‫גלים ומערכות‬

‫מפולגות‬
‫הסיכום‬
‫נכתב ונערך עי אלי‪-‬גד ברבי ‪2007‬‬
 ‫תוכן העניינים‪:‬‬
‫ע"מ‬ ‫נושא‬
‫‪4‬‬ ‫חלק א‪ :‬משחק מקדים – חזרה על מתמטיקה וקטורית‬
‫‪4‬‬ ‫אופרטור וקטורי ‪NABLA‬‬
‫‪4‬‬ ‫גרדיאנט‬
‫‪5‬‬ ‫דיברגנט‬
‫‪5‬‬ ‫רוטור‬
‫‪5‬‬ ‫לפלסיאן‬
‫‪6‬‬ ‫פאזורים‬
‫‪7‬‬ ‫חלק ב‪ :‬חזרה על שדות ‪,‬גלים אלקטרומגנטים ותנאי שפה‬
‫‪7‬‬ ‫הגדרות‬
‫‪7‬‬ ‫משוואות מקסוול בצורה דיפרנציאלית‬
‫‪7‬‬ ‫מקדמי החומר וקשרים חומריים‬
‫‪7‬‬ ‫המקדם הדיאלקטרי‬
‫‪7‬‬ ‫מקדם החלחלות‬
‫‪7‬‬ ‫מוליכות סגולית‬
‫‪7‬‬ ‫קשרי חומר נוספים‬
‫‪8‬‬ ‫משוואות מקסוול בצורה אינטגראלית‬
‫‪8‬‬ ‫תנאי שפה ‪ -‬מעבר שדות בין חומרים‬
‫‪10‬‬ ‫גלים אלקטרומגנטים‬
‫‪10‬‬ ‫מבוא לגלים‬
‫‪10‬‬ ‫גל מחזורי )הרמוני(‬
‫‪10‬‬ ‫גל אורך וגל רוחב‬
‫‪10‬‬ ‫מימד הגל‬
‫‪10‬‬ ‫קיום גל‬
‫‪10‬‬ ‫אמפליטודת הגל וכוון ההשתנות הגל‬
‫‪10‬‬ ‫אורך הגל וכוון ההתפשטות‬
‫‪10‬‬ ‫מהירות פאזה‬
‫‪10‬‬ ‫תדירות וזמן מחזור‬
‫‪10‬‬ ‫משוואת הגלים‬
‫‪10‬‬ ‫גל עומד‬
‫‪10‬‬ ‫גל סינוסואידלי‬
‫‪10‬‬ ‫קיטוב הגל‬
‫‪11‬‬ ‫מהירות הגל‬
‫‪11‬‬ ‫אורך הגל‬
‫‪12‬‬ ‫גל אלקטרומגנטי‬
‫‪12‬‬ ‫מהירות הגל בריק‬
‫‪12‬‬ ‫התקדמות גל אלקטרומגנטי‬
‫‪12‬‬ ‫גל ‪TEM‬‬
‫‪12‬‬ ‫כוון השתנות התנודות של גל אל"מ – וקטור הקיטוב‬
‫‪12‬‬ ‫קיטוב גל אל"מ‬
‫‪12‬‬ ‫כוון התקדמות של גל אל"מ ‪ -‬וקטור הגל‬
‫‪12‬‬ ‫סימוני כוונים עי חיצים )וקטורים(‪:‬‬
‫‪13‬‬ ‫תיאור גראפי של גל אל"מ‬
‫‪13‬‬ ‫מציאת כוון התקדמות גל אל"מ בשיטה מתמטית‬
‫‪13‬‬ ‫כיצד נוצרים גלים אל"מ?‬
‫‪13‬‬ ‫ספקטרום הגלים האל"מ‬
‫‪14‬‬ ‫מציאת וקטור הגל – שיטה לקביעת כוון ההתפשטות של גל על סמך ביטוי של‬
‫שדה‬
‫‪14‬‬ ‫הקשר בין שדות וגלים‪ -‬תנאי מקסוול לקיום גל אל"מ‬
‫‪15‬‬ ‫חלק ג‪ :‬גלים מישוריים ותכונות החומר‬
‫‪15‬‬ ‫תנאי מקסוול לקיום גל אל"מ בשיטה פאזורית – תווך עם הפסדים )הגדרה‬
‫ראשונית של מקדמי התפשטות והנחתה(‬

‫‪2‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫‪16‬‬ ‫סיכום התוצאות‬
‫‪17‬‬ ‫משוואת גל‪ -‬תאור מתמטי של גל אל"מ – משוואות הלמהולץ‬
‫‪18‬‬ ‫גל מישורי‬
‫‪18‬‬ ‫גל מקוטב‬
‫‪19‬‬ ‫גל ‪TEM‬‬
‫‪19‬‬ ‫גל כדורי‬
‫‪19‬‬ ‫משוואת גל מישורי אחיד‬
‫‪20‬‬ ‫פתרון משוואת גלים חד מממדית )גל מישורי אחיד(‪:‬‬

‫‪20‬‬ ‫פתרון משוואת גלים חד מימדית – תבנית פתרון‬

‫‪21‬‬ ‫מישור נושא זרם – תרגיל דוגמה לפתרון משוואות גל מישורי אחיד‬
‫‪22‬‬ ‫גל אל"מ כפאזור – משוואות הלמהולץ מרוכבות‬
‫‪24‬‬ ‫מאפייני הגל וקבועי החומר‬
‫‪24‬‬ ‫ווקטור הגל‬
‫‪24‬‬ ‫זמן המחזור‬
‫‪25‬‬ ‫אורך הגל‬
‫‪25‬‬ ‫מהירות הגל‬
‫‪25‬‬ ‫קשר בין מהירות אורך גל‪ ,‬תדר וסוג החומר‬
‫‪25‬‬ ‫מקדם שבירה‬
‫‪25‬‬ ‫וקטור הקיטוב‬
‫‪25‬‬ ‫מקדם ההתפשטות‬
‫‪25‬‬ ‫המקדם הדיאלקטרי‬
‫‪26‬‬ ‫טנגנס ההפסדים ועומק חדירה‬
‫‪26‬‬ ‫מקדם החלחלות‬
‫‪26‬‬ ‫מוליכות סגולית‬
‫‪26‬‬ ‫מקדם ההתפשטות )וההנחתה(‪:‬‬
‫‪26‬‬ ‫אימפדנס הגל‬
‫‪28‬‬ ‫דוגמה לשימוש באימפדנס הגל‬
‫‪29‬‬ ‫קשרים נוספים‬
‫‪29‬‬ ‫מקדם דיאלקטרי משוקלל‬
‫‪29‬‬ ‫סיכום תכונות החומר)מוליך מושלם מבודד מושלם דיאקטרי מושלם(‬
‫‪31‬‬ ‫וקטור פוינטינג ושיקולי הספק‬
‫‪32‬‬ ‫חלק ד‪ :‬קווי תמסורת‪ ,‬בעיות גבול ומערכות מפולגות‬
‫‪32‬‬ ‫בעיות גבול‪ :‬פגיעה‪ ,‬החזרה‪ ,‬מעבר‪ ,‬שבירה וקיטוב‬
‫‪33‬‬ ‫פגיעה בזווית‪ – .‬קיטוב ניצב‬
‫‪36‬‬ ‫קבוע ההחזרה וקבוע ההעברה‬
‫‪36‬‬ ‫פגיעה בזווית‪ – .‬קיטוב מקבילי‬
‫‪38‬‬ ‫חוק סנל‬
‫‪38‬‬ ‫פגיעה ניצבת – מקרה כללי‬
‫‪38‬‬ ‫זווית קריטית – החזרה מלאה‬
‫‪39‬‬ ‫זווית ברוסטר )אין החזרה (‪:‬‬
‫‪39‬‬ ‫פגיעה ניצבת עם הפדים – גל מישורי‬
‫‪40‬‬ ‫תווך רב שכבתי‬
‫‪42‬‬ ‫מהירות חבורה‬
‫‪43‬‬ ‫דיספרסיה‬
‫‪44‬‬ ‫משוואות לפלאס ופואסון‬
‫‪44‬‬ ‫קווי תמסורת‪-‬מוליכות קיבול והשראות במערכות מפולגות‬
‫‪45‬‬ ‫הגדרות‬
‫‪46‬‬ ‫קו תמסורת מקבילי )עומס התנגדותי(‬
‫‪52‬‬ ‫אי רציפות בקווי תמסורת‬
‫‪54‬‬ ‫ערעור הרמוני ומצב מתמיד בקווי תמסורת‬
‫‪56‬‬ ‫תיאום אימפדנסים‬
‫‪57‬‬ ‫חלק ה‪ :‬ריכוז נוסחאות‬

‫‪3‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫גלים ומערכות מפולגות – הסיכום‪.‬‬
‫נכתב ונערך עי‪ :‬אלי‪-‬גד ברבי ‪2007‬‬

‫חלק א‪ :‬משחק מקדים – חזרה על מתמטיקה וקטורית‪.‬‬

‫סקלר‪ :‬תאור מתמטי של משתנה בעל גודל בלבד ללא חשיבות לכוון‪ .‬נתייחס למשתנה זה כאל קבוע‪ .‬באופן כללי ערך הקבוע יהיה מספר מרוכב‪ .‬למרות שניתן להתייחס‬
‫למספר מרוכב כאל וקטור דו מימדי‪ ,‬בקורס זה נתייחס לכל מספר מרוכב כאל סקלר‪.‬‬
‫) ‪V = Vx x + Vy y + Vz z = (Vx , Vy , Vz‬‬
‫וקטור‪ :‬תאור מתמטי של משתנה פיזיקאלי בעל גודל וכוון‪ .‬נתמקד בייצוג קרטזי בלבד‪x = (1, 0, 0), y = (0,1, 0), z = (0, 0,1) :‬‬
‫‪Vx = V i x , Vy = V i y, Vz = V i z‬‬

‫אלפא זה סקלר )קבוע ממשי או מרוכב( והתוצאה היא וקטור‬ ‫‪α ⋅ V = αVx x + αVy y + αVz z‬‬ ‫כפל של וקטור בסקלר‪:‬‬

‫מכפלה סקלרית‪ V = Vx x + Vy y + Vz z , U = U x x + U y y + U z z ⇒ V iU = VxU x + VyU y + VzU z :‬התוצאה היא סקלר‪ .‬אם הוקטורים ניצבים אז‬
‫התוצאה היא ‪ .0‬לכן קפל בין רכיבי הוקטורי השונים תמיד יהיה ‪.0‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪ V × U = Vx‬התוצאה היא וקטור בכוון ניצב לשני‬ ‫‪Vy‬‬ ‫מכפלה וקטורית‪Vz = (VyU z − VzU y ) xˆ + (VzU x − VxU z ) yˆ + (VxU y − VyU x ) zˆ :‬‬
‫‪Ux U y Uz‬‬
‫הוקטורים המוכפלים לפי כוון בהתאם לכלל יד ימין בו יוצרים פינה עם שלושת האצבעות אגודל אצבע וזין‪ :‬זין=אצבע‪X‬אגודל )קראו משמאל לימין‪ .‬איפה הזין אתם‬
‫שואלים? ‪ -‬ראו איור המחשה בע"מ ‪ .12‬החליפו את האותיות ‪ K,H,E‬ב ‪ Z,Y,X‬בהתאמה ותקבלו זין ☺(‪.‬‬
‫אם הוקטורים המוכפלים נמצאים על אותו המישור אז התוצאה היא וקטור ‪.0‬‬

‫שדה‪ :‬משתנה פיזיקאלי המתאר גודל התלוי במיקום במרחב‪ .‬מאופיין עי פונקציה וקטורית או סקלרית אשר תלויה במיקום ולפעמים גם בזמן‪ .‬שדה הוא למעשה‬
‫אינפורמציה על המצאות מקור פיזיקאלי במרחב‪.‬‬

‫שדה סקלרי‪ :‬פונקציה התלויה בקורדינטות מרחביות‪ .‬אם יש תלות בזמן אז השדה יקרא דינאמי‪ ,‬אחרת הוא יהיה סטטי‪ φ ( x, y , z , t ) .‬לדוגמא פונקציה המתארת‬
‫טמפרטורה בחדר בו קיים תנור חימום‪ .‬בכל מקום בחדר הטמפ' תהיה שונה בהתאם למרחק מהתנור‪ ,‬אך למשתנה פיזיקאלי כמו טמפ' יש רק גודל ללא כוון‪ ,‬לכן זהו שדה‬
‫סקלרי‪ .‬אם ברגע מסוים ינתקו את התנור מהחשמל והוא יחל להתקרר‪ ,‬זה היה שדה סקלרי תלוי בזמן – דינאמי‪.‬‬

‫שדה וקטורי‪ :‬מתואר עי פונקציה וקטורית התלויה בקורדינטות מרחביות ‪ .‬שדה זה מתאר גודל וכוון‪ .‬אם לשדה וקטורי יש גם תלות בזמן‪ ,‬זה היה שדה דינאמי‪ ,‬אחרת‬
‫יהיה סטטי‪ F = Fx ( x, y, z, t ) x + Fy ( x, y, z, t ) y + Fz ( x, y, z, t ) z .‬לדוגמה שדה חשמלי מתאר את גודל הכוח שאותו ירגיש מטען חשמלי בכל מקום במרחב בו הוא ימצא‪ .‬יחד‬
‫עם הגודל‪ ,‬השדה מתאר גם את כוון בו יפעל הכוח על המטען‪.‬‬

‫קווי השדה‪ :‬קווים תיאורטיים ישרים המתארים את כוון פעולת השדה‪ .‬צפיפות הקווים נמצאת ביחס ישר לעוצמת השדה‪.‬‬

‫מקורות השדה‪ :‬גודל המתאר אזורים במרחב בהם נוצרים או נעלמים קווי שדה‪ .‬מקורות של שדה וקטורי הם שדה סקלרי‪ .‬לדוגמא שדה חשמלי סטטי הוא שדה בעל‬
‫מקורות )מטענים( וללא מערבולות )שדה ללא מערבולות נקרא שדה משמר בו אינטגרל במסלול סגור יהיה שווה ל אפס(‪.‬‬

‫מערבולות השדה‪ :‬גודל מתאר אזורים במרחב בהם נוצר ערבול של השדה הוקטורי‪ .‬מערבולת של שדה וקטורי היא שדה וקטורי בכוון מאונך לשדה המעורבל‪.‬‬
‫בהתבוננות על קטע קטן של קווי שדה בעל מערבולות נבחין בשינוי בצפיפות הקווים בכוון מאונך לקווים‪ .‬קווי שדה בעל מערבולות היה ללא התחלה וללא סוף‪ .‬קווים‬
‫עקומים סגורים‪ .‬ברוב המקרים נדבר רק על צפיפות מערבולות או צפיפות של מקורות‪ .‬לדוגמא‪ :‬צפיפות שטף שדה מגנטי ‪ B‬הוא שדה ללא מקורות )אין מטענים‬
‫מגנטים( ובעל מערבולות )זרם חשמלי שיצר אותו(‪.‬‬

‫פעולות על שדות‪ :‬באופן כללי יש מספר רב של פעולות שונות או מרוכבות בין שדות‪ .‬כגון מכפלה סקלרית או וקטורית בין שדות וקטורים‪ .‬או כפל של שדה סקלרי‬
‫בשדה וקטורי‪ ,‬או כל פעולה אלגברית בין שני שדות סקלרים‪ .‬לפעולות מיוחדות כגון נגזרות חלקיות או אינטגרל קווי או משטחי‪ ,‬ראה נוסחאות מתמטיות בסוף החוברת‪.‬‬
‫אנו נתמקד רק בפעולות הקשורות באופרטור הוקטורי ‪:NABLA‬‬
‫∂‬ ‫∂‬ ‫∂‬
‫∇ זה אופרטור וקטורי המתאר נגזרות חלקיות במרחב‪ .‬בעזרתו ניתן להגדיר פעולות מתמטיות שונות בין‬ ‫‪x+‬‬ ‫אופרטור וקטורי ‪y + z :NABLA‬‬
‫‪∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬
‫שדות‪ .‬האופרטור נקרא גם ‪.DEL‬‬

‫פעולות הקשורות ב ‪: NABLA‬‬

‫‪∂Φ‬‬ ‫‪∂Φ‬‬ ‫‪∂Φ‬‬
‫) ‪ . ∇Φ( x , y , z ,t‬זו פעולה דיפרנציאלית מסדר ראשון על שדה‬ ‫= ‪= ∇Φ‬‬ ‫‪xˆ +‬‬ ‫‪yˆ +‬‬ ‫‪ .1‬גרדיאנט‪ :‬מכפלה של שדה סקלרי באופרטור הנבלה‪zˆ :‬‬
‫‪∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬
‫סקלרי שתוצאתה היא שדה וקטורי‪ .‬שדה וקטורי זה מתאר את הכוון המרחבי בו השדה הסקלרי שואף לגודל מקסימלי‪ .‬הכוון ההפוך לכוון זה יצביע על ערך‬
‫מינימאלי‪ .‬לדוגמא אם נבצע גרדיאנט על שדה סקלרי המתאר טמפ' נקבל שדה וקטורי שבכל מקום במרחב יצביע לכוון מקור החום – התנור‪ .‬שדה המתקבל‬
‫עי גרדיאנט היה תמיד שדה משמר )ללא מערבולות(‪ .‬ברוב המקרים פעולת הגרדיאנט מבוצעת על פונקצית פוטנציאל‪.‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫בתכונה זו אנו רואים גרדיאנט על מכפלה של שני שדות סקלרים‪ .‬התוצאה היא‬
‫) (‬
‫‪∇ ( ΦΨ ) = ∇Φ Ψ + Φ ∇Ψ‬‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫תכונות הגרדיאנט‪:‬‬
‫פונקציות סקלריות ⇐ ‪Φ, Ψ‬‬

‫כמובן וקטור‪ .‬קל לראות דמיון לנגזרת של מכפלה‪ .‬פעולת הגרדיאנט מחלקת את יחידות השדה במטר‪ .‬לפעולה הפוכה לגרדיאנט‪ ,‬ראה נוסחה למציאת פונקצית‬
‫פוטנציאל בסוף החוברת‪.‬‬

‫דיברגנט‪ :‬מכפלה סקלרית בין אופרטור הנבלה לבין שדה וקטורי‪ .‬התוצאה היא פונקציה סקלרית המייצגת את צפיפות מקורות השדה הוקטורי‪ .‬אם התוצאה‬ ‫‪.2‬‬
‫‪∂Fx‬‬ ‫‪∂Fy‬‬
‫‪∂F‬‬
‫= ‪.∇⋅F‬‬ ‫‪+‬‬ ‫היא ‪ ,0‬אז השדה הוקטורי חסר מקורות‪+ z :‬‬
‫‪∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬
‫) (‬
‫‪∇ ⋅ Φ ⋅ F = F ⋅ (∇ ⋅ Φ ) + Φ ⋅ ∇ ⋅ F‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫תכונות הדיברגנט‪:‬‬
‫‪∇ ⋅ ( Φ ⋅∇Φ ) = ∇Φ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪+ Φ ⋅∇ 2 Φ‬‬
‫רוטור‪ :‬מכפלה וקטורית בין אופרטור הנבלה לבין שדה וקטורי‪ .‬התוצאה היא שדה וקטורי או פונקציה וקטורית המייצגת את צפיפות מערבולות השדה הוקטורי‬ ‫‪.3‬‬
‫המקורי‪ .‬אם תוצאת הרוטור היא וקטור אפס‪ ,‬אז השדה חסר מערבולות )שדה משמר(‪:‬‬
‫ˆ‪x‬‬ ‫ˆ‪y‬‬ ‫ˆ‪z‬‬
‫∂‬ ‫∂‬ ‫⎞ ‪∂ ⎛ ∂Fz ∂Fy‬‬ ‫⎞ ‪⎛ ∂Fx ∂Fz‬‬ ‫⎞ ‪⎛ ∂Fy ∂Fx‬‬
‫= ‪∇× F‬‬ ‫⎜=‬ ‫‪−‬‬ ‫⎜ ‪⎟ xˆ +‬‬ ‫‪−‬‬ ‫⎟‬ ‫⎜ ‪yˆ +‬‬ ‫‪−‬‬ ‫ˆ‪⎟ z‬‬
‫‪∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z ⎝ ∂y‬‬ ‫⎠ ‪∂z‬‬ ‫‪⎝ ∂z‬‬ ‫⎠ ‪∂x‬‬ ‫‪⎝ ∂x‬‬ ‫⎠ ‪∂y‬‬
‫‪Fx‬‬ ‫‪Fy‬‬ ‫‪Fz‬‬
‫) (‬
‫‪∇ × ∇Φ = 0‬‬

‫‪∇i( ∇ × F ) = 0‬‬
‫שתי התכונות הראשונות נקראות משפטי האפס‪.‬‬ ‫תכונות הרוטור‪:‬‬
‫‪∇ × ( ΦF ) = Φ ( ∇ × F ) + ( ∇Φ ) × F‬‬

‫) ‪∇i( A × B ) = Bi( ∇ × A ) − Ai( ∇ × B‬‬

‫לפלסיאן‪ .‬זו פעולה דיפרנציאלית מסדר שני‪ .‬אנו נבחין בשני מקרים‪ .‬לפלסיאן על שדה סקלארי ולפלסיאן על שדה וקטורי‪ .‬ללפלסיאן אין משמעות מיוחדת‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫זהו אופרטור המגדיר נגזרות חלקיות ונמצא בשימוש במשוואות דיפרנציאליות חלקיות שונות כמו משואת לפלאס‪ ,‬משואת פואסון‪ ,‬משוואות הלמהולץ‬
‫ומשוואות גלים )אותן נכיר בהמשך(‪ .‬נתחיל בהגדרה בסיסית של אופרטור הלפלסיאן‪:‬‬
‫∂‬ ‫∂‬ ‫∂‬ ‫∂‬ ‫∂‬ ‫∂‬ ‫∂ ∂‬ ‫∂ ∂ ∂ ∂‬ ‫‪∂2‬‬ ‫‪∂2‬‬ ‫‪∂2‬‬
‫‪ ∇ = Δ‬לפלסיאן הוא‬ ‫( = ∇‪∇i‬‬ ‫‪xˆ +‬‬ ‫‪yˆ + zˆ )i( xˆ +‬‬ ‫= ) ˆ‪yˆ + z‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪= 2+ 2+ 2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪∂x ∂x ∂y ∂y ∂z ∂z ∂x ∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬

‫למעשה דיברגנט על גרדיאנט‪ .‬מכן ניתן להסיק שאופרטור הלפלסיאן הוא אופרטור סקלרי ולא וקטורי!‬

‫לפלסיאן על שדה סקלרי‪ :‬זו למעשה הכפלה של שדה סקלרי באופרטור הסקלרי לפלסיאן‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪∂Φ ∂Φ ∂Φ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪ ∇ Φ ( x, y, z , t ) = ∇ Φ = ∇i(∇Φ ) = (∇i∇)Φ‬התוצאה היא כמובן פונקציה סקלרית‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪∂x 2 ∂y 2 ∂z 2‬‬

‫לפלסיאן על שדה וקטורי‪ :‬לפלסיאן על שדה וקטורי משמעותו הכפלת הלפלסיאן בכל רכיב של השדה הוקטורי בנפרד‪ .‬כך שאנו כופלים סקלר‬ ‫‪-‬‬
‫)אופרטור הלפלסיאן( בוקטור )השדה הוקטורי(‪ .‬התוצאה המתקבלת היא כמובן פונקציה וקטורית‪:‬‬

‫= ˆ‪∇ 2 F = ∇ 2 Fx xˆ + ∇ 2 Fy yˆ + ∇ 2 Fz z‬‬
‫‪∂ 2 Fx ∂ 2 Fx ∂ 2 Fx‬‬ ‫‪∂ 2 Fy ∂ 2 Fy ∂ 2 Fy‬‬ ‫‪∂ 2 Fz ∂ 2 Fz ∂ 2 Fz‬‬
‫( = ‪= ∇2 F‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫)‬ ‫ˆ‬
‫‪x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫(‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫)‬ ‫ˆ‬
‫‪y‬‬ ‫‪+‬‬ ‫(‬ ‫ˆ‪+ 2 + 2 ) z‬‬
‫‪∂x 2‬‬ ‫‪∂y 2‬‬ ‫‪∂z 2‬‬ ‫‪∂x 2‬‬ ‫‪∂y 2‬‬ ‫‪∂z 2‬‬ ‫‪∂x 2‬‬ ‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬

‫⎛‬ ‫⎞‬
‫תכונות הלפלסיאן‪ ∇ × (∇ × F ) = ∇ ⎜ ∇i F ⎟ − ∇ F :‬תכונה זו שימושית מאד כפי שנראה בהמשך‪ .‬זה פיתוח לפעולת רוטור על רוטור‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫‪rot of rot‬‬
‫⎝‬ ‫‪div‬‬ ‫⎠‬ ‫‪Laplacian‬‬
‫‪grad‬‬
‫התוצאה היא כמובן פונקציה וקטורית‪ .‬שימו לב שהלפלסיאן הוא על שדה וקטורי‪.‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫פאזורים‪:‬‬

‫כאשר אנו מבצעים חישובים על שדות )וקטורים או סקלרים( משתנים בזמן ומוגדרים כפונקציות סינוסואידליות )או קוסינוסיאידליות(‪ ,‬לפעמים נוח יותר לייצג את‬
‫השדות עי פאזורים‪ .‬פעולה זו היא למעשה רישום מקוצר של השדות‪ .‬כמו כן ברוב המקרים היא מקלה בפתרון משוואות דיפרנציאליות בכך שהן הופכות למשוואות‬
‫אלגבריות מרוכבות‪ .‬או הפיכת מד"ר חלקיות לשלמות‪ .‬נשים לב בהצגה פאזורית השדה עדיין וקטורי‪ .‬למעשה אנו עוברים למישור תדר מרחבי‪ .‬בעבודה עם פאזורים יש‬
‫להקפיד על ארבעה כללים‪:‬‬

‫פאזורים מוגדרים אך ורק עבור פונקציות מסוג סינוס וקוסינוס של הזמן!‬ ‫‪-‬‬
‫בעבודה עם פאזורים מותר לבצע פעולות חשבון רק בין פאזורים בעלי אותו התדר!‬ ‫‪-‬‬
‫בייצוג פאזורי אנו עובדים עם מספרים מרוכבים‪ .‬חשוב לזכור שאין זה בהכרח אומר שהפונקציות או השדות הם אכן מרוכבים‪ .‬המספרים המרוכבים‬ ‫‪-‬‬
‫מתקבלים ברוב המקרים מהייצוג הפאזורי הן רק תוצאות ביניים‪ .‬זה אומר שכאשר נחזור לייצוג רגיל הפונקציות יחזרו להיות ממשיות‪.‬‬
‫בייצוג פאזורי משמיטים את התלות בזמן ‪ t‬אך אין זה אומר שהפונקציות לא תלויות בזמן!‬ ‫‪-‬‬

‫מספרים מרוכבים‪ :‬ראשית נעשה חזרה קצרה על מספרים מרוכבים‪ .‬נניח ש ‪ C‬הוא מספר מרוכב‪ .‬מספר זה מיצג נקודה במישור המרוכב ‪ .Z‬המישור המרוכב מורכב‬
‫= ‪ . j‬כמו כן המשתנים ‪ x‬ו ‪ y‬עם פרמטרים‬ ‫משני צירים‪ .‬ציר ממשי ‪ X‬וציר מדומה ‪ , jY‬כך שבשחטה קרטזית ניתן לרשום‪ C = x + j ⋅ y :‬כאשר‪−1 :‬‬
‫המיצגים את קורדינטות של הנקודה ‪ .C‬ניתן לרשום‪ x = Re{C}, y = Im{C} :‬זה אומר חילוץ איבר ממשי ומדומה מהתאמה‪ .‬את המספר המרוכב ‪ C‬ניתן‬
‫‪y‬‬
‫לרשום גם בקורדינטה קוטבית )פולארית( עי גודל וזוית‪C = a + j ⋅ b = R∠φ , R = x 2 + y 2 , φ = arctan{ } :‬‬
‫‪x‬‬
‫פונקציות סינוס וקוסינוס‪ :‬כעת נניח שאותה נקודה ‪ C‬נעה במסלול מעגלי במישור ‪ Z‬בכוון החיובי שהוא נגד כוון השעון‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬הגודל ‪ R‬נשאר קבוע והזוית‬
‫‪ φ‬משתנה בזמן בקצב קבוע‪ .‬אם הזוית ‪ φ‬נמדדת ביחס לציר ‪ X‬החיובי‪ .‬והיא משתנה בקצב קבוע עם הזמן‪ .‬ניתן לרשום את הקשר הבא‪ φ( t ) = w ⋅ t :‬כאשר ‪ w‬הוא‬
‫‪φ‬‬ ‫עוברת ‪ 2π‬רדיאנים שהם ‪ 180‬מעלות‪ .‬בתום כל מחזור ערכה של‬ ‫‪φ‬‬ ‫התדר הזויתי ברדיאן לשנייה‪ .‬בכל פעם שהנקודה ‪ C‬משלימה סיבוב )מחזור( שלם‪ .‬הזוית‬
‫‪2π‬‬
‫שניות‪ .‬כעת נניח שאנו עוקבים אחר שינוי‬ ‫חוזר מיד ל ‪ .0‬נאמר שהזוית ‪ φ‬כתלות בזמן היא פונקצית שן משור בעלת גובה מקסימאלי של ‪ 2π‬והיא מתאפסת של‬
‫‪w‬‬
‫מיקומה של הנקודה ‪ C‬בציר ‪ X‬בלבד‪ .‬כיצד תראה הפונקציה )‪ ? X(t‬וכיצד תראה הפונקציה )‪ ? Y(t‬לפי הקשרים שהגדרנו קודם נוכל לרשום‪:‬‬
‫}‪Im{C‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪ . φ (t ) = wt‬כמובן שהפונקציות ‪ X‬ן ‪ Y‬מחזוריות עם אותו זמן מחזור של תדר הסיבוב‪ .‬מכאן‬ ‫(‪= arctan‬‬ ‫) ‪) = arctan( ( t ) ) ⇒ tan(φ(t ) ) = (t‬‬
‫}‪Re{C‬‬ ‫) ‪x(t‬‬ ‫) ‪x(t‬‬
‫) ‪sin(φ‬‬
‫ו‪:‬‬ ‫= ) ‪tan(φ‬‬ ‫נוכן להסיק שמתקיים‪ x( t ) = R ⋅ cos(φ( t ) ) = R ⋅ cos( w ⋅ t ), y( t ) = R ⋅ sin( w ⋅ t ) :‬כמובן שזה נובע מהקשרים הטריגונומטרים‪:‬‬
‫) ‪cos(φ‬‬
‫‪ . sin (φ ) + cos (φ ) = 1 ⇒ R sin (φ ) + R cos (φ ) = R‬עבור מקרה כללי בו הנקודה ‪ C‬מתחילה את תנועתה לא בזוית ‪ 0‬אלא בזוית מופע ‪ φ0‬נוכל‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫= }‪. Re{C‬‬ ‫לרשום‪R cos( w ⋅ t − φ0 ), Im{C} = R sin( w ⋅ t − φ0 ) :‬‬

‫עד כה ראינו את הקשר בין מספר מרוכב ‪ C‬לבין הפונקציות הטריגונומטריות סינוס וקוסינוס‪ .‬חשוב לזכור שכל זה נכון עבור מספר מרוכב ‪ C‬בעל גודל ‪ R‬קבוע בזמן‪,‬‬
‫שכן אחרת לא נקבל פונקציות סינוסואידליות אלא סכום אינסופי שלהם )טור פוריה(‪.‬‬

‫מטרת הפאזור‪ :‬פאזור הוא הצגה מרוכבת של פונקציה טריגונומטרית קוסינוס או סינוס התלויה בזמן‪ .‬עי פונקציה מרוכבת התלויה בגודל וזוית מופע‪ ,‬אך לא בזמן‬
‫)התלות בזמן עדיין קיימת‪ ,‬אך היא מושמטת בכוונה(‪.‬‬

‫אם נסתכל שוב על הנקודה ‪ C‬הנעה במסלול מעגלי ב רדיוס ‪ R‬וזוית משתנה ) ‪ . φ (t‬וברגע ‪ t=0‬נצלם את הנקודה תוך כדי שאנו רושמים לעצמנו את הגודל ‪ R‬ואת הזוית‬
‫שהרדיוס ‪ R‬יוצר עם ציר ‪ X‬החיובי‪ ,‬נקבל שני גדלים המיצגים את הנקודה ‪ C‬ברגע ‪ .0‬גדלים אלה מרכיבים את הפאזור אך הנקודה ‪ C‬מיוצגת עי סכום של קוסינוס‬ ‫‪φ0‬‬
‫וסינוס‪ .‬אנו מעוניינים לייצג פונקציה טריגונומטרית אחת בלבד‪ .‬לכן יש לכלול זאת בהגדרת הפאזור‪.‬‬

‫הגדרת הפזור‪ :‬נזכר בזהות אוילר‪R ⋅ e j ( wt −φ ) = R ⋅ cos( wt − φ ) + jR ⋅ sin( wt − φ ) :‬‬

‫‪ R ⋅ cos( wt − φ ) = Re{R ⋅ e‬היות והתדר ‪ w‬קבוע עבור וידוע נוכל להשמיט את‬
‫) ‪j ( wt −φ‬‬
‫‪ e‬וגם את‬
‫‪jwt‬‬
‫מכאן נוכל לרשום‪} = R ⋅ Re{e jwt ⋅ e− jφ } :‬‬
‫‪ R ⋅ cos( wt − φ ) ⇔ R ⋅ e‬וזהו הפאזור ! על מנת לייצג פונקציה מסוג סינוס נשתמש בזהות‪:‬‬
‫‪− jφ‬‬
‫האופרטור ‪ Re‬כך שנשאר עם הביטוי‪= R :‬‬
‫‪π‬‬
‫) ‪− j (φ +‬‬ ‫‪π‬‬
‫‪ . R ⋅ sin( wt − φ ) ⇔ R ⋅ e‬במילים פאזור הוא הצגה של פונקציה טריגונומטרית‬ ‫‪2‬‬
‫) ‪ sin(u ) = cos(u −‬ונקבל הצגה פאזורית עבור סינוס‪= R :‬‬
‫‪2‬‬
‫משתנה בזמן עי גודל וזוית מופע‪.‬‬
‫) ‪∂ R(t‬‬ ‫)‪(n‬‬
‫‪ .‬נגזרת במרחב‪ :‬גוזרים כרגיל‪ .‬הפאזור כולל את התלות במשתני המרחב‪.‬‬ ‫תכונות הפאזור‪ :‬נגזרת בזמן‪= ( jw) n ⋅ R :‬‬
‫‪∂t n‬‬
‫‪. R = R⋅e‬‬
‫‪− jφ‬‬
‫הצגה קרטזית‪= R ⋅ cos(φ ) − jR ⋅ sin(φ ) :‬‬
‫) ‪jφ( x , y , z‬‬
‫‪F( x , y , z ,t ) = F0 ( x, y, z ) ⋅ cos[ wt + φ( x , y , z ) ] ⇔ F( x , y , z ,φ ) = F0 ( x, y, z ) ⋅ e‬‬ ‫לסיכום‪ :‬נציג תבנית כללית המציגה שדה וקטורי כפאזור‪:‬‬

‫אינן חייבות להיות סינוסואידות כל עוד הן אינן תלויות בזמן ‪ !! t‬התלות בזמן כן חייבת להיות סינוסואידית להצגה פאזורית !!‬ ‫‪φ‬‬ ‫שימו לב‪ :‬הפונקציות ‪ F0‬ו‬

‫‪6‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫חלק ב‪ :‬חזרה על שדות ‪,‬גלים אלקטרומגנטים ותנאי שפה‪.‬‬
‫הגדרות‪:‬‬
‫‪ E‬שדה חשמלי )עוצמת השדה(‪ .‬זהו שדה וקטורי המתאר את הכוח שפועל על מטענים חשמליים‪ .‬יחידות‪V / m :‬‬
‫‪V ⋅ sec‬‬
‫‪ B‬צפיפות השטף המגנטי או וקטור העתקה המגנטי‪ .‬וקטורי חסר מקורות המתאר כוח הפועל על מטענים חשמליים בתנועה‪ .‬יחידות‪:‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ H‬שדה מגנטי )עוצמת שדה(‪ .‬שדה וקטורי הקשור בזרמים אך שדה זה מנטרל השפעת זרמי דיפולים בחומר‪ .‬יחידות‪A / m :‬‬
‫‪ J‬וקטור המתאר את צפיפות הנפחית של זרם החשמלי‪ .‬המילה נפחית מתייחסת לעובדה שכוונו של הוקטור הוא מרחבי בחומר )כוונו זהה ל כוון השדה החשמלי( אך‬
‫הוא למעשה מביע זרם ליחידת שטח‪ .‬ולכן יחידותיו הן‪A :‬‬
‫‪m2‬‬
‫‪ D‬שדה וקטורי המתאר את צפיפות השטף החשמלי הנקרא גם וקטור העתקה החשמלי‪ .‬יחידות‪C :‬‬
‫‪m2‬‬
‫שדה סקלרי המתאר צפיפות נפחית של מטען חשמלי בחומר‪ .‬יחידות‪C :‬‬ ‫‪ρv‬‬
‫‪m3‬‬
‫‪ J s‬שדה סקלרי המתאר צפיפות זרם משטחית )לאורך מעטפת חסרת עובי(‪ .‬יחידות‪A / m :‬‬
‫‪ ε 0‬מקדם מתירות או מקדם דיאלקטרי בריק‪ .‬זהו סקלר קבוע שערכו ‪8.85 ×10−12 F / m‬‬
‫‪ μ‬מקדם חלחלות מגנטית בריק‪ .‬סקלר קבוע שערכו ‪N‬‬
‫‪1.25 × 10 −6‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪A2‬‬
‫‪ σ‬סקלר שמייצג התנגדות סגולית‪ .‬יחידות‪1 :‬‬
‫‪m⋅Ω‬‬
‫הערה חשובה‪ :‬חמשת השדות מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪ :‬עוצמת שדה )‪ E‬ו ‪ (H‬וצפיפות שטף )‪.(J,D,B‬‬ ‫•‬

‫משוואות מקסוול בצורה דיפרנציאלית‪:‬‬

‫משוואת מקסוול )‪ 4‬משוואות יסודיות( הן משוואות היסוד של תורת הגלים והשדות האלקטרומגנטים וכמובן הן מהוות את הבסים לתורת החשמל‪ .‬למעשה כל נוסחה או‬
‫חוק מהנדסת חשמל ניתן להוכיח עי משוואות מקסוול שהן מקרה כללי ומורחב‪) .‬מתוכן ניתן להגיע לחוקי קירקהוף לדוגמא(‪.‬‬
‫∂‬ ‫∂‬
‫‪ ∇ × E = − μ‬משוואה המקשרת בין שדה חשמלי לשדה מגנטי ממשתנה בזמן )חוק פראדי(‪.‬‬ ‫‪H = − B ⇔ ∇ × E = − μ jwH .1‬‬
‫‪∂t‬‬ ‫‪∂t‬‬
‫∂‬ ‫∂‬
‫‪ ∇ × H = σ E + ε‬משוואה מקשרת בין שדה מגנטי לצפיפות זרמים ושדה חשמלי משתנה בזמן )חוק‬ ‫‪E = J + D ⇔ ∇ × H = (σ + jwε ) E .2‬‬
‫‪∂t‬‬ ‫‪∂t‬‬
‫∂‬
‫זה צפיפות זרם העתקה‪ .‬זרם זה זורם בחומר מבודד בעל תכונות דיאלקטריות‪.‬‬ ‫אמפר( נשים לב ש ‪ J‬זה צפיפות זרם בחומר עם מוליכות‪D .‬‬
‫‪∂t‬‬
‫‪ ∇i(ε E ) = ∇i D = ρ v .3‬קשר בין שדה חשמלי לצפיפות מטען חשמלי בחומר‪) .‬חוק גאוס(‬

‫‪ ∇i( μ H ) = ∇i B = 0 .4‬קשר זה מציין ששדה מגנטי אין מקורות‪.‬‬

‫מקדמי החומר וקשרים חומריים‪:‬‬

‫למקדמי החומר ‪ ε , μ , σ‬יש חשיבות רבה בתורת הגלים והשדות האלקטרומגנטים‪ .‬מקדמים אלה קובעים את התנהגות הגל בחומר כפי שנראה בהמשך‪ .‬ברוב המקרים‬
‫שמדובר בחומרים הומוגנים ואיזוטרופיים קבועים אלה היו סקלריים )גם מספר מרוכב הוא סקלר(‪ .‬עבור חומרים בהן החומר אינו הומוגני‪ ,‬ז"א תכונותיו משתנות‬
‫כפונקציה של המרחב‪ ,‬קבועים אלה יהפכו לוקטורים או טנסורים‪ .‬אנו נתמקד רק בחומרים הומוגנים‪ .‬נציין שבאופן כללי כאשר לחומר יש מוליכות חשמלית ‪σ‬‬
‫)מוליכות סגולית( המקדמים ‪ ε , μ‬היו תלויים בתדר‪ .‬אך ברוב החומרים האופטיים או הדיאלקטרים‪ ,‬אנו נזניח את התלות הזאת )רגישות של המקדמים לתדר נמוכה(‬
‫שנקרא גם מקדם המתירות‪ Permittivity-.‬הוא גורם המציין עד כמה החומר משמש כתווך טוב להתפשטות שדה חשמלי ‪ E‬הוא‬ ‫‪ε = ε 0ε r‬‬ ‫המקדם הדיאלקטרי‪:‬‬
‫כאשר שני‬ ‫‪ε = ε ′ − jε ′′ = ε 0ε r − jε ′′‬‬ ‫למעשה מראה כמה החומר מסוגל לרכז קווי שדה חשמלי‪ .‬מקדם זה יכול להיות מרוכב כפי שנראה בהמשך‪ .‬באופן כללי‪:‬‬
‫החלקים המדומה והממשי יכולים להיות תלויים בתדר הגל‪ .‬אך ברוב המקרים התלות זניחה‪.‬‬

‫או – ‪ Permeability‬הוא גורם המציין כמה החומר משמש כתווך טוב להתפשטות שדה מגנטי‪ .‬הוא למעשה מראה כמה הדיפולים של‬ ‫‪μ = μ0 μ r‬‬ ‫מקדם החלחלות‬
‫‪μ = μ ′ − j μ ′′‬‬ ‫החומר מסוגלים לציית לשדה המגנטי ולהסתדר בהתאם )כמה החומר מסוגל להתמגנט ולחזק את השדה(‪ .‬מקדם זה יכול להיות מרוכב‪ .‬באופן כללי‪:‬‬
‫כאשר ‪μ ′ = μ0 μr‬‬
‫על כך בהמשך‪.‬‬
‫מוליכות סגולית ‪ σ‬זה גורם המציין כמה החומר מסוגל לשמש כתווך עבור זרם חשמלי‪ .‬או ליתר דיוק‪ .‬הוא מראה עד כמה שדה צפיפות הזרם ‪ J‬לא מונחת‪ .‬גורם זה‬
‫תלוי במספר האלקטרונים החופשיים בחומר‪ .‬כמו כן ל מוליכות יש השפעה גם על השדה החשמלי ‪ .E‬ככל ש ‪ σ‬גבוהה כך יונחת השדה‪.‬‬
‫קשרי חומר נוספים‪ D = ε E :‬ו ‪ B = μ H‬ו ‪ J = σ E‬האחרון נקרא חוק אוהם הדיפרנציאלי‪ .‬נציין רק שבריק מתקיים‪) ε r = μr = 1 :‬חסרי יחידות(‪ .‬וגם‪:‬‬
‫‪∂ρv‬‬
‫הוא וקטור המייצג פוטנציאל מגנטי‪.‬‬ ‫‪) ∇i J = −‬חוק שימור המטען( ו ‪ B = ∇A‬כאשר ‪A‬‬
‫‪∂t‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫משוואות מקסוול בצורה אינטגראלית‪:‬‬

‫∂‬
‫חוק פראדי‪ .‬ביחידות וולט מקשר בין שדה חשמלי לשדה מגנטי‬ ‫‪∫ E idl‬‬
‫‪c‬‬
‫‪=−‬‬
‫∫∫ ‪∂t‬‬
‫‪S‬‬
‫‪μ H ids .1‬‬

‫∂‬
‫חוק אמפר מורחב‪ .‬ביחידות אמפר‪ .‬מקשר סין שדה מגנטי לזרם חשמלי‪.‬‬ ‫‪∫ H idl = ∫∫ J ids + ∂t ∫∫ ε E ids‬‬
‫‪c‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪.2‬‬

‫חוק גאוס ביחידות קולון‪ .‬מקשר בין שדה למטען חשמלי‪.‬‬ ‫‪∫∫ ε E ⋅ ds = ∫∫∫ ρ dv .3‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪V‬‬

‫שטף מגנטי במעטפת סגורה תמיד ‪ 0‬כי אין מקורות מגנטים‪ .‬יחידות וובר‪.‬‬ ‫‪∫∫ μ H ⋅ ds = 0 .4‬‬
‫‪S‬‬
‫תנאי שפה ‪ -‬מעבר שדות בין חומרים‪:‬‬

‫המשוואות המתארות את אלמנטי השדות האלקטרומגנטיים )שדה חשמלית שדה מגנטית ציפות זרם וכו( הם משוואות מקסוול הדפרנציאליות‪ .‬אלה כאמור משוואות‬
‫דיפרנציאליות חלקיות‪ .‬לכן‪ ,‬אם נרצה לתאר שדה כלשהו העובר מחומר ‪ 1‬לחומר ‪ ,2‬נהיה זקוקים לתנאי שפה‪ .‬תנאי שפה אלה מוכתבים עי תכונותיו של השדה העובר‬
‫מחומר אחד לשני‪ .‬משוואות אלה תלויות כמובן בקבועים החומריים‪ .‬ראשית נציין שבשלב זה כשאנו מדברים על שדות הפוגעים בחומר ולא על הגל האלקטרומגנטי עצמו‪,‬‬
‫שעליו עוד נדבר בהמשך‪ .‬השדה הפוגע יכול להיות סטטי או דינאמי )משתנה(‪ .‬כוון ההתקדמות הוא ככוון קווי הכוח של השדה‪ .‬זאת אומרת כוון השתנות או כוון התנודות‬
‫של השדה במקרה של שדה דינאמי‪.‬‬

‫נגדיר שדה כללי ‪ F1‬שהוא השדה הפוגע בגבול בין שני חומרים והוא נמצא בחומר הראשון‪ .‬שדה ‪ F2‬הוא השדה שחדר לחומר השני‪ .‬השדה ‪ F‬יכול להיות כל אחד‬
‫מהשדות‪ . J,B,D,H,E :‬כעת נתאר את המצב באופן גראפי תוך הגדרת השפה והנורמאל לשפה ומקדמי החומרים‪:‬‬

‫הנורמל מכוון מחומר ‪ 1‬לחומר ‪ .2‬כמו כן בציור מסומנות זויות הכניסה והיציאה‪ .‬נציג את המשוואות לתנאי השפה עבור כל השדות האפשריים‪:‬‬

‫‪C‬‬
‫אם אין מטען אז נשווה ל ‪) 0‬זהו וקטור ‪(D‬‬ ‫‪ 1‬שדה חשמלי רכיב ניצב‪ ρ s . n1 i(ε 2 E2 − ε1 E1 ) = ρ s :‬הוא צפיפות מטען משטחית ביחידות‬
‫‪m2‬‬
‫‪ 2‬שדה חשמלי רכיב משיק‪ . n1 × ( E2 − E1 ) = 0 :‬תמיד קיימת רציפות ברכיב המשיקי של השדה החשמלי ‪! E‬‬

‫תמיד יש רציפות ברכיב הניצב של וקטור ‪! B‬‬ ‫‪ .3‬שדה מגנטי רכיב ניצב‪n1 i( μ2 H 2 − μ1 H1 ) = 0 :‬‬

‫‪A‬‬
‫והוא וקטור‪ .‬אם אין זרמי משטח יש רציפות ב ‪H‬‬ ‫‪ .4‬שדה מגנטי רכיב משיקי‪ J s . n1 × ( H 2 − H1 ) = J s :‬הוא צפיפות זרם משטחית ביחידות‬
‫‪m‬‬
‫שימו לב שמכפלה סקלרית עם הנורמל מחלצת את הרכיב הניצב ומכפלה הוקטורית מחלצת את הרכיב המשיקי‪.‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫‪ .5‬במקרים בהם רוצים לדעת מה קורה לצפיפות הזרם המרחבית ) ‪ ( J‬כתלות בצפיפות הזרם המשטחית וצפיפות המטען המשטחית‪ .‬נשתמש בקשר הבא‪ .‬כאשר אנו‬
‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬ ‫∂‬
‫בזמן שיחידות ‪ J‬הם‬ ‫‪ n1 i( J 2 − J1 ) = −(∇i J s +‬יש לשים לב ש יחידות ‪ J s‬הם‬ ‫נעזרים ברכיב הניצב בלבד‪ρ s ) :‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪∂t‬‬
‫ברוב המקרים ‪ ρ s‬ו\או ‪ J s‬שווים ל ‪ .0‬לגבי הרכיב המשיקי של ‪ . J‬הוא ישתנה בהתאם למוליכויות הסגוליות של החומרים )ראה טפלה מפורטת לנוסחא(‪ .‬שימו לה‬
‫שאי רציפות בזרם סוטר את חוק ‪ .KCL‬זה צפוי כי מדובר במשוואות וקטוריות – מערכת מפולגת בה חוקי קירקוף לא תקפים!‬

‫לצורך המחשה וסקירה מעמיקה ומפורטת של כל המקרים האפשריים של תנאי שפה‪ ,‬הכנתי טבלה מסכמת הכוללת נוסחאות כלליות נפרדות לרכיב ניצב ומשיקי עבור כל‬
‫מקרה אפשרי של מעבר שדה כלשהו בין שני חומרים‪ .‬הטבלה מסבירה מאיזה מקדם מושפע כל שדה‪ .‬הנוסחאות מוצגות עי "הגבר שדה" שזה יחס בין מקדמי החומר‬
‫הרלוונטיים‪ .‬אין זה משנה מי מהמקדמים יותר גדול‪ .‬הנוסחאות הן כלליות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הנוסחאות כוללות יתיחסות לזויות הכניסה והיציאה את זה לא תמצאו בשום ספר !‬

‫) ‪(σ‬‬ ‫) ‪(ε‬‬ ‫) ‪(μ‬‬

‫‪ -‬שימו לב שיש מקרים בהן יתכנו שני מצבים‪ .‬לדוגמה אם יש צפיפות מטען משטחית‪ .‬במקרים האלה יש לשים לב לשתי האפשרויות הנבדלות עי המילה ‪OR‬‬

‫‪ -‬נחצי העליון של הטבלה מתייחס לרכיב ניצב והחצי השני לרכיב משיקי‪.‬‬

‫‪ -‬הטבלה מחולקת לאורכה ל ‪ 3‬חלקים‪ .‬חלק שמאלי דן בהשפעת המוליכות הסגולית ‪) σ‬שדות מושפעים‪ E :‬ו ‪ (J‬חלק אמצעי על השפעת המתירות‬
‫הדיאלקטרית ‪) ε‬שדות מושפעים‪ E :‬ו ‪ (D‬והחלק הימני על השפעת החלחלות המגנטית ‪) μ‬שדות מושפעים‪ B :‬ו ‪.(H‬‬

‫‪ -‬כבר הזכרנו שהשדות מתחלקים לשני קבוצות עיקריות‪ .‬עוצמה וצפיפות שטף‪ .‬התכונה העיקרית של הקבוצה הראשונה )עצמה( היא שהרכיב האנכי מושפע במעבר בין‬
‫חומרים מעלי תכונות שונות‪ .‬התכונה העקרית של הקבוצה השנייה היא שהרכיב המשיקי מושפע במעבר בין חומרים שונים‪.‬‬

‫‪ -‬שימו לב שעד כה דיברנו על תנאי שפה שקשורים במעבר של שדות שונים בין חומרים‪ .‬כאן לא דיברנו על מעבר של גל אלקטרומגנטי דרך חומר )גל הוא כוון‬
‫ההתקדמות הניצב לשני השדות ‪ E‬ו ‪ H‬אשר ניצבים זה לזה כפי שיוסבר בהמשך(‪ .‬במקרה של מעבר של גל אלקטרומגנטי‪ ,‬המקרה מורכב יותר שכן ישנם כעת שני שדות‬
‫‪ E‬ו ‪ H‬שעוברים את החומר בכוונים ניצבים ולכל אחד מהם שני רכיבים‪ .‬כמו כן יתכנו מצבים בהם חלק מהגל עובר וחלק מוחזר‪.‬על מעבר גלים נדבר בהמשך‪ .‬שם נראה‬
‫את השימוש לנוסחאות תנאי השפה שהכרנו קודם‪.‬‬

‫עי‬ ‫‪ε‬‬ ‫בתוך‬ ‫‪σ‬‬ ‫‪ -‬נציין שחומר דיאלקטרי שכולל גם מוליכות ‪ σ‬בנוסף ל ‪ ε‬יקרא חומר עם הפסדים )על כך בהמשך(‪ .‬בינתיים נעיר שבחומר כזה יהיה ניתן לכלול את‬
‫הצגת ‪ ε‬כמספר מרוכב ) ‪ σ‬משפיע על הרכיב האנכי של השדה החשמלי לכן יתרום רכיב מדומה ל ‪ . ε‬על כך בהמשך(‪.‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫גלים אלקטרומגנטים‪:‬‬

‫עד כה דברנו על שדות שהם אלמנטים המרכיבים או יוצרים גלים אלקטרומגנטים‪ .‬כעת נגדיר את הגל האלקטרומגנטי ונבחן את תכונותיו‪ .‬מעטה נדבר רק על שדות‬
‫דינאמים המשתנים בזמן ובמרחב‪ .‬שדות אלה יוצרים את הגל האלקטרומגנטי‪ .‬נתחיל בקצת רקע על גלים כללים‪.‬‬

‫מבוא לגלים‪:‬‬

‫מהו גל?‪ :‬גל הוא התקדמות או התפשטות של הפרעה במרחב ובזמן‪.‬עבור גל מחזורי ההפרעה תהיה תנודות כפונקציה של הזמן‪ .‬כאשר אנו צופים בתופעה גלית‪ ,‬כגון‬
‫זריקת אבן לתוך שלולית‪ ,‬או מפולת של קוביות דומינו מסודרות בשורה‪ .‬אנו מבחינים בהתקדמות של משהו לאורך מרחק גדול )כוון ההתפשטות או ההתקדמות(‪ .‬למעשה‬
‫בפועל לא הייתה התקדמות פיזית של מסה בכוון זה )המסה התקדמה קלות בכוון ההתפשטות!(‪ .‬בדוגמה של דומינו‪ ,‬כל אחת מהקוביות התקדמה סנטימטרים בודדים בכוון‬
‫אופקי כך שהיא דחפה את הקובייה הסמוכה וגרמה לה לדחוף את הקובייה הבאה‪ .‬מה שנראה לנו שהתקדם לאורך כל המסלול הוא רק הפרעה ולא מסה ממשית!‬

‫גל מחזורי )הרמוני(‪ :‬גל בעל תנודות כפונקציה של הזמן‪ .‬נוצר עי הפרעה מחזורית‪ .‬בקורס זה נעסוק רק בגלים הרמוניים‪ .‬גל אלקטרומגנטי הוא גל הרמוני‪.‬‬

‫גל אורך‪ Longitudinal wave :‬גל שבו כוון התנודות )כוון ההשתנות בעוצמה הרגעית( זהה )מקביל( לכוון ההתפשטות )או ההתקדמות(‪ .‬כאן כוון ההתפשטות במרחב‬
‫זהה לכוון יצירת התנודות‪ .‬פולס הדומינו הוא גל אורך למרות שהוא גל חסר תנודות )פולס(‪ .‬דוגמא נפוצה לגלי אורך הם גלי קול‪.‬‬

‫גל רוחב‪ Transverse wave :‬גל שבו כוון התנודות )כוון ההשתנות העוצמה הרגעית( ניצב לכוון ההתפשטות )כוון ההתקדמות(‪ .‬כאן כוון ההתפשטות מאונך לכוון‬
‫יצירת התנודות‪ .‬לדוגמה זריקת אבן לתוך שלולית‪ .‬הפגיעה האנכית של האבן גוררת התפשטות גל אופקית‪ .‬נציין שגל אלקטרומגנטי הוא תמיד גל רוחב‪.‬‬

‫מימד הגל‪ :‬מימד הגל נקבע לפי מספר הצירים בהם מתפשט הגל‪ .‬זהו למעשה מספר המשתנים במרחב בהם המופע של הגל תלוי‪ .‬גל יכול להיות אורכי )חד מימדי( כמו‬
‫מייתר‪ ,‬או מישורי )דו מימדי( כמו אווה בשלולית או מרחבי )תלת מימדי( כמו גל אלקטרומגנטי או גל אקוסטי‪.‬‬

‫קיום גל‪ :‬גל קיים בכל מרחב ההתפשטות שלו מרגע שהוא נוצר‪ .‬אם כי יתכן שברוב המרחב הוא היה שווה לאפס‪ .‬לדוגמא שורה של קוביות דומינו באורך ‪ 10‬מטר‪ .‬מרגע‬
‫הפלת הקובייה הראשונה‪ ,‬הגל קיים לכל אורך המרחב ההתפשטות בן ה ‪ 10‬מטרים‪ .‬למרות שלהפרעה ייקח מספר שניות או דקות לעבור את כל המרחק‪ .‬לגלים‬
‫אלקטרומגנטיים ניתן להתייחס כאל גלים או חלקיקים בתנועה )דואליות(‪ .‬במקרה של חלקיק גל אל"מ )פוטון( זהו חלקיק הקיים בו זמנית בכל מקום במרחב ההתפשטות‬
‫של הגל‪ ).‬תדר התנודות של הגל מאופיין עי אנרגית הפוטון במקרה של גל אל"מ(‪ .‬ההפרעה המתקדמת במקרה של הדומינו היא חזית הגל‪ .‬נציין שבמקרה של הדומינו זהו‬
‫גל שאינו מחזורי‪ .‬גל כזה נקרא פולס‪ .‬גלים אלקטרומגנטים הם גלים מחזורים המשתנים בזמן ומשתנים ומתקדמים במרחב‪ .‬גל יכול להשתנות בכוון אחד ולהתקדם בכוון‬
‫אחר ובאותו זמן להשתנות בזמן‪ .‬על מנת שגל אלקטרומגנטי יתקיים הוא חייב לקיים את כל משוואות מקסוול כפי שנראה בהמשך‪.‬‬

‫אמפליטודת הגל וכוון ההשתנות הגל ‪ :‬גודל ההפרעה המקסימאלי נקרא אמפליטודה או משרעת‪ .‬הכוון המרחבי בו אנו מבחינים בשינוי באמפליטודה נקרא כוון‬
‫ההשתנות של הגל‪).‬כוון ההשתנות הוא וקטור כי חשוב לנו לדעת מהו כוון ההשתנות כאשר אנו מחברים או מחסרים בין גלים במילים אחרות‪ ,‬כוון ההשתנות הגל מוגדר‬
‫ככוון התנודות של הגל או כוון שינוי המשרעת‪ .‬יש להבדיל בין כוון ההשתנות לבין כוון ההתפשטות )ההתקדמות( של הגל‪.‬למעשה התנועה בכוון ההשתנות )תנודות( היא‬
‫פונקציה של הזמן בלבד‪.‬‬

‫אורך הגל וכוון ההתפשטות ‪ :‬אורך גל ‪ λ‬מוגדר עבור גל מחזורי כמרחק בין שני נקודות זהות בגל‪ .‬מדובר במרחק הנמדד בכוון ההתפשטות של הגל‪ .‬זהו המרחק הקצר‬
‫ביותר בין שתי נקודות זהות הן בערכיהן והן בקצב השינוי שלהן‪ .‬אורך הגל זה גם המרחק שהגל יעבור בכוון ההתקדמות במשך זמן מחזור שלם‪ .‬אורך הגל תלוי בתווך בו‬
‫מתקדם הגל ובתדר של הגל )והוא גם קשור במהירות הגל כפי שנראה בהמשך(‪ .‬כוון ההתפשטות )נקרא גם כוון ההתקדמות( מוגדר עי המשתנים במרחב בהם המופע של‬
‫הגל תלוי‪ .‬למעשה‪ .‬כדי לקבוע את כוון ההתפשטות יש לבדוק באילו מימדים מרחביים מופע הגל תלוי‪ .‬או באיזה כוון משתנה המופע‪ .‬כוון ההתפשטות מוגדר ככוון מאונך‬
‫לכוון יצירת התנודות במקרה של גל רוחב‪ .‬כוון ההתפשטות זה הכוון בו נמדד אורך הגל‪ .‬כווני ההתפשטות וההשתנות ניצבים זה לזה בגלי רוחב וזהים בגלי אורך‪ .‬כוון‬
‫ההתפשטות הוא פונקציה התלויה במרחק בלבד )בהמשך נלמד שיטה לקביעת כוון ההתקדמות של גל אלקטרומגנטי(‪.‬‬

‫מהירות פאזה‪ v p :‬זו מהירות התקדמות חזית הגל‪ .‬מהירות הפאזה הנקראת גם מהירות הגל מוגדרת כמכפלה בין אורך הגל לבין תדר הגל‪ .‬כוון מהירות הפאזה הוא ככוון‬
‫התפשטות הגל‪ .‬מהירות הפאזה היא היחס בין התדר הזוויתי לבין מספר הגל )מקדם ההתפשטות או התדר המרחבי(‪..‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ T‬הוא זמן המחזור זהו הזמן שלוקח‬ ‫= ‪f‬‬ ‫תדירות וזמן מחזור‪ :‬כמות המחזורים ליחידת זמן מסומנת ב ‪ f‬אני נתמקד בתדירות הזוויתית‪ .‬קשרים‪, w = 2π f :‬‬
‫‪T‬‬
‫לגל לסיים תנודה אחד בכוון ההתקדמות או הזמן שלוקח לגל לחזור למצבו הקודם‪.‬‬

‫גל עומד‪ :‬גל המשתנה בזמן )בעל תנודות בכוון ההתקדמות( אך אינו תלוי במרחב )אינו משנה מופע בכוון ההתפשטות( הוא גל עומד )בהמשך נראה שזה יתכן כאשר‬
‫מקדם התפשטות הוא ‪ .(0‬גל עומד יכול להיווצר עם הגל מתפשט בתוך תווך הנמצא בתנועה‪ .‬או בכלל התאבכות בין גלים )גל המוחזר לאחר בפגיעה בחומר שני יוצר גל‬
‫עומד עם בגל המקורי(‪ .‬מבחינה מתמטית נקבל פונקציה התלויה בזמן בלבד‪.‬‬

‫משוואת הגלים‪ :‬משוואה המתארת את הקשר בין מהירות הפאזה לתדירות ואורך הגל‪v p = λ f :‬‬
‫שימו לב שהגל מוגדר כוקטור בכוון ‪ y‬שכן‬ ‫גל סינוסואידלי‪ :‬זהו הסוג האלמנטרי ביותר של גל הרמוני‪ .‬נתייחס לגל חד ממדי‪Fy ( x, t ) = F0 cos( wt − kx) ⋅ y :‬‬
‫כוון הגדרת הוקטור היא ככוון ההשתנות‪ .‬זאת אומרת כוון של המשרעת ‪ . F0‬כוון ההתקדמות )התפשטות( של הגל הוא ציר ‪ x‬החיובי בגלל סימן ה מינוס לפני ‪ – k‬שהו‬
‫מספר הגל או מקדם ההתפשטות או התדר המרחבי‪ k ) .‬חיובי ביחידות ‪ .(1/m‬ניתן לומר שעבור כל רגע ‪ t‬נתון‪ ,‬מופע הגל מתקדם לאורך ‪ x‬החיובי‪ w .‬הוא התדר‬
‫‪2π‬‬
‫)בהמשך נבין מדוע כוון ההתפשטות הוא וקטור(‬ ‫= ‪w = 2π f‬‬ ‫הזוויתי של הגל‪ .‬והוא שווה ל‬
‫‪T‬‬
‫קיטוב הגל‪ :‬גל מחזורי יקרא גל מקוטב אם ורק אם כוון השתנות התנודות של הגל מונח כולו בציר אחד‪ .‬לכן הגל יקרא גל עם קיטוב ניצב‪ .‬ניצב כי הקיטוב ניצב לכוון‬
‫ההתפשטות‪ .‬אילו הגל היה משתנה בשני כוונים‪ ,‬הוא לא היה נקרא מקוטב‪ .‬לתכונת הקיטוב יש חשיבות רבה בגלים אלקטרומגנטיים‪.‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫מהירות הגל‪:‬‬
‫כדי להגדיר נקודה כזאת יש לשמור על זווית‬ ‫‪y0‬‬ ‫מהירות ההתקדמות של הגל או מהירות הפאזה היא מהירותה של נקודה הרוכב על ערך קבוע של הגל‪ .‬ז"א נקודה‬
‫ז"א ‪ wt − kx = θ‬שכן קוסינוס של ערך קבוע מיצג נקודה שלא במשתנים ‪ x‬ו ‪t‬‬ ‫קבועה של הביטוי‪cos( wt − kx) :‬‬
‫‪wt − θ‬‬
‫זהו ההעתק של הנקודה‪ .‬כדי לחשב את מהירותה נגזור לפי הזמן‪:‬‬ ‫= ) ‪x(t‬‬ ‫נחלץ את ) ‪ x(t‬שהוא מיצג את מיקומה של הנקודה כפונקציה של הזמן‪:‬‬
‫‪k‬‬
‫‪wt − θ‬‬
‫(‪d‬‬ ‫)‬
‫‪k‬‬ ‫‪w‬‬
‫= ) ‪ v(t‬זוהי מהירות הגל‪ .‬כאשר מדובר בגל הרמוני שהוא סכום של תדרים רבים‪ .‬נתייחס למהירות חבורה של גל המוגדרת באופן הבא‪:‬‬ ‫‪= = vp‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪dw‬‬
‫= ‪ vg‬בהמשך נראה שבהצגה פאזורית של גל אלקטרומגנטי הנע בתווך חומרי ‪ k‬מספר הגל יוחלף בקבוע הגל ‪β‬‬
‫‪dk‬‬
‫‪w‬‬
‫= ‪ w = 2π f ⇒ f‬נוכל לחשב את אורך הגל עבור הגל הסינוסואידלי הנתון‪:‬‬ ‫אורך הגל‪ :‬לפי משוואת הגלים‪ v p = λ f :‬כמוכן נזכור שמתקיים‪:‬‬
‫‪2π‬‬
‫⎞ ‪w ⎛ 2π f‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫‪2π‬‬ ‫‪w‬‬
‫‪vp‬‬
‫⎝= ‪= k‬‬
‫⎠ ‪k‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪λ‬‬
‫שנמדד במטרים‪ .‬כמו כן מתקיים‪= f = ⇒ = v p :‬‬ ‫=‪λ‬‬ ‫מכאן אורך הגל הוא‪:‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪λ= p‬‬ ‫= ‪= k‬‬
‫‪2π‬‬
‫‪λ 2π‬‬ ‫⎞ ‪⎛ 2π‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪k‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫‪2π‬‬
‫⎠ ‪⎝ k‬‬
‫לסיכום נשרטט את הגל ב ‪ 3‬זמנים שונים הגל‪ Fy ( x, t ) = F0 cos( wt − kx) ⋅ y :‬נניח ש ‪: k = 2, w = 1, F0 = 1‬‬

‫התקדמות הגל‬
‫אורך הגל ‪λ‬‬
‫לאורך ‪x‬‬
‫זה מרחק בין שתי‬
‫כפונקציה של ‪t‬‬
‫נקודות זהות‬
‫‪Fy(x,t) = F0 cos(wt −kx)⋅ y =3⋅cos(t −2x)⋅ y‬‬

‫‪2π 2π‬‬
‫שהם כ ‪ 3.14‬מטרים שזה‬ ‫=‬ ‫זמן והמחזור של הגל הוא ‪ 2π‬לכן רק כעבור ‪ 2π‬שניות הגל יחזור למצבו התחלתי‪ .‬בזמן זה הגל יספיק להתקדם ‪= π = λ‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪w 1‬‬
‫= ‪ v p‬ז‪:‬א ‪ 0.5‬מטר לשיניה‪ .‬את כל הגדלים הללו ניתן לאמת מתוך הגרף‪.‬‬ ‫שווה כמובן לאורך הגל‪ .‬מהירות הפאזה של הגל תהיה‪= :‬‬
‫‪k 2‬‬
‫שימו לב שלמרות שהגל החל להתקדם לאורך ‪ x‬ברגע ‪) t=0‬רגע היווצרות הגל( הגל קיים לכל אורך ‪ x‬מהרגע שהוא נוצר‪ .‬תכונה זו חשובה בגלים אל"מ‬

‫‪11‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫גל אלקטרומגנטי‪:‬‬

‫אחת התופעות החשובות והמעניינות שמתקבלות ממשוואות מקסוול היא תופעת הגלים האלקטרומגנטיים‪ .‬על מנת ששדה חשמלי או מגנטי יהיה גל אלקטרומגנטי הוא‬
‫חייב לקיים שני תנאים‪:‬‬

‫‪ 1‬השדה צריך להיות שדה הרמוני )מחזורי( שמשתנה בזמן ובמרחב )השדה צריך גם להתקדם במרחב אחרת הוא יצור גל עומד(‬
‫‪ .2‬על השדה לקיים את כל ארבעת משוואות מקסוול‪ .‬זה אומר שקיימת הגבלה על הקשרים בין פרמטרי השדה‪ .‬הגבלה זו תלויה בתווך בו מתקדם השדה‪.‬‬

‫מהירות הגל בריק‪ :‬גל אל"מ הוא הגל היחיד שאינו זקוק לתווך כדי להתקדם‪ .‬הגל מסוגל להתקדם בריק‪ .‬למעשה התקדמות בריק היא המקרה האידיאלי בה מהירות‬
‫‪w‬‬ ‫‪2π f‬‬
‫שהוא מקדם‬ ‫‪β‬‬ ‫= ‪ c‬כאן החלפנו את ‪ k‬ב‬ ‫=‬ ‫הפאזה היא הגבוהה ביותר‪ .‬מהירות זו היא מהירות האור והיא קבוע ושווה ל‪= 3 ×108 m / sec :‬‬
‫‪β‬‬ ‫‪β‬‬
‫חייב‬ ‫‪β‬‬ ‫ההתפשטות )בהמשך נבין מדוע(‪ .‬היות והמהירות היא קבוע ותלויה בחומר בו מתקדם הגל‪ ,‬והיות והתדר נכתב עי תנודות המקור ואינו משתנה‪ ,‬נוכל להסיק ש‬
‫‪2π‬‬
‫מכאן נסיק שאורך הגל תלוי בחומר בו מתפשט הגל )עוד נחזור לזה בהמשך(‪.‬‬ ‫=‪λ‬‬ ‫לבין אורך הגל‬ ‫‪β‬‬ ‫להשתנות כתלות בסוג החומר‪ .‬כבר ראינו את הקשר בין‬
‫‪β‬‬
‫התקדמות גל אלקטרומגנטי‪ :‬כאשר שדה חשמלי הרמוני מתקדם במרחב )שדה דינאמי המשתנה בזמן( הוא משרה סביבו שדה מגנטי דינאמי )חוק אמפר(‪ .‬מכן גם השדה‬
‫המגנטי ישרה סביבו שדה חשמלי )חוק פראדי( וכך הלאה‪ .‬מכאן שגל אל"מ מתקדם עי התקדמות של שדה חשמלי ושדה מגנטי המשתנים בזמן‪.‬‬

‫גל ‪ :TEM‬גל ‪ TEM=Transverse ElectroMagnetic‬מוגדר כאשר השדות ‪ E‬ו ‪ H‬ניצבים זה לזה וכוון ההתקדמות של הגל ניצב לשניהם‪ .‬הגדרה זו היא ברירת‬
‫המחדל שעליה מבוסס הקורס‪ .‬ברוב המקרים שנדבר על גל ‪ TEM‬נניח שהוא מתקדם רק בכוון ‪ Z‬ושהשדות שלו אינם תלויים ב ‪ X‬ו ‪Y‬‬

‫כוון השתנות התנודות של גל אל"מ – וקטור הקיטוב‪ :‬כוון ההשתנות של גל אל"מ נקבע לפי כוון ההשתנות )השתנות התנודות שזה אומר השתנות ערך רגעי ולא‬
‫השתנות המשרעת!( של השדה החשמלי ‪ E‬והוא נקרא וקטור הקיטוב‪ .‬כזכור כוון ההשתנות זה הכוון )וקטור( של תנודות הגל )במקרה זה השדה ‪ .(E‬כמובן שכוון‬
‫ההשתנות של השדה המגנטי יהיה ניצב אליו )תכף נראה כיצד(‪.‬‬

‫קיטוב גל אל"מ‪ :‬היות וגל אל"מ הוא גל רוחב‪ .‬כאשר כוון ההשתנות של השדה החשמלי או השדה המגנטי יהיה כולו בכוון אחיד )‪ x‬או ‪ y‬או ‪ ,(z‬הגל יקרא מקוטב‪.‬‬
‫בהמשך כאשר נדבר על מעבר גל בין תווכים שונים‪ ,‬נגדיר את סוג הקיטוב‪ .‬המושג קיטוב גל חשוב מאד אנטנות‬

‫כוון התקדמות של גל אל"מ ‪ -‬וקטור הגל‪ :‬כוון ההתקדמות של גל אל"מ נקרא וקטור הגל והוא יהיה תמיד ניצב לשני השדות ‪ E‬ו ‪ H‬שיצרו אותו‪ .‬כוון זה יהיה זהה‬
‫תמיד לכוון ההתפשטות של השדות ‪ E‬ו ‪ .H‬זה הזמן לציין שכווני ההתפשטות של שדה מגנטי המושרה משדה חשמלי יהיה תמיד זהה לכוון ההתפשטות של השדה החשמלי‬
‫וההיפך‪ .‬זאת להבדיל מכוון ההשתנות שיהיה במאונך לכוון ההשתנות של השדה המשרה‪.‬‬

‫סימוני כוונים עי חיצים )וקטורים(‪ :‬בסימון כווני השדות וכוון התקדמות הגל האל"מ יש להקפיד על הכללים הבאים‪:‬‬

‫וקטורים המסמנים את כווני ההתקדמות של השדות החשמליים והמגנטיים יסומנו בכוון ההשתנות של שדות אלה )ולא כוון ההתפשטות !!!(‪ .‬זה‬ ‫‪-‬‬
‫‪−‬‬
‫‪.t‬‬ ‫נסמן עי חץ שיהיה מאונך לכוון ההתפשטות כאשר ראשו מצביע על כוון גידול המשרעת של השדה ברגע ‪= 0‬‬
‫וקטורים המסמנים את כווני ההתקדמות של הגלים האל"מ יסומנו בכוון ההתפשטות של השדות שיצרו את הגלים‪ .‬כוון זה יהיה ניצב לכוון‬ ‫‪-‬‬
‫ההשתנות‪.‬‬
‫‪E‬‬ ‫את צורת הניצבות נקבע לפי מערכת ימנית כלל יד ימין כפי שמצוין באיור הבא‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫אגודל‬ ‫)כוון השתנות תנודות השדה‬

‫החשמלי – וקטור הקיטוב(‬
‫‪E‬‬

‫אצבע‬
‫‪H‬‬ ‫)כוון השתנות השדה המגנטי(‬
‫‪H‬‬

‫)כוון התפשטות הגל ככוון התפשטות השדה החשמלי‬ ‫‪K EM‬‬

‫או המגנטי – כוונים זהים! זהו וקטור הגל(‬
‫זין‬

‫‪K EM‬‬
‫זאת אומרת קביעת כוון ההתפשטות של הגל האל"מ ‪ K EM‬הוא לפי מערכת ימנית‪ .‬אז אם ‪ E‬בכוון ‪ x‬ו ‪ E‬בכוון ‪ y‬כוון הגל האל"מ יהיה ‪.z‬‬

‫‪12‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫תיאור גראפי של גל אל"מ‪:‬‬

‫כאן רואים בבירות כיצד מתקדם הגל‪ .‬שימו לב לכווני החיצים‪ :‬עבור שדות הם מצביעים על כוון ההשתנות של התנודות ועבור כוון התקדמות הגל זהו כוון התפשטות של‬
‫השדות אשר ניצב לכווני ההשתנות שלהם בהתאם לכלל מערכת ימנית בעמוד קודם‪.‬‬

‫מציאת כוון התקדמות גל אל"מ בשיטה מתמטית‪ :‬את כוון ההתקדמות במקרה של גל ‪ TEM‬בלתי מקוטב‪ ,‬ז"א כאשר השדות אינן מכוונים בצירים בודדים‪ .‬ניתן למצוא‬
‫את וקטור הכוון עי מכפלה וקטורית בין וקטורי היחידה של השדות )וקטורים המצביעים לכווני ההשתנות(‪ K EM = E × H :‬אך למעשה ברוב הבעיות שניתקל כוונו‬
‫של וקטור הגל ‪ K EM‬יהי נתון לנו בצורה גרפית כשהוא מתואר עי הזוית שהו יוצר עם ציר ניצב‪ .‬כמו כן יהיה נתון לנו כוונו של אחד מהשדות שברוב המקרים יהיה‬
‫מכוון בכוון אחיד )ז"א הגל מקוטב(‪ .‬אנו נצטרך למצוא את וקטור הכוון )וקטור ההשתנות( של השדה החסר וכל זאת על סמך הציור הנתון‪ .‬בסעיף הבא הדן מעבר גלים‬
‫מישוריים בין חומרים‪ ,‬נדגים שיטה למציאת הוקטורים על סמך הציור הנתון‪ .‬זאת עי פתרון משוואה וקטורית ‪.‬‬

‫כיצד נוצרים גלים אל"מ? גלים אלקטרומגנטים סובבים אותנו בחיי היום יום‪ .‬מחולל הגלים האל"מ הגדול ביותר הוא השמש‪ .‬השמש מפיקה קרינה אל"מ בעלת טווח‬
‫תדרים )ספקטרום( רחב מאד‪ .‬החל מאינפרא אדום )אור בתדרים נמוכים מאור הנראה( ועד לקרני גמא בתדרים גבוהים‪ .‬קרינת גמא נחשבת לקרינה מיננת‪ .‬קרינה‬
‫המסוגלת לערער את המבנה האטומי של החומר בו היא פוגעת‪ .‬קרינה זו עושה את דרכה לעבר כדור הארץ מהחלל‪ ,‬אך למזלנו היא מסוננת עי שכבת היונוספירה )על‬
‫תפקיד היונוספירה נדבר בהמשך(‪ .‬צורות אחרות של גלי אל"מ הם שידורי רדיו‪ ,‬אור הנפלט מפנס‪ .‬מקורות חום כולל גופים שחורים פולטים גלים אל"ם‪ .‬אנו יכולים‬
‫להפיק גל אל"ם עי הזרמת זרם חילופין בתיל מתכתי ארוך‪ .‬התיל ישמש כאנטנה וסביבו יחול שדה מגנטי דינאמי וכך הלאה‪ .‬מכן אנו למדים שוקטור צפיפות הזרם ‪ J‬יכול‬
‫להיות מקור גל אל"מ‪.‬‬

‫ספקטרום הגלים האל"מ‪:‬‬

‫נתבונן כעת בספקטרום הגלים האל"מ‪ .‬שימו לב עד כמה תחום האור הנראה צר יחסית לכל הספקטרום‪.‬‬

‫‪13‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫מציאת וקטור הגל – שיטה לקביעת כוון ההתפשטות של גל על סמך ביטוי של שדה‪:‬‬

‫נציג את השיטה עי דוגמאות‪ .‬נניח שנתון ביטוי לשדה‪ ) E y ( x, t ) = E0 cos( wt − β x) ⋅ y :‬דוגמא ‪(1‬‬

‫שלב א‪ :‬נרשום את הביטוי בצורה פאזורית כפי שלמדנו‪E y = E0 e − jβ x ⋅ y :‬‬

‫שלב ב‪ :‬נקבע את כוון התפשטות באופן הבא‪ :‬בתוך מעריך האקספוננט נחליף כל משתנה מרחבי במינוס וקטור היחידה שלו ונחלץ את החלק המדומה‪ .‬נקבל וקטור‪.‬במקרה‬
‫)‪( β , 0, 0‬‬
‫)נרמול זה חישוב וקטור יחידה(‪ .‬מכאן נובע‬ ‫הזה נקבל‪ Im{− j β x}|x =− x = β x = ( β , 0, 0) :‬כעת ננרמל את הוקטור שקבלנו‪= (1, 0, 0) = x :‬‬
‫‪β2‬‬
‫הפאזה נעה ימינה‪.‬‬ ‫‪β‬‬ ‫שכוון ההתפשטות הוא ‪ x‬החיובי‪ .‬כאמור‪ ,‬וקטור מצביע על כוון ההתפשטות נקרא וקטור הגל‪ .‬וזה הכן הגיוני כי בגלל סימן המינוס לפני‬

‫) ‪j ( −κ z + β x‬‬
‫‪ E y = E0 e‬במקרה הזה כוון ההתפשטות תלוי בשני צירים‪ .‬נמצא את וקטור ההתפשטות‪:‬‬ ‫דוגמא ‪ :2‬נתון‪⋅ y :‬‬
‫‪κz −βx‬‬
‫זהו כוון ההתפשטות )וקטור הל(‪.‬‬ ‫‪ Im{ j ( −κ z + β x)}|x =− x , z =− z = κ z − β x‬ננרמל ונקבל‪:‬‬
‫‪κ2 + β2‬‬

‫‪ E y = E0 e‬נרשום‪ Im{−α x − j β z}|x =− x , z =− z = β z :‬לאחר נרמול נקבל שוקטור הגל הוא בכוון ‪ z‬החיובי‪ .‬בקרה הנ"ל נשאל מהי‬
‫) ‪( −α x − j β z‬‬
‫דוגמה ‪⋅ y :3‬‬
‫) ‪( −α x − j β z‬‬
‫‪ E y = E0 e‬אנו רואים של חלק הממשי‬ ‫משמעות של החלק הממשי במעריך? נרשום את הביטוי מחדש‪⋅ y = E0 e −α x e − j β z ⋅ y = e −α x E0 e − j β z ⋅ y :‬‬
‫הוא מקדם ההנחתה בחומר‪ .‬מה שחשוב להבין שתרומת החלק‬ ‫‪α‬‬ ‫חיובי הגל דועך בכוון ‪ x‬החיובי‪ .‬בהמשך נראה ש‬ ‫‪α‬‬ ‫במעריך יש השפעה על המשרעת‪ .‬למעשה עבור‬
‫‪−α x‬‬
‫‪.e‬‬ ‫הממשי במעריך היא גורם סקלרי המשפיע על עוצמת הגל‪ .‬במקרה זה‬

‫היא זוית פגיעה של הגל האל"מ שהיא‬ ‫‪θ‬‬ ‫נציין שבמקרה הנל‬ ‫‪E y = E0 e − j β ( x sin θ + z cosθ ) ⋅ y‬‬ ‫דוגמה ‪) 4‬מתוך תרגול של קארין בנושא קיטוב(‪ :‬נתון‪:‬‬
‫הזוית הנוצרת בין כוון התפשטות הגל לבין הניצב למישור הפגיע )עוד נתקל בזה בהמשך(‪ .‬נמצא את וקטור הגל‪:‬‬

‫‪ Im{− j β ( x sin θ + z cos θ )}|x =− x , z =− z = x β sin θ + z β cos θ‬ננרמל‪:‬‬

‫‪x β sin θ + z β cos θ‬‬ ‫) ‪β ( x sin θ + z cos θ‬‬ ‫) ‪β ( x sin θ + z cos θ‬‬
‫‪ .‬מוקטור הגל שקיבלנו ניתן‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪= x sin θ + z cos θ‬‬
‫‪( β sin θ ) 2 + ( β cos θ ) 2‬‬ ‫) ‪β 2 ( (sin θ ) 2 + (cos θ ) 2‬‬ ‫‪β ⋅1‬‬
‫) ‪φ( x , y , z‬‬
‫‪ E y = E0 e‬כאן הפונקציה‬ ‫להסיק שהניצב שאליו שהזוית ‪ θ‬נמדדת הוא ציר ‪ z‬החיובי וזה הכן כך‪ .‬נרשום כרגע נוסחא כללית למציאת וקטור הגל‪ :‬נניח ‪⋅ y‬‬
‫) ‪−∇φ( x , y , z‬‬
‫{‪ K EM = Im‬שימו לב שזו פעולת גרדיאנט‪.‬‬ ‫הסקלרית המרוכבת ) ‪ φ( x , y , z‬היא הפאזה של הפאזור‪ .‬וקטור הגל יהיה‪} :‬‬
‫) ‪∇φ( x , y , z‬‬
‫עבור השדה הנתון בדוגמה האחרונה‪ ,‬נמצא את כוון ההשתנות התנודות )וקטור( של השדה המגנטי ‪ :H‬פתרון‪ :‬וקטור הגל נתון כי מצאנו אותו קודם‪ .‬כמו כן מהביטוי‬
‫לשדה החשמלי רואים כי וקטור ההשתנות )וקטור הכוון או וקטור הקיטוב של ההגל( הוא בכוון ‪ .y‬אנו זוכרים את הקשר הבא‪ K EM = E × H :‬כמו כן בגל ‪TEM‬‬
‫זהו תנאי לניצבות‪ .‬נציב את הוקטורים‪:‬‬ ‫השדות ‪ E‬ו ‪ H‬ניצבים לכן גם הקשר הבא חייב להתקיים‪E i H = 0 :‬‬

‫‪E i H = ( y )i( H ) = 0‬‬

‫קבלנו מערכת משוואות וקטורית‪ H) .‬וקטור יחידה נעלם( אנו פותרים משווה וקטורית עי‬
‫‪E × H = K EM = ( y ) × ( H ) = x sin θ + z cos θ‬‬

‫‪E i H = 0 ⇒ y i( H X x + H y y + H z z ) = 0 ⇒ H y = 0‬‬
‫פרקנו את ‪ H‬לרכיבים‪ .‬כעת נחשב את‬ ‫השוואת מקדמים בהתאמה‪ .‬נרשום‪:‬‬
‫‪K EM = E × H = ( y ) × ( H X x + H z z ) = x sin θ + z cos θ‬‬

‫המכפלה הוקטורית לפי נוסחה בע"מ ‪ .4‬נקבל‪ ( y ) × ( H X x + H z z ) = ( H z x − H X z ) = x sin θ + z cos θ :‬כעת נשווה מקדמים בהתאמה‬

‫‪H z x = x sin θ , H y y = 0, H X z = − z cos θ‬‬

‫שימו לב שוקטורי היחידה הצטמצמו‪ .‬וקבלנו‪H = − x cos θ + z sin θ :‬‬
‫‪H X = − cos θ , H y = 0, H z = sin θ‬‬

‫הקשר בין שדות וגלים‪ -‬תנאי מקסוול לקיום גל אל"מ‪:‬‬

‫על מנת ששדה חשמלי או מגנטי יהווה גל אל"מ הוא חייב לקיים את ‪ 4‬משוואות מקסוול )וכמובן להיות שדה הרמוני(‪ .‬נניח שנתון ביטוי לשדה חשמלי בריק‪:‬‬

‫‪14‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫‪ E y ( x, t ) = E0 cos( wt − β x) ⋅ y‬אנו רוצים לדעת מה הם התנאים לכך ששדה דינאמי זה יהווה גל אל"מ‪ .‬תחילה נרשום מה ניתן ללמוד על הגל אל"מ מתוך‬
‫הוא חיובי ניתן לקבוע שכוון התפשטות הגל )וקטור הגל( הוא ציר ‪ x‬החיובי‪ .‬זה בגלל סימן המינוס‪ ,‬שכן הפאזה נעה ימינה‪.‬‬ ‫‪β‬‬ ‫הביטוי של השדה הנתון‪ (1 :‬בהנחה ש‬
‫‪ ( 2‬קל לראות שכוון השתנות התנודות של השדה החשמלי )וקטור הקיטוב( הוא בכוון ‪ y‬החיובי )בהנחה ש ‪ E0‬חיובי(‪ .‬על סמך שתי העובדות הנ"ל‪ ,‬ניתן לקבוע את‬
‫‪K EM = E × H‬‬
‫‪ .‬שוב עי פתרון משוואה וקטורית‪ .‬נתחיל במציאת וקטור הקיטוב )כוון השתנות התנודות( של ‪ .H‬בדוגמה‬ ‫כוונו של השדה המגנטי ‪ H‬בעזרת הקשר‪:‬‬
‫‪EiH = 0‬‬
‫מס ‪ 1‬בסעיף הקודם קיבלנו שוקטור הקיטוב של ‪ E‬הוא בכוון ‪ y‬החיובי ווקטור הגל הוא בכוון ‪ x‬החיובי‪ .‬המשוואה הוקטורית‪:‬‬
‫) ‪ K EM = E × H = (0,1, 0) × ( hx , hy , hz‬וזה צריך להיות שווה ל וקטור הגל‪ (1, 0, 0) :‬נחשב את המכפלה ונשווה‪:‬‬

‫‪E i H = 0 = (0,1, 0)i(hx , hy , hz ) = 0 ⇒ hy = 0‬‬

‫מכאן‪ hz = 1 :‬לכן‪H = z :‬‬
‫)‪(0,1, 0) × (hx , 0, hz ) = (hz , 0, − hx ) = (1, 0, 0‬‬

‫כעת שאנו יודעים למה לצפות מבחינת כווני השדות וכוון הגל‪ .‬נבדוק מה הם התנאים הדרושים לכך שהשדה הנתון יהווה גל אל"מ וזאת עי משוואות מקסוול‪.‬‬

‫נתון‪ E y ( x, t ) = E0 cos( wt − β x) ⋅ y :‬כמו כן נתון שהשדה מתקדם בריק‪ .‬לכן צפיפות המטען וצפיפות הזרם היו ‪ .0‬אנו נבדוק את קיום משוואות מקסוול בשני‬
‫שיטות‪ .‬ראשית עי הצגה רגילה במישור הזמן‪ .‬לאחר מכן נחזור על התהליך ברישום פאזורי‪.‬‬

‫שלב א‪ :‬נפעיל מקסוול מס ‪:1‬‬

‫∂‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪β E0‬‬

‫‪ ∇ × E = − μ‬כצפוי ‪ H‬מקוטב בכוון‬
‫‪∂t‬‬ ‫‪μ‬‬
‫(‬ ‫‪μ‬‬
‫)‬ ‫(‬
‫= ‪H ⇒ H = − ∫ ∇ × E dt = − ∫ ∇ × ( E0 cos( wt − β x) ⋅ y ) dt‬‬
‫‪μw‬‬
‫)‬
‫‪cos( wt − β x) ⋅ z‬‬
‫‪ z‬חיובי‪.‬‬

‫שלב ב‪ :‬מקסוול מס ‪:2‬‬

‫∂‬ ‫∂‬
‫‪ ∇ × H = σ E + ε‬פשוט נבצע רוטור על ‪ H‬שקיבלנו מצד אחד נגזור את ‪ E‬המקורי לפי זמן מצד שני ונשווה‪ .‬נסדר אגפים נצמצם‬ ‫‪E ⇒ ∇× H = ε E‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪∂t‬‬ ‫‪∂t‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪β‬‬ ‫‪β‬‬
‫=‪c‬‬ ‫כאשר ‪ c‬הוא מהירות גל אל"מ בריק‪.‬‬ ‫‪= βc ⇒ w = βc‬‬ ‫= ‪ w‬היות ונתון שזה בריק נרשום‪:‬‬ ‫ונחלץ את ‪ w‬נקבל‪:‬‬
‫‪ε 0 μ0‬‬ ‫‪ε 0 μ0‬‬ ‫‪εμ‬‬

‫שלב ג‪:‬‬

‫= ) ‪ ∇i(ε E‬פשוט נחשב דברגנט ונראה שזה אכן ‪.0‬‬ ‫‪ρv = 0 ⇒ TRUE‬‬ ‫נבדוק מקסוול מס ‪:3‬‬

‫שלב ד‪:‬‬

‫‪2π‬‬
‫לכן‪:‬‬ ‫=‪β‬‬ ‫נזכור שמתקיים‪:‬‬ ‫נבדוק מקסוול מס ‪ ∇i( μ H ) = 0 ⇒ TRUE :4‬וגם זה אכן מתקיים‪ .‬לכן השדה הנ"ל יהיה גל אל"מ אם מתקיים‪w = β c :‬‬
‫‪λ‬‬
‫‪2π‬‬ ‫‪c‬‬
‫= ‪ w = 2π f‬וזהי אכן משוואת הגלים בריק‪ .‬כפי שראינו וקטור הגל מכוון בכוון ‪ x‬ווקטור ההשתנות של השדה המגנטי מכוון‬ ‫= ‪c⇒ f‬‬ ‫‪⇒c=λf‬‬
‫‪λ‬‬ ‫‪λ‬‬
‫בכוון ‪ z‬וקטור הקיטוב בכוון ‪ y‬בדיוק מה שקיבלנו בסעיף קודם‪.‬‬

‫ולא‬ ‫‪β‬‬ ‫נעיר שהיות וספקטרום הגל האלקטרומגנטי רחב ואינו באופן תיאורטי אינו מוגבל בתדר‪ .‬התנאי על קיום גל אל"מ צריך לחול על מקדם ההתפשטות‬ ‫•‬
‫‪w‬‬
‫בהתאם‬ ‫‪β‬‬ ‫הוא מקדם ההתפשטות והוא תלוי בתווך בו נע הגל‪ .‬לכן יש לתאם את‬ ‫= ‪β .β‬‬ ‫על התדר‪ .‬לכן נרשום את התנאי מחדש‪= w ε 0 μ0 :‬‬
‫‪c‬‬
‫לתדר הגל הרצוי לקיום הגל‪ .‬בהצשך נכיר תנאי נוסף – בהנחתה הקשור במוליכות התווך‪.‬‬

‫חלק ג‪ :‬גלים מישוריים ותכונות החומר‬

‫תנאי מקסוול לקיום גל אל"מ בשיטה פאזורית – תווך עם הפסדים )הגדרה ראשונית של מקדמי התפשטות והנחתה(‪:‬‬

‫הם קבועים שלא תלוים‬ ‫‪ε‬ו ‪μ‬‬ ‫כעת נחזור על הבדיקה לקיום גל מהחלק הקודם‪ .‬רק שהפעם נעשה זאת בשיטה פאזורית‪ .‬הפעם לא נניח שהגל מתקדם בריק‪ .‬נניח רק ש‬
‫‪− jβ x‬‬
‫‪ E y = E0 e‬ונפעיל את משוואות מקסוול‪:‬‬ ‫במרחב‪ .‬ראשית נציג את השדה בצורה פאזורית‪⋅ y :‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫‪β E0 e − j β x‬‬
‫= ‪ ∇ × E = − μ jwH ⇒ H‬לא ציפינו למשהו אחר‪...‬‬
‫‪j‬‬
‫‪μw‬‬
‫(‬
‫= ‪∇× E‬‬
‫‪j‬‬
‫‪μw‬‬
‫)‬ ‫(‬
‫= ) ‪∇ × ( E0 e − j β x ⋅ y‬‬
‫‪μw‬‬
‫)‬ ‫שלב א‪ :‬מקסוול ‪z :1‬‬

‫‪⎛ β E0 e − jβ x‬‬ ‫⎞‬

‫⎜ × ∇ ⇒ ‪ ∇ × H = (σ + jwε ) E‬נחשב רוטור נסדר אגפים ונצמצם‪ .‬בסוף נקבל משוואה‬ ‫שלב ב‪ :‬מקסוול ‪z ⎟ = (σ + jwε ) E0 e − jβ x ⋅ y :2‬‬
‫‪⎝ μw‬‬ ‫⎠‬
‫ו ‪ σ = 0‬מכאן נסיק שהגל אינו מסוגל להתקדם בתוך חומר‪ .‬הכיצד זה יתכן? הרי‬ ‫‪β = w εμ‬‬ ‫קומפלקסית‪ .‬נשווה חלק ממשי לחלק ממשי ומדומה למדומה‪ .‬נקבל‪:‬‬
‫ידוע שגלי אל"מ יכולים לנוע בתוך תווך לא אידיאלי‪ .‬אז מדוע קיבלנו את הסתירה הזאת? אז התשובה המיידית היא שהגל הנ"ל אינו מסוגל להתקיים בתוך חומר עם‬
‫מוליכות אך זה לא אומר שגל אחר לא יהיה מסוגל להתקיים )אנו מניחים מוליכות סופית כי אחרת שום שדה לא יתכן בתוך מוליך אידיאלי(‪ .‬למעשה‪ ,‬הגל הנ"ל כן מסוגל‬
‫להתקיים בתוך חומר עם מוליכות‪ ,‬רק שבעקבות המוליכות הגל משתנה‪ .‬אז מדוע לא ראינו את זה בבדיקה? התשובה לכך נעוצה בהצגה הפאזורית‪ .‬כפי שהסברתי‪.‬‬
‫בהצגה הזאת אנו משמיטים את התלות בזמן כדי לקבל משוואות אלגבריות במקום דיפרנציאליות‪ .‬אנחנו "משלמים את המחיר" )הלא יקר( במעבר לפונקציות מרוכבות‪.‬‬
‫הסתירה שהתקבלה קודם נעוצה בכך שהפעם "לא שילמנו מספיק"‪ .‬כאשר עברנו למישור פאזורי‪ ,‬חלק מהקבועים במשוואות הפכו מממשיים למרוכבים‪ .‬בפתרון משוואות‬
‫פאזוריות‪ ,‬יש להתחשב בעובדה זו‪.‬‬

‫כאשר אנחנו מניחים תווך עם מוליכות‪ .‬אנחנו צריכים לדעת שמדובר בתווך לא אידיאלי עם הפסדים‪ .‬הפסדים אלה באים לביטוי בהנחתה בגל‪ .‬אי לכך‪ ,‬מקדם ההתפשטות‬
‫כבר לא סתם מספר ממשי )עבור הצגה פאזורית(‪ ,‬אלה מספר מרוכב הכולל מידע על ההפסדים‪ .‬כאמור ‪ β‬תלוי בחומר לכן אם אנחנו מחליטים שכעת זה חומר עם‬
‫הפסדים‪ ,‬עלינו לקחת זאת בחשבון בהגדרת ‪ . β‬למעשה ‪ j β‬הופך ל ‪ γ‬שהוא מקדם ההתפשטות הלוקח בחשבון הפסדים בחומר‪ .‬אם נזכר ש ‪ β‬הוא גם מספר הגל‬
‫או התדר המרחבי‪ ,‬נוכל להסביר את השינוי בו מתוך המכאניקה הקוונטית‪ .‬שכן תווך מוליך כולל עודף אלקטרוניים חופשיים אשר משפיעים על התקדמות הגל בכך שהם‬
‫מתנגשים עם חלקיקי הגל – הפוטונים )כזכור מעקרון הדואליות הגל מתנהג כחלקיק(‪.‬‬
‫נחזור ל ‪ . γ‬גמה מוגדר באופן הבא‪ γ = α + j β :‬כן זה אותו ‪ β‬שהכרנו והוא שמעתה נקרא קבוע ההתפשטות‪ α .‬הוא קבוע ההנחתה‪ .‬לפני שנמשיך‪ ,‬נזכיר כי‬
‫בחישובים במישור הזמן ללא פאזורים ניתן לפתח מששואות גל בחומר עם הפסדים‪ ,‬אך החישובים היו הרבה יותר מסובכים כפי שנראה בהמשך‪.‬‬
‫נציין שבהצגה פאזורית בדומה ל ‪ γ‬גם מקדמי החומר הופכים להיות מרוכבים כמו ‪ ε‬אבל אין צורך להתייחס אליהם כמספר מרוכב‪ ,‬שכן ‪ γ‬כבר לוקח זאת בחשבון‬
‫כפי שנראה בהמשך‪ .‬כעת נחזור לבעיה שלנו‪:‬‬

‫ז"א לקחנו בחשבון את מקדם ההנחתה‪ .‬ונחזור על הבדיקות של משוואות‬ ‫‪γ = α + jβ‬‬ ‫נרשום שוב את הביטוי לשדה בצורה פאזורית כאשר אנו מחליפים את ‪ j β‬ב‬
‫מקסוול‪ .‬כזכור אנו מניחים כעת תווך עם מוליכות‪.‬‬

‫נתחיל בבדיקה מחדש רק שלא נציב את‬ ‫נרשום את הביטוי לשדה המתוקן‪E y = E0 e− j β x ⋅ y = E0e −γ x ⋅ y = E0e − (α + jβ ) x ⋅ y = E0e −α x e− j β x ⋅ y :‬‬
‫הביטוי ‪ γ = α + j β‬כדי להימנע מסיבוך עם משוואות מרוכבות בשלב זה ‪:‬‬

‫‪− jE0γ e −γ x‬‬

‫= ‪ ∇ × E = − μ jwH ⇒ H‬חישבנו רוטור על ‪.E‬‬
‫‪j‬‬
‫‪μw‬‬
‫(‬
‫= ‪∇× E‬‬
‫‪j‬‬
‫‪μw‬‬
‫)‬ ‫(‬
‫= ) ‪∇ × ( E0 e −γ x ⋅ y‬‬
‫‪μw‬‬
‫)‬‫מקסוול מס ‪z :1‬‬

‫‪⎛ − jE0γ e −γ x‬‬

‫⎞‬
‫⎜ × ∇ ⇒ ‪ ∇ × H = (σ + jwε ) E‬נחשב רוטור על ‪ H‬ונשווה לצד‬ ‫מקסוול מס ‪z ⎟ = (σ + jwε ) ⋅ E0 e −γ x ⋅ y :2‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫‪μw‬‬
‫‪2 −γ x‬‬
‫‪− jγ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪− jE0γ e‬‬
‫שימו לב לגורמים שהצטמצמו כולל וקטור הכוון‪ .‬לכן‬ ‫נצמצם ונסדר אגפים‪= (σ + jwε ) :‬‬ ‫שמאל‪y = (σ + jwε ) ⋅ E0 e −γ x ⋅ y :‬‬
‫‪μw‬‬ ‫‪μw‬‬
‫קיבלנו משוואה סקלרית‪ .‬נכפול שני צידי המשוואה ב ‪ j‬ונחלץ את ‪γ = j (σ + jwε ) μ w : γ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫מכאן ניתן להשוות חלקים מדומים‬ ‫‪γ = α + jβ‬‬ ‫נפתח סוגריים נסדר קצת ונקבל‪ γ 2 = −εμ w2 + jσμ w :‬נוציא שורש‪γ = −εμ w2 + jσμ w :‬‬
‫כזכור‪:‬‬
‫וממשיים בהתאמה ולפתור מערכת משוואות לקבלת ‪) α‬קבוע ההנחתה( ו ‪) β‬קבוע ההתפשטות(‪ .‬אך נשאיר לשלב מאוחר יותר לאחר שנגדיר את ‪ γ‬מתוך משוואת‬
‫הגל‪ .‬בינתיים רק נסכם שאנו רואים שקבוע ההתפשטות המרוכב ‪ γ‬תלוי בכל תכונות החומר ויחד עם זאת הוא גם תלוי בתדר של הגל‪ .‬לא נמשיך לבדוק את שאר‬
‫משוואות מקסוול כי אנו יודעים שהן מתקיימות‪ :‬נרשום שוב את השדה שלנו‪:‬‬

‫‪E y = E0 e −γ x ⋅ y = E0 e −α x e − jβ x ⋅ y‬‬

‫סיכום התוצאות‪ :‬שעל מנת ששדה הרמוני יקיים גל אל"מ בתווך כלשהו‪ ,‬עליו לציית למשוואות מקסוול‪ .‬משוואות אלה יכתיבו את התנאים לקיום הגל‪ .‬התנאים הם‬
‫הקשרים בין תדר הגל בפרמטרי החומר‪ .‬במקרים בהם בחומר יש הפסדים‪ ,‬יופיע פרמת חומרי חדש – קבוע ההנחתה ‪ α‬שישבש את צורת הגל עד כדי ביטולו‪ .‬בדוגמה‬
‫שחקרנו‪ ,‬קבוע ההנחתה גרם לדעיכה בשדות היוצרים את הגל ככל שהגל מתקדם בכוון ההתפשטות שלו‪ .‬גודלו של ‪ α‬יקבע אם הגל יכול להתקיים‪ .‬בכל אופן כעבור‬
‫מרחק מספיק גדול‪ ,‬הגל ידעך עד להיעלמותו‪ .‬האם זה אומר שהגל לא יכול להתקיים? לא ניתן לענות באופן חד משמעי‪ .‬זה תלוי בגודל של מוליכות הסגולית יחסית לתדר‬
‫הגל ולמרחק שעל הגל לעבור עד ליעדו‪– .‬‬

‫אם אחוז ההנחתה סביר‪ ,‬ניתן לומר שהגל יכול להתקיים‪ .‬בכל אופן‪ ,‬בתווך בעל הפסדים בגלל ההנחתה‪ ,‬הגל משנה את צורתו )משרעתו דועכת( לכן זה כבר לא אותו הגל‬
‫שיצרנו במקור‪ .‬מכאן זה יהיה גם נכון לומר שהגל לא יכול להתקיים כי במקומו הופיע גל אחר‪ .‬בהמשך נחקור את הקבועים החומריים ומקדמי ההתפשטות ונסיק עוד‬
‫מסקנות‪.‬‬

‫דבר נוסף שכדאי לזכור זה שבחישוב עי פאזורים אין כל שינוי בנגזרות חלקיות לפי משתני המרחב‪).‬מלבד העובדה ש יותר נוח לגזור אקספוננט מאשר סינוס(‪ .‬אך כל‬
‫הנגזרות בזמן הופכות למשוואות אלגבריות עם מספרים מרוכבים‪ .‬כמובן שבסוף כל החלקים המדומים יצטמצמו‪.‬‬

‫‪16‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫משוואת גל‪ -‬תאור מתמטי של גל אל"מ – משוואות הלמהולץ‪:‬‬

‫בסעיף הקודם ראינו כיצד משוואות מקסוול מכתיבות לנו את התנאים לקיום גל אל"מ בחומר‪ .‬שם הנחנו ששדה הרמוני נתון ובדקנו מה צריכים להיות פרמטרי החומר כדי‬
‫שהגל יתקיים‪ .‬ראינו שפונקצית הגל משתנה מחומר אחד לשני )בריק הגל נשאר סינוסי טהור ובחומר עם מוליכות הגל הפך לגל הרמוני דועך בכוון ההתקדמות(‪ .‬בסעיף‬
‫זה נעזר במשוואות מקסוול לפיתוח תבנית מתמטית שאליה נציב את פרמטרי התווך )לדוגמה מהירות הגל או קבועי החומר( והיא תספק לנו את הפונקציה של השדה‬
‫ההרמוני )חשמלי או מגנטי זה לא משנה( שיקיים את הגל בחומר המבוקש‪ .‬תבנית מתמטית שמספקת פונקציה פשוט משוואה דיפרנציאלית‪ .‬במקרה של גל אל"מ אשר‬
‫פונקציות השדות שלו תליות במרחב ובזמן‪ ,‬זו תהיה משוואה דיפרנציאלית חלקית תלת מימדית עם תלות בזמן‪.‬‬

‫לפתרון המשוואה נזדקק לתנאי התחלה )מצב הגל ברגע ‪ .(t=0‬תנאים אלה צריכים להיות ידועים מראש‪ .‬יש להבדיל בין תנאי התחלה לתנאי שפה‪ .‬במקרים מסוימים‬
‫נזדקק גם לתנאי שפה )לדוגמא במעבר שדה בין חומרים(‪ .‬תנאי ההתחלה היו פונקציה התחלתית או צורת הגל בהתחלה ללא תלות בזמן‪.‬‬

‫נציג צורה כללית לפונקצית הגל אותה אנחנו רצים למצוא עי פתרון משוואת הגל‪ A( x , y , z ) F ( x, y, z , t ) = A( x , y , z ) ⋅ cos( wt − φ( x , y , z ) ) :‬היא פונקציה וקטורית‬

‫המתארת את צורת הגל וגודלו‪ .‬היא אינה תלויה בזמן וממנה ניתן נקבל את וקטור הקיטוב )כוון ההשתנות או כוון התנודות( עי חישוב וקטור יחידה של ) ‪. A( x , y , z‬‬
‫היא פונקציה סקלרית המתארת את כוון ההתפשטות של הגל או את מופע הגל‪ .‬מפונקציה זו ניתן להפיק את וקטור הכוון של הגל )וקטור הגל( לפי‬ ‫) ‪φ( x , y , z‬‬ ‫הפונקציה‬
‫) ‪−∇φ( x , y , z‬‬
‫= ‪ K EM‬זאת אומרת וקטור היחידה של מינוס הגרדיאנט‪ .‬המכפלה ב ‪ COS‬מציינת שזו כמובן פונקציה הרמונית של הזמן‪.‬‬ ‫הקשר הבא‪:‬‬
‫) ‪∇φ( x , y , z‬‬

‫כעת נרשום את פונקצית הגל בצורה מפורטת לרכיבים‪:‬‬

‫) ) ‪F ( x, y, z , t ) = ( x ⋅ Ax ( x, y, z ) + y ⋅ Ay ( x, y, z ) + z ⋅ Az ( x, y, z ) ) ⋅ cos( wt − φ( x , y , z‬‬
‫כעת נפתח את משוואת הגל באופן כללי‪:‬‬

‫∂‬ ‫∂‬
‫‪∇× H =σ E +ε‬‬ ‫משוואת מקסוול מס ‪ ∇ × E = − μ H :1‬משוואת מקסוול מס ‪E :2‬‬
‫‪∂t‬‬ ‫‪∂t‬‬
‫⎛‬ ‫⎞‬
‫תכונת הלפלסיאן‪∇ × (∇ × F ) = ∇ ⎜ ∇i F ⎟ − ∇ 2 F :‬‬
‫‪rot of rot‬‬ ‫‪⎝ div ⎠ Laplacian‬‬
‫‪grad‬‬

‫∂‬
‫‪ ∇ × (∇ × E ) = − μ‬נחליף את ‪ ∇ × H‬בביטוי השמאלי של מקסוול ‪ 2‬ואת ) ‪ ∇ × (∇ × E‬נציג לפי תכונת‬ ‫נבצע רוטור על שני צידי מקסוול מס ‪∇ × H :1‬‬
‫‪∂t‬‬
‫∂‬ ‫‪∂2‬‬ ‫∂‬ ‫∂‬
‫(‬ ‫)‬‫‪2‬‬

‫‪∂t‬‬ ‫‪∂t‬‬ ‫‪∂t‬‬

‫(‬
‫הלפלסיאן‪ ∇ ∇i E − ∇ 2 E = − μ (σ E + ε E ) :‬נפתח סוגריים‪∇ ∇i E − ∇ E = −( μσ E + με 2 E ) :‬‬ ‫)‬‫‪∂t‬‬
‫∂‬ ‫∂‬ ‫‪2‬‬
‫‪. ∇ E − ∇ ∇i E = μσ‬זוהי משוואה דיפרנציאלית חלקית מסדר שני עבור השדה הנעלם ‪. E‬‬
‫‪2‬‬

‫‪∂t‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫נכפול שני צדדים ב ‪E + εμ 2 E : -1‬‬
‫‪∂t‬‬
‫‪ρ‬‬ ‫∂‬ ‫∂‬ ‫‪2‬‬
‫‪ ∇ E − ∇( v ) = μσ‬כזכור ‪ ρ v‬הוא צפיפות המטען המרחבית בחומר‪ .‬נעצור כאן‬ ‫מקסוול מס ‪ ∇iε E = ρ v :3‬נציב זאת למשוואה‪E + εμ 2 E :‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ε‬‬ ‫‪∂t‬‬ ‫‪∂t‬‬

‫בינתיים ונפתח את המשוואה באופן דומה עבור שדה מגנטי ‪ H‬כנעלם‪:‬‬

‫∂‬ ‫∂‬
‫‪ ∇ × E = − μ‬ובתכונת הלפלסיאן ונקבל‪:‬‬ ‫רוטור על שני צידי מקסוול מס ‪ ∇ × (∇ × H ) = ∇ × (σ E ) + ∇ × (ε E ) :2‬נעזר ב ‪H‬‬
‫‪∂t‬‬ ‫‪∂t‬‬
‫∂‬ ‫‪∂2‬‬
‫‪ ∇ H − ∇ ∇i H = μσ‬המשוואה עבור ‪ H‬דומה בצורתה למשוואה עבור ‪.E‬‬
‫‪2‬‬

‫‪∂t‬‬
‫(‬
‫‪H + εμ 2 H‬‬
‫‪∂t‬‬
‫)‬
‫הנחות‪ :‬היות ומתקיים‪) J = σ E :‬חוק אוהם( ואנו מניחים שהגל מתפשט בחומר ללא מקורות זרם ‪ J = 0‬וללא מקורות מטען ‪ ρv = 0‬והחומר הומגני ) ‪ε , μ‬‬
‫‪ρv‬‬ ‫∂‬ ‫‪∂2‬‬
‫(∇ ‪∇ 2 E −‬‬ ‫‪) = μ σ E + εμ 2 E‬‬
‫‪ε‬‬ ‫‪∂t 0‬‬ ‫‪∂t‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫⎛‬ ‫⎞‬ ‫אינם תלויים במרחב( נוכל לרשום את שתי המשוואות באופן הבא‪:‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫∂‬ ‫∂‬ ‫‪2‬‬
‫‪∇ 2 H − ∇ ⎜ ∇i H ⎟ = μσ H + εμ 2 H‬‬
‫⎟ ‪⎜ = ∇ i B =0‬‬ ‫‪∂t‬‬ ‫‪∂t‬‬
‫‪⎝ μ ⎠ =0 Because J =0‬‬

‫‪17‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫‪1‬‬
‫= ‪) v p‬מהירות הגל( לכן שתי המשוואות ירשמו באופן הבא‪:‬‬ ‫נזכור שמתקיים‪:‬‬
‫‪εμ‬‬

‫‪1 ∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬

‫‪∇2 E −‬‬ ‫‪E‬‬ ‫=‬ ‫‪0,‬‬ ‫∇‬ ‫‪2‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪H =0‬‬
‫‪v 2p ∂t 2‬‬ ‫‪v 2p ∂t 2‬‬

‫אלו הן משוואות הלמהולץ לגל המתפשט בחומר ללא מקורות‪ .‬למציאת פונקצית הגל יש לפתור אחת מהמשוואות תוך שימוש בתנאי התחלה ושפה‪ .‬חשוב לזכור שמדובר‬
‫במשוואות וקטוריות‪ .‬פתרונן יתבצע לכל רכיב בנפרד – ‪ 3‬משוואות שונות‪ .‬נרשום כעת את המשוואה ל ‪ E‬בצורה מפורטת לרכיבים )‪ 3‬משוואות(‪:‬‬

‫‪∂2‬‬ ‫‪∂2‬‬ ‫‪∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬

‫‪x:‬‬ ‫‪Ex + 2 Ex + 2 Ex − 2 2 Ex = 0‬‬
‫‪∂x 2‬‬ ‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪v p ∂t‬‬
‫) ‪Ex = x i E( x , y , z ,t‬‬
‫‪∂2‬‬ ‫‪∂2‬‬ ‫‪∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬
‫‪ y :‬שימו לב שמתקיים‪E y = y i E( x , y , z ,t ) :‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪Ey = 0‬‬
‫‪∂x 2‬‬ ‫‪∂y 2‬‬ ‫‪∂z 2‬‬ ‫‪v 2p ∂t 2‬‬
‫) ‪Ez = z i E( x , y , z ,t‬‬
‫‪∂2‬‬ ‫‪∂2‬‬ ‫‪∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬
‫‪z:‬‬ ‫‪Ez + 2 Ez + 2 Ez − 2 2 Ez = 0‬‬
‫‪∂x 2‬‬ ‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪v p ∂t‬‬

‫כעת יש לנו ‪ 3‬משוואות דיפרנציאליות חלקיות שונות‪ .‬כל אחת מייצגת משוואת גל חד מימדית‪.‬‬

‫למזלכם הרב‪ ,‬נתמקד במקרים בהם חלק מהנגזרות החלקיות יתאפסו‪ .‬על כך בסעיף הבא‪ .‬כמו כן‪ ,‬המשוואות הנ"ל לא כוללות תלות במוליכות הסגולית של התווך ‪σ‬‬
‫למרות שלא הנחנו שהחומר מבודד‪ .‬זה אומר שהמשוואות לא מתחשבות בהפסדים‪ .‬הפסדים בחומר גורמים לזרמי מערבולות‪ ,‬אך בפיתוח משוואות הלמהולץ‪ ,‬הנחנו כי‬
‫אין מקורות )זרמים( בחומר‪ .‬מכאן‪ ,‬נסיק שאין להשתמש במשוואות הלמהולץ עבור חומר עם הפסדים‪ .‬בהמשך נציג משוואות חלופיות‪.‬‬

‫גל מישורי‪ :‬כידוע‪ ,‬כוון התקדמות הגל ניצב לכווני ההשתנות של תנודות השדות ‪ E‬ו ‪ .H‬אשר ניצבים זה לזה‪ .‬במקרה בו כווני השתנות התנודות של השדות ‪ E‬ו ‪H‬‬
‫מונחים במישור‪ , z = 0 :‬כוון ההתפשטות של הגל יהיה בכוון ‪ z‬בלבד‪ .‬במקרה שכזה הגל יקרא גל מישורי‪ .‬משוואת הגל של גל מישורי תהיה‪:‬‬
‫) ) ‪ F ( x, y , z , t ) = A( x , y , z ) xy ⋅ cos( wt − φ( z‬כאשר ‪ F‬מיצג שדה חשמלי או מגנטי ו ‪ A( x , y , z ) xy‬היא פונקציה וקטורית של ‪ x,y,z‬המכוונת בכוון ‪ x‬ו ‪ y‬אך לא‬
‫בכוון ‪ .z‬זהו מקרה כללי של גל מישורי בלתי אחיד )זה אומר שמשרעת הגל יכולה להשתנות בכל כוון במרחב – גל לא הרמוני משתנה בזמן ובמרחב‪.‬‬

‫גל מקוטב‪ :‬מקרה בו כוון ההשתנות התנודות של השדה החשמלי ‪ E‬יהיה בכוון ציר ‪ x‬או ‪ .y‬לדוגמא‪ E = x And H = y :‬הגל יקרא גל מקוטב כזכור הגדרנו את‬
‫או ‪ . − z‬גל מקוטב הוא בהכרח מישורי אך לא תמיד ההיפך‪.‬‬ ‫וקטור הקיטוב ככוון השתנות התנודות של השדה החשמלי‪ .‬כמובן שכוון התקדמות הגל יהי בכוון ‪z‬‬
‫דוגמא לכווני שדות של גל מישורי בלתי מקוטב‪ .‬שימו לב שכוון התקדמות הגל הוא ‪:z:‬‬

‫גל מישורי אחיד ומקוטב‪ :‬גל מישורי אחיד הוא גל שגודל המשרעת שלו אחיד ולא משתנה כתלות במרחב‪ .‬לדוגמא‪:‬‬

‫שימו לב שהגל מתנודד בכוון ‪ x‬ו ‪ y‬אך הוא אינו משתנה בכוון זה‪ .‬ז"א אומרת אמפליטודת הגל קבועה במרחב!‬ ‫•‬
‫יש להבדיל בין אמפליטודה המוגדרת כערך מקסימאלי לערך רגעי‪.‬‬ ‫•‬

‫זהו גל סינוסיואידלי מהצורה‪ E = Ex ( z , t ) :‬ו ) ‪ H = H y ( z , t‬זהו גל חד מימדי‪.‬‬

‫‪18‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫גל ‪ :TEM‬שוב נזכיר שברירת המחדל של הקורס הוא גל אל"מ בו השדה המגנטי והחשמלי ניצבים לכוון ההתקדמות‪ .‬לכן גלים מישוריים הם מקרה פרטי של גל ‪TEM‬‬
‫ללא קשר אם הם אחידים או מקוטבים‪.‬‬

‫גל כדורי‪ :‬באופן מעשי לא קיימים גלים מישוריים‪ .‬בפועל כל הגלים האל"מ הם גלים כדוריים‪ .‬ז"א הם מתפשטים במרחב בדומה לאור הנפלט ממנורת להט‪ .‬גלים‬
‫כדוריים נוח יותר לייצג עי מערכת צירים כדורית‪ .‬גל כדורי אינו גל מסוג ‪ .TEM‬למזלנו לא נעסוק בהם בקורס זה‪ ,‬אבל עוד נשמע עליהם רבות בקורס מיקרוגלים‬
‫ואנטנות‪.‬‬

‫באופן תיאורטי ניתן ליצור גל מישורי עי הזרמת זרם חילופין במישור מוליך אינסופי‪ .‬כך יווצר גל אל"מ בניצב למישור האינסופי‪.‬במקרה זה נקבל שני גלים המתקדמים‬
‫בכוונים מנוגדים משני צידי המישור נושא הזרם‪ .‬עוד נחזור לזה בהמשך‪ .‬באופן מעשי‪ ,‬אם אנחנו נמצאים במרחק גדול מאד מהמקור שיצר גל כדורי‪ ,‬ניתן יהי להתייחס‬
‫לגל זה כאל גל מישורי כי במרחק אינסופי היקף חזית הגל הוא קו ישר מאונך לוקטור הגל‪.‬‬

‫משוואת גל מישורי אחיד‪:‬‬

‫כעת נדון במקרה פרטי של משוואות הלמהולץ עבור גל מישורי ואחיד )לא בהכרח מקוטב ולא בהכרח סינוסואידלי(‪:‬‬

‫הכוונה לגל מישורי בו השדות ‪ E‬ו ‪ H‬ניצבים זה לזה ומתנודדים )משתנים כפונקציה של זמן( בכוונים ‪ X‬ו ‪) Y‬או שילוב של שניהם( והגל מתקדם בכוון ‪.Z‬‬

‫באופן כללי נרשום‪:‬‬

‫‪ E ( z , t ) = Ex ( z , t ) ⋅ x + E y ( z , t ) ⋅ y‬ו ‪H ( z, t ) = H x ( z , t ) ⋅ x + H y ( z, t ) ⋅ y‬‬

‫לגל אין רכיב בכוון ‪ .Z‬שימו לב שלמרות היותו גל מישורי אחיד‪ ,‬אין זה אומר שצורתו סינוסואידלית )של הזמן או המרחב(! זה כמובן גל הרמוני עם משרעת קבועה‬
‫במרחב‪ ,‬אך זה יכול להיות גל גל מחזורי כמו גל משולש או מרובע‪ ...‬לכן לא נשתמש כאן בייצוג פאזורי‪..‬‬

‫‪∂E ∂E ∂H ∂H‬‬
‫שוב כי הגל לא משתנה בכוונים ‪ X‬ו ‪) Y‬הוא מתנודד בכוונים אלה אך לא משתנה!(‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫עבור גל זה מתקיים‪= 0 :‬‬
‫‪∂x ∂y ∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬

‫נרשום את משוואות הלמהולץ שקיבלנו בסעיף משוואת הגל רק ללא המשוואה השלישית בציר ‪ Z‬כי רכיב זה לא קיים )יש רק תלות ב ‪ Z‬שהוא כוון ההתקדמות אך אין‬
‫תלות בכוון התנודות ב ‪ (Z‬וכמובן בהתחשב בעובדה שהגל אחיד בכל המרחב‪ .‬נקבל‪:‬‬

‫‪∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬ ‫‪∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬

‫‪x:‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪Hx = 0‬‬ ‫‪x:‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪Ex = 0‬‬
‫⎛‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞‬ ‫‪∂z 2‬‬ ‫‪v 2p ∂t 2‬‬ ‫‪∂z 2‬‬ ‫‪v 2p ∂t 2‬‬
‫= ‪⎜⎜ v p‬‬ ‫⎟⎟‬ ‫באופן דומה עבור השדה המגנטי‪:‬‬ ‫עבור השדה החשמלי‪:‬‬
‫⎝‬ ‫‪εμ‬‬ ‫⎠‬ ‫‪∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬ ‫‪∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬
‫‪y:‬‬ ‫‪Hy − 2 2 Hy = 0‬‬ ‫‪y:‬‬ ‫‪Ey − 2 2 Ey = 0‬‬
‫‪∂z 2‬‬ ‫‪v p ∂t‬‬ ‫‪∂z 2‬‬ ‫‪v p ∂t‬‬

‫קיבלנו ארבעה משוואות דיפרנציאליות חלקיות וחד מימדיות‪ .‬אבל בפועל כדי למצוא את פונקצית הגל הנעלמת אנו זקוקים רק לשתיים מהן )אנו יודעים לעבור בין סוג‬
‫אחד של שדה לסוג שני בעזרת מקסוול(‪ .‬לכן נתמקד במשוואות עבור השדה החשמלי‪ .‬בגלל ששתי המשוואות בכוונים ‪ X‬ו ‪ Y‬זהות בצורתן‪ ,‬נתמקד רק במשוואה לשדה‬
‫החשמלי בכוון ‪ X) X‬הוא כוון השתנות התנודות ו ‪ Z‬הוא כוון ההתקדמות של הגל(‪:‬‬
‫‪∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬
‫זו כאמור משוואת גלים חד מממדית‪ .‬לצורך פתרון המשוואה נזדקק לתנאי התחלה‪ .‬זוהי פונקציה של ‪ Z‬בלבד המתארת את צורתו‬ ‫‪E‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪Ex = 0‬‬
‫‪∂z 2‬‬ ‫‪v 2p ∂t 2‬‬
‫ומדוע אין צורך בתנאי התחלה כאשר נלמד דרך פתרון‬ ‫ההתחלתית של הגל ברגע שהוא נוצר )‪ .(t=0‬לכן‪ Ex ( z, 0) = f ( z ) :‬בהמשך נראה כיצד מקבלים את ) ‪f ( z‬‬
‫מוססת על קשרים של תנאי שפה‪ .‬כעת נחזור למשוואה‪:‬‬

‫‪⎛ ∂2‬‬ ‫⎞ ‪1 ∂2‬‬ ‫‪∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬

‫⎜ נזכר בנוסחת הכפל הבאה‪ a − b = ( a − b) ⋅ ( a + b) :‬עם מעט דמיון ניתן‬ ‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫‪Ex = 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪⎜ ∂z 2 v 2p ∂t 2 ⎟⎟ x‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪:‬‬‫מחדש‬ ‫נרשום‬ ‫‪E‬‬ ‫‪x‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫∂‬‫‪z‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪p‬‬ ‫∂‬‫‪t‬‬ ‫‪2‬‬

‫⎞∂ ‪⎛∂ 1 ∂⎞ ⎛∂ 1‬‬

‫⎜ אנו יודעים ש ‪ Ex ≠ 0‬כי אחרת לא יתקיים גל‪.‬‬ ‫‪−‬‬ ‫⋅‬ ‫‪+‬‬ ‫לרשום את המשוואה באופן הבא‪E = 0 :‬‬
‫‪⎜ ∂z v ∂t ⎟⎟ ⎜⎜ ∂z v ∂t ⎟⎟ x‬‬
‫⎝‬ ‫‪p‬‬ ‫⎝ ⎠‬ ‫‪p‬‬ ‫⎠‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬

‫‪19‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫לרגע נראה שניתן לצמצם ב ‪ Ex‬משני צידי המשוואה‪ ,‬אבל היות ומדובר בביטויים אופרטורים‪ ,‬הדבר לא אפשרי‪ .‬קיבלנו ממכפלה של שני ביטויים שתוצאתה אפס‪ .‬זה‬
‫ביטוי מהסוג‪ A ⋅ B ⋅ Ex = 0 :‬אך היות ו ‪ Ex ≠ 0‬הפתרון האפשרי הוא‪ A ⋅ Ex = 0 :‬או ‪. B ⋅ Ex = 0‬‬
‫⎛‬ ‫⎞∂ ∂ ⎛ ⎞∂ ∂‬
‫‪ ⎜ v p‬נרשום קצת אחרת‪:‬‬ ‫כעת נכפול את שני צידי המשוואה ב ‪ v 2p‬נקבל‪− ⎟ ⋅ ⎜ v p + ⎟ Ex = 0 :‬‬
‫⎝‬ ‫⎠ ‪∂z ∂t ⎠ ⎝ ∂z ∂t‬‬

‫⎛‬ ‫⎛ ⎞‬ ‫⎞‬
‫⎜‬ ‫⎜ ⎟‬ ‫⎟‬
‫‪z‬‬ ‫⎜‬ ‫∂‬ ‫∂ ⎜ ⎟∂‬ ‫⎟∂‬
‫= ‪:τ‬‬ ‫נציב‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫⋅‬ ‫‪+‬‬ ‫‪Ex = 0‬‬
‫‪vp‬‬ ‫⎟ ‪⎜ ∂ z ∂t ⎟ ⎜ ∂ z ∂t‬‬
‫‪⎜ v‬‬ ‫‪⎟ ⎜ v‬‬ ‫⎟‬
‫‪⎝ p‬‬ ‫‪⎠ ⎝ p‬‬ ‫⎠‬

‫⎞∂ ∂ ⎛ ⎞∂ ∂ ⎛‬
‫⎜‬ ‫⎜⋅⎟ ‪−‬‬ ‫‪+ ⎟ Ex = 0‬‬
‫⎠ ‪⎝ ∂τ ∂t ⎠ ⎝ ∂τ ∂t‬‬
‫שימו לב שיחידות ‪ τ‬הן שניות! ושכב אין יותר תלות במשתנה המרחב ‪ ! Z‬מכאן הוכחנו שלפתרון משוואת הגלים החד מימדית אנו זקוקים לתנאי התחלה ולא תנאי‬
‫שפה‪ .‬המשוואה היא מסדר שני או לחילופין ניתנת לרישום כשתי משוואות מסדר ראשון‪ :‬לכן ניתן לצפות שלמשוואה יש שני פתרונות שאותן ננחש‪:‬‬

‫‪∂Ex ∂Ex ∂Ex‬‬ ‫‪∂E‬‬

‫‪ ,‬כאשר הפתרון הכולל הוא סכומם ‪Ex = f (t − τ ) + g (t + τ ) :‬‬ ‫=‬ ‫‪,‬‬ ‫‪=− x‬‬
‫‪∂τ‬‬ ‫‪∂t‬‬ ‫‪∂τ‬‬ ‫‪∂t‬‬
‫) ‪Ex = f ( t −τ‬‬ ‫) ‪Ex = g ( t +τ‬‬

‫פתרון זה מתאר שני גלים אחת מתקדם בציר ‪ Z‬החיובי והשני נסוג בציר ‪ Z‬השלילי‪ .‬כדי לראות זאת נציב חזרה את ‪: Z‬‬

‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪Ex = f (t +‬‬ ‫) ‪) + g (t −‬‬
‫‪vp‬‬ ‫‪vp‬‬

‫הדבר היחיד שיש לזכור הוא צורת הפתרון של המשוואה‪ .‬למשוואת גלים קיים פתרון פשוט לפי תבנית והוא נקרא פתרון דלמבר‪.‬‬

‫פתרון משוואת גלים חד מממדית )גל מישורי אחיד(‪:‬‬

‫‪∂ 2 Ex‬‬ ‫∂ ‪2‬‬

‫‪2‬‬
‫‪∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬
‫דרושים שני תנאי התחלה והם‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪x‬‬ ‫=‬ ‫‪0‬‬ ‫‪:‬‬‫נקבל‬ ‫‪−‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪p‬‬ ‫ב‬ ‫צדדים‬ ‫שני‬ ‫נכפול‬ ‫‪.‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪−‬‬ ‫נציג שוב את המשוואה המקורית ‪Ex = 0‬‬
‫‪∂t 2‬‬ ‫‪∂z 2‬‬ ‫‪∂z 2‬‬ ‫‪v 2p ∂t 2‬‬
‫)‪∂Ex ( z , 0‬‬
‫)תנאים אלה היו נתונים לנו כשתי פונקציות(‬ ‫) ‪ Ex ( z, 0) = f ( z‬ו ) ‪= f ( z‬‬
‫‪∂t‬‬
‫‪z +v pt‬‬
‫) ‪f ( z − v pt ) + f ( z + v pt‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2v p z −∫v pt‬‬
‫= ) ‪ E x ( z , t‬והפתרון יראה כך‪:‬‬ ‫‪+‬‬ ‫מכאן פתרון המשוואה לפי נוסחת דלמבר הוא‪g ( s )ds :‬‬
‫‪2‬‬

‫‪Ex ( z , t ) = F‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪+G‬‬ ‫‪z :‬‬

‫‪(t −‬‬ ‫)‬ ‫‪(t +‬‬ ‫)‬
‫‪vp‬‬ ‫‪vp‬‬

‫באופן דומה נקבל פתרונות עבור שלושת המשוואות האחרות‪ .‬זכרו שלצורך פתרון משוואת גלים במקרה של גל מישורי אחיד‪ ,‬אנו זקוקים לשתי משוואות עם ‪ 4‬תנאי‬
‫התחלה )משוואה אחת בכל כוון ועוד ‪ 4‬פונקציות של צורת הגל ההתחלתית בכל כוון(‪.‬‬

‫למעשה ברוב המקרים לא נזדקק להשתמש בנוסחת דלמבר‪ .‬ניתן יהיה לפתור תרגילים המבוססים על משוואות גלים חד מימדית תוך חישובי תנאי שפה ושימוש בתבנית‬
‫פתרון כמו שנראה מיד‪.‬‬

‫פתרון משוואת גלים חד מימדית – תבנית פתרון‪:‬‬

‫ראשית כדי להזכר בכללים לתנאי שפה לכן מומלץ להסתכל בע"מ ‪ .8‬נזכור שרכיב משיקי של שדה חשמלי ורכיב ניצב של שדה מגנטי תמיד רציפים במעבר בין חומרים‪.‬‬
‫השאר תלויים במטענים וזרמי משטח )ראה נוסחאות בע"מ ‪.(5‬‬
‫‪μ‬‬ ‫‪μ0 μr‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪μr‬‬
‫= ‪ η‬קבוע זה נקרא אימפדנס הגל והוא נמדד ביחידות אוהם )לעכבת הגל יש הגדרות שונות‪ .‬יש להיזהר בשימוש‪.‬‬ ‫=‬ ‫⋅‬ ‫=‬ ‫‪= η0‬‬ ‫נגדיר‪:‬‬
‫‪ε‬‬ ‫‪ε0‬‬ ‫‪εr‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪εr‬‬
‫על כך בהמשך(‪ .‬עבור ריק הוא יהיה‪η0 = 120π = 377Ω :‬אנו נשתמש בו כדי לעבור בין שדה חשמלי למגנטי וההיפך מבחינת גודל‪ .‬כמובן שנזכור את הכוונים‬
‫בהתאם לגל ‪.TEM‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬
‫נרשום כעת את ‪ 4‬משוואות הגלים החד ממידיות שקיבלנו בע"מ ‪ .19‬הפעם נרשום אותן בזוגות תואמים של שדות ליד כל משוואה נרשום את הפתרון הכללי שלה שאותו‬
‫נצה למצוא‪ .‬נשים לב שתבניות הפתרון מציגות את הקשר בין המשוואות‪:‬‬
‫פתרון כללי )לא בטוח שמותר להשתמש בזה בבחינה!(‪:‬‬
‫‪∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬ ‫‪z − z0‬‬ ‫‪z − z0‬‬
‫⎧‬ ‫‪z‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪z‬‬ ‫⎫‬ ‫⎧‬ ‫‪z‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪z‬‬ ‫⎫‬ ‫‪E‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪Ex = 0, ⇔ Ex = f1 (t −‬‬ ‫‪) + f 2 (t +‬‬ ‫)‬
‫‪⎪ J sx (t +‬‬
‫‪0‬‬
‫⎪ ‪) ⋅ x , z < z0‬‬ ‫‪⎪ J sy (t +‬‬
‫‪0‬‬
‫⎪ ‪) ⋅ y , z < z0‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪v p ∂t‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪vp‬‬ ‫‪vp‬‬
‫⎪ ‪η‬‬ ‫‪vp‬‬ ‫⎪‬ ‫⎪‪η‬‬ ‫‪vp‬‬ ‫⎪‬
‫⎨ ⋅ ‪Ex = −‬‬ ‫⎨ ‪⎬ Ey = −‬‬ ‫⎬‬ ‫‪∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪z − z0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪z − z0‬‬
‫⎪ ‪2‬‬ ‫‪z − z0‬‬ ‫⎪‬ ‫⎪‪2‬‬ ‫‪z − z0‬‬ ‫‪H y − 2 2 H y = 0, ⇔ H y = ⋅ f1 (t −‬‬ ‫‪) − ⋅ f 2 (t +‬‬ ‫)‬
‫‪J sx (t −‬‬ ‫‪) ⋅ x , z > z0‬‬ ‫‪J sy (t −‬‬ ‫⎪ ‪) ⋅ y , z > z0‬‬
‫⎩⎪‬ ‫‪vp‬‬ ‫⎭⎪‬ ‫⎩⎪‬ ‫‪vp‬‬ ‫⎭⎪‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪v p ∂t‬‬ ‫‪η‬‬ ‫‪vp‬‬ ‫‪η‬‬ ‫‪vp‬‬
‫‪−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−‬‬
‫⎧‬ ‫‪z − z0‬‬ ‫⎫‬ ‫⎧‬ ‫‪z − z0‬‬ ‫⎫‬ ‫‪∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬ ‫‪z − z0‬‬ ‫‪z − z0‬‬
‫⎪ ‪⎪− J sy (t + v ) ⋅ x , z < z0‬‬ ‫⎪ ‪⎪ J sx (t + v ) ⋅ y, z < z0‬‬ ‫‪E y − 2 2 E y = 0, ⇔ E y = g1 (t −‬‬ ‫‪) + g 2 (t +‬‬ ‫)‬
‫⎪ ‪1‬‬ ‫‪p‬‬ ‫⎪‬ ‫⎪ ‪1‬‬ ‫‪p‬‬ ‫⎪‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪v p ∂t‬‬ ‫‪vp‬‬ ‫‪vp‬‬
‫⎨ ⋅ = ‪Hx‬‬ ‫⎨⋅ = ‪⎬ Hy‬‬ ‫⎬‬
‫⎪ ‪2‬‬ ‫‪z − z0‬‬ ‫⎪ ‪2‬‬ ‫‪z − z0‬‬
‫‪J sy (t −‬‬ ‫‪) ⋅ x , z > z0‬‬ ‫⎪‬ ‫‪− J sx (t −‬‬ ‫⎪ ‪) ⋅ y , z > z0‬‬ ‫‪∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪z − z0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪z − z0‬‬
‫⎩⎪‬ ‫‪vp‬‬ ‫⎭⎪‬ ‫⎪⎩‬ ‫‪vp‬‬ ‫⎪⎭‬ ‫‪H x − 2 2 H x = 0, ⇔ H x = − ⋅ g1 (t −‬‬ ‫‪) + ⋅ g 2 (t +‬‬ ‫)‬
‫‪∂z‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪v p ∂t‬‬ ‫‪η‬‬ ‫‪vp‬‬ ‫‪η‬‬ ‫‪vp‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪2π‬‬ ‫‪w‬‬
‫= ‪vp‬‬ ‫=‬ ‫= ‪=λf, λ‬‬ ‫= ‪, f‬‬ ‫‪, β = w εμ‬‬
‫‪εμ‬‬ ‫‪β‬‬ ‫‪β‬‬ ‫‪2π‬‬

‫שימו לב שבסך הכול יש ‪ 4‬פונקציות בסיסיות‪ . f1 , f 2 , g1 , g 2 :‬את הפונקציות הללו יש למצוא תוך שימוש ‪-‬‬
‫בקשרים של תנאי שפה להלן‪:‬‬
‫‪Ex‬‬ ‫‪Ey‬‬ ‫‪jwμ‬‬ ‫רציפות בשדה חשמלי משיקי‪ n1 × ( E2 − E1 ) = 0 :‬קפיצה בשדה חשמלי ניצב‪n1 i(ε 2 E2 − ε1 E1 ) = ρ s :‬‬
‫‪η‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫=‬
‫‪Hy‬‬ ‫‪Hx‬‬ ‫‪σ + jwε‬‬
‫קפיצה בשדה מגנטי משיקי‪ n1 × ( H 2 − H1 ) = J s :‬רציפות בשדה מגנטי ניצב‪n1 i( μ2 H 2 − μ1 H1 ) = 0 :‬‬
‫∂‬
‫‪) n1 i( J 2 − J1 ) = −(∇i J s +‬ראה ע"מ ‪(9‬‬ ‫קשר נוסף עבור צפיפות זרם בניצב‪ρ s ) :‬‬
‫‪∂t‬‬
‫כעת נדגים כיצד להשתמש בתבנית הפתרון‪ .‬נציג תרגיל דוגמה שגם ימחיש כיצד נוצר גל מישורי‪.‬‬

‫מישור נושא זרם – תרגיל דוגמה לפתרון משוואות גל מישורי אחיד‪:‬‬

‫נתון משטח אינסופי נושא זרם הרמוני בכוון ציר ‪ x‬השלילי‪ .‬צפיפות הזרם המשטחית נתונה‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫באופן כללי‪J S = − J s (t ) ⋅ x :‬‬

‫מצא ביטוים לשדה החשמלי והמגנטי בכל המרחב‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫ראשית נשאל שאלה‪ :‬לאיזה כוון לדעתכם יהיו מכוונים השדות ‪ H‬ו ‪ ? E‬על השאלה אפשר‬
‫לענות באופן מתמטי כפי שתכף נראה‪ .‬אבל ראשית ננסה לענות על סמך מה שלמדנו‪ .‬זרם‬
‫משתה יוצר שדה מגנטי שכוונו לפי כלל הבורג‪ .‬זה נכון עבור תיל נושא זרם‪ .‬כאן יש לנו‬
‫משטח‪ .‬אבל ניתן להתיחס למשטח כל אינסוף תיילים מסודרים זה לצד זה‪ .‬כך נוכל למצוא‬
‫את השדה המגנטי השקול הנוצר‪ .‬נשים לב שהשדה המגנטי בכוון ‪ z‬מתבטל‪ .‬נותר לנו שני‬
‫שדות בכוונים של פלוס ומינוס ‪ . y‬לפי כלל הבורג קל לראות שיש שדה מגנטי בכוון ‪y‬‬
‫החיובי מצד עבור ‪ z>0‬ובכוון ‪ y‬השלילי מצד ‪ . z<0‬נסו להפעיל את הכלל ולראות‬
‫בעצמכם‪.‬‬

‫נשאל מה אנחנו יודעים על כוון השדה החשמלי? לפי כוון השדה המגנטי שמצאנו ולפי כלל‬
‫מערכת יד ימין ניתן לנחש שכוון השדה ‪ E‬יהיה או בכוון ‪) x‬חיובי או שלילי( או בכוון ‪z‬‬
‫חיובי או שלילי‪ .‬אבל אנו יודעים שרכיב משיקי של ‪ E‬תמיד רציף משני צידי הלוח‪ .‬כמו כן‬
‫כוונו של השדה החשמלי תמיד יהיה בכוון השווה או המנוגד לכוון הזרם שיצר אותו‪ .‬מכל‬
‫התנאים האלה ניתן בקלות להסיק שכוון השדה ‪ E‬הוא ציר ‪ x‬חיובי משני צידי המשטח‪.‬‬
‫מכאן שכוון התקדמות הגל הוא ‪ +z‬מצד הימני של המשטח ו ‪ –z‬מהצד השמאלי‪.‬‬
‫מבולבלים? טוב מאד! כעת נפתור בשיטה מתמטית‪.‬‬

‫נתחיל בתנאי שפה‪ .‬נתחיל בתנאי שלגביו אנו יודעים משהו‪ .‬זהו תנאי הקשור בצפיפות זרם והוא רכיב השדה המגנטי המשיקי אשר בו יש קפיצה כגודל צפיפות הזרם‪.‬‬
‫נרשום‪ n1 × ( H 2 − H1 ) = J s = z × ( H 2 − H1 ) = − J s (t ) ⋅ x :‬שימו לב ממכפלה וקטורית בין ‪ z‬החיובי לבין כוונו של השדה מצד ימין )כי לפי הנוסחה‬
‫הפחתנו את ‪ 1‬מ ‪ 2‬לכן ‪ 2‬הוא הקובע( קיבלנו זרם בכוון ‪ x‬השלילי‪ .‬לפי מערכת יד ימין כוונו של השדה ‪ H2‬הוא ככוון ‪ y‬החיובי‪ .‬שימו לב שהנורמל לפי הנוסחה נלקח‬
‫מחומר ‪ 1‬לכוון חומר ‪ .2‬ראו ע"מ ‪ .8‬האם קיים לשדה המגנטי רכיב ניצב? התשובה היא לא כי כבר ראינו שכוון הרכיב המשיקי מונח כולו ב ‪ ! y‬נוכיח זאת עי רישום‬
‫תנאי השפה המשיקי באופן מפורט לכל ציר‪ z × ( H 2 − H1 ) = z × [( H x 2 − H x1 ) x + ( H y 2 − H y1 ) y ] = J y y − J x x = − J s (t ) ⋅ x :‬מכאן לפי שוויון‬
‫וקטורי נוכל להסיק‪) J y y = 0 :‬שימו לב‪ :‬המישור מונח ב ‪ z=0‬לכן בנוסחאות נציב ‪( z0 = 0‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫מבולבלים לגבי כללי מכפלות וקטוריות וסקלריות? הנה טבלה שתוכל לעזור‪:‬‬

‫סקלרית וקטורית מימד ‪ 2‬מימד ‪1‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪-Y‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪Y‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪-Z‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪Y‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Y‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪Z‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪Z‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪-X‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪Z‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬

‫הטבלה מראה מה מתקבל ממכפלת צירים‪ .‬משמאל לימין לכל האפשריות הקימות‪ .‬עכשיו נמשיך בפתרון‪.‬‬

‫נרשום תנאי שפה לרכיב משיקי של שדה חשמלי בו מתקיימת רציפות‪ for z = 0 ⇒ z × ( Ex 2 − Ex1 ) = 0 ⇒ Ex1 = Ex 2 :‬נובע מרציפות‪ .‬כוונו של השדה‬
‫החשמלי חייב להיות ‪ x‬החיובי והוא זהה ורציף משני צידי המשטח )רק זה יכול להסביר את תוצאת ה ‪ 0‬כי האפשרות שהשדה ‪ E‬בכוון ‪ z‬מאלצת את הגל להתקדם בכוון‬
‫הזרם וזה לא יתכן(‪ .‬לשדה ‪ E‬אין רכיב ניצב וזאת ניתן להראות לפי נוסחת הרציפות )אין צפיפות מטען בלוח לכן הרכיב הניצב חייב להיות ‪ 0‬משני צדדים(‪ .‬כעת נרשום‬
‫את הפתרון הכללי הרלוונטי עבור השדות‪ .‬שימו לב שאנו משתמשים רק בשניים מהמשוואות כי הגל מקוטב‪:‬‬
‫‪∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪−‬‬ ‫) ‪Ex = 0, ⇔ Ex = f1 (t − z / v p ) + f 2 (t + z / v p‬‬
‫‪∂z 2‬‬ ‫‪v 2p ∂t 2‬‬
‫‪∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪−‬‬ ‫) ‪H y = 0, ⇔ H y = ⋅ f1 (t − z / v p ) − ⋅ f 2 (t + z / v p‬‬
‫‪∂z‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪v p ∂t‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪η‬‬ ‫‪η‬‬
‫⎫ ‪⎧ f 2 (t + z / v p ) ⋅ x , z < 0‬‬
‫⎨ = ‪ Ex‬שימו לב שכוון השדה ‪ E‬זהה משני צידי המשטח‪ .‬אך כוון ההתקדמות של הגל שונה בציר‬ ‫נרשום את הפתרון בצורה מפורשת‪⎬ :‬‬
‫⎭ ‪⎩ f1 (t − z / v p ) ⋅ x , z > 0‬‬
‫⎫ ‪⎧ f (t + z / v p ) ⋅ x , z < 0‬‬
‫⎨ = ‪ Ex‬שימו לב‬ ‫‪ .z‬השדה ‪ E‬חייב להיות רציף ) ‪ Ex1 = Ex 2 ⇒ f1 (0, t ) = f 2 (0, t‬רציפות זו קימת גם לערכי ‪ z‬שונים מ ‪⎬ :0‬‬
‫⎩‬ ‫‪f‬‬ ‫(‬‫‪t‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪p‬‬ ‫)‬ ‫⋅‬ ‫‪x‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪z‬‬ ‫>‬ ‫‪0‬‬ ‫⎭‬
‫שביטלנו את האינדקסים כי השדות )הפונקציות( זהות בגודלן ובכוונן‪ .‬ההבדל היחיד הוא בשינוי המופע – כוון התפשטות הגל‪ .‬באופן דומה נרשום את הביטוי הכללי‬
‫‪⎧ 1‬‬ ‫⎫‬
‫⎪⎪ ‪⎪⎪− η ⋅ f (t + z / v p ) ⋅ y, z < 0‬‬
‫⎨ = ‪ H y‬שימו לב שרק הוספנו את הכוון ‪ y‬סימן המינוס ניתן ישירות מהביטוי בתבנית! כעת כל הבעיה‬ ‫לשדה המגנטי‪⎬ :‬‬
‫⎪ ‪⎪ 1 ⋅ f (t − z / v ) ⋅ y, z > 0‬‬
‫‪⎩⎪ η‬‬ ‫⎪⎭‬
‫‪p‬‬

‫צומצמה למציאת פונקציה אחת‪ . f (t ) :‬נעזר בנוסחה לתנאי שפה של השדה המגנטי שוב‪ ,‬רק שהפעם נציב את הביטויים מהפתרון הכללי‪:‬‬
‫‪⎛1‬‬ ‫‪⎛ 1‬‬ ‫⎞⎞‬
‫‪for z = 0 ⇒ z × ( H 2 − H1 ) = z × ⎜ ⋅ f (t − z / v p ) ⋅ y − ⎜ − ⋅ f (t + z / v p ) ⋅ y ⎟ ⎟ = − J s (t ) ⋅ x‬‬
‫‪⎝η‬‬ ‫‪⎝ η‬‬ ‫⎠⎠‬
‫‪1‬‬
‫‪η‬‬
‫) ‪( f (t − z / v p ) + f (t + z / v p ) ) ⋅ z × y = − J s (t ) ⋅ x ⇒ − 1 ( f (t − z / v p ) + f (t + z / v p ) ) = − J s (t‬‬
‫‪η‬‬
‫‪−x‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫) ‪η ⋅ J s (t‬‬

‫‪( f (t ) + f (t ) ) = J s (t ),‬‬ ‫⇒ )‪(z = 0‬‬ ‫= ) ‪f (t ) = J s (t ) ⇒ f (t‬‬
‫‪η‬‬ ‫‪η‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪η‬‬ ‫‪η‬‬ ‫‪η‬‬
‫‪ ( f (t ) = −‬נציב זאת לשני הפתרונות הכללים ונקבל את הפתרון הסופי‪:‬‬ ‫קיבלנו‪) f (t ) = ⋅ J s (t ) :‬באופן כללי‪⋅ J sx (t ), g (t ) = − ⋅ J sy (t ) :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪⎧η‬‬ ‫⎫‬ ‫‪⎧ 1‬‬ ‫⎫‬
‫⎪⎪ ‪⎪⎪ 2 J s (t + z / v p ) ⋅ x , z < 0‬‬ ‫⎪⎪ ‪⎪⎪− 2 ⋅ J s (t + z / v p ) ⋅ y, z < 0‬‬
‫⎨ = ‪Ex‬‬ ‫‪⎬,‬‬ ‫⎨ = ‪Hy‬‬ ‫⎬‬
‫‪η‬‬
‫⎪ ‪⎪ J (t − z / v ) ⋅ x , z > 0‬‬ ‫⎪ ‪⎪ 1 ⋅ J (t − z / v ) ⋅ y, z > 0‬‬
‫‪⎪⎩ 2 s‬‬ ‫‪p‬‬
‫⎭⎪‬ ‫‪⎪⎩ 2 s‬‬ ‫‪p‬‬
‫⎭⎪‬

‫אגב אם בתרגיל יש מספר מישטחי זרם‪ ,‬נפתור עי סופרפוזיציה לכל משטח ונסכם בכל ציר בנפרד‪ .‬תמיד נניח מצב יציב‪ ,‬כך שאין החזרת גל‪ .‬שימו לב שיחידות ‪ J s‬הם‬
‫‪ A / m‬בזמן שיחידות ‪ η‬הם אוהם או ‪ V / A‬מכאן שיחידות השדה החשמלי ‪ E‬הם ‪ V / m‬ויחידות ‪ H‬הם ‪ A / m‬תבדקו מפגרים! כפי שראיתם ניתן לפתור‬
‫משוואת גל מישורי אחיד עי תבנית ושיקולי תנאי שפה בלבד‪ .‬עכשיו שאלה למחשבה‪ :‬כיצד להסביר שכוון השדה החשמלי מנוגד לכוון הזרם? תשובה בע"מ ‪.(30‬‬

‫‪22‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫גל אל"מ כפאזור – משוואות הלמהולץ מרוכבות‪:‬‬

‫כעת נניח שוב כי הגל הוא סינוסואידלי‪ ,‬אך לא נניח שהוא מישורי או אחיד‪ .‬נחזור על פיתוח משוואות הגל אך הפעם בצורה פאזורית כדי שנוכל להתחשב בהפסדים‬
‫בחומר בו הגל מתקדם‪ :‬מקסוול מס ‪ ∇ × E = − μ jwH :1‬משוואת מקסוול מס ‪ ∇ × H = (σ + jwε ) E :2‬נבצע רוטור על משוואה ‪ 1‬ונציב את בביטוי מצד‬

‫(‬ ‫)‬
‫שמאל של ‪ 2‬נקבל‪ ∇ × (∇ × E ) = − μ jw∇ × H = − μ jw(σ + jwε ) E :‬נשתמש בתכונת הלפלסיאן ‪ ∇ × (∇ × F ) = ∇ ∇i F − ∇ F :‬ונפתח‬
‫‪2‬‬

‫⎛‬ ‫⎞‬
‫סוגריים‪ .‬נקבל‪∇ ⎜ ∇i E ⎟ − ∇ 2 E = (− j μσ w + εμ w2 ) E :‬‬
‫⎠ ‪⎝ 0‬‬
‫‪ρv‬‬
‫= ‪ ∇i E‬אך לא הנחנו שאין צפיפות זרם! כך שלא הזנחנו הפסדים בגלל מוליכות החומר‪ .‬נרשום‪:‬‬ ‫‪=0‬‬ ‫הנחנו שאין צפיפות מטען‬
‫‪ε‬‬
‫ונקבל את משוואת הלמהולץ הפאזורית לגל המתקדם בתווך עם הפסדי מוליכות‪:‬‬ ‫‪γ 2 = −εμ w2 + j μσ w‬‬ ‫‪ ∇ E = ( −εμ w + j μσ w) E‬נציב‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫הוא קבוע‬ ‫‪β‬‬ ‫הוא קבוע ההנחתה ו‬ ‫‪α‬‬ ‫כאשר‪:‬‬ ‫‪γ = α + j β = −εμ w2 + jσμ w‬‬ ‫כבר הכרנו וזה מקדם ההתפשטות‪:‬‬ ‫‪γ2‬‬ ‫‪ ∇ E − γ E = 0‬את‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫ההתפשטות‪ .‬עבור השדה החשמלי נקבל את אותה המשוואה‪ .‬מכאן משוואות הלמהולץ בצורה פאזורית עבור גל סינוסיאידלי המתקדם בתווך בעל הפסדים היו‪:‬‬
‫‪∇2 E − γ 2 E = 0‬‬
‫שימו לב‪ ,‬כפי שכבר הראנו‪ ,‬בגלל הפסדים צורת הגל כפונקציה של המרחב יכולה להשתנות‪ .‬זאת אומרת שאין זה אומר שצורת הגל היא‬
‫‪∇2 H − γ 2 H = 0‬‬
‫סוניסואידלית כפונקציה של המרחב! כמו כן במקרה של תווך ללא הפסדים נקבל‪( + β ) ∇ E − (α + j β ) E = 0 = ∇ E + β E = 0 :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪0‬‬
‫כדי לתאר פונקציה עי פאזור יש לוודא שהיא סינוסואידלית כפונקציה של הזמן בלבד‪ .‬למעשה פונקצית הגל באופן כללי תראה כך‪:‬‬

‫) ‪α ⋅φ( x , y , z ) + j βϕ( x , y , z‬‬

‫וזוהי כמובן פונקציה וקטורית פאזורית המייצגת את הגל‪ .‬לצורך מציאת פונקצית הגל‪ ,‬במקרה כללי‬ ‫‪F ( x, y, z , t ) = A( x , y , z ) ⋅ e‬‬
‫של בו הגל אינו מישורי אנו צריכים לפתור ‪ 3‬משוואות דיפרנציאליות חלקיות עם ‪ 6‬תנאי שפה– שניים לכל כוון‪ .‬אנו נראה כיצד ההצגה הפאזורית מקלה על הפתרון בכל‬
‫שהמשוואות החלקיות הופכות למשואות דיפרנציאליות רגילות‪ .‬כמו כן אין לנו צורך בתנאי התחלה כי אין תלות בזמן‪.‬‬

‫נפתור את המשוואה עבור השדה החשמלי‪ ∇ E − γ E = 0 :‬בצורה וקטורית נרשום‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪⎛ ∂2‬‬ ‫‪∂2‬‬ ‫⎞ ‪∂2‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫‪⎜ 2 + 2 + 2 ⎟ ⋅ Ex x + E y y + Ez z − γ Ex x + E y y + Ez z = 0‬‬
‫‪2‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪⎝ ∂x ∂y‬‬ ‫⎠ ‪∂z‬‬
‫‪∂2‬‬ ‫‪∂2‬‬ ‫‪∂2‬‬
‫‪x:‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪Ex − γ 2 Ex = 0‬‬
‫‪∂x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪∂y‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪∂z‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪∂2‬‬ ‫‪∂2‬‬ ‫‪∂2‬‬

‫‪ y :‬כדי לפתור את מערכת המשוואות הבלתי תלויות‬ ‫נרשום את המשוואה לכל רכיב בנפרד‪E y + 2 E y + 2 E y − γ 2 E y = 0 :‬‬
‫‪∂x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬
‫‪∂2‬‬ ‫‪∂2‬‬ ‫‪∂2‬‬
‫‪z:‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪Ez − γ 2 Ez = 0‬‬
‫‪∂x 2‬‬ ‫‪∂y 2‬‬ ‫‪∂z 2‬‬

‫דרושים ‪ 6‬תנאי שפה‪ 2 .‬לכול כוון‪ .‬קיימות שיטות שונות לפתרון משוואות חלקיות‪ .‬למזלנו אין לנו צורך בכך בקורס‪ .‬לכן נניח שהשדה לא משתנה )אחיד בגודל המשרעת‬
‫∂‬ ‫∂‬
‫‪ .‬זכור השדה ‪ E‬אמנם אחיד בכוונים ‪ X‬ו ‪ Y‬אך זה לא אומר שאין לו רכיבים בכוונים אלה‪ .‬הוא עדיין‬ ‫שלו( בכוונים ‪ x‬ו ‪ y‬זאת אומרת שמתקיים‪E = E = 0 :‬‬
‫‪∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬
‫מתנודד בכוונים הנ"ל לכן הוא בעל קיטוב בכוונים אלה‪ .‬כמו כן נניח שהגל הוא מסוג ‪.TEM‬‬

‫‪∂2‬‬
‫‪Ex − γ 2 Ex = 0‬‬
‫‪∂z‬‬ ‫‪2‬‬
‫בהנחות אלה המשוואות החדשות יהיו‪:‬‬
‫‪∂2‬‬
‫‪Ey − γ 2 Ey = 0‬‬
‫‪∂z 2‬‬
‫והיא כמובן מייצגות גל מישורי אחיד‪ .‬רק שבזכות ההצגה הפאזורית מקבלים מד"ר רגיל מסדר שני )שתי משוואות בלתי תלויות( במקום מד"ר חלקית‪ .‬שימו לב שזה גל‬
‫מישורי אחיד בלתי מקוטב‪ .‬למשוואת אלה יש פתרון מהצורה הבאה‪:‬‬

‫‪E1x ⋅ eγ z + E2 x ⋅ e−γ z = E1x ⋅ eα z e j β z + E2 x ⋅ e−α z e− j β z‬‬

‫‪E1 y ⋅ eγ z + E2 y ⋅ e−γ z = E1 y ⋅ eα z e j β z + E2 y ⋅ e−α z e− j β z‬‬

‫‪23‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫בהנחה ש ‪ α‬חיובי )אני עוד נוכיח שזה אכן כך(‪ ,‬הקבועים ‪ E1x‬ו ‪ E1y‬חייבים להתאפס כי אחרת נקבל הגבר שדה וזה לא הגיוני‪ .‬מכאן הפתרון הכללי יהיה‪:‬‬

‫‪ Exy = x ⋅ e‬אבל פתרון זה סותר את מה שראינו בפתרון משוואת גל חד מימדית‪ .‬שם קיבלנו שגל מישורי הנוצר מזרם של לוח‬ ‫(‬ ‫‪−α z‬‬
‫‪E x + y ⋅ e −α z E y ) ⋅ e − j β z‬‬
‫אינסופי יוצר שני גלי כאשר האחד נע בכוון ‪ z‬החיובי והשני נע בכוון השלילי‪ .‬אז קודם כל תרגעו! אין כאן שום סתירה‪ .‬הסבר פשוט‪ .‬נזכר במקדם ההתפשטות‪:‬‬
‫הוא מספר מרוכב הנמצא ברביע הרביעי‪ .‬זאת אומרת הוא בעל חלק ממשי שלילי‬ ‫‪γ2‬‬ ‫היות וכל קבועי החומר יחד עם התדר חיוביים‪.‬‬ ‫‪γ 2 = −εμ w2 + j μσ w‬‬
‫יהיה בעל זוית שנעה בין ‪ 45‬ל ‪ 90‬מעלות )הוצאת ששורש מחלקת את‬ ‫וחלק מדומה חיובי‪ .‬לכן הזוית של ‪ γ 2‬נעה בין ‪ 90‬ל ‪ 180‬מעלות‪ .‬מכאן ‪ γ‬שהוא שורש של ‪γ 2‬‬
‫הזוית ב ‪ .(2‬התחום של ‪ 45‬עד ‪ 90‬מעלות נמצא כולו ברביע הראשון‪ .‬היות ומתקיים ‪ γ = α + j β‬נסיק ש ‪ α‬ו ‪ β‬הם גדלים חיוביים )בהמשך נראה שהם יכולים‬
‫‪−α z‬‬
‫‪ e‬קטן ככל ש ‪ z‬גדל‪ .‬לכן הגל מונחת בכוון ‪ z‬החיובי‪ .‬באופן דומה )והנה‬ ‫להיות מרוכבים במקרים מסוימים(‪ .‬נחזור לסתירה עם כוון הגלים‪ .‬אם ‪ α‬חיובי אז הגודל‬
‫‪αz‬‬
‫התשובה לסתירה( הגודל ‪ e‬כגל עם ‪ z‬חיובי אבל הוא קטן עבור ‪ z‬שלילי! לכן זה מסתדר מצויין עם מה שהסקנו ממשואת הגלים בסעיף הקודם! יש לזכור שהפתרון‬
‫הוא אכן סכום אקספוננטים‪ ,‬אך אין זה סכום מצטבר! ההסכמה לא מתרחשת באותו מקום במרחב‪ .‬אלו אותם שני הגלים מתקדם ונשוג‪ .‬רק שהפעם יש הנחתה‪ .‬מכאן‬
‫הפתרון עבור משוואת גלי מישורי )לא אחיד כי יש הנחתה( הינה מהצורה‪:‬‬

‫⎫ ‪⎧ Ex ⋅ eα z e j β z , z < 0‬‬
‫⎨ = ‪Ex‬‬ ‫‪−α z − j β z‬‬ ‫⎬‬
‫⎩‬ ‫‪E‬‬ ‫‪x‬‬ ‫⋅‬ ‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪z‬‬ ‫>‬ ‫‪0‬‬ ‫⎭‬
‫מאפייני הגל וקבועי החומר‪:‬‬
‫‪jwt‬‬
‫‪ e‬וניקח רק את החלק הממשי כי זו הגדרת הפאזור רק שנשתמש בגל המתקדם לכוון החיובי‬ ‫ראשית נחזיר את הגל מהסעיף הקודם חזרה להצגה רגילה עי הכפלה ב‬
‫של ‪ z‬ז"א נשמיט את החצי השמאלי‪:‬‬
‫) ‪E = Re{E ⋅ e jwt } = ( x ⋅ Ex + y ⋅ E y ) ⋅ e −α z cos( wt − β z‬‬
‫ווקטור הגל‪ :‬הביטוי ‪ wt − β z‬שבתוך הקוסינוס נקרא הפאזה של הגל והוא מסומן ב ‪ . φ‬מתוכו ניתן לקבל את וקטור הגל לפי הקשר הבא‪:‬‬

‫) ‪⎛ ∂ (− β z‬‬ ‫) ‪∂ (− β z‬‬ ‫⎞ ) ‪∂ (− β z‬‬

‫⎜‪−‬‬ ‫‪x+‬‬ ‫‪y+‬‬ ‫⎟‪z‬‬
‫) ‪−∇φ (0, z ) −∇( w ⋅ 0 − β z‬‬ ‫⎝‬ ‫‪∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫=⎠‬ ‫‪β‬‬
‫‪K EM‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪z=z‬‬
‫) ‪∇φ (0, z‬‬ ‫) ‪∇( w ⋅ 0 − β z‬‬ ‫) ‪∂ (− β z‬‬ ‫) ‪∂ (− β z‬‬ ‫) ‪∂ (− β z‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪β‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x+‬‬ ‫‪y+‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬

‫כצפוי כוון התפשטות הגל הוא ‪ z‬החיובי‪ .‬מכאן שכדי לדעת את כוון הגל על סמך הפאזה‪ ,‬יש להציב ‪ t=0‬ולחשב את המנה בין מינוס הגרדיאנט לגודל הגרדיאנט‪.‬‬

‫פאזה‪ :‬במקרה של גל מישורי אחיד הפזה היא‪ φ ( z , t ) = wt − β z :‬זהו הביטוי בתוך ה קוסינוס‪ .‬במקרים של גלים לא מישוריים הפאזה יכולה להיות תלויה במשתנים‬
‫נוספים‪.‬‬

‫כאשר ניתחנו את משואת גל מישורי אחיד ראינו כי הפתרון הכללי הוא מהצורה‪) Ex = f1 (t − z / v p ) + f 2 (t + z / v p ) :‬עבור ציר ‪ X‬במקרה זה(‪ .‬אם נשווה את‬

‫‪ Ex = x ⋅ Ex ⋅ e‬נזכר שפסלנו חלק מהפתרון )צד שמאל( לכן‬

‫‪−α z‬‬
‫הפתרון הנ"ל לפתרון שקיבלנו מהמשוואה הפאזורית‪ ,‬נקבל‪cos( wt − β z ) = f1 (t − z / v p ) :‬‬
‫נחתוך חלק זה גם מהשוואה‪.‬‬

‫‪ Ex ⋅ e‬מכאן‪:‬‬
‫‪−α z‬‬
‫נשתמש כעת בשוויון שקיבלנו כדי להמחיש את תכונות הגל‪ :‬לפי השוויון שקיבלנו צריך להתקיים‪cos( wt − β z ) = f1 (t − z / v p ) :‬‬
‫‪w‬‬ ‫‪β‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪−α z‬‬ ‫⎞⎞ ‪⎛ ⎛ β‬‬ ‫‪z‬‬
‫יש כמה שמות‪ :‬מספר‬ ‫‪β‬‬ ‫)עבור תווך ללא הפסדים( ל‬ ‫‪β‬‬ ‫לכן‪:‬‬ ‫=‪z‬‬ ‫‪ Ex ⋅ e‬לכן צריך להתקיים‪:‬‬ ‫) ‪cos ⎜ w ⎜ t − z ⎟ ⎟ = f (t −‬‬
‫‪vp‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪vp‬‬ ‫⎠⎠ ‪⎝ ⎝ w‬‬ ‫‪vp‬‬
‫‪1‬‬
‫ו ‪ μ‬מרוכבים נקבל‬ ‫‪ε‬‬ ‫זו ההגדרה הכללית ל ‪ β‬אך במקרים בהם‬ ‫‪β = w εμ‬‬ ‫= ‪ v p‬לכן‪:‬‬ ‫הגל‪ ,‬תדר מרחבי וקבוע ההתפשטות‪ .‬נזכור גם את הקשר הבא‪:‬‬
‫‪εμ‬‬
‫ביטוי שונה‪ .‬אלו מקרים מהם יש הפסדים שהופכים את מקדם ההתפשטות למקדם הנחתה התלוי בתדר )עוד נחזור לזה(‪ .‬נמשיך בחקירת הפאזה‪:‬‬

‫‪ φ ( z , t ) = wt − β z‬מחזור של גל מתרחש כאשר הפאזה משלימה ‪ 2π‬רדיאנים‪ .‬בביטוי של הפאזה יש שתי משתנים‪ z .‬ו ‪ t‬נבדוק מה צריך להיות גודל של כל אחד‬
‫מהם כדי שהפאזה תשלים מחזור שלם‪ .‬לצורך כך בכל פעם ננטרל את ההשפעה של האחר עי הצבת קבוע במקומו‪.‬‬

‫זמן המחזור‪ :‬נמצא את הזמן הדרוש להשלמת מחזור שלם כאשר אני נמצאים על נקודה קבוע ‪ . : z0‬נסמן את הזמן ב ‪ T‬נרשום את הביטוי הבא‪:‬‬
‫‪2π‬‬ ‫‪2π‬‬
‫=‪T‬‬ ‫= ‪ φ2 ( z0 , T ) − φ1 ( z0 , 0) = ( w ⋅ T − β z0 ) − ( w ⋅ 0 − β z0 ) = 2π ⇒ T‬מכאן זמן המחזור‪:‬‬
‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬
‫‪1‬‬
‫נזכור שהתדר מוגדר‪ f = :‬לכן‪w = 2π f :‬‬
‫‪T‬‬

‫‪24‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫אורך הגל‪ :‬באופן דומה לזמן המחזור נחשב את המרחק שהגל עובר עד להשלמת מחזור שלם‪ ,‬כאשר אנו מנטרלים את השפעת הזמן‪.‬‬

‫‪2π‬‬ ‫‪2π‬‬
‫=‪λ‬‬ ‫לכן אורך הגל‪:‬‬ ‫= ‪φ2 (λ , t0 ) − φ1 (0, t0 ) = ( w ⋅ t0 − βλ ) − ( w ⋅ t0 − β ⋅ 0) = 2π ⇒ λ‬‬ ‫נסמן מרחק זה ב ‪: λ‬‬
‫‪β‬‬ ‫‪β‬‬

‫‪w‬‬
‫= ‪vp‬‬ ‫מהירות הגל‪ :‬מהירות הגל מוגדרת כיחס בין אורך הגל לזמן המחזור וזהו הגורם המקשר בין שניהם‪ .‬מהירות הגל נקראת מהירות הפאזה‪:‬‬
‫‪β‬‬
‫למעשה אורך הגל זה גם המרחק שהפאזה עברה בפרק זמן המחזור וזה המרחק בין שני נקודות זהות בגל )רצוי נקודות חציית ‪ .(0‬הנוסחה הבאה מקשרת בין זמן מחזור‬
‫‪λ‬‬
‫מתוך ‪ λ‬לתוך ‪. v p‬‬ ‫‪β‬‬ ‫= ‪ v p‬מגיעים אליה עי הצבת ‪ w‬מתוך ‪ T‬ו‬ ‫לאורך הגל ומהירות הגל והיא נקראת נוסחת הגלים בספרי הפיזיקה‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫קשר בין מהירות אורך גל‪ ,‬תדר וסוג החומר‪:‬‬

‫היות ו ‪ β‬תלוי בחומר‪ ,‬גם אורך הגל היה תלוי בחומר‪ .‬למעשה המשתנה היחידי שהוא בלתי תלוי הוא תדר הגל המיצג את האנרגיה של הפוטונים‪ .‬מהירות הגל ואורך‬
‫הגל נקבעים לפי סוג החומר ובהתאם לתדר של הגל‪ .‬בחומרים שאינם מוליכים מהירות הגל אינה תלויה בתדר של הגל )למעשה מקדמי החומר אינם רגישים לתדר( לכן‬
‫רק אורך הגל ישתנה ויהיה בעל גודל שונה לכל חומר‪ .‬לסיכום‪ :‬בחומרים מבודדים‪ .‬לכל תדר יהיה אורך גל שונה )בהתאם לחומר או למקדם השבירה כפי שיוסבר‬
‫בהמשך( ולכן חומר תהיה מהירות התקדמות שונה שאינה תלויה בתדר‪ .‬מכאן שינוי תדר )באותו חומר( גורר שינוי אורך גל בהתאם לחומר‪ .‬ושינוי חומר )עבור אותו‬
‫‪vp‬‬
‫והיא נכונה תמיד‪ .‬אם חומר גורם למהירות להשתנות פי ‪ K‬אז‬ ‫תדר( גורר שינוי במהירות בהתאם לחומר החדש‪ .‬המשואה המקשרת בין שלושת הגדלים היא‪= f :‬‬
‫‪λ‬‬
‫גם אורך הגל ישתנה פי ‪ .K‬כך שהיחס תמיד ישאר קבוע כי התדר נשאר קבוע‪ .‬ההגדלה פי ‪ K‬תלויה בסוג החומר בו מתקדם הגל‪ .‬הערך ‪ K‬תלוי בחומר תמיד ובמקרים‬
‫בהם החומר מוליך הוא יהיה תלוי גם בתדר‪) .‬ראו סעף הבא (‬

‫‪c‬‬
‫= ‪ . n‬מקדם זה יכול‬ ‫מקדם שבירה‪ :‬קבוע שבדרך כלל יהיה ממשי אך יתכן גם מדומה‪ .‬מתאר את יחס בין מהירות הגל בריק למהירות הגל בחומר‪ .‬הגדרה‪= n′ :‬‬
‫‪vp‬‬
‫‪ε ′′‬‬
‫‪ n′′ = n′‬מייצג התפשטות‪ .‬בסעיף הקודם הזכרתי גודל ‪ K‬אז למעשה מקדם‬ ‫להיות מדומה באופן כללי‪ n = n′ − jn′′ :‬כאשר‪ :‬ו ‪ n′ = ε r‬מייצג הנחתה‪ .‬ו‬
‫‪2ε ′‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪ n‬גודלו שווה ל ‪ 1‬בריק‪ .‬באופן כללי כאמור מקדם השבירה יהיה תלוי בתדר )אם מקדם הדיאלקטרי תלוי בחומר(‪ .‬אך ברוב החומרים השפעת‬ ‫השבירה הוא‪:‬‬
‫‪K‬‬
‫התדר על מקדם השבירה זניחה‪ .‬חומרים בהם למקדם השבירה יש רגישות גבוהה לתדר נקראים חומרים דיספרסיביים )על כך בהמשך(‪.‬‬

‫וקטור הקיטוב‪ :‬מוגדר ככוון התנודות של השדה החשמלי‪ .‬במקרה של הגל שלנו‪:‬‬

‫‪E‬‬ ‫) ‪e −α z ⋅ ( x ⋅ E x + y ⋅ E y‬‬ ‫‪x ⋅ Ex + y ⋅ E y‬‬

‫=‪E‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪E‬‬ ‫‪e −α z‬‬ ‫‪(E‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x‬‬ ‫) ‪+ E y2‬‬ ‫‪(E‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x‬‬ ‫) ‪+ E y2‬‬

‫זהו וקטור חסר יחידות שמצביע על כוון התנודות של השדה החשמלי‪ .‬אם וקטור הקיטוב הוא וקטור בסיס‪ ,‬הגל יקרא גל מקוטב‪ .‬גל מקוטב תמיד יהיה גל מישורי‪.‬‬

‫מקדם ההתפשטות ‪ : γ‬את ‪ γ‬קיבלנו מתוך פתרון פאזורי של משוואת הגלים‪ γ .‬הינו מספר מרוכב אשר קובע את אופי התפשטות )התקדמות( הגל בתווך‪ γ .‬מורכב‬
‫מחלק ממשי ‪ α‬שנקרא קבוע ההנחתה אשר מראה כמה הגל מאבד מהאנרגיה שלו במעבר בתווך‪ α .‬יכול להיות מספר מדומה ובכל להפוך לקבוע התפשטות‪ .‬ומחלק‬
‫מדומה ‪ j β‬כאשר ‪ β‬נקרא קבוע ההתפשטות והוא קובע לנו את היחס בין תדר הגל למהירות הגל‪ .‬בחומרים בהם קיימת בליעה של תדרים ‪ β‬יהיה מדומה והכפלתו ב‬
‫‪ j‬תגרום לו להיות ממשי ולהנחית‪ α .‬וגם ‪ β‬נקבעים מתכונות החומר עי מקדמי החומר‪ σ , ε , μ :‬ושניהם תלויים גם בתדר ‪ w‬לכן נרצה תמיד לדעת מה אופיים‬
‫וגודלם של מקדמי החומר‪ .‬בכל מקרה כדי לקבל תמונה כללית לגבי הנחתה והתפשטות בתווך‪ ,‬יש להסתכל על ‪ γ‬כמכלול‪ γ .‬יהיה תמיד מרוכב גם אם לא עובדים עם‬
‫‪σ‬‬
‫החומר יחשב כמוליך‪ .‬וכאשר‪:‬‬ ‫‪ γ = α + j β = −εμ w2 + jσμ w‬נשים לב שכאשר‪>> 1 :‬‬ ‫מוגדר באופן הבא‪:‬‬ ‫‪γ‬‬ ‫פאזורים‪ .‬כפי שכבר ראינו‬
‫‪wε‬‬
‫‪σ‬‬
‫החומר יחשב כדיאלקטרי‪ .‬עובדה זו נובעת מהקשר‪∇ × H = (σ + jwε ) E :‬‬ ‫‪<< 1‬‬
‫‪wε‬‬

‫המקדם הדיאלקטרי‪ :‬כולכם כבר מכירם את ‪ ε ′ = ε 0ε r‬מקדם שמציין עד כמה החומר הדיאלקטרי איכותי‪ .‬משמע כמה החומר מסוגל לרכז אליו את קווי השדה‬
‫החשמלי ולשמש מילוי טוב לקבלים‪ .‬מהותו של המקדם קשורה בתופעות קוונטיות שלא נדון בהן לעומק‪ .‬נציין רק שעבור חומרים מסוימים‪ ,‬בהם קיימת בליעה של‬
‫פוטונים )פוטון הוא חלקיק קרינה אל"מ( שכאשר הוא בעל תדר מסויים ופוגע באלקטרון‪ ,‬האלקטרון יכול לספוג את האנרגיה של הפוטון ולשנות רמה אנרגטית‪ .‬לתופעה‬
‫זו אנו קוראים בליעה והיא נובעת מעקרון הדואליות שהגל האל"מ הוא בעל תכונות חלקיקיות וגליות כאחד‪ .‬מקדם זה יכול להיות תלוי בתדר‪ ,‬אך במסגרת הקורס לא‬
‫נתייחס לעובדה זו ונניח שאין תלות בתדר מלבד כאשר נדבר על דיספרסיה בהמשך‪.‬‬

‫תופעת הבליעה גורמת להנחתה )איבוד אנרגיה( במעבר של הגל בחומר בדומה למוליכות‪ .‬הבליעה משפיעה על המקדם הדיאלקטרי ומאופיינת עי הוספת רכיב מדומה‬
‫והפיכת ‪ ε‬למספר מרוכב‪ .‬נציג את המקדם הדיאלקטרי המתוקן הכולל את הרכיב המדומה‪ ε = ε ′ − jε ′′ :‬כאשר ‪ ε ′′‬מיצג בליעה של קרינה‪.‬‬

‫‪25‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫‪ε ′′ σ‬‬
‫נקרא עומק חדירה‪ .‬משמעותו היא יחס ההנחתה בחומר בעומק של אורך‬ ‫‪δ‬‬ ‫= ) ‪ tan(δ‬כאשר‬ ‫=‬ ‫טנגנס ההפסדים ועומק חדירה‪ :‬טנגנס ההפסדים מוגדר‪:‬‬
‫‪ε ′ wε ′‬‬
‫הגל‪.‬‬
‫גם מקדם זה מוכר לכם‪ .‬הוא קובע את התנהגות החומר תחת שדה מגנטי‪ .‬גם מקדם זה יכול להיות מרוכב‪ ,‬לא נכנס לזה כי זה לא רלבנטי‬ ‫‪μ = μ0 μ r‬‬ ‫מקדם החלחלות‪:‬‬
‫מייצג כמה החומר ניתן למגנוט‪.‬‬ ‫‪μr‬‬ ‫החומר אינו פרו‪-‬מגנטי‪ .‬לכן‬ ‫נציין שכאשר ‪μ r = 1‬‬ ‫לקורס‪ .‬מקדם זה משפיע על גלים באופנים שונים‪.‬‬

‫מוליכות סגולית‪ σ :‬מקדם זה תמיד ממשי‪ .‬בחומר מבודד ערכו יהיה ‪ 0‬ובמוליך אידיאלי אינסוף‪ .‬למקדם זה יש השפעה עצומה על גלים‪ .‬ככל שהוא יותר גדול כך יש‬
‫יותר הפסדים והגל מונחת‪ .‬בתוך מוליך לא מתקיימים שדות‪ ,‬לכן מתכות גורמות להחזרה של גלים‪ .‬כידוע שדה מפעיל כוח על מטען )שדה חשמלי על מטען נייח ומגנטי‬
‫על מטען בתנועה(‪ .‬בתוך מוליך יש עודף אלקטרונים חופשיים הרגישים לכוחות שמפעילים השדות‪ .‬לכן תנועת האלקטרונים בהשפעת השדה גורמת לאיבוד אנרגיה מהגל‪.‬‬
‫הגענו מתוך פיתוח משוואת הגל במישור התדר )פאזורים(‪ .‬נרשום משוואות‬ ‫מקדם ההתפשטות )וההנחתה(‪ :‬כזכור ל ‪γ = α + j β = −εμ w2 + jσμ w‬‬
‫שמקשרות את מקדמי החומר לקבועי ההתפשטות וההנחתה ‪ β‬ו ‪ α‬עבור הפסדים בחומר ‪:‬‬

‫⎜⎛ ‪με ′‬‬ ‫⎞‬

‫‪2‬‬
‫⎞ ‪⎛ σ + wε ′′‬‬ ‫⎟‬
‫‪α = Re{γ } = w‬‬ ‫⎜ ‪1+‬‬ ‫⎟‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1‬‬
‫⎜ ‪2‬‬ ‫⎝‬ ‫⎠ ‪wε ′‬‬ ‫⎟‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫⎜⎛ ‪με ′‬‬ ‫⎞‬

‫‪2‬‬
‫⎞ ‪⎛ σ + wε ′′‬‬ ‫⎟‬
‫‪β = Im{γ } = w‬‬ ‫⎜ ‪1+‬‬ ‫⎟‬ ‫‪+‬‬ ‫‪1‬‬
‫⎜ ‪2‬‬ ‫⎝‬ ‫⎠ ‪wε ′‬‬ ‫⎟‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫שימו לב שלפעמים לא ניתן לחשב את הקבועים עי הצבה במשוואות בגלל שיוצאים חישובי ביניים עם ערכים גולים מידי‪ .‬במקרה זה נעזר בזהויות לטור טיילור‬
‫‪β = εμ‬‬ ‫ו‬ ‫‪α =0‬‬ ‫וגם ‪ . σ = 0‬תקבלו ש‬ ‫‪ε ′′ = 0‬‬ ‫ו ‪ . β‬בדקו מה קורה כאשר‬ ‫‪α‬‬ ‫לקירובים‪ .‬ראו תרגול‪ .‬עבור הביטויים ל‬

‫אימפדנס הגל‪:‬‬

‫בגורם זה כבר נתקלנו כשפתחנו פתרון למשואת גל מישורי‪ .‬אך שם זה היה מקרה פרטי‪ .‬למקדם זה יש חשיבות רבה‪ ,‬בעיקר בגלל השימוש הרב בו וההקבלה שלו לעקבה‬
‫של מעגלים חשמליים הרמוניים )הוא לדוגמה קובע את הפרש המופע בין השדה החשמלי למגנטי(‪ .‬לכן אני לא סתם אגדיר אותו עי נוסחא כללית‪ ,‬אלא אפתח אותו מתוך‬
‫ההצגה הפאזורית של משוואת הגל‪ ,‬שכן גורם זה בעל משמעות רק במישור התדר )פאזורים(‪ .‬למעשה איפדנס הגל הוא הגרסה המפולגת של האימפדנס של מעגליפ‬
‫חשמליים שאנו מכירים מהנדסת חשמל‪ .‬שם מדובר באימפדנס מקובץ וכאן אנו דנים במקרה הכללי המפולג‪ .‬על ההבדל בין מערכות ורכיבים מפולגים ומקובצים נדון‬
‫בחלק הבא‪.‬‬

‫נתחיל במקרא כללי של גל מישורי הרמוני נתון כפאזור‪ .‬כאן לא נגביל את כווני השדות רק לציר אחד‪ ,‬אלה לשני צירים‪ .‬נניח שהגל מתקדם בתווך עם הפסדים‪ .‬לצורך‬
‫ההדגמה נניח שהגל מתקדם רק בכוון ‪ z‬החיובי‪ .‬הגל הנתון‪:‬‬

‫‪Exy = ( xEx e −α z + yE y e−α z ) e − j β z‬‬

‫המטרה היא להגיע לשדה המגנטי התואם לגל מתוך השדה החשמלי עבור גל הרמוני בהצגה פאזורית )כמובן שהמטרה האמיתית להמחיש את משמעות האימפדנס של‬
‫הגל(‪.‬‬
‫‪∇× E‬‬
‫‪ H = −‬טוב אז כעת אנו יודעים מה צריך לעשות‬ ‫משוואת מקסוול מס ‪ 1‬בהצגה פאזורית‪ ∇ × E = − μ jwH :‬נחלץ את ‪ H‬עי חילוק ב ‪ − μ jw‬נקבל‪:‬‬
‫‪μ jw‬‬
‫‪β − jα‬‬
‫שימו לב להתחלפות קבועי הרכיבים‬ ‫= ‪H xy‬‬
‫‪μw‬‬
‫(‬ ‫‪− xE y e −α z + yEx e −α z ) e − j β z‬‬ ‫כדי לעבור משדה חשמלי למגנטי‪ .‬נחשב רוטור ונחלק נקבל‪:‬‬

‫‪ X‬ו ‪ .Y‬כעת נציג את שני השדות בצורה נפרדת לכל כוון בנפרד )נפתח סוגריים( נקבל‪:‬‬

‫‪Exy = xEx e −α z e− j β z + yE y e−α z e − j β z‬‬

‫‪jα − β‬‬ ‫‪jα − β‬‬
‫‪H xy = x‬‬ ‫‪⋅ E y e −α z e − j β z − y‬‬ ‫‪⋅ E x e −α z e − j β z‬‬
‫‪μw‬‬ ‫‪μw‬‬
‫על שדה וקטורי ניתן להסתכל כעל סכום של שני שדות שונים כל אחד בכל כוון‪ .‬נסמן מקדמים חדשים‪:‬‬

‫‪Ex′ = Ex e −α z e − jβ z , E ′y = E y e −α z e − jβ z‬‬
‫‪jα − β‬‬ ‫‪jα − β‬‬
‫= ‪H x′‬‬ ‫‪⋅ E y e −α z e − j β z , H′y = −‬‬ ‫‪⋅ E x e −α z e − j β z‬‬
‫‪μw‬‬ ‫‪μw‬‬

‫‪26‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫בסך הכל זיהינו את רכיבי הגל בכל כוון בנפרד‪ .‬סימן התג רק בא להבדיל מהסימון המקורי של הקבועים לסימון הכולל‪ .‬כעת נבדוק את היחסים הבאים‪:‬‬

‫‪Ex′‬‬ ‫‪E x e −α z e − j β z‬‬ ‫‪μw‬‬ ‫‪jμ w‬‬ ‫‪jμ w‬‬

‫=‬ ‫‪=−‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪H′y − jα − β ⋅ E e −α z e− jβ z‬‬ ‫‪jα − β α + j β‬‬ ‫‪γ‬‬
‫‪μw‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪E ′y‬‬ ‫‪E y e −α z e − j β z‬‬ ‫‪μw‬‬ ‫‪jμ w‬‬ ‫‪jμ w‬‬

‫=‬ ‫=‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪=−‬‬
‫‪jα − β‬‬
‫‪H′x‬‬ ‫‪⋅ E y e−α z e − j β z jα − β‬‬ ‫‪α + jβ‬‬ ‫‪γ‬‬
‫‪μw‬‬
‫‪jwμ‬‬
‫לכן‪:‬‬ ‫‪γ = α + j β = −εμ w2 + jσμ w : γ‬‬ ‫נזכר בהגדרה של‬ ‫נסתכל על הביטוי‪:‬‬
‫‪γ‬‬
‫‪jwμ‬‬ ‫‪jwμ‬‬ ‫‪jwμ‬‬
‫=‬ ‫=‬
‫‪−εμ w2 + jσμ w‬‬ ‫) ‪jwμ (σ + jwε‬‬ ‫‪σ + jwε‬‬

‫לא פירטתי את כל הפעולות של הוצאה מתוך שורש והכפלה ב ‪ , j‬אך התוצאה הסופית נכונה‪ .‬מומלץ מאד שתבדקו ותראו שאתם מקבלים אותה תוצאה!‬

‫אנו רואים יחס מרוכב וקבוע בין רכיבי ‪ x‬של השדה החשמלי לבין רכיבי ‪ y‬של המגנטי )עבור יחס בין ‪ y‬של החשמלי ו ‪ x‬של המגנטי נקבל את אותו קבוע בסימן הפוך(‪.‬‬
‫יחס זה יכול לעזור לנו כדי לחשב שדה אחד מתוך שדה נתון‪ .‬נציין שהיחס הזה יוגדר רק עבור גלים מישוריים הרמוניים ובהצגה פאזורית )מישור תדר(‪ .‬ליחס זה אנו‬
‫קוראים אימפדנס הגל והוא השקול של האימפדנס של מעגלים חשמליים אותם אתם מכירים )רובכם לפחות ☺(‪.‬‬

‫‪Ex‬‬ ‫‪Ey‬‬ ‫‪jwμ‬‬

‫‪η‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫=‬ ‫הגדרת אימפדנס הגל‪:‬‬
‫‪Hy‬‬ ‫‪Hx‬‬ ‫‪σ + jwε‬‬
‫אז זו ההגדרה הפורמלית לאימפדנס הגל‪ .‬שימו לב שזו מספר מרוכב‪ .‬כמו כן זכרו שההגדרה הזו היא עבור גל מישורי הרמוני )מישורי זה גל ‪ TEM‬המתקדם בכוון ‪z‬‬
‫בלבד לא משנה קדימה או אחורה(‪ Ex .‬ו ‪ H y‬הם רכיבי השדה בכל כוון בהתאמה‪ .‬הם נלקחים כמו שהם כולל הסימן לאחר שרשמנו את השדה כסכום של שני שדות‬
‫נפרדים בכל כוון‪ .‬לאיפדנס הגל יש משמעות רק בהצגה פאזורית‪ .‬למרות שלפעמים ניתן להשתמש בו גל ללא הצגה פאזורית‪ ,‬אך יש להזהר לכן רצוי שלא‪ .‬למעשה אתם‬
‫יכולים להשתמש בו ללא הצגה פאזורית רק בתווך ללא הפסדים כאשר הוא הופך למספר ממשי‪.‬‬

‫תכונות של אימפדנס הגל‪:‬‬

‫‪jwμ‬‬ ‫‪μ‬‬ ‫‪μ0 μ r‬‬ ‫‪μ‬‬
‫כאשר ‪ η0‬נקרא אימפדנס אינטרינזי‬ ‫=‪η‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪= η0 r‬‬ ‫כאשר החומר מבודד )ללא הפסדי מוליכות( נקבל‪:‬‬ ‫•‬
‫‪jwε‬‬ ‫‪ε‬‬ ‫‪ε0 εr‬‬ ‫‪εr‬‬
‫וערכו ‪ 377‬אוהם‪.‬‬

‫= ‪ η‬כאשר ‪ τ‬הוא הפרש המופע בין השדה המגנטי לבין השדה החשמלי של הגל )כן הם כמו הפרש‬ ‫‪η e jτ‬‬ ‫עבור ‪ η‬מרוכב ניתן לרשום אותו כגודל וזוית‪:‬‬ ‫•‬
‫בין זרם למתח בחשמל(‪ .‬הפרש זה תלוי כמובן בחומר בו הגל מתקדם‪ .‬כמובן שאימפדנס הגל תלוי בחומר‪.‬‬
‫‪Ex‬‬
‫= ‪ H y‬אני קוראו לזה "חוק אוהם לגלים"‪ .‬מכאן אנו רואים שאימפדנס הגל עוזר לנו לחשב שדה אחד מתוך שדה נתון‪.‬‬ ‫כמובן שמתקיים‪:‬‬ ‫•‬
‫‪η‬‬
‫הפרש מופע בין שדות‪ :‬לפי הקשר לעיל ולפי ההצגה הפולארית של ‪ η‬נוכל לדעת את הפרש המופע בין השדה המגנטי לחשמלי בגל המתקדם בתווך בעל‬ ‫•‬
‫‪Ex‬‬ ‫‪Ex‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪E‬‬
‫= ‪ H y‬חזרנו להצגה במישור זמן וקיבלנו שהשדה המגנטי מפגר‬ ‫=‬ ‫‪jτ‬‬
‫אמפדנס נקוב ‪ .η‬נרשום‪= x e − jτ = x cos( wt − β z − τ ) :‬‬
‫‪η‬‬ ‫‪ηe‬‬ ‫‪η‬‬ ‫‪η‬‬
‫אחרי השדה החשמלי בזוית ‪ τ‬זאת אומרת זוית חיובית של האימפדנס משמעותה פיגור בשדה המגנטי‪ .‬על נושא מופע שדה נדבר בחלק הבא בקווי תמסורת‬
‫)בינתיים אגלה לכם שמופע בין שדות הגל גורם לירידה בעוצמת הגל(‪.‬‬

‫כבר ראינו שמקדמי החומר יכולים להיות מרוכבים כאשר הם מיצגים חומרים עם סוגי הפסדים נוספים מלבד הפסדי מוליכות כמו בליעה‪ .‬לכן ננסח את איפדנס‬ ‫•‬
‫‪Ex‬‬ ‫‪jwμ‬‬
‫‪η‬‬ ‫=‬ ‫הגל מחדש עבור מקרה בו קבוע הדיאלקטרי מרוכב‪:‬‬
‫‪Hy‬‬ ‫)‪σ + jw(ε ′ − jε ′′‬‬

‫‪⎧ Ex‬‬ ‫‪jwμ‬‬ ‫⎫‬

‫⎪‬ ‫=‬ ‫⎪ ‪, z>0‬‬
‫‪⎪ Hy‬‬ ‫)‪σ + jw(ε ′ − jε ′′‬‬ ‫⎪‬
‫⎨=‪η‬‬ ‫עבור גלים המתקדמים בכוונים נגדיים‪⎬ :.‬‬ ‫•‬
‫‪⎪− Ex = −‬‬ ‫‪jwμ‬‬
‫‪⎪ H‬‬ ‫⎪⎪ ‪, z < 0‬‬
‫⎩‬ ‫‪y‬‬ ‫)‪σ + jw(ε ′ − jε ′′‬‬ ‫⎭‬
‫‪27‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬
 ‫= ‪ E‬שימו לב שהכוונה לערכים מוחלטים של השדות הוקטורים ולא רק של רכיביהם‪.‬‬ ‫‪η⋅H‬‬ ‫תכונה נוספת היא‪:‬‬ ‫•‬

‫כעת נסכם את כל הכללים עבור אימפדנס של גל מישורי‪:‬‬

‫‪⎧ Ex‬‬ ‫‪Ey‬‬ ‫⎫‬

‫⎪‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫⎪‪, z > 0‬‬
‫‪jwμ‬‬ ‫‪⎪ Hy‬‬ ‫‪Hx‬‬ ‫⎪‬
‫‪η‬‬ ‫⎨=‬ ‫⎬‬
‫כאשר באופן כללי‪ε = ε ′ − jε ′′ :‬‬ ‫‪σ + jwε ⎪ Ex E y‬‬
‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫⎪‪, z < 0‬‬
‫‪⎪ Hy Hx‬‬ ‫⎪‬
‫⎩‬ ‫⎭‬
‫דוגמה לשימוש באימפדנס הגל‪:‬‬

‫נניח גל מישורי הנע לשני כוונים מנוגדים כדוגמת מישור הזרם‪ .‬השדה החשמלי הנתון כעת‪:‬‬

‫) ‪Exy ( z ) = x ( Ex1e−α z e− j β z + Ex 2 eα z e j β z ) + y ( − E y1e−α z e− j β z + E y 2 eα z e j β z‬‬

‫זהו גל מישורי בעל שדה חשמלי ומגנטי המשתנים בכוונים מעורבים של ‪ x‬ו ‪ y‬כאשר ישנם שני גלים שהאחד מתקדם בכוון ‪ z‬החיובי והשני בכוון ‪ z‬השלילי‪ .‬בנוסף ישנה‬
‫הנחתה הגורמת לדעיכה במשרעת הגל ככל שמתרחקים מ ‪ .z=o‬זה המקרה הכללי ביותר עבור גל מישורי‪.‬‬
‫כעת נביע את השדה המגנטי התואם לגל תוך שימוש באימפדנס הגל‪ .‬שימו לב‪ .‬אני כאן מניח שהגלים ‪ E y 2 , E y1 , Ex 2 , Ex1‬הם בעלי ערכים חיוביים וממשיים‪ .‬זה‬
‫מסביר את סימן המינוס לפני ‪ E y1‬כי כאשר הגל פונה לכוון ‪ z‬החיובי השדה החשמלי בעל רכיב חיובי בציר ‪ x‬ושלילי בציר ‪ y‬לפי כלי מערכת ימנית ‪ .TEM‬כאשר הגל‬
‫פונה לכוון השלילי של ‪ z‬שני רכיבי השדה החשמלי נמצאים ברביע הראשון של מישור ‪ .xy‬זה מאד חשוב להבנה‪ .‬אני אמחיש זאת עי שרטוט המתאר את הגל המתקדם‬
‫לכוון ‪ z‬החיובי‪:‬‬

‫שימו לב‪ :‬כאשר הגל מתקדם‬

‫לכוון ‪ z‬חיובי‪ ,‬רכיבי השדה‬
‫החשמלי נמצאים ב כוון ‪ x‬החיובי‬
‫ו ‪ y‬השלילי‪ .‬במצב זה שני‬
‫הרכיבים של השדה המגנטי‬
‫חיוביים‪.‬‬

‫עבור הגל המתקדם בכוון ‪z‬‬

‫השלילי )לא בשרטוט תפעילו‬
‫דמיון(‪ .‬רכיבי השדה החשמלי‬
‫ימצאו ב ‪ x‬ו ‪ y‬חיוביים‪ .‬ורכיבי‬
‫השדה המגנטי יהיו ב ‪ x‬חיובי ו ‪y‬‬
‫נרשום את השדה החשמלי בצורה יותר ברורה‪:‬‬ ‫שלילי‪.‬‬

‫אנו נצפה לקבל בדיוק את אותן‬

‫⎫ ‪⎧ x ⋅ Ex 2 eα z e j β z + y ⋅ E y 2eα z e j β z , z < 0‬‬ ‫התוצאות מחישוב השדה המגנטי‬
‫⎪‬ ‫⎪‬ ‫בעזרת האימפדנס של הגל!!‬
‫⎨ = ) ‪Exy ( z‬‬ ‫⎬‬
‫⎪ ‪⎪ x ⋅ E e −α z e − j β z − y ⋅ E e −α z e − j β z , z > 0‬‬
‫⎩‬ ‫‪x1‬‬ ‫‪y1‬‬ ‫⎭‬
‫נשתמש בכללים שסיכמנו בעמוד קודם ונרשום‪:‬‬

‫⎧‬ ‫‪E y1‬‬ ‫‪Ex1‬‬ ‫⎫‬

‫‪H‬‬
‫‪⎪ x1 η‬‬ ‫=‬ ‫‪,‬‬ ‫‪H‬‬ ‫=‬ ‫‪,‬‬ ‫‪z‬‬ ‫>‬ ‫‪0‬‬ ‫⎪‬
‫⎪‬
‫‪y1‬‬
‫‪η‬‬ ‫⎪‬
‫‪jwμ‬‬ ‫‪jwμ‬‬ ‫‪jwμ‬‬ ‫⎨‬ ‫⎬‬
‫‪η‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫כאשר‪:‬‬
‫‪σ + jwε‬‬ ‫‪γ‬‬ ‫‪α + jβ‬‬ ‫⎪ ‪⎪ H = E y 2 , H = − Ex 2 , z < 0‬‬
‫‪⎪⎩ x 2 η‬‬ ‫‪y2‬‬
‫‪η‬‬ ‫⎭⎪‬

‫שימו לב שפשוט הפעלתי את הכללים מעמוד קודם על השדה הנתון‪ .‬מכאן נקבל‪:‬‬

‫‪28‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫⎫ ‪⎧ x ⋅ Ex 2 eα z e j β z + y ⋅ E y 2 eα z e j β z , z < 0‬‬
‫⎪‬ ‫⎪‬
‫⎨ = ) ‪Exy ( z‬‬ ‫⎬‬ ‫השדה החשמלי הנתון‪:‬‬
‫⎪ ‪⎪ x ⋅ E e − α z e − j β z − y ⋅ E e −α z e − j β z , z > 0‬‬
‫⎩‬ ‫‪x1‬‬ ‫‪y1‬‬ ‫⎭‬

‫⎧‬ ‫‪E y 2 α z jβ z‬‬ ‫‪E‬‬ ‫⎫‬

‫⋅‪⎪ x‬‬ ‫⎪ ‪e e − y ⋅ x 2 eα z e j β z , z < 0‬‬ ‫השדה המגנטי‬
‫⎪‬ ‫‪η‬‬ ‫‪η‬‬ ‫⎪‬ ‫שהתקבל‪ .‬שימו לב‬
‫⎨ = ) ‪H xy ( z‬‬ ‫⎬‬ ‫כווני הרכיבים תואמים‬
‫⎪ ‪⎪ x ⋅ E y1 e −α z e − j β z + y ⋅ Ex1 e −α z e − j β z , z > 0‬‬ ‫לציפיותינו‪:‬‬
‫‪⎪⎩ η‬‬ ‫‪η‬‬ ‫⎭⎪‬

‫‪jwμ‬‬ ‫‪jwμ‬‬ ‫‪jwμ‬‬

‫כדי להימנע מיותר מידי ממספרים מרוכבים(‬ ‫‪γ‬‬ ‫‪) η‬נציב את הביטוי עם‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫כעת נציב את האימפדנס לפי הקשר‪:‬‬
‫‪σ + jwε‬‬ ‫‪γ‬‬ ‫‪α + jβ‬‬

‫נקבל‪:‬‬
‫‪⎧ γ Ey 2 γ z‬‬ ‫‪γE‬‬ ‫⎫‬
‫⋅‪⎪ x‬‬ ‫⎪ ‪e − y ⋅ x 2 eγ z , z < 0‬‬
‫⎪‬ ‫‪jwμ‬‬ ‫‪jwμ‬‬ ‫⎪‬
‫⎨ = ) ‪H xy ( z‬‬ ‫⎬‬
‫⎪ ‪⎪ x ⋅ γ E y1 e −γ z + y ⋅ γ Ex1 e −γ z , z > 0‬‬
‫‪⎪⎩ jwμ‬‬ ‫‪jwμ‬‬ ‫⎭⎪‬

‫ונזכור שחילוק ב ‪ jw‬משמעותו אינטגרל בזמן‪ ,‬נחלץ את החלק הממשי ונקבל ביטוי בזמן‪.‬‬ ‫אם נציב‪ , α + j β :‬נכפול ב ‪e jwt‬‬

‫נסיק שע"י שימוש באימפדנס הגל אנו יכולים לא רק לחשב את אמפליטודה של שדה על סמך שדה נתון‪ ,‬אנו גם יודעים לחשב את כוונו של השדה‪ .‬זה למעשה מתקבל‬
‫אוטומטית עי הקשרים שהגדרנו‪.‬‬

‫קשרים נוספים‪:‬‬
‫‪η0‬‬
‫= ‪ η‬כאשר ‪ n‬הוא מקדם השבירה‪ .‬הוכיחו זאת לפי הגדרת מקדם שבירה ואימפדנס הגל בריק!‬ ‫בחומר לא פרו מגנטי ) ‪ ( μ r = 1‬מתקיים‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪c‬‬ ‫‪λ‬‬
‫וזה אורך גל בריק‪.‬‬ ‫= ‪λ0‬‬ ‫‪ λ = 0‬כאשר‬
‫‪f‬‬ ‫‪n‬‬
‫מציין הפסדים בגלל בליעה של קרינה‪.‬‬ ‫‪ε ′′‬‬ ‫ואמרנו ש‬ ‫‪ε = ε ′ − jε ′′‬‬ ‫מקדם דיאלקטרי משוקלל‪ :‬כבר הכרנו את הרחבה למספר מדומה של המקדם הדיאלקטרי‪:‬‬
‫נסתכל במשוואת מקסוול מס ‪ ∇ × H = (σ + jwε ) E .2‬נרצה למצוא מקדם דיאלקטרי משוקלל שייצג את כל ההפסדים האפשריים כולל בליעה וכולל מוליכות‪.‬‬
‫נקבל‪:‬‬ ‫‪ε eq‬‬ ‫לתוך מקסוול ונסמן את המקדם המשוקלל ב‪:‬‬ ‫‪ε = ε ′ − jε ′′‬‬ ‫נציב‪:‬‬

‫‪⎛σ‬‬ ‫⎞‬
‫זהו מקדם‬ ‫⎟ ‪ε eq = ε ′ − j ⎜ + ε ′′‬‬ ‫‪ ∇ × H = (σ + jwε ) E = (σ + jw ( ε ′ − jε ′′ )) E = (σ + jwε ′ + ε ′′ ) E = jwε eq E‬מכאן נקבל‪:‬‬
‫‪⎝w‬‬ ‫⎠‬
‫דיאלקטרי משוקלל הלוקח בחשבון את כל ההפסדים הקיימים )לקורס זה(‪ .‬באמצעות מקדם זה ניתן להגדיר את אימפדנס הגל באופן הבא‪:‬‬

‫מע"מ ‪ 28‬תבדקו!‬ ‫‪jwμ‬‬ ‫= ‪ η = μ‬הביטוי הנל זהה לביטוי‪:‬‬ ‫‪μ‬‬

‫)‪σ + jw(ε ′ − jε ′′‬‬ ‫‪ε eq‬‬ ‫‪⎛σ‬‬ ‫⎞‬
‫⎟ ‪ε ′ − j ⎜ + ε ′′‬‬
‫‪⎝w‬‬ ‫⎠‬

‫‪w‬‬ ‫⎫ ‪⎧γ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎫ ‪⎧γ‬‬ ‫‪γ ⋅η‬‬

‫=‪α‬‬ ‫= ‪ σ = Re ⎨ ⎬ , ε ′ = Im ⎨ ⎬ , μ‬קשר בין קבוע הנחתה למקדם שבירה‪n′′ :‬‬ ‫עוד קשרים מעניינים‪:‬‬
‫‪c‬‬ ‫⎭ ‪⎩η‬‬ ‫⎭ ‪w ⎩η‬‬ ‫‪jw‬‬

‫סיכום תכונות החומר‪:‬‬

‫נסכם עכשיו את ההבדלים בין חומרים תוך התייחסות לתכונותיהם‪ .‬ישנם ארבע מיקרים שונים‪ .‬בכולם אנו מניחים מעבר גל מישורי‪:‬‬

‫‪29‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫‪ . γ = j β = jw‬מהירות הגל‪:‬‬ ‫‪εμ‬‬ ‫לכן‪:‬‬ ‫‪α =0‬‬ ‫כן זהו מבודד אידיאלי בו אין הנחתה בגלל הולכה או בליעה‪.‬‬ ‫‪σ =0‬‬ ‫דיאלקטרי מושלם‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪μr‬‬ ‫‪λ0‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪c‬‬

‫‪ . η = η0‬בדיאלקטרי מושלם לא קיים הפרש מופע בין השדות של‬ ‫= ‪ . λ‬אימפדנס הגל‪:‬‬ ‫= ‪ v p‬אורך הגל‪:‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪εr‬‬ ‫‪ε r μr‬‬ ‫‪β‬‬ ‫‪εμ‬‬ ‫‪ε 0 μ0‬‬
‫‪σ‬‬
‫) ‪ tan(δ‬טנגנס ההפסדים שווה ‪.0‬‬ ‫הגל‪ .‬כמו כן אין זרם משטחי ואין ואין מטען משטחי ‪ . js = ρ s = 0‬כמו כן ‪= 0‬‬
‫‪εw‬‬
‫דיאלקטרי בלתי מושלם‪ :‬זהו מבודד עם הפסדים בו מתקיים‪ σ ≠ 0 :‬וגם‪ . tan(δ ) ≤ 1 :‬כאן נשתמש בקירובים הבאים )מקירוב טיילור(‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫מוליך טוב‪ :‬מתקיים‪ tan(δ ) >> 1 :‬מוליכות החומר גבוהה והשדות של הגל מבזבזים את האנרגיה עי הולכת זרם‪ .‬לכן זהו חומר עם הפסדים גבוהים מאד‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫במוליך טוב מתקיימים הקשרים‪:‬‬

‫אימפדנס הגל‪jwμ :‬‬

‫≈‪η‬‬
‫‪σ‬‬

‫‪1‬‬
‫= ‪ . δ‬בחומר זה הגל כולו מוחזר ואין חדירה‪ .‬בתנאי שפה נניח‬ ‫‪ .4‬מוליך אידיאלי‪ :‬כאן מתקיים‪ σ = ∞ :‬במקרה זה עומק החדירה יהיה ‪= 0‬‬
‫‪π f μσ‬‬
‫שיש מטען משטחי וזרמי משטח‪.‬‬

‫וקטור פוינטינג ושיקולי הספק‪:‬‬

‫בע"מ ‪ 22‬פתרנו תרגיל דוגמה של מישור נושא זרם‪ .‬ראינו שזרם בכוון ‪ − x‬גרם לגל אל"מ שכוונו היה ב ‪ ± z‬בזמן שכוון השדה החשמלי היה ‪ - + x‬מנוגד לכוון‬
‫הזרם‪ .‬נסביר תחילה את הכוונים המנוגדים בין השדה החשמלי לזרם‪ .‬כזכור כוונו של השדה החשמלי הוא ככוון המתח‪ .‬דמינו מעגל חשמלי פשוט של סוללה מחוברת‬
‫לנגד‪ .‬הזרם יוצא מההדק החיובי עובר דרך הנגד וחוזר להדק השלילי של הסוללה‪ .‬כוון מפל המתח על הנגד ככוון המוסכם של הזרם‪ .‬כמובן שהנגד משמש כאן כצרכן‬
‫וההספק עליו יהיה חיובי‪ .‬מה קורה בתוך הסוללה? כוון זרימת הזרם היא מההדק השלילי לחיובי‪ .‬כוון זה מנוגד לכוון המוסכם של המתח וכן של השדה החשמלי‪ .‬הסוללה‬
‫כאן משמשת כמקור אנרגיה וההספק המתפתח אליה שלילי‪ .‬כך זה גם עם משטח הזרם והשדה החשמלי‪ .‬משטח הזרם הוא מקור האנרגיה היוצרת את הגל‪ .‬היות והזרם‬
‫זורם נגד כוון השדה )כמו בסוללה( מקור הזרם חייב לבצע עבודה‪ .‬עבודה הזאת הופכת לגל אל"מ‪.‬‬

‫המשטח נושא הזרם הוא למעשה אנטנה‪ .‬כאשר השדה החשמלי מנוגד לכוון הזרם באנטנה‪ ,‬האנטנה למעשה משדרת )פולטת אנרגיה(‪ .‬כאשר כוון השדה החשמלי ככוון‬
‫הזרם‪ ,‬האנטנה קולטת )מקבלת אנרגיה(‪ .‬התקדמות של גל אל"מ במרחב היא למעשה צורה של מעבר אנרגיה‪ .‬כאשר הגל עובר בתווך ללא הפסדים‪ ,‬אנרגיה זו נשמרת‪.‬‬
‫כאשר התווך בעל הפסדים כגון מוליכות‪ ,‬אנרגיה תהפוך בחלקה לחום )מוליכות תגרום לזרמים שיחממו את התווך‪ .‬זה מה שקורה במיקרוגל למשל‪ .‬באופן דומה תווך‬
‫בעל בליעה סופג את אנרגיית הגל )אנרגית הפוטונים(‪ .‬התקדמות גל אל"מ‪ ,‬אשר מורכב משדה חשמלי ומגנטי היא למעשה משחק של מעברי אנרגיה חשמלית למגנטית‬
‫וכך הלאה‪ .‬תוך כדי ההתקדמות האנרגיה עוברת בין השדות בדומה למעגל חשמלי בו אנרגיה עוברת מקבל לסליל וחזרה‪ .‬כל עוד לא קיים הפרש מופע בין השדות‪ ,‬שימור‬
‫האנרגיה יהיה אופטימאלי‪ .‬כבר ראינו שתווך עם הפסדים גורר הפרש מופע בין השדות של הגל‪.‬‬

‫ננסה כעת לפתח ביטוי לכמות האנרגיה שנושא גל‪.‬‬

‫∂‬
‫‪ . ∇ × H = J + ε‬שימו לב השתמשתי בצפיפות הזרם ‪ J‬במקום ‪ σ E‬הסיבה היא שאני רוצה לשמר‬ ‫נתחיל במשוואת מקסוול השנייה עבור תווך ללא מקורות‪E :‬‬
‫‪∂t‬‬
‫את מקורות התווך אם הם קיימים‪ .‬משוואות אנרגיה הן משוואות סקלריות ולא וקטוריות‪ ,‬לכן נכפול סקלרית את שני הצדדים בשדה החשמלי‪:‬‬

‫‪30‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫∂‬
‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪ E i ∇ × H = J i E + ε‬נעזר בתכונת הרוטור‪ ∇i A × B = B i ∇ × A − Ai ∇ × B :‬נסדר אותה מחדש‪:‬‬
‫‪∂t‬‬
‫‪EiE‬‬

‫) ‪ Ai( ∇ × B ) = B i( ∇ × A ) − ∇i( A × B‬כעת רואים שבמקרה שלנו‪ E=A :‬ו ‪ H=B‬לכן נרשום‪:‬‬

‫∂‬ ‫∂‬
‫‪ ∇ × E = − μ‬נציב זאת למשוואה‪:‬‬ ‫‪ E i( ∇ × H ) = H i( ∇ × E ) − ∇i( E × H ) = J i E + ε E i E‬כמו כן לפי מקסוול ‪ 2‬מתקיים‪H :‬‬
‫‪∂t‬‬ ‫‪∂t‬‬
‫⎞ ∂‬
‫⎛‬ ‫⎞ ∂⎛‬
‫‪ H i⎜ − μ‬נזכור שניתן להחליף סדר בין גזירה בזמן לבין גזירה במרחב‪ .‬כמו מתקיים‪ E i E = E :‬וגם‪:‬‬
‫‪2‬‬

‫⎠ ‪∂t‬‬
‫⎝‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪H ⎟ − ∇ i E × H = J i E + ε ⎜ E ⎟i E‬‬
‫⎠ ‪⎝ ∂t‬‬
‫⎞ ) ‪df (t ) d ⎛ f (2t‬‬
‫⋅ ) ‪) f ( t‬כלל שרשרת( לכן אנו מקבלים את המשוואה הסקלרית הבאה‪:‬‬ ‫⎜ =‬ ‫⎟‬
‫‪dt‬‬ ‫⎠⎟ ‪dt ⎜⎝ 2‬‬
‫‪∂ E2‬‬ ‫‪∂ H2‬‬
‫‪2‬‬
‫(‬
‫‪ −∇i E × H = J i E + ε‬אנו יכולים להציב ‪ J i E = σ E i E = σ E‬אבל לא נעשה זאת כדי לשמור על צפיפות הזרם ‪ .J‬שימו לב‬ ‫)‬ ‫‪∂t 2‬‬
‫‪+μ‬‬
‫‪∂t 2‬‬
‫‪1 V A A V W‬‬
‫וואט למטר בשלילית‪ .‬במילים אחרות קיבלנו משוואה המתארת צפיפות הספק מרחבית‪ .‬אם‬ ‫= ⋅ ⋅‬ ‫= ⋅‬ ‫ליחידות המשוואה משני צידי השווין‪:‬‬
‫‪m m m m 2 m m3‬‬
‫נרצה את צפיפות האנרגיה המרחבית‪ ,‬נצטרך לבצע אינטגרל לפי זמן‪ .‬אבל זה לא מה שאנחנו מחפשים‪.‬‬

‫נשאר בהספקים‪ .‬רק נבצע אינטגרל מרחבי כדי לקבל ביטוי להספק )מאוחר יותר נוכל לבצע אינטגרל לפי זמן ולקבל אנרגיה של גל(‪.‬‬
‫אם נשמיט את פעולת הדיברגנס מצד שמאל‪ ,‬נוכל לבצע אינטגרל מישטחי מצד שמאל ואינטגרל מרחבי מצד ימין )כן זהו למעשה משפט סטוקס המבוסס על תכונות‬
‫הדיברגנס(‪.‬‬
‫⎛‬ ‫‪∂ E‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪∂ H‬‬ ‫‪2‬‬
‫⎞‬
‫שימו לב שמצד שמאל אנו מבצעים אינטגרל‬ ‫‪∫ ( E × H )ids = − ⎜ ∫ ( J i E )idv + ε ∂t ∫ 2 dv + μ ∂t ∫ 2‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪⎝V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬
‫נקבל ביטוי להספק הגל במרחב‪dv ⎟ :‬‬
‫⎠‬
‫משטחי סגור סוג ‪ 2‬על מעטפת משטחית העוטפת תחום מרחבי של הגל‪ .‬מצד ימין אנו מבצעים אינטגרל מרחבי על ‪ 3‬איברים והם )משמאל לימין(‪ 1 :‬צפיפות מרחבית של‬
‫הספק המקורות במרחב )אנטנות קולטות או משדרות בהתאם לסימן(‪ 2 .‬צפיפות מרחבית של הספק השדה החשמלי‪ 3 .‬צפיפות מרחבית של השדה המגנטי‪.‬‬
‫כעת נגדיר את וקטור פויינטינג‪ P = E × H :‬והוא כמובן מייצג את צפיפות הספק הרגעי‪ .‬שימו לב שכל מה שעשינו כאן נכון רק עבור גל מסוג ‪) TEM‬לא חייב להיות‬
‫‪ . W‬כמו כן‪ ,‬שימו לב לדמיון להספק המדומה בחשמל‪ .‬באופן דומה מוגדרת צפיפות הספק הממוצע עבור הצגה פאזורית‪:‬‬ ‫מישורי(‪ .‬יחידות פויינטיג הם ‪/ m 2‬‬
‫⎛‬ ‫⎞‬
‫‪∂W‬‬ ‫‪∂ ⎜ E2‬‬ ‫‪H 2 ⎟ ∂W‬‬ ‫‪1‬‬
‫זו צפיפות‬ ‫כאשר‬ ‫⎜‬ ‫‪ε‬‬ ‫‪+μ‬‬ ‫⎟‬ ‫=‬ ‫} ‪ . S avg = Re{E × H‬שימו לב לצמוד של ‪ .H‬מהמשוואה שפיתחנו קל לראות שמתקיים‪:‬‬
‫*‬

‫‪∂t‬‬ ‫‪∂t ⎜ 2‬‬ ‫‪2 ⎟ ∂t‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪⎝ WE‬‬ ‫‪WM‬‬ ‫⎠‬
‫מרחבית של אנרגיה‪ .‬זאת אומרת שאנחנו יכולים להבדיל בין האנרגיה החשמלית למגנטית‪ .‬נסכם את המשוואות שקיבלנו‪:‬‬

‫וקטור פויינטיג המייצג צפיפות הספק הרגעי של גל אלקטרומגנטי )ולא צפיפות שטף ההספק כמו שהמרצה בטעות הכתיב!(‬ ‫‪P = E×H‬‬ ‫•‬

‫⎞ ‪∂ ⎛ ε E2 μH 2‬‬
‫משפט פוינטיג בניסוח אינטגראלי‪ .‬המתאר את סכום ההספקים הנכנס למרחב מתוחם עי‬ ‫(‬
‫‪∫ Pids = − ∫ J i E idv −‬‬ ‫)‬ ‫‪∂t V∫ ⎝ 2‬‬
‫⎜‬ ‫‪+‬‬ ‫‪⎟dv‬‬
‫⎠ ‪2‬‬
‫•‬
‫‪S‬‬ ‫‪V‬‬
‫מעטפת ‪) S‬צד ימין ל משוואה(‪ ,‬אשר שווה לסכום ההספק היוצא מהמרחב התחום )צד שמאל של המשוואה(‪.‬‬

‫‪∂W‬‬
‫‪ ∇i P = −‬משפט פונטינג דיפרנציאלי‪ .‬כאשר ‪ W‬זו האנרגיה של הגל‪.‬‬ ‫•‬
‫‪∂t‬‬

‫⎞ ‪∂ ⎛ ε E2 μH 2‬‬
‫נסכם את משפט פוינטינג במילים‪ :‬סה"כ ההספק העוזב את המרחב ‪ V‬דרך‬ ‫‪∫ Pids = −‬‬
‫‪S‬‬
‫‪∂t V∫ ⎝ 2‬‬
‫⎜‬ ‫‪+‬‬ ‫עבור תווך ללא מקורות נאפס את ‪ J‬ונקבל‪⎟dv :‬‬
‫⎠ ‪2‬‬
‫מעטפת ‪) S‬צד שמאל של משוואה( שווה לסה"כ ההספק שמתפזר בתוך המרחב )הספק אוהמי בגלל הפסדים בחומר(‪ .‬אם במרחב יש מקורות אז תוצאת האינטגרל תהיה‬
‫חיובית אם המקור הוא צרכן )אנטנה קולטת( ושלילית אם המקור הוא ספק )אנטנה משדרת(‪.‬‬

‫‪31‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫חלק ד‪ :‬קווי תמסורת‪ ,‬בעיות גבול ומערכות מפולגות‪.‬‬

‫בעיות גבול‪ :‬פגיעה‪ ,‬החזרה‪ ,‬מעבר‪ ,‬שבירה וקיטוב‪:‬‬

‫עד כה דיברנו על גלים אל"מ שנעו בתוך תווך אחיד‪ .‬כעת נבדוק מה קורה כאשר גל אל"מ המתקדם בתוך חומר ‪ 1‬ופוגע בגבול חומר ‪ .2‬כאן נתמקד בגלים מסוג ‪TEM‬‬
‫בלבד‪ .‬לשם נוחות נשתמש בהצגה פאזורית‪ .‬נתחיל בסימונים‪:‬‬

‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫גל פוגע‪ :‬רכיבי גל פוגע )‪ (INCIDENT‬יסומנו עי אינדקס ‪ i‬באופן הבא‪ Ei , H i :‬או עי סימן ‪ +‬שמציין שזהו גל )שדה של גל( פוגע‪ Ex , H y :‬שימו לב שאלו הם‬

‫שדות הגל אשר היו תמיד מאונכים לכוון ההתקדמות‪ .‬אם נרצה לסמן את כוון ההתקדמות של גל פוגע נסמן זאת כך‪ K i :‬או עי אינדקס המציין את מספר החומר ‪K 1+‬‬
‫כנ"ל לגבי השדות‪.‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬
‫גל מוחזר‪ :‬רכיבי הגל המוחזר )‪ (REFLECTED‬יסומנו עי אינדקס ‪ r‬באופן הבא‪ Er , H r , K r :‬או עי סימן מינוס‪ E , H :‬או עי מספר החומר‪K :‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬

‫גל עובר‪ :‬רכיבי הגל העובר לחומר השני )‪ (TRANSMITTED‬נסמנו עי אינדקס ‪ Et , H t , K t : t‬או עי מספר החומר‪Ex+2 , H y+2 , K 2+ :‬‬
‫‪φi , φr , φt‬‬ ‫זוויות‪ :‬זווית הפגיעה זווית ההחזרה וזווית המעבר )זווית השבירה( נמדדות יחסית לאנך למישור הפגיעה ומסומנות עי האינדקסים בהתאמה‪:‬‬

‫קיטוב הפגיעה‪ :‬נזכיר שקיטוב הגל נקבע לפי כוון התנודות של השדה החשמלי‪ .‬בבעיות גבול של גלי ‪ TEM‬נפריד בין שני מקרים קלאסיים של פגיעה בקיטוב ניצב )‪(TE‬‬
‫ופגיעה בקיטוב מקבילי )‪ .(TM‬נציין שקביעת קיטוב פגיעה היא שרירותית וקשורה בשיטת החישוב של הזויות‪.‬‬

‫קיטוב ניצב ‪ :TE‬זה כאשר השדה החשמלי ניצב למישור הציור שהוא כמובן מישור הדף )מישור ‪ .(XZ‬מישור הציור תמיד יהיה ניצב למישור הפגיעה )‪.(YZ‬‬

‫המשך ממלבן השמאלי‪:‬‬ ‫ללא קשר לקיטוב‪ ,‬עבור חומרים‬

‫ללא הפסדים מתקיים‪:‬‬
‫לכן נרשום‪:‬‬ ‫‪Ki‬‬ ‫‪Ei‬‬ ‫‪Er‬‬ ‫‪Kr‬‬
‫) ‪n1 sin(φ1 ) = n2 sin(φ2‬‬ ‫קשרי מהירויות‪:‬‬
‫‪φi‬‬ ‫‪φr‬‬ ‫כאשר‪) v pi = v pr = v p1 :‬אותו‬
‫זהו חוק סנל לפי מקדמי שבירה‪.‬‬ ‫‪Hr‬‬
‫כאשר ‪ φ1‬היא זווית הפגיעה ו ‪φ2‬‬ ‫‪Hi‬‬ ‫‪φi = φr = φ1‬‬
‫‪ε1 , μ1 , σ1‬‬ ‫)מישור‬ ‫חומר( לכן‬
‫היא זווית השבירה‪ .‬באופן דומה‬ ‫פגיעה חלק(‪ .‬נסמן‪v pt = v p 2 :‬‬
‫נוכל לרשום‪:‬‬ ‫‪ε 2 , μ2 , σ 2‬‬
‫‪ε1μ1‬‬ ‫נקבל‪:‬‬ ‫‪φt = φ2‬‬ ‫וגם‬
‫= ) ‪sin(φt‬‬ ‫) ‪sin(φi‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪φt‬‬ ‫‪v p1‬‬ ‫‪vp2‬‬
‫‪ε 2 μ2‬‬ ‫‪Et‬‬ ‫)חוק סנל(‬ ‫=‬
‫‪z‬‬ ‫) ‪sin(φ1 ) sin(φ2‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪Ht‬‬
‫‪sin(φi ) λ1‬‬ ‫‪Kt‬‬ ‫‪c‬‬
‫=‬ ‫וגם‪:‬‬ ‫=‪n‬‬ ‫נזכור שמתקיים‪:‬‬
‫‪sin(φt ) λ2‬‬ ‫‪vp‬‬

‫קיטוב מקבילי ‪ :TM‬זה כאשר השדה החשמלי מקביל למישור הציור )מישור ‪ .(XZ‬מישור הציור תמיד יהיה ניצב למישור הפגיעה )‪.(YZ‬‬

‫ללא קשר לקיטוב הגל‪:‬‬

‫ללא קשר לקיטוב הגל‪:‬‬ ‫‪Ei‬‬
‫‪Ki‬‬ ‫‪Er‬‬ ‫‪Kr‬‬ ‫פגיעה‪ :‬כוון הפגיעה מוגדר‬
‫מעבר‪ :‬כאשר חלק מהגל‬ ‫ככוון התקדמות הגל )כוון‬
‫הפוגע חודר )עובר( לתוך‬ ‫‪Hi‬‬ ‫‪φi‬‬ ‫‪φr‬‬ ‫‪Hr‬‬ ‫התקדמות האנרגיה או כוון‬
‫החומר השני‪.‬‬ ‫וקטור פוינטינג או וקטור‬
‫‪ε1 , μ1 , σ1‬‬ ‫הגל(‪.‬‬
‫שבירה‪ :‬אם חלק הגל‬
‫העובר לחומר השני משנה‬ ‫‪ε 2 , μ2 , σ 2‬‬ ‫החזרה‪ :‬כאשר חלק מהגל‬
‫את כוונו יחסית לכוון הגל‬ ‫הפוגע בגבול בין החומרים‬
‫הפוגע‪ ,‬נאמר שיש שבירה‪.‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪φt‬‬ ‫מוחזר חזרה לחומר הראשון‪.‬‬
‫אם החומרים שונים‬ ‫‪Et‬‬ ‫במשטחים חלקים )חספוס קטן‬
‫והפגיעה היא בזוית‪ ,‬תמיד‬ ‫‪z‬‬ ‫מאורך הגל( זווית ההחזרה‬
‫תהיה שבירה‪.‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪Ht‬‬ ‫שווה לזווית הפגיעה‪.‬‬
‫‪Kt‬‬
‫בציורים לעיל המחשתי את סימוני הגל המקובלים ואת ההבדל בין קיטוב פגיעה ניצב ומקביל‪ .‬שימו לב שמישור ההפקדה בשני הציורים הוא מישור ‪ YZ‬זאת אומרת ‪x=0‬‬
‫‪ .‬מערכת יחוס זו תלווה אותנו בכל הדוגמאות‪ .‬כמובן שכל רכיב שדה ניתן לפרק לשני כוונים בלבד )לא נעסוק במקרים בהם הרכיבים ניתנים לפירוק ב ‪ 3‬צירים(‪ .‬באופן‬
‫כללי עבור ‪ E = y ⋅ Ex , H = x ⋅ H x + z ⋅ H z :TE‬ועבור ‪H = y ⋅ H y , E = x ⋅ Ex + z ⋅ Ez :TM‬‬

‫‪32‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫פגיעה בזווית‪ – .‬קיטוב ניצב‪:‬‬

‫ראשית שימו לב שכאן שיניתי את מערכת הקורדינאטות מהדוגמאות בדף קודם‪ .‬כרגע ציר ‪ y‬הוא לתוך הדף ובהתאם לכך כווני השדות השתנו‪ .‬השדה החשמלי לתוך הדף‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬בכל המקרים של פגיעה בזוית נניח שהחומר מבודד ללא הפסדים‪ .‬וכן שמישור הפגיעה חלק לחן זווית הפגיעה שווה לזווית ההחזרה )מסומנות ב ‪ ( φ1‬זווית‬
‫השבירה מסומנת ב ‪ . φ1‬הגל הפוגע ‪ K i‬בעל מקדם התפשטות ‪ β i‬פוגע במישור גבול החומרים ‪ x=0‬בזוית ‪ . φi‬נניח שמישור הפגיעה חלק לחלוטין‪ ,‬לכן הגל‬
‫אשר שווה בגודלה לזווית הפגיעה ‪ . φi = φr‬חלק מהגל עובר לחומר השני ‪ K t , β t‬בזוית ‪ . φt‬השדה החשמלי של שלושת הגלים‬ ‫‪φr‬‬ ‫המוחזר ‪ K r , β r‬חוזר בזוית‬
‫ניצב למישור הדף לכן זהו קיטוב ניצב‪.‬‬

‫‪Ki , β i‬‬ ‫‪Hi‬‬ ‫‪Hr‬‬ ‫‪Kr , βr‬‬

‫שימו לב‪:‬‬
‫‪Ei‬‬ ‫‪Er‬‬
‫‪φ1‬‬ ‫‪φ1‬‬ ‫‪ β i = β r = β1‬כי‬

‫‪ε1 , μ1‬‬ ‫זה אותו החומר‪ .‬וגם‪:‬‬

‫‪βt = β 2‬‬
‫‪ε 2 , μ2‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪φ2‬‬ ‫‪Ht‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪Et‬‬
‫‪Kt , β t‬‬
‫נפתח את הביטויים לכל שלושת הגלים‪ .‬לצורך כך יש להיעזר בתנאי שפה הידועים לנו‪ .‬במקרה של קיטוב ניצב‪ ,‬קל יותר להתחיל עם השדה החשמלי כי כוונו זהה עבור‬
‫שלושת השדות‪ .‬כאן לשדה החשמלי יש רכיב אחד וכוונו ‪ y‬החיובי‪ .‬כוון זה מהווה רכיב משיק של השדה החשמלי‪ .‬לכן הוא מקיים רציפות )ראו תנאי שפה בע"מ ‪.(8‬‬
‫נרשום עבור ‪) Ei + Er = Et : x=0‬בחומר מספר ‪ 1‬יש שני שדות חשמליים והם באותו הכוון‪ ,‬סכום זה חייב להשתוות לסה"כ השדה בחומר השני כי מתקיימת‬
‫רציפות(‪ .‬עבור השדות המגנטיים קיימת רציפות ברכיב המשיקי כי אין זרמים בשפה )חומר מבודד( לכן הרכיבים בכוון ‪ z‬של השדה המגנטי מקיימים רציפות‪:‬‬
‫‪ . H zi + H zr = H zt‬בעזרת טריגונומטריה וקצת דמיון נוכל לרשום באופן כללי‪:‬‬

‫‪Ei + Er = Et‬‬
‫שימו לב שעוצמת השדה החשמלי בגל העובר גברה בזמן שעוצמת השדה המגנטי קטנה‪ .‬חשוב לזכור שסה"כ‬
‫‪(H‬‬ ‫‪i‬‬ ‫)‬
‫) ‪− H r cos(φ1 ) = H t cos(φ2‬‬
‫האנרגיה של הגל לא השתנה‪ .‬במעבר לחומר השני חלק מהאנרגיה נמסרה וחלק המשיכה עי החזרה‪.‬‬

‫‪Ex‬‬ ‫‪jwμ‬‬
‫‪ η‬אך כאן הנחנו שאין הפסדים ) ‪ ( σ = ε ′′ = 0‬לכן‬ ‫=‬ ‫אם נזכור שעבור גל מישורי הדרנו את אימפדנס הגל באופן בא‪:‬‬
‫‪Hy‬‬ ‫)‪σ + jw(ε ′ − jε ′′‬‬
‫‪μ‬‬
‫= ‪ η‬במקרה שלנו זהו גל ‪ TEM‬שאינו מתקדם בכוון ‪ z‬לכן נרשום את אימפדנס הגל באופן כללי עי יחסי גדלים בלבד )מותר כי‬ ‫האימפדנס יהיה מספר ממשי‪.‬‬
‫‪ε‬‬
‫‪Et‬‬ ‫⎞ ) ‪⎛ η1 cos(φ2‬‬
‫= ‪Ei‬‬ ‫‪⎜1 +‬‬ ‫⎟‬
‫‪2‬‬ ‫⎠ ) ‪⎝ η 2 cos(φ1‬‬ ‫‪Et‬‬ ‫‪μ2‬‬ ‫‪Ei‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪μ1‬‬
‫= ‪ . η 2‬מכל הקשרים לעיל ניתן להסיק שמתקיים‪:‬‬ ‫=‬ ‫= ‪ η1‬באופן דומה‪:‬‬ ‫= ‪= r‬‬ ‫האימפדנס ממשי(‪:‬‬
‫‪E‬‬ ‫⎞ ) ‪⎛ η1 cos(φ2‬‬ ‫‪Ht‬‬ ‫‪ε2‬‬ ‫‪Hi Hr‬‬ ‫‪ε1‬‬
‫‪Er = t‬‬ ‫‪⎜1 −‬‬ ‫⎟‬
‫‪2‬‬ ‫⎠ ) ‪⎝ η 2 cos(φ1‬‬
‫שיחקתי קצת עם הביטויים )חילוץ והצבה( וקבלתי את הקשרים בין הגדלים של השדות החשמליים‪.‬‬

‫והם‪:‬‬ ‫⊥‪τ‬‬ ‫קבוע ההחזרה וקבוע ההעברה‪ :‬נגדיר כעת שני קבועים חדשים עבור קיטוב ‪ TE‬קבוע ההחזרה‪ Γ ⊥ :‬ו קבוע ההעברה‪:‬‬
‫) ‪Er E yr η 2 cos(φ1 ) − η1 cos(φ2‬‬
‫= ⊥‪Γ‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫שימו לב שעבור‬
‫) ‪Ei E yi η2 cos(φ1 ) + η1 cos(φ2‬‬ ‫קיטוב ניצב‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫‪Et E yt‬‬ ‫) ‪2η2 cos(φ1‬‬ ‫⊥‪τ ⊥ = 1 + Γ‬‬
‫= ⊥‪τ‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫) ‪Ei E yi η2 cos(φ1 ) + η1 cos(φ2‬‬

‫נרשום את הביטויים הפאזוריים לכל השדות )יש ‪ 6‬כאלה(‪:‬‬

‫‪33‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫השדה החשמלי הפוגע ‪ : Ei‬ראשית עלינו להניח ביטוי כללי לשדה החשמלי הפוגע‪ .‬נזכור ש ‪) β‬מקדם ההתפשטות( תמיד חיובי ונרשום‪Ei = y ⋅ Ei e − j ( β1 x x + β1 z z ) :‬‬
‫‪β x + β1z z‬‬
‫‪) K i = 1x‬זכרים כיצד מוצאים את‬ ‫זהו הביטוי לשדה החשמלי המקוטב בכוון ‪ y‬והתקדמות הגל היא בכוון וקטור הגל‪= x ⋅ cos(φ1 ) + z ⋅ sin(φ1 ) :‬‬
‫‪β1‬‬
‫)סימן ה ‪ ±‬בגלל‬ ‫וקטור הגל? ‪ -‬ע"מ ‪ (14‬את הגדלים ‪ β1x‬ו ‪ β1z‬ניתן לחשב מהציור עי קשרים טריגונומטריים‪ β1x = ± β1 cos(φ1 ) :‬ו ) ‪β1z = β1 sin(φ1‬‬
‫שרכיב ‪ β1x‬מוגדר באופן שונה עבור גל פוגע וגל חוזר‪ .‬זו הסיבה שעדיף לדלג על הגדרת רכיבי ‪ ( β‬כמובן שמתקיים‪ . β1 = β1x + β1z :‬לכן נרשום‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫)) ‪− j β1 ( x⋅cos(φ1 ) + z ⋅sin(φ1‬‬

‫‪. Ei = y ⋅ Ei e‬‬

‫השדה המגנטי הפוגע ‪ : H i‬עי שימוש באימפדנס הגל נוכל לרשום את הביטוי לשדה המגנטי הפוגע על סמך השדה החשמלי הפוגע שהנחנו‪ .‬לצורך כך עלינו לחשב את‬
‫וקטור הקיטוב של השדה המגנטי )היות והגל אינו מישורי בכוון ‪ , z‬לא נוכל לקבל את קיטוב של ‪ H‬באופן אוטומטי מאימפדנס הגל(‪ .‬את וקטור הקיטוב של ‪ H‬ניתן לחשב‬
‫בשתי צורות‪ .‬אחת שוב עי טריגונומטריה ודמיון משולשים ישירות מהציור‪ ,‬והשנייה עי פתרון משוואה וקטורית כפי שעשינו בע"מ ‪ .15‬לדעתי עדיף עי משוואה‬
‫‪K i = Ei × H i‬‬
‫את ‪ K i‬כבר יש לנו וגם את ‪ Ei‬זה פשוט כוון ‪ y‬מכאן נקבל‪:‬‬ ‫וקטורית‪ ,‬למרות שאני בטוח שתבחרו בשיטה הראשונה‪ .‬המשוואות שיש לפתור‪:‬‬
‫‪Ei i H i = 0‬‬
‫‪Ei‬‬
‫= ‪ H i‬מכאן נרשום‪:‬‬ ‫) ‪) H i = − x ⋅ sin(φ1 ) + z ⋅ cos(φ1‬רצוי שתבדקו בשני הדרכים!(‪ .‬כעת שיש לנו את הכוון נחשב את הגודל עי הקשר‪:‬‬
‫‪η1‬‬
‫‪Ei‬‬
‫= ‪. Hi‬‬ ‫)) ‪( − x ⋅ sin(φ1 ) + z ⋅ cos(φ1 ) ) e− jβ ( x⋅cos(φ )+ z⋅sin(φ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪η1‬‬

‫השדה החשמלי המוחזר ‪ : Er‬כאן נשתמש בקבוע ההחזרה ⊥ ‪ . Γ‬והקשר‪ Er = Γ ⊥ Ei :‬כוון הקיטוב של ‪ Er‬זהה ל ‪ Ei‬בקיטוב ניצב השדה החשמלי תמיד ניצב לדף‪.‬‬
‫אך שימו לב שכוון וקטור הגל שונה‪ .‬זהו כוון הגל המוחזר‪ .‬את כוון זה ניתן למצוא עי שיקולים טריגונומטריים מהשרטוט‪ .‬אבל אפשר לקצר את הדרך כי ידוע שזווית‬
‫הפגיעה וההחזרה שוות‪ .‬מכאן שההבדל בכוון התקדמות הגל הפוגע לגל המוחזר הוא בהיפוך סימן ברכיב האנכי לדף‪ .‬במקרה שלנו זה ציר ‪ x‬שהופך לשלילי‪ .‬נרשום את‬
‫כוון הגל הפוגע‪ x ⋅ cos(φ1 ) + z ⋅ sin(φ1 ) :‬לכן כוון הגל המוחזר יהיה‪ K r = − x ⋅ cos(φ1 ) + z ⋅ sin(φ1 ) :‬מכאן נרשום‪:‬‬

‫‪. Er‬‬ ‫)) ‪= y ⋅ Γ ⊥ ⋅ Ei e− j β1 ( − x⋅cos(φ1 ) + z⋅sin(φ1‬‬

‫‪Er‬‬
‫= ‪ . H r‬יש למצוא כוון‪ .‬אז גם כאן ניתן עי שיקולי‬ ‫השדה המגנטי המוחזר ‪ : H r‬מבחינת גודל יש פשוט לחלק את ‪ Er‬באימפדנס ‪) η1‬אנחנו עדיין בחומר ‪(1‬‬
‫‪η1‬‬
‫) ‪ K r = − x ⋅ cos(φ1 ) + z ⋅ sin(φ1‬לכן כוון הקיטוב של‬ ‫טריגו מהשרטוט הנתון או עי פתרון משוואה וקטורית כאשר כוון הקיטוב הוא של ‪ Er‬הוא ‪ y‬ווקטור הגל‬
‫‪ H r‬יהיה‪ H r = − x ⋅ sin(φ1 ) − z ⋅ cos(φ1 ) :‬מכאן השדה המגנטי המוחזר‪:‬‬

‫‪Γ ⊥ Ei‬‬
‫‪Hr = −‬‬ ‫)) ‪⋅ ( x ⋅ sin(φ1 ) + z ⋅ cos(φ1 ) ) e − j β1 ( − x⋅sin(φ1 ) + z ⋅cos(φ1‬‬
‫‪η1‬‬

‫השדה החשמלי העובר ‪ : Et‬כעת נעבור לחומר מס ‪ .2‬את גודלו של השדה נמצא עי הקשר‪ . Et = τ ⊥ Ei :‬את וקטור הגל נסיק ישירות מהשרטוט פשוט נשנה את הזווית‬
‫נקבל‪ . K t = x ⋅ cos(φ2 ) + z ⋅ sin(φ2 ) :‬כוון הקיטוב נשאר ‪ y‬ואנו מקבלים‪:‬‬ ‫‪φ2‬‬ ‫מ ‪ Ki‬ל‬ ‫‪φ1‬‬

‫)) ‪Et = y ⋅τ ⊥ ⋅ Ei e− j β1 ( x⋅cos(φ2 ) + z⋅sin(φ2‬‬

‫‪Et‬‬
‫= ‪ H r‬כוון הקיטוב נחשב או עי פתרון משוואה וקטורית מידיעת ‪ K t‬ו ‪ Et‬או שפשוט נעזר בשרטוט ונראה שכל‬ ‫השדה המגנטי העובר ‪ : H t‬גודל יחושב עי הקשר‪:‬‬
‫‪η2‬‬
‫מ ‪ H i‬בזווית ‪ φ2‬ונקבל‪ H t = − x ⋅ sin(φ2 ) + z ⋅ cos(φ2 ) :‬מכאן השדה יהיה‪:‬‬ ‫‪φ1‬‬ ‫מה שצריך לעשות זה להחליף את הזווית‬

‫‪τ ⊥ ⋅ Ei‬‬
‫= ‪Hr‬‬ ‫)) ‪( − x ⋅ sin(φ2 ) + z ⋅ cos(φ2 ) ) e− jβ ( x⋅cos(φ )+ z⋅sin(φ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪η2‬‬

‫יש לזכור שזווית זו לא תהיה נתונה לכם ויש‬ ‫‪φ2‬‬ ‫האם סיימנו? לא! שימו לב שהן בהגדרת קבועי ההחזרה והמעבר והן ברישום ביטויים השדות‪ ,‬השתמשנו בזוית השבירה‬
‫לחשב אותה מתוך קבועי החומר )או מקדמי שבירה( עי שימוש בחוק סנל כפי שנראה בהמשך‪.‬‬

‫‪34‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫כעת נסכם את התוצאות עבור פגיעה בזוית בקיטוב ניצב ‪:TE‬‬

‫‪Ki , β1‬‬ ‫‪Hi‬‬ ‫‪Hr‬‬ ‫‪Kr , β1‬‬

‫‪Ei‬‬ ‫‪Er‬‬
‫‪φ1‬‬ ‫‪φ1‬‬
‫‪ε1 , μ1‬‬
‫‪ε 2 , μ2‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪φ2‬‬ ‫‪Ht‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪Et‬‬

‫‪Kt , β 2‬‬

‫)) ‪Ei = y ⋅ Ei e − j β1 ( x⋅cos(φ1 )+ z ⋅sin(φ1‬‬ ‫השדה החשמלי הפוגע )נתון(‪:‬‬

‫‪Ei‬‬
‫= ‪Hi‬‬ ‫השדה המגנטי הפוגע‪( − x ⋅ sin(φ1 ) + z ⋅ cos(φ1 ) ) e− jβ ( x⋅cos(φ )+ z⋅sin(φ )) :‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪η1‬‬

‫)) ‪Er = y ⋅ Γ ⊥ ⋅ Ei e − j β1 ( − x⋅cos(φ1 ) + z⋅sin(φ1‬‬ ‫השדה החשמלי המוחזר‪:‬‬

‫‪Γ ⊥ Ei‬‬
‫‪Hr = −‬‬ ‫)) ‪⋅ ( x ⋅ sin(φ1 ) + z ⋅ cos(φ1 ) ) e − j β1 ( − x⋅sin(φ1 ) + z ⋅cos(φ1‬‬ ‫השדה המגנטי המוחזר‪:‬‬
‫‪η1‬‬

‫)) ‪Et = y ⋅τ ⊥ ⋅ Ei e − j β1 ( x⋅cos(φ2 ) + z⋅sin(φ2‬‬ ‫השדה החשמלי העובר‪:‬‬

‫‪τ ⊥ ⋅ Ei‬‬
‫= ‪Ht‬‬ ‫)) ‪( − x ⋅ sin(φ2 ) + z ⋅ cos(φ2 ) ) e− jβ ( x⋅cos(φ )+ z⋅sin(φ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫השדה המגנטי העובר‪:‬‬
‫‪η2‬‬
‫קבועי ההחזרה והמעבר עבור קיטוב ניצב‪:‬‬

‫) ‪Er E yr η 2 cos(φ1 ) − η1 cos(φ2‬‬

‫= ⊥‪Γ‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫) ‪Ei E yi η2 cos(φ1 ) + η1 cos(φ2‬‬
‫‪Et E yt‬‬ ‫) ‪2η2 cos(φ1‬‬
‫= ⊥‪τ‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫) ‪Ei E yi η2 cos(φ1 ) + η1 cos(φ2‬‬

‫הקשר בין זווית פגיעה לזווית שבירה‪:‬‬

‫‪⎛ ε1μ1‬‬ ‫⎞‬
‫⎜ ‪φt = sin −1‬‬ ‫⎟ ) ‪sin(φi‬‬
‫‪⎜ ε μ‬‬ ‫⎟‬
‫‪⎝ 2 2‬‬ ‫⎠‬

‫ווקטור הגל הפוגע ‪ K i‬וכמובן הכול מקושר עי קבעי החומר‪.‬‬ ‫‪ , Ei‬זווית הפגיעה ‪φ1‬‬ ‫שימו לב שכל השדות מוגדרים לפי גודל השדה החשמלי הפוגע‬ ‫•‬

‫‪35‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫פגיעה בזווית‪ – .‬קיטוב מקבילי‪:‬‬

‫‪Ki , β1 Hi‬‬ ‫‪Hr‬‬ ‫‪Kr , β1‬‬

‫‪Ei‬‬ ‫‪φ1‬‬ ‫‪φ1‬‬ ‫שימו לב שמערכת הצירים‬

‫‪Er‬‬ ‫זהה לזו של קיטוב ניצב‪.‬‬
‫‪ε1 , μ1‬‬ ‫ההבדל היחיד הוא בקיטוב‬
‫השדות‪ .‬כעת השדה‬
‫‪ε 2 , μ2‬‬ ‫החשמלי מקוטב בניצב לדף‬
‫לתוך הדף בכוון ‪y‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪φ2‬‬
‫‪Ht‬‬
‫‪x‬‬
‫‪Et‬‬
‫‪Kt , β 2‬‬
‫נתחיל בתנאי שפה‪ :‬רציפות ברכיב משיקי של שדה חשמלי‪ Ezi + Ezr = Ezt :‬עבור רכיב משיקי של שדה מגנטי‪. H yi + H yr = H yt :‬‬

‫= ‪η2‬‬
‫‪Et‬‬
‫=‬
‫‪μ2‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪E‬‬
‫= ‪ η1 = i = r‬ו‬
‫‪μ1‬‬
‫כמו כן מתקיים‪:‬‬
‫ובצורה וקטורית כללית‪( E − E ) cos(φ ) = E cos(φ ) :‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪Ht‬‬ ‫‪ε2‬‬ ‫‪Hi H r‬‬ ‫‪ε1‬‬ ‫‪Hi + Hr = Ht‬‬

‫‪Et‬‬ ‫⎞ ) ‪⎛ η1 cos(φ2‬‬
‫= ‪Ei‬‬ ‫‪⎜ +‬‬ ‫⎟‬
‫‪2‬‬ ‫⎠ ) ‪⎝ η 2 cos(φ1‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫‪E‬‬ ‫⎞ ) ‪⎛ η1 cos(φ2‬‬
‫‪Er = t‬‬ ‫‪⎜ −‬‬ ‫⎟‬
‫‪2‬‬ ‫⎠ ) ‪⎝ η2 cos(φ1‬‬
‫והם‪:‬‬ ‫|| ‪τ‬‬ ‫קבוע ההחזרה וקבוע ההעברה‪ :‬נגדיר כעת שני קבועים חדשים עבור קיטוב ‪ TM‬קבוע ההחזרה‪ Γ|| :‬ו קבוע ההעברה‪:‬‬

‫) ‪Er η 2 cos(φ2 ) − η1 cos(φ1‬‬

‫‪Γ|| = −‬‬ ‫=‬
‫) ‪Ei η2 cos(φ1 ) + η1 cos(φ2‬‬
‫‪Et‬‬ ‫) ‪2η2 cos(φ1‬‬
‫= || ‪τ‬‬ ‫=‬
‫) ‪Ei η 2 cos(φ2 ) + η1 cos(φ1‬‬

‫שימו לב שאינדקסי הזוויות הפוכים לעומת קיטוב ניצב‪ ,‬ושמקדם ההחזרה כולל סימן מינוס‪.‬‬

‫נרשום את הביטויים הפאזוריים לכל השדות‪ :‬הפעם נתחיל עם השדה המגנטי כי עבור כל הגלים הוא מקוטב בכוון אחיד ‪) y‬שימו לב כל וקטורי הגל בקיטוב מקבילי זהים‬
‫לחלוטין לאלו בקיטוב ניצב(‪.‬‬

‫השדה המגנטי הפוגע ‪ : H i‬נניח ביטוי כללי לשדה המגנטי הפוגע‪:‬‬

‫)) ‪H i = y ⋅ H i e − j β1 ( x⋅cos(φ1 ) + z⋅sin(φ1‬‬

‫השדה החשמלי הפוגע ‪ : Ei‬וקטור הגל ללא שינוי מ ‪ H i‬כמובן‪ .‬הגודל ניתן הפעם בקשר‪ Ei = η1 H i :‬וקטור קיטוב של ‪ H i‬יחושב בשיטות זהות לחישוב של ‪TE‬‬
‫שזה אומר עי משוואה וקטורית או ישירות מהשרטוט עי טריגונומטריה פשוטה‪ .‬מי שאוהב טריקים יכול לראות שכוון וקטור הקיטוב של השדה ‪ E‬בקיטוב מקבילי הפוך‬
‫לכוון הקיטוב של השדה ‪ H‬התואם מקיטוב ניצב‪ .‬וזה נכון לכל שלושת הגלים‪ .‬והשדה המתקבל‪:‬‬

‫)) ‪Ei = η1 H i ( x ⋅ sin(φ1 ) − z ⋅ cos(φ1 ) ) e − j β1 ( x⋅cos(φ1 ) + z⋅sin(φ1‬‬

‫השדה המגנטי המוחזר ‪ : H r‬כמובן שמקוטב בכוון ‪ .y‬גודל נתון בקשר‪ H r = Γ|| H i :‬ווקטור זהה לוקטור הגל התואם מ ‪ .TE‬לכן פשוט נרשום‪:‬‬

‫)) ‪H r = y ⋅ Γ|| H i e − j β1 ( − x⋅cos(φ1 ) + z ⋅sin(φ1‬‬

‫השדה החשמלי המוחזר ‪ : Er‬וקטור הגל זהה ל ‪ H r‬גודל השדה לפי‪ Er = η1 H r = η1Γ|| H i :‬ווקטור הקיטוב הפוך לוקטור הקיטוב של השדה המגנטי המוחזר‬
‫בקיטוב ‪ .TE‬מכאן נרשום את הביטוי לשדה המתקבל‪:‬‬

‫)) ‪Er = η1Γ|| H i ⋅ ( x ⋅ sin(φ1 ) + z ⋅ cos(φ1 ) ) e − jβ1 ( − x⋅sin(φ1 ) + z⋅cos(φ1‬‬

‫‪36‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬
 :‫ לכן נקבל‬H t = τ || H i :‫ הגודל נתון בקשר‬.TE ‫ וקטור הגל זהה לוקטור התואם מ‬.y ‫ מקוטב בכוון‬: H t ‫השדה המגנטי העובר‬

H t = y ⋅τ ⊥ ⋅ H i e − j β1 ( x⋅cos(φ2 ) + z⋅sin(φ2 ))
Et == η 2 H r :‫ והגודל נתון בקשר‬.‫ וקטור הגל זהה למקרה הקודם‬.‫ מקיטוב ניצב‬H t ‫ מקוטב בכוון הפוך לקיטוב של‬: Et ‫השדה החשמלי העובר‬

:‫מכאן נקבל‬
Et = τ || ⋅η 2 Ei ( x ⋅ sin(φ2 ) − z ⋅ cos(φ2 ) ) e − j β1 ( x⋅cos(φ2 ) + z ⋅sin(φ2 ))

⎛ ε1μ1 ⎞
φt = sin −1 ⎜ sin(φi ) ⎟ :‫גם כאן יש להוסיף את חוק סנל המקשר בין זייות הפגיעה והשבירה‬
⎜ ε μ ⎟
⎝ 2 2 ⎠

Er η 2 cos(φ2 ) − η1 cos(φ1 )
Γ|| = − =
Ei η2 cos(φ1 ) + η1 cos(φ2 )
:‫וקבועי ההחזרה והמעבר עבור קיטוב מקבילי‬
E 2η2 cos(φ1 )
τ || = t =
Ei η 2 cos(φ2 ) + η1 cos(φ1 )

‫שימו לב לדמיון בין‬ :‫כעת נסכם את התוצאות שקיבלנו עבור שני סוגי הקיטובים‬
‫הזוגות בהצלבה‬

‫ בכל‬.‫בביטויים למטה‬
‫ריבוע ניתן להבחין‬
H ‫ ו‬E ‫בשני זוגות‬
‫תואמים עם חוקיות‬
.‫אלכסונית‬

‫באלכסון אחד הקיטוב‬

‫זהה ובשני קיטוב‬
‫ בכל ריבוע‬.‫מהופך‬
.‫וקטור הגל זהה‬

‫כל זוג מקביל )לא‬

‫ ו‬TE ‫אלכסוני( הוא זוג‬
TM

TE TM
E⊥i = y ⋅ Ei e− j β1 ( x⋅cos(φ1 ) + z⋅sin(φ1 )) ⇔ E||i = η1 H i ( x ⋅ sin(φ1 ) − z ⋅ cos(φ1 ) ) e − jβ1 ( x⋅cos(φ1 ) + z ⋅sin(φ1 ))
Ei
H ⊥i = ( − x ⋅ sin(φ1 ) + z ⋅ cos(φ1 ) ) e− jβ ( x⋅cos(φ )+ z⋅sin(φ ))
1 1 1
⇔ H ||i = y ⋅ H i e − j β1 ( x⋅cos(φ1 ) + z ⋅sin(φ1 ))
η1

E⊥r = y ⋅ Γ ⊥ ⋅ Ei e − j β1 ( − x⋅cos(φ1 ) + z ⋅sin(φ1 )) ⇔ E||r = η1Γ|| H i ⋅ ( x ⋅ sin(φ1 ) + z ⋅ cos(φ1 ) ) e − j β1 ( − x⋅sin(φ1 )+ z ⋅cos(φ1 ))

Γ ⊥ Ei
H ⊥r = − ⋅ ( x ⋅ sin(φ1 ) + z ⋅ cos(φ1 ) ) e − jβ1 ( − x⋅sin(φ1 ) + z ⋅cos(φ1 )) ⇔ H ||r = y ⋅ Γ|| H i e − jβ1 ( − x⋅cos(φ1 ) + z⋅sin(φ1 ))
η1

E⊥t = y ⋅τ ⊥ ⋅ Ei e − j β1 ( x⋅cos(φ2 ) + z ⋅sin(φ2 )) ⇔ E||t = τ || ⋅η2 Ei ( x ⋅ sin(φ2 ) − z ⋅ cos(φ2 ) ) e − j β1 ( x⋅cos(φ2 ) + z⋅sin(φ2 ))

τ ⊥ ⋅ Ei
H ⊥t = ( − x ⋅ sin(φ2 ) + z ⋅ cos(φ2 ) ) e− jβ ( x⋅cos(φ )+ z⋅sin(φ ))
1 2 2
⇔ H ||t = y ⋅τ ⊥ ⋅ H i e − j β1 ( x⋅cos(φ2 ) + z⋅sin(φ2 ))
η2

37 By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved

 ‫חוק סנל‪) :‬שאותו כבר רשמנו בע"מ ‪ :(33‬חוק המתאר את הקשרים בין הגל הפוגע לגל העובר )נשבר(‪ .‬את החוק ניתן לרשום עבור מקדמי שבירה‪ ,‬מהירויות או אורכי‬
‫‪w‬‬ ‫‪sin(φ1 ) n2 v p1 λ1‬‬
‫= ‪ v p‬כאשר ‪ β‬הוא מקדם ההתפשטות‪ .‬נציב זאת לתוך‬ ‫‪ .‬נזכור שעבור חומר ללא הפסדים מתקיים‪:‬‬ ‫= =‬ ‫=‬ ‫גל‪ .‬באופן כללי נרשום‪:‬‬
‫‪β‬‬ ‫‪sin(φ2 ) n1 v p 2 λ2‬‬
‫‪w‬‬
‫‪sin(φ1 ) β1 β 2‬‬
‫מכאן נוכל לרשום את חוק סנל בצורה מורחבת‪:‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫חוק סנל )הנקרא גם חוק השבירה( ונקבל‪:‬‬
‫‪sin(φ2 ) w β1‬‬
‫‪β2‬‬
‫‪sin(φ1 ) n2 v p1 λ1 β 2‬‬ ‫‪ε μ‬‬
‫= =‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪= r2 r2‬‬
‫‪sin(φ2 ) n1 v p 2 λ2 β1‬‬ ‫‪ε r1 μ r 1‬‬

‫כפי שראינו חוק זה מקשר בין זווית הפגיעה לזווית השבירה ובכך מאפשר לנו לחשב את זווית השבירה על סמך זווית הפגיעה‪ .‬שימו לב שאין כאן תלות בתדר של הגל‪.‬‬

‫נציין שכאשר גל עובר בין חומרים שונים תדירות הגל אינה משתנה‪ .‬הפרמטרים שמשתנים הם אורך הגל ומהירותו‪ .‬כאשר היחס ביניהם נשאר קבוע ושווה לתדירות הגל‪.‬‬
‫בהמשך נראה חומרים מיוחדים בהם מהירות יכולה להשתנות כתלות בתדר‪ ,‬אך לא עולם לא נתקל בשינוי תדר כתוצאה של מעבר בין חומרים‪ .‬עובדה זו נובעת מחוק‬
‫שימור האנרגיה‪ ,‬שכן אנרגית פוטון תלויה בתדר שלו‪) .‬שינוי תדר יתכן בתופעה שנקראת אפקט דופלר אך לא נכנס לזה כאן(‪.‬‬

‫פגיעה ניצבת – מקרה כללי‪:‬‬

‫נסתכל בנוסחאות לקבועי החזרה ושבירה שקיבלנו‪:‬‬

‫) ‪η2 cos(φ2 ) − η1 cos(φ1‬‬ ‫) ‪η cos(φ1 ) − η1 cos(φ2‬‬

‫= ||‪Γ‬‬ ‫‪Γ⊥ = 2‬‬
‫) ‪η 2 cos(φ1 ) + η1 cos(φ2‬‬ ‫) ‪η 2 cos(φ1 ) + η1 cos(φ2‬‬

‫) ‪2η 2 cos(φ1‬‬ ‫) ‪2η2 cos(φ1‬‬

‫= || ‪τ‬‬ ‫= ⊥‪τ‬‬
‫) ‪η 2 cos(φ2 ) + η1 cos(φ1‬‬ ‫) ‪η 2 cos(φ1 ) + η1 cos(φ2‬‬

‫כעת נניח מקרה פרטי בו הגל הפוגע הוא ניצב למישור הפגיעה )החומרים כוללים הפעם מוליכות = הפסדים לכן אימפדנס הגל יכולים להיות מרוכבים(‪ .‬בפגיעה אנכית‬
‫‪⎛ ε1μ1‬‬ ‫⎞‬
‫תתאפס ונקבל מצב בו אין שבירה‪ .‬כאן חלק מהגל יעבור לחומר‬ ‫‪φ2‬‬ ‫לכן גם זווית השבירה‬ ‫⎜ ‪φ2 = sin −1‬‬ ‫נקבל‪ . φ1 = 0 :‬לפי חוק סנל מתקיים‪sin(φ1 ) ⎟ :‬‬
‫‪⎜ ε μ‬‬ ‫⎟‬
‫‪⎝ 2 2‬‬ ‫⎠‬
‫‪η2 − η1‬‬
‫= ⊥‪Γ‬‬
‫‪η2 + η1‬‬
‫השני וחלקו יוחזר באותה הזווית‪ .‬כדי לדעת את יחסי העברה והחזרה‪ .‬נציב את הזויות )אפסים( לתוך נוסחאות של קבועי ההחזרה והשבירה‪ .‬נקבל‪:‬‬
‫‪2η2‬‬
‫= ⊥‪τ‬‬
‫‪η2 + η1‬‬
‫‪η 2 − η1 n1 − n2‬‬ ‫‪η 2 − η1‬‬
‫=‪Γ‬‬ ‫=‬ ‫= ||‪Γ‬‬
‫‪η2 + η1 n2 + n1‬‬ ‫‪η2 + η1‬‬
‫נשים לב שמתקיים‪:‬‬ ‫נשים לב שכעת לא ניתן להבדיל בין קיטוב ניצב וקיטוב מקביל‪ .‬לכן נרשום באופן כללי‪:‬‬
‫‪2η 2‬‬ ‫‪2n1‬‬ ‫‪2η 2‬‬
‫=‪τ‬‬ ‫=‬ ‫= || ‪τ‬‬
‫‪η2 + η1 n2 + n1‬‬ ‫‪η2 + η1‬‬
‫‪ τ = 1 + Γ‬כמובן שעבור חומרים זהים נקבל ‪) Γ = 0‬אין החזרה( ו ‪) τ = 1‬מעבר מלא( מצב של אי החזרה לא חייב להתקיים רק כאשר החומרים זהים כפי שנראה‬
‫בסעיף הדן בזווית ברוסטר‪ .‬זה הזמן לציין שקבועי המעבר וההחזרה מקבלים ערכים שיכולים להיות ממשיים או מרוכבים‪ ,‬אך גודלם לא עולה על ‪ .1‬האם יתכן מצב בו‬
‫אין מעבר ‪ ? τ = 0‬כדי לענות על השאלה נזכר בנוסחא לאימפדנס הגל‪:‬‬

‫‪jwμ‬‬
‫נקבל‪ η 2 = 0 :‬ואז ‪ τ = 0‬ו ‪ Γ = −1‬כאן תהיה החזרה מלאה‪ .‬מצב זה אינו מוגבל לפגיעה‬ ‫∞= ‪σ‬‬ ‫‪ η‬כאשר החומר השני הוא מוליך אידיאלי‬
‫‪σ + jwε‬‬
‫ניצבת‪ .‬כאשר יש מוליכות אינסופית‪ ,‬תתרחש החזרה מלאה גם בפגיעה בזוית‪ .‬אבל לעיתים קרובות נרצה החזרה מלאה ללא מעבר גם בחומר שאינו מוליך טוב‪ .‬בסעיף‬
‫הבא נסביר כיצד אפשר לקבל זאת‪.‬‬

‫זווית קריטית – החזרה מלאה‪:‬‬

‫)מצב גבולי בו הל הנשבר משיק לגבול הפגיעה( נקבל‬ ‫‪φ2 = 90o‬‬ ‫ראשית נחזור למקרה הכללי של פגיעה בזווית‪ .‬וכמובן נפריד בין קיטוב ניצב למקביל‪ .‬כאשר יתקיים‪:‬‬
‫החזרה מלאה‪ .‬זאת אומרת ‪Γ = 1‬‬

‫‪38‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫) ‪η2 cos(φ2 ) − η1 cos(φ1‬‬ ‫) ‪η cos(φ1 ) − η1 cos(φ2‬‬
‫= ||‪ Γ‬כדי לקבל לפחות ‪ 90‬מעלות‬ ‫‪Γ⊥ = 2‬‬ ‫נרשום את הנוסחאות ל קבוע ההחזר בשני הקיטובים‪:‬‬
‫) ‪η 2 cos(φ1 ) + η1 cos(φ2‬‬ ‫) ‪η2 cos(φ1 ) + η1 cos(φ2‬‬
‫נעזר‬ ‫עלינו לקבוע זווית פגיעה קריטית שתקיים זאת‪ .‬נדרוש‪ cos(φ2 ) = 0 :‬נציב זאת לנוסחאות ונקבל‪ Γ ⊥ = 1 :‬ו ‪ . Γ|| = −1‬כדי לקיים את ‪cos(φ2 ) = 0‬‬
‫‪n2‬‬ ‫‪ε μ‬‬ ‫‪n‬‬
‫≤ ) ‪ sin(φc‬וזוהי זווית קריטית להחזרה מלאה‪.‬‬ ‫במשפט סנל‪ sin(φ2 ) = 1 sin(φ1 ) = 1 − cos 2 (φ2 ) = 1 :‬לכן נדרוש‪⇒ φc ≤ sin −1 ( 2 2 ) :‬‬
‫‪n1‬‬ ‫‪ε1μ1‬‬ ‫‪n2‬‬
‫‪0‬‬

‫לשם כך נדרוש‪ n1 > n2 :‬עקרון החזרה מלאה חשוב במקרים של העברת גל דרך סיב אופטי ללא איבוד אנרגיה‪.‬‬

‫זווית ברוסטר )אין החזרה (‪:‬‬

‫בתור מקרה משלים‪ ,‬נחפש זווית פגיעה שלא תגרום להחזרה כלל‪ .‬כאן נדרוש‪ Γ = 0 :‬עבור קיטוב מקבילי נדרוש‪ η 2 cos(φ2 ) = η1 cos(φ1 ) :‬נשתמש בחוק סנל‪.‬‬
‫⎛‬ ‫‪n22‬‬ ‫⎞‬ ‫‪sin(φ1 ) n2‬‬
‫עבור מקרה בו מתקיים‪:‬‬ ‫⎜ ‪φB = sin −1‬‬ ‫נציב ונשחק קצת נקבל‪⎟ :‬‬ ‫=‬ ‫נרשום‪ η 2 1 − sin (φ2 ) = η1 1 − sin (φ1 ) :‬חוק סנל‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪⎜ n12 + n22‬‬ ‫⎟‬ ‫(‪sin‬‬‫‪φ‬‬ ‫)‬ ‫‪n‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫⎞ ‪⎛ ε2‬‬
‫⎜ ‪ φB = tan‬וזהי זווית ברוסטר‪.‬‬
‫‪ μ1 = μ2‬נקבל‪⎜ ε ⎟⎟ :‬‬
‫‪−1‬‬

‫⎠‪⎝ 1‬‬

‫פגיעה ניצבת עם הפדים – גל מישורי ‪:‬‬

‫נתייחס למקרה פשוט של פגיעת גל מישורי )מתקדם בכוון ‪ Z‬הפעם( במישור גבול בין שני חומרים כאשר זווית הפגיעה היא אפס ) ‪( φi = o‬‬
‫הפעם נניח שלחומרים יש גם מוליכות‪ ,‬לכן מקדמי ההחזרה והמעבר יהיו מרוכבים‪ .‬לשם נוחות נעבוד עם הצגה פאזורית‪.‬‬

‫חזרנו למקרה פשוט של גל מישורי מקוטב‪ .‬הפוגע ועובר בין חומר מס ‪ 1‬לחומר מס ‪ ,2‬כך שחלק מהגל עובר לחומר השני וחלק מוחזר‪ .‬כאן אנו מניחים הפסדים בגלל‬
‫מוליכות לכן נשתמש במקדם ההתפשטות המורחב ‪ γ‬נרשום את הביטויים לשדות בתוך חומר מספר ‪ .1‬שימו לב שהגלים המתקדמים סומנו עי סימן ‪ +‬והמוחזרים עי‬
‫סימן ‪ .-‬כמו כן כוון השדה החשמלי הוא ‪ x‬החיובי עבור הגל הפוגע והגל המוחזר בחומר מס ‪ 1‬לכן יש לסכם שדות אלה‪ .‬יחד עם זאת לשדות החשמליים יש רק רכיבים‬
‫משיקיים‪ .‬מכאן שמתקיימת רציפות ללא תנאי משני צידי המשטח‪ .‬עבור השדות המגנטיים שימו לב בחומר מס ‪ 1‬כוון הקיטוב של השדה המגנטי הוא ‪ y‬החיובי עבור הגל‬
‫הפוגע ו ‪ y‬השלילי עבור הגל החוזר‪ .‬מכאן יש לחסר רכיבים אלה של השדה המגנטי‪ .‬למעשה אנו תמיד מחברים במקרה של גל מישורי‪ .‬עי שימוש נכון באימפדנס הגל‪,‬‬
‫כווני ההסכמות מסתדרים מאליהם ! טוב נרשום את הביטויים לשדות‪:‬‬

‫‪⎧ Ex‬‬ ‫‪Ey‬‬ ‫⎫‬

‫⎪‬ ‫‪=−‬‬ ‫⎪‪, z > 0‬‬
‫‪jwμ‬‬ ‫‪⎪ Hy‬‬ ‫‪Hx‬‬ ‫⎪‬
‫‪η‬‬ ‫⎨=‬ ‫⎬‬ ‫נזכיר את הכללים לשימוש באימפדנס הגל עבור גל מישורי‪:‬‬
‫‪σ + jwε ⎪ Ex E y‬‬
‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫⎪‪, z < 0‬‬
‫‪⎪ Hy Hx‬‬ ‫⎪‬
‫⎩‬ ‫⎭‬

‫‪39‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫נזכיר את הגדרות אימפדנס הגל ומקדם ההתפשטות המרוכב‪:‬‬

‫באופן דומה עבור השדות בצד החומר השני )שם ההתקדמות היא רק בכוון ‪ z‬החיובי(‪:‬‬

‫תנאי שפה‪ :‬כווני השדה החשמלי והמגנטי משיקים למשטח הגבול‪ ,‬לכן יש רציפות סביב ‪ z=0‬עבור שני השדות )אין זרם במשטח(‬

‫נרשום‪:‬‬

‫קבועי החזרה והמעבר לפי ההגדרה שהם פשוט יחס בין רכיבי השדות בהתאמה‪:‬‬

‫בחומר עם הפסדים קבועים אלה יהיו מרוכבים‪ .‬קבועים אלה מחושבים מתוך אימפדנסים בעזרתם אנו יכולים לחשב את השדות בחומר השני ואת השדות המוחזרים חזרה‬
‫לחומר הראשון‪ .‬כדי לקבל את השדות בכל צד עלינו לסכם את השדות בכל כוון בהתאמה‪ .‬זה יהיה השדה במצב היציב‪.‬‬

‫תווך רב שכבתי‪:‬‬

‫מקרה מעניין הוא כאשר גל מתקדם ועובר מספר רב של חומרים‪ .‬אנו נרצה לחשב את מקדמי החזרה וההעברה‪ .‬הפעם מקדמים אלה יהיו תלויים לא רק בשני חומרים‪,‬‬
‫אלה בכל החומרים לאורך המסלול‪ .‬נצטרך לחשב את הקבועים תוך התחשבות בכל החומרים בדרך‪ .‬לכן נתחיל מהסוף להתחלה‪ .‬למעשה עד עכשיו חישבנו אימפדנסים‬
‫כאשר הנחנו שהחומרים הם חצי אינסופיים‪ .‬נניח את המצב הבא‪:‬‬

‫הציור מתאר מקרה בו גם מישורי מתקדם לעבר ‪ 3‬תווכים שונים בכוון ‪ Z‬שימו לב שהגבול עם התווך השלישי הוא ב ‪. z=0‬‬

‫‪40‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫כאשר הגל )המגיע מהתווך הראשון( פוגע בגבול עם התווך השני‪ .‬חלק ממנו עובר לתווך השני וחלק אחר מוחזר ‪ .‬החלק העובר ממשיך לקראת התווך השלישי‪ .‬החלק‬
‫שממשיך ופוגע בגבול בין ‪ 2‬ל ‪ 3‬שוב מתפצל שלני גלים עובר וחוזר‪ .‬הגל החוזר ימשיך בכוון ‪ z‬השלילי עד שיפגע בגבול בין ‪ 2‬ל ‪ 1‬ושוב חלק ממנו ימשיך וחלק יוחזר‪.‬‬
‫אנו מקבלים תופעה מורכבת של פגיעה והחזרה‪ .‬מורכבות זו מתקיימת רק בתווך מס ‪ 2‬האמצעי‪ .‬שם הגל פוגע וחוזר בין שני הגבולות הסמוכים‪.‬‬

‫האם המצב הזה של פגיעה והחזרה בתוך תןןך מס ‪ 2‬ימשך לנצח? התשובה היא לא! בכל פעם שהגל פוגע בגבולות של תווך ‪ 2‬חלק ממנו מוחזר וחלק אחר מועבר‬
‫לתווכים ‪ 1‬ו ‪ .3‬בסופו של דבר מתקבל מצב יציב בו הגל השקול ימשיך לכוון תווך תווך ‪ 3‬או שהגל השקול יוחזר חזרה לכוון תווך ‪ 1‬המצב היציב יהיה סופרפוזיציה של‬
‫של הפגיעות וההחזרות‪ .‬למעשה את הבעיה ניתן לנתח ללא התמקדות בתופעות המעבר של הפגיעה וההחזרה‪ .‬חשוב גל לזכור שחלק מהאנרגיה של הגל מועברת לתוכים‬
‫בו הגל עובר במקרה של תווך עם הפסדים‪ .‬כוון התקדמות הגל השקול תלוי במקדמי העברה וההחזרה בין החומרים‪ .‬או במילים אחרות‪ ,‬תלוי באימפדנסי הגל בשלושת‬
‫התווכים‪.‬‬

‫את הבעיה הזו ניתן לפשט אם נתייחס אליה כאל בעיית גבול של פגיעה ניצבת של גל העובר מחומר מס ‪ 1‬לתוך חומר בעל אימפדנב שקול של חומרים ‪ 2‬ו ‪ .3‬ניתן לומר‬
‫שהגל הפוגע רואה אימפדנס כניסה שקול ‪ .‬אם נדע לחשב את אימפדנס הכניסה‪ ,‬נוכל לחשב את מקדמי העברה וההחזרה ולהתיחס לבעיה זו כל בעיה של מעבר בין שני‬
‫תווכים‪.‬‬

‫לצורך פתרון בעיה של מספר תווכים יש להתחיל מהגבול האחרון ולהתקדם לקראת הגבול הראשון‪ .‬הגבול האחרון הוא גבול בין ‪ 2‬ל ‪ .3‬לכן נסמן את הגל המתקדם בתוך‬
‫תווך מספר ‪ 2‬כגל המורכב משני גלים המתקדמים בשני כווני ‪: z‬‬

‫נניח שכל התווכים הם ללא הפסדים ונרשום את מקדמי ההחזרה‪:‬‬

‫וגם‪:‬‬ ‫כמו מתקיים הקשר‪:‬‬ ‫לכן נקבל‪:‬‬

‫כעת נגדיר אימפדנס גל שקול בתוך תווך מספר ‪ 2‬כיחס בין השדה החשמלי השקול בתווך ‪ 2‬לשדה המגנטי השקול ב ‪:2‬‬

‫לפי הקשרים למעלה נוכל לרשום‪:‬‬

‫לפי הגדרת מקדם ההחזרה ולפי זהות אוילר נוכל לרשום‪:‬‬

‫זהו אימפדנס הגל השקול של חומר מס ‪ . 2‬היות ורכיבי השדות משיקיים‪ .‬מתקיימת רציפות בגבול‬ ‫נצמצם ונקבל‪:‬‬

‫באופן דומה‪:‬‬ ‫וגם‪:‬‬ ‫‪ z = − d‬לכן נרשום‪:‬‬

‫אם נציב ‪ z=-d‬לתוך הביטוי לאימפדנס הגל בחומר מס‬ ‫מתוך שתי המשואות האחרונות נקבל‪:‬‬ ‫כמו כן‪:‬‬

‫) ‪η3 cos( β 2 d ) + jη2 sin( β 2 d‬‬

‫‪ηin = η2‬‬ ‫‪ 2‬נוכל לקבל את אימפדנס הכניסה השקול שאותו רואה הגל בפגיעה בחומר מס ‪:2‬‬
‫) ‪η 2 cos( β 2 d ) + jη3 sin( β 2 d‬‬

‫וזו למעשה נוסחה כללית למציאת אימפדנס כניסה שקול שבאמצעותו נוכל לפתור בעיה של מעבר דרך תווך רב שכבתי )ניתן לפתח ביטוי ל‪ N‬שכבות( עי חישוב מקדמי‬
‫החזרה והעברה תוך שימוש באימפדנס הכניסה ואימפדנס התווך הראשון‪ .‬כך נוכל לחשב את הגל העובר מתווך מס ‪ 1‬לתווך מס ‪ .2‬וכדי לחשב את הגל בתווך מס ‪ ,3‬שוב‬
‫נחשב מקדמי העברה וההחזרה עי שימוש באימפדנס של תווך מס ‪ 2‬ותווך מס ‪ 3‬כי כעת יש לנו את הגל בתווך ‪ .2‬זו בעיה מאד דומה של רשת חשמלית רב דרגתית בא יש‬
‫לחשב תחילה עכבת כניסה‪.‬‬

‫שימו לב שעובי התווך האמצעי הוא ‪ d‬ואם נציב ‪ d=0‬נוסחה לאימפדנס הכניסה לקבל‪ ηin = η 2 :‬וזה כמובן צפוי שכן התווך האמצעי לא קיים‪ .‬אין טעם בלהמשיך‬
‫ולפתור את הבעיה ולחשב את הגל במוצא כי כבר עשינו זאת‪ .‬ובכלל הסיכוי שנתקל בבעיה כזאת בבחינה דיי קטן‪.‬‬

‫‪41‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫מהירות חבורה‪:‬‬

‫במשפט אחד‪ .‬מהירות חבורה היא מהירות של גל המורכב מסופרפוזיציה של גלים בעלי תדרים שונים‪,‬כאשר גלים אלה יוצרים מעטפת שמהווה גל שקול‪ .‬מהירות הפאזה‬
‫של גל שקול זה )מהירות המעטפת( נקראת מהירות חבורה‪.‬‬

‫נזכר מהי מהירות גל )מהירות הפאזה(‪ .‬מהירות הגל מוגדרת כיחס בין אורך הגל לזמן המחזור וזהו הגורם המקשר בין שניהם‪ .‬מהירות זו מתארת את קצב התקדמות הגל‬
‫‪w‬‬
‫= ‪) v p‬הוכחה בע"מ ‪ (11‬ונזכור שבתווך ללא הפסדים‬ ‫במרחב‪ .‬או ליתר דיוק קצב התקדמות מופע הגל )כדי להציץ בע"מ ‪ 11‬להמחשה והוכחה(‪ .‬נזכר בקשר הבא‬
‫‪β‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪ v p‬מהירות הגל תלויה בחומר בו הגל מתקדם כאשר תכונות החומר יכולים להיות תלויים בתדר מכאן יתכן מצב בו מהירות תהיה תלויה בתדר‬ ‫מתקיים‪:‬‬
‫‪εμ‬‬
‫ובחומר‪ .‬כעת נגדיר את מהירות החבורה‪:‬‬

‫‪∂w‬‬
‫‪ vg‬אנו רגילים לכך שמקדם ההתפשטות ‪ β‬הוא פונקציה של התדר ולא ההיפך‪ .‬לכן כדי שיהיה יותר קל לחשב את‬ ‫מהירות החבורה מוגדרת באופן הבא‪:‬‬
‫‪∂β‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ β ( w) = w‬נחשב עבור מקרה זה את‬ ‫‪εμ‬‬ ‫= ‪ . vg‬נזכר שעבור חומר ללא הפסדים מקדם ההתפשטות שווה ל‪:‬‬
‫מהירות החבורה נרשום אותה באופן הבא‪.‬‬
‫‪∂β‬‬
‫‪∂w‬‬
‫‪∂w‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪ vg‬קיבלנו שבמקרה זה מהירות החבורה היא מהירות הפאזה‪ .‬זהו מקרה פרטי בו מהירות הפאזה‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫מהירות החבורה‪= v p :‬‬
‫‪∂β‬‬ ‫∂‬‫‪β‬‬
‫‪∂w‬‬
‫‪∂ w εμ‬‬ ‫(‬ ‫‪εμ‬‬ ‫)‬
‫‪∂w‬‬
‫שווה למהירות החבורה‪ .‬וזה הגיוני כי מדובר בגל בעל תדר יחיד‪ ,‬אך אין זו הסיבה היחידה‪ ,‬שכן אם החומר מבודד ואין תלות של החומר )או מקדם השבירה( בתדר‪ ,‬נקבל‬
‫שגם עבור גל מורכב מספקטרום תדרים כל התדרים )גלים( היו בעלי אותה מהירות‪ ,‬לכן גם כאן מהירות החבורה תהיה שווה למהירות הפאזה הקבועה בחומר מבודד‪.‬‬
‫אז מהי בכל זאת מהירות חבורה? כעת נסביר באופן מוחשי‪:‬‬

‫מהירות החבורה היא מהירות השתנות האמפליטודה של הגל‪ .‬או במילים אחרות מהירות המעטפת‪ .‬זוהי גם מהירות השתנות המידע שהגל נושא‪ .‬קל לתאר זאת כשמדברים‬
‫על אפנון של מידע )אוסף גלים( עי גל אחר‪ .‬נעיר שמהירות החבורה תמיד "רוכבת" על מהירות הפאזה‪ .‬זה אומר שכאשר המעטפת של הגל לא משתנית‪ ,‬מהירות החבורה‬
‫תהפוך למהירות הגל עצמו כפי שראינו בדוגמה‪ .‬מכל מקום גם גל מאופנן עם מעטפת משתנית יכול להיות גל בעל מהירות אחידה לכל התדרים והיא מקרה בו מהירות‬
‫הפאזה הקבועה בחומר )ללא ההפסדים( שווה למהירות החבורה‪ .‬הדבר החשוב לזכור שמהירות החבורה יכולה לכל היותר להשתוות למהירות הפאזה המקסימלית הקיימת‬
‫בחומר‪ ,‬אך היא לעולם לא תעבור אותה‪ .‬עדיין מבולבלים? אל דאגה‪ ,‬עוד לא סיימתי‪.‬‬

‫מלימודי טורי פורייה אנו יודעים שאות מאופנן )בעל מעטפת או אמפליטודה משתנית( ניתן להצגה עי טור שהוא סכום סופי או אינסופי של תדרים )סינוסים וקוסינוסים(‪.‬‬
‫מכאן נסיק שכדי שמהירות החבורה תהיה שונה ממהירות הפאזה‪ ,‬על הגל להכיל מספר תדרים‪.‬זהו תנאי הכרחי אך לא תנאי היחיד‪ .‬התנאי השני הוא שהחומר בו הגל נע‬
‫יהיה דספרסיבי‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬חומר בו מהירות הפאזה תלויה בתדר הגל )כי מקדמי החומר תלויים בתדר(‪ .‬הסיבה שמהירות זו נקראת מהירות חבורה נובעת כאמור‬
‫מהתנאי הראשון – חבורה של תדרים‪ .‬מכאן נסכם שגל מישורי הרמוני בעל תדר יחיד )קוסינוס( יהיה תמיד בעל מהירות חבורה שווה למהירות הפאזה שלו‪.‬‬
‫עכשיו המחשה‪ :‬נניח שנתון הגל המישורי הבא‪ E ( z , t ) = E0 cos( w0t − β 0 z ) ⋅ cos( wt − β z ) ⋅ x :‬זהו גל שהמשרעת שלו היא גם גל‪ .‬הגל מתקדם בכוון ‪z‬‬
‫נצייר את הגל באופן איכותי‪:‬‬ ‫‪β >> β 0‬‬ ‫נניח ש‪ w >> w0 :‬וגם‬
‫‪λ0‬‬

‫‪λ‬‬

‫נשים לב שהמעטפת היא בעצמה גל שמייצג את קצב שינוי האמפליטודה של הגל הנושא בעל תדר ‪) w‬כזכור אמפליטודה היא הערך המקסימלי של התנודות(‪ .‬לגל הנישא‬
‫‪2π‬‬
‫= ‪ ,( β‬כמו‬ ‫כזכור מקדם התפשטות תלוי הן בתכונות החומר והן בתדר בדומה לאורך הגל )להזכירם‬ ‫‪β0‬‬ ‫)המעטפת( יש אורך גל ‪ λ0‬המתאים למקדם ההתפשטות‬
‫‪λ‬‬
‫‪vp‬‬ ‫‪w‬‬
‫)שאותו‬ ‫= ‪ . v p‬במקרה של הגל המאופנן‪ ,‬אנו רואים שלמעטפת הגל )גל חיצוני( יש אורך גל ותדירות שונה מהגל הנושא )הפנימי(‪ .‬לפי הקשר ‪= f‬‬ ‫כן‪:‬‬
‫‪λ‬‬ ‫)‪β ( w‬‬
‫‪λw‬‬ ‫‪λw‬‬
‫= ‪ v p‬הדבר יתקיים רק כאשר‪:‬‬ ‫‪> vp0 = 0 0‬‬ ‫כבר הוכחתו בע"מ ‪ (25‬משתמע שלגל הנושא ולגל הנישא יתכנו שתי מהירויות שונות‪:‬‬
‫‪2π‬‬ ‫‪2π‬‬
‫‪w‬‬
‫= ‪ v p‬זאת אומרת שהתדר לא מצטמצם‪ .‬וכמובן זה יכול לקרות רק בחומר עם הפסדים‪.‬‬ ‫)‪= f ( w‬‬
‫)‪β ( w‬‬

‫‪42‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫במילים אחרות ניתן לומר שמהירות הגל הנושא והגל הנישא יהיו שונות כאשר מכפלות התדר באורכי הגל לא יהיו גודל קבוע באותו החומר‪ λ w > λ0 w0 :‬אתם בטח‬
‫אז שהו שאסור להניח‪ .‬כדי שההנחה שלנו תהיה‬ ‫‪β >> β 0‬‬ ‫אם הרי בציור רואים שמתקיים ‪ w >> w0‬והרי הנחנו ש‬ ‫‪λ w = λ0 w0‬‬ ‫שואלים כיצד יתכן מצב בו‬
‫יקבע על סמן תכונות החומר בלבד והיה זהה לשני הגלים‪ ..‬כעת‬ ‫‪β‬‬ ‫יהיה תלוי בתדר‪ ,‬כי אחרת‬ ‫‪β‬‬ ‫נכונה והגלים הנושא והנישא היה בעלי מהירויות שונות יש לדאוג ש‬
‫‪λw‬‬ ‫‪λw‬‬
‫= ‪ v p‬מהירות החבורה היא למעשה מהירות הגל הנישא‪ vg = v p 0 :‬לכן עבור הגל‬ ‫‪> vp0 = 0 0‬‬ ‫נניח שזה הכן המצב ויש לנו גל מאופנו בו מתקיים‪:‬‬
‫‪2π‬‬ ‫‪2π‬‬
‫‪w‬‬
‫= ‪ . v p‬בריק הדבר כמובן לא יתכן כי כל הגלים בכל התדרים נעים במהירות קבועה ‪ C‬מכאן נסיק שבריק אין משמעות למהירות חבורה‪.‬‬ ‫המאופנן הנתון מתקיים‪:‬‬
‫‪β‬‬
‫מהירות חבורה תהיה בעלת משמעות רק כאשר היא שונה מכל מהירויות הפאזה של התדרים המרכיבים את הגל‪ .‬וזה יתכן רק בתוך תווך דיספרסיבי שאותו נגדיר בסעיף‬
‫הבא‪.‬‬
‫‪w0‬‬
‫= ‪ . vg‬והיא כאמור נקראת מהירות חבורה כי זו מהירות פאזה של גל מעטפת הכולל "חבורה" של גלים )במקרה זה רק‬ ‫בדוגמה בציור מהירות החבורה תהיה‪:‬‬
‫‪β0‬‬
‫אחד( בעלי מהירויות שונות‪.‬‬

‫נציין שמהירות חבורה יכולה להיות עם סימן שונה ממהירות הפאזה )גל נושא וגל נישא מתקדמים לכוונים שונים(‪ .‬והיא תמיד קטנה או שווה למהירות הפאזה‪ .‬כמו כן‬
‫מהירות החבורה יכולה להיות ‪ 0‬והגל המאופנן יראה כגל עומד‪ .‬טוב עכשיו שהבנו מהי מהירות חבורה נסביר מהי דספרסיה‪.‬‬

‫כאמור מהירות פאזה של גל בתווך דספרסיבי תהיה תלויה בתדר שלו‪ .‬כעת נניח שנתונה לנו פונקציה המקשרת בין מהירות הגל לתדר בתווך מסויים )דספרסיבי(‪ .‬נוכל‬
‫‪vp‬‬
‫= ‪vg‬‬ ‫לפתח ביטוי למהירות החבורה על סמך הפונקציה של מהירות הפאזה‪ .‬לא נוכיח את הנוסחא רק נרשום אותה‪:‬‬
‫‪w dv p‬‬
‫‪1−‬‬
‫‪v p dw‬‬
‫דיספרסיה‪:‬‬

‫בעברית דיספרסיה היא נפיצה‪ .‬זהו תיאור מקרה בו גל המורכב מתדרים שונים מתפצל לגלים בעלי מהירויות שונות וכמובן גם אורכי גל שונים המתאימים לכל תדר‬
‫‪vp‬‬
‫תמיד קבוע כי התדר לעולם לא משתנה )מלבד כאשר מקור היוצר את הגל נמצא בתנועה ואז מקבלים את תופעת דופלר‪ ,‬אך כאן מהירות המקור‬ ‫)כזכור היחס ‪= f‬‬
‫‪λ‬‬
‫מוסיפה אנרגיה לגל ולכן התדר שנמדד עי הצופה יהיה שונה(‪ .‬כפי שהסברתי בסעיף הקודם‪ ,‬בחומרים בהם מקדמי החומר תלויים בתדר נקבל מהירות גל התלויה בתדר‬
‫‪1‬‬
‫= )‪ n( w‬מכאן נסיק שחומר שבו מקדם השבירה תלוי‬ ‫)‪ε r ( w‬‬ ‫תלוי בתדר אזי גם מקדם השבירה יהיה תלוי בתדר‪:‬‬ ‫‪ε‬‬ ‫= ‪ v p‬אם לדוגמה‬ ‫הגל לפי הקשר‪:‬‬
‫‪εμ‬‬
‫‪c‬‬
‫= ‪ n‬היות ו ‪ c‬קבוע‪ .‬אז אם מקדם השבירה תלוי בתדר‪,‬‬ ‫בתדר יקרא חומר דיספרסיבי בו לכל גל בתדר שונה תהיה מהירות שונה‪ .‬כזכור מקדם השבירה מוגדר‪:‬‬
‫‪vp‬‬
‫מהירות הגל חייבת להיות תלויה בתדר )וכן אורך הגל לפי הנוסחא המקשרת ‪.( v p = λ f :‬‬

‫דיספרסיה היא תופעה שניתן להתייחס אליה כחיובית או שלילית‪ .‬במקרה של דיספרסיה בתווך המשמש להעברת שידורי תקשורת‪ ,‬זו תופעה לא רצויה כי היא משבשת‬
‫את המידע בכך שכל מרכיבים )תדריו( מגיעים ליעדים בזמנים שונים ומקשים על הפענוח‪ .‬במקרה ובו רוצים למדוד אורך של שכבה של חומר בעל תכונה דיספרסיבית‪,‬‬
‫התופעה הזו עוזרת לנו ולכן היא חיובית )כפי שנראה מייד(‪ .‬ראשית נשאל מהם חומרים דיספרסיביים? למעשה אנו חשופים לתופעת הדיספרסיה בחיי היום יום‪ .‬לכולנו‬
‫יצא לראות קשת בענן‪ .‬זו דוגמא קלאסית לדיספרסיה‪ .‬עבור האור‪ ,‬טיפות המים הן חומר דיספרסיבי‪ .‬אור הפוגע בטיפת מים עובר תהליך דיספרסיה ומתפצל לתדרים‬
‫שונים )אור נראה מורכב ממספר רב של תדרים כאשר כל תדר מאופיין עי צבע שונה‪ .‬למעשה העין שלנו היא אנטנה שקולטת גלים אל"ם – אור(‪ .‬דוגמא נוספת היא‬
‫ממסרה )ראו את העטיפה לאלבום ‪ DARK SIDE OF THE MOON‬של הפינק פלויד(‪ .‬גם הצבע הכחול של השמיים נובע מתופעת דיספרסיה‪ .‬אור שמש הפוגע‬
‫בשכבת ההיונוספירה )מורכבת מפלאסמה( עובר דיספרסיה ובכך תדרים ממנו משנים את מהירותם ואת כוונם )כזכור במעבר בין חומרים בפגיעה בזוית כוון הגל העובר‬
‫תלוי במקדם השבירה(‪ .‬נזכיר שגם כאשר גל )בעל תדר יחיד כדוגמת גל מישורי אחיד( עובר מתווך אחד לשני‪ ,‬מהירותו משתנית‪ .‬אך אין זה מקרה של דספרסיה שכן‬
‫החומרים לא חייבים להיות דספרסיביים – בעלי מקדם שבירה תלוי בתדר‪.‬‬
‫⎞ ‪1⎛ w‬‬
‫‪ n( w) = 1 +‬כאשר ‪ wa‬קבוע‪ .‬למדידת עובי השכבה שולחים‬ ‫תרגיל דוגמא‪ :‬משטח מוליך אידיאלי מצופה חומר מבודד דיספרסיבי בעל מקדם שבירה‪⎜ ⎟ :‬‬
‫⎠ ‪3 ⎝ wa‬‬
‫פולס לייזר )רב תדר( ניצב לשכבה עם תדר מרכזי ‪ . 2 wa‬במרחק זניח מעובי השכבה ‪ d‬קולטים את הגל המוחזר )מהמוליך( ומתקבלת סדרת פולסים במרווחי זמן שווים‬
‫של ‪ 28μ sec‬באופן הבא‪:‬‬
‫‪E nergy‬‬
‫‪Laser pulse‬‬
‫⎞ ‪1⎛ w‬‬
‫⎟ ⎜ ‪n( w) = 1 +‬‬
‫‪n0 = 1‬‬ ‫⎠ ‪3 ⎝ wa‬‬

‫‪Time‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪detector‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪28‬‬
‫יש לחשב את עובי השכבה ‪.d‬‬

‫‪43‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫פתרון‪ :‬כל פולס חוזר מייצג חבורת גלים בעלי מהירות חבורה שונה וקבועה )תלויה בתדר המרכזי(‪ .‬לכן הפולסים מגיעים בזמנים שונים בהפרש של ‪ 28‬מיקרו שניות‪.‬‬

‫אנו יודעים את המרחק שהפולס עבור והוא ‪) 2d‬הלוך חזור בתוך השכבה(‪ .‬מכאן שאם נחשב את מהירות החבורה )של התדר המרכזי( נוכל לחשב את המרחק‪ .‬נזכר‬
‫‪w‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪∂w‬‬
‫= ‪vp‬‬ ‫= )‪ n( w‬כאשר‬ ‫‪ vg‬כמו כן בקשר בין מקדם השבירה למקדם ההתפשטות‪:‬‬ ‫בהגדרה של מהירות החבורה‪:‬‬
‫)‪β ( w‬‬ ‫)‪v p ( w‬‬ ‫‪∂β‬‬
‫‪w ⋅ n( w) w ⎛ 1 ⎛ w‬‬ ‫⎞⎞‬
‫למציאת מהירות החבורה נגזור במהופך‪ :‬לפי‬ ‫= )‪β ( w‬‬ ‫⎜ ‪= ⋅ ⎜⎜1 +‬‬ ‫מכאן נוכל למצוא ביטוי ל )‪ β ( w‬ואז לחשב את מהירות הפאזה‪⎟ ⎟⎟ :‬‬
‫‪c‬‬ ‫‪c ⎝ 3 ⎝ wa‬‬ ‫⎠⎠‬
‫‪c‬‬ ‫‪∂w‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪ vg‬ואז נציב‪ w = 2 wa :‬נקבל‪) vg = :‬אני משאיר לכם את פעולת הגזירה וההצבה(‪ .‬לפי הקשר‪ x = v ⋅ Δt :‬נוכל למצוא את עובי‬ ‫=‬ ‫אומגה‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪∂β ∂β‬‬
‫‪∂w‬‬
‫השכבה כאשר ‪ Δt = 2 μ s :‬ו ‪ v = vg‬וכמובן‪ x = 2d :‬מכאן נקבל ‪) d = 60ms‬תבדקו !(‬

‫נעיר שתווכים דספרסיביים נהוג לתאר עי גרף של תדר זוויתי כפונקציה של מקדם ההתפשטות‪ .‬ז"א ) ‪ w( β‬אם צורת הגרף אינה ליניארית )שיפוע המיצג מהירות( אז‬
‫התווך הוא דספרסחבי‪ .‬כמובן שנגזרת הגרף תיתן את המהירות עבור כל תדר‪ .‬לסיום נציג נוסחא המתארת את מהירות הפאזה כתלות בתדר בתוך גז מיונן )פלאסמה(‬
‫‪c‬‬
‫= ‪ vg‬כאשר ‪ w p‬הוא תדר הפלאסמה הטבעי )תנודות פנמיות(‪ .‬נציין שמהירות הפאזה בתוך פלאסמה יכולה להיות גבוהה‬ ‫נעשה זאת ללא הוכחה ‪:‬‬
‫‪wp 2‬‬
‫‪1−‬‬
‫‪w2‬‬
‫ממהירות האור‪ .‬שוב לא נכנס לזה כי זה לא יהיה במבחן‪.‬‬

‫משוואות לפלאס ופואסון‪:‬‬

‫נושא זה לא יופיע בחינה לכן לא נעמיק בו‪ .‬כידוע הקשר בין השדה החשמלי למתח או לפונקצית הפוטנציאל נתון במשוואה הבאה‪ E = −∇Φ :‬במילים אחרות השדה‬
‫= ) ‪ ∇i(ε E‬נציב את השדה מהמשוואה לפוטנציאל לתוך מקסוול ונקבל‪:‬‬ ‫‪ρv‬‬ ‫החשמלי הוא גרדיאנט של הפוטנציאל‪ .‬כמו כן משוואת מקסוול מס ‪ 3‬אומרת‪:‬‬
‫‪ρv‬‬
‫קבוע ואינו תלוי במרחב‪ .‬משוואת פואסון היא מד"ר סקלרית )לפלאסיאן( המתארת את הקשר בין שדה‬ ‫‪ε‬‬ ‫‪ ∇ Φ = −‬וזוהי משוואת פואסון‪ .‬כאן הנחנו כי‬
‫‪2‬‬

‫‪ε‬‬
‫ופוטנציאל ומטען‪ .‬אם נפתור את המשוואה )נמצא את ‪ ( Φ‬נוכל לחשב את השדה לפי הקשר‪E = −∇Φ :‬‬

‫במקרה בו אין מטען מרחבי בחומר )אין מקורות(‪ ,‬נקבל‪ ∇ Φ = 0 :‬וזוהי משוואת לפלאס‪ .‬שימו לב שמדובר בגזירה חלקית לפי משתני המרחב‪ .‬עבור מקרה בו השדה‬
‫‪2‬‬

‫‪d 2Φ‬‬
‫החשמלי תלוי רק ב ‪) x‬גל מישורי מקוטב( משוואת לפלס תרשם כך‪= 0 :‬‬
‫‪dx 2‬‬
‫קווי תמסורת ‪-‬מוליכות קיבול והשראות במערכות מפולגות‬

‫ראשית נגדיר מהי מערכת מפולגת או רכיב מפולג הוא רכיב בו אורך קווי התמסורת המחברים בין העומסים גדולים בהרבה מאורך הגל באותו התווך‪ .‬במצבים אלה חוקי‬
‫קירקהוף אינם תקפים והם מוחלפים במשוואות מקסוול‪ .‬כמו כן כפי שנראה בהמשך‪ ,‬במערכת מפולגת גם אם קו תמסורת מסתיים בנתק עדיין יכול לזרום בזרם כי הזרם‬
‫עדיין לא מודע לנתק בצידו השני של הקו‪ .‬למעשה אות )גל( הנמצא בקו תמסורת מפולג לא רואה את העומס במוצא הקו‪ .‬במערכת מפולגת הזרמים והמתחים הם גדלים‬
‫וקטוריים התלויים במרחב‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬מערכת או רכיב מקובץ‪ :‬מעגל בו קווי התמסורת באורך שהוא שדר גודל של אורך הגל או קטנים ממנו‪ .‬למעשה במערכת מקובצת הגל עצמו כאילו נמצא‬
‫בכניסה ובמוצא בו זמנית‪ .‬כאן הזרמים והמתחים היו גדלים חד ממידיים‪.‬‬

‫‪vp‬‬
‫= ‪ f‬כאשר מהירות הפאזה נקבעת לפי סוג החומר )נניח שאין תלות בתדר( והתדר הוא משתנה בלתי תלוי וקבוע לאותו גל‪ .‬לכן גם אורך‬ ‫אנו מכירים את הקשר‪:‬‬
‫‪λ‬‬
‫הגל יקבע בהתאם לתדר וסוג החומר‪ .‬עבור תדר גבוה נקבל אורך גל יותר קצר כדי לקיים את הקשר‪ .‬לכן‪ .‬אם מערכת או רכיב באורך ‪ x‬כלשהו נחשבת מערכת מקובצת‬
‫עבור תחום תדרים מסוים‪ .‬ומישהו מחליט להשתמש באותה מערכת עבור אותו בתדרים יותר גבוהים שלהם יש אורכי גל יותר קצרים‪ ,‬הוא עלול להפוך את המערכת‬
‫ממקובצת למפולגת עבור התדרים החדשים‪ .‬זהו מצב מאד בעייתי‪.‬‬

‫לכן מי שחשב שקווי תמסורת ומערכות מפולגות זה נושא ששייך רק ל"חברת חשמל" טעה! באינטל למשל‪ ,‬מיצרים רכיבי מל"מ הפועלים בתדרים של מספר גיגה הרצים‪.‬‬
‫לתדרים אלה יש אורכי גל קצרים מאוד בסביבות ‪ 0.1‬עד ‪ 0.5‬ס"מ‪ .‬גודלו של מעבד או בערך באותו סדר גודל‪ .‬לעומת זאת גודלו של טרנזיסטור הוא כ ‪ 100‬ננו מטר )זה‬
‫נחשב בטוח(‪ .‬קווי התמסורת המחברים בין הטרנזיסטורים יכולים להפוך לקו תמסורת עם הפסדים והפרעות )‪ (CROSSTALK‬זו הסיבה שהמטרה העיקרית במל"מ‬
‫היא למזער את הגדלים‪.‬‬

‫היות וקווי התמסורת ארוכים מאד יחסית לאורכי הגל‪ ,‬מגדירים קיבול השראות ומוליכות ביחידות מנורמלות ליחידת אורך )פראד למטר‪ ,‬הנרי למטר(‬

‫‪44‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫דוגמא קבל קואקסיאלי‪:‬‬

‫קו תמסורת מקבילי‪:‬‬

‫נתמקד בקו תמסורת הבנוי משני לוחות מקבילים‪ .‬הלוחות עשויים מחומרים מוליכים אידיאלים‪ .‬כמו כן נניח שכווון התקדמות הגל הוא ‪ z‬בלבד ושהגל מקוטב )שני השדות‬
‫מונחים על ציר נפרד(‪.‬‬

‫כווני שדות‪ . E = Ex x , H = H y y :‬שני לוחות מקביליים שביניהם יש חומר דיאלקטרי מחוברים למתח בין שני הלוחות‪ .‬בגלל שאורכי הלוחות גדולים בהרבה‬
‫מאורך הגל‪ ,‬יעבור זמן מסוים עד שהמצח והזרם יתפשטו לאורך הלוחות‪ .‬גם כאשר המתח הוא ‪ DC‬בזמן ההתפשטות ועד למצב עמיד\ יעבור גל אל"מ בין הלוחות לאורך‬
‫ציר ‪.Z‬‬

‫על המוליכים יש זרמי שפה‪.‬‬

‫הגדרות‪:‬‬

‫‪d‬‬
‫= ) ‪ V ( z , t‬זה אינטגרל בין שתי נקודות‪ d .‬זה מרחק בין לוחות‬ ‫מתח‪ :‬נגדיר מתח‪∫ E ( z, t ) ⋅ dx :‬‬
‫‪x =0‬‬
‫‪a‬‬
‫= ) ‪ I ( z , t‬כאשר ‪ a‬זה רוחב הקו‪.‬‬ ‫∫‬
‫‪y =0‬‬
‫זרם‪ :‬נגדיר זרם‪H ( z , t ) ⋅ dy :‬‬

‫‪d‬‬ ‫‪a‬‬
‫= ) ‪ V ( z , t‬נובע ממשפט פוינטינג‪.‬‬ ‫∫‬
‫‪x =0‬‬
‫⋅ ) ‪E ( z, t‬‬ ‫∫‬
‫‪y =0‬‬
‫הספק‪H ( z , t )dxdy :‬‬

‫‪45‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫⎤ ‪⎡1‬‬
‫⎥ ‪E T ( x, y, z , t ) ≡ eT ( x, y ) ⋅ V ( z , t ) ⎢ ⋅V‬‬
‫⎦ ‪⎣m‬‬
‫כאשר ) ‪ eT ( x, y‬ו ) ‪ hT ( x, y‬הם שדות משטחיים מנורמלים )של שטח חתך( ביחידות‬ ‫שדות מנורמלים‪:‬‬
‫⎤ ‪⎡1‬‬
‫⎥ ‪H T ( x , y , z , t ) ≡ hT ( x , y ) ⋅ I ( z , t ) ⎢ ⋅ A‬‬
‫⎦ ‪⎣m‬‬
‫מטר במינוס אחת‪.‬‬

‫‪conductor 2‬‬
‫‪L‬‬ ‫⋅ ‪−μ‬‬ ‫∫‬ ‫השראות ליחידת אורך )מנורמלת(‪zˆ × hT ( x, y ) dl [ H / m ] :‬‬
‫‪conductor 1‬‬

‫‪ G‬זו מוליכות לחידת אורך בין מוליכים בכוון חד מימדי בלבד‪.‬‬ ‫] ‪σ ⋅ ∫ zˆ × eT ( x, y ) dl [ mho / m‬‬ ‫מוליכות מנורמלת‪:‬‬

‫‪C‬‬ ‫קיבול מנורמל‪ε ⋅ ∫ zˆ × eT ( x, y ) dl [ F / m ] :‬‬

‫קשרים‪L ⋅ C = μ ⋅ ε ; L ⋅ G = μ ⋅ σ :‬‬

‫) ‪∂V( z ,t‬‬ ‫) ‪∂I ( z ,t‬‬ ‫) ‪∂I ( z ,t‬‬ ‫) ‪∂V( z ,t‬‬

‫)‪ -R‬התנגדות המתכות ו ‪ -G‬מוליכות החומר הדיאלקטרי(‬ ‫⋅ ‪= − RI ( z ,t ) − L‬‬ ‫;‬ ‫⋅ ‪= −G ⋅V( z ,t ) − C‬‬ ‫מקסוול בקווי תמסורת‪:‬‬
‫‪∂z‬‬ ‫‪∂t‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪∂t‬‬
‫קווי תמסורת‪ :‬הקשרים וההגדרות לעיל ממחישות את הקשר בין גלים אל"מ למעגלים חשמליים‪ .‬אנו רואים שתופעות אל"מ הם מקרה כללי‪ ,‬ושתופעות חשמליות הם‬
‫מקרה פרטי של מעגלים מקובצים‪ .‬המושגים מתח זרם והתנגדות מקבילים לשדות חשמליים‪ ,‬מגנטיים ואימפדנס גל בהתאמה‪ .‬הנושא קווי תמסורת בא לנתח את התנהגות‬
‫של מעגלים חשמליים מפולגים )תדרים גבוהים מאד או קווים ארוכים מאד(‪.‬‬

‫‪ε ⋅a‬‬ ‫‪μ d‬‬ ‫‪d‬‬

‫=‪C‬‬ ‫]‪[ F / m‬‬ ‫= ‪Z0‬‬ ‫‪⋅ =η‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪ε a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪1 μ ⋅d‬‬
‫⋅ ‪L = μ ⋅ε‬‬ ‫=‬ ‫]‪[ H / m‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪σ ⋅a‬‬ ‫‪σ‬‬
‫=‪G‬‬ ‫=‬ ‫‪C‬‬ ‫])‪[1/(Ω ⋅ m‬‬
‫אלו הגדרות של קיבול‬ ‫‪d‬‬ ‫‪ε‬‬ ‫עבור קו תמסורת מקבילי )שני לוחות מקבילים ומוליכים שביניהם מתקדם הגל לאורכם(‪.‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪1‬‬
‫ˆ‪eT = T = ⋅ x‬‬ ‫]‪[1/ m‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪H y yˆ 1‬‬
‫= ‪hT = T‬‬ ‫ˆ‪= y‬‬ ‫]‪[1/ m‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪I‬‬
‫= ‪Ex = , H y‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪a‬‬

‫השראות‪ ,‬מוליכות ושדות – הכל מנורמל ליחידת אורך )מלבד השדות שהם מנורמלים למתח וזרם(‪ .‬שימו לב כי ‪ d‬הוא המרחק בין לוחות הקו ו ‪ a‬הוא רוחב הלוחות‬
‫)לא סימנתי עי ‪ w‬כדי שלא נתבלבל עם תדר זויתי(‪ Z 0 .‬היא העכבה האופיינית שתהיה נתונה‪ .‬היא לא חייבת להיות שווה לאימפדנס של ריק למרות אינדקס ה ‪ .0‬זהו‬
‫סימון המקובל בקווי תמסורת‪.‬‬

‫עכבה אופיינית‪ :‬קו תמסורת מאופיין עי שני פרמטרים עיקריים‪ .‬מהירות ההתפשטות והעכבה האופיינית‪ .‬עד כה הכרנו את אימפדנס שהוא פרמטר התלוי בתכונות החומר‬
‫‪Vˆ +‬‬ ‫‪Vˆ −‬‬ ‫‪R + jω ⋅ L‬‬
‫‪ Zˆ 0‬היא כמובן גודל מרוכב הנמדד ביחידות אוהם והיא תלוייה בתדר‪ .‬זהו פרמטר‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫ובתדר הגל‪ .‬נגדיר את העכבה האופינית‪:‬‬
‫ˆ‪I‬‬ ‫‪+‬‬
‫ˆ‪I‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪G + jω ⋅ C‬‬
‫שקול לאמפדנס הגל אך לא תמיד שווה לו‪ .‬העכבה האופיינית תלויה בסוגו וצורתו של קו תמסורת‪ .‬לדוגמה עבור קו תמסורת קואקס נוסחת חישוב ‪ Z 0‬שונה מזו של‬
‫מקוו תמסורת מקבילי‪ .‬כדי לאפיין קו תמסורת אנו צריכים לדעת את מהירות ההתפשטות ואת ‪) Z 0‬כי ‪ Z 0‬מנורמל למימדי הקוו ולא ניתן לקבל ממנו את המהירות ללא‬
‫ידיעת מימדי הקוו(‪ .‬חשוב להבין שהעכבה האופינית היא ערך מרוכב קבוע וזהה לכל אורך הקו ללא קשר לאורכו‪ .‬אם מוליכי הקו הם מוליכים אידיאליים‪ ,‬אז עבור מערת‬
‫מקובצת העכבה תהיה ‪ 0‬ועבור מערכת מפולגת היא תשאר קבועה‪.‬‬

‫‪46‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫קו תמסורת מקבילי )עומס התנגדותי(‪:‬‬

‫נניח שהחומר הדיאלקטרי בין הלוחות הוא חסר הפסדים‪ .‬ונניח שבקצה השני של הקו )קו = שני מוליכים תמיד !( מחומר עומס התנגדותי טהור )אנו מניחים שכל רכיבי‬
‫‪μ d‬‬ ‫‪d‬‬
‫= ) ‪ Z 0 = f(ε , μ‬לרוב האימפדנס האופייני יהיה נתון‪ .‬אם בין המוליכים יש‬ ‫⋅ ‪⋅ =η‬‬ ‫המעגל‪ ,‬למעט קו התמסורת עצמו‪ ,‬הם רכיבים מקובצים(‪ .‬מתקיים‪:‬‬
‫‪ε a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪η‬‬ ‫‪d‬‬
‫= ‪Z0‬‬ ‫⋅ ‪ z0 = η0‬באוהמים כמובן‪ .‬לפעמים העכבה האופיינית נתונה עי מקדם השבירה‪:‬‬ ‫ואקום אז‬
‫‪n‬‬ ‫‪a‬‬
‫תמיד נניח שזו מערכת גל ‪ TEM‬מקוטבת בה כוון ההתקדמות הוא ‪ Z‬בלבד והשדות מונחים בצירים נפרדים‪ .‬מקור הגל הוא מקור מתח‪ .‬נניח שזהו מקור ‪ DC‬שברגע ‪t=0‬‬
‫נסגר מפסק ומיד מופיע מתח על הקצה ההתחלתי של הקו )למקור המתח יש התנגדות פנימית אך היא רכיב מקובץ לכן הוא לא מעכב את התקדמות המתח(‪ .‬אז הכניסה ל‬
‫קו היא ב ‪ z=0‬והמוצא מהקו הוא ב ‪ z = l‬מכאן שאורך הקן הוא ‪ l‬בקצה השני של הקו מחובר עומס התנגדותי )מקובץ(‪.‬‬

‫מעגל תמורה‪:‬‬

‫‪I + ,V +‬‬ ‫‪I − ,V −‬‬

‫התנגדות מקובצת‬ ‫‪Rs‬‬

‫מוליך ‪1‬‬

‫‪λ << l ; z0‬‬ ‫עומס‬

‫) ‪Vin = u(t‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪L‬‬
‫התנגדותי‬
‫קו תמסורת‪-‬מערכת מפולגת‬ ‫מקובץ‬

‫מוליך ‪2‬‬ ‫‪z =l‬‬

‫‪z=0‬‬ ‫ציר ‪z‬‬
‫‪z=0‬‬ ‫‪z =l‬‬
‫‪Zin = z0 + RL‬‬
‫‪Zin = Rs + z0 + RL‬‬ ‫‪Zin = RL‬‬
‫‪Γ,τ‬‬

‫בגלל שהקו ארוך מאד יחסית לאורך הגל‪ ,‬הוא מהווה רכיב מפולג‪ .‬לכן גם המתח וגם הזרם מתפשטים לאורכו מרגע שהם נוצרו ) ‪ .( t=0‬בכל זמן המעבר‪ ,‬העומס בקצה‬
‫השני של הקו אינו מודע למתח ולזרם המתקרבים לעברו‪ ,‬כמו כן גם המתח והזרם המתקדמים כגל אל"מ אינם מודעים עדיין לקיומו של העומס בצד השני‪ .‬מכך המסקנה‬
‫היא שחוקי קירקהוף אינם מתקיימים בשלב זה !!! )חוקי קירקהוף מתקיימים לכל פיסת שטח חתך של קו התמסורת בכל זמן נתון כולל זמן ההתפשטות(‪ .‬במצב היציב‬
‫השדות יהפכו לשדות סטטיים והגל האל"מ יהפוך לזרם ומתח חשמלי )כי יש מקור מתח ישר(‪ .‬רק במצב זה ניתן להשתמש בחוקי קירקהוף‪ .‬זמן ההמתנה עד למצב היציב‬
‫תלוי באורך קו התמסורת ובעכבה האופיינית שלו‪.‬‬

‫) ‪∂V( z ,t‬‬‫) ‪⎛ μ d ⎞ ∂I ( z ,t‬‬

‫⎜‪= −‬‬ ‫⋅⎟‬
‫‪∂z‬‬ ‫‪⎝ a ⎠ ∂t‬‬
‫ברוב המקרים בהם ניתקל אין מוליכים ‪ σ = 0‬לכן‬ ‫משוואת המעגל מבוססת על משוואות מקסוול והיא‪:‬‬
‫) ‪∂I ( z ,t‬‬ ‫⎞ ‪⎛σa‬‬ ‫) ‪⎛ ε a ⎞ ∂V( z ,t‬‬
‫⎜‪= −‬‬ ‫⋅ ⎟ ⎜ ‪⎟ ⋅V( z ,t ) −‬‬
‫‪∂z‬‬ ‫⎠ ‪⎝ d‬‬ ‫‪⎝ d ⎠ ∂t‬‬

‫) ‪∂V( z ,t‬‬
‫) ‪⎛ μ d ⎞ ∂I ( z ,t‬‬
‫⎜‪= −‬‬ ‫⋅⎟‬
‫‪∂z‬‬ ‫‪⎝ a ⎠ ∂t‬‬
‫משוואות אלה דומות למשוואות הגלים שכבר פתרנו‪ .‬לכן גם עבורן קיים פתרון תבניתי מבוסס דלמבר‪ .‬פתרון‬ ‫המשוואות היו‪:‬‬
‫) ‪∂I ( z ,t‬‬ ‫) ‪⎛ ε a ⎞ ∂V( z ,t‬‬
‫⋅⎟ ⎜‪= −‬‬
‫‪∂z‬‬ ‫‪⎝ d ⎠ ∂t‬‬
‫המשוואות ייתן לנו את המתח והזרם במעגל כפונקציה של הזמן והמיקום‪ .‬באופן דומה לכך שפתרון המשוואות של מישור זרם היה תלוי בפונקצית הזרם במישור‪ ,‬פתרון‬
‫) ‪V ( z, t‬‬
‫שימו לב‬ ‫המשוואות קו התמסורת יהיה תלוי בפונקצית המתח ההתחלתי – מקור המתח עצמו במקרה זה‪ .‬כמו כן בכל רגע בתוך קו התמסורת מתקיים‪= z0 :‬‬
‫) ‪I ( z, t‬‬
‫ש ‪ z0‬זו העכבה האופינית‪ .‬לא להתבלבל עם ציר ה ‪.z‬‬

‫יכול להיות מאד נחמד אם הייתי כותב כאן את תבנית הפתרון של המשוואות וכל מה שהיה צריך לעשות זה להציב כמו עם המישור זרם והגל האל"מ וזה אכן עובד כך‪ .‬אך‬
‫בקורס זה מתעקשים שנפתור את הבעיה לא באופן כללי עי מציאת פונקציות מתח וזרם‪ ,‬אלה עי שיטה תכנית מעצבנת שנקראת דיאגראמת הדים‪ .‬זהו פתרון לא כללי‪,‬‬
‫אלה חישוב של ערכי המתח והזרם בכל רגע ומקום נתון במשך כל זמן המעבר‪.‬‬

‫בדומה לגלים‪ ,‬גם כאן יש מתחים וזרמים גליים המתפשטים בשני כוונים )פגיעה והחזרה וחוזר חלילה(‪ .‬לכן נגדיר‪:‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬
 ‫‪V = V + +V −‬‬
‫הגל הנכנס )מתח וזרם‪ ,‬כאשר כוון הזרם ככוון התפשטות הגל שהוא ניצב לשדה המגנטי וכוון המתח הפוך לכוון השדה החשמלי – ראה‬ ‫‪V + −V −‬‬
‫= ‪I = I+ + I−‬‬
‫‪z0‬‬
‫ציור בע"מ ‪ (45‬מתפשט בכוון ‪ Z‬הוא מגיע לעומס ואז חוזר חזרה ושוב פוגע במקור ושוב מוחזר‪ .‬התהליך הנל נמשך עד למצב היציב )תיאורטית עד אינסוף זמן(‪ .‬פרק‬
‫הזמן עד להתייצבות נקרא זמן המעבר )אין קשר לתופעת מעבר של רכיבים מקובצים למרות הדמיון(‪.‬‬

‫‪−‬‬ ‫‪+‬‬
‫אנו נסמן את המתח של הגל המקדם ימינה ב ‪ V‬ואת המתח של הגל החוזר ‪ V‬שימו לב שכוון המתח )כוון קיטוב=קוטביות המתח!( אינה משתנה! זה בדיוק אותו‬
‫הדבר כמו שבפגיעה והחזרה של גל אל"מ בניצב כוון השדה החשמלי לא השתנה‪ .‬קיטוב המנח נשאר קבוע בדומה לקיטוב השדה החשמלי‪ .‬אנו מפרידים בין המתח השייך‬
‫לגל המתקדם ימינה לבין המתח השייך לגל המתקדם שמאלה‪ .‬לעומת זאת ובדומה לשדה המגנטי‪ ,‬קיטוב הזרם כן משתנה ביו הפגיעה להחזרה וזה הכן הגיוני שכן הזרם‬
‫מכוון בכוון התקדמות הגל‪ .‬הזרם הוא למעשה הזרם שזורם משטחית על המוליכים ולא בתוך החומר הדיאלקטרי! )יתכן זרם העתקה בתוך החומר אם מתחשבים בקיבול‪,‬‬
‫אך לא נכנס לזה בשלב זה(‪ .‬המתח הוא למעשה הפרש פוטנציאלים בין הלחות הנובע מהפרשי ריכוזים בצפיפויות המטען‪ .‬גם המתח וגם הזרם משתנים לאורך תהליך‬
‫המעבר ועד למצב היציב‪ .‬כוון התקדמות הגל זהה לכוון זרימת הזרם וניצבת לקיטוב השדה החשמלי שמנוגד לקיטוב המתח שגם הור יחד עם השדה החשמלי ניצבים‬
‫לשדה המגנטי והכל בהתאם למערכת יד ימין‪ .‬מבולבלים? יופי! שוב נציץ בציור‪:‬‬

‫‪V = V + +V −‬‬
‫וכעת אני אציג את הפתרון הכללי לקו תמסורת )בו לא נשתמש בקורס לצערי(‬ ‫הקשרים‪V + − V − :‬‬
‫=‪I‬‬
‫‪z0‬‬
‫‪z − l0‬‬ ‫‪z − l0‬‬
‫‪V ( z, t ) = V + (t −‬‬ ‫‪) + V − (t +‬‬ ‫)‬
‫‪vp‬‬ ‫‪vp‬‬
‫כאן יש לנו שתי פונקציות שאותן יש למצוא‪ .‬אפשר לעשות זאת עי תנאי שפה ושימוש במקור במתח הנתון‪.‬‬
‫‪1⎛ +‬‬ ‫‪z − l0‬‬ ‫⎞ ‪z − l0‬‬
‫= ) ‪I ( z, t‬‬ ‫‪⎜⎜ V (t −‬‬ ‫‪) − V − (t +‬‬ ‫⎟)‬
‫⎝ ‪z0‬‬ ‫‪vp‬‬ ‫⎠⎟ ‪v p‬‬

‫כמו שאמרתי‪ ,‬אנו נשתמש בפתרון עי דיאגראמת קפיצות או הדים‪ .‬ראשית נסיים עם גל ההגדרות‪:‬‬

‫‪l‬‬
‫= ‪ T‬זה הזמן מרגע ‪ t=0‬ועד שהגל מגיע אל העומס‪ .‬זמן זה תלוי באורך הקו ובמהירות הפאזה של החומר הדיאלקטרי‪.‬‬ ‫זמן ההתפשטות‪:‬‬
‫‪Vp‬‬
‫‪±‬‬ ‫‪V±‬‬
‫‪ I = ±‬חוק אוהם הרגעי מתקיים בכל זמן ובכל מקום ללא קשר אם המערכת מקובצת או מפולגת‬ ‫חוק אוהם‪:‬‬
‫‪z0‬‬

‫‪48‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫קבוע העברה וקבוע החזרה‪ :‬בקבועים הלאה כבר נתקלנו‪ .‬כאן שוב מדובר בפגיעה ניצבת‪ .‬נגדיר‪:‬‬
‫‪2 z2‬‬
‫= ‪τ 12‬‬ ‫‪= 1 + Γ12‬‬
‫‪z1‬‬ ‫‪z2‬‬ ‫‪z1 + z2‬‬
‫‪z2 − z1‬‬
‫= ‪Γ12‬‬ ‫‪= −Γ 21‬‬ ‫‪ τ 12‬קבוע ההעברה מ ‪ 1‬ל ‪2‬‬
‫‪z1 + z2‬‬
‫‪τ 12 , Γ12 τ 21 , Γ 21‬‬ ‫‪2 z1‬‬
‫‪ Γ12‬קבוע החזרה מ ‪ 2‬ל‪1‬‬
‫= ‪τ 21‬‬ ‫‪= 1 + Γ 21‬‬ ‫‪ τ 21‬קבוע העברה מ ‪ 2‬ל ‪1‬‬
‫‪z1 + z2‬‬
‫למעשה מספיק שנחשב מקדם אחד כדי שנוכל לחשב את כל השאר הנגזרים ממנו‪:‬‬ ‫‪ Γ 21‬קבוע ההחזרה מ ‪ 1‬ל ‪2‬‬
‫‪z −z‬‬
‫‪Γ 21 = 1 2 = −Γ12‬‬
‫‪2 z2‬‬ ‫‪z1 + z2‬‬
‫= ‪τ 12‬‬
‫‪z1 + z2‬‬
‫‪Γ12 = τ 12 − 1‬‬
‫‪Γ 21 = −Γ12 = 1 − τ 12‬‬
‫‪τ 21 = 1 + Γ 21 = 2 − τ 12‬‬

‫ההפרש בין החלק העובר החוזר תמיד יהיה ‪ .1‬אם מקדם ההחזרה שלילי )מעבר מעכבה גבוהה לנמוכה( אזי קיטוב הגל השתנה )היפוך מופע(‪ .‬כאשר בקצה הקו יש עומס‬
‫מקוצר תהיה החזרה מלאה והיפוך של המתח‪ .‬כאשר העומס מנותק‪ ,‬תהיה החזרה והיפוך של הזרם‪ .‬כאשר שתי העכבות שוות‪ .‬נקבל מקדם החזרה ‪ .0‬מצב זה נקרא תיאום‬
‫עכבות‪.‬‬

‫נעיר שלאחר שהמערכת מתייצבת המעגל הופך למעגל פשוט ומכווץ בו התנגדות קו התמסורת היא ‪ .0‬כאן כבר אפשר לחשב את המתחים והזרמים לפי קירקהוף‪.‬‬

‫חשוב לזכור שבכל פעם שהגל פוגע בקצה הגבול של הקו ומוחזר‪ ,‬נוצר גל חדש‪ .‬זה אומר מתווסף או מוחסר מתח מסה"כ המתח הכללי )החזרה יכולה להיות בקיטוב‬
‫חיובי או שלילי(‪ .‬במילים אחרות נוצרים מתחים וזרמים במשך כל זמן המעבר‪ .‬מתחים אלה נסמן עי אינדקס המייצג את מספר מחזור או כפולות זוגיות של זמן התפשטות‬
‫)‪ (2T‬המתח בכל זמן או מיקום נתון הוא סופרפוזיציה של כל המתחים )זה הוא סכום סדרה הנדסית שבסוף מתכנס לערך קבוע עבור מקטר מתח ישר(‪ .‬נרשום‪:‬‬

‫∞‬
‫‪+‬‬
‫‪V final = V final‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪+ V final‬‬ ‫‪= V1+ + V1− + V2+ + V2− + ...Vn+ + Vn− = ∑ Vn±‬‬
‫‪n =1‬‬

‫‪RL − Z 0‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪V +‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪V +‬‬

‫= ‪ Γ L‬הוא קבוע החזרה העומס לקו‪.‬‬ ‫קשרי מעבר‪ V = Γ LV :‬וגם‪ I = −Γ L I :‬כאשר‬
‫‪V‬‬

‫‪RL + Z 0‬‬
‫דוגמה‪:‬‬

‫נתון המעגל הבא‪:‬‬

‫המטרה היא לחשב ולשרטט את המתח והזרם כתלות בזמן במקומות ‪ z=l , z=0 :‬ו ‪.z=l/2‬‬

‫פתרון‪ :‬נשתמש בדיאגרמת הדים‪ .‬שהיא כלי עזר המציג את התפשטות הגל במחזורים שונים כאשר הציר האנכי הוא הזמן והאפקי הוא המרחק‪ .‬הדיאגרמה מחולקת‬
‫למחזורי זמן שהן כפולות של זמן ההתפשטות ‪.T‬‬

‫תחילה נחשב את קבועי ההחזרה )מומלץ לעבוד רק עם קבוע ההחזרה כדי לא להתבלבל ביו קבועים(‪ .‬המערכת הנתונה כוללת ‪ 3‬תווכים‪ .‬לכן ישנם שני גבולי מעבר‪ .‬בין‬
‫נגד המקור לקו ובין הקו לנגד העומס‪.‬‬

‫‪49‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

‫שלב א‪ :‬ננתח את המעגל לתנאי התחלה‪ .‬נחשב מהו המתח והזרם ברגע ההתחלה ‪ t=0‬ובכניסה לקו התמסורת ‪ . z=0‬היות ברגע זה המתח והזרם לא רואים את נגד העומס‬
‫בקצה השני‪ ,‬המתח בכניסה לקו יהיה מחלק מתח פשוט בין נגד המקור לעכבת הקו האופיינית‪ .‬למעשה המתח רואה את עכבת הקו גם אם נגד העומס לא היה קיים שם‪,‬‬
‫שכן הוא רכיב מקובץ שאורכו זניח‪ ,‬לכן הקו ברגע ההתחלה תמיד יהיה מקוצר בקצהו השני‪.‬‬

‫‪V1+ 60‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪60‬‬
‫= ‪ I1‬כעת נחשב את קבועי ההחזרה‪ .‬עבור החזרה מהעומס‬ ‫=‬ ‫‪ V1+ = 100‬והזרם לפי חוק אוהם‪= 1A :‬‬ ‫נחשב את המתח בכניסה ‪= 100V‬‬
‫‪Z 0 60‬‬ ‫‪40 + 60‬‬
‫‪R − Z 0 40 − 60‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪R − Z 0 120 − 60 1‬‬
‫‪ . Γ S = S‬ומה לגבי החזרה מהקו למקור בכניסה?‬ ‫=‬ ‫‪ Γ L = L‬ועבור החזרה מנגד המקור אל הקו‪= − :‬‬ ‫=‬ ‫לקו‪= :‬‬
‫‪RS + Z 0 40 + 60‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪RL + Z 0 120 + 60 3‬‬
‫אנחנו לא צריכים את זה כי אנו מתענינים רק במה שקורה בתוך קו התמסורת‪ .‬למעשה אנו לא מתענינים בבריחה של גל מחוץ לקו התמסורת‪ .‬אנו מיחסים את הבריחה‬
‫כאל מתח וזרם שנמסרו לנגד העומס‪.‬‬

‫נזכור שהמתחים שאנו מחשבים מצתברים בסופרפוזיציה עד לבניית המתח הסופי במצב היציב‪.‬‬

‫שלב ב‪ :‬נחשב ערכים עבור דיאגרמת ההדים‪ :‬המתח כעבור זמן מחזור ‪ T‬בו הגל הגיע לצד השני בפעם הראשונה ‪ z=l‬הוא אותו המתח שחישבנו בכניסה לגל עד לרגע‬
‫הפגיעה וההחזרה‪ .‬ברגע זה המתח בגבול הקצה ‪ z=l‬יהיה סכום המתח הפוגע והמתח המוחזר‪ .‬חלק ממתח זה יוחזר וחלק ימסר לנגד העומס‪ .‬נחשב את המתח המוחזר‪:‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪ V1 = Γ LV1‬לכן המתח כעבור זמן מחזור יחיד בקצה ‪ z=l‬יהיה‪ V1 + V1 = 6 + 20 = 80V :‬זאת אומרת תהיה קפיצה מ ‪ 0‬ל ‪ .80‬שימו‬ ‫‪⋅ 60 = 20V‬‬
‫‪3‬‬
‫לב שזה גבוהה ב ‪ 5‬וולט מהמתח שהיה אמור להתקבל במקרה של קו מקובץ מוליך אידיאלי‪.‬‬
‫‪−‬‬
‫‪ V‬יגיע לקצה ‪ z=0‬הוא יפגע בנגד המקור וחלק ממנו יוחזר‪ .‬החלק‬
‫‪1‬‬ ‫אז כרגע יש לנו שני מתחים בעלי אותו הקיטוב המתקדמים בכוונים מנוגדים‪ .‬ברגע ‪ 2T‬המתח‬
‫‪+‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ V2 = Γ SV1 = −‬כאו המתח שינה קוטביות יחד עם כוון התקדמות‪ .‬ברגע זה בקצה ‪ z=0‬יש ‪ 3‬מתחים והמתח השקול יהיה‪:‬‬ ‫שיוחזר יהיה‪⋅ 20 = −4V :‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ 20 + 6 = −4 = 76V‬התהליך שוב חוזר חלילה‪ .‬שימו לב שערכי המתח עולים ויורדים – הם שואפיף לגודל קבוע שהוא סכום סדרה הנדסית‪.‬‬

‫נעצור ונשאל מה קורה לזרם? ברגע ההצחלה חישבנו שהזרם היה ‪ 1A‬זרם זה ימשיך לנוע לעבר הקצה השני ‪ z=l‬הוא יפגע בעומס ויוחזר‪ .‬נחשב את הזרם החוזר‪ .‬נזכור‬
‫⎞‪⎛ 1⎞ ⎛ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪V +‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ − ⎜ −‬וכך הלאה‪ .‬אבל שימו לב‪,‬‬ ‫‪⎟⋅⎜ − ⎟ = −‬‬ ‫שהנוסחה שונה קצת עם סימן הפוך‪ I = −Γ L I = − ⋅1 = − :‬והזרם המוחזר בפעם השניה יהיה‪:‬‬
‫⎠‪⎝ 5⎠ ⎝ 3‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪±‬‬
‫‪±‬‬ ‫‪V‬‬
‫אין צורך לחשב גם זרם וגם מתח בניפרד‪ .‬חוק אוהם כאמור תמיד מתקיים‪ I n = − n :‬אנו מחשבים את הזרם לכל רכיב מתח בניפרד ולא לסכום הרכיבים כי חוק‬
‫‪Z0‬‬
‫‪20V‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ −‬וזה הכן הזרם שקיבלנו בחישוב ישיר‪.‬‬ ‫אוהם מתקיים מקומית ורגעית בלבד‪ .‬לדוגמא‪= − A :‬‬
‫‪60Ω‬‬ ‫‪3‬‬
‫כעת נציג את דיאגרמת ההדים‪:‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

‫נציג את סכומי המתחים והזרמים בשני הקצוות‪ .‬כזכור אנו מסכמים את כל מתחים והזרמים המצטברים בנקודות הגבול‪ .‬שימו לב שכל נקודת גבול מוסיפה לנו שני ערכים‬
‫של גל פוגע וגל חוזר‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בנקודה )מחזור( החמישי בקצה ‪ z=l‬של המתח‪ :‬רגע לפני הפגיעה בגבול העומס המתח היה הסכום המצטבר‪:‬‬

‫‪224 4 4 3376‬‬ ‫‪4 224‬‬

‫= ) ‪V(5T‬‬ ‫‪+ +‬‬ ‫=‬ ‫= ‪ 60 + 20 − 4 −‬ברגעה הפגיעה הייתה קפיצה של שני ערכים )דרגות(‪:‬‬
‫‪3 15 45‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫נציג את כל הגרפים‪:‬‬

‫דוגמא נוספת‪:‬‬

‫הפעם נתון מעגל עם מספר קווי תמסורת מחוברים בטור‪:‬‬

‫‪51‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫המתח המחובר למעגל הוא הלם בגובה יחידה‪ .‬יש לנו ‪ 3‬קווי תמסורת משורשרים ולכל אחד יש עכבה אופיינית שונה מאותו זמן התפשטות‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫לפי מחלק מתח בין התנגדות המקור לקו הראשון )אלו‬ ‫שלב א‪ :‬תנאי התחלה‪ t=0 :‬ו ‪ z=0‬המתח רואה רק את הקו הראשון לכן עוצמת ההלם בכניסה לקו תהיה‬
‫‪2‬‬
‫יחודות עצמה ולא מתח כי זהו גל הלם תיאורטי(‪.‬‬
‫במקרה של גל הלם בו אין "רענון" של מתח‪ .‬כאן הגל מופיע כפולס ומתפשט החוצה‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 4‬‬

‫‪ Γ 21 = −Γ12 = −‬שימו לב שקבועי ההחזרה בקצוות הם אפס וזה בגלל התיאום ביו העקבות‪ .‬לכן אין החזרה מהגבולות‪.‬‬ ‫= ‪Γ12 = ,τ 12 = 1 +‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3 3‬‬
‫נציג את דיאגרמת ההדים‪:‬‬

‫לדוגמה נחשב את עוצמת האות כעבור ‪ 10‬מיקרו שניות במוצא המעגל )‪ (z=3l‬כזכור יש לחשב סכום של כל המתחים שהגיעו לנקודה וזמן זה‪ .‬יש ‪ 2‬כאלה‪ .‬הראשון‬
‫‪1 4 −1 −1 2 4‬‬ ‫‪1 4 2 4‬‬
‫= ⋅ ⋅ ⋅ ⋅‬ ‫וזה הערך במוצא בזמן ‪ 6‬מיקרושניות‪ .‬והשני התקבל ממעבר שני החזרים ושוב מעבר‪:‬‬ ‫התקבל משני מעברים‪⋅ ⋅ = :‬‬
‫‪2 3 3 3 3 81‬‬ ‫‪2 3 3 9‬‬
‫‪τ1 τ 2‬‬
‫האם יש לחבר את שני ערכים אלה? ממש לא! כי הפעם הפונקציה היא הלם ולא ערך ‪ DC‬קבוע כמו בדוגמא הקודמת‪ .‬לכן יש לסכם פונקציות ולא סתם ערכים‪ .‬ברגע ‪10‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪ δ (t − 6 μ s ) +‬לכן הערך הרגעי בנקודה ‪ 10‬מיקרו שניות הוא‬ ‫מיקרושניות במצוא נקבל‪δ (t − 10μ s) :‬‬
‫‪81‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪81‬‬
‫∞‬
‫‪4‬‬
‫= ) ‪ Vo ( z = 3l , t‬כמובן שזו סדרה מתכנסת‪.‬‬ ‫‪∑9‬‬
‫‪n =0‬‬
‫‪n +1‬‬
‫)‪δ (t − 4n − 6‬‬ ‫באופן כללי‪:‬‬

‫אי רציפות בקווי תמסורת‪:‬‬

‫כאשר קבוע ההחזרה הוא אפס לא יתקיימו החזרים ובכך הפסדי הקו יתמעזרו‪ .‬אם הקו בעל חומר דיאלקטרי ללא מוליכות‪ ,‬אז נקבל מערכת תמסורת ללא הפסדים‪.‬‬
‫הדרישה לתיאום עכבות היא שעכבת העומס והמקור המחוברים לקו תהיה שווה עכבת הקו‪ Z L = Z 0 :‬להבדיל מהתנאי להעברת הספק מקסימאלי שדורש שעכבת‬
‫העומס תהיה הצמוד הקומפלקסי של העכבה האופינית‪ .‬שמו לב שבחלק מהתרגילים והדוגמאות הסימון ‪ Z L‬מתיחס לעכבת העומס ובחלק אחר סימון זה מתיחס לעכבת‬
‫הקו הדרושה‪ .‬בכל נקודה בקו מתואם מתקיים‪) Vˆ = 0 :‬אין החזרים(‬
‫‪−‬‬

‫אי רציפות‪ :‬אם בקו תמסורת קיימת הפרעה הגורמת לאי רציפות‪ ,‬היא תפר את תיאום העקבות במערכת ותגרום להפסדים‪ .‬אי רציפות ניתן לבדוק עי מערכת הנקראת‬
‫‪ TDR‬מערכת זו בנוייה ממחולל אותות‪ ,‬סקום ומתאם עכבות‪ .‬המחולל שולח פולסים בזמנים שווים לקו התמסורת ואת הפולסים המתקבלים בכניסת הקו אנו מציגים עי‬
‫סקופ‪ .‬אנו מקצרים את קצהו השני של הקו‪ .‬את העכבה האופינית הנקובה של הקו )לדוגמא ‪ 75‬אוהם של קבל קואקס לטלויזיה( אנו מזינים למתאם העכבות במוצא‬
‫המחובר במוצא המחולל‪ .‬לכן אם הקו מקוצר בקצהו השני‪ ,‬פולס אשר ישלח מה מחולל אמור לחזור בקוטביות הפוכה ובאותה העוצמה )ללא הפסדים( היפוך הקוטביות‬
‫נובע מהקצר בקצה השני בו יש החזרה מלאה וקבוע החזרה של מינוס ‪.1‬‬

‫אם האות הנמדד בכניסת הקו אינו היפוך של הפולס‪ ,‬נזהה זאת כאי רציפות בקו‪ .‬נמחיש זאת עי דוגמה‪:‬‬

‫‪52‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫בציור נתון קו תמסורת תחת בדיקה של ‪ .TDR‬במרחק ‪ 4‬מטר מתחילת הקו ישנה אי רציפות בצורה של התנגדות מקבילית של ‪ 120‬אוהם‪ .‬הקו מקוצר בקצהו השני‪.‬‬
‫ברגע ‪ t=0‬ה ‪ DTR‬שולח פולס בעוצמה של ‪ 1‬וולט ומשך זמן של ‪ 10‬ננו שניות‪ .‬ל ‪ TDR‬מזינים את העכבה האופינית של הקו שהיא ‪ 60‬אוהם ואת מהירות ההתפשטות‬
‫בקו ואורך הקו )ראו ציור(‪ .‬מכאן שנוכל לחשב את הזמן הדרוש להופעת הפולס החוזר )ללא ההפרעה(‪ .‬בגלל הקצר בקצה השני נצפה להחזרה מלאה שהיא פולס של‬
‫‪2 ⋅ l 2 ⋅10‬‬
‫= ‪) Tr‬המרחק הכללי הלוך וחזור( אך במקום זאת בכניסת הקו מתקבלת על הצג התגובה הבאה )תצוגת המסך של‬ ‫=‬ ‫מינוס אחד וולט כעבור ‪= 100ns‬‬
‫‪v p 2 ⋅108‬‬
‫ה סקופ המראה את הפולס הנשלח יחד עם הפולסים שהתקבלו(‪:‬‬

‫‪Tr‬‬
‫= ‪ ldist‬זאת אומרת ישנה הפרעה במרחק ‪ 4‬מטר מתחילת הקו‪ .‬וזה אכן נכון‪ .‬האם נוכל‬ ‫התגובה התקבלה כעבור ‪ 40‬ננו שניות‪ .‬מכאן נוכל להסיק ש ‪⋅ v p = 4‬‬
‫‪2‬‬
‫לזהות את מקור ההפרעה? אכן כן )טוב לפחות אני ☺( היות ועכבת המוצא מתואמת בהתאם לעכבה הנקובה של הקו והיא ‪ 60‬אוהם כי זה מה שהזנו לתוכו )עכבת הקו‬
‫הנקובה אותה מצפים לקבל(‪ .‬אנו יכולים לחשב את עכבת הקו בפועל לפי עוצמת הפולס הראשון שהתקבל ותוך שימוש בהגדרה לקבוע ההחזרה‪ .‬נסמן ב ‪ z0′‬את עכבת‬
‫‪z0′ − 60‬‬
‫= ‪ −0.2‬מכאן נקבל‪ z0′ = 40Ω :‬אז עכשיו נשאל האם ההפרעה היא התנגדות שנוספה בטור או במקביל? היות‬ ‫הקו כוללת את ההפרעה ונרשום‪:‬‬
‫‪60 + z0′‬‬
‫וההתנגדות החדשה של הקו נמוכה מהעכבה המקורית נסיק שההתנגדות היא במקביל‪ .‬כיצד נחשב התנגדות זו? אם היא במקביל לעכבת הקו שהיא ‪ 60‬אוהם )ללא קשר‬
‫‪60 Rdist‬‬
‫מכאן‬ ‫באיזה מקום היא נמדדת ומה אורך הקו – עכבה אופינית קבועה לכל אורך הקו( אז נסמן את התנגדות ההפרעה ב ‪ Rdist‬ונרשום‪= z0′ = 40 :‬‬
‫‪60 + Rdist‬‬
‫שהתנגדות ההפרעה היא ‪ 120‬אוהם והיא מחוברת במקביל לקו התמסורת במרחק של ‪ 4‬מטר מתחילתו‪ .‬כאמור מערכת ‪ TDR‬מורכבת ממחולל פולסים‪ ,‬סקופ ומתאם‬
‫עכבות‪ .‬את כל החישובים אנו עושים לבד‪ .‬שאלה זו היא שאלת בונוס בבחינה!‬

‫נסו לשרטט דיאגרמת הדים של הבעיה‪ .‬הנה התשובה‪:‬‬

‫‪53‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫ערעור הרמוני ומצב מתמיד בקווי תמסורת‪:‬‬

‫כעת ננתח קווי תמסורת שבכינסתן מוזן אות סינוסואידלי אחיד‪ .‬כאן כל העכבות היו מספרים מרוכבים והקו יכול לכלול התנגדות קיבול והשראות‪ .‬כמו כן העומסים‬
‫והמקורות יתכנו מרוכבים‪ .‬הדבר הראשון שיש לעשות הוא להזכר בייצוג פאזורי של גלים‪ ,‬בו נשתמש מעתה‪:‬‬

‫} ‪V ( z , t ) = Re{V ( z )e jwt‬‬
‫נסמן את הפאזורים באופן הבא )פונקציות של המרחק ‪ z‬יחסיות ל ‪:(z=0‬‬
‫} ‪I ( z , t ) = Re{I ( z )e jwt‬‬
‫)‪⎧V( z ) = V(0‬‬ ‫‪+‬‬
‫)‪⋅ e− j β ⋅ z + V(0‬‬‫‪−‬‬
‫‪⋅ e jβ ⋅z‬‬
‫⎪‬
‫⎨ נעיר שהמתחים והזרמים הם סינוסואידלים בזמן‪ ,‬אך דועכים במרחב‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪+‬‬
‫‪⎪ I ( z ) = I (0) ⋅ e‬‬
‫‪− jβ ⋅z‬‬ ‫‪−‬‬
‫)‪+ I (0‬‬ ‫= ‪⋅ e jβ ⋅z‬‬
‫‪Z0‬‬
‫(‬ ‫‪+‬‬
‫)‪V(0‬‬ ‫)‪⋅ e− j β ⋅ z − V(0‬‬
‫‪−‬‬
‫) ‪⋅ e jβ ⋅z‬‬
‫⎩‬

‫לידיעתכם הביטויים להעיל הם למעשה פתרונות של המשוואות הדפרנציאליות במקרה של קו ללא הפסדים )אין מוליכות בחומר הדיאלקטרי ואין התנגדות במוליכים‬
‫) ‪⎧ ∂ 2V( z‬‬ ‫) ‪∂ 2V( z‬‬
‫⎪‬ ‫⋅ ‪= L ⋅C‬‬
‫‪⎪ ∂z‬‬ ‫‪∂t 2‬‬
‫⎨ )עבור תנאי התחלה ‪( 0‬‬ ‫המתכתיים(‪:‬‬
‫)‪⎪ ∂ I( z‬‬ ‫)‪∂2 I( z‬‬
‫‪2‬‬

‫‪⎪⎩ ∂z = L ⋅ C ⋅ ∂t 2‬‬

‫נזכור שהמתח והזרם הם מספרים מרוכבים אך הם גם מייצגים וקטורים )הגל האל"מ הוא וקטור(‪ .‬אנו נתמקד רק בגלים מישוריים מסוג ‪ TEM‬מקוטב‪ ,‬לכן המתח יהי‬
‫בעל קיטוב בכוון ‪ ± x‬או ‪ ± y‬והזרם יהיה תמיד בכוון ‪ ± z‬ככוון התקדמות הגל‪ .‬נזכור שהשדה החשמלי מקוטב בכוון מנוגד קיטוב המתח והשדה המגנטי ניצב למתח‬
‫וגם לזרם‪ .‬כמובן שקיטוב המתח והזרם מתיחס לקיטוב ברגע ההתחלה כי אלו אותו סינוסואידלים – פאזוריים‪ .‬כמו כן לא להתבלבל בין ציר המרחק ‪ Z‬לעכבה ‪.Z‬‬

‫קו תמסורת עם מקור ועומס‪:‬‬

‫) ‪Z in = Z ( z = −d‬‬ ‫)‪Z R = Z ( z = 0‬‬

‫שימו לב‪ Z in :‬היא עכבת הכניסה והיא נמדדת בכניסה לקו התמסורת המועמס עי ‪) Z R‬במקומות מסויימים עכבת העומס מסומנת ב ‪ Z L‬אך זה עלול לבלבל עם עכבת‬
‫הקו שלפעמים מסומנת כך‪ .‬שלא יהו ספקות ‪ Z R‬ו ‪ Z 0‬היא העכבה האופינית של הקו‪ .‬ב ‪ Z L‬לא השתמשתי כלל(‪ Z g .‬היא עכבת המקור‪ V(0) .‬ו )‪ I (0‬הם מתח וזרם‬
‫של המקור‪ .‬כמו כן יש לשים לב לכווני הצירים‪ .‬העומס תמיד יונח ב ‪ z=0‬אחרת הנוסחאות לא יעבדו‪ .‬המקור הוא סינוסואידלי‪ .‬הסימון מייצג קוטביות ברגע ‪ t=0‬אם‬
‫המקור ‪ Vg‬נתון כמספר מרוכב‪ ,‬זה אומר שיש לו הפרש מופע‪ .‬בכל מקרה שהו‪ ,‬קוטביות המקור נשארת תמיד בציר יחיד )רק משנה סימן בזמן שהמתח משנה ערך(‪.‬‬
‫כזכור אנו עוסקים רק בגלי ‪ TEM‬מישוריים ומקוטבים‪.‬‬

‫הגדרות‪:‬‬
‫‪R + jω ⋅ L‬‬ ‫‪Vˆ +‬‬ ‫‪Vˆ −‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪ R) Zˆ 0‬התנגדות קווי המתכת ו ‪ G‬מוליכות החומר באמצע(‬ ‫‪ Z 0‬במקרה של קו עם הפסדים‪:‬‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫עקבה אופיינית‪:‬‬
‫‪G + jω ⋅ C‬‬ ‫ˆ‪I‬‬ ‫‪+‬‬
‫ˆ‪I‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪C‬‬
‫‪ω‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ v p‬אם בקו יש הפסדים )מוליכות‪ ,‬בליעה והתנגדות קווי מתכת( במקום ‪ j β‬נשתמש ב ‪ γ‬כאשר‪:‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫מהירות וקבוע התפשטות‪:‬‬
‫‪β‬‬ ‫‪μ ⋅ε‬‬ ‫‪L ⋅C‬‬
‫‪2π w‬‬
‫=‪β‬‬ ‫=‬ ‫‪ γ α + j β‬כמו כן נזכור שמתקיים‪:‬‬ ‫) ‪( R + jω ⋅ L)(G + jω ⋅ C‬‬
‫‪λ vp‬‬

‫‪54‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫מקדם ההחזרה במצב מתמיד‪ :‬כבר בכרנו את קבוע ההחזרה‪ .‬כעת נגדיר את מקדם ההחזרה המוכלל‪ .‬הוא יקרא מקדם ולא קבוע כי הוא תלוי במיקום בו הוא מחושב‪.‬‬

‫) ‪Vˆ(−z‬‬ ‫‪Zˆ R − Zˆ 0‬‬ ‫‪Zˆin ( z ) − Zˆ 0‬‬

‫) ‪Γˆ ( z‬‬ ‫ˆ‬
‫‪= Γ(0) e‬‬ ‫‪2 jβ ⋅z‬‬
‫‪⋅e‬‬ ‫‪2α ⋅ z‬‬ ‫ˆ‬
‫= )‪ Γ (0‬או‬ ‫ˆ‬
‫= ) ‪) Γ ( z‬מספר מרוכב(‪ .‬מקדם ההחזרה מהעומס לקו‪:‬‬ ‫נגדיר את מקדם ההחזרה ‪:‬‬
‫) ‪Vˆ(+z‬‬ ‫הפסדים‬
‫‪Zˆ R + Zˆ 0‬‬ ‫‪Zˆin ( z ) + Zˆ 0‬‬
‫‪ Γ‬כי זה קבוע ההחזרה מהעומס הנמצא ב ‪ z=0‬כאן סימנתי את העומס עי ‪ Z‬כמו בספר‪.‬‬ ‫שימו לב שבהרצאה המרצה סימן את ̂‪ Γ‬כ ˆ‬
‫‪R‬‬ ‫‪L‬‬ ‫)‪(0‬‬

‫⎞ ) ‪Vˆ( z ) ˆ ⎛ 1 + Γˆ ( z‬‬
‫ˆ‪ Z‬זו נוסחא למציאת עכבה בכל מקום‪ .‬בכל מקום בוא מופיע ˆ‪ Γ‬הכוונה ל ‪ˆ V = −Γˆ I ) - Γˆ V‬‬
‫‪ Γ‬זוכרים?(‬ ‫= ) ‪in ( z‬‬ ‫⎜ ‪= Z0‬‬ ‫עכבת כניסה‪⎟ :‬‬
‫)‪(z‬‬ ‫)‪(z‬‬ ‫)‪(z‬‬ ‫)‪(z‬‬
‫) ‪Iˆ( z‬‬ ‫⎟ ) ‪⎜ 1 − Γˆ ( z‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫‪Zˆ R − Zˆ 0‬‬ ‫‪Vˆ( z ) ˆ ⎛ 1 + Γˆ (0) e 2 j β ⋅ z‬‬ ‫⎞‬

‫= ˆ‬
‫‪ Γ‬נקבל‪:‬‬ ‫= ) ‪) Zˆin ( z‬כאשר אין הפסדים בחומר ‪ ( α = 0‬אם נציב את‬ ‫⎜ ‪= Z0‬‬ ‫נציב את ) ‪ Γˆ ( z‬נקבל ‪⎟ :‬‬
‫)‪(0‬‬
‫‪Zˆ R + Zˆ 0‬‬ ‫) ‪Iˆ( z‬‬ ‫‪⎜ 1 − Γˆ (0) e2 j β ⋅ z‬‬ ‫⎟‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫‪2π‬‬
‫(‪Z R + jZ 0 tan‬‬ ‫)‪z‬‬ ‫ˆ ⎛‬ ‫‪2 jβ ⋅z‬‬ ‫ˆ‬ ‫‪2 jβ ⋅z‬‬
‫⎞‬
‫‪λ‬‬ ‫‪Z (1 + e‬‬ ‫‪) + Z 0 (1 − e‬‬ ‫)‬
‫⋅ ‪Zˆin ( z ) = Z 0‬‬ ‫‪ Zˆ in ( z ) = Zˆ 0 ⎜ R‬ועי אוילר וזהויות טריגו ניתן להגיע ל‪:‬‬
‫‪⎜ Zˆ (1 − e‬‬ ‫⎟ ‪2 jβ ⋅z‬‬
‫(‪Z 0 + jZ R tan‬‬
‫‪2π‬‬
‫)‪z‬‬
‫‪2 jβ ⋅z‬‬
‫‪⎝ R‬‬ ‫‪) + Zˆ 0 (1 + e‬‬ ‫⎠⎟ )‬
‫‪λ‬‬

‫עבור ‪ z=0‬נקבל‪) Z in (0) = Z R :‬היה צפוי( ועבור ‪ z=-d‬נקבל את העכבה הכוללת בכניסה‪ .‬כאשר העומס מקוצר מתקיים‪ Z R = 0 :‬נקבל בכניסה) ‪( z=-d‬‬

‫) ‪ Zˆin ( − d ) = − jZ 0 tan( β d‬ועבור עומס מנותק ∞ = ‪ Z R‬נקבל בכניסה‪Zˆin ( − d ) = jZ 0 ⋅ cot( β d ) :‬‬

‫צורות נוספות לעכבת כניסה‪:‬‬

‫‪+‬‬
‫)‪V(0‬‬ ‫)‪⋅ e − j β ⋅ z + V(0‬‬
‫‪−‬‬
‫‪⋅ e jβ ⋅z‬‬ ‫‪+‬‬
‫)‪V(0‬‬ ‫)‪⋅ e − j β ⋅ z + V(0‬‬
‫‪−‬‬
‫‪⋅ e jβ ⋅z‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪+‬‬
‫)‪= −Γˆ (0) I (0‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪ Z‬נזכור שמתקיים‪ˆ V − :‬‬
‫‪ V(0) = Γ‬וגם‪:‬‬ ‫= ) ‪in ( z‬‬ ‫‪= Z0‬‬
‫)‪⋅ e − j β ⋅ z + I (0‬‬ ‫‪⋅ e jβ ⋅z‬‬ ‫)‪⋅ e − j β ⋅ z − V(0‬‬ ‫‪⋅ e jβ ⋅z‬‬
‫)‪(0‬‬ ‫)‪(0) (0‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪−‬‬
‫)‪I (0‬‬ ‫)‪V(0‬‬

‫= ) ‪Iˆ( z‬‬
‫‪1‬‬
‫ˆ‬
‫‪Z0‬‬
‫‪+‬‬
‫)‪⋅ V(0‬‬ ‫(‬
‫) ‪⋅ e − (α + j β ) z 1 − Γˆ ( z‬‬ ‫)‬ ‫)‪Vˆ( z ) = V(0‬‬
‫‪+‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫מתח וזרם כפונקציה של המיקום‪⋅ e − (α + j β ) z 1 + Γˆ ( z ) :‬‬

‫במצב מתמיד לאחר שמחשבים עכבת מבוא‪ ,‬ניתן לשרטט מעגל תמורה של עכבות ולהשתמש בכל חוקי החשמל כגון טבנין וקירקהוף‪.‬‬

‫) ‪P( z‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫{‬ ‫}‬
‫) ‪ S( z‬הספק ממשי ממוצע‪Re Vˆ( z ) ⋅ Iˆ(*z ) :‬‬
‫*ˆ ˆ ‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫הספק ממוצע כולל כפונקציה של מיקום‪V( z ) ⋅ I ( z ) :‬‬

‫‪+‬‬ ‫‪) V = V ⋅ e‬גל מורכב משני גלים המתקדמים בשני כוונים( וגם ‪ˆ V‬‬
‫‪ V(0) = Γ‬ונרשום‪:‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪− jβ ⋅z‬‬ ‫‪−‬‬
‫)‪+ V(0‬‬ ‫נזכור שמתקיים ‪⋅ e j β ⋅ z :‬‬
‫)‪(0) (0‬‬ ‫)‪( z‬‬ ‫)‪(0‬‬

‫‪+‬‬
‫‪ V( z ) = V(0) ⋅ e‬מכאן גודל המתח ישאר קבוע ושווה ל )‪ V(0‬לכל אורך‬
‫‪+‬‬ ‫‪− jβ ⋅z‬‬ ‫מקרה שהקו מתואם‪ Z = Z :‬קבוע ההחזרה מהעומס יהיה ‪ˆ = 0‬‬
‫‪ Γ‬לכן‬ ‫•‬
‫)‪(0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪R‬‬

‫הקו )מתח סינוסואידלי אחיד( כאן לא יתקיים גל עומד )גל עומד נוצר בגלל החזרים(‪.‬‬

‫‪+‬‬
‫)‪V( z ) = V(0‬‬ ‫)‪⋅ e − j β ⋅ z − V(0‬‬
‫‪+‬‬
‫)‪⋅ e j β ⋅ z = 2 jV(0‬‬
‫‪+‬‬
‫)‪ V(0‬נקבל ) ‪sin( β z‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪−‬‬
‫)‪= −V(0‬‬ ‫מקרה בו העומס מקוצר‪ :‬יש החזרה מלאה לכן‪ˆ = −1 :‬‬
‫‪ Γ‬מתקיים‪:‬‬ ‫•‬
‫)‪(0‬‬

‫‪λ‬‬ ‫‪2π‬‬
‫חצי אורך גל )ערך מוחלט של‬ ‫לכן מתח על קו תמסורת חוזר על עצמו כל‬ ‫=‪β‬‬ ‫במקרה זה גודל המתח יהיה ) ‪ V( z ) = 2 V(0) ⋅ sin( β z‬נזכור ש‬
‫‪+‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪λ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫למציאת אורך המחזור נעלה בחזקת ‪ -1‬נקבל‬ ‫לכן תדר ערך מוחלט של סינוס הוא‪:‬‬ ‫סינוס הוא אות בעל תדר בסיס כפול מהסינוס עצמו ותדר הסינוס הוא‬
‫‪λ‬‬ ‫‪λ‬‬
‫שתכונות הגל חוזרות על עצמן כל חצי אורך גל(‪ .‬כמובן שגם הזרם והעכבת הכניסה חוזרים על עצמם כל חצי אורך גל‪.‬‬

‫‪− jβ ⋅z‬‬
‫‪ V( z ) = V(0) ⋅ e‬שוב מחזוריות של גודל המתח כל חצי אורך‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫)‪+ V(0‬‬ ‫)‪⋅ e j β ⋅ z = 2 jV(0‬‬
‫‪+‬‬
‫)‪ V(0‬נקבל ) ‪cos( β z‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪−‬‬
‫)‪= V(0‬‬ ‫מקרה בו העומס מנותק‪ :‬מתקיים‪:‬‬ ‫•‬
‫גל‪.‬‬

‫מכל זה נסיק שרק עבור קו מתואם לא יתכנו גלים עומדים וזו המטרה – להמנע מגלים עומדים‪.‬‬

‫‪55‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 ‫הערה‪ :‬הקשר ‪ V = Γˆ V‬מתיחס רק לגודל בראשית‪ .‬זאת אומרת עבור ‪ z=0‬אין להסיק ששני הגלים מתקדמים לאותו כוון כאשר ‪ˆ = 1‬‬
‫‪ !! Γ‬לא לשכוח‬
‫‪+‬‬ ‫‪−‬‬
‫)‪(0‬‬ ‫)‪(0‬‬ ‫)‪(0) (0‬‬
‫שהכוון נקבע לפי האקספוננט‪.‬‬
‫‪4π‬‬
‫‪j‬‬ ‫‪⋅z‬‬
‫‪+‬‬
‫)‪V( z ) = V(0‬‬ ‫‪⋅ 1 + Γˆ (0) e‬‬ ‫‪λ‬‬ ‫כעת נתייחס למקרה כללי בוא העומס לא מתואם ולא קצר או נתק‪ .‬במקרה זה מתקיים‪:‬‬

‫גל עומד‪ :‬גל עומד הוא גל שאינו מתקדם )הגל משתנה בזמן והשדות משתנים במרחב‪ ,‬אך מופע הגל נשאר קבוע(‪ .‬גלים עומדים נוצרים מהחזרות‪ .‬זה מחזוריות של פגיעה‬
‫‪(2n − 1)λ‬‬
‫= ‪ l‬כאשר ‪ n‬הוא מספר שלם‪.‬‬ ‫והחזרה‪ .‬ראינו שתופעה זו יכולה לקרות במקרה של עומס מקוצר‪ .‬עבור עומס קצר התנאי להווצרות גל עומד הוא‪:‬‬
‫‪4‬‬

‫‪Vˆ( z ) max‬‬ ‫‪Iˆ( z ) max‬‬ ‫) ‪1 + Γˆ ( z‬‬ ‫)‪1 + Γˆ (0‬‬

‫‪SWR‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪Vˆ( z ) min‬‬ ‫‪Iˆ( z ) min‬‬ ‫) ‪1 − Γˆ ( z‬‬ ‫יחס גלים עומדים – ‪ :SWR‬זהו מדד המתאר עד כמה הקו מתואם‪ .‬הגדרה‪1 − Γˆ (0) :‬‬
‫∞ < ‪1 ≤ SWR‬‬
‫עבור קו מתואם מתקיים ‪ SWR = 1‬ה ‪ SWR‬תלוי בעומס ובעכבת הקו‪.‬‬

‫בקו ללא הפסדים מקדם ההחזרה מחזורי כל חצי אורך גל‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בקו עם הפסדים מקדם ההחזרה מחזורי רק מבחינת הזווית )הוא מספר מרוכב( אך לא בגודל‬ ‫‪-‬‬
‫מתוך המשוואה ל ‪ SWR‬ניתן למצוא רק את גודל מקדם ההחזרה‬ ‫‪-‬‬
‫שינוי בעומס גורר שינוי ב ‪ SWR‬וגם שינוי במקדם ההחזרה‬ ‫‪-‬‬
‫‪SWR + 1‬‬
‫= )‪Γˆ (0‬‬ ‫מתקיים‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪SWR − 1‬‬
‫תאום אימפדנסים )עכבות(‪:‬‬

‫בסעיפים הקודמים ראינו את חשיבות תיאום העקבות בקו‪ .‬כעת נראה כיצד הדבר נעשה במקרה של קו נתון ואין באפשרותנו לשנות את תכונותיו ולא את העומס המחובר‪.‬‬
‫‪λ‬‬
‫‪.‬‬ ‫נתמקד בשיטת תיאום הנקראת רבע גל‬
‫‪4‬‬
‫המטרה בתיאום היא לגרום לקו לראות עומס בעל עכבה הזהה לעכבה האופינית שלו‪ .‬עושים זאת עי הכנסת קטע קו באורך רבע גל בין הקו המקורי לעומס‪ .‬לקט קו זה‬
‫יש עכבה אופינית מסויימת שאותה צריך לחשב‪ .‬השיטה עובדת רק כאשר העומס בעל עכבה ממשית טהורה‪ .‬אך ניתן לממש שיטה זו גם אם העומס לא ממשי עי הכנסת‬
‫קבל או סליל בטור שיבטל את החלק המדומה של העומס‪.‬‬
‫‪λ‬‬
‫השיטה מבוססת על העקרון שמכפלת שני עכבות בקו הנמצאות במרחק רבע גל הוא מספר קבוע‪ .‬נרשום‪Z ( z ) ⋅ Z ( z ± ) = Z 02 :‬‬
‫‪4‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪2π‬‬
‫) (‪Z R + jZ 0 tan‬‬ ‫(‪Z R + jZ 0 tan‬‬ ‫)‪z‬‬
‫‪λ‬‬
‫ˆ‪ Z‬נציב = ‪ z‬ונשווה ל ‪ Z‬נקבל‪2 = 1 :‬‬ ‫‪λ‬‬
‫⋅ נזכור‬ ‫=‬ ‫‪Z‬‬ ‫⋅‬ ‫נזכר בנוסחא לעכבת כניסה כתלות במרחק‪:‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫) ‪in ( z‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪2π‬‬
‫) (‪Z 0 + jZ R tan‬‬ ‫(‪Z 0 + jZ R tan‬‬ ‫)‪z‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪λ‬‬
‫‪π‬‬
‫במקום‬ ‫שמתקיים‪) tan( ) → ∞ :‬שואף לאינסוף – פלוס או מינוס לא משנה(‪ .‬נחפש ‪ Z 0‬שעבורו קיים גבול לביטוי‪ .‬נקבל שזה מתקיים רק כאשר נציב ‪Z 0 Z R‬‬
‫‪2‬‬
‫‪λ‬‬
‫= ‪ Z q‬כדי שהקו יראה עכבה השווה ל ‪ Z 0‬לכל ‪ Z R‬ממשי נתון‪ .‬ואם העומס כולל רכיב‬ ‫עם עכבה אופינית של ‪Z 0 Z R‬‬ ‫‪ . Z 0‬לכן‪ :‬עלינו להוסיף קטע קו באורך‬
‫‪4‬‬
‫מדומה‪ ,‬נאפס אתו עי הוספת רכיב ריאקטיבי קבל או סליל‪.‬‬

‫‪Zq‬‬

‫‪Zˆin ( λ / 4) = Z 0‬‬

‫‪λ‬‬
‫= ‪ Z q‬זה ייתן עכבת כניסה שווה ל ‪ Z 0‬לכל עומס ממשי )או מרוכב‬ ‫ועכבה האופינית של ‪ Z q‬תהיה‪Z 0 Z R :‬‬ ‫התנאים לתיאום רבע גל‪ :‬אורך קטע ‪ Z q‬יהיה‬
‫‪4‬‬
‫אם מבטלים את החלק המדומה עי קבל או סליל כמתואר בציור(‬

‫‪56‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬

 :‫ ריכוז נוסחאות‬:‫חלק ה‬

∂Φ ∂Φ ∂Φ ∂ ∂ ∂
∇Φ( x, y , z ,t ) = ∇Φ = xˆ + yˆ + zˆ :‫∇ גרדיאנט‬ x+ y + z :NABLA ‫אופרטור וקטורי‬
∂x ∂y ∂z ∂x ∂y ∂z

∇⋅F =
∂Fx ∂Fy ∂Fz
+ + :‫דיברגנט‬
∇ ( ΦΨ ) = ∇Φ Ψ + Φ ∇Ψ ( ) ( ) :‫תכונות הגרדיאנט‬
∂x ∂y ∂z Φ, Ψ ⇐ ‫פונקציות סקלריות‬
( )
∇ ⋅ Φ ⋅ F = F ⋅ (∇ ⋅ Φ ) + Φ ⋅ ∇ ⋅ F ( )
:‫תכונות הדיברגנט‬
∇ ⋅ ( Φ ⋅∇Φ ) = ∇Φ
2
+ Φ ⋅∇ 2Φ

xˆ yˆ zˆ
∂ ∂ ∂ ⎛ ∂Fz ∂Fy ⎞ ⎛ ∂Fx ∂Fz ⎞ ⎛ ∂Fy ∂Fx ⎞
∇× F = =⎜ − ⎟ xˆ + ⎜ − ⎟ yˆ + ⎜ ∂x − ∂y ⎟ zˆ :‫רוטור‬
∂x ∂y ∂z ⎝ ∂y ∂z ⎠ ⎝ ∂z ∂x ⎠ ⎝ ⎠
Fx Fy Fz
( )
∇ × ∇Φ = 0

∇i( ∇ × F ) = 0
:‫תכונות הרוטור‬
∇ × ( ΦF ) = Φ ( ∇ × F ) + ( ∇Φ ) × F

∇i( A × B ) = Bi( ∇ × A) − Ai( ∇ × B )

∂ 2Φ ∂ 2Φ ∂ 2Φ
∇ 2 Φ ( x, y , z , t ) = ∇ 2 Φ = + + :‫לפלסיאן על שדה סקלרי‬
∂x 2 ∂y 2 ∂z 2
∂ 2 Fx ∂ 2 Fx ∂ 2 Fx ∂ 2 Fy ∂ 2 Fy ∂ 2 Fy ∂ 2 Fz ∂ 2 Fz ∂ 2 Fz
∇2 F = ( + + ) ˆ
x + ( + + ) ˆ
y + ( + 2 + 2 ) zˆ :‫לפלסיאן על שדה וקטורי‬
∂x 2 ∂y 2 ∂z 2 ∂x 2 ∂y 2 ∂z 2 ∂x 2 ∂y ∂z
⎛ ⎞
∇ × (∇ × F ) = ∇ ⎜ ∇i F ⎟ − ∇ 2 F :‫תכונות הלפלסיאן‬
rot of rot ⎝ div ⎠ Laplacian
grad
jφ( x , y , z )
F( x , y , z ,t ) = F0 ( x, y, z ) ⋅ cos[ wt + φ( x , y , z ) ] ⇔ F( x , y , z ) = F0 ( x, y, z ) ⋅ e
:‫הצגה פאזורית‬
{
F( x , y , z ,t ) = Re F( x , y , z ,φ ) e jwt }
:‫משוואות מקסוול בצורה דיפרנציאלית‬
∂ ∂
∇ × E = − μ H = − B ⇔ ∇ × E = − μ jwH .1
∂t ∂t
∂ ∂
∇ × H = σ E + ε E = J + D ⇔ ∇ × H = (σ + jwε ) E .2
∂t ∂t
∇i(ε E ) = ∇i D = ρ v .3
∇ i ( μ H ) = ∇ i B = 0 .4

:‫משוואות מקסוול בצורה אינטגראלית‬

∂
∫ E idl
c
=−
∂t ∫∫
S
μ H ids .1

∂
∫ H idl = ∫∫ J ids + ∂t ∫∫ ε E ids
c S S
.2

∫∫ ε E ⋅ ds = ∫∫∫ ρ dv .3
S V

. ∫∫ μ H ⋅ ds = 0 .4
S

57 By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved

 ‫תנאי שפה‪:‬‬
‫‪C‬‬
‫אם אין מטען אז נשווה ל ‪) 0‬זהו וקטור ‪(D‬‬ ‫‪ 1‬שדה חשמלי רכיב ניצב‪ ρ s . n1 i(ε 2 E2 − ε1 E1 ) = ρ s :‬הוא צפיפות מטען משטחית ביחידות‬
‫‪m2‬‬
‫‪ 2‬שדה חשמלי רכיב משיק‪ . n1 × ( E2 − E1 ) = 0 :‬תמיד קיימת רציפות ברכיב המשיקי של השדה החשמלי ‪! E‬‬

‫‪ .3‬שדה מגנטי רכיב ניצב‪ n1 i( μ 2 H 2 − μ1 H1 ) = 0 :‬תמיד יש רציפות ברכיב הניצב של וקטור ‪! B‬‬

‫‪A‬‬
‫והוא וקטור‪ .‬אם אין זרמי משטח יש רציפות ב ‪H‬‬ ‫‪ .4‬שדה מגנטי רכיב משיקי‪ J s . n1 × ( H 2 − H1 ) = J s :‬הוא צפיפות זרם משטחית ביחידות‬
‫‪m‬‬
‫) ‪−∇φ( x , y , z‬‬ ‫‪φ‬‬
‫‪K EM‬‬ ‫{‪= Im‬‬ ‫כוון הגל‪ :‬אם נתון גל בצורה פאזורית‪ E y = E0 e ( x , y ,z ) ⋅ y :‬כוון התפשטות הגל יהיה‪} :‬‬
‫) ‪∇φ( x , y , z‬‬
‫‪ε = ε 0ε r‬‬ ‫או‪:‬‬ ‫‪ε = ε ′ − jε ′′ = ε 0ε r − jε ′′‬‬ ‫המקדם הדיאלקטרי‪:‬‬ ‫‪μ = μ0 μr‬‬ ‫מקדם החלחלות‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫= ‪ε0‬‬ ‫קבועים‪ μ0 = 4π ⋅10−7 [ H / m ] :‬ו ]‪⋅10−9 = 8.85 ⋅10−12 [ F / m‬‬
‫‪36π‬‬

‫עבור גל ‪ TEM‬מתקיים‪ E i H = 0 K EM = E × H :‬כמו כן‪H z = Ez = 0 :‬‬

‫‪w‬‬
‫‪α β = w εμ‬‬ ‫‪β‬‬ ‫מקדם ההתפשטות המוכלל‪ γ = α + j β = −εμ w + jσμ w :‬מקדם התפשטות‬
‫‪2‬‬
‫הוא מקדם ההנחתה‬ ‫או‬
‫‪vp‬‬
‫‪vp‬‬ ‫‪λ‬‬ ‫‪2π‬‬ ‫‪2π‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪ v p‬קשר חשוב‪= f :‬‬ ‫קשרים‪:‬‬ ‫=‪λ‬‬ ‫= ‪ T‬אורך הגל‪:‬‬ ‫= ‪ v p‬זמן מחזור‪:‬‬ ‫מהירות הפאזה‪:‬‬
‫‪λ‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪β‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪εμ‬‬

‫⎜⎛ ‪με ′‬‬ ‫⎞‬

‫‪2‬‬
‫⎞ ‪⎛ σ + wε ′′‬‬
‫‪α = Re{γ } = w‬‬ ‫⎜ ‪1+‬‬ ‫⎟⎟‪⎟ − 1‬‬
‫⎜ ‪2‬‬ ‫⎝‬ ‫‪w‬‬‫‪ε‬‬ ‫‪′‬‬ ‫⎠‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫מקדמי ההתפשטות וההנחתה כתלות בתדר‪:‬‬
‫⎜⎛ ‪με ′‬‬ ‫⎞‬
‫‪2‬‬
‫⎞ ‪⎛ σ + wε ′′‬‬ ‫⎟‬
‫‪β = Im{γ } = w‬‬ ‫⎜ ‪1+‬‬ ‫⎟‬ ‫‪+‬‬ ‫‪1‬‬
‫⎜ ‪2‬‬ ‫⎝‬ ‫⎠ ‪wε ′‬‬ ‫⎟‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫‪⎧ Ex‬‬ ‫‪jwμ‬‬ ‫⎫‬

‫⎪‬ ‫=‬ ‫⎪ ‪, z>0‬‬
‫‪⎪ Hy‬‬ ‫)‪σ + jw(ε ′ − jε ′′‬‬ ‫⎪‬ ‫‪Ex‬‬ ‫‪jwμ‬‬
‫⎨=‪η‬‬ ‫‪ η‬או עבור גל מישורי‪⎬ :‬‬ ‫=‬ ‫אמפדנס הגל‪:‬‬
‫‪⎪ − Ex = −‬‬ ‫‪jwμ‬‬ ‫⎪‬ ‫‪Hy‬‬ ‫)‪σ + jw(ε ′ − jε ′′‬‬
‫‪⎪ H‬‬ ‫⎪‪, z < 0‬‬
‫⎩‬ ‫‪y‬‬ ‫‪σ‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪jw‬‬ ‫(‬‫‪ε‬‬ ‫‪′‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪j‬‬‫‪ε‬‬ ‫‪′′‬‬‫)‬ ‫⎭‬
‫‪1 ∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬
‫משוואות הלמהולץ‪∇ 2 E − 2 2 E = 0, ∇ 2 H − 2 2 H = 0 :‬‬
‫‪v p ∂t‬‬ ‫‪v p ∂t‬‬

‫‪∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬ ‫‪z − z0‬‬ ‫‪z − z0‬‬

‫‪E‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪Ex = 0, ⇔ Ex = f1 (t −‬‬ ‫‪) + f 2 (t +‬‬ ‫)‬
‫‪∂z‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪v p ∂t‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪vp‬‬ ‫‪vp‬‬
‫‪∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪z − z0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪z − z0‬‬
‫‪H y − 2 2 H y = 0, ⇔ H y = ⋅ f1 (t −‬‬ ‫‪) − ⋅ f 2 (t +‬‬ ‫)‬
‫‪∂z‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪v p ∂t‬‬ ‫‪η‬‬ ‫‪vp‬‬ ‫‪η‬‬ ‫‪vp‬‬
‫‪−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−‬‬ ‫משוואות גל מישורי‪:‬‬
‫‪∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬ ‫‪z − z0‬‬ ‫‪z − z0‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪E y = 0, ⇔ E y = g1 (t −‬‬ ‫‪) + g 2 (t +‬‬ ‫)‬
‫‪∂z‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪v p ∂t‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪vp‬‬ ‫‪vp‬‬
‫‪∂2‬‬ ‫‪1 ∂2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪z − z0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪z − z0‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪H x = 0, ⇔ H x = − ⋅ g1 (t −‬‬ ‫‪) + ⋅ g 2 (t +‬‬ ‫)‬
‫‪∂z‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪v p ∂t‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪η‬‬ ‫‪vp‬‬ ‫‪η‬‬ ‫‪vp‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬
 : z0 ‫תבנית פתרון למישור זרם העובר ב‬

⎧ z − z0 ⎫ ⎧ z − z0 ⎫
⎪ J sx (t + ) ⋅ x , z < z 0 ⎪ ⎪ J sy (t + ) ⋅ y , z < z0 ⎪
η ⎪ vp ⎪ η⎪ vp ⎪
Ex = − ⋅ ⎨ ⎬ Ey = − ⎨ ⎬
2 ⎪ z − z0 ⎪ 2⎪ z − z0
J (t − ) ⋅ x , z > z0 J (t − ) ⋅ y , z > z0 ⎪
⎪⎩ sx vp ⎪⎭ ⎪⎩ sy vp ⎪⎭

⎧ z − z0 ⎫ ⎧ z − z0 ⎫
⎪− J sy (t + v ) ⋅ x , z < z0 ⎪ ⎪ J sx (t + v ) ⋅ y, z < z0 ⎪
1 ⎪ p ⎪ 1 ⎪ p ⎪
Hx = ⋅⎨ ⎬ Hy = ⋅⎨ ⎬
2 ⎪ z − z0 ⎪ 2 ⎪ z − z0
J (t − ) ⋅ x , z > z0 − J (t − ) ⋅ y , z > z0 ⎪
⎪⎩ sy vp ⎪⎭ ⎪⎩ sx vp ⎭⎪

∂ ⎛ ε E2 μH 2 ⎞
( )
∫ Pids = − ∫ J i E idv − ∂t V∫ ⎝ 2
⎜ + ⎟dv :‫ משפט פויינטינג‬P = E × H :‫וקטור פוינטינג‬
2 ⎠
S V
:‫קיטוב ניצב‬

:‫קיטוב מקביל‬

59 By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved

 η2 cos(φ2 ) − η1 cos(φ1 ) η cos(φ1 ) − η1 cos(φ2 )
Γ|| = Γ⊥ = 2
η2 cos(φ1 ) + η1 cos(φ2 ) η2 cos(φ1 ) + η1 cos(φ2 )
:‫בגיעה בזווית – קבוע החזרה והעברה‬
2η2 cos(φ1 ) 2η 2 cos(φ1 )
τ || = τ⊥ =
η2 cos(φ2 ) + η1 cos(φ1 ) η2 cos(φ1 ) + η1 cos(φ2 )

sin(φ1 ) n2 v p1 λ1 β 2 ε μ
= = = = = r 2 r 2 :‫חוק סנל‬
sin(φ2 ) n1 v p 2 λ2 β1 ε r1μ r 1

⎛ n22 ⎞ n ε μ
φB = sin −1 ⎜ ⎟ :‫ זווית ברוסטר – אין החזרה‬sin(φc ) ≤ 2 ⇒ φc ≤ sin −1 ( 2 2 ) :‫זווית קריטית – החזרה מלאה‬
⎜ n12 + n22 ⎟ n1 ε1μ1
⎝ ⎠
η cos( β 2 d ) + jη2 sin( β 2 d )
ηin = η2 3 :‫תווך רב שכבתי – איפדנס גל בכניסה‬
η2 cos( β 2 d ) + jη3 sin( β 2 d )
η −η n − n
Γ= 2 1 = 1 2
η2 + η1 n2 + n1
:‫פגיעה ניצבת – קבועי החזרה והעברה‬
2η2 2n1
τ= =
η2 + η1 n2 + n1
c vp dw 1
vg = :‫ עבור פלאסמה‬vg = :‫ בתווך דיספרסיבי‬vg = :‫מהירות החבורה‬
wp 2 w dv p dβ dβ
1− 1−
w2 v p dw dw
:‫קווי תמסורת‬

d a a d
V ( z, t ) = ∫
x =0
E ( z, t ) ⋅ ∫
y =0
H ( z, t )dxdy :‫ הספק‬I ( z , t ) = ∫
y =0
H ( z , t ) ⋅ dy :‫ זרם‬V ( z, t ) = ∫ E ( z, t ) ⋅ dx :‫מתח‬
x =0

⎡1 ⎤
conductor 2
E T ( x, y, z, t ) ≡ eT ( x, y ) ⋅V ( z, t ) ⎢ ⋅ V ⎥
⎣m ⎦
L −μ ⋅ ∫ zˆ × hT ( x, y ) dl [ H / m ] :‫השראות מנורמלת‬ :‫שדות מנורמלים‬
⎡1 ⎤
conductor 1
H T ( x, y, z , t ) ≡ hT ( x, y ) ⋅ I ( z , t ) ⎢ ⋅ A⎥
⎣m ⎦
C ε ⋅ ∫ zˆ × eT ( x, y ) dl [ F / m] :‫ קיבול מנורמל‬G σ ⋅ ∫ zˆ × eT ( x, y ) dl [ mho / m ] :‫מוליכות מנורמלת‬
∂V( z ,t ) ∂I ( z ,t ) ∂I ( z ,t ) ∂V( z ,t )
(‫ מוליכות החומר הדיאלקטרי‬-G ‫ התנגדות המתכות ו‬-R) = − RI ( z ,t ) − L ⋅ ; = −G ⋅V( z ,t ) − C ⋅ :‫מקסוול בקווי תמסורת‬
∂z ∂t ∂z ∂t

ε ⋅a μ d d
C= [ F / m] Z0 = ⋅ =η
d ε a a
1 μ ⋅d
L = μ ⋅ε ⋅ = [ H / m]
C a
σ ⋅a σ
G= = C [1/(Ω ⋅ m)]
d ε :‫קו תמסורת מקבילי‬
E 1
eT = T = ⋅ xˆ [1/ m]
V d
H H y yˆ 1
hT = T = = yˆ [1/ m]
I I a
V I
Ex = , H y =
d a

60 By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved

 ‫‪V = V + +V −‬‬
‫) ‪V ( z, t‬‬ ‫‪Vˆ +‬‬ ‫‪Vˆ −‬‬ ‫‪R + jω ⋅ L‬‬
‫‪+‬‬
‫‪V −V‬‬ ‫‪−‬‬ ‫מתח וזרם בקו )מצב מעבר(‪:‬‬ ‫‪ Zˆ 0‬או ‪= z0‬‬ ‫= ‪=− −‬‬ ‫עכבה אופיניית‪:‬‬
‫= ‪I = I+ + I−‬‬ ‫) ‪I ( z, t‬‬ ‫‪ˆI +‬‬ ‫‪ˆI‬‬ ‫‪G + jω ⋅ C‬‬
‫‪z0‬‬
‫‪z − l0‬‬ ‫‪z − l0‬‬
‫‪V ( z, t ) = V + (t −‬‬ ‫‪) + V − (t +‬‬ ‫)‬
‫‪V±‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪vp‬‬ ‫‪vp‬‬
‫‪I± = ±‬‬ ‫= ‪ T‬חוק אוהם‪:‬‬ ‫מקור מתח מוקם ב ‪ l0‬זמן התפשטות בקו תמסורת‪:‬‬ ‫מתח וזרם‪:‬‬
‫‪z0‬‬ ‫‪Vp‬‬ ‫⎛‪1‬‬ ‫‪z − l0‬‬ ‫⎞ ‪z − l0‬‬
‫‪I ( z , t ) = ⎜ V + (t −‬‬ ‫‪) − V − (t +‬‬ ‫⎟)‬
‫⎝⎜ ‪z0‬‬ ‫‪vp‬‬ ‫⎠⎟ ‪v p‬‬
‫‪2 z2‬‬
‫= ‪τ 12‬‬ ‫‪= 1 + Γ12‬‬
‫‪2 z2‬‬ ‫‪z1 + z2‬‬
‫= ‪τ 12‬‬ ‫‪z2 − z1‬‬
‫‪z1 + z2‬‬ ‫= ‪Γ12‬‬ ‫‪= −Γ 21‬‬
‫‪z1 + z2‬‬
‫‪Γ12 = τ 12 − 1‬‬ ‫קשרים‪:‬‬ ‫קבועי העברה והחזרה‪:‬‬
‫‪2 z1‬‬
‫‪Γ 21 = −Γ12 = 1 − τ 12‬‬ ‫= ‪τ 21‬‬ ‫‪= 1 + Γ 21‬‬
‫‪z1 + z2‬‬
‫‪τ 21 = 1 + Γ 21 = 2 − τ 12‬‬ ‫‪z1 − z2‬‬
‫= ‪Γ 21‬‬ ‫‪= −Γ12‬‬
‫‪z1 + z2‬‬
‫‪RL − Z 0‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪V +‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪V +‬‬
‫= ‪ Γ L‬הוא קבוע החזרה העומס לקו‬ ‫קשרי מעבר‪ V = Γ LV :‬וגם‪ I = −Γ L I :‬כאשר‬
‫‪V‬‬

‫‪RL + Z 0‬‬
‫קווי תמסורת במצב מתמיד‪:‬‬

‫)‪⎧V( z ) = V(0‬‬ ‫‪+‬‬

‫)‪⋅ e − j β ⋅ z + V(0‬‬‫‪−‬‬
‫‪⋅ e jβ ⋅z‬‬
‫⎪‬ ‫} ‪V ( z , t ) = Re{V ( z )e jwt‬‬
‫⎨‬ ‫‪1‬‬ ‫מתח וזרם‪:‬‬ ‫הצגה פאזורית‪:‬‬
‫‪+‬‬
‫‪⎪ I ( z ) = I (0) ⋅ e‬‬
‫‪− jβ ⋅z‬‬ ‫‪−‬‬
‫)‪+ I (0‬‬ ‫= ‪⋅ e jβ ⋅z‬‬
‫‪Z0‬‬
‫(‬ ‫‪+‬‬
‫)‪V(0‬‬ ‫)‪⋅ e − j β ⋅ z − V(0‬‬
‫‪−‬‬
‫‪⋅ e jβ ⋅z‬‬‫)‬ ‫} ‪I ( z , t ) = Re{I ( z )e jwt‬‬
‫⎩‬
‫‪ω‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪Vˆ +‬‬ ‫‪Vˆ −‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪vp‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪ Z 0‬מהירות התפשטות בקו‪:‬‬ ‫= ‪=− −‬‬ ‫עכבה אופיינית ללא הפסדים‪:‬‬
‫‪β‬‬ ‫‪μ ⋅ε‬‬ ‫‪L ⋅C‬‬ ‫ˆ‬
‫‪I‬‬ ‫‪+‬‬ ‫ˆ‬
‫‪I‬‬ ‫‪C‬‬

‫) ‪Vˆ(−z‬‬ ‫ˆ‬ ‫ˆ‬

‫ˆ‬
‫‪) Γ‬עומס ממוקם ב ‪ z=0‬מקור ב ‪(z =-d‬‬ ‫=‬ ‫קבוע ההחזרה מהעומס לקו‪ Γˆ = Z R − Z 0 :‬או ‪ˆ e 2 j β ⋅ z ⋅ e 2α ⋅ z‬‬
‫‪Γ‬‬
‫) ‪Vˆ(+z‬‬ ‫‪Zˆ R + Zˆ 0‬‬
‫)‪(z‬‬ ‫)‪(0‬‬ ‫)‪(0‬‬
‫הפסדים‬

‫‪2π‬‬
‫(‪Z R + jZ 0 tan‬‬ ‫)‪z‬‬ ‫) ‪Vˆ( z ) ˆ ⎛ 1 + Γˆ ( z‬‬ ‫⎞‬ ‫‪Zˆin ( z ) − Zˆ 0‬‬
‫⋅ ‪Zˆin ( z ) = Z 0‬‬ ‫‪λ‬‬ ‫= ) ‪ Zˆ in ( z‬ביטוי כללי‪:‬‬ ‫⎜ ‪= Z0‬‬ ‫= ) ‪ Γˆ ( z‬עכבת כניסה‪⎟ :‬‬ ‫מקדם החזרה כללי‪:‬‬
‫‪2π‬‬ ‫) ‪Iˆ( z‬‬ ‫) ‪⎜ 1 − Γˆ ( z‬‬ ‫⎟‬ ‫‪Z‬‬‫ˆ‬ ‫‪+‬‬ ‫ˆ‬
‫‪Z‬‬
‫(‪Z 0 + jZ R tan‬‬ ‫)‪z‬‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫‪in‬‬ ‫(‬ ‫‪z‬‬ ‫)‬ ‫‪0‬‬
‫‪λ‬‬
‫= ) ‪Iˆ( z‬‬
‫‪1‬‬
‫ˆ‬
‫‪Z0‬‬
‫‪+‬‬
‫)‪⋅V(0‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫)‪⋅ e − (α + j β ) z 1 − Γˆ ( z ) Vˆ( z ) = V(0‬‬
‫‪+‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫)‪ I (0‬מתח וזרם‪⋅ e − (α + j β ) z 1 + Γˆ ( z ) :‬‬ ‫‪+‬‬
‫)‪= −Γˆ (0) I (0‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪ V(0) = Γ‬וגם‪:‬‬ ‫קשרים‪ˆ V − :‬‬
‫)‪(0) (0‬‬

‫) ‪P( z‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫{‬ ‫}‬
‫) ‪ S( z‬הספק ממשי ממוצע‪Re Vˆ( z ) ⋅ Iˆ(*z ) :‬‬
‫*ˆ ˆ ‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫הספק כולל ממוצע‪V( z ) ⋅ I ( z ) :‬‬

‫‪Vˆ( z ) max‬‬ ‫)‪Iˆ( z ) max 1 + Γˆ ( z ) 1 + Γˆ (0‬‬

‫‪λ‬‬ ‫‪SWR‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬
‫תאום רבע גל‪ Z q = Z 0 Z R :‬כאשר ממוקם בין קו לעומס והוא באורך‪:‬‬ ‫‪V‬‬‫ˆ‬ ‫‪I‬‬‫ˆ‬ ‫יחס גלים עומדים‪1 − Γˆ ( z ) 1 − Γˆ (0) :‬‬
‫‪4‬‬ ‫(‬ ‫‪z‬‬ ‫)‬ ‫‪min‬‬ ‫(‬ ‫‪z‬‬ ‫)‬ ‫‪min‬‬

‫∞ < ‪1 ≤ SWR‬‬
‫תנאי העברת הספק מקסימלי לעומס‪Z R = Z 0* :‬‬

‫‪ρv‬‬
‫‪∇ 2Φ = −‬‬ ‫משוואת לפלאס‪ ∇ Φ = 0 :‬משוואת ואסון‪:‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ε‬‬
‫כל הזכויות שמורות לאלי‪-‬גד ברבי ‪ .2007‬תגובות\הערות ניתן לשלוח ל ‪eb1000@netvision.net.il‬‬
‫‪0‬‬

‫בהצלחה לכולם‬

‫‪61‬‬ ‫‪By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved‬‬