‬
‫תנועה‬
‫‪X X X X F‬‬
‫‪X X X X X X X‬‬
‫מעגלית שרדיוסו חושב לפי ‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫‪X X X X X X X X X X X‬‬
‫; ‪ΣF=mac‬‬
‫‪v2‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪qvB  m‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪2π‬‬
‫‪v=ωR ω  T‬‬ ‫זמן מחזור ‪ T‬ותדירות ‪ f‬התנועה ‪ω=2πf :‬‬

‫‪ * Vy‬כאשר מטען נכנס בזווית ‪ β‬עם השדה ‪ B‬צורת התנועה‬

‫היא בורגית ‪.‬‬

‫בזמן הביצוע של מעגל שלם(‪ ) T‬החלקיק מתקדם צעד‬ ‫‪B‬‬

‫אחד‪.‬‬ ‫‪β‬‬

‫‪v 2y‬‬ ‫‪vx‬‬

‫‪qv y B  m‬‬ ‫המרחק בין הצעדים הוא‪, x=vx·T :‬‬
‫‪R‬‬

‫‪ ‬ספקטרוגרף מסות‬
‫מתקן המשמש למדידת המסה של‬
‫יונים‪ .‬היונים הואצו בשדה חשמלי‬
‫חזק והועברו בפתח ‪ S1‬לבורר ‪.‬‬
‫בבורר שוררים שדה חשמלי ‪E‬‬
‫ושדה מגנטי ‪ B‬הניצבים לכיוון‬
‫התנועה של היונים וגם זה לזה ‪.‬‬
‫אל הפתח ‪ S2‬מגיעים אך ורק‬
‫היונים שמהירויותם מקיימת‬
‫את הקשר‪:‬‬
‫‪E‬‬
‫מסלול‪:‬‬
‫‪v‬‬ ‫את רדיוס של‬
‫‪B‬‬
‫‪mv‬‬
‫‪R‬‬
‫' ‪qB‬‬
 ‫‪ ‬הציקלוטרון‬
‫מכשיר להאצת חלקיקים טעונים ‪.‬המכשיר בנוי‬
‫משני חלקי מתכת חלולים העשויים בצורת‬
‫האות ‪ , D‬והנקראים משום כך “‪. ”Dees‬‬
‫בין שני ה‪ Dees-‬מכניסים מקור של חלקיקים‬
‫טעונים‪.‬‬
‫בין שני ה‪ Dees-‬נוצר שדה חשמלי שכיוונו‬
‫ניתן להחלפה בתדירות ידועה ‪.‬‬
‫בתוך ה‪ Dees-‬השדה החשמלי הוא אפס‬
‫(מוליך)‪.‬‬
‫תדירות ההחלפה של השדה החשמלי היא ‪:‬‬

‫סיבוב ‪ 2  f‬החלפה ‪f‬‬

‫‪qBR cyc‬‬ ‫המהירות המרבי‬
‫‪v max ‬‬
‫‪m‬‬
‫‪2‬‬
‫‪mv‬‬
‫‪ n , Ep=2qU‬מס'‬ ‫; ‪Ek  Ep‬‬ ‫‪max‬‬
‫‪ 2nqU‬‬ ‫בסיבוב אחד עובר המטען פעמיים בשדה ולכן‬
‫‪2‬‬
‫הסיבובים‬

‫‪B‬‬ ‫שטף מגנטי ‪ Φ‬העובר דרך משטח ‪ S‬הוא מכפלת סקלרית בין ‪ B‬לבין שטח ‪S‬‬
‫‪n‬‬ ‫המכוון עלידי הנורמל ‪n‬‬

‫‪Φ  B  S  BScosα‬‬
‫לשטח‬
‫‪α‬‬

‫‪S‬‬ ‫יחידות השטף הן וובר ‪Weber‬‬

‫ל‪ N-‬שטחים הנחתכים עלידי השדה ‪ B‬השטף‬

‫‪Φ=NBScosα‬‬
 ‫כ‪.‬א‪.‬מ‪ .‬מושרה ‪ -‬סיכום‬

‫במוליך הנע)יחסית( בתוך שדה מגנטי כך שהוא "חותך" בתנועתו את קווי השדה המגנטי נוצר כ‪.‬א‪.‬מ מושרה‪.‬‬
‫כאשר המוליך נמצא במנוחה או נע במקביל לקווי השדה לא מושרה בו כ‪.‬א‪.‬מ‪ .‬כאשר‬
‫המוליך הנע הוא חלק ממעגל סגור‪ ,‬זורם במעגל "זרם מושרה"‪.‬‬

‫בהסתמך על כוח לורנץ הפועל על המטענים החופשיים הנמצאים במוליך שאורכו ‪ l‬והנע‬
‫במהירות ┴‪ ,v‬בניצב לשדה מגנטי ‪ , B‬ניתן להוכיח כי הנוסחה לחישוב ה כ‪.‬א‪.‬מ המושרה ‪ ε‬היא ‪:‬‬
‫┴‪ε = B·ll·v‬‬

‫כאשר המוליך מהווה חלק ממעגל סגור שהתנגדותו הכוללת היא ‪ ,R‬זורם בו ורם מושרה‬

‫‪Blv‬‬
‫=‪I‬‬
‫‪R‬‬
‫פאראדיי ) ‪ (Faraday‬הראה כי כ‪.‬א‪.‬מ מושרה נוצר בכל מעגל חשמלי שבו מתחולל שינויי בשטף המגנטי ‪ΦB‬‬
‫השטף המגנטי מוגדר כאינטגרל של המכפלה הסקלרית‪ .‬של וקטור עוצמת השדה בווקטור‬
‫השטח על‪-‬פני משטח ששטחו ‪.S‬‬
‫‪G G‬‬
‫‪Φ B = v∫ B ⋅ dS‬‬
‫כאשר השדה הוא אחיד ‪ ,‬דהיינו שדה הקבוע בגודלו ובכיוונו‪ ,‬הנוסחה לחישוב השטף היא ‪:‬‬
‫‪G G‬‬
‫‪Φ B = B ⋅ S = BS cos α‬‬
‫‪G‬‬
‫כאשר ‪ S :‬הוא וקטור שגודלו מייצג את גודל‪G‬השטח וכיוונו ניצב לשטח‪ ,‬ו‪ α -‬הזווית שבין כיוון‬
‫‪G‬‬ ‫‪G G‬‬
‫וקטור השדה לבין כיוון וקטור נורמל) ‪ ( n‬לשטח‪S = S ⋅ n ( n = 1).‬‬
‫‪B‬‬ ‫=‪[Φ] = [B]× [S]=T×m 2 =Wb‬‬
‫‪kg×m 2‬‬
‫היחידות של השטף החשמלי הן‬
‫‪G‬‬ ‫‪A×s 2‬‬

‫‪α‬‬
‫‪n‬‬ ‫חוק פאראדיי ‪:‬‬
‫גודלו של הכ‪.‬א‪.‬מ המושרה שווה למינוס המכפלה של קצב שינויי השטף המגנטי‪ ,‬במספר‬
‫‪dΦ‬‬ ‫הלולאות מהן עשוי המעגל‪.‬‬
‫‪ε=-N‬‬ ‫‪ N‬מס' הלולאות של המעגל המושרה‬
‫‪α‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪ dΦ‬שינוי השטף המשרה‬

‫חוק לנץ‬
‫מושרה‪B‬‬ ‫מושרה‪B‬‬ ‫הכ‪.‬א‪.‬מ המושרה מזרים במעגל סגור זרם המעכב את‬
‫סיבת יצירתו )זו הסיבה להופעת סימן‬
‫המינוס בנוסחה של חוק פרדיי(‪.‬‬

‫את השטף המגנטי ניתך לשנות בשלושה אופנים ‪:‬‬

‫משרה‪B‬‬ ‫משרה‪B‬‬ ‫‪ .1‬שינוי בעוצמת השדה ‪. B‬‬
‫שטף גדל‪ B :‬משרה‬ ‫שטף קטן ‪ B‬משרה‬ ‫‪ .2‬שינוי בגודל השטח ‪.S‬‬
‫ו‪B‬מושרה כיוונים מנוגדים‬ ‫ו‪B‬מושרה אותו כיוון‬ ‫‪ .3‬שינוי הזווית ‪ α‬בין וקטור השדה לווקטור השטח‪.‬‬
‫‪ .4‬שינוי במס' הכריכות של מעגל המושרה‪.‬‬