‫הטכניון – מ‪ .‬ט‪ .‬ל‪.

‬‬ ‫אנטנות וקרינה‬
‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫תרגיל כיתה מספר ‪7‬‬

‫אנטנות בשידור וקליטה‬

‫מושגים עיקריים‬
‫הספק נקרן ליח' זוית מרחבית‬ ‫‪U  , ‬‬
‫‪G  ,  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ .1‬הגבר האנטנה‬
‫הספק כניסה ‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪Pin / 4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪U  , ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  e D  , ‬‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ Prad  / 4‬‬
‫‪ e‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -  e‬נצילות באנטנה‬

‫‪Radiation Intensity - U  , ‬‬

‫‪ - D  , ‬כיווניות האנטנה בזוית ‪ , ‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ - Pin ‬הספק כניסה לאנטנה‪.‬‬ ‫‪Prad‬‬
‫‪e‬‬

‫‪G0  e  D0‬‬ ‫הגבר מקסימלי‪:‬‬

‫‪ .2‬מפתח אפקטיבי (שטח חתך אפקטיבי)‬

‫] ‪ [W‬הספק מועבר לגלאי העומס‬
‫‪Ae  ,  ‬‬ ‫‪m2 ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪  W ‬צפיפות ההספק של הגל הפוגע‬
‫‪ m 2 ‬‬

‫בהעדר הפסדים ובתאום מלא‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪Ae  ,  ‬‬ ‫‪D  ,  ‬‬ ‫‪G  , ‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫עם הפסדים ובאי‪-‬תאום‬

‫‪‬‬
‫‪Ae  ,   e 1  ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪D  ,   p   p G  ,  1  ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬

‫‪1‬‬
 ‫הטכניון – מ‪ .‬ט‪ .‬ל‪.‬‬ ‫אנטנות וקרינה‬
‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫כאשר‬
‫‪ -  e‬נצילות הקרינה של האנטנה הקולטת‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ - ‬מקדם ההחזרה להספק בממשק אנטנה – קו תמסורת שמזין עומס‪.‬‬

‫‪ -‬אורך הגל‬ ‫‪‬‬

‫‪ - D  , ‬כיווניות של האנטנה הקולטת‪ ,‬לשידור בכיוון ‪.  , ‬‬

‫‪ -  p‬מקדם אי‪-‬תאום קיטוב‪.‬‬

‫‪ - G  , ‬הגבר האנטנה בכיוון ‪.  , ‬‬

‫‪ .3‬משוואת פרייס (‪)Friis Transmission Equation‬‬

‫מתארת את היחס בין ההספק הנקלט בגלאי להספק המקור של המשדר בין שתי אנטנות הנמצאות בשדה‬
‫הרחוק זו של זו‪ .‬ההספקים מתייחסים לנקודות ההזנה‪/‬הערור של האנטנות‪.‬‬
‫‪ pr , Gr , Dr , er ,  r‬‬ ‫אנטנה קולטת‬

‫‪ p , Gt , Dt ,  et ,  t‬‬ ‫אנטנה משדרת‬

‫‪t‬‬

‫‪R‬‬ ‫מרחק בין האנטנות‬

‫‪‬‬ ‫‪ 1   ‬‬ ‫‪  ‬‬

‫‪2‬‬
‫‪Pr‬‬
‫‪  et er 1   t‬‬ ‫‪ Dt  t ,t  Dr  r ,r  pr‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 4 R ‬‬
‫‪r‬‬
‫‪Pt‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 1   ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ Gt  t ,t  Gr  r ,r   pr 1   t‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 4 R ‬‬
‫‪r‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ .4‬שטח חתך מכ"מ (‪)Radar Cross Section‬‬

‫‪inc‬‬
‫‪E‬‬

‫‪r̂1‬‬ ‫‪R1‬‬
‫‪Transmitter‬‬

‫מטרה‬
‫‪Es‬‬
‫‪R2‬‬

‫‪r̂2‬‬
‫‪Receiver‬‬

‫שטח התופס את צפיפות ההספק הפוגע באופן שאם היה משדר אותו איזוטרופית‪ ,‬אזי צפיפות ההספק הנקלטת‬
‫במקלט היתה זהה לצפיפות ההספק הנקלטת במקלט מהמטרה‪.‬‬

‫‪2‬‬
 .‫ ל‬.‫ ט‬.‫הטכניון – מ‬ ‫אנטנות וקרינה‬
‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

   wi 
lim 
R2  4 R 2
  ws
 2 

.‫ צפיפות הספק שפוגעת במטרה מכיוון המשדר‬- wi

.‫ צפיפות הספק שנקלטת במקלט מכיוון המטרה‬- ws

2 2
 w  E sff H sff
  rˆ1, rˆ2   lim  4 R22 s   4 R22  4 R22
R2  2 inc 2
 wi  E inc
ff H ff

.Far-Field ‫ בשדות‬lim ‫כאן הוחלף הגבול‬

R2 

‫ נוסחת טווח המכ"ם‬.5

R
 ,  
‫אנטנת מכ"ם‬

 Pr , Pt ,  r ,  t ,e , D 

Pr
Pt

 e2 1   t
2
 1    D  ,   4 
r
2 2 2
3
1
R4

‫ שטח חתך מכ"ם של המטרה‬-  [m 2 ]

 ws 
  lim  4 R 2 
R
 wi 

3
 ‫הטכניון – מ‪ .‬ט‪ .‬ל‪.‬‬ ‫אנטנות וקרינה‬
‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫דוגמא ‪ :1‬מאזני הספקים‬

‫נתונות שתי אנטנות חסרות הפסדים הנמצאות זו בשדה הרחוק של זו‪ ,‬במרחק ‪ . 100‬מקדם ההחזרה בהדקי‬
‫האנטנה המשדרת הוא ‪ 0.1‬ואילו מקדם ההחזרה בהדקי האנטנה הקולטת הוא ‪ .0.2‬כיווניות האנטנה המשדרת‬
‫‪ 16dB‬וכיווניות האנטנה הקולטת ‪ . 20dB‬האנטנות מתואמות קיטוב ומכוונות לכיווניות מקסימלית ביניהן‪.‬‬

‫הספק המקור שמזין את קו התמסורת שמתחבר לאנטנה המשדרת הוא ‪. 2 W ‬‬

‫מהו ההספק הנקלט בעומס המחובר לאנטנה הקולטת?‬

‫פיתרון‬

‫הספק הכניסה לקו שמזיו את האנטנה המשדרת הוא ‪ . Pin‬ההספק המשודר הוא‬

‫‪‬‬
‫‪Pt  Pin  1   t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪et‬‬

‫החזרים בקו‬ ‫נצילות‬

‫קרינה‬ ‫צפיפות ההספק במרחק ‪R‬‬
‫תלוי כיוון‬

‫‪‬‬
‫‪wR  Pin 1   t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪et‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Dt‬‬
‫‪4 R 2‬‬

‫ההספק הנקלט בעומס שמחובר לאנטנה הקולטת היא‬

‫‪Pr  wR  Ae,r‬‬
‫כאשר‬

‫‪‬‬
‫‪Ae,r  er 1   r‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ Dr  Pr‬‬

‫ולכן‬

‫‪‬‬
‫‪Pr  Pin 1   t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 1    ‬‬
‫‪r‬‬
‫‪2‬‬
‫‪et er Dt‬‬ ‫‪ Dr‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 4 R  2‬‬
‫‪ Pr‬‬

‫וזוהי למעשה משוואת ‪.Friis‬‬

‫בדוגמא שלנו‪:‬‬

‫‪et  1 er  1‬‬ ‫אין הפסדים אוהמיים‬ ‫‪‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1  t  1  0.12  0.99‬‬ ‫‪1   r  1  0.22  0.96 ‬‬
‫‪ pr  1‬‬ ‫‪ ‬תאום קיטוב‬

‫‪4‬‬
 ‫הטכניון – מ‪ .‬ט‪ .‬ל‪.‬‬ ‫אנטנות וקרינה‬
‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫‪Pin  2W ‬‬
‫‪Dt  D0t  16dB  39.81‬‬
‫‪ ‬כיווניות מקסימלית‬
‫‪Dr  D0r  20dB  100‬‬
‫ולכן‬

‫‪ ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪Pr  0.99  0.96  ‬‬ ‫‪  39.81  100  2  4.792mW‬‬
‫‪ 4 100 ‬‬

‫דוגמא ‪ :2‬בעיית מכ"ם‬

‫‪2‬‬
‫אנטנת השידור מהבעיה הקודמת משמשת להארה מהקרקע של מטוס בעל שטח חתך מכ"ם של ] ‪.1[ m‬‬
‫ההארה מתבצעת בתדר ‪ 10GHz‬והמטוס המואר (מטרה) נמצא במרחק של ‪ 10Km‬מהמכ"ם המאיר‪ .‬החזר‬
‫המטרה נקלט על ידי מכ"ם של מטוס אחר‪ ,‬הנמצא באוויר באותה שעה והמרוחק מרחק ‪ 5Km‬מהמטרה‪.‬‬
‫אנטנת המכ"ם של מטוס זה היא אנטנת הקליטה המתוארת בשאלה הקודמת‪.‬‬

‫הנח שהן אנטנת הקרקע והן אנטנת המטוס מכוונות כל הזמן על המטרה‪ .‬הזנח הפסדי אי‪-‬תאום קיטוב וכן‬
‫הזנח הסחת דופלר‪ .‬אם ההספק המינימלי לקליטה במכ"מ המוטס הוא ‪ , 1pW‬מהו ההספק המינימלי הנדרש‬
‫לשידור במכ"ם הקרקעי?‬

‫פתרון‪:‬‬

‫‪R2‬‬ ‫מטרה ) ‪(‬‬

‫מכ"ם מוטס (קליטה)‬
‫‪R1‬‬

‫‪f  10GHz‬‬
‫‪  0.03m‬‬

‫מכ"ם קרקע (משדר)‬

‫‪‬‬
‫‪ w  Pin 1   t‬פוגע במטרה‬
‫(צפיפות הספק)‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪et‬‬
‫‪Dt‬‬ ‫‪W ‬‬
‫‪2  2‬‬
‫‪4 R1  m ‬‬

‫צפיפות הספק המגיעה למכ"ם הקולט לפי הגדרת המושג שח"ם‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪W ‬‬

‫‪w  w‬‬ ‫‪ m 2 ‬‬
‫מגיע‬
‫למקלט‬
‫פוגע‬
‫במטרה‬
‫‪4 R22‬‬
‫ההספק המגיע לעומס במכ"ם הקולט‪:‬‬
‫‪5‬‬
 .‫ ל‬.‫ ט‬.‫הטכניון – מ‬ ‫אנטנות וקרינה‬
‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

Pr  ‫מגיע‬w  Ae,r
‫למקלט‬
‫מאזן ההספקים הוא‬

 1   
2


Pr  Pin  er  et 1   t
2
r
2 D D   
 t r     pr
4  4 R1R2 

.‫ נרשם מפורשות‬Ae,r ‫כאשר‬

.‫זהו מקרה של נוסחת טווח המכ"ם בו האנטנה המשדרת אינה זהה לקולטת‬
‫במקרה שלנו‬
p 1
 et   er  1
Dt  D0t 
 ‫כיווניות מקסימלית‬
Dr  D0 r 

 1   
2
Pr
Pt

 1   t
2
r
2 D0t  D0 r   
4
 
 4 R1R2 
:‫נתון‬

Pr ,min  1  10 12W

 2  1
Pin,min


 Pr ,min  1   t
2
 1    D 4D
r
2 0t 0r   

 4 R
 
1 2 
R


1
  
2
2 39.81  100 
 10 12 

 2

1  1  0.1 1  0.2
4

0.03
3
 4  10  10  5  10  
3
  1.46mW


6
 ‫הטכניון – מ‪ .‬ט‪ .‬ל‪.‬‬ ‫אנטנות וקרינה‬
‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫דוגמא ‪ :3‬חישוב שח"ם בקירוב האופטיקה הפיזיקלית‬

‫גל אלקטרומגנטי מישורי פוגע בגוף מפזר מוליך מושלם כמתואר בציור‪ .‬רדיוסי העקמומיות המקומיים של הגוף‬
‫המפזר גדולים מאוד ביחס לאורך הגל‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫̂‪n‬‬
‫̂‪r‬‬
‫‪o‬‬
‫‪z‬‬
‫) ‪p( r ,  , ‬‬ ‫‪x‬‬

‫'‪r‬‬ ‫גוף מפזר‪ ,‬מוליך‬

‫מושלם‪.‬‬
‫̂‪R‬‬ ‫)' ‪p '(r ', ', ‬‬

‫'‪s‬‬
‫̂‪k‬‬

‫‪Hi‬‬
‫א‪ .‬מצא את הזרם החשמלי המשטחי על פני הגוף באזור המואר ובאזור האפל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את הפוטנציאל הווקטורי המגנטי הנובע מזרם זה‪ ,‬בהנחות הרגילות של אזור רחוק‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את השדה החשמלי הנפזר באזור הרחוק‪.‬‬

‫ד‪ .‬מצא את שטח חתך המכ"ם של גוף זה‪ .‬רמז‪ :‬מומלץ לבטא אותו בעזרת ‪. H i‬‬

‫המונחת במישור ‪ xy‬כשמרכזה בראשית‪.‬‬ ‫‪a  a‬‬ ‫ה‪ .‬מניחים שהגוף המפזר הוא פלטה ריבועית‬
‫מישור הפגיעה הינו המישור ‪ xz‬והשדה המגנטי של הגל הפוגע מקוטב ליניארית במישור הפגיעה כמתואר‬

‫בציור‪ .‬מצא את השדה המגנטי הפוגע המנורמל (ל‪ ) H i -‬במרחב ועל פני הפלטה‪.‬‬

‫) ‪p( r ,  , ‬‬ ‫̂‪R‬‬

‫‪a‬‬
‫‪‬‬ ‫)' ‪p '( x ', y‬‬
‫̂‪n‬‬ ‫‪0‬‬
‫'‪r‬‬
‫̂‪r‬‬ ‫‪y‬‬

‫‪‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪z‬‬
‫‪x‬‬
‫̂‪k‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬ ‫פלטה‪ ,‬מוליך‬

‫‪Hi‬‬ ‫מושלם‪.‬‬

‫מצא את שטח חתך המכ"ם של הפלטה עבור נקודות תצפית הנמצאות במישור הפגיעה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫הטכניון – מ‪ .‬ט‪ .‬ל‪.‬‬ ‫אנטנות וקרינה‬
‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫בונוס‪ :‬חשב עבור איזו זווית ‪ , ‬שטח חתך המכ"ם של הפלטה מקסימלי? תן הסבר‬ ‫ז‪.‬‬
‫לתוצאה שקיבלת‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬

‫נתון כי רדיוסי העקמומיות של הגוף גדולים מאוד ביחס לאורך הגל ולכן נשתמש‬ ‫א‪.‬‬
‫בקרוב באופטיקה הפיסיקלית‪:‬‬

‫‪‬‬
‫‪J s  2 nˆ  H inc‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪on s‬‬
‫באזור המואר‬

‫‪Js  0‬‬ ‫באזור האפל‬

‫כאשר ‪ s‬מוגדר כאזור המואר על משטח המפזר‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪J s  nˆ  H inc  H s‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪Hs‬‬ ‫קרוב המשטח‬
‫על ידי משור לוקלי‬
‫אבל בנקודת הפגיעה‪ ,‬עבור פגיעת גל משור‬ ‫̂‪n‬‬
‫במישור מוליך מושלם מתקיים‬
‫‪H inc‬‬
‫‪nˆ  H‬‬ ‫‪inc‬‬
‫‪ nˆ  H‬‬ ‫‪s‬‬

‫ולכן‬

‫‪J s  2nˆ  H inc on s‬‬

‫‪ jk r r ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪J s  r e‬‬
‫‪A 0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ds‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪r  r‬‬

‫‪r  r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫במכנה‬ ‫בשדה הרחוק‪:‬‬

‫‪r  r‬‬ ‫‪r  rˆ  r ‬‬ ‫באקספוננט‬

‫לכן‪:‬‬

‫‪0e  jkr‬‬
‫‪ 2  nˆ ' H‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪jkrˆr‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪inc‬‬
‫' ‪ds‬‬
‫‪4 r‬‬ ‫‪s‬‬

‫ג‪.‬‬

‫‪E sff   j At   j  A  rˆ rˆ  A  ‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫רכיב ‪A‬‬
‫משיק‬ ‫רכיב ‪ A‬בכיוון ̂‪r‬‬
‫(סקאלרי)‬
‫‪ j  0e  jkr ‬‬ ‫‪inc jkrˆr‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪inc jkrˆr‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ˆ‬
‫‪n‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪d‬‬‫‪s‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ˆ‬
‫‪r‬‬ ‫‪ ‬‬
‫ˆ‬
‫‪r‬‬ ‫‪‬‬ ‫ˆ‬
‫‪n‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪d‬‬‫‪s‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪2 r‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪s‬‬‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪s‬‬‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪only ˆ,ˆ components‬‬
‫‪8‬‬
 .‫ ל‬.‫ ט‬.‫הטכניון – מ‬ ‫אנטנות וקרינה‬
‫הפקולטה להנדסת חשמל‬


 j 0e  jkr
2 r

s
nˆ  H inc
   
 rˆ  rˆ  nˆ  H inc  e jkrˆrds

only ˆ,ˆ components

.‫ד‬
2
 inc jkrˆr 
E sff
2
  nˆ  H e ds 
1  0 
1 2
ws 2  s t
 lim 4 R22  4 r 2 
 4 r 
2

R2  wi 2 H inc
2
 2  2 r  Hi
2

 2  0
2
k    00  
2 2
  ‫נציב‬
   0
2
    
4  H inc   H inc    e jkrˆrds
  2  nˆ  inc  rˆ rˆ  nˆ  inc
 s  H   H  
    
‫נוסחה זו הינה קרוב טוב לשח"ם עבור מפזרים "חלקים" (רדיוסי עקמומיות לוקליים גדולים מאוד ביחס‬
.)‫לאורך הגל‬

y
x .‫ה‬
r̂
 H inc
p ‫תצפית‬ 0

z E inc

‫השדה המגנטי הפוגע המנורמל‬

H inc  jk  x sin  0  z cos  0 

inc
  cos  0 xˆ  zˆ sin  0  e
H

. r  xx
ˆ   yy
ˆ   z  0 ‫בנקודות צמודות לפלטה מתקיים‬
:‫ הוא‬,‫ בנקודות צמודות לפלטה‬,‫ השדה המגנטי הפוגע‬,‫לכן‬

H inc
  cos  0 xˆ  zˆ sin  0  e  jk x sin  0

inc
H
z 0
:‫הנורמל למשטח בכל נקודה שומר על כיוון קבוע במרחב במקרה של פלטה מישורית‬
nˆ  zˆ

9
 .‫ ל‬.‫ ט‬.‫הטכניון – מ‬ ‫אנטנות וקרינה‬
‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫ולכן‬

H inc
 zˆ   cos  0 xˆ  zˆ sin  0  e  jk x sin  0  yˆ cos  0 e  jk x sin  0
 
nˆ  inc
H
z 0
.‫ו‬
xz ‫ מישור‬,‫נקודת תצפית במישור הפגיעה‬ xy ‫נקודת המקור במישור‬

p  x,0, z  p  x, y,0 

rˆ   xˆ sin   zˆ cos r   xx
ˆ   yy
ˆ 
  x0 nˆ  zˆ
 x0

rˆ  r   x sin :‫בפאזה‬
:‫באמפליטודה‬
     
nˆ 
H inc   H inc
 rˆ rˆ  nˆ  inc    cos  0 e jk x sin  0  yˆ  rˆ   xˆ sin   zˆ cos   yˆ  
H inc   H    
    0 
:‫ובסה"כ האינטגרל‬
a a 2
 2 2
jkx  sin  sin  0 
   cos 0 e dx dy
 -a -a
2
2 2

 sin  ka2   sin   sin  0   

2
4 a 4
 cos  0  ka
2
 
 2   sin   sin  0  
x0
2  x0

‫ היא פונקציה של מקום נקודת התצפית‬

x  0,    0 -‫ ב‬p ‫שח"ם מקסימלי מתקבל עבור‬ .‫ז‬

.‫כלומר זוית החזרה שווה לזוית הפגיעה‬

10
 ‫הטכניון – מ‪ .‬ט‪ .‬ל‪.‬‬ ‫אנטנות וקרינה‬
‫הפקולטה להנדסת חשמל‬

‫תרגיל בית ‪7‬‬

‫שאלה ‪1‬‬

‫נתונה אנטנת דיפול חשמלי אינפינטיסימלי שמיוחס לו אורך ‪ . /   0.05‬הנח שהראקטנס בהדקי האנטנה‬
‫הוא ‪ , X in  1000‬ואין הפסדים‪.‬‬

‫‪ .1‬מצא את וקטור האורך הקומפלקסי ‪. h  , ‬‬

‫‪ .2‬מצא את המפתח האפקטיבי ‪ Ar‬בשיא האלומה‪ .‬בסעיף זה בלבד הנח ‪.   0‬‬

‫‪ .3‬גל מישורי בעל אמפליטודה ˆ‪ E0‬פוגע בדיפול האלמנטרי מכיוון ‪.   45o‬‬

‫א‪ .‬מצא את מתח ההדקים הפתוחים של הדיפול‪. V OC  .‬‬

‫ב‪ .‬מצא את ההספק המועבר לעומס בן ‪ 50  j 0‬מתוך ‪. V OC‬‬

‫ג‪ .‬חזור על סעיף ב' באמצעות ‪. Ar‬‬
‫‪ .4‬חזור על סעיף ‪ 3‬עבור גל משורי מקוטב מעגלית‪:‬‬

‫‪E  E0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬‫ˆ‪jˆ  ‬‬ ‫‪‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫לווין תקשורת הקבוע מעל נקודה מסוימת על פני כדור הארץ משמש כממסר מיקרוגל‪ .‬הלוויין נמצא בגובה‬
‫‪ 40,000km‬מעל פני כדוה"א‪ .‬האנטנה הקרקעית היא אנטנת צלחת בקוטר ‪ 20m‬המשדרת אל הלוויין בתדר‬
‫‪ 4GHz‬וקולטת אותות מהלוויין בתדר ‪ . 8GHz‬אנטנת הלוויין היא בקוטר ‪( 0.4m‬אף היא אנטנת צלחת)‬
‫ומשדרת אל הארץ בתדר ‪ 8GHz‬וקולטת אותות מהארץ בתדר ‪. 4GHz‬‬
‫המפתחים האפקטיביים של שתי האנטנות הם ‪ 60%‬מהמפתחים הפיסיים‪.‬‬
‫הנח תיאום קיטוב מלא והזנח הפסדי החזרה והפסדים אוהמיים באנטנות‪ .‬בטא הפסדים והגברים‬
‫ב‪. dB -‬‬

‫מצא‪:‬‬

‫א‪ .‬הפסדי הנתיב בכל כיוון‪( .‬פי כמה קטן ההספק שמגיע לאנטנה הקולטת בצורת קרינה‪ ,‬יחסית להספק‬
‫שעוזב את המשדר בצורת קרינה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬ההספק הנקלט בלווין אם ההספק המשודר מהמקרקע הוא ‪. 6KW‬‬
‫ג‪ .‬הגבר ההספק של כל אנטנה בשידור ובקליטה‪.‬‬
‫ד‪ .‬ההספק הנקלט בקרקע אם הלוויין משדר בהספק ‪. 2W‬‬

‫‪11‬‬