‫דף נוסחאות – אלקטרוניקה קוונטית‬

‫משוואת שרדינגר‪:‬‬
‫‪∂ψ‬‬ ‫‪ℏ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‬
‫‪iℏ‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪∇ 2ψ + V ( r , t ) = Hˆ ψ‬‬
‫‪∂t‬‬ ‫‪2m‬‬
‫כאשר ההמילטוניאן אינו תלוי בזמן מקבלים גרסא פשוטה יותר‪:‬‬
‫‪ℏ ∂U‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪∂ 2U 2m‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪⋅ 2 + VU = EU or‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪( E − V )U = 0‬‬
‫‪2m ∂x‬‬ ‫‪∂x 2‬‬ ‫‪ℏ‬‬
‫כאשר ‪ V‬היא בור פוטנציאל אינסופי נקבל שמצב החלקיק תלוי באנרגיה‪ ,‬והפונקציה המייצגת את מצבו‬
‫‪ℏ2 π2 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪  x 1 ‬‬
‫= ‪.E‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ) ‪ un ( x‬עבור ‪ n‬המתאים לאנרגיה שלו ‪⋅ n‬‬ ‫הקוונטי היא ‪sin  nπ  −  ‬‬
‫‪8ma‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪  2a 2  ‬‬
‫תכונות של אופרטורים‪:‬‬
‫תכונה‬ ‫תנאי‬
‫) ‪[ A, F ( B )] = [ A, B] ⋅ F ' ( B‬‬ ‫‪ A, B‬מתחלפים עם ] ‪[ A, B‬‬
‫‪ A, B‬מתחלפים עם ] ‪[ A, B‬‬
‫(‬ ‫)‬ ‫) ( ) (‬ ‫‪ 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪exp Aˆ + Bˆ = exp Aˆ exp Bˆ exp  − [ A, B ] ‬‬
‫‪‬‬
‫ˆ ‪i‬‬
‫‪− Ht‬‬
‫‪. ψ (t ) = e‬‬ ‫‪ℏ‬‬
‫התפתחות של מצב בזמן‪ψ ( 0 ) :‬‬
‫ˆ ‪i‬‬
‫‪− Ht‬‬
‫‪ . ψ‬בתמונת הייזנברג האופרטורים משתנים בזמן‪ ,‬אך פונקציית המצב נשארת‬ ‫‪H‬‬
‫‪=e‬‬ ‫‪ℏ‬‬
‫תמונת הייזנברג‪ψ :‬‬
‫קבועה בזמן‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ℏ‬‬
‫≥ ‪. ∆x 2 ⋅ ∆p 2‬‬ ‫עקרון אי הוודאות‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ℏω 2‬‬
‫= ˆ‪. H‬‬
‫‪2‬‬
‫(‬
‫‪1 2‬‬
‫= ˆ‪ H‬או בקורדינטות מנורמלות ) ‪qˆ + pˆ 2‬‬
‫‪2‬‬
‫אוסילטור הרמוני – ההמילטוניאן מהצורה ‪ xˆ + pˆ 2 ‬‬
‫מצבים קוהרנטיים )מצבים עצמיים של אופרטור ההשמדה(‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪a α =α α‬‬ ‫‪. aˆ n n = n ! 0‬‬ ‫= ˆ‪ . a‬תכונות‪. aˆ n = n n − 1 :‬‬ ‫אופרטור ההשמדה‪[ xˆ + ipˆ ] :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫אופרטור היצירה‪[ xˆ − ipˆ ] :‬‬
‫‪n‬‬
‫= † ˆ‪aˆ † 0 = n ! n aˆ † n = n + 1 n + 1 . a‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.  aˆ , aˆ †  = 1 → aa‬‬
‫יחס החילוף של האופרטורים ‪ˆ ˆ † = 1 + aˆ † aˆ -‬‬
‫ˆ‪aˆ † + a‬‬ ‫† ˆ‪aˆ − a‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪= xˆ ,‬‬ ‫מתקיים ‪= pˆ -‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2i‬‬
‫אופרטור המספר‪ . nˆ = aˆ † aˆ :‬מספר הפוטונים הממוצע שימדד עבור חלקיק במצב ‪ ψ‬יהיה ‪nˆ = ψ nˆ ψ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ . Hˆ = ℏω  aˆ † aˆ +‬לשים לב! כשיש מצב המורכב מכמה מודים בתדרים שונים‪,‬‬ ‫אופרטור האנרגיה‪ :‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫אופרטור האנרגיה כבר לא פרופורציונלי לאופרטור המספר‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪α‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪αn‬‬
‫‪ . α = e‬במצב קוהרנטי אי הוודאות היא‬ ‫‪2‬‬
‫∑⋅‬ ‫‪n‬‬ ‫מצב קוהרנטי כסופרפוזיציה של מצבי אנרגיה‬
‫‪n‬‬ ‫!‪n‬‬
‫ˆ ‪i‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪− Ht‬‬ ‫‪− ωt‬‬
‫‪.e‬‬ ‫‪ℏ‬‬
‫‪α0 = e‬‬ ‫‪2‬‬
‫מינימלית! התפתחות של מצב קוהרנטי בזמן ‪α 0 e− iωt -‬‬
‫‪. Dˆ ( α ) 0 = α , Dˆ ( α ) = e αa‬‬ ‫אופרטור ה"יצירה" של מצב קוהרנטי‪, Dˆ ( α ) Dˆ ( β ) = Dˆ ( α + β ) :‬‬
‫†‬
‫ˆ‬ ‫ˆ‪−α*a‬‬

‫‪( x − x )2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 −‬‬ ‫) ‪ip ( x − x‬‬
‫‪ . x‬ההתפלגות‬ ‫‪( xˆ + ipˆ ) α = α x α → ψα ( x ) = 1/4 e‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪e‬‬ ‫יצוג של מצב קוהרנטי בבסיס ‪:x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪π‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ) ‪. ψα ( x‬‬ ‫= ) ‪e −( x − x ) → ψ α ( p‬‬ ‫תהיה ) ‪e −( p − p‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬
 ‫‪1‬‬
‫‪− α−β‬‬ ‫*‬ ‫*‬
‫‪ α β = e‬וקוסינוס הזוית ביניהם יהיה‬ ‫‪2‬‬
‫היטלים של מצבים קוהרנטיים זה על זה מקיימים ‪e α β−αβ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪− α−β‬‬
‫‪ . α β‬ניתן לראות כי אם ‪ α, β‬רחוקים זה מזה אז המצבים כמעט אורטוגונליים‪ .‬בעזרת המצבים‬ ‫‪=e‬‬

‫= ‪ ψ‬כשהאינטגרל הכפול הוא כל החלק‬ ‫‪∫ C (α) α‬‬ ‫הקוהרנטיים ניתן לפרוש את המרחב בצורה ‪α d 2α‬‬
‫הממשי והמדומה‪.‬‬
‫) ‪∂ψ 0 ( q‬‬
‫‪.‬‬ ‫מצב הבסיס של אוסילטור הרמוני – בעזרת ‪ aˆ 0 = 0‬ניתן לרשום את המשוואה ‪+ qψ 0 ( q ) = 0‬‬
‫‪∂q‬‬
‫‪ . ψ 0 ( q ) = π−1/ 4 e − q‬הפעלה של † ̂‪ a‬על מצב הבסיס תיתן את המצבים‬
‫‪2‬‬
‫‪/2‬‬
‫פתרון המשוואה בבסיס ‪ q, p‬יתן‬
‫‪‬‬ ‫‪d ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ H n ( q ) . ψ n ( q ) = π ⋅ n e‬הם פולינומי הרמיט שנובעים מהפעלת ‪‬‬ ‫הנוספים ) ‪⋅ H n ( q‬‬
‫‪−1/4‬‬ ‫‪− q 2 /2‬‬
‫‪  2q −‬על‬
‫‪‬‬ ‫‪dq ‬‬ ‫!‪2 n‬‬
‫‪ n 1‬פעמים‪.‬‬
‫‪ – Density Matrix‬ניתן לייצג בעזרתה גם מצבים שבהם לא ניתן לדעת בודאות את המצב הקוונטי של‬

‫= ‪.ρ‬‬ ‫‪∑p‬‬ ‫‪j‬‬

‫‪j‬‬ ‫המערכת‪ .‬אם ידוע לנו שהמערכת נמצאת במצב ‪ ψ j‬בהסתברות ‪ p j‬אז ‪ψ j ψ j‬‬

‫ההסתברות לגלות מערכת שמתוארת ע"י מטריצת צפיפות ‪ ρ‬במצב מסוים תהיה ‪. trace ( ρ φ φ ) = φ ρ φ‬‬

‫= ˆ‪. trace ρˆ A‬‬ ‫‪( ) ∑u‬‬ ‫‪j‬‬

‫‪j‬‬ ‫הממוצע של מדידה של אופרטור ̂‪ A‬כלשהו במערכת יהיה ‪ρˆ Aˆ u j‬‬

‫אוסילציות רבי –‬
‫מערכת ‪ 2‬רמות – מתחילים ממצב ‪ ,1‬כלומר ‪ . C1 ( 0 ) = 1 , C2 ( 0 ) = 2‬ההסתברות לעבור מרמת הבסיס ‪ 1‬לרמה‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪Dˆ ⋅ Eˆ 0‬‬ ‫‪Dˆ ⋅ Eˆ 0‬‬
‫‪Ω ‬‬
‫= ) ‪. C2 ( t‬‬ ‫‪ 2‬בזמן מסוים תהיה ‪1 − cos ( Ω R t ) ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪21‬‬
‫= ‪t 2 sinc 2  R t ‬‬ ‫‪21‬‬

‫‪4ℏ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 2 ‬‬ ‫‪4ℏ 2 Ω 2R‬‬

‫‪Dˆ ⋅ E0‬‬
‫= ‪. ΩR‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫כאשר ‪ - ∆ω = ω − ω21‬כמה תדר הלייזר קרוב להפרש באנרגיה בין הרמות‪+ ∆ω2 .‬‬
‫‪ℏ‬‬
‫שווי משקל תרמי‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−‬‬ ‫) ‪Hˆ ( state‬‬
‫= ) ‪ P ( state‬כאשר ) ‪ H ( state‬זו האנרגיה של‬
‫‪K BT‬‬
‫‪e‬‬ ‫ההסתברות שהמערכת תמצא במצב מסוים היא‬
‫‪Z‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪p2‬‬
‫⋅ ‪1 −‬‬
‫המצב הנתון‪ .‬לדוגמא עבור חלקיק חופשי בתנע ברכיב מסוים מתפלג ‪ . P ( r , p ) = e K BT 2 m‬אם יש יותר‬
‫‪Z‬‬
‫מרכיב אחד יהיה סכום התנעים בכל הרכיבים בריבוע‪ .‬רואים שהמיקום מתפלג אחיד )אין פוטנציאל(‬
‫‪K BT‬‬ ‫‪Pj 2‬‬
‫‪ . Pj‬זו אנרגיה הקשורה לתנועה ברכיב מסוים‪ .‬אם יש‬ ‫והמהירות מתפלגת גאוסי‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫→ ‪= mK BT‬‬ ‫=‬
‫‪2m‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫שלושה רכיבים אז נקבל ‪ . K BT‬רואים שהאנרגיה לא תלויה במסה‪ .‬גם עבור המילטוניאן של אוסילטור‬
‫‪2‬‬
‫הרמוני זה יצא כך‪ .‬יש כאן בעייתיות‪ .‬אם נתאר את האוסילטור ההרמוני בצורה קוונטית נקבל שפילוג המצבים‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ℏω‬‬ ‫‪ℏω‬‬ ‫‪1  n ‬‬
‫‪. E = ℏω  n +‬‬ ‫=‪‬‬ ‫‪ℏω‬‬
‫‪+‬‬ ‫= ‪ . P ( n ) = (1 − e −βℏω ) e −βℏωn‬ממוצע האנרגיה יהיה‬ ‫‪⋅‬‬ ‫הוא ‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1+ n  1+ n ‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪K BT‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪ℏω‬‬
‫‪−‬‬
‫‪ . E → ℏωe‬דבר זה פותר את‬ ‫‪K BT‬‬
‫עבור תדרים נמוכים זה דומה לתוצאה הקודמת‪ ,‬אבל בתדרים גבוהים‬
‫הבעייתיות של תוספות אינסופיות של אנרגיה‪ .‬ניתן לייצג אור תרמי כסופר‪-‬פוזיציה של מצבים קוהרנטיים‬
‫‪2‬‬
‫‪α‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−‬‬
‫= ‪.ρ‬‬ ‫∫‬ ‫‪d 2 αe‬‬ ‫בצורה ‪α α‬‬
‫‪2 N0‬‬

‫‪2π N 0‬‬
‫‪3‬‬

‫שדה אלקטרומגנטי – רכיבי הקוודרטורה של השדה )מאפננים את הסינוס והקוסינוס שלו( מסומנים אצלנו‬
‫כ"תנע" ו"מיקום" ומסומנים ˆ‪ . qˆ , p‬מקיימים )' ‪ .  qˆk ,λ , pˆ k ',λ '  = iδ( k ,k '),( λ ,λ‬שדה ייוצג באמצעות אופרטורי היצירה‬
 ‫‪1/ 2‬‬
‫‪ ℏωk ‬‬ ‫‬ ‫‬
‫‪ . Eˆ ( r ) = i ∑ ‬כאשר ההמילטוניאן של מערכת זו הוא סכום של‬ ‫‪  aˆk ,λ e − aˆk ,λ e‬‬
‫‪ik ⋅r‬‬ ‫†‬ ‫‪− ik ⋅r‬‬
‫וההשמדה‪ :‬‬
‫‪k , λ  2ε 0V ‬‬
‫‪‬‬
‫† ‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫הרבה המילטוניאנים לכל המודים‪. Hˆ = ∑ ℏωk  aˆk ,λ aˆk ,λ +  :‬‬
‫‪k ,λ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪∂ψ‬‬
‫‪ .‬האיבר‬
‫‪∂t‬‬
‫‪i‬‬
‫(‬ ‫‪i‬‬
‫)‬
‫אינטראקציה בין שדה לחומר – באופן כללי מתוארת ע"י ‪= − Hˆ A + Hˆ F ψ − Hˆ I ψ‬‬
‫‪ℏ‬‬ ‫‪ℏ‬‬
‫הראשון מתאר התפתחות של השדה ללא האטום והאטום ללא השדה‪.‬‬
‫‪g2 2‬‬ ‫‪ ( ω − ωk ) t ‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪t sinc 2  0‬‬ ‫ההסתברות לבלוע פוטון ואז לעלות רמה‪ ⋅ n :‬‬
‫‪ℏ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪g2 2‬‬ ‫‪ ( ω − ωk ) t ‬‬
‫‪ .‬מדידת עוצמה‪, Iˆ( r ,t ) = 2ε 0 cEˆ − Eˆ + -‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪t sinc 2  0‬‬ ‫ההסתברות לפלוט פוטון ולרדת רמה‪ ⋅ ( n + 1) :‬‬
‫‪ℏ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1/2‬‬ ‫‪1/2‬‬
‫ ‪ ℏωk ‬‬ ‫) ‪ ℏωk   † i ( kr −ωk t‬‬
‫) ‪i ( kr −ωk t‬‬
‫) (‬
‫†‬
‫‪. Eˆ + = i ∑ ‬‬ ‫‪ 1k ,λ aˆk ,λ e‬‬ ‫‪, Eˆ − = Eˆ +‬‬ ‫‪= Eˆ + = −i ∑ ‬‬ ‫‪ 1k ,λ aˆk ,λ e‬‬
‫‪k ,λ ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ε‬‬ ‫‪0‬‬‫‪V‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪k ,λ  2ε 0V ‬‬

‫= ‪ ρ‬כך שהפונקציה‬ ‫‪∫ P (α) α‬‬ ‫מצבים קלאסיים – מצב קלאסי הוא כל מצב שניתן לייצג אותו בצורה ‪α d 2α‬‬
‫) ‪ P ( α‬מקיימת ‪ P ( α ) ≥ 0‬לכל ‪. α‬‬

‫‪ :Entanglement‬מציאת מטריצת צפיפות שולית וחישוב האנטרופיה )‪ (Degree of entanglement‬של‬

‫מערכת ‪ 2‬חלקיקים ‪-‬‬
‫כתיבת המטריצה הכוללת ‪ (2 . ρ AB = ψ ψ‬סכימה על כל המצבים של אליס או בוב‪:‬‬ ‫‪(1‬‬
‫‪ 1 ‬‬
‫‪∑n n 2  λ 2  (3 . ρ B = ∑n un ψ ψ un = ∑k λ k‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪ . S‬אם המטריצה ‪ ρ B‬לא יצאה אלכסונית‬ ‫‪λ‬‬ ‫‪log‬‬ ‫‪vk vk‬‬
‫‪ n ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ λ‬הם הערכים העצמיים של מטריצה זו‪.‬‬ ‫אז ערכי‬
‫כדי לבדוק אם יש ‪ Entanglement‬אפשר לחשב מטריצת צפיפות שולית ואז לבדוק אם מתקיים‬
‫‪ . ρ reduced 2 = ρ reduced‬אם זה מתקיים אז המצב הוא מצב טהור ואין שזירה‪.‬‬

‫מערכות אופטיות‪:‬‬
‫‪ E3   s ir   E1   E1   s ir   E3 ‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪=‬‬ ‫‪  ,   = ‬‬ ‫‪ – Beam Splitter‬מתקיים ‪  ‬‬
‫‪ E4   ir s   E2   E2   ir s   E4 ‬‬
‫‪ – Polarizing Beam Splitter‬ההסתברות שאליס ובוב ימדדו שתי זויות קיטוב ‪ θ A , θ B‬היא‬
‫‪1 2‬‬
‫= ‪. P ( θ A , θB ) = θ A , θB ψ −‬‬
‫) ‪sin ( θ A − θB‬‬
‫‪2‬‬
‫‪. θ A , θB‬‬ ‫המצב ‪= cos θ A cos θ B HH + sin θ A sin θB VV + cos θ A sin θ B HV + sin θ A cos θ B VH -‬‬
‫אופרטור ההשמדה מתפתח במרחב כמו ‪. E‬‬
‫‪ α1 , 02‬נקבל יציאה‪:‬‬ ‫הכנסה של מצב קוהרנטי ל‪ – MZI-‬עבור כניסה‬
‫‪. Dˆ1 ( α ) 0 = Dˆ 3 ( α cos ∆φ ) D‬‬
‫‪ˆ ( −α sin ∆φ ) 0 = cos ( ∆φ ) α , − sin ( ∆φ ) α‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫) ‪k ( L A + LB‬‬ ‫) ‪k ( L A − LB‬‬ ‫‪ aˆ3  iΦ  cos ( ∆φ ) sin ( ∆φ )   aˆ1 ‬‬

‫=‪Φ‬‬ ‫= ‪, ∆φ‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪=e ‬‬ ‫‪ – MZI‬מתקיים ‪  ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ aˆ4 ‬‬ ‫‪ − sin ( ∆φ ) cos ( ∆φ )   aˆ2 ‬‬
 ‫‪ℏω ˆ 2 ˆ 2‬‬ ‫ˆ‪p‬‬ ‫‪mω‬‬
‫= ˆ‪. H‬‬ ‫= ˆ‪ , P‬ואז ההמילטוניאן יוצא ‪ P + X ‬‬ ‫= ˆ‪, X‬‬ ‫* קורדינטות מנורמלות ל‪xˆ :SHO-‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪mℏω‬‬ ‫‪ℏ‬‬
‫* אם אנו משתמשים ביצור פוטונים בשיטה ‪ ,Spontanous parametic down conversion‬אז אם בכניסה יש‬

‫= ‪ . ψ‬במצב קוונטי זה יש ‪ Entanglement‬עבור התדר והזמן‪.‬‬ ‫‪∑1‬‬

‫‪ωs‬‬
‫‪ωs‬‬ ‫‪,1ω0 −ωs‬‬ ‫‪ 1ω0‬ביציאה נקבל‬ ‫פוטון‬

‫* יחסי חילוף‪ , [ xˆ, pˆ ] = iℏ :‬או בקורדינטות מנורמלות ‪. [ qˆ , pˆ ] = i‬‬

‫וגם ‪ P‬היא פונקציה‬ ‫∫‬ ‫* מצב קלאסי‪ :‬רק מצב שניתן לבטא את מטריצת הצפיפות שלו ע"י ‪d 2αP ( α ) α α‬‬
‫אי שלילית של ‪ α‬יהיה מצב קלאסי‪ ,‬והתנהגותו תהיה דומה להתנהגות שהיינו מצפים משדות קלאסיים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪− iω( t − z / c‬‬
‫= )‪ α ( t ) . α ( ω) E E α ( ω‬זו‬ ‫‪∑ α ( ω) e‬‬ ‫* ממוצע העוצמה של מצבים קלאסיים‪= α ( t − z / c ) :‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ω‬‬

‫התמרת פוריה הפוכה של )‪. α ( ω‬‬

‫‪. D (α) = e‬‬

‫‪2‬‬
‫‪−α‬‬ ‫†‬ ‫*‬
‫* ניתן לכתוב את ‪ D‬באופן הבא‪eiαaˆ eiα aˆ :‬‬
‫* חלקיק באינטראקציה עם שדה‪ . Hˆ = Hˆ A + Hˆ F + Hˆ I :‬מתקיים משוואה שיש בדף הקודם‪ .‬בנוסף מגדירים‬
‫‪∂ ψɶ‬‬ ‫ˆ ‪i‬‬ ‫) ‪( H A + Hˆ F‬‬
‫ˆ ‪i‬‬
‫כאשר‬ ‫‪ . ψ‬במקרה זה יתקיים ‪= − Hɶ I ψ‬‬ ‫‪ɶ (t ) = e ℏ‬‬ ‫טרנספורמציה על ‪ ψ‬ע"י‪ψ ( t ) :‬‬
‫‪∂t‬‬ ‫‪ℏ‬‬
‫ˆ‬ ‫‪ɶ ɶ ɶ‬‬ ‫‪H At  − Hˆ At‬‬
‫ˆ ‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪ɶ‬‬ ‫ ˆ ‪i‬‬
‫‪Hft‬‬
‫‪i‬‬
‫‪− Hˆ f t‬‬
‫‪ɶ‬‬
‫‪. HI = D ⋅ E , D = e‬‬ ‫‪ℏ‬‬
‫‪De‬‬ ‫‪ℏ‬‬
‫‪, E =e‬‬ ‫‪ℏ‬‬
‫‪Ee‬‬ ‫‪ℏ‬‬
‫האופרטורים‪:‬‬
‫ ˆ‬ ‫‪2‬‬
‫‪D⋅E‬‬
‫‪ ∆ω ‬‬
‫= ) ‪. C f (t‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪fi 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪t sinc2 ‬‬ ‫*תוצאה מקורבת למעבר בין רמות עפ"י תורת פרטורבציות ‪t  -‬‬
‫‪4ℏ‬‬ ‫‪ 2 ‬‬
‫בקירוב למערכת פשוטה של ‪ 2‬רמות בלבד ניתן להגיע לפתרון מדויק של אוסילציות רבי‪ ∆ω = ω fi − ω0 .‬זה‬
‫ההפרש בין תדר העירור לתדר הדרוש כדי לעבור בין הרמות‪ .‬קירוב זה נכון עבור ‪ . C f ( t ) << 1‬אם ההפרש‬
‫בין התדרים גדול‪ ,‬אז זה קורה לכל ‪ .t‬אם קטן‪ ,‬אז צריך לדאוג שעדיין גם ‪ t‬יהיה קטן‪.‬‬
‫פתרון זה זהה לאוסילציות רבי רק עבור ערכי ‪ ∆ω‬גדוליםף בגלל שבפתרון המדויק יש את התדירות ‪. Ω R‬‬
‫‪K BT 2‬‬
‫= ) ‪ WT ( ω‬מביאה להתבדרות האנרגיה‪.‬‬ ‫* קרינת גוף שחור‪ :‬התוצאה הקלאסית של צפיפות האנרגיה ‪ω‬‬
‫‪c 3π2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ℏω3‬‬ ‫‪1‬‬
‫⋅ ‪ . WT ( ω) = ℏω n 3 2 ω2 = 2 3‬בתדרים נמוכים התוצאות קרובות‬ ‫באופן קוונטי מקבלים‬
‫‪cπ‬‬ ‫‪π c exp ( ℏω / K BT ) − 1‬‬
‫מאוד‪ ,‬אך בתדרים גבוהים התוצאה הקוונטית דועכת‪.‬‬