‫עקרון הסופרפוזיציה‪:‬‬ ‫משוואת הגלים‪:‬‬

‫משוואת הגלים הינה משוואה לינארית – כל קובנציה של פתרון גם היא פתרון‪.‬‬ ‫‪𝜕2Ψ‬‬
‫‪= 𝑢2‬‬
‫‪𝜕2Ψ‬‬
‫משוואת הגלים במימד אחד‪:‬‬
‫‪𝜕𝑡 2‬‬ ‫‪𝜕𝑥 2‬‬
‫⏟ ∑ = )𝑡 ‪𝛹(𝑥,‬‬
‫⏟ ∑ ‪𝐹𝑖 (𝑥 − 𝑢𝑡) +‬‬
‫)𝑡𝑢 ‪𝐺𝑖 (𝑥 +‬‬ ‫‪1 𝜕2‬‬
‫משוואת הגלים בשלושה מימדים‪𝛻 2 𝛹(𝑥, 𝑦, 𝑧, 𝑡) = 2 2 𝛹(𝑥, 𝑦, 𝑧, 𝑡) :‬‬
‫𝑖‬ ‫מתקדם‬ ‫𝑢‬ ‫נסוג‬ ‫𝑡𝜕 𝑢‬
‫לעומת זאת‪ ,‬שטף אנרגיה של שני גלים בסופרפוזיציה אינו אדיטיבי‪.‬‬ ‫________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬ ‫פתרון כללי של משוואת הגלים‪:‬‬
‫גלים עומדים‪ :‬גלים הרמונים המתקדמים בכיוונים נגדיים‪.‬‬ ‫⏟ = )𝑡 ‪𝛹(𝑥,‬‬
‫⏟ ‪𝐹(𝑥 − 𝑢𝑡) +‬‬‫)𝑡𝑢 ‪𝐺(𝑥 +‬‬
‫סופרפיזיציה של שני גלים בעלי אותה אמפיטודה‪ ,‬תדירות ואורך גל כאשר אחד מתקדם והשני נסוג ניתן‬ ‫מתקדם‬ ‫נסוג‬
‫לקבל גל עומד‪:‬‬ ‫________________________________________________________________‬
‫)𝑡𝜔(‪𝛹(𝑥, 𝑡) = 𝐴 cos(𝜔𝑡 − 𝑘𝑥) + 𝐴 cos(𝜔𝑡 + 𝑘𝑥) = 𝐴 cos(𝑘𝑥) cos‬‬ ‫גל רוחבי במיתר אינסופי בעל צפיפות מסה ליחידת אורך 𝛍 ומתיחות ‪:T‬‬
‫זהו גל המתאר מיתר המחוזק בשני קצוותיו (תנאי דירכלה)‬
‫)𝑡 ‪ – 𝑦(𝑥,‬סטיית המיתר מערך שיווי המשקל בנקודה ‪ x‬בזמן ‪.t‬‬
‫בגל עומד שטף האנרגיה הוא אפס!‬ ‫)𝑡‪𝜕𝑦(𝑥,‬‬
‫______________________________________________________________‬ ‫– מהירות אנכית בזמן ‪.t‬‬
‫𝑡𝜕‬
‫חבילת גלים‪:‬‬ ‫– שי פוע המיתר בנקודה ‪ x‬בזמן ‪.t‬‬
‫)𝑡‪𝜕𝑦(𝑥,‬‬
‫סופרפוזיציה של גלים הרמוניים מתקדמים בתדרים שונים‪ .‬כדי להעביר מידע צריך חבילת גלים‪.‬‬ ‫𝑥𝜕‬
‫עבור ‪:x=0‬‬ ‫הנחת סטיות קטנות משווי משקל‪:‬‬
‫‪𝜔1 − 𝜔2‬‬ ‫‪𝜔1 + 𝜔2‬‬ ‫)𝑡 ‪𝜕𝑦(𝑥,‬‬
‫( ‪𝑓(𝑡) = 𝐴 cos(𝜔1 𝑡) + 𝐴 cos(𝜔2 𝑡) = 2𝐴 cos‬‬ ‫( ‪𝑡) cos‬‬ ‫𝜔(‪𝑡) = 𝐴𝑚𝑜𝑑 (𝑡) cos‬‬
‫)𝑡̅‬ ‫|‬ ‫‪| = | tan 𝜃(𝑥, 𝑡)| ≪ 1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪𝜔1 +𝜔2‬‬
‫𝑡𝜕‬
‫𝜔 מהירות זוויתית ממוצעת של שני גלים‪.‬‬‫=̅‬ ‫כאשר‬ ‫𝜃 ≈ 𝜃 ‪sin 𝜃 ≈ tan‬‬
‫‪2‬‬
‫𝜔 אם תדר הממוצע גדול בהרבה מתדר ההפרש אז 𝑑𝑜𝑚𝐴 משתנה הרבה יותר לאט ביחד‬ ‫אם 𝑑𝑜𝑚𝜔 > ̅‬ ‫𝑦𝜕‬
‫𝜔‪.‬‬
‫לתנודה ב̅‬
‫𝑇 = 𝜃 ‪𝐹𝑦 = 𝑇 sin 𝜃 = 𝑇 tan‬‬
‫‪𝜔1 − 𝜔2‬‬
‫𝑥𝜕‬
‫= 𝑑𝑜𝑚𝜔 ; )𝑡 𝑑𝑜𝑚𝜔(‪𝐴𝑚𝑜𝑑 = 2𝐴 cos‬‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫𝑥∆‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫𝑥∆‬
‫‪2‬‬ ‫‪𝐹𝑦 = 𝑇 (𝑥 +‬‬ ‫‪, 𝑡) − 𝑇 (𝑥 −‬‬ ‫𝑦𝑎𝑚 = 𝑦𝐹 ⟹ )𝑡 ‪,‬‬
‫‪𝜔1 + 𝜔2‬‬ ‫‪𝑘1 + 𝑘2‬‬ ‫𝑥𝜕‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑥𝜕‬ ‫‪2‬‬
‫𝜔 ; )𝑥 ̅𝑘 ‪̅𝑡 −‬‬
‫𝜔(‪𝑦(𝑥, 𝑡) = 𝐴𝑚𝑜𝑑 (𝑥, 𝑡) cos‬‬ ‫=̅‬ ‫= ̅𝑘 ;‬ ‫עבור סטיות קטנות המית ר מקיים את משוואת הגלים‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪𝜔1 − 𝜔2‬‬ ‫‪𝑘1 − 𝑘2‬‬ ‫)𝑡 ‪𝜕 2 𝑦(𝑥,‬‬ ‫)𝑡 ‪𝜕 2 𝑦(𝑥,‬‬ ‫)𝒕 ‪𝝏𝟐 𝒚(𝒙, 𝒕) 𝑻 𝝏𝟐 𝒚(𝒙,‬‬ ‫𝑻‬
‫= 𝑑𝑜𝑚𝜔 ; )𝑥 𝑑𝑜𝑚𝑘 ‪𝐴𝑚𝑜𝑑 = 2𝐴 cos(𝜔𝑚𝑜𝑑 𝑡 −‬‬ ‫= 𝑑𝑜𝑚𝑘 ;‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑇‬ ‫𝜇=‬ ‫⟹‬ ‫=‬ ‫√=𝒖 ;‬
‫(תדר המודולציה)‬ ‫‪𝜕𝑥 2‬‬ ‫‪𝜕𝑡 2‬‬ ‫𝟐𝒙𝝏‬ ‫𝟐𝒕𝝏 𝝁‬ ‫𝝁‬
‫______________________________________________________________‬ ‫𝜇 ∙ 𝑥∆ = 𝑚‬
‫מהירות חבורה‪:‬‬ ‫אנרגיה קינטית על פני זמן מחזור מרחבי אחד של הגל‪:‬‬
‫המהירות שבה המודלוציה מתקדמת‪.‬‬ ‫‪𝑑𝐸𝑘 1‬‬ ‫‪𝜕𝑦 2 1‬‬
‫‪𝜔1 − 𝜔2‬‬ ‫𝑑𝑜𝑚𝜔‬ ‫‪= (∆𝑥 ∙ 𝜇) ( ) = 𝜇𝜔 𝐴 (sin(𝜔𝑡 − 𝑘𝑥))2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫= 𝑑𝑜𝑚𝑣‬ ‫=‬ ‫𝑥𝑑‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑡𝜕‬ ‫‪2‬‬
‫‪𝑘1 − 𝑘2‬‬ ‫𝑑𝑜𝑚𝑘‬ ‫𝐸𝑑 𝜆‬
‫𝑘‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫𝑇‬ ‫∫ = 𝑘𝐸‬ ‫𝜆 𝐴 𝜔𝜇 = 𝑥𝑑‬
‫√ = 𝑢 = 𝑒𝑠𝑎‪.𝑣𝑝ℎ‬‬ ‫עבור מיתר‪:‬‬ ‫𝑥𝑑 ‪0‬‬ ‫‪4‬‬
‫𝜇‬
‫דיספרסיה (=נפיצה) – תווך עם קשר לא לינארי בין 𝝎 ל 𝒌 ‪.‬‬ ‫אנרגיה פוטנציאלית כוללת על פני מחזור מרחבי של בגל‪:‬‬
‫מהירות חבורה‪:‬‬ ‫‪𝑑𝑈 1 𝜕𝑦 2 1 2 2‬‬
‫‪= 𝑇 ( ) = 𝑇𝑘 𝐴 (sin(𝜔𝑡 − 𝑘𝑥))2‬‬
‫𝜔𝑑‬ ‫‪𝑑𝑥 2‬‬ ‫𝑡𝜕‬ ‫‪2‬‬
‫= )̅𝑘( 𝑝𝑢𝑜𝑟𝑔𝑣‬ ‫𝑈𝑑 𝜆‬ ‫‪1 2 2‬‬
‫𝑘𝑑‬
‫מהירות פאזה במיתר‪:‬‬ ‫∫=𝑇‬ ‫𝜆 𝐴 𝑘𝑇 = 𝑥𝑑‬
‫𝑥𝑑 ‪0‬‬ ‫‪4‬‬
‫𝑝𝑢𝑜𝑟𝑔𝑣 = 𝑢 = 𝑒𝑠𝑎‪𝑣𝑝ℎ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑈 ≡ 𝑘𝐸 ⟹ 𝜔𝜇 = 𝑘𝑇‬
‫באופן כללי‪:‬‬ ‫‪1‬‬
‫̅‬
‫𝜔‬ ‫𝜆 ‪𝐸𝑡𝑜𝑡 = 𝐸𝑘 + 𝑈 = 𝑇𝑘 2 𝐴2‬‬
‫= 𝑒𝑠𝑎‪𝑣𝑝ℎ‬‬ ‫‪2‬‬
‫̅‬
‫𝑘‬ ‫עבודה כוללת אשר מבצע כוח אנכי על קצה החוט‪:‬‬
‫במיתר עם צפיפות אחידה ומתיחות אחידה 𝑝𝑢𝑜𝑟𝑔𝑣 = 𝑒𝑠𝑎‪𝑣𝑝ℎ‬‬ ‫𝑦𝜕 𝑦𝜕‬ ‫𝜔)𝑘‪2 (−‬‬ ‫‪2‬‬
‫מתקיים‪:‬‬ ‫𝑇‪S = −‬‬ ‫𝐴𝑇‪= −‬‬ ‫)𝑥𝑘 ‪cos (𝜔𝑡 −‬‬
‫𝑡𝜕 𝑥𝜕‬
‫𝑝𝑢𝑜𝑟𝑔𝑣 ≠ 𝑒𝑠𝑎‪𝜔 = 𝜔(𝑘) ⟺ 𝑣𝑝ℎ‬‬ ‫מיצוע על זמן מחזור‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫𝑝𝑢𝑜𝑟𝑔𝑣 = 𝑒𝑠𝑎‪𝜔 = 𝑐𝑜𝑛𝑠𝑡 ∙ 𝑘 ⟺ 𝑣𝑝ℎ‬‬ ‫𝐴𝜔𝑘𝑇 = 𝐼‬ ‫‪2‬‬

‫______________________________________________________________‬ ‫‪2‬‬
‫𝜆‬
‫גלים מישוריים‪ :‬בכל רגע נתון פונקציית הגל אחידה על פני מישורים מקבילים‪ .‬כיוון התקדמות הגל‬ ‫𝑣 ∙ 𝑡𝑜𝑡𝐸 = 𝜆𝑑𝐼 ∫ = 𝑃‬
‫מאונך למישורים‪ .‬בגל מישורי הפאזה קבועה על פני מישורים המאונכים ל‪.k‬‬ ‫‪0‬‬
‫) ‪𝛹(𝑥, 𝑦, 𝑧, 𝑡) = 𝐴 cos(𝜔𝑡 − 𝑘̅ 𝑟̅ + 𝜑0‬‬ ‫________________________________________________________________‬
‫𝜋‪2‬‬
‫וקטור הגל ̅𝑘 מקיים‪|𝑘̅| = :‬‬ ‫אנרגיה שגל נושא‪:‬‬
‫𝜆‬ ‫שטף האנרגיה (משמאל לימין)‪:‬‬
‫הפאזה של הגל‪𝜑(x, y, z, t) = 𝜔𝑡 − 𝑘̅𝑟̅ + 𝜑0 :‬‬ ‫𝑊𝑑‬ ‫)𝑡 ‪𝜕𝑦(𝑥,‬‬ ‫𝑦𝜕 𝑦𝜕‬
‫כדי שפתרון משוואת הגלים יתקיים נדרוש‪𝜔 = 𝑢|𝑘̅| :‬‬ ‫= )𝑡 ‪𝑆(𝑥,‬‬ ‫𝑦𝐹 =‬ ‫𝑇‪= −‬‬
‫𝑡𝑑‬ ‫𝑡𝜕‬ ‫𝑡𝜕 𝑥𝜕‬
‫מישור שווה פאזה נקרא "קדמת הגל"‬ ‫עבור )𝑡𝑢 ‪𝑦(𝑥, 𝑡) = 𝑓(𝑥 −‬‬
‫______________________________________________________________‬ ‫‪2‬‬
‫עבור גל מתקדם אנרגיה משמאל לימין ⟺ ‪𝑆(𝑥, 𝑡) = 𝑇 ∙ 𝑢(𝑓 ′ (𝑥 − 𝑢𝑡)) > 0‬‬
‫גלים אלקטרומגנטיים‪ :‬משוואות הגלים בריק הן המשואות של מקסוול‪ ,‬כאשר מהירות הגל היא‬ ‫עבור )𝑡𝑢 ‪𝑦(𝑥, 𝑡) = 𝑓(𝑥 +‬‬
‫מהירות האור‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫עבור גל נסוג אנרגיה מימין לשמאל ⟺ ‪𝑆(𝑥, 𝑡) = 𝑇 ∙ 𝑢(𝑓 ′ (𝑥 − 𝑢𝑡)) < 0‬‬
‫𝐸‪1 𝜕2‬‬ ‫𝐵‪1 𝜕2‬‬
‫‪∇ 𝐸 = 2 2 ; ∇2 𝐵 = 2 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫________________________________________________________________‬
‫𝑡𝜕 𝑐‬ ‫𝑡𝜕 𝑐‬ ‫גלים הרמוניים‪ :‬גלים הרמוניים הינם סוג מסויים של פתורנות‪ .‬בעזרת גלים הרמוניים ניתן לפתור כל בעיה‬
‫משוואת גלים א"מ עבור שדה חשמלי בחומר‪:‬‬ ‫של משוואת גלים‪ .‬הגל מתקדם לאורך מישורים מקבילים‪.‬‬
‫𝐸𝜕 ‪𝜕 2 𝐸 σR‬‬ ‫פתרון‪:‬‬
‫‪𝑐 2 ∇2 𝐸 −‬‬ ‫=‬
‫‪𝜕𝑡 2‬‬ ‫𝑡𝜕 ‪𝜀0‬‬ ‫) ‪𝛹(𝑥, 𝑡) = 𝐴 sin(𝜑(𝑥, 𝑡)) = 𝐴 sin(𝜔𝑡 − 𝑘𝑥 + 𝜑0‬‬
‫משוואת מקסוול בריק‪:‬‬ ‫מהירות פאזה – המהירות בה צריך להתקדם כדי שפאזת הגל תישאר קבועה‬
‫‪∇∙𝐸 =0‬‬ ‫𝜔 𝑥𝑑‬
‫‪∇∙𝐵 =0‬‬ ‫⟹ 𝑡𝑠𝑛𝑜𝑐 = ‪𝜑(x, t) = −kx + ωt + 𝜑0‬‬ ‫𝑢 = 𝑒𝑠𝑎‪= = 𝑢 ⟹ 𝑉𝑝ℎ‬‬
‫𝑡𝑑‬ ‫𝑘‬
‫𝐵𝜕‬ ‫זמן מחזור – פרק הזמן שבו הפאזה בנקודה ‪ x‬משתנה ב‪.2π‬‬
‫‪∇×𝐸 =−‬‬
‫𝑡𝜕‬ ‫𝜋‪2‬‬
‫𝐸𝜕‬ ‫= ‪∆t = T‬‬
‫‪∇ × 𝐵 = 𝜇0 𝜀0‬‬ ‫𝜔‬
‫𝑡𝜕‬ ‫תדירות‪:‬‬
‫גל חשמלי ‪ ,E‬גל מגנטי ‪ B‬וכיוון ההתקדמות ‪ k‬מהווים שלשה ימנית‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝜔‬
‫;‪𝑘 × E = B‬‬ ‫‪E × B ∝ k; B × k = E; −𝑘 × B = E; k𝐸 2 = 𝐸 × B‬‬ ‫= =𝑓‬
‫𝜋‪𝑇 2‬‬
‫𝐵𝑐 × 𝐸‬ ‫אורך גל‪:‬‬
‫= ̂𝑘‬ ‫;𝐵 × 𝐸 =‬ ‫|𝐵𝑐| = |𝐸|‬
‫מרחק שצריך לזוז ברגע ‪ t‬כדי שהפאזה תשנה ב‪.2π‬‬
‫|𝐵𝑐||𝐸|‬
‫תנאי לקיום פתרון‪:‬‬ ‫𝜋‪2‬‬
‫= 𝜆 = 𝑥‪Δ‬‬ ‫𝜋‪; 𝜑(x1 , t) = 𝜑(x1 , t) = ±2‬‬
‫𝑘‬
‫|𝑘|𝑐 = ‪𝜔 = c√𝑘𝑥2 + 𝑘𝑦2 + 𝑘𝑧2‬‬ ‫שטף אנרגיה בגל הרמוני‪:‬‬
‫חישוב גל מגנטי לפי גל חשמלי‪:‬‬ ‫) ‪𝛹(𝑥, 𝑡) = 𝐴 sin(𝜔𝑡 − 𝑘𝑥 + 𝜑0‬‬
‫𝛹𝜕 𝛹𝜕‬
‫𝜔‪𝐵 = (𝑘 × 𝐸)/‬‬ ‫𝑇‪𝑆(𝑥, 𝑡) = −‬‬ ‫‪= 𝜇𝜔 2𝑢𝐴2 (cos(𝜔𝑡 − 𝑘𝑥 + 𝜑0 ))2 > 0‬‬
‫______________________________________________________________‬ ‫𝑡𝜕 𝑥𝜕‬
‫בהינ תן מקור או המשדר ג"ל א"מ מונוכרומטי בתדר ‪f‬ץ הגל עובר דרך קיר בעובי ‪ w‬ובו שני סדקים‬
‫‪1‬‬
‫‪𝑆 = 𝑇𝑘𝜔𝐴2 = ±𝜇𝜔 2𝑢𝐴2‬‬
‫צרים במרחק ‪ D‬זה מזה‪ .‬הפאזה הנצברת בכל אחד מן הסדקים‪:‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝒇𝒘𝒏𝝅𝟐‬ ‫𝝎‬ ‫𝒇𝝅𝟐‬ ‫שטף האנרגיה פרופורציוני לריבוע האמפליטודה ‪𝑆 ∝ 𝐴2‬‬
‫= 𝒏𝒘𝒌 = 𝝋∆‬ ‫𝒄‬
‫= 𝒌‪ ,‬ולכן‬ ‫𝒄‬
‫=‬ ‫𝒄‬
‫מספר הגל בריק מתקבל ישירות מהתדר‬ ‫________________________________________________________________‬
‫כאשר ‪ n‬הוא מקדם השבירה‪.‬‬ ‫𝝅𝟐‬ ‫𝝅𝟐‬ ‫𝒗𝝅𝟐‬
‫=𝜆‬ ‫= 𝝎=‬ ‫𝑻𝒖 =‬
‫______________________________________________________________‬ ‫𝒌‬ ‫𝒇𝝅𝟐 𝒖‪⁄‬‬
‫𝛌‬
‫= 𝐧𝝀 ‪.‬‬ ‫בחומר בעל מקדם שבירה ‪ n‬אורך הגל‪:‬‬
‫𝐧‬
 ‫הוכחה עבור ‪ 3‬סדקים‪:‬‬ ‫קיטוב‪ :‬כיוון השדה החשמלי בגל אלקטרומגנטי‪ .‬אם כיוון ‪ E‬ידוע וגם כיוון ההתקדמות אז יודעים‬
‫= ‪𝑆 ∝ |𝑒 𝑖𝑘𝐿 + 𝑒 𝑖𝑘𝐿+𝑖𝑘𝑑 sin 𝜃 + 𝑒 𝑖𝑘𝐿+2𝑖𝑘𝑑 sin 𝜃 |2 = |1 + 𝑒 𝑖𝑘𝑑 sin 𝜃 + 𝑒 2𝑖𝑘𝑑 sin 𝜃 |2‬‬ ‫את כיוון ‪.B‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫𝑦 ‪3‬‬
‫𝜃 ‪1 − 𝑒 3𝑖𝑘𝑑 sin‬‬
‫‪2‬‬
‫) 𝜃 ‪𝑒 2𝑖𝑘𝑑 sin 𝜃 (𝑒 −2𝑖𝑘𝑑 sin 𝜃 − 𝑒 2𝑖𝑘𝑑 sin‬‬ ‫) 𝑑𝑘 ( ‪sin2 ( 𝑘𝑑 sin 𝜃) sin2‬‬
‫‪2‬‬ ‫𝐿 ‪2‬‬ ‫קיטוב לינארי‪ :‬השדה החשמלי והמגנ טי מקבלים מקסימום ומינימום בו"ז‪.‬‬
‫|‬ ‫|‬ ‫=‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫=‬ ‫=‬
‫𝑒‪1−‬‬ ‫𝑑𝑘𝑖‬ ‫‪sin‬‬ ‫𝜃‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫) 𝜃 ‪𝑒 2𝑖𝑘𝑑 sin 𝜃 (𝑒 −2𝑖𝑘𝑑 sin 𝜃 − 𝑒 2𝑖𝑘𝑑 sin‬‬
‫‪1‬‬
‫)𝜃 ‪sin2 ( 𝑘𝑑 sin‬‬
‫‪1‬‬ ‫𝑦‬
‫) 𝑑𝑘 ( ‪sin2‬‬ ‫קיטוב קווי‪ :‬אם כיוון ‪ E‬לא תלוי בזמן אז הקיטוב הוא קווי‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝐿‬
‫קיטוב מעגלי‪ :‬אם יש הפרש פאזה של רבע זמן מחזור‪.‬‬
‫‪𝐸𝑥2‬‬ ‫‪𝐸𝑦2‬‬
‫מקסימה ראשי מתקבל כשאר המכנה מתאפס‪:‬‬ ‫𝐸| ‪+‬‬ ‫קיטוב אליפטי‪= 1 :‬‬
‫𝜃 ‪𝑘𝑑 sin‬‬ ‫𝑥‪|𝐸0,‬‬ ‫‪|2‬‬ ‫| 𝑦‪0,‬‬
‫‪2‬‬

‫𝑛𝜋 =‬ ‫________________________________________________________________‬
‫‪2‬‬
‫𝜆‬ ‫𝑛𝜋‪2‬‬ ‫וקטור פוינטינג (שטף האנרגיה)‪ :‬זרימת האנרגיה בכיוון ההתקדמות של השדה‬
‫= 𝑛 ≈ 𝜃 ‪𝜃 ≈ sin‬‬ ‫… ‪𝑛 = 0,1,2‬‬ ‫האלקטרומגנטי‪.‬‬
‫𝑑‬ ‫𝑑𝑘‬
‫𝝀‬ ‫𝝀‬
‫מקסימום מרכזי עבור ‪ n=0‬ולכן 𝟎 = 𝜽 ‪ ,‬המקסימום הבא אחריו 𝟏 ∙ = 𝜽 כל עוד 𝟏 ≪ 𝒏‬
‫𝑠𝑒𝑙𝑢𝑜𝑗‬ ‫𝑘 ‪𝐵 × 𝐸 |𝐸||𝐵|𝑘 |𝐸|2 𝑘 𝑐|𝐵|2‬‬
‫𝒅‬ ‫𝒅‬
‫̅‬
‫[𝑆‬ ‫=]‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫𝑐 ‪= 𝜀0‬‬ ‫‪2|𝐸| 2‬‬
‫𝑐 ‪𝑘 = 𝜀0‬‬ ‫𝑘|𝐵||𝐸| ‪2‬‬
‫‪𝑠𝑒𝑐 𝑚 2‬‬ ‫‪𝜇0‬‬ ‫‪𝜇0‬‬ ‫‪𝑐𝜇0‬‬ ‫‪𝜇0‬‬
‫אחרת אין פתרון ממשי למשוואה‪ .‬המרחק בין המקסימום על המסך מקיימות 𝜽 𝐧𝐚𝐭 𝑳 = 𝒚‪.‬‬
‫מיצוע ההספק של גל מישורי הנע בכיוון ̂𝑟‪:‬‬
‫מינימה ראשי כאשר המונה מתאפס והמכנה לא‪:‬‬
‫𝜃 ‪𝑘𝑁𝑑 sin‬‬ ‫‪𝐸0 𝐵0‬‬ ‫‪𝐸0 2‬‬
‫𝑛𝜋 =‬ ‫= 𝑇> 𝑆 <‬ ‫= ̂𝑟‬ ‫̂𝑟‬
‫‪2‬‬ ‫‪2𝜇0‬‬ ‫‪2𝜇0‬‬
‫𝑛𝜆‬ ‫𝑛𝜋‪2‬‬ ‫________________________________________________________________‬
‫≈ 𝜃 ‪𝜃 ≈ sin‬‬ ‫=‬ ‫גל אלקטרומגנטי עומד‪ :‬שני לוחות אינסופיים מוליכים כך שבינהם שדה חשמלי‪ .‬על הלוחות השדה‬
‫𝑁𝑑𝑘 𝑁𝑑‬
‫מינימיה משני צידי מקסימום מרכזי מתקבלים בזווית המקיימת‪:‬‬ ‫החשמלי הוא אפס (=תנאי שפה‪ ,‬תנאי דירכלה)‬
‫𝜃 ‪𝑘𝑁𝑑 sin‬‬ ‫𝜆‬ ‫________________________________________________________________‬
‫𝜋‪= ±‬‬ ‫‪⟹ sin 𝜃 = ±‬‬ ‫סופרפוזיציה של גלים בכיוונים מנוגדים = גל עומד‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫𝑑𝑁‬
‫‪∆ycentered = 2‬‬
‫𝜆‬
‫רוחב מקסימום מרכזי של כ 𝐿‬ ‫סופרפויזציה של גליום בתדרים שונים = חבילת גלים‪.‬‬
‫𝜃 ‪𝑘𝑁𝑑 sin‬‬
‫𝑑𝑁‬ ‫__ ______________________________________________________________‬
‫‪2‬‬
‫המינימה משני צידי המקסימום הראשי הבא הן בזווית של 𝜋)‪= (𝑁 ± 1‬‬ ‫התאבכות ועקיפה‪ :‬גלים התמקדמים בפאזות שונות ובאותו תדר‪.‬‬
‫) ‪.𝑠𝑖𝑛𝜃 = (1 ±‬‬
‫‪1‬‬ ‫𝜆‬
‫כלומר‬ ‫מקור נקודתי – דיפול חשמלי המייצר גלים כדוריים‪ .‬במרחק רב מהמקור הגלים נראים מישורים‪.‬‬
‫𝑑 𝑁‬ ‫מקורות קוהרנטיים – גלים עם אותו תדר בעלי פאזה שונה‪ .‬הפרש הפאז בינהם נשאר קבוע‪.‬‬
‫רוחב המקסימום הנ"ל הוא 𝜃𝑛𝑎𝑡 ∆𝐿 = ‪∆ymax‬‬
‫מרחק בין שני מינימה עוקבים‪ ,‬בהנחת סדקים צרים‪:‬‬ ‫התאבכות בונה‪ :‬מקסימה ממקור אחד מתאחדת עם מקסימה ממקור אחר‪ .‬גל בעל משרעת כפולה‪.‬‬
‫𝜆‬ ‫התאבכות הורסת‪ :‬מקסימה ממקור אחד מתאחדעם מינימה ממקור אחר‪.‬‬
‫= 𝑦∆‬ ‫𝐿‬
‫𝑁𝑑‬
‫על מנת להניח סדקים צרים‪ ,‬רוחב הסדק צריך להיות קטן ממש מאורך הגל‪.‬‬ ‫הפרש הפאזות בין גלים מהמקורות השונים קבוע בזמן בכל נקודה ‪.‬‬
‫ערך הפרש הפאזות הקבוע משתנה ממקום למקום‪.‬‬
‫בין שני מקסימה ראשי יש ‪ N-1‬אפסים ו‪ N-2‬מקסימה משניים‪.‬‬
‫________________________________________________________________‬
‫ניסוי יאנג‪:‬‬
‫תנאי למקסימום עוצמה כאשר הפרש הדרכים שווה למספר שלם של אורכי גל 𝜆𝑛 = 𝑟∆‬ ‫השיא הראשון ממקום מול מרכז הקו המחבר את שני הסדקים‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫תנאי למינימום עוצמה כאשר הפרש הדרכים שווה למספר חצי שלם של אורכי גל 𝜆 ) ‪∆𝑟 = (𝑛 +‬‬ ‫‪ .𝜃 = 0‬את מיקומי שאר השיאים ניתן לאפיין בעזרת הזווית 𝑛𝜃‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫______________________________________________________________‬ ‫‪2‬‬
‫עבור הפרש מופעים שווה לאפס‪𝑘𝑑 sin 𝜃 = 𝜋𝑛 :‬‬
‫עקיפה מסדק יחיד‪ :‬התאבכות ממקורות לא נקודתיים‪.‬‬ ‫= 𝑛𝜃 ‪sin‬‬
‫𝜆𝑛‬
‫התאבכות בונה (מיקום קווי האור)‪:‬‬
‫הסדק מתנהג כמו שורה של מקורות נקודתיים בגבול הרצף‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫𝑑‬
‫𝜆) ‪(𝑛−‬‬
‫‪ N‬מקורות כך שנמרחק בין שניים סמוכים הוא ‪( d‬שואף לאפס) כך ש‬ ‫= 𝑛𝜃 ‪sin‬‬ ‫התאבכות הורסת (מיקוי קווי החושך)‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫𝑑‬
‫‪.D=Nd‬‬ ‫‪ n‬מספר טבעי המייצג את הסדר של השיא‪ .‬ככל השסדר גבוהה‬
‫עקרון הויגנס‪:‬כל נקודה על חזית הגל מהווה מקור נקודתי של הגל‪.‬‬ ‫יותר‪ ,‬השיא פחות בהיר‪.‬‬
‫𝐷‬ ‫𝑋‬
‫𝐴 = )‪𝐴(0‬‬ ‫𝑁𝐴 =‬ ‫בקירוב זוויות קטנות (מסך רחוק מאוד) 𝑛 ≈ 𝑛𝜃 ‪ ,sin 𝜃𝑛 ≈ tan‬כאשר 𝑛𝑋 הוא ההיטל של קרן האור על‬
‫𝑑‬ ‫𝐿‬
‫𝜃 ‪𝑘𝐷 sin‬‬ ‫𝜃 ‪𝑘𝐷 sin‬‬ ‫𝜃 ‪𝜋𝐷 sin‬‬ ‫𝜃 ‪𝜋𝐷 sin‬‬ ‫המסך‪ .‬אם יש הפרש מופע בין הסדקים‪ ,‬כמו למשל מקום הואר במקום שאינו נמצא על האנך האמצעי בין‬
‫( ‪𝐴(𝜃) = 𝐴(0) sin‬‬ ‫(‪)⁄‬‬ ‫)‬ ‫;‬ ‫= )‪𝐴(0‬‬
‫( ‪⏟ sin‬‬ ‫(‪)⁄‬‬ ‫)‬ ‫הסדקים‪ ,‬תבנית ההתאבכות תזוז למעלה או למטה‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝜋‪2‬‬ ‫𝜆‬ ‫𝜆‬
‫=𝑘‬
‫𝜆‬ ‫על המסך מודדים עומצה ממוצעת‪.‬‬
‫העוצמה הממוצעת על המסך‪:‬‬ ‫ע בור גלים הרמוניים העצמה הממוצעת‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫𝑐‬
‫𝜃 ‪𝜋𝐷 sin‬‬ ‫=𝑆‬ ‫‪𝜀 𝐴2‬‬
‫𝑐‬ ‫𝑐‬ ‫( ‪sin‬‬ ‫)‬ ‫‪2 0‬‬
‫)) 𝜃 𝜆‪𝑆 = 𝜀0 𝐴2 (𝜃) ∝ 𝜀0 (𝐴(0) ( 𝜋𝐷 sin‬‬ ‫שטף האנרגיה הממוצע בנקודה מסויימת כתלות בזווית‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝜆‬ ‫𝑑𝑘‬ ‫𝜑∆‬
‫( ‪𝑆 = 2𝑐𝜀0 𝐴2 (cos2‬‬ ‫‪sin 𝜃 +‬‬ ‫))‬
‫𝟐 𝜽 𝐧𝐢𝐬 𝑫𝝅‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫( 𝐧𝐢𝐬‬ ‫)‬ ‫𝜃 ‪𝜋𝐷 sin‬‬ ‫עבור 𝝅 = 𝝋∆‪:‬‬
‫𝝀‬
‫𝐧𝐢𝐬 𝑫𝝅 ( ∝ 𝑺‬ ‫𝜽‬
‫; )‬ ‫( ‪𝑆 ∝ cos2‬‬ ‫)‬ ‫𝝅‬
‫𝜆‬ ‫)𝜽 𝐧𝐢𝐬 𝒅𝒌( 𝟐𝐧𝐢𝐬 = )) ‪𝑺 ∝ (𝐜𝐨𝐬 𝟐 (𝒌𝒅 𝐬𝐢𝐧 𝜽 +‬‬
‫𝝀‬ ‫𝟐‬
‫מקסימום מתקבל כאשר המכנה מתאפס ‪:‬‬
‫𝜽 𝐧𝐢𝐬 𝑫𝝅‬ ‫𝝀‬ ‫𝑦‬
‫⟹ 𝝅𝒏 =‬ ‫= 𝜽 𝐧𝐢𝐬‬ ‫;𝟏≤𝒏‬ ‫𝟎≠𝒏‬ ‫בזוויות קטנות ≈ 𝜃 ‪: sin 𝜃 ≈ 𝜃 ≈ tan‬‬
‫𝐿‬
‫𝝀‬ ‫𝒅‬ ‫𝜑∆ 𝑦 𝑑𝜋‬
‫מינימום מתקבל כאשר המונה מתאפס‪:‬‬ ‫‪2‬‬
‫( ‪𝑆 ∝ cos‬‬ ‫‪+‬‬ ‫עוצמה על פני המסך ∶ )‬
‫𝒏𝝀 = 𝜽 𝐧𝐢𝐬 𝑫‬ ‫𝐿 𝜆‬ ‫‪2‬‬
‫רוחב מקסימום – המרחק בין המינימה הקרובים אליו‪.‬‬ ‫________________________________________________________________‬
‫מקסימום מרכזי בין המינימה המתקבלות ב𝟏‪:𝒏 = ±‬‬ ‫התאבכות מ‪ N‬מקורות נקודתיים‪ :‬הכללה של ניסוי יאנג‪ N .‬מקורות‪ ,‬המרחק בין ‪ 2‬מקורות הוא‬
‫𝝀‬ ‫𝝀‬ ‫𝝀‬ ‫‪ .d‬נניח כי המקורת קוהרנטיים – אין בינהם הפרש פאזה‪.‬‬
‫𝒏𝝀 = 𝟏‪𝑫 𝐬𝐢𝐧 𝜽±‬‬ ‫‪⟹ 𝐬𝐢𝐧 𝜽±𝟏 = ±‬‬ ‫𝟐 = 𝟏‪⟹ ∆𝜽 = 𝜽+𝟏 − 𝜽−‬‬ ‫𝑳 𝟐 = 𝒚∆‬
‫𝑫‬ ‫𝑫‬ ‫𝑫‬ ‫כמו כן 𝑑 ≫ 𝐿 ולכן 𝜃 ≈ 𝑁𝜃 ⋯ ≈ ‪.𝜃1 ≈ 𝜃2 ≈ 𝜃3 ≈ 𝜃4‬‬
‫המקסימום הבא מתקבל בין המינימה ב ‪:n=1, n=2‬‬ ‫) ‪𝐸1 (𝜃) = 𝐴 cos(𝜔𝑡 − 𝑘𝑟1‬‬ ‫𝜃 ‪𝑟2 ≈ 𝑟1 + 𝑑 sin‬‬
‫𝝀‬ ‫𝝀‬ ‫𝝀‬ ‫𝝀‬ ‫𝝀‬ ‫) ‪𝐸2 (𝜃) = 𝐴 cos(𝜔𝑡 − 𝑘𝑟2‬‬ ‫𝜃 ‪𝑟3 ≈ 𝑟1 + 2𝑑 sin‬‬
‫𝟐 = 𝟐𝜽 𝐧𝐢𝐬‬ ‫‪≪ 𝟏 ⟹ 𝜽𝟐 = 𝟐 ⟹ ∆𝜽 = 𝜽𝟐 − 𝜽𝟏 = 𝟐 −‬‬ ‫≈ 𝒚∆‬ ‫𝑳‬
‫𝑫‬ ‫𝑫‬ ‫𝑫 𝑫‬ ‫𝑫‬ ‫…‬
‫______________________________________________________________‬
‫) ‪𝐸𝑁 (𝜃) = 𝐴 cos(𝜔𝑡 − 𝑘𝑟1‬‬ ‫𝜃 ‪𝑟𝑁 ≈ 𝑟1 + (𝑁 − 1)𝑑 sin‬‬
‫עקיפה משני סדקים‪ :‬כל סדק תורם שדה חשמלי‪.‬‬
‫בהצגה קומפלקסית‪:‬‬
‫עבור 𝐷 ‪𝑟1 , 𝑟2 ≫ 𝑑,‬‬
‫)‪𝐸1 (𝜃) = 𝐴𝑒 𝑖(𝜔𝑡−𝑘𝑟1‬‬
‫) ‪𝐸1 (𝑟1 , 𝜃, 𝑡) = 𝐴1 (𝜃)cos(𝜔𝑡 − 𝑘𝑟1 + 𝜑1‬‬
‫)𝜃 ‪𝐸2 (𝜃) = 𝐴𝑒 𝑖(𝜔𝑡−𝑘𝑟2) ≈ 𝐴𝑒 𝑖(𝜔𝑡−𝑘𝑟1+𝑘𝑑 sin‬‬
‫) ‪𝐸2 (𝑟2 , 𝜃, 𝑡) = 𝐴2 (𝜃)cos(𝜔𝑡 − 𝑘𝑟2 + 𝜑2‬‬
‫𝜃 ‪𝑘𝐷 sin‬‬ ‫𝜃 ‪𝑘𝐷 sin‬‬ ‫…‬
‫( ‪𝐴1 (𝜃) = 𝐴2 (𝜃) = 𝐴(0) sin‬‬ ‫(‪)⁄‬‬ ‫)‬ ‫)𝜃 ‪𝐸𝑁 (𝜃) = 𝐴𝑒 𝑖(𝜔𝑡−𝑘𝑟𝑁 ) ≈ 𝐴𝑒 𝑖(𝜔𝑡−𝑘𝑟1+𝑘(𝑁−1)𝑑 sin‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫סכימת טור גיאומטרי סופי‪:‬‬
‫𝐵‬

‫𝜃 ‪𝑘𝐷 sin‬‬ ‫𝜃 ‪𝑘𝐷 sin‬‬ ‫)𝜃 ‪𝐸 = 𝐴𝑒 𝑖𝜔𝑡 ∑ 𝑒 −𝑖𝑘(𝑟1+(𝑗−1)𝑑 sin‬‬

‫( ‪𝐸 = 𝐸1 + 𝐸2 = 𝐴(0) sin‬‬ ‫(‪)⁄‬‬ ‫𝑡𝜔(‪) (cos‬‬
‫⏟‬ ‫))‪− 𝑘𝑟1 + 𝜑1) + cos(𝜔𝑡 − 𝑘𝑟2 + 𝜑2‬‬
‫⏟‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪𝑗=1‬‬
‫עקיפה מסדק אחד‬
‫התאבכות משני מקורות‬ ‫𝜃 ‪𝑘𝑁𝑑 sin‬‬
‫( ‪sin‬‬ ‫)‬ ‫𝑟 ‪𝑟1 +‬‬ ‫‪1‬‬
‫𝑐‬ ‫𝜃 ‪𝑘𝐷 sin‬‬ ‫𝜃 ‪𝑘𝐷 sin‬‬ ‫‪𝑘𝐷 sin 𝜃 ∆𝜑 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫( ‪𝑆 = 𝜀0 (2𝐴(0) sin‬‬ ‫(‪) ⁄‬‬ ‫( ‪) cos‬‬ ‫‪+‬‬ ‫))‬ ‫) ̅𝑟𝑘‪𝐸(𝑟, 𝜃, 𝑡) = 𝐴𝑒 𝑖(𝜔𝑡−‬‬ ‫= ̅𝑟 𝑒𝑟𝑒‪𝑤ℎ‬‬ ‫𝜃 ‪= 𝑟1 + (𝑁 − 1)𝑑 sin‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝜃 ‪𝑘𝑑 sin‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫( ‪sin‬‬ ‫)‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝜃 ‪𝑘𝐷 sin‬‬ ‫𝜃 ‪𝑘𝐷 sin‬‬ ‫𝜃 ‪𝑘𝐷 sin‬‬ ‫𝜑∆‬ ‫) ̅𝑟𝑘‪𝐸(𝜃) = 𝐴𝑒 𝑖(𝜔𝑡−‬‬
‫( ‪𝑆 ∝ (sin‬‬ ‫(‪)⁄‬‬ ‫( ‪) cos‬‬ ‫‪+‬‬ ‫))‬ ‫𝜃 ‪𝑘𝑁𝑑 sin‬‬
‫⏟‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⏟‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫( ‪sin‬‬ ‫)‬
‫= )𝜃(𝐴‬ ‫‪2‬‬
‫עקיפה מסדק אחד‬ ‫התאבכות משני מקורות‬
‫𝜃 ‪𝑘𝑑 sin‬‬
‫כאשר האיבור הראשון במכפלה שואף ל‪ 1‬נקבל תבנית התאבכות המתארת התאבכות מסדקים צרים‪.‬‬ ‫( ‪sin‬‬ ‫)‬
‫‪2‬‬
‫איבר זה שווה לאחד כאשר ‪ 𝑘𝐷 ≪ 1‬כלומר – יחס בין רוחב הסדק לאורך הגל קטן מאוד‪.‬‬
‫עוצמה ממוצעת על המסך‪:‬‬
‫______________________________________________________________‬ ‫𝜃 ‪𝑘𝑁𝑑 sin‬‬
‫‪2‬‬
‫מיקום המינימום הראשון לא תלוי באורך הגל‪ ,‬לעומת זאת הרוחב פרופרציוני לאורך הגל‪.‬‬ ‫𝑐‬ ‫( ‪sin‬‬ ‫)‬
‫𝐴 ‪𝑆 = 𝜀0‬‬‫)𝜃( ‪2‬‬
‫∝‬ ‫‪2‬‬
‫ככל שנגדיל את אורך הגל רוחב בין שתי מקסימום יתארך‪.‬‬ ‫𝜃 ‪𝑘𝑑 sin‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫______________________________________________________________‬ ‫( ‪sin‬‬
‫‪2‬‬
‫)‬
 ‫האפקט הפוטואלקטרי‪:‬‬ ‫תכונות חלקיקיות של גלים‪:‬‬
‫דרישה‪ :‬פוטונים המגיעים לקתודה בעלי אנרגיה מספרת על מנת‬ ‫קרינת גוף שחור‪:‬‬
‫להתגבר על פונקציית העבודה‪.‬‬ ‫גוף שחור אידאלי‪ :‬גוף שבולע את כל הקרינה הא"מ הפוגעת בו (אין החזרה)‬
‫פוטונים הכי אנרגטיים הם בעלי אורך גל מינימלי‪.‬‬ ‫ש"מ תרמי‪ :‬קצב פליטת אנרגיה = קצת בליעת אנרגיה‪ .‬בהצמדת שני גופים אז הם בשיווי משקל תרמי כאשר‬
‫פונקציית עבודה של מתכת גבוהה מ‪. 𝑒𝑉0‬‬ ‫הטמפ' שלהם שווה‪ .‬אינטואיטיבית‪ ,‬אם גוף פולט ובולעה קרנה בקצב שונה‪ ,‬הוא יתחמם עד שקצב הפליטה‬
‫קרינה א"מ פוגעת בקתודה‪ ,‬ונפלטים ממנה אלקטרונים‪ .‬נבחן את‬ ‫= קצת הבליעה‪.‬‬
‫הקשר בין זרם למתח‪ ,‬נחבר מעגל חשמלי פשוט‪.‬‬ ‫ניסוי הנורה‪:‬‬
‫בלי אור – נקבל נתק – לא זורם זרם במעגל‪.‬‬ ‫נורה קרה – מעט קרינה – צבע דומיננטי אדום‪.‬‬
‫במתח חיובי – אלקטרונים מואצים לאנודה‪.‬‬ ‫נורה חמה – יותר קרינה – צבע דומיננטי צהוב‪.‬‬
‫אם המתח חיובי (גדול) – כל האלקטרונים מגיעים לאנודה‪.‬‬ ‫________________________________________________________________‬
‫במתח שלילי – אלקטרונים נדחים מהאנודה‪ .‬אין מספיק אנרגיה קינטית להתגבר על השדה החשמלי‬ ‫חוק סטפן בולצמן‪ :‬קשר אמיפירי בין הטמפ' וסך כל ההספק ליחידת שטח הנפלט מגוף שחור‪.‬‬
‫שדוחה אותם מהאנודה‪.‬‬ ‫𝒕𝒕𝒂𝑾‬ ‫𝑡𝑡𝑎𝑊‬
‫זרם עבור מתח חיובי – זרם רוויה ‪.‬‬ ‫𝟒‬
‫] 𝟐 [ 𝑻𝝈 = 𝑹‬ ‫] ‪; 𝜎 = 5.67 ∙ 10−8 [ 2 4‬‬
‫‪ – 𝑉0‬מתח יצירה – המתח עבורו הזרם נפק‪ .‬תלוי באורך הגל ולא בעוצמה‪.‬‬ ‫𝒎‬ ‫𝐾 𝑚‬
‫גם בעוצמות קרינה מאוד נמוכות נפלטים אלקטרונים (זורם זרם במעגל‪.‬‬ ‫כאשר ‪ T‬היא טמפ במעלות קלווין‪.‬‬
‫מהירות האלקטרונים תלויה בתדירות הקרינה ואילו גודל הזרם (כמות האלקטרונים) תלוי בעוצמת‬ ‫הטמפ' קובעת את ‪ R‬וגם את אופיין הקרינה (הספקטרום)‪.‬‬
‫הקרינה‪.‬‬ ‫)𝑲(𝑻 = 𝟓𝟏 ‪𝑻(°𝑪) + 𝟐𝟕𝟑.‬‬
‫𝜑 – פונקציית עבודה – כמה אנרגיה צריך להשקיע כדי לעקור אלקטרון מן המתכת‪ .‬פונקצית העבודה‬ ‫‪1‬‬
‫‪𝑅 4‬‬
‫קובעת את מתח העצירה‪ .‬יחידות אלקטרון וולט‪.‬‬ ‫) (=𝑇‬
‫תופעות באפקט הפוטואלקטרי‪:‬‬ ‫𝜎‬
‫לפוטון יש מנת אנרגיה קבוע שהוא יכול למסור לאלקטרון‪ .‬ככל שהתדר גבוהה יותר‪ ,‬המנה‬ ‫‪‬‬ ‫באפס המוחלט אין תמועה‪ ,‬נשארת רק התנועה "שאי אפשר להיפטר ממנה"‪.‬‬
‫גבוהה יותר‪.‬‬ ‫𝑚𝜆 ‪ -‬אורך הגל בו )𝜆(𝑟 מקסימלי‪.‬‬
‫אם 𝜑 > 𝑓‪ – ℎ‬האלקטרון ישתחרר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ככל שהטמפ' גדלה הגוף פולט יותר קרינה 𝑚𝜆 קטן‪.‬‬
‫אם 𝜑 < 𝑓‪ - ℎ‬אין פליטה ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ככל שהטמפ' קטנה יותר 𝑚𝜆 גדול יותר‪.‬‬
‫לכל הפוטונים באורך גל נתון יש אותה אנרגיה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקשר בין )𝜆(𝑟 ו‪:R‬‬
‫התהליך כמעט מיידי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫)𝜆(𝑟 ההספק ליחידת שטח בטווח אורכי גל 𝜆𝑑 סביב 𝜆 (אורך גל מסויים)‪.‬‬
‫∞‬ ‫∞‬ ‫𝜆𝑑‬
‫מספר אלקטרונים הנפלטים תלוי בעוצמת הואר המאיר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫| ))𝑓(𝜆(𝑟 ∫ = 𝜆𝑑)𝜆(𝑟 ∫ = 𝑅‬ ‫𝑓𝑑 |‬ ‫𝑓𝑑)𝑓( ̃𝑟 = 𝜆𝑑)𝜆(𝑟‬
‫מהירות האלקטרונים תלוי בתדירות האור המאיר ולא בועצמתו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫𝑓𝑑‬
‫עבור קרינה מונוכרומטית דינוי בשטף האנרגיה רק משנה את הזרם אבל לא את האנרגיה של‬ ‫שטח פנים של גוף הפולט בהספק ‪:P‬‬
‫האלקטרונים הנפלטים‪.‬‬ ‫𝑷‬
‫נוסחאת איינשטיין‪ :‬אנרגיה קינטית של אלקטרונים המואצים במתח של ‪.𝑉0‬‬ ‫=𝑺‬
‫𝑐‪ℎ‬‬ ‫𝟒𝑻𝝈‬
‫= 𝜑 ‪𝑒𝑉0 = ℎ𝑓 −‬‬ ‫𝑥𝑎𝑚‬
‫𝑛𝑖𝑘𝐸 = 𝜑 ‪−‬‬ ‫________________________________________________________________‬
‫𝜆‬ ‫חוק ההסחה של ווין‪ -𝜆𝑚 :‬אורך הגל בו )𝜆(𝑟 מקסימלי (נובע מגזירה של )𝜆(𝑟 והשוואה לאפס)‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫𝑥𝑎𝑚𝑝 ‪1‬‬
‫𝑥𝑎𝑚‬
‫𝑛𝑖𝑘𝐸‬ ‫𝑥𝑎𝑚𝑣 𝑒𝑚 =‬ ‫‪2‬‬
‫=‬ ‫]𝑛𝑖𝑣𝑙𝑒𝐾 ∙ 𝑟𝑒𝑡𝑒𝑚[‪𝜆𝑚 𝑇 = 2.898 ∙ 10−3‬‬
‫‪2‬‬ ‫𝑒𝑚 ‪2‬‬ ‫]𝑛𝑖𝑣𝑙𝑒𝐾 ∙ 𝑐𝑒𝑠‪𝑣𝑚 /𝑇 = 5.879 ∙ 1010 [1/‬‬
‫מרגע שנפלט אלקטרון התנע שלו קטן ואורך הגל שלו גדל (תדירות קטנה)‪:‬‬ ‫________________________________________________________________‬
‫𝜑 𝑓‪ℎ‬‬ ‫מודל לחישוב תכונות של גוף שחור‪:‬‬
‫= | ‪|𝑉0‬‬ ‫‪−‬‬ ‫𝑐‬
‫𝑒‬ ‫𝑒‬
‫אנרגיה של פוטון‪:‬‬ ‫𝑈 =𝑅‬
‫‪4‬‬
‫𝑉𝑒 ‪ℎ𝑐 1240 𝑛𝑚 𝑒𝑉 12400 Å‬‬ ‫‪ – U‬צפיפות הנארגיה ליחידת נפח‬
‫= 𝑓‪𝐸𝑝ℎ𝑜𝑡𝑜𝑛 = ℏ𝜔 = ℎ‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪ – R‬שטף האנרגיה (הספק ליחידת שטח)‬
‫𝜆‬ ‫]𝑚𝑛[ 𝜆‬ ‫]‪𝜆 [Å‬‬ ‫מתקיים‬
‫תנע של פוטון‪:‬‬ ‫𝑐‬
‫‪𝐸𝑝ℎ𝑜𝑡𝑜𝑛 ℎ‬‬ ‫= 𝜆𝑑)𝜆(𝑟‬ ‫𝜆𝑑)𝜆(𝑢‬
‫= 𝑛𝑜𝑡𝑜‪𝑝𝑝ℎ‬‬ ‫=‬ ‫‪4‬‬
‫𝑐‬ ‫𝜆‬ ‫)𝜆(𝑟 ההספק ליחידת שטח בטווח אורכי גל 𝜆𝑑 סביב 𝜆 (אורך גל מסויים)‪.‬‬
‫הספק ליחידת שטח שגלאי במרחק ‪ R‬מקבל ממנורה‪:‬‬ ‫)𝜆(𝑢 צפיפות אנרגיה ליחידת נפח בטווח אורכי גל 𝜆𝑑 סביב 𝜆 (אורך גל מסויים)‪.‬‬
‫𝑟𝑒𝑡𝑡𝑖𝑚𝑚𝑒𝑆 – שטח פנים הגוף הפולט‪.‬‬ ‫במוליך חלול (מהוד) יש קרינה א"מ ורק אופני תנודה מסויימים מותרים‪ .‬כל או פן תנודה מאופיין ע"י אורך גל‬
‫𝑟𝑜𝑡𝑐𝑒𝑡𝑒𝑑𝑃 ‪ -‬הספק‬ ‫וקיטוב‪ .‬האנרגיה ה טמונה באופן תנודה כזה קשור לאמפליטודה‪.‬‬
‫)𝑥𝑘 ‪𝐴 cos(𝜔𝑡 −‬‬ ‫𝑘𝑐 = 𝜔‬
‫𝑟𝑜𝑡𝑐𝑒𝑡𝑒𝑑𝑆‬ ‫צפיפות אופני התנודה‪:‬‬
‫= 𝑟𝑜𝑡𝑐𝑒𝑡𝑒𝑑𝑃‬ ‫𝑆‬ ‫)𝑇 ‪𝑟(𝜆,‬‬ ‫𝜋‪8‬‬ ‫‪4‬‬
‫𝑟𝑒𝑡𝑡𝑖𝑚𝑚𝑒 ‪4𝜋𝑅2‬‬ ‫𝜆𝑑 ‪𝑛3𝐷 (𝜆)𝑑𝜆 = 4‬‬ ‫𝜆𝑑 ‪𝑛1𝐷 (𝜆)𝑑𝜆 = 2‬‬
‫𝑟𝑜𝑡𝑐𝑒𝑡𝑒𝑑𝑃 𝑟𝑜𝑡𝑐𝑒𝑡𝑒𝑑𝑃‬ ‫𝜆‬ ‫𝜆‬
‫= 𝑒𝑡𝑎𝑟_𝑛𝑜𝑡𝑜‪𝑁̇𝑝ℎ‬‬ ‫=‬ ‫האנרגיה שאופן תנודה נושא מגיע בפסיקיה הקלאסית ממשפט החלוקה השווה‪.‬‬
‫𝑛𝑜𝑡𝑜‪𝐸𝑝ℎ‬‬ ‫𝜆‪ℎ𝑐 ⁄‬‬
‫בשיווי משקל תרמי הארגיה הממוצעת בכל אופן תנודה‪:‬‬
‫זרם רוויה‪:‬‬ ‫𝑇 𝑏𝑘 => 𝐸 <‬
‫זרם מקסימלי הוא זרם רוויה בהנחה שכל פגיעת פוטון גורמת לפליטת אלקטרון‪.‬‬
‫‪ – A‬שטח פנים‪ ,‬לרוב מתייחסים לכל השטח ועל כן ‪ ,A=1‬אך אם יש הגבלות – יש לקחת זאת בחשבון‪.‬‬ ‫________________________________________________________________‬
‫𝒆𝒕𝒂𝒓_𝒏𝒐𝒕𝒐𝒉𝒑𝑵 ∙ 𝒏 ∙ שטח פנים𝑨 = 𝟎𝑰‬ ‫חוק ריילי‪-‬ג'ינס‪ :‬התשובה השגויה של הפיסיקה הקלאסית לקרינת גוף שחור‪.‬‬
‫𝑇 𝑏𝑘𝑐𝜋‪2‬‬
‫שטף אנרגיה‪:‬‬ ‫= )𝜆( 𝐽𝑅𝑟‬
‫‪𝜆4‬‬
‫𝑒𝑡𝑎𝑟_𝑛𝑜𝑡𝑜‪𝑒𝑛𝑒𝑟𝑔𝑦 𝑓𝑙𝑢𝑥 = 𝐸𝑝ℎ𝑜𝑡𝑜𝑛 ∙ 𝑁̇𝑝ℎ𝑜𝑡𝑜𝑛𝑟𝑎𝑡𝑒 = ℎ𝑐 ⁄𝜆 ∙ 𝑁̇𝑝ℎ‬‬ ‫נוסחא זו מתארת די טוב קרינת גוף שחור באורכי גל ארוכים (תדרים נמוכים)‪.‬‬
‫האפקט הפוטואלקטרי ביסס את הרעיון שלפעמים צריך לתאר את הפוטונים בשפה חלקיקית‪.‬‬ ‫בנוסחא שקיבלנו אין מקסימום‪ 𝑟𝑅𝐽 (𝜆) ,‬יורדת מונוטונית‪ ,‬ומתבדרת עבור אורכי גל קצרים (קטסטרופה‬
‫מדוע הניסוי הפוטואלקטרי אבן דרך חשובה בדרך לתורת הקוונטים?‬ ‫אולטרא‪-‬סגולית – לא פיזיקלי)‪.‬‬
‫מההשפעה של אורך הגל של האור הפוגע ושל העוצמה שלו על מתח העצירה‪ ,‬ניתן להסיק שלאור יש‬ ‫עבור אורכי גל ארוכים מתקיים‪:‬‬
‫אופי חלקיקי‪.‬‬ ‫𝑐‬
‫= )𝜆( 𝐽𝑅𝑟‬ ‫)𝜆(𝑟 = )𝜆(𝑢‬
‫‪4‬‬
‫פונקציית עבודה כפונקציה של תדר סף‪:‬‬ ‫עבור אורכי גל קצרים הביטוי שואף לאפס‪.‬‬
‫‪ - 𝑓𝑡ℎ‬תדר סף‬ ‫________________________________________________________________‬
‫‪𝜑 = ℎ𝑓𝑡ℎ‬‬ ‫נוסחאת פלאנק‪ :‬אנרגיה ממוצעת של אופן תנודה (טור גיאומטרי)‪.‬‬
‫______________________________________________________________‬ ‫תחת ההנחה שהאנרגיה של אופן תנודה מגיע במנות בדידות (דיסקרטיות) כפולות של‬
‫קרינת ‪: X‬‬ ‫= 𝑓‪.ℎ‬‬
‫𝑐‪ℎ‬‬
‫𝜆‬
‫קרינה המשתחררת כאשר מאיצים אלקטרונים לעבר מתכת‪ .‬זו קרינה א"מ באורך גל קצר‪ .‬קרינה זו‬ ‫(הנחה מוזרה כי בפיסיקה הקלאסית אופן תנודה הוא משתנה רציף)‪ .‬הנחת הדיסקרטיות אינה מתאימה‬
‫עוברת דרך כל חומר‪ .‬ככל שצפיפות החומר יותר גבוהה פחות קרינה עוברת‪.‬‬ ‫לפיסיקה הקלאסית‪.‬‬
‫האלקטרון הפוגע מעיף אלקטרון מהקליפה הפנימית באטום המטרה‪ .‬חוסר זה מתמלא ע"י אלקטרון אחר‬ ‫𝑓‪ℎ‬‬
‫ונפלטת קרינה א"מ באורך גל ספציפי האמתים להפרש הרמות באטום‪.‬‬ ‫= 〉𝐸〈‬ ‫𝑠 ∙ 𝐽 ‪ℎ = 6.626 ∙ 10−34‬‬
‫𝑓‪ℎ‬‬
‫בקרינת ‪ X‬אורך הגך הוא ‪.0.1Å − 1Å‬‬ ‫𝑇𝑘 𝑒‬ ‫‪−1‬‬
‫אורך גל מינימלי‪:‬‬ ‫יש דעיכה אקספוננציאלית עבור תדרים גבוהים (אורכי גל קצרים) בדיוק הגבול של הקטסטרופה האולטרה‬
‫אין פליטת קרינה באורך גל הקצר מ 𝑉𝐻𝜆‪.‬‬ ‫סגולה‪.‬‬
‫𝑉𝐻𝜆 אורך הגל של הפוטון הכי אנרגטי שיכול להיפלט‪ .‬זהו פוטון עם אנרגיה ששווה לארנגיה הקינטית של‬ ‫הפילוג הספקטרלי של קרינת גוף שחור‪:‬‬
‫האלקטרונים הפוגעים‪.‬‬ ‫‪8𝜋ℎ𝑐 ⁄𝜆5‬‬
‫(בהזנחת פונקציית העבודה)‬ ‫= 〉𝐸〈)𝜆(𝑛 = )𝜆(𝑢‬ ‫𝑓‪ℎ‬‬
‫𝑐‪ℎ‬‬ ‫‪𝑒 𝑘𝑇 − 1‬‬
‫= 𝑉𝐻𝜆‬ ‫𝑐‬ ‫‪2𝜋ℎ𝑐 2⁄𝜆5‬‬ ‫‪2𝜋ℎ𝑐 2 ⁄𝜆5‬‬
‫‪𝑒𝑉0‬‬ ‫= )𝜆(𝑟‬ ‫= )𝜆(𝑢‬ ‫=‬
‫𝑓‪ℎ‬‬ ‫𝑐‪ℎ‬‬
‫______________________________________________________________‬ ‫‪4‬‬
‫𝑇𝑘 𝑒‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪𝑒 𝜆𝑚𝑘𝑇 − 1‬‬
‫עפ"י איינשטיין‪ :‬המנה היסודית היא אנרגיה של פוטון לכל פוטון אנרגיה של ‪ .hf‬מספר הפוטונים ‪ n‬בתדר ‪.f‬‬
‫𝑓‪𝐸(𝜆) = 𝑛ℎ‬‬
‫________________________________________________________________‬
 ‫מודל בוהר‪:‬‬ ‫פיזור בראג (התאבכות קרינת ‪:)X‬‬
‫סדרת בלמר‪ :‬אורך הגל של קווי הפליטה של מימן (בכדי שייפלט פוטון חייבת להיות מעבר מ‪ n‬ל‪ n‬קטן‬ ‫אורך גל של קרינת ‪ X‬הוא מסדר גודל של המרחק בין האטומים בגביש‪ .‬קרינה‬
‫יותר‪.‬‬ ‫א"מ פוגעת באוסף של אטומים ומתפזרת‪ .‬מתקבלת תמונת התאבכות‪– d .‬‬
‫‪𝑣 1‬‬
‫‪= = 𝑍 2 𝑅∞ ( 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−‬‬
‫‪1‬‬
‫)‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫קבוע רידברג ∶ ] [ ‪𝑅∞ = 1.097 ∙ 10−3 [ ] = 1.097 ∙ 107‬‬
‫מרחק בין המישורים‪.‬‬
‫𝜆 𝑐‬ ‫𝑙𝑎𝑖𝑡𝑖𝑛𝑖‪𝑛𝑓𝑖𝑛𝑎𝑙 𝑛2‬‬ ‫‪Å‬‬ ‫𝑚‬ ‫תנאים להתאבכות בונה‪:‬‬
‫ההנחות של בוהר‪ :‬האלקטרון במימן נע במסלול סביב הגרעין‪.‬‬ ‫אטומים באותו מישור ‪ :‬זווית פגיעה = זווית החזרה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ממכניקה – מסלול הוא אליפטי‪ .‬לשם נוחות – נניח כי המסלול מעגלי‪.‬‬ ‫אטומים במישורים שונים‪ :‬אם הפרש דרכים אופטיות שווה למספר שלם של אורכי גל‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מסלול זה יציב מכנית בגלל המשיכה החשמלית‪.‬‬ ‫‪ – n‬אינדקס של סדרי המקסימום (קיים סדר אפס – לא מעניק מידע‪ .‬זו למעשה הקרינה‬
‫‪𝑘𝑍𝑒 2‬‬ ‫‪𝑣2‬‬ ‫שפוגעת וחוזרת)‪.‬‬
‫=𝐹‬ ‫𝑒𝑚 =‬ ‫𝜆𝑛 = 𝜃 ‪2𝑑 sin‬‬
‫‪𝑟2‬‬ ‫𝑟‬
‫לפעמים צריך להתחשב במסת הגרעין במקום 𝑒𝑚 נציב 𝜇‪:‬‬ ‫______________________________________________________________‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תכונות גליות של חלקיקים ‪:‬‬
‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫≈‬ ‫לפעמים צריך להשתמש בשפה של גלים לתיאור תנועת חלקיקים‪.‬‬
‫𝑒𝑚 𝑐𝑢𝑛𝑀 𝑒𝑚 𝜇‬
‫כאשר מסת האלקטרון אינה זניחה ביחד לגרעין‪:‬‬ ‫______________________________________________________________‬
‫𝑐𝑢𝑛𝑀 𝑒𝑚‬ ‫גלי דה‪ -‬ברואי‪:‬‬
‫=𝜇‬ ‫‪⟹ 𝑎0 𝑛𝑒𝑤 > 𝑎0‬‬ ‫מהירות פוטון היא מהירות האור ולכן ‪.𝛾 ≈ 1‬‬
‫𝑐𝑢𝑛𝑀 ‪𝑚𝑒 +‬‬
‫משוואה זו לא לגמרי נכונה על פי הפיסיקה הקלאסית כי המטען אמור לקרוס לתוך הגרעין ואנו יודעים שזה‬ ‫𝑣 𝑒𝑚 ≈ 𝑣 𝑒𝑚𝛾 = 𝑝‬
‫לא קורה בגלל המכניקה הקוונטית‪ .‬קשיים אלו נפתרו בעזרתץ ‪ 2‬הנחות לא קלאסיות‪:‬‬ ‫‪ℎ‬‬ ‫‪ℎ‬‬ ‫𝑐‪ℎ‬‬
‫= =𝜆‬ ‫=‬
‫קימים מצבים נייחים (סטציונריים) – יש מסלולים מסויימים בהם האלקטרו יכול להיות בלי‬ ‫‪.1‬‬ ‫𝑣 ‪𝑝 𝑚𝑒 𝑣 𝑚𝑒 𝑐 2‬‬
‫לקרון‪.‬‬ ‫𝑐‬
‫במסלול כזה אלקטרון לא פולט קרינה ולא מאבד קרינה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪𝐸 𝛾𝑚𝑒 𝑐 2 𝑚𝑒 𝑐 2‬‬
‫האטום קורן (כלומר מאבד או בולע אנרגיה) כאשר האלקטרון עובר בין המסלולים היציבים‪.‬‬ ‫= =𝑓‬ ‫≈‬
‫‪ℎ‬‬ ‫‪ℎ‬‬ ‫‪ℎ‬‬
‫תנאי התדרים של בוהר‪:‬‬ ‫אנרגיה קינטית של חלקיק‪ :‬נכון עבור ‪( 𝑒𝑉 ≪ 𝑚𝑐 2‬עבור חישובים לא יחסותיים!!!)‬
‫‪𝑘𝑍𝑒 2 1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 𝑝2‬‬
‫𝑙𝑎𝑖𝑛𝑖𝑓𝐸 ‪ℎ𝑓 = 𝐸𝑖𝑛𝑖𝑡𝑖𝑎𝑙 −‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫) ‪( −‬‬ ‫= ‪𝐸𝑘𝑖𝑛 = 𝑚𝑒 𝑣 2‬‬ ‫𝑉𝑒 =‬
‫‪2‬‬ ‫𝑓𝑟 𝑖𝑟‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑒𝑚 ‪2‬‬
‫כאשר‪ – f :‬תדר הקרינה הנפלטת או הנבלעת‬ ‫אורך גל דה ברואי (מינימלי) עבור חלקיקים שהואצו בהפרש פוטנציאלים ‪:V‬‬
‫𝑓𝐸 > 𝑖𝐸 קרינה נפלטת‪ 𝐸𝑖 < 𝐸𝑓 .‬קרינה נבלעת‪.‬‬ ‫‪ℎ‬‬ ‫‪ℎ‬‬ ‫𝑐‬ ‫𝑐‪ℎ‬‬ ‫‪ℎ‬‬ ‫]‪ℎ𝑐[𝑒𝑉 ∙ Å‬‬
‫עקרון ההתאמה‪ :‬קיים קבול שבו התוצאות של התיאוריה נותנות את התוצאות הקלאסיות‪ .‬עבור אטום‬ ‫= =𝜆‬ ‫∙‬ ‫=‬ ‫=‬
‫⏟‬ ‫=‬
‫⏟‬
‫הממן הגבול הוא של מסלולים מאוד רחוקים מהגרעין‪.‬‬ ‫𝑛𝑖𝑘𝐸 ∙ 𝑒𝑚‪𝑝 √2𝑚𝑒 𝐸𝑘𝑖𝑛 √𝑐 2 √2𝑚𝑒 𝑐 2 𝐸𝑘𝑖𝑛 𝑒𝑉 √2𝑚𝑒 ∙ 𝑒 ∙ 𝑉0 𝑒=1[𝑒𝑉] √2‬‬
‫] ‪𝑚[ 2‬‬
‫תנע זוויתית מקוונטט‪ :‬התנע הזוויתי במסלולים נייחים מקוונטט‪.‬‬ ‫𝑐‬

‫תנאי הקוונטוט של בוהר‪.‬‬ ‫הקשר 𝑐𝜆 = 𝑓 לא בהכרח מתקיים תמיד כי אלקרונים לא נעים במהירות האור‪.‬‬
‫𝒓| = |⃗⃗‬ ‫מסת מנוחה של פרוטונים גדול פי ‪ 2000‬בהשוואה לאלקטרונים‪.‬‬
‫𝑳|‬ ‫𝒑 × ⃗⃗‬
‫‪⃗⃗| = 𝒓𝒑 = 𝒓𝒎𝒗 = 𝒏ℏ‬‬
‫ככל שעוסקים בחלקיק כבד יותר הוא מתנהג באופן יתר קלאסי זאת מכיוון שהתנע פרופרציוני‬
‫התנאי על התנע הזוויתי הוא שילוב של דה ברואי וגלים עומדים‪ .‬גל עומד במסלולים היציבים‪,‬‬ ‫לשורש המסה‪.‬‬
‫אורך הגל הוא גל דה ברואי‪.‬‬ ‫_____ _________________________________________________________‬
‫‪ℎ‬‬
‫𝑝𝑟‬ ‫𝑟‬ ‫𝑟𝜋‪1 𝑟ℎ 2‬‬ ‫ניסוי דוידסון וג'רמר‪ :‬מדידת התלות של קצת הגעת אלקטרונים לגלאי‬
‫=𝑛‬ ‫=𝜆 =‬ ‫=‬ ‫בזווית 𝜙‪.‬‬
‫‪ℏ‬‬ ‫‪ℏ‬‬ ‫‪𝜆 ℎ‬‬ ‫𝜆‬ ‫באמצעות אקדח אלקרונים יורים על חתיכת ניקל וגורמים לאלקטרונים‬
‫𝜋‪2‬‬ ‫להשתחרר‪ ,‬משפחת מישורים המקיימת את תנאי בראג‪ ,‬כלומר‬
‫תנאי קוונטוט עבור חלקיק הנע בתנועה מעגלית‪:‬‬
‫𝑛𝜆 = 𝜃 ‪.2𝑑 sin‬‬
‫‪𝑳 = 𝒓𝒎𝒗 = 𝒏ℏ‬‬
‫𝒗𝒎 = 𝒑‬ ‫הוכחה‪:‬‬
‫‪𝟐𝝅ℏ‬‬ ‫‪ – d‬מרחק בין הסדקים‬
‫{‬ ‫⟹ ‪𝒉 𝟐𝝅ℏ‬‬ ‫𝝀𝒏 = 𝒓𝝅𝟐 ⟹ ‪= 𝒏ℏ‬‬
‫= =𝒑‬ ‫𝝀‬ ‫‪ – D‬רוחב הסדקים‬
‫𝝀‬ ‫𝝀‬
‫תנאי הקוונטוט של חלקיק הנע בתנועה מעגלית‪ ,‬על כן – בהיקף המעגל נכנס מספר שלם של אורכי גל‪.‬‬ ‫𝜋 = 𝜙 ‪2𝜃 +‬‬
‫הטבעת הסגרוה קובעת תנאי שפה מחזוריים על משוואת הגלים והקוונטוט הוא תוצאה של תנאי שפה‪.‬‬ ‫𝜙 𝜋 𝜙‪𝜋−‬‬
‫=𝜃‬ ‫‪= −‬‬
‫כוח המשיכה בגרעין שפועל על האלקטרון‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫‪𝑘𝑍𝑒 2‬‬ ‫‪𝑣2‬‬ ‫𝜙 𝜋‬ ‫𝜙‬ ‫𝑑‬
‫= )𝑟(‪𝐹(𝑟) = −𝑈 ′‬‬ ‫≜‬ ‫𝑚‬ ‫𝑒‬
‫= ) ( ‪2𝑑 sin ( − ) = 𝜆𝑛 ⟹ sin‬‬
‫‪𝑟2‬‬ ‫𝑟‬ ‫‪2 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝐷‬
‫נבודד את מהירות האלקטרון מתוך התנע הזוויתית ומהכוח ונשווה נקבל שהרדיוסים‪:‬‬ ‫𝜙‬ ‫𝜙‬ ‫𝜙‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑛𝜆 = ) ( ‪𝑑 = 𝐷 sin ( ) ⟹ 2𝐷 sin ( ) cos‬‬
‫𝑛‬ ‫‪ℏ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫= 𝑛𝑟‬ ‫‪= 𝑎 𝑛2‬‬ ‫𝑛𝜆 = 𝜙 ‪D sin‬‬
‫‪𝑍 𝑘𝑚𝑒 𝑒 2 𝑍 0‬‬
‫‪ℏ2‬‬ ‫בניסוי המקורי עבור ‪ V=54V‬התקבלה התאבכות מסדר ראשון בזווית ‪.50‬‬
‫= ‪.𝑎0‬‬ ‫רדיוס בוהר ]𝑚[‪= 5.29 ∙ 10−11‬‬ ‫______________________________________________________________‬
‫‪𝑘𝑚𝑒 𝑒 2‬‬
‫אנרגיה של מסלולים יציבים – עבור מימן ‪:Z=1‬‬ ‫פונקצית גל‪ :‬כל מערכת קונטית ניתנת לתיאור באזרת פונקציית גל 𝜓‪ .‬זוהי פונקציה של מיקום‬
‫‪𝑧2‬‬ ‫וזמן והמשמעות היא ההסתברות למצוא חלקיק בנםח קטן סביב נקודה ⃗𝑟‪.|𝜓(𝑟⃗, 𝑡)|2 .‬‬
‫‪𝐸𝑛 = − 2 𝐸0‬‬ ‫‪ -‬פונקציית גל מתנהגת כמו גל‪ ,‬כלומר היא עשויה להיות מפולגת במרחב אך חשוב להדגיש כי‬
‫𝑛‬
‫‪𝑘𝑚 𝑒 2‬‬ ‫החלקיק עצמו לא מפולג במרחב‪ .‬חלקיק אחד מתואר ע"י חבילת גלים‪.‬‬
‫קבוע האנרגיה של רידברג‪𝐸0 = − 𝑒2 = −13.6[𝑒𝑉] :‬‬ ‫במדידת המיקום‪ :‬החלקיק נמצא במיקום ספציפי‪ ,‬הוא חלקיק שלם‪.‬‬
‫‪2ℏ‬‬
‫במודל האטום של בוהר (כוח מסוג קולון‪-‬גרביטציה)‪:‬‬ ‫פונקציית הגל אומרת מה הסיכוי לקבל תוצאה מסויימת‪.‬‬
‫אנרגיה קינטית היא מחצית גודל האנרגיה הפוטנציאלית‪.‬‬ ‫אפשר לחשוב על פונקציית הגל בשתי גישות (הבדל בין הגישות הוא כמות הפעמים שנעשה‬
‫‪1‬‬ ‫הניסוי)‪:‬‬
‫]𝑉𝑒[‪𝐸𝑡𝑜𝑡𝑎𝑙 = 𝐸𝑘𝑖𝑛 + 𝐸𝑝𝑜𝑡𝑒𝑛𝑡𝑖𝑎𝑙 = − 𝐸𝑝𝑜𝑡 + 𝐸𝑝𝑜𝑡 = −13.6‬‬
‫‪2‬‬ ‫הסתברות – כאשר ‪ |𝜓(𝑟⃗, 𝑡)|2‬צפיפות הסתברות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫𝒏𝒊𝒌𝑬𝟐‪𝑬𝒑𝒐𝒕𝒆𝒏𝒕𝒊𝒂𝒍 = 𝟐𝑬𝒕𝒐𝒕𝒂𝒍 = −‬‬ ‫צפיפות – חוזרים על הניסוי פעמים רבות ‪ |𝜓(𝑟⃗, 𝑡)|2‬נותנת צפיפות של תוצאות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫]𝑽𝒆[ 𝟔 ‪𝑬𝒕𝒐𝒕𝒂𝒍 = −𝟏𝟑.‬‬ ‫]𝑽𝒆[ 𝟐 ‪𝑬𝒑𝒐𝒕𝒆𝒏𝒕𝒊𝒂𝒍 = −𝟐𝟕.‬‬ ‫]𝑽𝒆[ 𝟔 ‪𝑬𝒌𝒊𝒏 = 𝟏𝟑.‬‬ ‫תיאור של חלקיק אחד – חבילת גלים‪:‬‬
‫אנרגיית היינון של האלקטרון האחרון‪:‬‬ ‫מתארים חלקיק יחיד בעזרת חבילת גלים (סופרפוזיציה של הרבה גלים הרמוניים)‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫𝑓𝑓𝑒𝑧‬ ‫לדוגמא‪ :‬חבילה המ כילה רכיב הרמוני אחד‪ ,‬מתארת חלקיק הפרוס על פני כל המרחב‪:‬‬
‫‪𝐸𝑛 = − 2 𝐸0‬‬ ‫)𝑡𝜔‪𝜓(𝑥, 𝑡) ∝ 𝑒 𝑖(𝑘𝑥−‬‬
‫𝑡𝑠𝑎𝑙𝑛‬ ‫‪2‬‬
‫במקרה הכללי עבור פוטנציאל רדיאלי כלשהו‪:‬‬ ‫𝑡𝑠𝑛𝑜𝑐 = |𝜓|‬
‫𝑝 𝑟𝑎 = )𝑟(𝑈‬ ‫𝑛‪𝐿 = 𝑟𝑚𝑣 = ℏ‬‬ ‫______________________________________________________________‬
‫‪𝑣2‬‬ ‫עקרון אי הודאות של הייזנברג‪:‬‬
‫𝑒𝑚 = |‪|𝐹(𝑟)| = |−𝑎𝑝𝑟 𝑝−1‬‬ ‫לא ניתן לדעת באופן מדוייק את המיקום ואת התנע של החלקיק באותו זמן‪ .‬אם מתארים חלקיק בעזרת‬
‫𝑟‬ ‫פונקציית כל אזי עבור חלקיק הממוקם סביב נקודה מסויימת בקרב נקודה זו ההסתברות גבוהה למציאת‬
‫‪ℏ2 𝑛 2‬‬ ‫𝑟‪𝑎𝑝𝑟 𝑝−1‬‬
‫‪2‬‬
‫=‪𝑣 = 2 2‬‬ ‫החלקיק וקטנה יותר רחוק מהחלקיק‪ .‬רוחב הפילוג הוא זה שנותן את הדיוק‪ .‬רוחב צר יותר נותן דיוק‬
‫𝑒𝑚 𝑟‬ ‫𝑚‬ ‫גבוהה יותר (גאוסיאן)‬
‫‪1‬‬
‫אי הודאות עבור תנע ומיקום‪:‬‬
‫‪ℏ2 𝑛 2 𝑝+2‬‬ ‫‪ℏ‬‬
‫( = 𝑛𝑟 ⟹‬ ‫)‬ ‫≥ 𝑝∆𝑥∆‬
‫𝑚𝑝𝑎‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫𝑣 𝑒𝑚‬ ‫‪ℎ‬‬
‫= 𝑘‪𝜆 = ,‬‬
‫𝜋‪2‬‬
‫=𝑘⟹‬
‫𝑝‬
‫≥ 𝑘∆𝑥∆ ומה דה ברואי‬
‫‪1‬‬
‫ממשפט רוחב הסרט‬
‫𝑡𝑜𝑡𝐸‬ ‫=‬ ‫𝑟𝑑𝐹 ∫ ‪+‬‬ ‫𝑝‬ ‫𝜆‬ ‫‪ℏ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫𝑝‬ ‫אי הודאות עבור אנרגיה וזמן‪:‬‬
‫‪ℏ2 𝑛 2 𝑝+2‬‬
‫‪1 1‬‬ ‫‪ℏ‬‬
‫( 𝑝𝑎 = 𝑛𝐸‬ ‫)‬ ‫) ‪( +‬‬ ‫≥ 𝐸∆𝑡∆‬
‫𝑚𝑝𝑎‬ ‫𝑝 ‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝜔‬ ‫‪ℏ‬‬ ‫‪1‬‬
‫______________________________________________________________‬ ‫‪𝐸 = ℎ𝑓 = ℎ‬‬ ‫≥ 𝐸∆𝑡∆ ⟹‬ ‫ממשפט רוחב הסרט ≥ 𝜔∆𝑡∆ ומה דה ברואי‬
‫𝑐‪ℎ‬‬ ‫𝜋‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫לפי נוסחאת איינשטיין‪ ,‬הקשר בין האנרגיה לאורך גל של חלקיק הוא = 𝐸‪.‬‬ ‫אי הודאות בתנע של חלקיק‪:‬‬
‫𝜆‬
‫אי הוודאות באורך הגל של חלקיק תהיה‪:‬‬ ‫‪ℎ‬‬
‫= 𝑛𝑜𝑡𝑜‪∆𝑝 ≈ 𝑝𝑝ℎ‬‬
‫𝑐‪ℎ‬‬ ‫‪𝜆2‬‬ ‫𝜆‬
‫𝐸∆ = 𝐸∆ ‪∆𝜆 = 2‬‬ ‫ככל שאורך הגל קטן יותר‪ ,‬יימסר תנע גדול יותר לחלקיק‪.‬‬
‫𝐸‬ ‫𝑐‪ℎ‬‬ ‫𝑝∆ יותר קטן ככל שאורך הגל יותר גדול‪.‬‬
‫אי הוודאות המינימלית‪:‬‬
‫‪Δ𝑥Δ𝑝 > ℎ‬‬
‫𝑐‪ℎ‬‬ ‫‪𝜆2 ℏ‬‬
‫= 𝐸∆ ‪∆𝜆𝑚𝑖𝑛 = 2‬‬ ‫______________________________________________________________‬
‫𝐸‬ ‫𝑡∆‪ℎ𝑐 2‬‬
 ‫מתנאי השפה מקבלים כי‪:‬‬ ‫יסודות תורת הקוונטים‪:‬‬
‫‪𝜓(𝑥 = 0) = 0 → 𝐵 = 0‬‬ ‫הנחות יסוד של המכניקה הקוונטית‪:‬‬
‫‪𝜓(𝑥 = 𝐿) = 0 → 𝐴 sin(𝑘𝑥) = 0‬‬ ‫הנחת יסוד – פונקציית הגל‪:‬‬
‫כל מערכת פיסיקלית מתוארת ע"י פונקציית גל תלויה בזמן‪ .‬למשל ההסתברות למצוא חלקיק בנפח מסויים‪.‬‬
‫‪𝐴≠0‬‬ ‫הנחת יסוד – לכל גודל פיסיקלי מתאים אופרטור‪:‬‬
‫𝑛𝜋‬
‫= 𝑛𝑘‬ ‫לכן ‪𝑛 = 1,2, … -‬‬ ‫הערכים העצמיים של האופרטורים הם ערכים ממשיים‪.‬‬
‫𝐿‬
‫התוצאות האפשריות של המדידה הם הערכים העצמיים של האופרטור המתאים‪ .‬למשל‪ :‬אופרטור האנרגיה שנמצא‬
‫מתנאי הנרמול ‪𝐴 = √2/𝐿 -‬‬ ‫בצד שמאל של משוואת שרדינגר‪.‬‬
‫רק באנרגיות העצמיות יש פתרון למשוואת שרדינגר הלא תלויה בזמן‪.‬‬ ‫______________________________________________________________‬
‫רמות האנרגיה‪:‬‬ ‫משוואת שרדינגר‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ℏ2 𝑘𝑛2‬‬ ‫𝜋 ‪ℏ2‬‬ ‫משוואת שרדינגר בפיסיקה הקוונטית עוסקת בפונקציית גל המתארת את מצב המערכת‪ .‬עבור חלקיקים‪,‬‬
‫= 𝑛𝐸‬ ‫=‬ ‫… ‪( ) 𝑛 2 = 𝐸1 𝑛 2 𝑛 = 1,2,‬‬ ‫פונקציית הכל יכולה לתאר את ההסתברות למצוא את החלקי בכל רגע בנפח מסויים‪ .‬פונקצית הגל‬
‫𝑚‪2‬‬ ‫𝐿 𝑚‪2‬‬ ‫אמפשר לחשב גדלים פיסקלים‪ .‬משוואת שרדינגר מאפשר לחשב את ההתפתחות בזמן של פונקציית הגל‪.‬‬
‫אנרגיה קינטית המינימלית‪ ,‬אנרגיית מצב היסוד‪:‬‬ ‫זוהי משוואת גלים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫𝜋 ‪ℏ2‬‬ ‫משוואת שרדינגר היא חוק טבע‪ ,‬היא איננה משוואה יחסותית‪.‬‬
‫= ‪𝐸1‬‬ ‫) (‬ ‫עבור חלקיק בעל מסה ‪ m‬במימד אחד‪:‬‬
‫𝐿 𝑚‪2‬‬
‫גם באנרגיה המינימלית החלקיק לא עומד במקום (בניגוד לפיסיקה הקלאסית)‬ ‫‪ℏ2 𝜕 2‬‬ ‫𝜕‬
‫פונקציות הגל המתאימות‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫)𝑡 ‪𝜓(𝑥, 𝑡) + 𝑉(𝑥, 𝑡)𝜓(𝑥, 𝑡) = 𝑖ℏ 𝜓(𝑥,‬‬
‫‪2𝑚 𝜕𝑥 2‬‬ ‫𝑡𝜕‬
‫‪2‬‬ ‫𝑥𝜋𝑛‬ ‫‪2‬‬ ‫)‪ V(x,t‬האנרגייה הפוטנציאלית‪.‬‬
‫𝜕‬
‫( ‪𝜓𝑛 (𝑥) = √ sin‬‬ ‫)𝑥 𝑛𝑘(‪) = √ sin‬‬ ‫קיימת הכללה עבור חלקיק ביותר מימד אחד ואז ̅‬
‫∇ ⟶ ‪.𝑟̅ ⟶ r̅1 , r̅2, … ,‬‬
‫𝐿‬ ‫𝐿‬ ‫𝐿‬ ‫𝑥𝜕‬

‫הפתרונות הסטציונריים של שרדינגר התלויה בזמן‪:‬‬ ‫צפיפות הסתברות למציאת חלקיק בנקודה כלשהי‪:‬‬
‫̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅ = )𝑡 ‪𝑃(𝑥,‬‬
‫‪𝜓(𝑥, 𝑡) 𝜓(𝑥, 𝑡) = |𝜓(𝑥, 𝑡)|2‬‬
‫‪2‬‬
‫𝑡𝑛𝐸‬ ‫𝑡 𝑘𝑖 ‪2 1‬‬ ‫תנאי הנרמול במערכת סגורה‪:‬‬
‫𝑖 𝑒 = )𝑡 ‪𝜓𝑛 (𝑥,‬‬ ‫√ = 𝑡𝑛𝜔𝑖‪= √ sin(𝑘𝑛 𝑥) 𝑒 −‬‬
‫)𝑥( 𝑛𝜓 ‪ℏ‬‬ ‫𝑡𝑛𝜔𝑖‪(𝑒 𝑛 − 𝑒 −𝑖𝑘𝑛𝑡 )𝑒 −‬‬ ‫∞‬ ‫∞‬
‫𝐿‬ ‫𝑖‪𝐿 2‬‬
‫̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅ ∫ = 𝑥𝑑 ‪∫ |𝜓(𝑥, 𝑡)|2‬‬
‫‪𝜓(𝑥, 𝑡) 𝜓(𝑥, 𝑡)𝑑𝑥 = 1‬‬
‫______________________________________________________________‬ ‫∞‪−‬‬ ‫∞‪−‬‬
‫בור (ברוחב סופי) פוטנציאל סופי ממימד אחד‪:‬‬ ‫אם ‪ 𝜓1 , 𝜓2‬פתרונות אז גם כל צירוף לינארי שלהם הוא פתרון (סופרפוזיציה)‪.‬‬
‫‪0 |𝑥| ≤ 𝐿/2‬‬ ‫פתרון משוואת שרדינגר עבור חלקיק חופשי‪:‬‬
‫{ = )𝑥(𝑉‬ ‫על חלקיק חופשי לא פועלים כוחות ולכן 𝑡𝑠𝑛𝑜𝑐 = ‪.𝑉(𝑥, 𝑡) = 𝑉0‬‬
‫‪𝑉0 |𝑥| ≥ 𝐿/2‬‬
‫מרכז הבור בראשית‪ .‬החלקיק יכול להימצא מחוץ לבור (הקירות חדירים‬ ‫הפתרונות למשוואה הם מהצורה‪:‬‬
‫ואם יש מספיק אנרגיה יש אפשרות לצאת מהבור)‬ ‫𝑡𝑛𝐸‬
‫עבור 𝟎 > 𝟎𝐕‪ :‬בור פוטנציאל סופי‬ ‫)𝑡𝜔‪𝜓(𝑥, 𝑡) = 𝜑(𝑥)𝐴𝑒 −𝑖 ℏ = A𝑒 𝑖(𝑘𝑥−‬‬
‫‪ – 𝐸 < 0‬אין פתרונות‪ .‬מצבים לא פיסיקליים‪ .‬אין מצבים‪.‬‬ ‫𝑡 𝑛𝐸‬ ‫𝜋‪2‬‬ ‫𝜋‪2‬‬
‫𝑖‪−‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪𝑖𝐸 𝑡 = −‬‬ ‫𝑡𝜔𝑖‪𝑖ℎ𝑓𝑡 = −𝑖2𝜋𝑓𝑡 = −‬‬
‫‪ – 0 < 𝐸 < 𝑉0‬מצבים קשורים ‪ .‬הנארגיות האפשריות בערכים מסויימים בלבד (ספקטרום בדיד)‪.‬‬ ‫‪ℏ‬‬ ‫𝑛 ‪ℎ‬‬ ‫‪ℎ‬‬
‫הסתברות סופית למצוא את החלקיק בתוך הבור‪.‬‬ ‫ניחוש פתרון לפי דה ברואי –‬
‫‪ – 𝐸 > 𝑉0‬מצבים לא קשורים‪ .‬ספקטרום רציף‪ .‬לכל ערך של אנרגיה יש פתרון‪.‬‬ ‫𝜕‬
‫הפוטנציאל קבוע למקוטעין‪.‬‬ ‫)𝑡 ‪𝜓(𝑥, 𝑡) = −𝑖𝜔𝜓(𝑥,‬‬
‫𝑡𝜕‬
‫עבור 𝟎 < 𝟎𝐕‪ :‬מחסום פוטנציאל‬ ‫‪𝜕2‬‬
‫‪ – 𝐸 < 𝑉0‬אין מצבים‪.‬‬ ‫)𝑡 ‪𝜓(𝑥, 𝑡) = −𝑘 2 𝜓(𝑥,‬‬
‫‪ – 𝐸 > 𝑉0‬מצבים לא קשורים‪ .‬ספקטרום רציף‪ .‬לכל ערך של אנרגיה יש פתרון‪.‬‬ ‫‪𝜕𝑥 2‬‬
‫דרישת הרציפות‪:‬‬ ‫הצבה במשואת שרדינגר –‬
‫𝐿‬ ‫𝐿‬ ‫‪ℏ2‬‬ ‫‪2‬‬
‫) ‪𝜓𝐼 (𝑥 = − ) = 𝜓𝐼𝐼 (𝑥 = −‬‬ ‫‪−‬‬ ‫))𝑡 ‪(−𝑘 𝜓(𝑥, 𝑡)) + 𝑉0 𝜓(𝑥, 𝑡) = 𝑖ℏ(−𝑖𝜔𝜓(𝑥,‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑚‪2‬‬
‫𝐿‬ ‫𝐿‬ ‫‪ℏ2 𝑘 2‬‬ ‫‪ℏ2 𝑘 2‬‬
‫) ‪𝜓′𝐼 (𝑥 = − ) = 𝜓′𝐼𝐼 (𝑥 = −‬‬ ‫( ⟺ )𝑡 ‪𝜓(𝑥, 𝑡) + 𝑉0 𝜓(𝑥, 𝑡) = ℏ𝜔𝜓(𝑥,‬‬ ‫)𝑡 ‪+ 𝑉0 ) 𝜓(𝑥, 𝑡) = ℏ𝜔𝜓(𝑥,‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑚‪2‬‬ ‫𝑚‪2‬‬
‫𝐿‬ ‫𝐿‬ ‫עבור ‪( 𝜓 ≠ 0‬אילו היה שווה לאפס המשמעות לכך שאין חלקיק)‬
‫) = 𝑥( 𝐼𝐼𝜓 = ) = 𝑥( 𝐼𝜓‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ℏ2 𝑘 2‬‬
‫𝐿‬ ‫𝐿‬ ‫𝜔‪+ 𝑉0 = ℏ‬‬
‫) = 𝑥( 𝐼𝐼‪𝜓′𝐼 (𝑥 = ) = 𝜓′‬‬ ‫𝑚‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫וזה תואם את דה ברואי מכיוון שעבור 𝑘‪ 𝑝 = ℏ‬נציב ונקבל‪:‬‬
‫הפתרונות הם מהצורה‪:‬‬ ‫‪𝑝2‬‬
‫𝑘‬ ‫𝑥 ‪𝑘1‬‬
‫𝐸 = 𝜔‪+ 𝑉0 = ℏ‬‬
‫𝑒𝐵 = ‪𝜙I‬‬ ‫𝑚‪2‬‬
‫‪𝑘1‬‬ ‫𝜋‪2‬‬
‫𝑘‬ ‫= 𝑘 ‪𝑝 = ℏ𝑘 ,‬‬
‫)𝑥𝑘(‪𝜙II = 𝐵 cos(𝑘𝑥) + 𝐵 sin‬‬ ‫𝜆‬
‫‪𝑘1‬‬ ‫מסקנה‪ :‬תדר ומספר הגל מתאימים לתיאורית של דה ברואי‪.‬‬
‫לעיתים הפוטנציאל ‪ V‬אינו תלוי בזמן‪ .‬מקבלים מצבים עצמיים – אנלוגי לגלים עומדים‪.‬‬
‫𝑥‪𝜙I = 𝐹𝑒 −𝑘1‬‬
‫דוגמאות‪ :‬אופנ תנודה בקרינת גוף שחור‪ ,‬פתרונות סטציונריים של בוהר‪.‬‬
‫כאשר את המקדמים נמצא מתנאי התחלה‪ ,‬רציפות‪ ,‬רציפות הנגזרת ונרמול הפונקציה‪.‬‬ ‫משוואת שרדינגר הלא תלוי בזמן‪:‬‬
‫𝐸𝑛‪2‬‬ ‫𝑛‪2‬‬ ‫‪2𝑛𝑉0‬‬ ‫‪ℏ2 𝜕 2‬‬
‫‪𝑘=√ 2‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪𝑘1 = √ 2 (𝑉0 − 𝐸) = √ 2 − 𝑘 2‬‬ ‫‪−‬‬ ‫)𝑥(𝜓𝐸 = )𝑥(𝜓)𝑥(𝑉 ‪𝜓(𝑥) +‬‬
‫‪ℏ‬‬ ‫‪ℏ‬‬ ‫‪ℏ‬‬ ‫‪2𝑚 𝜕𝑥 2‬‬
‫תנאים לאמיתיות הפתרון‪:‬‬
‫במצב היסוד פונקציית הגל סימטרית ביחס לבור‪.‬‬ ‫)𝑥(𝜓 רציפה (מכייון יש נגזרות)‪ 𝜓′(𝑥) ,‬רציפה (חוץ מבנקודות בהן הפוטנציאל מתבדר)‪,‬‬
‫קלאסית – החלקיק לכוד בין ‪ 2‬קירות‪.‬‬ ‫∞‬
‫‪ ∫−∞|𝜓(𝑥, 𝑡)|2𝑑𝑥 = 1‬מנורמלת‪.‬‬
‫קוונטית – החלקיק לכוד (הסתברות ‪ 0‬למצוא אותו מחוץ לבור) אבל לא רק בתוך הבור‪ .‬יש "זליגה" לתוך‬
‫מצבים עצמיים‪ :‬פתרונות שמצאנו )𝑡 ‪ , 𝜓(𝑥,‬נקראים פתרונות סטציונריים‪ ,‬פתרונות עמידים‪ ,‬או מצבים‬
‫הקירות – אפקט "מנהור"‪.‬‬
‫עצמיים של המערכת‪ .‬פתרנות אלו בערכם המחולט הם קבוע‪.‬‬
‫מציאת מקדמים מנורמלים‪:‬‬ ‫במדידה יכולה להתקבל רק פונקציה עצמית אחת כי פונקציית הגל "קורסת"‪.‬‬
‫(הסתברות להימצא במצב 𝑖𝜓)‬ ‫משואת שרדינגר מאפשר לחשב את פונקציית הגל של המערכת‪ ,‬בעזרת פונקציית הכל ניתן להבין ולחזות‬
‫‪2‬‬ ‫תופעות של המדידות‪.‬‬
‫‪𝜓 = ∑ 𝑏𝑖 𝜓𝑖 ⟹ |𝜓| = ∑ 𝑏𝑖2 = 1‬‬
‫______________________________________________________________‬
‫עבור ∞ → 𝟎𝑽‪:‬‬ ‫בור (ברוחב סופי) פוטנציאל אינסופי מימד אחד‪:‬‬
‫רמות האנרגיה‪ :‬רמות אנרגיה בדידות – המצבים הם כולם מצבים קשורים‪.‬‬ ‫= )𝑥(𝑉‬ ‫{‬
‫𝐿<𝑥<‪0 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫∞‬ ‫𝑒𝑠𝑙𝑒‬
‫‪ℏ2 𝑘𝑛2‬‬ ‫𝜋 ‪ℏ2‬‬
‫= 𝑛𝐸‬ ‫=‬ ‫… ‪( ) 𝑛 2 = 𝐸1 𝑛 2 𝑛 = 1,2,‬‬ ‫נתאר חלקיק חופשי המוגבל לנוע בין שתי קירות בלתי חדירים‬
‫𝑚‪2‬‬ ‫𝐿 𝑚‪2‬‬ ‫(החלקיק לא מאבד בהנגשות כזו)‪.‬‬
‫פונקציות הגל המתאימות (מנורמלות)‪:‬‬ ‫מחוץ לבור – האנרגיה הפוטנציאלית אינסופית ולכן החלקיק לכוד‬
‫‪2‬‬ ‫𝜋𝑛‬ ‫בתוך הבור‪ .‬צריך להשקיע אינסוף אינרגיה כדי להגיע ולכן החלקיק כלוא בתוך הבור‪ .‬בתוך הבוא האנרגיה‬
‫)𝑥 ( ‪√ cos‬‬ ‫𝑛 אי זוגי‬ ‫הקינטית שלו קבועה‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫𝜋𝑛‬ ‫𝐿‬ ‫‪2‬‬ ‫𝜋𝑛‬ ‫𝜋𝑛‬ ‫𝐿‬ ‫𝐿‬ ‫מבחינה קלאסית לחלקיק יכולה להיות כל אנרגיה קינטית‪ .‬מבחינה קוונטית‪ ,‬רק עבור אנרגיות מסוימות יש‬
‫= ) ‪𝜓𝑛 (𝑥) = √ sin ( − (𝑥 − )) = √ sin ( 𝑥 −‬‬
‫𝐿‬ ‫𝐿‬ ‫‪2‬‬ ‫𝐿‬ ‫𝐿‬ ‫‪2‬‬ ‫פתרון למשווארת שרדינגר הבלתי תלויה בזמן‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫𝜋𝑛‬
‫)𝑥 ( ‪√ sin‬‬ ‫𝑛 זוגי‬ ‫במקרה זה הפוטנציאל ‪ V‬קבוע למקוטעין‪ ,‬לכן אפשר לפתור את המשוואה באיזורים בהם הפוטנציאל קבוע‬
‫𝐿 {‬ ‫𝐿‬ ‫ולתפור את תנאי השפה‪.‬‬
‫לפונקציית הגל יש סימטריה מוגדרת – עבור ‪ n‬אי זוגי הן זוגיום ביחד חמרכז הבור ועבור ‪ n‬זוגי הן אי‬ ‫‪𝜓(0, 𝑡) = 𝜓(𝐿, 𝑡) = 0‬‬
‫זוגיות‪ .‬פונקציית הגל של רמת היסוד ‪ 𝜓1‬היא זוגית‪ ,‬ואילו של הרמה המעוררת הראשונה ‪ 𝜓2‬היא אי זוגית‪.‬‬ ‫על פונקציית הגל לקיים את תנאי הנרמול‪:‬‬
‫∞‬ ‫𝐿‬
‫מכינים חלקיק קוננטי שהוא סופרפוזיציה של של רמה מעוררת ‪ m-1‬ורמה מעוררת ‪.)m-1<n-1( n-1‬‬
‫‪∫ |𝜓(𝑥, 𝑡)|2 𝑑𝑥 = ∫ |𝜓(𝑥, 𝑡)|2 𝑑𝑥 = 1‬‬
‫צפיפות ההסתברות למציאת החלקיק בנקודה ‪ x‬תלוי באופן מחזורי בזמן‪:‬‬ ‫∞‪−‬‬ ‫‪0‬‬
‫𝑡 𝑚𝜔𝑖‪𝜓(𝑥, 𝑡) = 𝑎𝜓𝑛 𝑒 −𝑖𝜔𝑛 𝑡 + 𝑏𝜓𝑚 𝑒 −‬‬ ‫𝐸𝑚‪2‬‬
‫נסמן ‪> 0 -‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ℏ2‬‬
‫̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅ = |)𝑡 ‪|𝜓(𝑥,‬‬
‫= ) 𝑡 𝑚𝜔𝑖‪(𝑎𝜓 𝑒 −𝑖𝜔𝑛 𝑡 + 𝑏𝜓 𝑒 −𝑖𝜔𝑚 𝑡 )(𝑎𝜓 𝑒 −𝑖𝜔𝑛 𝑡 + 𝑏𝜓 𝑒 −‬‬
‫𝑛‬ ‫𝑚‬ ‫𝑛‬ ‫𝑚‬ ‫𝜓‬ ‫)‪′′ (x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+ 𝑘 𝜓(𝑥) = 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑒𝑏̅𝑎(𝑒𝑅 ‪|𝑎|2𝜓𝑛 + |𝑏|2𝜓𝑚 + 2‬‬ ‫) 𝑛𝜔‪−𝑖(𝜔𝑚 −‬‬
‫𝑚𝜓𝑛𝜓)‬ ‫עבור ‪ : 𝑘 2 < 0‬אין פתרון פיזיקלי‪ ,‬קיים פתרון מתמטי‪.‬‬
‫תדר התנודה נתון ע"י‪:‬‬ ‫עבור ‪:𝑘 2 > 0‬‬
‫𝑚𝜔 ‪𝜔𝑛 −‬‬ ‫𝜋 ‪ℏ‬‬ ‫)𝑥𝑘(‪𝜓(𝑥) = 𝐴 sin(𝑘𝑥) + 𝐵 cos‬‬
‫=𝑓‬ ‫=‬ ‫)‪(𝑛 2 − 𝑚2‬‬
‫𝜋‪2‬‬ ‫‪2𝑚 2𝐿2‬‬ ‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
 ‫אוסיצלטור הרמוני במימד אחד‪:‬‬ ‫פיזור ממחסום‪/‬מדרגת פוטנציאל‪:‬‬
‫∞‬
‫מניחים כי לחלקיק אין מספיק אנרגיה לצאת מן מבור הפוטנציאל‪ .‬כל פוטנציאל בטבע אפשר לפתח לטור‬ ‫עבור המצבים הלא קשורים‪ 𝐸 > 𝑉0 ,‬לא נדרוש < 𝑥𝑑‪∫−∞|𝜓(𝑥, 𝑡)|2‬‬
‫טיילור עד סדר שני ולקבל פוטנציאל הדומה לפוטנציאל של קפיץ (הרמוני)‪.‬‬ ‫∞‬
‫‪1 2 1‬‬ ‫נדרוש ש𝜓 תתאר שטף של חלקיקים שמתאים לבעיה‪.‬‬
‫= )𝑥(𝑉‬ ‫‪𝑘𝑥 = 𝑚𝜔 2 𝑥 2‬‬ ‫𝑚‪𝜔 2 = 𝑘/‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תנאי הרכיל מחולף ע"י תנאי שפה על הזרם הנכנס‪/‬יוצא מן המערכת‪.‬‬
‫‪1 2‬‬ ‫מצבים קשורים ‪ – 0 < 𝐸 < 𝑉0‬בתחום זה זה ניתן לקבל מספר סופי‬
‫≜̂‬
‫𝐻‬ ‫‪𝑝 + 𝑉(𝑥) ,‬‬ ‫𝜓𝐸 = 𝜓̂‬
‫𝐻‬
‫𝑥 𝑚‪2‬‬ ‫כלשהו של ערכים בדידים‪.‬‬
‫משוואת שרידנגר הלא תלויה בזמן‪:‬‬ ‫בבעיות מסוג זה נתון המחסום ‪ V‬ויש נתנוים על זרם החלקיקים‪.‬‬
‫‪ℏ2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נניח מדרגת פוטנציאל אשר זרם החלקיקים מתפזר עליה משמאל ב‪.x=0‬‬
‫‪−‬‬ ‫)𝑥(𝜓𝐸 = )𝑥(𝜓‪𝜓′′(𝑥) + 𝑚𝜔 2 𝑥 2‬‬ ‫עבור ‪ : 𝐸 > 𝑉0‬החלקיק מגיע עם אנרגיה גבוהה יותר ממדרגת הפוטנציאל‬
‫𝑚‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫הפתרון הכללי ביותר מהצורה‪:‬‬ ‫‪𝑥 < 0 ∶ 𝜓+′′ + 𝑘+ 2𝜓− (𝑥) = 0‬‬
‫כדי למצוא את התלות בזמן יש למצוא את הפתרון של משוואת שרדינגר התלויה בזמן‪ .‬משווה זו ניתן‬ ‫‪𝑥 ≥ 0 ∶ 𝜓+′′ + 𝑘− 2𝜓− (𝑥) = 0‬‬
‫לפתור בעזרת הפרדת משתנים אם הפוטנציאל הנתון אינו תלוי בזמן‪ .‬מקבלים פתרון מהצורה‪:‬‬ ‫כאשר ‪-‬‬
‫𝒕 𝒏𝑬‬
‫𝒊‪𝝍𝒏 (𝒙, 𝒕) = 𝝋𝒏 (𝒙)𝒆−‬‬ ‫‪ℏ‬‬
‫𝑚‪2‬‬ ‫𝑚‪2‬‬ ‫‪8𝜋 2𝑚𝑐 2‬‬
‫)𝒙 ‪ 𝝍𝒏 (𝝎,‬פתרון עבור אוסיצטור הרמוני עם תדירות זוויתית 𝛚‪.‬‬ ‫‪𝑘−2‬‬ ‫√ = 𝐸 ‪= 2 𝐸 ⟹ 𝑘− = √ 2‬‬ ‫𝐸‬
‫‪ℏ‬‬ ‫‪ℏ‬‬ ‫‪(ℎ𝑐)2‬‬
‫כאשר 𝒏𝝋 פותרת את משוואת שרדינגר הלא תלוי בזמן עבור אנרגיה 𝒏𝑬‪ .‬מאחר ומשוואת שרדינגר‬
‫התלויה בזמן היא משווה לינארית הםתרון הכללי שלה הוא סופר פוזיציה של פתרונות מהצורה‪:‬‬ ‫𝑚‪2‬‬ ‫𝑚‪2‬‬ ‫‪8𝜋 2 𝑚𝑐 2‬‬
‫𝒕 𝒏𝑬‬ ‫𝒕 𝒏𝑬‬ ‫= ‪𝑘 +2‬‬ ‫√ = ) ‪(𝐸 − 𝑉0 ) < 0 ⟹ 𝑘+ = √ 2 (𝐸 − 𝑉0‬‬ ‫)‪(𝐸 − 𝑉0‬‬
‫= )𝒕 ‪𝝍(𝒙,‬‬ ‫‪𝑨𝝍𝒏 (𝒙)𝒆−𝒊 ℏ‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪𝑩𝑨𝝍𝒎 (𝒙)𝒆−𝒊 ℏ‬‬ ‫‪ℏ2‬‬ ‫‪ℏ‬‬ ‫‪(ℎ𝑐)2‬‬
‫𝟏‬
‫האנרגיה מקוונטטת 𝝎‪ 𝑬𝒏 = ( + 𝒏) ℏ‬הארגיה המתאימה למצב העצמי 𝒏𝝍‪.‬‬ ‫‪ℏ2 𝑘±2‬‬ ‫‪𝑝±2‬‬
‫𝟐‬ ‫= ‪𝐸±‬‬ ‫=‬
‫פונקציית הגל של רמת היסוד‪:‬‬ ‫𝑚‪2‬‬ ‫𝑚‪2‬‬
‫(פונקציות גל של רמות נוספות מופיעות בדף נוסחאות המצורף למבחן – לא לשבור את הראש!)‬ ‫‪ 𝒌+‬וקטור הגל על המדרגה‬
‫𝟏‬ ‫𝟏‬ ‫‪ - 𝒌−‬וקטור הגל באזור ללא מדרגה‪.‬‬
‫𝝎𝒎 𝟏‬ ‫𝝎𝒎‬ ‫𝟐)𝒙𝜶(‬ ‫𝟐)𝒙𝜶(‬
‫𝟒‬ ‫𝟒‬ ‫פתרונות מהצורה‪:‬‬
‫( 𝟎 √ = )𝒙( 𝟎=𝒏𝝍‬ ‫)‬ ‫(=‬ ‫)𝒙𝜶( 𝟎𝑯 𝟐 ‪𝒆−‬‬
‫)‬ ‫𝟐 ‪𝒆−‬‬
‫‪𝟐 𝟎! 𝝅ℏ‬‬ ‫‪𝝅ℏ‬‬ ‫𝑥‪𝜓(𝑥 < 0) = 𝐴𝑒 𝑖𝑘−𝑥 + 𝐵𝑒 −𝑖𝑘−‬‬
‫אי הוודאות (עבור חלקיק קוונטי בעל מסה ‪ m‬הנמצא ברמת יסוד) במקום 𝒙∆‪:‬‬ ‫𝑥‪𝜓(𝑥 ≥ 0 ) = 𝐶𝑒 𝑖𝑘+𝑥 + 𝐷𝑒 −𝑖𝑘+‬‬
‫∞‬
‫𝟐‬ ‫פתרון עבור משוואת שרדינגר הלא תלויה בזמן‪:‬‬
‫𝟎 = 𝒙𝒅 ))𝒙( 𝟎=𝒏𝝍(𝒙 ∫ = 〉𝒙〈‬ ‫𝑡𝑛𝐸‬
‫∞‪−‬‬ ‫= )𝑡 ‪𝜓(𝑥,‬‬ ‫‪𝜑(𝑥)𝑒 −𝑖 ℏ‬‬
‫∞‬ ‫‪𝟏 ℏ‬‬ ‫𝟏 𝟏‬ ‫אין שטף שמאלה ולכן ‪ D‬מתאפס‪ .‬בפרט ב‪ x=0‬מתקיים ‪ 𝜓′ .A+B=C‬רציפה‪ .‬ולכן‪:‬‬
‫𝟐‬
‫= ⋯ = 𝒙𝒅 ))𝒙( 𝟎=𝒏𝝍( 𝟐𝒙 ∫ = 〉 𝟐𝒙〈‬ ‫=‬
‫𝟐𝜶 𝟐 𝝎𝒎 𝟐‬ ‫𝑥‪𝜓′ (𝑥 < 0) = 𝑖𝑘− 𝐴𝑒 𝑖𝑘−𝑥 − 𝑖𝑘− 𝐵𝑒 −𝑖𝑘−‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫{‬ ‫𝐶 ‪⟹ 𝑖𝑘− (𝐴 − 𝐵) = 𝑖𝑘+‬‬
‫𝑥‪𝜓′(𝑥 > 0 ) = 𝑖𝑘+ 𝐶𝑒 𝑖𝑘+‬‬
‫‪𝟏 ℏ‬‬ ‫𝟏‬
‫√ = 𝟐〉𝒙〈 ‪∆𝒙 = √〈𝒙𝟐 〉 −‬‬ ‫=‬ ‫מקדמם העברה‪:‬‬
‫𝜶𝟐√ 𝝎𝒎 𝟐‬ ‫‪2‬‬
‫‪𝐶2‬‬ ‫‪4𝑘+ 𝑘−‬‬ ‫𝐸√‪2‬‬
‫אי הוודאות (עבור חלקיק קוונטי בעל מסה ‪ m‬הנמצא ברמת יסוד) ב בתנע ‪:‬‬ ‫= | |=𝑇‬ ‫|=‬ ‫|‬
‫∞‬ ‫𝐴‬ ‫‪(𝑘− + 𝑘+ )2‬‬ ‫‪√𝐸 + √𝐸 − 𝑉0‬‬
‫𝟐‬
‫𝒑〈‬
‫𝒑 ∫ = 〉̂‬
‫𝟎 = 𝒙𝒅 ))𝒙( 𝟎=𝒏𝝍(̂‬ ‫מקדם החזרה‪:‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫‪2‬‬
‫∞‬
‫𝟐‬ ‫𝟏‬ ‫𝟏‬ ‫‪𝑘− − 𝑘+ 2‬‬ ‫‪√𝐸 − √𝐸 − 𝑉0‬‬
‫𝒑( ∫ = 〉 𝟐 ̂‬
‫𝒑〈‬ ‫= ⋯ = 𝒙𝒅 ))𝒙( 𝟎=𝒏𝝍( 𝟐)̂‬ ‫𝟐𝜶 𝟐‪ℏ𝒎𝝎 = ℏ‬‬ ‫(= 𝑇‪𝑅 = 1−‬‬ ‫|= )‬ ‫|‬
‫∞‪−‬‬ ‫𝟐‬ ‫𝟐‬ ‫‪𝑘− + 𝑘+‬‬ ‫‪√𝐸 + √𝐸 − 𝑉0‬‬
‫𝜶‪ℏ‬‬ ‫מקדמי העברה והחזרה אינם תלויים במסת החלקיק – ולכן – אין הבדל אם האלומה המגיעה למחסום‬
‫𝒑〈 ‪̂𝟐 〉 −‬‬
‫𝒑〈√ = ̂‬
‫𝒑∆‬ ‫= 𝟐〉 ̂‬ ‫מורכבת מפוטונים או מפוזיטרונים‪ .‬אילו האלומה הייתה מורכבת מאלקטרונים מכיוון שלאלקטרונים מטען‬
‫𝟐√‬ ‫שלילי ) ‪ 𝑉0 → (−𝑉0‬ועל כן וקטור הגל יושםע מהשינוי בפוטנציאל ובהתאם מקדמי העברה והחזרה‪.‬‬
‫𝟏‬ ‫‪ℏ‬‬
‫𝒑∆𝒙∆‬
‫=̂‬ ‫= 𝟐‪√ℏ‬‬ ‫עבור ‪R=1, T=0 :𝐸 < 𝑉0‬‬
‫𝟐‬ ‫𝟐‬ ‫קלאסית – הכל יחזור מהמחסום עצמו‪.‬‬
‫הפתרון באמצעות הפרדת משתנים‪:‬‬ ‫קוונטית – הכל יחזור (חלק מהמחסום וחלק מעומקו)‬
‫‪1‬‬
‫𝑚‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1 𝛼 2 4 (𝛼𝑥)2‬‬ ‫𝑡𝑛𝐸‬ ‫𝜔𝑚‬ ‫√=𝛼‬ ‫) ‪(𝐸 − 𝑉0‬‬ ‫כך ש‬ ‫עומק החדירה במדרגה‪:‬‬
‫‪𝜓𝑛 (𝑥, 𝑡) = √ 𝑛 ( ) 𝑒 − 2 𝐻𝑛 (𝛼𝑥)𝑒 −𝑖 ℏ‬‬ ‫√=𝛼‬ ‫‪ℏ2‬‬ ‫‪2α‬‬
‫𝜋 !𝑛 ‪2‬‬ ‫‪ℏ‬‬ ‫______________________________________________________________‬
‫דורשים כי הפתרונות יהיו בעלי נרמול כי הפוטנציאל מתבדר עבור ‪ .x‬כלומר ישנם רק מצבים קשורים‪.‬‬ ‫לסיכום (חשוב)‪:‬‬
‫)𝑦( 𝑛𝐻 – פולינום הרמיט מסדר ‪:n‬‬ ‫עבור 𝟎𝑽 > 𝑬 מתקיים‪𝝍(𝟐) = 𝑪𝒆−𝜶𝒙 = 𝑪𝒆𝒊𝒙(√𝟐𝒎(𝑬−𝑽𝟎)⁄ℏ ) :‬‬
‫‪𝑛 𝑥2‬‬
‫‪𝑑𝑛 −𝑥2‬‬
‫𝑒 )‪𝐻𝑛 (𝑥) = (−1‬‬ ‫𝑒‬ ‫עבור 𝟎𝑽 < 𝑬 מתקיים‪𝝍(𝟐) = 𝑪𝒆−𝜷𝒙 = 𝑪𝒆−𝒙(√𝟐𝒎(𝑬−𝑽𝟎)⁄ℏ ) :‬‬
‫‪𝑑𝑥 2‬‬
‫‪𝐻0 (𝑥) = 1‬‬ ‫______________________________________________________________‬
‫𝑥‪𝐻1 (𝑥) = 2‬‬ ‫מנהור‪ :‬פיזור ממחסום פוטנציאל סופי ברוחב ובגובה‪ .‬קלאסית – החזרה מלאה במדרגה עצמה‪.‬‬
‫‪𝐻2 (𝑥) = 4𝑥 2 − 2‬‬ ‫קוונטית – אם המחסום מספיק צר חלקיקים יכולים לעבור את המחסום‪ .‬אם המחסום אינסופי לא יהיה‬
‫𝑥‪𝐻3 (𝑥) = 8𝑥 3 − 12‬‬ ‫מעבר כלל‪.‬‬
‫צפיפות אלקטרונים במדרגה‪:‬‬
‫‪𝐻4 (𝑥) = 16𝑥 4 − 48𝑥 2 + 12‬‬
‫𝑥‪𝐻5 (𝑥) = 32𝑥 5 − 160𝑥 3 − 120‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑚‪2‬‬
‫‪𝐻6 (𝑥) = 64𝑥 6 − 480𝑥 4 + 720𝑥 2 − 120‬‬ ‫𝑥𝛼‪𝜌±(𝑥, 𝑡) = |𝜓±(𝑥, 𝑡)| = |𝐶 2 |𝑒 −2‬‬ ‫) ‪𝛼 = √ 2 (𝐸 − 𝑉0‬‬
‫‪ℏ‬‬
‫פולינומי הרמיט הם אורתוגונליים זה לזה‪:‬‬
‫∞‬ ‫תחת ההנחה ‪ – 𝐸 < 𝑉0‬כלומר לא חלקיק אין מספיק אנרגיה מבחינה קלאסית כדי לעבור את המחסום‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫𝑚=𝑛 ‪1‬‬ ‫פתרון כללי עבור משוואת שרדינגר הלא תלויה בזמן‪:‬‬
‫𝑛𝐴)𝑥( 𝑚‪∫ 𝐻𝑛 (𝑥)𝐻𝑚 (𝑥)𝑒 −𝑥 𝑑𝑥 = 𝛿𝑛,‬‬ ‫{ = )𝑥( 𝑚‪𝛿𝑛,‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫𝑚≠𝑛 ‪0‬‬
‫אנרגיה של חלקיק הנמצא תחת אוסצילטור הרמוני‪:‬‬ ‫𝑥‪𝐴𝑒 𝑖𝑘1𝑥 + 𝐵𝑒 −𝑖𝑘1‬‬ ‫‪𝑥<0‬‬
‫‪1‬‬ ‫𝑘‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑥‪𝜓(𝑥) = {𝐶𝑒 𝑖𝑘2𝑥 + 𝐷𝑒 −𝑖𝑘2‬‬ ‫𝐿≤𝑥≤‪0‬‬
‫) ‪𝐸𝑛 = ℏ𝜔 (𝑛 + ) = ℏ√ (𝑛 +‬‬ ‫… ‪𝑛 = 0,1,2‬‬ ‫𝑥‪𝐹𝑒 𝑖𝑘3𝑥 + 𝐺𝑒 −𝑖𝑘3‬‬ ‫𝐿>𝑥‬
‫‪2‬‬ ‫𝑚‬ ‫‪2‬‬
‫𝜔‪ℏ‬‬ ‫𝐸𝑚‪2‬‬ ‫𝑚‪2‬‬
‫= ‪𝐸0‬‬ ‫‪<0‬‬ ‫‪𝑘1 ≈ 𝑘3 = √ 2‬‬ ‫) ‪𝑘2 = √ 2 (𝐸 − 𝑉0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ℏ‬‬ ‫‪ℏ‬‬
‫אנרגיה כללית ממוצעת של חלקיק (לא קוונטי) בעל מסה ‪ m‬תחת השפעת פוטנציאל של‬
‫איך פותרים את המשוואת?‬
‫אוסצילטור הרמוני ‪:‬‬ ‫נבחין כי אין גל שחוזר מצד ימין באזור ‪ 3‬ולכן נדרוש ‪ .G=0‬כמו כן נדרוש שפונקציית הגל ונגזרותיה תהיינה‬
‫‪〈𝑝2 〉 1‬‬ ‫רציפות ב ‪.x=0,L‬‬
‫= 〉 𝑡𝑜𝑡𝐸〈‬ ‫〉‪+ 𝑚𝜔 2 〈𝑥 2‬‬
‫‪2𝑚 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪𝑥 = 0:‬‬ ‫𝐷‪𝐴+𝐵 =𝐶+‬‬
‫לחישוב 〉 𝑥〈 ‪ 〈𝑝 〉,‬יש להיעזר בעקרון אי הוודאות‪ .‬כאשר –‬
‫‪𝑥 = 𝐿:‬‬ ‫𝐿‪𝐶𝑒 −𝑘2𝐿 + 𝐷𝑒 𝑘2𝐿 = 𝐹𝑒 𝑘3‬‬
‫= 𝑥∆‬ ‫〉‪√〈𝑥 2‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪〈𝑥〉2‬‬ ‫= 𝑝∆‬ ‫〉 ‪√〈𝑝2‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪〈𝑝〉 2‬‬ ‫עבור ‪ 𝐸 > 𝑉0‬מקדם העברה הוא‪:‬‬
‫משיקולי סימטריה מתקיים 𝟎 = 〉𝒑〈 = 〉𝒙〈 ולכן 〉 𝟐𝒙〈 = 𝒙∆ ו〉 𝟐𝒑〈 = 𝒑∆‪.‬‬ ‫)𝐿 ‪sinh(𝑖𝑘2 𝐿) = sin(𝑘2‬‬
‫‪ℏ2‬‬ ‫‪ℏ‬‬
‫‪.‬‬‫‪(∆𝑝) 2‬‬ ‫≥‬ ‫≥ 𝑝∆𝑥∆ כלומר‬ ‫מתקיים‬ ‫‪𝐶 𝑘3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫)𝐸 ‪4𝐸(𝑉0 −‬‬ ‫𝐸‬ ‫𝐸‬
‫‪4(∆𝑥)2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫=| | | |=𝑇‬ ‫=‬ ‫𝐿‪⏟ 16 (1 − ) 𝑒 −2𝑘2‬‬
‫≈‬
‫מינ ימום מתקבל כאשר מדובר בשיוויון בין הביטויים (לא אי שיוויון)‬ ‫‪𝐴 𝑘1‬‬ ‫)𝐿 ‪𝑉0 2 𝑠𝑖𝑛ℎ 2 (𝑘2‬‬ ‫‪4𝐸(𝑉0 − 𝐸) + 𝑉0 2 𝑠𝑖𝑛ℎ 2 (𝑘2 𝐿) 𝑘2 𝐿≫1 𝑉0‬‬ ‫‪𝑉0‬‬
‫[‪1+‬‬ ‫]‬
‫‪1‬‬ ‫‪ℏ2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)𝐸 ‪4𝐸(𝑉0 −‬‬ ‫‪𝐸≪𝑉0‬‬

‫= ‪〈𝐸𝑡𝑜𝑡 〉min‬‬ ‫‪+ 𝑚𝜔 2(∆𝑥)2‬‬ ‫עבור הקירוב ‪ 𝑘2𝐿 ≫ 1‬מחסום רחב (או ארוך) או הפרש אנרגיה אנרגיה גבוה בין המחסום לחלקיק < ‪V0‬‬
‫‪2𝑚 4(∆𝑥)2 2‬‬ ‫𝐸‪ .‬תלות אספוננציאלית דועכת של מקדם ההעברה בגודל 𝐿‪ .𝑘2‬גודל זה מגלם את רוחב הפוטנציאל או‬
‫‪𝑑〈𝐸𝑡𝑜𝑡 〉min‬‬ ‫‪1 ℏ2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫גובהו‪ .‬חתחת הרחבת או הגבהת מחסום פוטנציאל‪ ,‬הסיכוי למעבר דועך אקספוננציאלית‪.‬‬
‫‪=−‬‬ ‫‪+ 𝑚𝜔 2 = 0‬‬ ‫הגדלת רוחב המחסום בסדר גודל אחד מקטינה את סיכוי המעבר ב‪ 10‬סדרי גודל‪ .‬לכן‪ ,‬עבור מחסום גבוה‬
‫]‪𝑑[(∆𝑥)2‬‬ ‫‪8𝑚 (∆𝑥)4 2‬‬
‫מאוד או רחב מאוד‪ ,‬כלומר בגבול הקלאסי הסיכוי במעבר החלקיק שואף לאפס‪.‬‬
‫‪ℏ2‬‬ ‫‪ℏ‬‬
‫= ‪(∆𝑥)4‬‬ ‫= ‪(∆𝑥)2‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מתקיים ‪.R=1-T‬‬
‫‪4𝑚 2𝜔 2‬‬ ‫𝜔𝑚‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫(‪2‬‬
‫)𝐿 ‪𝑉0 𝑠𝑖𝑛ℎ 𝑘2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ℏ −1 1‬‬ ‫‪ℏ‬‬ ‫𝜔‪ℏ‬‬ ‫=𝑅‬
‫= ‪〈𝐸𝑡𝑜𝑡 〉min‬‬ ‫(‬ ‫‪) + 𝑚𝜔 2‬‬ ‫=‬ ‫‪>0‬‬ ‫)𝐿 ‪4𝐸(𝑉0 − 𝐸) + 𝑉0 2 𝑠𝑖𝑛ℎ2 (𝑘2‬‬
‫𝜔𝑚‪8𝑚 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝜔𝑚‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)𝐿 ‪𝑅 𝑉0 2 𝑠𝑖𝑛ℎ2 (𝑘2‬‬
‫התוצאה זהה לאנרגיה של סובצילטור קוונטי עבור ‪.n=0‬‬ ‫=‬
‫מערכת פיסיקלית שמתוארת ע"י אוסצילטור הרמוני קוונטי אף פעם לא תהיה באנרגיה אפס‪ .‬מכיוון של‬ ‫𝑇‬ ‫)𝐸 ‪4𝐸(𝑉0 −‬‬
‫פוטנציאל ניתן לרשום כטור טיילור אשר האיבר המוביל הוא סוטצילטור הרמוני‪ .‬מסקנה‪ :‬לחלקיק קוונטי‬ ‫כאשר אלקטרון מצליח לבצע מנהור אז האנרגיה הכוללת שלו נשמרת‪ ,‬כלומר אם לפני המחסום הייתה לו‬
‫תמיד תהיה אנרגיה כלשהי של תנודות הרמוניות‪.‬‬ ‫אנרגיה שקטנה מהמחסום והוא הצליח לבצע מנהור דרך המחסום תהיה לו את אותה אנרגיה לאחר‬
‫המחסום‪ .‬אם האנרגיה הפוטנציאלית משתנה לאחר המחסום ‪ -‬זה ישפיע על האנרגיה הקינטית שלו‪.‬‬
 ‫עקרון אי הודאות של הייזנברג‪:‬‬ ‫אנרגיות עבור אוסצילטור הרמוני בדו מימד‪:‬‬
‫אי הוודאות במדידת הגודל נתון ע"י (סטיית תקן)‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫… ‪𝐸𝑛𝑥,𝑛𝑦 = 𝐸𝑛𝑥 + 𝐸𝑛𝑦 = ℏ𝜔 (𝑛𝑥 + + 𝑛𝑦 + ) 𝑛𝑖 = 0,1,2,‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪∆𝐴 = √〈𝐴̂2 〉 − 〈𝐴̂ 〉2‬‬ ‫________________________________________________________________‬
‫לא ניתן לדעת את המיקום ואת התנע של חלקיק באופן מדוייק בו זמנית‪.‬‬ ‫אוסצילטור הרמוני תלת מימדי‪:‬‬
‫‪ℏ‬‬ ‫‪ℏ‬‬ ‫‪(∆𝑝) 2‬‬ ‫משוואת שרדינגר בשלושה מימדים עבור אוסצילטור הרמוני‪:‬‬
‫≥ 𝑝∆𝑥∆‬ ‫≥ 𝐸∆𝑡∆‬ ‫= 𝑘𝐸∆‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑚‪2‬‬ ‫≜̂‬
‫𝐻‬ ‫)‪(𝑝2 + 𝑝𝑦2 + 𝑝𝑧2 ) + 𝑚𝜔02(𝑥 2 + 𝑦 2 + 𝑧 2‬‬
‫חלקיק בסופרפוזיציה של מצבים‪ ,‬ככל שנדע בדיוק טוב יותר באיזו אנרגיה הוא נמצע נדע פחות‬ ‫𝑥 𝑚‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫טוב כמה זמן הוא נמצא בה‪.‬‬ ‫פוטנציאל מהצורה‪:‬‬
‫חוסר והדאות במיקום באטום‪ ,‬הוא קוטר האטום שעליו מדובר‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑖𝑘‬
‫= ‪𝑉(𝑥, 𝑦, 𝑧) = 𝑚(𝜔𝑥2𝑥 2 + 𝜔𝑦2 𝑦 2 + 𝜔𝑧2𝑧 2 ) 𝜔𝑖2‬‬
‫‪ℏ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑚‬
‫≥ 𝑝∆ ⟹ 𝐷 = 𝑥∆‬ ‫האנרגיות של החלקיק (במידה ו 𝜔 זהה בכל המימדים)‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫________________________________________________________________‬ ‫‪3‬‬
‫… ‪𝐸𝑛𝑥,𝑛𝑦,𝑛𝑧 = 𝐸𝑛𝑥 + 𝐸𝑛𝑦 + 𝐸𝑛𝑧 = ℏ𝜔 (𝑛𝑥 + 𝑛𝑦 + 𝑛𝑧 + ) 𝑛𝑖 = 0,1,2,‬‬
‫בור (תיבה) פוטנציאל אינסופי תלת מימדי‪:‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑥𝐿 < 𝑥 < ‪0 0‬‬ ‫________________________________________________________________‬
‫𝑦𝐿 < 𝑥 < ‪0 0‬‬ ‫ערך התצפית של מיקום החלקיק = ערך התוחלת‪:‬‬
‫{ = )𝑥(𝑉‬ ‫∞‬
‫𝑧𝐿 < 𝑥 < ‪0 0‬‬ ‫̅̅̅̅̅̅̅̅̅ ∫ = 〉𝑥〈‬
‫𝑥𝑑)𝑡 ‪𝜓(𝑥, 𝑡) 𝑥𝜓(𝑥,‬‬
‫∞‬ ‫𝑒𝑠𝑙𝑒‬ ‫∞‪−‬‬
‫משוואת שרדינגר הבלתי תלויה בזמן נראית כך‪:‬‬ ‫________________________________________________________________‬
‫‪ℏ2 2‬‬ ‫אופרטורים ‪:‬‬
‫‪−‬‬ ‫𝜓𝐸 = 𝜓 ∇‬ ‫מציאת תוחלת – על פונקציה מנורמלת בלבד!‬
‫𝑚‪2‬‬
‫‪𝜕2‬‬ ‫‪𝜕2‬‬ ‫‪𝜕2‬‬ ‫𝐸𝑚‪2‬‬ ‫מיד לאחר מדידה שבה מקבלים ערך עצמי של האופרטור המתאים‪ ,‬המערכת נמצאת בסופר‬
‫)𝑧 ‪( 2 + 2 + 2) 𝜓(𝑥, 𝑦, 𝑧) = − 2 𝜓(𝑥, 𝑦,‬‬ ‫פוזיציה של המצבים המתאים לערך העצמי‪ .‬פונקציית הגל של המערכת מתארת את‬
‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫𝑧𝜕‬ ‫‪ℏ‬‬
‫לאחר הצבה במשוואה והצב ת תנאי שפה (אפס על שפת הבור) נקבל את הפתרון הכללי שהוא‬ ‫ההסתברות לקבל כל אחד מהערכים העצמים‪.‬‬
‫סוג של גל תלת מימדי עומד‪.‬‬ ‫לכל גודל פיסיקלי מתאים אופרטוא הרמיטי (ערכים עצמיים ממשיים)‪.‬‬
‫פתרון כללי‪:‬‬ ‫גודל פיסיקלי מדיד‪ :‬תנע‪ ,‬אנרגיה קינטית‪ ,‬תנע זוויתי‪ ,‬מספר חלקיקים‪ ,‬מסה‪.‬‬
‫נסמן אופרטור בסימון ^‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫𝜋 𝑥𝑛‬ ‫𝜋 𝑦𝑛‬ ‫𝜋 𝑧𝑛‬ ‫משוואת הערכים העצמיים ‪ ,𝐴̂𝜌 = 𝑎𝜌 :‬כאשר ̂𝐴 הוא האופרטור ו‪ a‬הוא הערך העצמי (‪a‬‬
‫√ = )𝑧 ‪𝜓(𝑥, 𝑦,‬‬ ‫( ‪sin‬‬ ‫( ‪𝑥) sin‬‬ ‫( ‪𝑦) sin‬‬ ‫)𝑧‬
‫𝑧𝐿𝑦𝐿 𝑥𝐿‬ ‫𝑥𝐿‬ ‫𝑦𝐿‬ ‫𝑧𝐿‬ ‫ממשי)‪ - 𝜌 ,‬המצבים העצמיים של האופרטור‪.‬‬
‫האנרגיה הכללית‪:‬‬ ‫אופרטור תנע קווי חד מימדי‪:‬‬
‫𝜕‬ ‫𝜕 ‪ℏ‬‬
‫‪ℏ2 𝜋 2 𝑛𝑥 2 𝑛𝑦 2 𝑛𝑧 2‬‬ ‫‪𝑝̂ 𝑥 = −𝑖ℏ‬‬ ‫=‬
‫= 𝑧𝐸 ‪𝐸 = 𝐸𝑥 + 𝐸𝑦 +‬‬ ‫(‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫)‬ ‫𝑥𝜕 𝑖 𝑥𝜕‬
‫𝑥𝐿 𝑚‪2‬‬ ‫𝑦𝐿‬ ‫𝑧𝐿‬ ‫נפתור את משוואת הערכים העצמיים‪:‬‬
‫מצב היסוד המינימלי‪:‬‬ ‫𝜕‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪𝑝̂ 𝑥 𝜌 = −𝑖ℏ‬‬ ‫𝜌 𝑥𝑝 = 𝜌‬
‫) ‪𝐸1,1,1 = 𝐸0 ( + +‬‬ ‫𝑥𝜕‬
‫𝑧𝐿 𝑦𝐿 𝑥𝐿‬ ‫כאשר 𝜌 פונקציה עצמית המתאימה לערך העצמי 𝑥𝑝‪.‬‬
‫________________________________________________________________‬ ‫פונקציה זו נותנת את ההסבתרות למצוא חלקיק עם תנע 𝑥𝑝 באינטרוול צר‪ .‬ההסתברות למצוא‬
‫כדאי לדעת‪:‬‬ ‫את החלקיק ‪ |𝜌(𝑥)|2‬ב‪ dx‬סביב ‪.x‬‬
‫פלסמה‪ :‬גז מיונן‪ .‬גם המכיל יונים הטעונים חיובית ואלקטרונים טעונים שלילית‪ .‬כאשר שדה חשמלי נכנס לתוך פלסמה ניתן‬ ‫𝜌𝜕‬
‫להסתכל על תנועת האלקטרונים על רקע של יונים (היונים סטציונריים)‪ .‬תנועת האלקטרונים אוסצליטורית ותידרות‬ ‫𝜌 𝑥𝑝‪= −𝑖ℏ‬‬
‫האוסיצלציה מוגדרת כתדירות הפלסמה‪ .‬בפלסמה חלק מהקרינה תעבור וחלקה לא‪ .‬בתווך בו קיימת פלסמה השדה החשמלי‬ ‫𝑥𝜕‬
‫נע במהירות קטנה ממהירות האור‪ .‬בגבול שבו אין אלקטרונים (התווך הופך לריק) השדה הא"מ נע במהירות האור‪.‬‬ ‫𝑥 𝑥𝑝𝑖‬ ‫𝑥𝑝‬
‫𝑥𝑘𝑖 𝑒𝐴 = ‪𝜌 = 𝑒 ℏ‬‬ ‫=𝑘‬
‫________________________________________________________________‬ ‫‪ℏ‬‬
‫𝜋‪2‬‬ ‫‪ℎ‬‬
‫חוק סנל‪:‬‬ ‫קיבלנו פונקציה שהמחזור שלה הוא = = 𝜆‪.‬‬
‫𝑘‬ ‫𝑥𝑝‬
‫‪ 𝜃1‬זוית פגיעה‪.‬‬
‫אופרטור תנע קווי תלת מימדי‪:‬‬
‫‪ 𝜃2‬זוית שבירה‪.‬‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬
‫‪⃗⃗ − 𝑖ℏ ( 𝑥̂ +‬‬
‫∇‪𝑝⃗ = −𝑖ℏ‬‬ ‫) ̂𝑧 ‪𝑦̂ +‬‬
‫‪ 𝑛1‬מקדם שבירה תווך ראשון‪.‬‬ ‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫𝑧𝜕‬
‫‪ 𝑛2‬מקדם שבירה תווך שני‪.‬‬ ‫אופרטור אנרגיה פוטנציאלית במימד אחד‪:‬‬
‫‪𝑛1 sin 𝜃1 = 𝑛2 sin 𝜃2‬‬ ‫)𝑥(𝑉 = ̂𝑉‬
‫אופרטור אנגיה קינטית תלת מימדי‪:‬‬
‫________________________________________________________________‬ ‫‪ℏ 2‬‬ ‫‪ℏ‬‬
‫משוואת מקסוול (לא בריק)‪:‬‬ ‫‪𝐸𝑘 = −‬‬ ‫‪∇ =−‬‬ ‫) ‪(𝑝̂ 2 + 𝑝̂ 𝑦2 + 𝑝̂ 𝑧2‬‬
‫𝑚‪2‬‬ ‫𝑥 𝑚‪2‬‬
‫אופרטור אנרגיה כוללת תלת מימדי (הימלטוניאן)‪:‬‬
‫‪MKS‬‬ ‫‪CGS‬‬ ‫‪ℏ2 2‬‬ ‫𝜓𝜕‬
‫𝜌‬ ‫𝜌𝜋‪∇ ∙ 𝐸 = 4‬‬ ‫‪̂=−‬‬
‫𝐻‬ ‫‪∇ + 𝑉(𝑟⃗) = −𝑖ℏ‬‬
‫= 𝐸∙∇‬ ‫𝑚‪2‬‬ ‫𝑡𝜕‬
‫‪𝜀0‬‬
‫‪∇∙𝐵 = 0‬‬ ‫‪∇∙𝐵 = 0‬‬ ‫𝑒=𝜓‬ ‫)𝑡𝜔‪𝑖(𝑘𝑥−‬‬
‫⟹‬
‫𝐻 ⏟‬ ‫𝜓𝐸 = 𝜓𝑓‪̂𝜓 = ℏ𝜔𝜓 = ℎ‬‬
‫𝜓𝜕‬
‫‪−𝑖ℏ‬‬
‫𝐵𝜕‬ ‫𝐵𝜕 ‪1‬‬ ‫𝑡𝜕‬
‫‪∇×𝐸 = −‬‬ ‫‪∇×𝐸 = −‬‬
‫𝑡𝜕‬ ‫𝑡𝜕 𝑐‬ ‫כדי למצוא ערכים עצמיים ‪ ,‬כלומר ערכי אנרגיה אפשריים למערכת נפתור את משוואת הערכים‬
‫העצמיים‪:‬‬
‫𝐸𝜕‬ ‫𝜋‪4‬‬ ‫𝐸𝜕 ‪1‬‬
‫‪∇ × 𝐵 = 𝜇0 𝐽 + 𝜀0 𝜇0‬‬ ‫= 𝐵×∇‬ ‫‪𝐽+‬‬ ‫𝜓𝐸 = 𝜓̂‬
‫𝐻‬
‫𝑡𝜕‬ ‫𝑐‬ ‫𝑡𝜕 𝑐‬
‫‪ℏ2‬‬
‫________________ ________________________________________________‬ ‫‪−‬‬ ‫𝜓𝐸 = 𝜓)⃗𝑟(𝑉 ‪∇𝜓 +‬‬
‫𝑚‪2‬‬
‫הנחת יסוד במדידה במכניקה הקוונטית‪ :‬מדידה משאירה את המערכת במצב עצמי המתאים‬
‫לערך העצמי שנמדד‪.‬‬
‫פונקציית גל היא מצב עצמי של אופרטור האנרגיה (המילטוניאן) עם פוטנציאל )‪ V(x‬ניתן‬
‫________________ ________________________________________________‬ ‫למצוא פוטנציאל ממשוואת שרידנר הלא תלויה בזמן‪.‬‬
‫הסתברות‪ :‬עבור משתנה מקרי בדיד‬ ‫הערכים האפרים למדידת אנרגיה במערכת קוונטית הם המצבים העצמיים של אופרטור‬
‫‪1‬‬
‫תוחלת‪ 〈𝑥〉 = ∑𝑖 𝑥𝑖 𝑝𝑖 = ∑𝑖 𝑁𝑖 𝑥𝑖 :‬מומנט מסדר ‪〈𝑥 𝑛 〉 = ∑𝑖 𝑥𝑖𝑛 𝑝𝑖 :n‬‬ ‫האנרגיה (המילטוניאן)‪ ,‬וההסתברות למדוד כל אחד מהערכים הוא המקדם (בערכו‬
‫𝑁‬
‫שונות‪ 𝑣𝑎𝑟(𝑥) = 〈𝑥 2 − 〈𝑥〉2〉 :‬סטיית תקן‪𝜎 = ∆𝑥 = √𝑣𝑎𝑟 (𝑥) :‬‬ ‫המוחלט בריבוע‪ -‬ההסבתרות) של פונקציית גל מנורמלת המתאימה‪.‬‬
‫לאחר המדידה פונקציית הגל קורסת למצב עצמי של האופרטור שבעזרתו התבצעה‬
‫עבור משתנה מקרי רציף‬
‫∞‬ ‫∞‬ ‫המדידה‪ .‬במידה ומודדים אנרגיות של מצבים עצמיים של המערכת‪ ,‬פונקציית הגל לאחר‬
‫תוחלת‪ 〈𝑥〉 = ∫−∞ 𝑥𝑝(𝑥)𝑑𝑥 :‬מומנט מסדר ‪〈𝑥 𝑛 〉 = ∫−∞ 𝑥 𝑛 𝑝(𝑥)𝑑𝑥 :n‬‬
‫המדידה תקרוס לאחד מהמבים העצמיים‪.‬‬
‫תוחלת ושונות מוגדרות אותו דבר‪.‬‬
‫________________ ________________________________________________‬ ‫אופרטור התנע הזוויתית תלת מימדי‪:‬‬
‫פירוש הסתברותי של גל‪:‬‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬
‫)‪ P(x‬פונקציית הסתברות למיקמו של חלקיק‪.‬‬ ‫𝑦( ‪𝐿̂𝑥 = −𝑖ℏ‬‬ ‫𝑧( ‪− 𝑧 ) , 𝐿̂𝑦 = −𝑖ℏ‬‬ ‫𝑥( ‪− 𝑥 ) , 𝐿̂𝑥 = −𝑖ℏ‬‬ ‫‪− 𝑦 ) = −𝑖ℏ‬‬
‫𝑧𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫𝑥𝜕‬ ‫𝑧𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫𝑥𝜕‬ ‫𝜑𝜕‬
‫המיקום הסביר ביותר – נמצא מקסימום של פונקציית פילוג ההסתברות‪.‬‬ ‫היטל תנע זוויתית על ציר ‪ z‬מופעל על החלק שתלוי בזוית 𝜑 בפונקציית הגל הנתונה‪.‬‬
‫המיקום הממוצע בו ימצא חלקיק‪:‬‬
‫∞‬
‫𝑥𝑑)𝑥(𝑃𝑥 ∫ = 〉𝑥〈‬ ‫תוחלת האופרטור המופעלת על פונקציית גל‪:‬‬
‫∞‬ ‫)𝑡 ‪𝜕𝜓(𝑥,‬‬
‫∞‪−‬‬
‫רוחב פילוג – נחשב סטיית תקן‪:‬‬ ‫̅̅̅̅̅̅̅̅̅ ∫ = 〉𝜓|𝑥|𝜓〈 = 〉̂𝐴〈‬
‫‪𝜓(𝑥, 𝑡) (−𝑖ℏ‬‬ ‫𝑥𝑑 )‬
‫∞‪−‬‬ ‫𝑥𝜕‬
‫‪𝜎 = ∆𝑥 = √〈𝑥 2〉 − 〈𝑥〉2‬‬ ‫)𝜓 ̂𝐴(̂𝐴 ⟹ ̂𝐴̂𝐴 = ‪𝐴̂2‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫𝑥𝑑)𝑥(𝑃‪〈𝑥 2〉 = ∫ 𝑥 2‬‬ ‫̅̅̅̅̅̅̅̅̅ ∫ = 〉 ‪〈𝐴̂2‬‬
‫𝑥𝑑))𝑡 ‪𝜓(𝑥, 𝑡) 𝐴̂(𝐴̂ 𝜓(𝑥,‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫∞‪−‬‬
‫בפיסיקה קוונטית סטיי ת התקן נותנת את אי הוודאת או את שגיאת המדידה כאשר רוצים‬ ‫תוחלת אופרטור התנע‪:‬‬
‫למדוד את מיקום החלקיק‪.‬‬ ‫∞‬
‫________________ ________________________________________________‬ ‫̅̅̅̅̅̅̅̅̅ ∫ = 〉 𝑥 ̂𝑝〈‬
‫𝑥𝑑)𝑡 ‪𝜓(𝑥, 𝑡) 𝐴̂𝜓(𝑥,‬‬
‫∞‪−‬‬
 ‫𝜋‬ ‫𝜋‬ ‫כדאי לדעת‪:‬‬
‫𝑥 ‪cos (𝑥 + ) = − sin‬‬ ‫𝑥 ‪cos 2 (𝑥 ± ) = sin2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אפקטר דופלר‪:‬‬
‫𝜋‬ ‫𝑥 ‪cos 2 (𝑥 ± 𝜋) = cos 2‬‬ ‫תופעת שינוי התדירות הנצפית של גל כתוצאה מתנועה יחסית בין מקור הגל לצופה‪.‬‬
‫𝑥 ‪cos (𝑥 − ) = sin‬‬
‫‪2‬‬
‫צופה קבוע‪:‬‬
‫𝑥 ‪cos(𝑥 + 𝜋) = cos(𝑥 − 𝜋) = − cos‬‬ ‫𝑥 ‪cos 2 (𝑥 ± 2𝜋) = cos 2‬‬
‫אם תדירות הגל הנפלט מסומנת ‪ ,𝑓0‬מהירות מקור הגל ג 𝑟‪ 𝑣𝑠,‬ומהירות הגל בתווך ‪ – v‬אז‬
‫𝜋‬ ‫תדירות הגל הנמדדת ע"י הצופה תהיה‪:‬‬
‫𝑥 ‪cos(𝑥 + 2𝜋) = cos(𝑥 − 2𝜋) = cos‬‬ ‫𝑥 ‪sin2 (𝑥 ± ) = cos 2‬‬ ‫𝑣‬
‫𝜋‬
‫‪2‬‬ ‫‪𝑓 = 𝑓0‬‬
‫𝑥 ‪sin (𝑥 − ) = −cos‬‬ ‫‪sin‬‬ ‫𝑥(‪2‬‬
‫𝑥 ‪± 𝜋) = sin2‬‬ ‫𝑟‪𝑣 − 𝑣𝑠,‬‬
‫‪2‬‬
‫𝜋‬ ‫𝑥 ‪sin2(𝑥 ± 2𝜋) = sin2‬‬ ‫התוצאה המתקבלת מראה שהאפקט משמעותי יותר ככל שמהירות מקור הגל גדולה יותר‪.‬‬
‫𝑥 ‪sin (𝑥 + ) = cos‬‬
‫‪2‬‬ ‫צופה נע‪:‬‬
‫𝑥 ‪sin(𝑥 + 𝜋) = sin(𝑥 − 𝜋) = − sin‬‬
‫במקרה הכללי‪ ,‬כאשר גם הצופה וגם מקור הגל נמצאים בתנועה כאשר ‪ 𝑣0‬מהירות הצופה‪𝑣𝑠 ,‬‬
‫𝑥 ‪sin(𝑥 + 2𝜋) = sin(𝑥 − 2𝜋) = sin‬‬
‫מהירות המקור‪:‬‬
‫𝑣‬
‫________________________________________________________________‬ ‫‪𝑓 = 𝑓0‬‬
‫𝑟‪𝑣 − 𝑣𝑠,‬‬
‫הספק המתפתח על נגד‪:‬‬ ‫__________________________________________ ______________________‬
‫𝑅‪𝑃 = 𝐼 2‬‬ ‫בהחזרה ממראה הפאזה של הגל הפוגע משתנה ב𝜋‪.‬‬
‫________________________________________________________________‬ ‫________________________________________________________________‬
‫אינטגרלים שניתקלתי בהם‪:‬‬
‫∞‬ ‫‪𝑥2‬‬
‫𝛼𝜋√ = 𝑥𝑑 𝛼 ‪∫ 𝑒 −‬‬ ‫חלקיקים קונטים במימד אחד‪ ,‬שמסתם ‪m‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫מתפזרים מ∞‪ 𝑥 → −‬על מחסום פוטנציאל‪.‬‬
‫________________ ________________________________________________‬ ‫האנרגיה הקינטית של החלקיקים ב∞‪𝑥 → −‬‬
‫טורי פורייה‪:‬‬ ‫היא ‪ .𝐸0‬מתקים ‪ 𝐸0 > 𝑉0 > 0‬וכן ‪.𝑉1 > 0‬‬
‫ניתן לפרוש פונקציה מחזורית (מחזור ‪ )2L‬לטור קוסינוסים וסינוסים‪:‬‬ ‫התלות במקום של צפיפות ההסתברות למצוא‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫𝑥𝜋𝑛‬ ‫𝑥𝜋𝑛‬ ‫חלקיקים בנקודה מסויימת‪:‬‬
‫( ‪𝑓(𝑥) = ∑ 𝐴𝑛 sin‬‬ ‫( ‪) + ∑ 𝐵𝑛 cos‬‬ ‫)‬
‫‪𝑛=1‬‬
‫𝐿‬ ‫𝐿‬
‫‪𝑛=1‬‬
‫באזור ‪ −𝐿 < 𝑥 < 0‬חלק מהגל מוחזר מהמדרגה ולכן פונקציית‬
‫על מנת למצוא את מקדמי פורייה 𝑛𝐵‪ ,𝐴𝑛 ,‬לדוגמא ‪:‬‬ ‫הכל היא מהצורה‬
‫{ = )𝑥( ‪𝑦0‬‬
‫𝐿<𝑥<‪1 0‬‬
‫{ = )𝑥(𝑓 ⟹‬
‫𝐿)‪1 2𝑛𝐿 < 𝑥 < (2𝑛 + 1‬‬
‫‪&& 𝑓(0) = 𝑓(𝑛𝐿) = 0‬‬
‫𝑥𝑘𝑖 𝑒𝐵 ‪ 𝜓(𝑥) = 𝐴𝑒 𝑖𝑘𝑥 +‬לכן ל ‪ 𝑛(𝑥) = |𝜓(𝑥)|2‬תהיה צורה של‬
‫‪0‬‬ ‫𝐿 ‪𝑥 = 0,‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫𝐿)‪(2𝑛𝐿 + 1) < 𝑥 < (2𝑛 + 2‬‬ ‫‪2π‬‬
‫גל עומד עם מחזור שנתון ע "י = 𝜆‪.‬‬
‫הפונקציה סימטרית סביב אפס‪ ,‬ולכן ניתן לפתח את הפונקציה כטור סינוסים בלבד‪ ,‬מקדמי 𝑛𝐵 מתאפסים‪.‬‬ ‫‪k‬‬

‫∞∑ = )𝑥(𝑓‬
‫𝑥𝜋𝑛‬
‫מקדמי פורייה של הטור‪𝑛=1 𝐴𝑛 sin ( 𝐿 ) :‬‬
‫באזור 𝐿 < 𝑥 < ‪ 0‬ישנה מדרגת פוטנציאל ולכן ‪ k‬באזור זה ‪ 𝑘 ∝ √𝐸 − 𝑉0‬יותק קטן מבאזור‬
‫‪1‬‬ ‫𝐿‬ ‫𝑥𝜋𝑛‬ ‫‪2‬‬ ‫𝐿‬ ‫𝑥𝜋𝑛‬ ‫‪ −𝐿 < 𝑥 < 0‬לכן אורך הגל ‪ λ‬ארוך יותר‪.‬‬
‫( ‪𝐴𝑛 = ∫ 𝑓(𝑥) sin‬‬ ‫( ‪) 𝑑𝑥 = ∫ 𝑓(𝑥) sin‬‬ ‫𝑥𝑑 )‬
‫𝐿‪𝐿 −‬‬ ‫𝐿‬ ‫‪𝐿 0‬‬ ‫𝐿‬ ‫באזור 𝐿‪ 𝐿 < 𝑥 < 2‬אין חלקיקים חוזרים 𝑥𝑘𝑖 𝑒𝐶 = )𝑥(𝜓 ולכן )‪ n(x‬קבוע‪.‬‬
‫בדוגמא לעיל‪:‬‬ ‫________________________________________________________________‬
‫𝐿 ‪2‬‬ ‫𝑥𝜋𝑛‬ ‫‪2‬‬ ‫𝐿‬ ‫𝐿 ‪𝑛𝜋𝑥 𝐿 2‬‬ ‫כדור מתכת בעל פונקציית עבודה 𝜑 ברדיוס ‪ r‬נמצא בריק ומבודד חשמלית מוקרן ע"י קרינה‬
‫( ‪𝐴𝑛 = ∫ 1 ∙ sin‬‬ ‫‪) 𝑑𝑥 = (−‬‬ ‫( ‪cos‬‬ ‫= ))‬ ‫= ))𝜋𝑛(‪(1 − cos‬‬
‫‪𝐿 0‬‬ ‫𝐿‬ ‫𝐿‬ ‫𝜋𝑛‬ ‫𝐿‬ ‫‪0‬‬ ‫𝜋𝑛 𝐿‬ ‫א"מ מונוכרומטית באורך גל ‪ .λ‬הכדור נטען כתוצאה מפליטת אלקטרונים ע"י האפקט‬
‫𝐿‬ ‫‪0‬‬ ‫𝑛‬ ‫𝑠𝑖‬ ‫𝑛𝑒𝑣𝑒‬
‫‪(1 − (−1)𝑛 ) = { 4‬‬ ‫הפוטואלקטרי‪.‬‬
‫𝜋𝑛‬
‫𝜋𝑛‬
‫𝑑𝑑𝑜 𝑠𝑖 𝑛‬ ‫בכל פליטת אלקטרון מהכדור‪ ,‬המטען הכולל עליו נהיה יותר ויותר חיובי ומפעיל כוחות משיכה‬
‫אז איך טור פורייה עוזר לנו בפתרון בעיות גלים?‬ ‫חשמליים יותר חזקים על האלקטרונים הבאים הנפלטים‪ .‬ברגע שבו הפוטנציאל החשמלי של‬
‫נניח שאנו מעוררים עירור מלבי למיתק הקבוע בשני קצותיו‪ ,‬איך תיראה תנועת המיתר כפונקציה של ‪? x,t‬‬ ‫הכדור משתווה לאנרגיה הקינטית המקסימלית של האלקטרונים הנפלטים לא ייפלטו‬
‫על מנת להשתמש במשפט פורייה נשלים את‬ ‫אלקטרונים נוספים‪ .‬פוטנציאל חשמלי מקסימלי‪:‬‬
‫צורתו ההתחלתית של המיתק בצורה מחזורית‪:‬‬ ‫𝑐‪ℎ‬‬
‫נשים לב שאת הטור הזה פתחנו (↑)‬ ‫= ‪𝑒𝑉0‬‬ ‫𝜑‪−‬‬
‫𝜆‬
‫𝑎‪4‬‬ ‫𝑥𝜋‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑥𝜋‪3‬‬ ‫_____________________________________ ___________________________‬
‫= )‪𝑓(𝑥, 𝑡 = 0‬‬
‫𝜋‬
‫( ‪(sin ( ) + sin‬‬
‫𝐿‬ ‫‪3‬‬ ‫𝐿‬
‫)‬ ‫אנרגיה קינטית יחסותית‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫𝑥𝜋‪5‬‬ ‫‪𝐸𝑘 = (𝛾 − 1)𝑚𝑐 2‬‬
‫( ‪+ sin‬‬ ‫)‬
‫‪5‬‬ ‫𝐿‬ ‫‪1‬‬
‫)⋯‪+‬‬ ‫‪𝛽 = √1 −‬‬
‫‪𝛾2‬‬
‫כאשר נשחרר את המיתר ממצב ממנוחה‪ ,‬כל איבר בסכום יתחיל להתנדנד בתדר משלו‪:‬‬
‫𝑎‪4‬‬ ‫𝑥𝜋‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑥𝜋‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑥𝜋‪5‬‬ ‫𝑐𝛽 = 𝑣‬
‫= )‪𝑓(𝑥, 𝑡 = 0‬‬ ‫( ‪(sin ( ) cos(𝜔1 𝑡) + sin‬‬ ‫( ‪) cos(𝜔3 𝑡) + sin‬‬ ‫) ⋯ ‪) cos(𝜔5𝑡) +‬‬ ‫‪1 𝑣 2‬‬
‫𝜋‬ ‫𝐿‬ ‫‪3‬‬ ‫𝐿‬ ‫‪5‬‬ ‫𝐿‬ ‫‪𝐸𝑘 = ( ) 𝑚𝑐 2‬‬
‫כל אחד מהמחוברים בטור הוא גל עומד עם משרעת ותדר משלו‪ .‬היחס בין התידרות המרחבים לתדירות‬ ‫𝑐 ‪2‬‬
‫הזמנית נתונה ע"י יחס הדיספרסיה‪.‬‬ ‫________________________________________________________________‬
‫𝑇‬ ‫התלות בטמפ' ‪ T‬של מספר הכולל של פוטונים הנפלטים מגוף שחור תלת מימדי ליחדת זמן‬
‫𝑖𝑘𝑢 = 𝑖𝜔‬ ‫√=𝑢‬ ‫ליחדת שטח‪:‬‬
‫𝜇‬
‫מספר הפוטונים בטווח צר של אורכי גל סביב אורך גל מסויים הנפלטים מגוף שחור‪:‬‬
‫________________ ________________________________________________‬
‫כוח הכבידה‪:‬‬
‫)𝜆(𝑟‬ ‫‪2𝜋ℎ𝑐 2 /𝜆5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝜆𝑑‬
‫= 𝜆𝑑)𝜆( 𝑛𝑜𝑡𝑜‪𝑛𝑝ℎ‬‬ ‫𝑐‪𝑑𝜆 = ℎ‬‬ ‫∙‬ ‫𝑐‪𝑑𝜆 ∝ 4 ℎ‬‬
‫‪𝐺𝑚1 𝑚2‬‬ ‫𝜆‪ℎ𝑐/‬‬ ‫𝜆‪ℎ𝑐/‬‬ ‫) 𝑇𝑘𝜆( 𝜆‬
‫=𝐹‬ ‫‪𝑒 (𝜆𝑘𝑇) − 1‬‬ ‫𝑒‬ ‫‪−1‬‬
‫‪𝑅2‬‬ ‫מספר כולל יתקבל מאינטגרציה על כל אורכי גל אפשריים‪:‬‬
‫________________ ________________________________________________‬ ‫‪∞ 1‬‬ ‫𝑐‪∞ 𝑘𝑇 4 ℎ‬‬
‫𝜆𝑑‬ ‫𝑥𝑑‬
‫חלקיק המוגבל לנוע על חצי טבעת שרדיוס ‪ a‬קצות הטבעת ב𝝅 ‪ . 𝜽 = 𝟎,‬ניתן להניח על הטבעת‬ ‫𝑐‪∫ 4 ℎ‬‬ ‫) ( ∫∝‬ ‫‪∝ 𝑇3‬‬
‫הפוטנציאל הוא אפס ובכל מקום אחר אינסוףץ יש לרשום את משוואת שרדינגר בקואורדינטת‬ ‫‪0 𝜆 𝑒 (𝜆𝑘𝑇 ) − 1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ℎ𝑐 𝑘𝑇 𝑒 𝑥 − 1‬‬
‫גליליות‪ .‬לצורך כל יש להשתמש בלפלסיאן בקוארדינטות אלו‪.‬‬ ‫________________________________________________________________‬
‫שתי אפשרויות לפנינו‪:‬‬ ‫משוואת הגלים מגיעה כתוצאה ממשוואת הכוחות‪.‬‬
‫‪ . 1‬בעיה חד מימדית‪ .‬להגדיר 𝜃𝑎 = 𝑥 אשר נותנת את המיקום לאורך הטבעת‪ .‬משוואת שרדינגר חד‬ ‫_____ ___________________________________________________________‬
‫מימדית‪.‬‬ ‫פיתוח טור טיילור‪:‬‬
‫𝜕 ‪1‬‬ ‫𝜕‬ ‫‪1 𝜕2‬‬
‫= ‪∇2‬‬ ‫𝑟(‬ ‫‪)+‬‬ ‫‪ .2‬קואורדינות גליליות‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫𝑟𝜕 𝑟‬ ‫𝑟𝜕‬ ‫‪𝑟 2 𝜕𝜃 2‬‬ ‫𝑛)‪𝑇(𝑥) = 𝑓(𝑥0) + 𝑓 ′ (𝑥0)(𝑥 − 𝑥0) + 𝑓 ′′ (𝑥0)(𝑥 − 𝑥0)2 + ⋯ + 𝑓 (𝑛) (𝑥0)(𝑥 − 𝑥0‬‬
‫‪ℏ2 1 𝜕 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫!𝑛‬
‫‪ −‬עם תנאי שפה ‪𝜓(𝜃 = 0) = 𝜓(𝜃 = 𝜋) = 0‬‬ ‫בכל מקרה נקבל‪𝜓(𝜃) = 𝐸𝜓(𝜃) :‬‬
‫‪2𝑚 𝑎 2 𝜕𝜃 2‬‬ ‫________________________________________________________________‬
‫פתרון של משוואה זו‪:‬‬ ‫נוסחאת איינשטיין‪:‬‬
‫)𝜃𝑛(‪𝜓𝑛 (𝜃) = 𝐴 sin‬‬
‫רמות אנרגיה‪:‬‬
‫‪∆𝐸 = √(𝑚𝑐 2 )2 + (𝑝𝑐)2‬‬
‫‪ℏ2𝑛 2‬‬ ‫________________________________________________________________‬
‫= 𝑛𝐸‬ ‫… ‪𝑛 = 1,2,‬‬ ‫מהו אלקטרון לא יחסותי?‬
‫‪2𝑚𝑎2‬‬ ‫𝑐𝑝‬
‫נרמול‪( :‬ניתן גם ל נחש פתרון זה מתוך הפתרון עבור בור פוטנציאל אינסופי)‬ ‫≪‬ ‫‪1‬‬
‫𝜋‬ ‫𝜋‬
‫‪1‬‬ ‫𝜋 ‪𝑎|𝐴|2‬‬ ‫‪𝑚𝑐 2‬‬
‫= 𝜃𝑑 )𝜃𝑛‪∫ A sin (𝑛𝜃)𝑑𝑎𝜃 = 𝑎|𝐴|2 ∫ (1 − cos(2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝜋𝑎‪⟹ 𝐴 = √2/‬‬ ‫𝟐𝒄𝒎 ≪ 𝒌𝑬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫𝜕‬ ‫________________________________________________________________‬
‫אופרטור היטל התנע הזוויתי על ציר הטבעת נתון ע"י ‪ . 𝐿𝑧 = −𝑖ℏ‬על מנת למצוא את הפונקציות‬
‫𝜃𝜕‬ ‫]𝑛𝑖𝑣𝑙𝑒𝐾‪𝑘𝑏 = 8.6 ∙ 10−5 [𝑒𝑉/‬‬ ‫‪𝑚𝑒 = 0.511 ∙ 106 𝑒𝑉/𝑐 2‬‬ ‫𝑉𝑒‪𝑞 = 1‬‬
‫𝜕‬
‫‪.𝐿𝑧 = −𝑖ℏ‬‬ ‫העצמיות והערכי ם העצמיים צריך לפתור את המשוואה‪𝜑 = 𝑙𝑧 𝜑 :‬‬ ‫‪𝑛𝑚 ∙ 10 = Å‬‬ ‫‪𝑚𝑝 = 938 𝑀𝑒𝑉/𝑐 2‬‬ ‫‪𝑘𝑏 = 8.6 ∙ 10−5‬‬
‫𝜃𝜕‬
‫(‪𝜑 = 𝐴 exp‬‬
‫𝜃 𝑧𝑙𝑖‬
‫הפתרונות הכליים של משוואה זו‪) :‬‬ ‫‪ℎ𝑐 = 1240 𝑒𝑉 𝑛𝑚 = 12400 𝑒𝑉Å‬‬ ‫𝑚𝑛 𝑉𝑒 ‪ℏ = 6.582 ∙ 10 −16‬‬ ‫‪𝑚2‬‬
‫‪ℏ‬‬ ‫𝑠 ∙ 𝑊 = ‪𝐽 = 𝑁 ∙ 𝑚 = 𝑘𝑔 ∙ 2‬‬
‫תחת דרישת הנרמול והדרישה כי הפונקציות העצמיות הן חד ערכיות נקבל כי הפונקציות העצמיות‪:‬‬ ‫‪s‬‬
‫חד ערכיות משמעה )‪.𝜑(θ + 2π) = φ(θ‬‬
‫𝜃 𝑧𝑚𝑖‬
‫‪𝜑m‬‬ ‫‪= exp‬‬ ‫𝑧𝑚 מספר שלם‬
‫‪z‬‬
‫𝜋√‬
‫________________ ________________________________________________‬