‫מערכות צירים‬

‫כדורי‬ ‫גלילי‬ ‫קרטזי‬

‫𝜋‪0 < 𝜙 < 2‬‬

‫𝜋‪0 < 𝜙 < 2‬‬
‫𝜋<𝜃<‪0‬‬

‫משתני אינטגרציה‬
‫כדורי‬ ‫גלילי‬ ‫קרטזי‬
‫𝜙𝑑 𝜃 ‪𝑟̂ 𝑑𝑟 + 𝜃̂ 𝑟𝑑𝜃 + 𝜙̂𝑟 sin‬‬ ‫𝑧𝑑 ̂𝑧 ‪𝜌̂𝑑𝜌 + 𝜙̂𝜌𝑑𝜙 +‬‬ ‫𝑧𝑑 ̂𝑧 ‪𝑥̂𝑑𝑥 + 𝑦̂𝑑𝑦 +‬‬ ‫⃗⃗⃗⃗⃗‬
‫𝓵𝒅‬ ‫אלמנט אורך‬

‫𝜃𝑑𝑟𝑑𝑟̂𝜙 ‪𝑟̂ 𝑟 2 sin 𝜃 𝑑𝜃𝑑𝜙 + 𝜃̂𝑟 sin 𝜃 𝑑𝑟𝑑𝜙 +‬‬ ‫𝜙𝑑𝜌𝑑𝜌 ̂𝑧 ‪𝜌̂𝜌𝑑𝜙𝑑𝑧 + 𝜙̂𝑑𝜌𝑑𝑧 +‬‬ ‫𝑦𝑑𝑥𝑑 ̂𝑧 ‪𝑥̂𝑑𝑦𝑑𝑧 + 𝑦̂𝑑𝑥𝑑𝑧 +‬‬ ‫⃗⃗⃗⃗⃗‬
‫𝒂𝒅‬ ‫אלמנט שטח‬

‫𝜃𝑑𝜙𝑑𝑟𝑑 𝜃 ‪𝑟 2 sin‬‬ ‫𝑧𝑑𝜙𝑑𝜌𝑑𝜌‬ ‫𝑧𝑑𝑦𝑑𝑥𝑑‬ ‫𝒗𝒅‬ ‫אלמנט נפח‬

‫נפחים ושטחים‬
‫כדור‬ ‫גליל‬
‫‪4‬‬
‫נפח= ‪𝜋𝑟 3‬‬ ‫שטח פנים= ‪4𝜋𝑟 2‬‬ ‫נפח= 𝐻 ‪2𝜋𝜌2‬‬ ‫שטח פנים= ‪2𝜋𝜌𝐻 + 2𝜋𝜌2‬‬
‫‪3‬‬

‫אופרטורים וקואורדינטות‬
‫כדורי‬ ‫גלילי‬ ‫קרטזי‬
‫𝜙 ‪𝑥 = 𝑟 sin 𝜃 cos‬‬ ‫𝜙 ‪𝑥 = 𝜌 cos‬‬
‫𝜙 ‪𝑦 = 𝑟 sin 𝜃 sin‬‬ ‫𝜙 ‪𝑦 = 𝜌 sin‬‬ ‫המרה לקרטזי‬
‫𝜃 ‪𝑧 = 𝑟 cos‬‬ ‫𝑧=𝑧‬

‫𝜓𝜕‬ ‫𝜓𝜕 ‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝜓𝜕‬ ‫𝜓𝜕‬ ‫𝜓𝜕 ‪1‬‬ ‫𝜓𝜕‬ ‫𝜓𝜕‬ ‫𝜓𝜕‬ ‫𝜓𝜕‬ ‫‪Gradient‬‬
‫⋅ ‪𝑟̂ +‬‬ ‫‪𝜃̂ +‬‬ ‫⋅‬ ‫̂𝜙‬ ‫‪𝜌̂ +‬‬ ‫‪𝜙̂ +‬‬ ‫̂𝑧‬ ‫‪𝑥̂ +‬‬ ‫‪𝑦̂ +‬‬ ‫̂𝑧‬ ‫𝝍𝛁‬ ‫גרדיאנט‬
‫𝑟𝜕‬ ‫𝜃𝜕 𝑟‬ ‫𝜙𝜕 𝜃 ‪𝑟 sin‬‬ ‫𝜌𝜕‬ ‫𝜙𝜕 𝜌‬ ‫𝑧𝜕‬ ‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫𝑧𝜕‬

‫) 𝑟𝐸 ‪1 𝜕(𝑟 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)𝜃 ‪𝜕(𝐸𝜃 sin‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝜙𝐸𝜕‬ ‫𝑧𝐸𝜕 𝜙𝐸𝜕 ‪1 𝜕(𝜌𝐸𝜌 ) 1‬‬ ‫𝑧𝐸𝜕 𝑦𝐸𝜕 𝑥𝐸𝜕‬ ‫‪Divergence‬‬
‫⋅‬ ‫‪+‬‬ ‫⋅‬ ‫‪+‬‬ ‫⋅‬ ‫⋅‬ ‫⋅ ‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫⃗⃗‬
‫𝑬⋅𝛁‬ ‫דיברגנט‬
‫‪𝑟2‬‬ ‫𝑟𝜕‬ ‫𝜃 ‪𝑟 sin‬‬ ‫𝜃𝜕‬ ‫𝜙𝜕 𝜃 ‪𝑟 sin‬‬ ‫𝜌‬ ‫𝜌𝜕‬ ‫𝜙𝜕 𝜌‬ ‫𝑧𝜕‬ ‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫𝑧𝜕‬

‫̂𝑟‬ ‫̂𝜃‬ ‫̂𝜙‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫̂𝜌‬ ‫̂𝜙‬ ‫̂𝑧‬ ‫̂𝑥‬ ‫̂𝑦‬ ‫̂𝑧‬
‫𝜃 ‪𝑟 2 sin‬‬ ‫𝜃 ‪𝑟 sin‬‬ ‫𝑟‬ ‫𝜌‬ ‫𝜌‬
‫|‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫‪Curl‬‬
‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫||‬ ‫||‬ ‫⃗⃗‬
‫𝑬×𝛁‬ ‫רוטור‬
‫|‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫𝑧𝜕‬
‫𝑟𝜕‬ ‫𝜃𝜕‬ ‫| 𝜙𝜕‬ ‫𝜌𝜕‬ ‫𝜙𝜕‬ ‫𝑧𝜕‬
‫𝑥𝐸‬ ‫𝑦𝐸‬ ‫𝑧𝐸‬
‫𝑟𝐸‬ ‫𝜃𝐸𝑟‬ ‫𝜙𝐸 𝜃 ‪𝑟 sin‬‬ ‫𝜌𝐸‬ ‫𝜙𝐸𝜌‬ ‫𝑧𝐸‬
‫זהויות וקטוריות נוספות‪:‬‬
‫‪∇ ⋅ (∇ × 𝐸⃗ ) ≡ 0‬‬ ‫𝐻 × ∇( ⋅ ⃗𝐸 ‪∇ ⋅ (𝐸 × 𝐻 ) = 𝐻 ⋅ (∇ × 𝐸 ) −‬‬
‫⃗‬ ‫⃗‬ ‫⃗‬ ‫⃗‬ ‫)⃗‬
‫‪∇ × (∇𝜓) ≡ 0‬‬
‫דוגמה של לפלסיאן בקואורדינטות קרטזיות‪:‬‬
‫𝑎 ‪𝜕2‬‬ ‫𝑎 ‪𝜕2‬‬ ‫𝑎 ‪𝜕2‬‬
‫𝐴 ‪∇ × (∇ × 𝐴) = ∇(∇ ⋅ 𝐴) − ∇2‬‬
‫‪2‬‬
‫= )𝑎∇( ⋅ ∇ ≜ 𝑎 ∇‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪𝜕𝑥 2‬‬ ‫‪𝜕𝑦 2‬‬ ‫‪𝜕𝑧 2‬‬
‫אם עושים לפלסיאן בקואורדינטות אחרות דוגמה זו לא מתאימה‪.‬‬ ‫𝐵( ⋅ 𝐴 = 𝐶 ⋅ ) ⃗‬
‫𝐵 × 𝐴(‬ ‫𝐵 ⋅ )𝐴 × 𝐶( = ) 𝐶 × ⃗‬
‫⃗‬

‫‪ –21/01/2023‬נכתב ע"י רשף שכטר‪ ,‬אשל אפשטיין – מכללת אפקה – נוסחאון שדות וגלים א"מ‬ ‫‪1‬‬
 ‫הגדרות ויחידות‬
‫רוטור – × ∇‬ ‫𝑉‬
‫⃗𝐸 – וקטור השדה החשמלי ביחידות ] [‬
‫מתאר את צפיפות המערבולות של השדה הוקטורי עליו מופעל הרוטור‬ ‫𝑚‬
‫𝐴‬
‫מתקבל במוצא‪ :‬וקטור‬ ‫מקבל בכניסה‪ :‬וקטור‬ ‫⃗‬
‫𝐻 – וקטור השדה המגנטי ביחידות ] [‬
‫𝑚‬
‫𝑏𝐶‬
‫דיברגנט – ⋅ ∇‬ ‫[‬ ‫⃗‬
‫𝐷 – וקטור האינדוקציה החשמלית ביחידות ] ‪2‬‬
‫𝑚‬
‫מתאר את צפיפות המקורות של השדה הוקטורי עליו מופעל הדיברגנט‬ ‫𝑟𝑒𝑏𝑒𝑊‬
‫⃗‬
‫מתקבל במוצא‪ :‬סקלר‬ ‫מקבל בכניסה‪ :‬וקטור‬ ‫[‬ ‫𝐵 – וקטור האינדוקציה המגנטית ביחידות ]‬
‫‪𝑚2‬‬
‫𝐴‬
‫[‬ ‫𝐽 – וקטור צפיפות הזרם החשמלי ]‬
‫גרדיאנט – ∇‬ ‫‪𝑚2‬‬
‫𝐴‬
‫מתאר את כיוון וגודל ההשתנות המקסימלית של פונק' סקלרית‬ ‫⃗‬
‫𝐾 – כיסוי זרם משטחי ביחידות ] [‬
‫𝑚‬
‫מתקבל במוצא‪ :‬וקטור‬ ‫מקבל בכניסה‪ :‬סקלר‬ ‫𝑏𝐶‬
‫[‬ ‫𝜂 – כיסוי מטען משטחי ]‬
‫‪𝑚2‬‬
‫משטח הפרדה‬ ‫‪1‬‬
‫משטח מתמטי דמיוני המתאר אי‪-‬רציפות מרחבית מבחינת התכונות‬ ‫[‬ ‫𝜎 – מוליכות של חומר ]‬
‫𝑚‪Ω‬‬
‫𝑏𝐶‬
‫הא"מ של התווך כגון‪𝜀 𝜇 𝜎 :‬‬ ‫[‬ ‫𝜌 – צפיפות המטען החשמלי ליחידת נפח ]‬
‫‪𝑚3‬‬
‫(𝜌 הזה לא קשור ליחידות גליליות!!)‬
‫יחידות‬
‫‪2‬‬
‫𝑏𝐶‬ ‫𝐽‬ ‫𝑏𝐶‬ ‫ערכים בריק‬
‫[ = ]𝐹[‬ ‫[ = ]‪] = [ 2‬‬ ‫]‬ ‫𝐹‬
‫𝑉‬ ‫𝑉‬ ‫𝐽‬ ‫] [ ‪ – 𝜀0 = 8.85×10−12‬המקדם הדיאלקטרי של הריק‬
‫𝑚‬
‫𝑦𝐻‬
‫𝐽‬ ‫𝑏𝑊‬ ‫] [ ‪ – 𝜇0 = 4𝜋×10−7‬החדירות המגנטית של הריק‬
‫[ = ] ‪[𝐻𝑦] = [ 2‬‬ ‫הנרי = ]‬ ‫𝑚‬
‫𝐴‬ ‫𝐴‬ ‫𝑚‬
‫] [ ‪ – 𝑐 = 3×108‬מהירות האור‬
‫𝑠‬

‫משוואות ‪ Maxwell‬בייצוג פאזורי‬

‫תנאי שפה‬ ‫צורה אינטגרלית‬ ‫צורה דיפרנציאלית‬ ‫משוואה‬

‫‪𝑛̂ × (𝐸⃗1 − 𝐸⃗2 ) = 0‬‬ ‫𝐵∬ 𝜔𝑗‪⃗⃗⃗⃗ = −‬‬

‫‪∮𝐸⃗ ⋅ 𝑑ℓ‬‬ ‫⃗⃗⃗⃗‬
‫𝑎𝑑 ⋅ ⃗‬ ‫𝐵𝜔𝑗‪∇ × 𝐸⃗ = −‬‬
‫⃗‬ ‫‪Faraday‬‬
‫𝐶‬ ‫𝑆‬

‫𝐻∮‬‫⃗⃗⃗⃗ ⋅ ⃗‬
‫𝐷∬ 𝜔𝑗 = ‪𝑑ℓ‬‬ ‫⃗⃗⃗⃗ ⋅ ⃗‬
‫⃗⃗⃗⃗ ⋅ 𝐽∬ ‪𝑑𝑎 +‬‬
‫𝑎𝑑‬
‫𝐻‪⃗1−‬‬
‫𝐻( × ̂𝑛‬ ‫𝐾 = )‪⃗ 2‬‬
‫⃗‬ ‫𝐷𝜔𝑗 = ⃗‬
‫𝐻×∇‬ ‫𝐽‪⃗ +‬‬ ‫‪Ampere‬‬
‫𝐶‬ ‫𝑆‬ ‫𝑆⏟‬
‫𝐼=‬

‫𝐷∯‬ ‫⃗⃗⃗⃗ ⋅ ⃗‬
‫𝑣𝑑 𝜌 ∭ = 𝑎𝑑‬
‫𝐷‪⃗1−‬‬
‫𝐷( ⋅ ̂𝑛‬ ‫𝜂 = )‪⃗ 2‬‬ ‫𝑉⏟‬ ‫𝜌= ⃗‬
‫𝐷⋅∇‬ ‫‪Gauss‬‬
‫𝑆‬
‫𝑛𝑖𝑄=‬

‫𝐵‪⃗1 −‬‬
‫‪⃗ 2) = 0‬‬ ‫⃗⃗⃗⃗ ⋅ ⃗‬ ‫‪⃗ =0‬‬ ‫רציפות השטף‬
‫𝐵( ⋅ ̂𝑛‬ ‫𝐵∯‬ ‫‪𝑑𝑎 = 0‬‬ ‫𝐵⋅∇‬ ‫המגנטי‬
‫𝑆‬

‫‪⃗⃗⃗⃗ + 𝑗𝜔 ∭ 𝜌 𝑑𝑣 = 0‬‬
‫𝑎𝑑 ⋅ 𝐽∯‬ ‫שימור מטען‬
‫‪⃗ + 𝑗𝜔𝜂 = 0‬‬
‫𝐾 ‪𝑛̂ ⋅ (𝐽1 − 𝐽2 ) + ∇Σ‬‬ ‫𝑆⏟‬ ‫𝑉⏟‬ ‫‪∇ ⋅ 𝐽 + 𝑗𝜔𝜌 = 0‬‬ ‫חשמלי‬
‫𝐼=‬ ‫𝑛𝑖𝑄=‬

‫‪ – ∇Σ‬דיברגנט משטחי (הדיברגנט רק בכיוון השדה הוקטורי אותו מחשבים)‬ ‫•‬

‫לדוגמה‪ :‬בתנאי השפה לחוק שימור המטען הדיברגנט המשטחי הוא רק בכיוון שאליו פונה ⃗‬
‫𝐾‬
‫̂𝑛 – ווקטור היח' בכיוון הנורמל למשטח ההפרדה‪ ,‬האיבר עם אינדקס "‪( "1‬לדוגמה ‪ )𝐸⃗1‬נמצא בצד שאליו מצביע ̂𝑛 ממשטח ההפרדה והאיבר‬ ‫•‬
‫עם אינדקס "‪( "2‬לדוגמה ‪ )𝐸⃗2‬נמצא בצד השני של משטח ההפרדה‪.‬‬
‫בחוק ‪ Ampere‬האינטגרלי‪ ,‬האיבר של 𝐼 נכלל רק כאשר המסלול הסגור 𝐶 כולל מקור זרם‪/‬מכיל את כל הזרם הזורם במערכת‪.‬‬ ‫•‬
‫בחוק ‪ Ampere‬הדיפרנציאלי‪ 𝐽 ,‬קיים רק עם מדובר החומר עם מוליכות סופית ולא ריק או מוליך מושלם‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ –21/01/2023‬נכתב ע"י רשף שכטר‪ ,‬אשל אפשטיין – מכללת אפקה – נוסחאון שדות וגלים א"מ‬ ‫‪2‬‬
 ‫פתרון בשיטת השיקופים‬
‫ניתן לפתור בעיות משוואת לפלס במקרים מסוימים ע"י הנחת מטעני שיקוף‪.‬‬
‫לשים לב! לא ניתן לבטל מטען אמיתי עם מטען שקוף! יש לחלק פתרון בשיטת השיקופים לבעיות קטנות (במקרה הכי גרוע יש לקחת בעיה אחת לכל‬
‫מטען שנמצא במערכת)‪ ,‬ויש גם לחלק לתחומי פתרון במידת הצורך‪ .‬לאחר שפותרים את בעיות השיקוף שיצרנו יש לבצע סופרפוזיציה בין תחומי‬
‫הפתרון בכדי לקבל את פתרון הבעיה המקורית‪.‬‬
‫מישור אינסופי‪:‬‬ ‫קליפה כדורית‪:‬‬
‫מטען שיקוף המחליף מישור מוארק של מוליך מושלם‪:‬‬ ‫מטען שיקוף המחליף קליפה כדורית מוארקת של מוליך מושלם‪:‬‬
‫(המרחקים הם ממרכז הקליפה‪ ,‬שאינה בהכרח בראשית הצירים)‬
‫‪𝑅2‬‬
‫‪𝑞1 = −𝑞0‬‬ ‫= ‪𝑑1‬‬
‫𝑑‪{𝑑 = −‬‬ ‫‪𝑑0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪𝑑 < 𝑅 < 𝑑0‬‬
‫‪𝑅 1‬‬
‫⋅ ‪𝑞1 = −𝑞0‬‬
‫{‬ ‫‪𝑑0‬‬

‫נוסחאות ומשפטים נוספים‬

‫פוטנציאל של מטען נקודתי‪:‬‬ ‫משוואות המצב בריק‪:‬‬
‫‪𝑞0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⃗𝐸 ‪⃗ = 𝜀0‬‬
‫𝐷‬
‫=𝜓‬ ‫[⋅‬ ‫]‬ ‫{‬
‫‪4𝜋𝜀0 √𝑥 2 + 𝑦 2 + 𝑧 2‬‬ ‫𝐵‬‫𝐻 ‪⃗ = 𝜇0‬‬‫⃗‬
‫חוק ‪:Ohm‬‬
‫פוטנציאל של תיל אינסופי טעון‪:‬‬
‫⃗𝐸𝜎 = 𝐽‬
‫𝜆‬ ‫‪𝜌0‬‬
‫=𝜓‬ ‫) ( ‪⋅ ln‬‬ ‫(נכון כאשר המהירות המכנית של המוליך ‪⃗ = 0‬‬
‫𝑉)‬
‫‪2𝜋𝜀0‬‬ ‫𝜌‬
‫‪ – 𝜌0‬המרחק מהתיל (קואורדינטות גליליות)‬ ‫התנגדות של מוליכים‪:‬‬
‫פוטנציאל של מספר מטענים נקודתים‪:‬‬ ‫𝐿 ‪1‬‬
‫]‪𝑅 = ⋅ [Ω‬‬
‫‪1‬‬ ‫𝑛𝑞‬ ‫𝐴 𝜎‬
‫=𝜓‬ ‫∑‬ ‫כאשר 𝜎 או 𝐴 אינם קבועים לאורך המוליך‪ ,‬יש לחשב את‬
‫‪4𝜋𝜀0‬‬ ‫|| 𝑛𝑟 ‪||𝑟 −‬‬
‫ההתנגדות באמצעות אינטגרל מסילתי לפי 𝐿𝑑‪.‬‬
‫קרטזי ‪:‬‬ ‫מטענים במוליך‪:‬‬
‫‪||𝑟 − 𝑟𝑛 || = √(𝑥 − 𝑥𝑛 )2 + (𝑦 − 𝑦𝑛 )2 + (𝑧 − 𝑧𝑛 )2‬‬ ‫אין הצטברות מטענים חשמליים בחומרים בעלי מוליכות גבוהה ‪𝜌 ≡ 0‬‬

‫חישוב קיבול והשראות‪:‬‬

‫כדורי ‪:‬‬
‫𝑉‪𝐶 = 𝑄𝑖𝑛 ⁄‬‬ ‫𝐼‪ ⁄‬שטף‪𝐿 = Φ‬‬ ‫⃗⃗⃗⃗ ⋅ ⃗‬
‫𝐵∬ = שטף‪; Φ‬‬ ‫𝑎𝑑‬
‫]) 𝑛𝜃(‪||𝑟 − 𝑟𝑛 || = √𝑟 2 + 𝑟𝑛2 − 2𝑟𝑟𝑛 [sin(𝜃) sin(𝜃𝑛 ) cos(𝜙 − 𝜙𝑛 ) + cos(𝜃)cos‬‬
‫𝑆‬

‫‪𝑟𝑛 = √𝑥𝑛2 + 𝑦𝑛2 + 𝑧𝑛2‬‬ ‫פוטנציאל מגנטי‪:‬‬

‫𝐴 × ∇ = 𝐵⃗‬
‫כאשר 𝑅 ≪ 𝑛𝑑 מתקיים ) 𝑛𝜃(‪||𝑟 − 𝑟𝑛 || = 𝑟 + 𝑟𝑛 cos(𝜃)cos‬‬ ‫𝑟𝑒𝑏𝑒𝑊‬
‫[‬ ‫𝐴 – פוטנציאל מגנטי וקטורי ביחידות ]‬
‫𝑚‬

‫גלילית‪:‬‬ ‫משוואת הגלים הלא‪-‬הומוגנית עבור‬

‫הפוטנציאל המגנטי הוקטורי‪:‬‬
‫‪||𝑟 − 𝑟𝑛 || = √𝜌2 + 𝜌𝑛2 − 2𝜌𝜌𝑛 cos(𝜙 − 𝜙𝑛 ) + (𝑧 − 𝑧𝑛 )2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫𝜕‬ ‫𝐴‬
‫𝐽 ‪∇2 𝐴 − 2 ⋅ 2 = −𝜇0‬‬
‫‪𝜌𝑛 = √𝑥𝑛2 + 𝑦𝑛2‬‬ ‫𝑡𝜕 𝑐‬
‫משוואת הגלים הלא‪-‬הומוגנית עבור פוטנציאל‪:‬‬
‫שדה וקטורי משמר‪:‬‬ ‫𝜓‪1 𝜕2‬‬ ‫𝜌‬
‫‪∇2 𝜓 − 2 ⋅ 2 = −‬‬
‫האינטגרל המסילתי תלוי רק בנק' הקצה ולא במסילה‪:‬‬ ‫𝑡𝜕 𝑐‬ ‫‪𝜀0‬‬
‫כיול לורנץ‪:‬‬
‫ההגדרה של משוואות הגלים הנ"ל משתמשים בכיול לורנץ בכדי‬
‫‪∇ × 𝐸⃗ = 0‬‬ ‫‪⃗⃗⃗⃗ = 0‬‬
‫‪∮𝐸⃗ ⋅ 𝑑ℓ‬‬ ‫𝜓∇‪𝐸⃗ = −‬‬ ‫לבחור את ‪ 2‬דרגות החופש בהגדרה של השדות הוקטוריים‪:‬‬
‫𝐶‬ ‫𝜓𝜕 ‪1‬‬
‫כאשר לא מדובר במצב סטטי מתקיים‪:‬‬ ‫⋅‪∇⋅𝐴+ 2‬‬ ‫‪=0‬‬
‫𝐴𝜕‬ ‫𝑡𝜕 𝑐‬
‫‪𝐸⃗ = −∇𝜓 −‬‬ ‫כלומר כאשר הגדרנו את 𝐴 בחרנו את התנאים הבאים‪:‬‬
‫𝑡𝜕‬ ‫𝜓𝜕 ‪1‬‬
‫כאשר תכונות התווך תלויות בקואורדינטות‪ ,‬השדה בהכרח לא משמר‪.‬‬ ‫𝐵=𝐴×∇‬ ‫⃗‬ ‫⋅‪∇⋅𝐴 = − 2‬‬
‫𝑡𝜕 𝑐‬
‫חישוב מטען כולל של חומר מוליך‪:‬‬
‫טענת קיום משוואת גלים הומוגנית‪:‬‬
‫‪𝑄𝑡𝑜𝑡𝑎𝑙 = ∫𝜆 ⋅ 𝑑ℓ‬‬ ‫𝑎𝑑 ⋅ 𝜂∬ = 𝑙𝑎𝑡𝑜𝑡𝑄‬ ‫𝑣𝑑 ⋅ 𝜌 ∭ = 𝑙𝑎𝑡𝑜𝑡𝑄‬ ‫במישור הזמן‪ ,‬בתווך חסר מקורות (כלומר ‪,) 𝜌 = 0 , 𝐽 = 0‬‬
‫𝐶‬ ‫𝑆‬ ‫𝑉‬ ‫והומוגני (כלומר 𝜀 ו‪ 𝜇 -‬אינם תלויים בקואורדינטות)‪ ,‬השדה‬
‫החשמלי והשדה המגנטי מקיימים משוואת גלים הומוגנית‪.‬‬

‫‪ –21/01/2023‬נכתב ע"י רשף שכטר‪ ,‬אשל אפשטיין – מכללת אפקה – נוסחאון שדות וגלים א"מ‬ ‫‪3‬‬
 ‫פתרון משוואת לפלס בשיטת הפרדת משתנים‬
‫צורת הפתרון הכללי‬ ‫מערכת צירים‬
‫𝜕‬
‫∞∑ ‪= 0 ; 𝜓(𝑥, 𝑦) = (𝐸𝑥 + 𝐹)(𝐺𝑦 + 𝐻) +‬‬
‫𝑒 𝑛𝐴[‪𝑛=1‬‬
‫𝑥 𝑛𝐾‬
‫])𝑦 𝑛𝐾(‪+ 𝐵𝑛 𝑒 −𝐾𝑛𝑥 ] ⋅ [𝐶𝑛 cos(𝐾𝑛 𝑦) + 𝐷𝑛 sin‬‬ ‫קרטזי‬
‫𝑧𝜕‬

‫𝜕‬
‫∞∑ ‪= 0 ; 𝜓(𝜌, 𝜙) = (𝐸 ln 𝜌 + 𝐹)(𝐺𝜙 + 𝐻) +‬‬
‫𝜌 𝑛𝐴[‪𝑛=1‬‬
‫𝑛𝐾‬
‫])𝜙 𝑛𝐾(‪+ 𝐵𝑛 𝜌−𝐾𝑛 ] ⋅ [𝐶𝑛 cos(𝐾𝑛 𝜙) + 𝐷𝑛 sin‬‬ ‫גלילי‬
‫𝑧𝜕‬

‫𝜕‬ ‫𝐸‬ ‫𝜃‬

‫∞∑ ‪= 0 ; 𝜓(𝑟, 𝜙) = ( + 𝐹) (𝐺 ln (tan ( )) + 𝐻) +‬‬
‫𝑟 𝑛𝐴[‪𝑛=1‬‬
‫𝑛𝐾‬
‫)𝑥( 𝑛𝑃 ⋅ ] )‪+ 𝐵𝑛 𝑟 −(𝐾𝑛 +1‬‬
‫𝜃𝜕‬ ‫𝑟‬ ‫‪2‬‬

‫‪1‬‬ ‫𝑛𝜕‬
‫= )𝑥( 𝑛𝑃‬ ‫⋅‬ ‫)𝑥( 𝑛𝑃 הם פולינומי לג'נדר מהצורה‪[(𝑥 2 − 1)𝑛 ] :‬‬
‫!𝑛 𝑛‪2‬‬ ‫𝑛 𝑥𝜕‬
‫עבור המקרה שלנו אנו נקבע )𝜃(‪ 𝑥 = cos‬ונקבל‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫כדורי‬
‫)𝜃(‪𝑃0 = 1𝑃1 = cos‬‬ ‫])𝜃‪𝑃2 = [1 + 3 cos(2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫])𝜃‪𝑃3 = [3 cos(𝜃) + 5 cos(3‬‬ ‫= ‪𝑃4‬‬ ‫])𝜃‪[9 + 20 cos(2𝜃) + 35 cos(4‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪64‬‬
‫𝜕‬
‫– יתווסף לתוך הסכום מכפלה גם עם ))𝜙𝑛(‪. (𝐶𝑛 cos(𝑛𝜙) + 𝐷𝑛 sin‬‬ ‫כאשר ‪≠ 0‬‬
‫𝜙𝜕‬

‫מצב הרמוני מתמיד‬

‫הספק ואנרגיה אלקטרו‪-‬מגנטיים‬ ‫במערכת שבה מתקיים מצב הרמוני מתמיד הגדלים הפיזיקליים‬
‫במצב הרמוני מתמיד ברישום פאזורי ניתן לדון רק בממוצע בזמן של‬
‫מתנדנדים בתדר זוויתי 𝜔 בודד‪ ,‬ונגמרו כל תופעות המעבר‪.‬‬
‫ההספק והאנרגיה הא"מ אשר יסומן בתור‪〈 〉𝑡 :‬‬
‫במערכת מפולגת במצב הרמוני מתמיד‪ ,‬השדה יהיה משמר רק‬
‫וקטור פוינטינג ברישום פאזורי‪:‬‬ ‫בחתכים טרנסוורסאליים‪.‬‬
‫הממוצע בזמן של צפיפות ההספק הא"מ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫𝐻 × ⃗𝐸 ≜ 𝑆‬‫∗⃗‬ ‫בכדי לפשט רישום במצב הרמוני מתמיד‪ ,‬נעבור לייצוג פאזורי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫)𝑆(‪ = Re‬הממוצע בזמן של צפיפות ההספק האקטיבי ליח' שטח‬ ‫ייצוג פאזורי‪:‬‬
‫המתקדם במרחב‪.‬‬ ‫בהנחת תדירות זוויתית 𝜔 ניתן לרשום כל פונק' של המרחב והזמן‬
‫)𝑆(‪ = Im‬הממוצע בזמן של צפיפות ההספק הראקטיבי ליח' שטח‬ ‫בייצוג פאזורי‪:‬‬
‫𝑟(𝜙𝑗‬ ‫)‬
‫המתקדם במרחב‪.‬‬ ‫𝑒 ⋅ )𝑟( 𝑓 ≜ )𝜔 ‪𝐹 (𝑟,‬‬
‫̂𝑆 = כיוון התקדמות ההספק במרחב‬ ‫בכדי לחזור לייצוג מפורש בזמן‪:‬‬
‫וקטור פוינטינג – הגודל של 𝑆 מתאר את צפיפות ההספק הא"מ‬ ‫] 𝑡𝜔𝑗‪𝐹 (𝑟, 𝑡) = Real[𝑓(𝑟)𝑒 𝑗𝜙(𝑟) ⋅ 𝑒 +‬‬
‫המתקדם במרחב ליחידת שטח‪.‬‬
‫הכיוון של 𝑆 (שהוא ̂𝑆) מתאר את כיוון התקדמות ההספק הא"מ‬ ‫הערה‪ :‬כאשר עובדים עם פאזורים תמיד עובדים ביחס לפאזור ייחוס‪.‬‬
‫במרחב בכל נקודה‪.‬‬
‫משוואת הלמולץ הלא‪-‬הומוגנית‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫אנרגיה אלקטרו‪-‬מגנטית‪:‬‬ ‫𝜔‬ ‫𝜌‬
‫ממוצע בזמן של צפיפות האנרגיה ליח' נפח‪:‬‬ ‫‪∇2 𝜓 + 2 𝜓 = −‬‬
‫𝑐‬ ‫‪𝜀0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝐽‬
‫] ‪〈𝑤𝑒 〉𝑡 ≜ 𝜀0 |𝐸⃗ | [ 3‬‬ ‫‪𝜔2‬‬
‫‪4‬‬ ‫𝑚‬ ‫𝐽 ‪∇2 𝐴 + 2 𝐴 = −𝜇0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝐽‬ ‫{‬ ‫𝑐‬
‫𝐻| ‪〈𝑤𝑚 〉𝑡 ≜ 𝜇0‬‬ ‫] [ |⃗‬
‫‪4‬‬ ‫‪𝑚3‬‬ ‫אימפדנס גלים בריק‪:‬‬
‫ממוצע בזמן של האנרגיה הכוללת האגורה במערכת‪:‬‬
‫אימפדנס הגלים בריק מסומן בתור ‪ 𝜂0‬וערכו‪:‬‬
‫]𝑒𝑙𝑢𝑜𝐽[ 𝑣𝑑 𝑡〉 𝑒𝑤〈 ∭ ≜ 𝑡〉 𝑒‪〈W‬‬
‫𝑉‬
‫‪1‬‬ ‫‪𝜀0‬‬
‫]‪≜ √ ≅ 377 [Ω‬‬
‫‪𝜂0‬‬ ‫‪𝜇0‬‬
‫]𝑒𝑙𝑢𝑜𝐽[ 𝑣𝑑 𝑡〉 𝑚𝑤〈 ∭ ≜ 𝑡〉 𝑚‪〈W‬‬
‫𝑉‬ ‫שימו לב! הסימון ‪ 𝜂0‬אינו מתייחס לצפיפות מטען משטחית‪.‬‬
‫משפט פוינטינג ברישום פאזורי‪:‬‬
‫דיפרנציאלי‪:‬‬ ‫עכבה ומתירות‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫𝑛𝑖𝑉‬
‫∗𝐽 ⋅ ⃗𝐸 ‪∇ ⋅ 𝑆 + 2𝑗𝜔(〈𝑤𝑚 〉𝑡 − 〈𝑤𝑒 〉𝑡 ) = −‬‬ ‫= 𝑋 ⋅𝑗‪𝑍 = 𝑅 +‬‬
‫‪⏟2‬‬
‫אימפדנס‬ ‫התנגדות‬ ‫ראקטנס‬ ‫𝑛𝑖𝐼‬
‫איבר ההפסדים‬
‫אינטגרלי‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫𝑛𝑖𝐼‬
‫⃗⃗⃗⃗ ⋅ 𝑆∯‬
‫𝑣𝑑 ) ∗𝐽 ⋅ ⃗𝐸( ∭ ‪𝑑𝑎 + 2𝑗𝜔(〈W𝑚 〉𝑡 − 〈W𝑒 〉𝑡 ) = −‬‬ ‫= 𝑌‬ ‫⋅𝑗‪𝐺 +‬‬ ‫𝐵‬ ‫=‬
‫𝑆⏟‬ ‫𝑉 ‪⏟2‬‬ ‫מתירות‬ ‫מוליכות‬ ‫סוספטנס‬ ‫𝑛𝑖𝑉‬
‫הספק ממוצע בזמן‬ ‫איבר ההפסדים‬

‫‪ –21/01/2023‬נכתב ע"י רשף שכטר‪ ,‬אשל אפשטיין – מכללת אפקה – נוסחאון שדות וגלים א"מ‬ ‫‪4‬‬
 ‫קווזי‪-‬סטטיקה‬
‫זיהוי משטר ‪ MQS‬או משטר ‪:EQS‬‬ ‫תחום הקווזי‪-‬סטטיקה הוא תחום התדרים שלו אנו רגילים להתייחס‬
‫בכדי לפתור בעיה משיקולים קווזי‪-‬סטטיים צריך קודם לכן לזהות‬ ‫בתור ‪ ,AC‬וזאת למרות שלא ניתן להניח קיום מצב קווזי‪-‬סטטי לכל‬
‫האם מדובר במערכת שבה מתקיים משטר ‪ EQS‬או משטר ‪ ,MQS‬ניתן‬ ‫מערכת חשמלית‪.‬‬
‫להיעזר באחת השיטות הבאות לזהות את המשטר‪:‬‬ ‫בכדי להשתמש בקירוב הקווזי‪-‬סטטי יש לבדוק את קיום הגבול‬
‫הקווזי‪-‬סטטי‪ ,‬ואם במידה ואינו מתקיים‪ ,‬יש לפתור את המערכת‬
‫לבדוק מי מבין שני הביטויים הבאים מתקיים‪:‬‬ ‫‪)1‬‬ ‫בתור מערכת מפולגת‪.‬‬

‫הגבול הקווזי‪-‬סטטי‪:‬‬
‫⃗𝐸 ×⏟‬ ‫‪⃗ (0) = 0‬‬
‫)‪(0‬‬
‫∇‬ ‫‪=0‬‬ ‫או‬ ‫∇‬
‫𝐻 ×⏟‬
‫𝑆𝑄𝐸‬ ‫𝑆𝑄𝑀‬ ‫ניתן להניח שהגבול הקווזי‪-‬סטטי מתקיים אם נתון שהגבול מתקיים‪,‬‬
‫או אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים‪:‬‬
‫כאשר מסתכלים על המערכת משיקולי חוקי קירכהוף‪:‬‬ ‫‪)2‬‬ ‫(יש להתייחס לכל האורכים הרלוונטיים (‪ )L‬של המערכת)‬
‫אם מנתקים מקור מתח ← ‪EQS‬‬ ‫‪.a‬‬
‫𝐿𝜔‬ ‫𝑐‬ ‫𝐿‬ ‫‪1‬‬
‫אם מקצרים מקור מתח ← ‪MQS‬‬ ‫‪.b‬‬ ‫‪≪1‬‬ ‫𝑟𝑜‬ ‫𝐿≫‬ ‫𝑟𝑜‬ ‫𝑇~ ≪‬
‫𝑐‬ ‫𝑓‬ ‫𝑐‬ ‫𝜔‬
‫אם מנתקים מקור זרם ← ‪EQS‬‬ ‫‪.c‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אם אין תלות ב‪ 𝜔-‬בכלל‪ ,‬אז המערכת אינה קווזי‪-‬סטטית‪.‬‬
‫אם מקצרים מקור זרם ← ‪MQS‬‬ ‫‪.d‬‬

‫משטרי פתרון‪:‬‬
‫גישה לפתרון בעיות קווזי‪-‬סטטיות‪:‬‬ ‫בפתרון קווזי‪-‬סטטי אנו נפתור ע"י אחת משתי משטרים‪:‬‬
‫בעיית ‪ EQS‬אלקטרו‪:‬‬ ‫אלקטרו‪-‬קווזי‪-‬סטטיקה (‪ )EQS‬או מגנטו‪-‬קווזי‪-‬סטטיקה (‪.)MQS‬‬
‫מחשבים את השדה החשמלי בדומה לבעיות סטטיות ‪. DC‬‬
‫כתוצאה משינויים קלים בתדירות נמוכה בשדה החשמלי ובשטף‬ ‫בגישת ‪ EQS‬השדה החשמלי והמתח יהיו דומיננטיים‪ ,‬אך נוסיף שדה‬
‫החשמלי‪ ,‬מתעורר שדה מגנטי‪ .‬את השדה המגנטי ניתן לחשב‬ ‫מגנטי חלש מתקן שמלווה את השדה החשמלי‪.‬‬
‫באמצעות חוק ‪ Ampere‬הפאזורי‪⃗ (1) = 𝑗𝜔𝜀0 𝐸⃗ (0) :‬‬
‫𝐻×∇‬
‫בנוסף מתקיים‪〈W𝑚 〉𝑡 ≡ 0 :‬‬ ‫בגישת ‪ MQS‬השדה המגנטי והזרם יהיו דומיננטיים‪ ,‬אך נוסיף שדה‬
‫חשמלי חלש מתקן שמלווה את השדה המגנטי‪.‬‬
‫בעיית ‪ MQS‬מגנטו‪:‬‬
‫מחשבים את השדה המגנטי בדומה לבעיות סטטיות ‪. DC‬‬
‫כתוצאה משינויים קלים בתדירות נמוכה בשדה המגנטי ובשטף‬
‫המגנטי‪ ,‬מתעורר שדה חשמלי‪ .‬את השדה החשמלי ניתן לחשב‬
‫𝐻 ‪∇ × 𝐸⃗ (1) = −𝑗𝜔𝜇0‬‬
‫באמצעות חוק ‪ Faraday‬הפאזורי‪⃗ (0) :‬‬
‫בנוסף מתקיים‪〈W𝑒 〉𝑡 ≡ 0 :‬‬

‫במשטר ‪ MQS‬אין קיום תנאי שפה לחוק שימור מטען מאחר‬ ‫•‬
‫וכיסוי הזרם המשטחי הוא מסדר ‪( 0‬כי 𝐻 מסדר ‪ )0‬וכיסוי‬
‫המטען המשטחי הוא מסדר ‪( 1‬כי 𝐸 מסדר ‪ )1‬לכן אם קיים הוא‬
‫גורם ל‪ 𝑗𝜔𝜂 -‬להיות מסדר שני והוא לא קווזיסטטי (כי 𝜂 הוא‬

‫מסדר ‪ ,1‬וכאשר כופלים אותו ב‪ 𝜔-‬זה מביא אותו לסדר ‪.)2‬‬

‫‪ –21/01/2023‬נכתב ע"י רשף שכטר‪ ,‬אשל אפשטיין – מכללת אפקה – נוסחאון שדות וגלים א"מ‬ ‫‪5‬‬
 ‫גלים מישוריים‬
‫פגיעת גל מישורי במשטח הפרדה בין ‪ 2‬חומרים דיאלקטריים‬ ‫שימו לב!‬
‫שונים ( 𝒓𝜺 שונה)‪:‬‬ ‫כאשר משתמשים בתנאי השפה למשוואות מקסוול‪ ,‬חשוב לקחת את כל‬
‫⃗⃗⃗ ‪.‬‬
‫⃗⃗⃗⃗ ‪ ,‬וקטור גל מועבר ‪𝐸𝑡 -‬‬
‫⃗⃗⃗ ‪ ,‬וקטור גל מוחזר ‪𝐸𝑟 -‬‬
‫וקטור גל פוגע – 𝑖𝐸‬ ‫הגלים אשר נמצאים בתחום‪.‬‬

‫משטח ההפרדה‪ :‬משטח שבשני צידיו קיימים 𝜀 שונים‪𝜀 = 𝜀0 𝜀𝑟 .‬‬ ‫גלים מישוריים‪:‬‬
‫מישור הפגיעה‪ :‬מישור הנפרש ע"י וקטור הגל הפוגע והנורמל למשטח‬
‫ההפרדה‪.‬‬ ‫̂𝑧 𝑧𝑘 ‪𝑘⃗ = 𝑘𝑥 𝑥̂ + 𝑘𝑦 𝑦̂ +‬‬ ‫וקטור הגל‪:‬‬

‫⃗⃗⃗ ובין הנורמל למשטח ההפרדה‪.‬‬

‫זווית הפגיעה‪ 𝜃𝑖 :‬הזווית הנוצרת בין 𝑖𝑘‬
‫‪1‬‬
‫⃗⃗⃗ כך שיהיו ‪ sin , cos‬שלה‪.‬‬
‫היא משפיעה על רכיביו של 𝑖𝑘‬ ‫] [ ‪, 𝑘 = |𝑘⃗| = √𝑘𝑥 2 + 𝑘𝑦 2 + 𝑘𝑦 2‬‬ ‫מספר הגל‪:‬‬
‫𝑚‬

‫מקדם השבירה של תווך‪( 𝑛 = √𝜀𝑟 :‬יופיע רק כאשר יש הפרדה בין שני‬

‫𝑟𝜀 שונים‪ .‬עבור ‪ 𝜀0‬ערכו ‪)1‬‬ ‫בריק‪:‬‬
‫𝜔‬
‫הקשר בין מספר הגל ובין מקדם השבירה‪ , 𝑘 = 𝑘0 𝑛 :‬כאשר 𝐶 = ‪𝑘0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝜔‬ ‫‪𝑘0‬‬ ‫𝜔‬
‫√=𝑐‬ ‫= ‪𝑘0‬‬ ‫⋅‬ ‫‪= 𝜔𝜀0‬‬ ‫= ‪𝑘 = 𝑘0‬‬
‫‪𝜀0 𝜇 0‬‬ ‫𝑐‬ ‫‪𝜂0‬‬ ‫𝐶‬
‫קיטוב ניצב‪ :‬כאשר השדה החשמלי ניצב למישור הפגיעה‪ .‬נקבל שדה‬
‫חשמלי חוזר שגם הוא ניצב למישור הפגיעה וזווית ההחזרה תהיה = 𝑟𝜃‬ ‫מקדם דיאלקטרי של חומר‪𝜀 = 𝜀𝑟 𝜀0 :‬‬
‫𝑖𝜃 בכיוון ההפוך לנורמל למשטח ההפרדה‪.‬‬
‫𝜔‬ ‫𝑛𝜔‬
‫= 𝑛 ‪𝑘 = 𝑘0 √𝜀𝑟 = 𝑘0‬‬ ‫= 𝑟𝜀√‬ ‫בחומר דיאלקטרי‪:‬‬
‫זווית ההעברה מתקבלת לפי חוק סנל‪. 𝑛1 sin 𝜃𝑖 = 𝑛2 sin 𝜃𝑡 :‬‬ ‫𝐶‬ ‫𝑐‬
‫קיטוב מקביל‪ :‬כאשר השדה החשמלי מקביל למישור הפגיעה‪ .‬נקבל‬ ‫𝜋‪2‬‬
‫⃗⃗⃗⃗ משתנה‬
‫שדה חשמלי חוזר שגם הוא מקביל למישור הפגיעה‪ ,‬ובו כיוון 𝑟𝐸‬ ‫=𝜆‬ ‫|⃗‬
‫]𝑚[‬ ‫אורך הגל‪:‬‬
‫𝑘|‬
‫באותה זווית בה ⃗𝑘 משתנה‪ .‬זווית ההחזרה תהיה‬
‫𝑖𝜃 = 𝑟𝜃 בכיוון ההפוך לנורמל למשטח ההפרדה‪.‬‬ ‫⃗⃗⃗⃗⃗‬ ‫צורה כללית של גל מישורי‪𝐸1 𝑒 −𝑗( 𝑘⃗∙𝑟 ) :‬‬
‫⃗⃗⃗⃗ = ‪𝐸𝑖1‬‬
‫זווית ההעברה מתקבלת לפי חוק סנל‪. 𝑛1 sin 𝜃𝑖 = 𝑛2 sin 𝜃𝑡 :‬‬ ‫כאשר‪𝑟 = 𝑥𝑥̂ + 𝑦𝑦̂ + 𝑧𝑧̂ :‬‬
‫⃗⃗⃗⃗ נשאר אותו‬
‫הערה‪ :‬אם ‪ 𝜃𝑖 = 0°‬נקבל שדה חשמלי חוזר בו כיוון 𝑟𝐸‬ ‫⃗⃗⃗⃗‬
‫וקטור אמפליטודות – ̂𝑧 𝑧 ‪𝐸1 = 𝐸1 𝑥 𝑥̂ + 𝐸1 𝑦 𝑦̂ + 𝐸1‬‬
‫𝐸 נשאר אותו‬‫הדבר ורק כיוון ⃗𝑘 מתהפך‪ ,‬ושדה חשמלי מועבר בו כיוון 𝑡⃗⃗⃗‬ ‫ו‪ 𝑘⃗ -‬הוא וקטור הגל‪.‬‬
‫הדבר וכיוון ⃗𝑘 נשאר אותו הדבר‪.‬‬
‫⃗𝑘 = ⃗‬
‫𝐻 × ⃗𝐸‬ ‫שלשה ניצבת‪:‬‬
‫בקיטוב ניצב‪:‬‬
‫𝑖𝜃 ‪2 cos‬‬ ‫| 𝑡⃗⃗⃗‬
‫𝐸|‬ ‫= ⃗‬
‫𝐻‬
‫‪1‬‬
‫) ⃗𝐸 × ̂‬
‫𝐾(‬ ‫הקשר בין שדה חשמלי לשדה מגנטי בריק ‪:‬‬
‫= ⊥𝑡‬ ‫=‬ ‫‪𝜂0‬‬
‫| 𝑖⃗⃗⃗‬
‫𝐸|‬
‫‪cos 𝜃𝑖 + √𝑛2 − 𝑠𝑖𝑛𝜃𝑖 2‬‬
‫𝐾( 𝑟𝜀√ = ⃗‬
‫𝐻‬ ‫) ⃗𝐸 × ̂‬ ‫בחומר דיאלקטרי‪:‬‬
‫‪𝜂0‬‬

‫‪cos 𝜃𝑖 − √𝑛2 − 𝑠𝑖𝑛𝜃𝑖 2‬‬ ‫| 𝑟⃗⃗⃗⃗‬ ‫פגיעת גל מישורי במוליך מושלם‪:‬‬

‫𝐸|‬
‫= ⊥𝑟‬ ‫=‬ ‫⃗⃗⃗⃗ ‪.‬‬
‫⃗⃗⃗ ‪ ,‬וקטור גל מוחזר ‪𝐸𝑟 -‬‬
‫וקטור גל פוגע – 𝑖𝐸‬
‫| 𝑖⃗⃗⃗‬
‫𝐸|‬ ‫משטח ההפרדה‪ :‬משטח מוליך מושלם‪.‬‬
‫‪cos 𝜃𝑖 + √𝑛2 − 𝑠𝑖𝑛𝜃𝑖 2‬‬
‫מישור הפגיעה‪ :‬מישור הנפרש ע"י וקטור הגל הפוגע והנורמל למשטח‬
‫ההפרדה‪.‬‬
‫בקיטוב מקביל‪:‬‬
‫𝑖𝜃 ‪2𝑛 cos‬‬ ‫⃗⃗⃗‬
‫| 𝑡𝐸|‬ ‫קיטוב ניצב‪ :‬כאשר השדה החשמלי ניצב למישור הפגיעה‪ .‬נקבל שדה‬
‫= ∥𝑡‬ ‫=‬ ‫חשמלי חוזר שגם הוא ניצב למישור הפגיעה וזווית ההחזרה תהיה = 𝑟𝜃‬
‫| 𝑖⃗⃗⃗‬
‫𝐸|‬
‫‪𝑛2 𝑐𝑜𝑠𝜃𝑖 + √𝑛2 − 𝑠𝑖𝑛𝜃𝑖 2‬‬ ‫𝑖𝜃 בכיוון ההפוך לנורמל למשטח ההפרדה‪.‬‬

‫קיטוב מקביל‪ :‬כאשר השדה החשמלי מקביל למישור הפגיעה‪ .‬נקבל‬

‫⃗⃗⃗⃗ משתנה‬
‫שדה חשמלי חוזר שגם הוא מקביל למישור הפגיעה‪ ,‬ובו כיוון 𝑟𝐸‬
‫‪−𝑛2 𝑐𝑜𝑠𝜃𝑖 + √𝑛2 − 𝑠𝑖𝑛𝜃𝑖 2‬‬ ‫| 𝑟⃗⃗⃗⃗‬
‫𝐸|‬ ‫באותה זווית בה ⃗𝑘 משתנה‪ .‬זווית ההחזרה תהיה‬
‫= ∥𝑟‬ ‫=‬ ‫𝑖𝜃 = 𝑟𝜃 בכיוון ההפוך לנורמל למשטח ההפרדה‪.‬‬
‫| 𝑖⃗⃗⃗‬
‫𝐸|‬
‫‪𝑛2 𝑐𝑜𝑠𝜃𝑖 + √𝑛2 − 𝑠𝑖𝑛𝜃𝑖 2‬‬
‫⃗⃗⃗⃗ נשאר אותו הדבר‬
‫הערה‪ :‬אם ‪ 𝜃𝑖 = 0°‬נקבל שדה חשמלי חוזר בו כיוון 𝑟𝐸‬
‫ורק כיוון ⃗𝑘 מתהפך‪.‬‬

‫‪ –21/01/2023‬נכתב ע"י רשף שכטר‪ ,‬אשל אפשטיין – מכללת אפקה – נוסחאון שדות וגלים א"מ‬ ‫‪6‬‬
 ‫𝐻‪ ,‬ובקיטוב מקביל נבחר בשדה‬‫בקיטוב ניצב נבחר בשדה דומיננטי ⃗‬ ‫פגיעת גל מישורי במשטח הפרדה בין ‪ 2‬חומרים בעלי מוליכות שונה‬
‫דומיננטי ⃗𝐸‪.‬‬ ‫(‪ σ‬שונה) – אפקט הקרום‪:‬‬
‫̂𝑧 𝑧𝛾 ‪𝛾 = 𝛾𝑥 𝑥̂ + 𝛾𝑦 𝑦̂ +‬‬
‫זהה לגמרי לפגיעת גל מישורי במשטח הפרדה בין ‪ 2‬חומרים בעלי ‪ ε‬שונה‬
‫(רק אין מקדמי שבירה)‪.‬‬
‫𝐵 לפי כיוון התקדמות הגלים בתווך‬ ‫נבחר את וקטורי האמפליטודות 𝐴 או ⃗‬
‫בו ∞ < 𝜎 (השני יהיה ‪ ,)0‬אקספ' שלילי עבור כיוון חיובי או אקספ' חיובי‬ ‫הפסדים אוהמיים גבוהים‪𝜎 ≫ ω𝜀0 = 𝑘0 𝑐𝜀0 :‬‬
‫עבור כיוון שלילי ונמצא את רכיביו ע"י תנאי שפה ‪ ,Faraday‬תנאי שפה‬
‫𝐾 כי על פני לא מוליך מושלם ("הגדרת 𝛾" תעזור‬ ‫‪ Ampere‬בו ‪⃗ = 0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑐‪2‬‬
‫√≜𝛿‬ ‫√=‬ ‫עומק החדירה‪:‬‬
‫בשאלות בהן יהיה נתון בשאלה שיש יותר מרכיב אחד של 𝛾‪ ,‬כאשר נותר‬ ‫𝜎 ‪𝜔𝜇0‬‬ ‫𝟎𝜼 𝜎𝜔‬
‫למצוא את הרכיב האחרון)‪.‬‬ ‫𝑗‪1+‬‬ ‫‪𝑗𝜔𝜎 𝜂0‬‬
‫≜ |𝛾|‬ ‫√ = 𝜎 ‪= √𝑗𝜔𝜇0‬‬ ‫הגדרת 𝛾‪:‬‬
‫𝛿‬ ‫𝑐‬
‫מציאת שדה חשמלי או מגנטי בתווך בו ∞ < 𝜎‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫אם לא נתונה צורת שדה חשמלי‪/‬מגנטי‪ :‬השדה הא"מ הדומיננטי בתווך בו‬
‫⃗⃗⃗⃗ × ∇ = 𝑡⃗⃗⃗‬
‫𝐸‬ ‫𝑡𝐻‬ ‫⃗⃗⃗⃗‬
‫= 𝑡𝐻‬ ‫⃗⃗⃗ × ∇‬
‫𝑡𝐸‬
‫𝜎‬ ‫‪−𝑗𝜔𝜇0‬‬ ‫∞ < 𝜎 יהיה מהצורה‪:‬‬

‫| 𝑟⃗⃗⃗⃗‬
‫𝐸|‬ ‫| 𝑡⃗⃗⃗⃗‬
‫𝐸|‬ ‫𝑟∙ ̂‬
‫𝑘‬ ‫⃗‬ ‫𝑟∙ ̂‬
‫𝑘‬ ‫⃗‬ ‫𝑟∙ ̂‬
‫𝑘‪−‬‬ ‫⃗‬ ‫𝑟∙ ̂‬
‫𝑘‬ ‫⃗‬
‫= ⊥𝑟 או ∥𝑟‬ ‫= ⊥𝑡 או ∥𝑡 ‪,‬‬ ‫מקדם החזרה‪/‬העברה נחשב ע"י‪:‬‬ ‫𝐵 ‪⃗ ) = 𝐴𝑒 𝛿 +𝑗 𝛿 +‬‬
‫𝐻 או ⃗𝐸(‬ ‫𝑒⃗‬ ‫𝛿‬
‫𝑗‪−‬‬
‫𝛿‬ ‫)𝑟∙⃗𝛾(‪⃗ 𝑒 −‬‬
‫𝐵 ‪= 𝐴𝑒 (𝛾⃗∙𝑟) +‬‬
‫| 𝑖⃗⃗⃗‬
‫𝐸|‬ ‫| 𝑖⃗⃗⃗‬
‫𝐸|‬

‫כאשר ̂𝑘 כיוון התקדמות הגל‪.‬‬

‫תנאי שפה לפתרון‬

‫𝑥‬
‫חוק החתול ‪𝑒 ≠ 0‬‬ ‫• נקודה בה יש נתק ‪⃗ = 0‬‬
‫𝐾‬
‫• עבור ריק חסר מטענים‪/‬מקורות‬
‫‪⃗ = 0; 𝜂 = 0; 𝜌 = 0‬‬
‫𝐾; ‪𝐽 = 0‬‬
‫𝐼‬
‫= ⃗‬
‫𝐾 בנקודה בה‬ ‫עובר מקור זרם על פני שטח לא נקודתי‬ ‫•‬
‫𝑊‬
‫יוצא זרם‬
‫𝑄𝑑‬
‫=𝐼‬ ‫הקשר בין זרם ומטען חשמלי‪= 𝑗𝜔𝑄 :‬‬ ‫•‬
‫𝑡𝑑‬

‫אנליזה הרמונית‬
‫טורי פורייה‪:‬‬
‫צורה מרוכבת‬ ‫צורה ממשית‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫)‪+‬‬
‫𝑥(𝑓‬ ‫) ‪+ 𝑓(𝑥 −‬‬ ‫𝑥𝜋𝑛‬ ‫𝑥(𝑓‬ ‫)‪+‬‬
‫𝑥(𝑓 ‪+‬‬ ‫)‪−‬‬
‫‪𝑎0‬‬ ‫𝑥𝜋𝑛‬ ‫𝑦𝜋𝑛‬
‫𝐿 𝑗 𝑒 𝑛𝑐 ∑ =‬ ‫=‬ ‫( ‪+ ∑ [𝑎𝑛 cos‬‬ ‫( ‪) + bn sin‬‬ ‫])‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝐿‬ ‫𝐿‬
‫∞‪𝑛=−‬‬ ‫‪𝑛=1‬‬
‫𝐿 ‪1‬‬ ‫𝐿 ‪1‬‬ ‫𝑥𝜋𝑛‬
‫= ‪𝑐0‬‬ ‫𝑥𝑑)𝑥(𝑓 ∫‬ ‫( ‪𝑎𝑛 = ∫ 𝑓(𝑥) cos‬‬ ‫‪) 𝑑𝑥, 𝑛 = 0,1,2, ….‬‬
‫𝐿‪2𝐿 −‬‬ ‫𝐿‪𝐿 −‬‬ ‫𝐿‬

‫𝐿 ‪1‬‬ ‫𝑥𝜋𝑛‬ ‫𝐿 ‪1‬‬ ‫𝑥𝜋𝑛‬

‫= 𝑛𝑐‬ ‫‪∫ 𝑓(𝑥)𝑒 −𝑗 𝐿 𝑑𝑥 , 𝑛 = ±1, ±2, ….‬‬ ‫( ‪𝑏𝑛 = ∫ 𝑓(𝑥) sin‬‬ ‫‪) 𝑑𝑥, 𝑛 = 0,1,2, ….‬‬
‫𝐿‪2𝐿 −‬‬ ‫𝐿‪𝐿 −‬‬ ‫𝐿‬

‫מקרים מיוחדים לטורי פורייה‪:‬‬

‫‪𝑎𝑛 = 0 , 𝑛 = 1,2, ….‬‬ ‫פונקציה אי‪-‬זוגית‪:‬‬

‫)𝑥(𝑓‪𝑓(−𝑥) = −‬‬
‫𝐿 ‪2‬‬ ‫𝑥𝜋𝑛‬
‫( ‪𝑏𝑛 = ∫ 𝑓(𝑥) sin‬‬ ‫𝑥𝑑 )‬
‫‪𝐿 0‬‬ ‫𝐿‬

‫‪𝑏𝑛 = 0 , 𝑛 = 0,1,2, ….‬‬ ‫פונקציה זוגית"‬

‫)𝑥(𝑓 = )𝑥‪𝑓(−‬‬
‫𝐿 ‪2‬‬ ‫𝑥𝜋𝑛‬
‫( ‪𝑎𝑛 = ∫ 𝑓(𝑥) cos‬‬ ‫𝑥𝑑 )‬
‫‪𝐿 0‬‬ ‫𝐿‬

‫מכפלה וקטורית‬
‫𝑥‬ ‫𝑦‬ ‫𝑧‬
‫𝑥 𝐴| = 𝐵 × 𝐴‬ ‫𝑦𝐴‬ ‫]) 𝑦𝐴 ∙ 𝑥𝐵( ‪𝐴𝑧 | = 𝑥 ∙ [(𝐴𝑦 ∙ 𝐵𝑧 ) − (𝐴𝑧 ∙ 𝐵𝑦 )] − 𝑦 ∙ [(𝐴𝑥 ∙ 𝐵𝑧 ) − (𝐵𝑥 ∙ 𝐴𝑧 )] + 𝑧 ∙ [(𝐴𝑥 ∙ 𝐵𝑦 ) −‬‬
‫𝑥𝐵‬ ‫𝑦𝐵‬ ‫𝑧𝐵‬

‫‪ –21/01/2023‬נכתב ע"י רשף שכטר‪ ,‬אשל אפשטיין – מכללת אפקה – נוסחאון שדות וגלים א"מ‬ ‫‪7‬‬
 ‫אינטגרלים נגזרות וזהויות ידועות‬

‫𝑥𝑗‪𝑒 𝑗𝑥 −𝑒 −‬‬ ‫𝑥𝑗‪𝑒 𝑗𝑥 +𝑒 −‬‬ ‫𝑑‬ ‫𝑑‬

‫= ) 𝑥(‪sin‬‬ ‫= ) 𝑥(‪, cos‬‬ ‫‪sinh(𝑥 ) = cosh(𝑥 ) ,‬‬ ‫) 𝑥(‪cosh(𝑥 ) = sinh‬‬
‫𝑗‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑥𝑑‬ ‫𝑥𝑑‬

‫‪ –21/01/2023‬נכתב ע"י רשף שכטר‪ ,‬אשל אפשטיין – מכללת אפקה – נוסחאון שדות וגלים א"מ‬ ‫‪8‬‬
 ‫אינטגרלים נגזרות וזהויות ידועות – המשך‬

‫𝑅‪𝑧−‬‬ ‫𝜕‬ ‫‪1‬‬ ‫))𝜃(‪−(2𝑟 − 𝑅 ∙ cos‬‬

‫(∫‬ ‫𝐶 ‪) 𝜕𝑧 = √𝜌2 + (𝑧 − 𝑅)2 +‬‬ ‫=‬ ‫‪3‬‬
‫‪√𝜌 + (𝑧 − 𝑅)2‬‬
‫‪2‬‬ ‫𝑟𝜕‬ ‫𝑅‬ ‫‪2‬‬
‫‪√ 2‬‬ ‫‪𝑅2 2‬‬
‫) ‪( 𝑟 − 𝑅 ∙ 𝑟 ∙ cos(𝜃) + 4‬‬ ‫) ‪2 ∙ (𝑟 2 − 𝑅 ∙ 𝑟 ∙ cos(𝜃) + 4‬‬

‫𝑅‪𝑧−‬‬ ‫𝜌‬ ‫𝜕‬ ‫‪1‬‬ ‫)𝜃(‪−𝑅 ∙ 𝑟 ∙ sin‬‬

‫‪∫( 2‬‬ ‫= 𝜌𝜕 )‬ ‫𝐶‪+‬‬ ‫=‬ ‫‪3‬‬
‫‪(𝜌 + (𝑧 − 𝑅)2 )3/2‬‬ ‫‪(𝑧 − 𝑅)√𝜌 + (𝑧 − 𝑅)2‬‬
‫‪2‬‬ ‫𝜃𝜕‬ ‫‪𝑅2‬‬
‫‪√𝑟 2 − 𝑅 ∙ 𝑟 ∙ cos(𝜃) +‬‬ ‫‪𝑅2 2‬‬
‫(‬ ‫)‪4‬‬ ‫∙‪2‬‬ ‫‪(𝑟 2‬‬ ‫) ‪− 𝑅 ∙ 𝑟 ∙ cos(𝜃) + 4‬‬

‫𝜌‬ ‫𝜕‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑅‪𝑧−‬‬

‫(∫‬ ‫𝐶 ‪) 𝜕𝜌 = √𝜌2 + (𝑧 − 𝑅)2 +‬‬ ‫(‬ ‫‪)=−‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪√𝜌2 + (𝑧 − 𝑅)2‬‬ ‫‪𝜕𝑧 √𝜌 + (𝑧 − 𝑅)2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪(𝜌2 + (𝑧 − 𝑅)2 )2‬‬

‫)𝜃(‪sin‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝜕‬ ‫‪1‬‬ ‫𝜌‬

‫∫‬ ‫∙ ‪𝜕𝜃 = −‬‬ ‫𝐶‪+‬‬ ‫(‬ ‫‪)=−‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪(𝑎 − 𝑏 ∙ cos(𝜃))3⁄2‬‬ ‫)𝜃(‪𝑏 √𝑎 − 𝑏 ∙ cos‬‬ ‫‪𝜕𝜌 √𝜌2 + (𝑧 − 𝑅)2‬‬
‫‪(𝜌2 + (𝑧 − 𝑅)2 )2‬‬

‫נגזרות ידועות וכללי נגזרות‬

‫‪𝑢 ′ 𝑢′ 𝑣 − 𝑢𝑣 ′‬‬
‫= ) (‬ ‫‪2‬‬ ‫‪(𝑢 ⋅ 𝑣)′ = 𝑢′ 𝑣 + 𝑢𝑣 ′‬‬ ‫‪1‬‬
‫𝑣‬ ‫‪𝑣2‬‬
‫‪′‬‬ ‫‪𝑢′‬‬
‫‪(𝑎𝑢 )′ = 𝑎𝑢 ⋅ ln 𝑎 ⋅ 𝑢′‬‬ ‫‪4‬‬ ‫= )𝑢√(‬ ‫‪3‬‬
‫𝑢√‪2‬‬
‫‪𝑢′‬‬ ‫‪𝑢′‬‬
‫= ‪(log 𝑎 𝑢)′‬‬ ‫‪6‬‬ ‫= ‪(ln 𝑢)′‬‬ ‫‪5‬‬
‫𝑎 ‪𝑢 ln‬‬ ‫𝑢‬
‫‪−𝑢′‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪𝑢′‬‬ ‫‪7‬‬
‫= ‪(cot 𝑢)′‬‬ ‫= ‪(tan 𝑢)′‬‬
‫𝑢 ‪sin2‬‬ ‫𝑢 ‪cos2‬‬
‫‪−𝑢′‬‬ ‫‪𝑢′‬‬
‫= ‪(arccos 𝑢)′‬‬ ‫‪10‬‬ ‫= ‪(arcsin 𝑢)′‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪√1 − 𝑢2‬‬ ‫‪√1 − 𝑢2‬‬
‫‪−𝑢′‬‬ ‫‪𝑢′‬‬
‫= ‪(arccot 𝑢)′‬‬ ‫‪12‬‬ ‫= ‪(arctan 𝑢)′‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪1 + 𝑢2‬‬ ‫‪1 + 𝑢2‬‬
‫𝑢 ו‪ 𝑣 -‬הן פונקציות של 𝑥‬ ‫‪′‬‬
‫‪13‬‬
‫)𝑥( ‪(𝑓(𝑔(𝑥)) = 𝑓 ′ (𝑔(𝑥)) ⋅ 𝑔′‬‬
‫כל הנגזרות בטבלה לפי 𝑥‬

‫‪ –21/01/2023‬נכתב ע"י רשף שכטר‪ ,‬אשל אפשטיין – מכללת אפקה – נוסחאון שדות וגלים א"מ‬ ‫‪9‬‬