‫נכתב ע"י דוד לאון‬

‫סיכום תנועה הרמונית פשוטה‪:‬‬

‫מהי תנועה הרמונית?‬
‫תנועה החוזרת על עצמה באותו האופן פעם אחר פעם בפרקי זמן קצובים‪.‬‬
‫תנועה הרמונית ניתנת למדידה באמצעות משרעת‪ ,‬תדירות וזמן מחזור‪.‬‬
‫גודל הכוח המופעל בתנועה ההרמונית משתנה ביחס ישר למרחק הגוף מנקודת שיווי המשקל של‬
‫התנועה‪.‬‬
‫דוגמאות לתנועה הרמונית הן מטוטלת או תנועה של גוף הקשור לקפיץ‪.‬‬

‫הסימונים בהם נשתמש‪:‬‬

‫‪ - Σ F=k Δ x‬נוסחה למציאת הכוח אותו מפעיל קפיץ על גוף‪.‬‬
‫‪ - L‬התארכות הקפיץ במצב שיווי המשקל‪.‬‬
‫‪ - M‬סימון הגוף‪.‬‬
‫‪ - k‬קבוע הקפיץ‬
‫‪ - x‬גודל השינוי באורך הקפיץ ממצב שיווי המשקל‪.‬‬
‫‪ - w‬כוח הכובד המוגדר גם להיות מאסה כפול תאוצת כוח הכובד (‪.)mg‬‬

‫תנועה הרמונית בקפיץ‪:‬‬

‫הקפיץ הבא נמצא במצב מנוחה (איור א)‪:‬‬
‫ניתן להסיק כי הכוח של הקפיץ על הגוף שווה לכוח‬

‫המשיכה שכן כשהמערכת במצב מנוחה שקול הכוחות‬ ‫‪L‬‬

‫הפועלים בכיוון האנכי שווה ל‪.0-‬‬
‫במצב שיווי המשקל אורך הקפיץ שווה ל‪.L-‬‬ ‫‪M‬‬

‫נשווה בין כוח הקפיץ לבין כוח הכובד‪:‬‬

‫‪Σ F=0→ Σ F=kx−mg →mg=kL‬‬ ‫איור א‬

‫במצב השני מכווצים את הקפיץ ומרפים (איור ב)‪:‬‬

‫ניתן לראות כי הקפיץ מכווץ אל מעבר לנקודת שיווי המשקל‬
‫(כשהגוף מחובר לקפיץ)‬
‫ההעתק של הקפיץ כעת שווה להפרש בין ‪ L‬ל‪.X-‬‬
‫‪L‬‬

‫‪M‬‬
‫‪x‬‬
‫נק' שיווי המשקל של הקפיץ‬

‫איור ב‬
 ‫נכתב ע"י דוד לאון‬

‫ניתן לרשום את המשוואה הבאה‪Σ F y =k ( L−x )−mg :‬‬

‫בשלב הקודם מצאנו שכאשר המערכת נמצאת במצב מנוחה כוח המשיכה שקול לכוח הקפיץ כאשר‬
‫ההעתק בקפיץ‬
‫שווה ל‪L-‬‬
‫‪Σ F=kL−kx−mg‬‬ ‫נציב במשוואה ונקבל‪:‬‬
‫‪Σ F=mg−kx−mg‬‬
‫‪Σ F=−kx‬‬
‫** סימן המינוס מעיד על כיוון הכוח השקול המנוגד לכיוון ההעתק‪.‬‬
‫כיוונו של הכוח השקול בתנועה הרמונית תמיד מצביע לעבר מרכז התנודה‪ ,‬כוח זה הוא הכוח המחזיר‪.‬‬

‫מהתוצאה שקיבלנו ניתן לראות כי שקול הכוחות הפועל בתנועה ההרמונית בקפיץ אינו מושפע מתאוצת‬
‫כדור הארץ או כל כוח אחר (בתנועה הרמונית אופקית לדוגמא) אלא רק מהכוח אותו מפעיל הקפיץ‪.‬‬

‫זמן המחזור והתדירות בתנועה הרמונית בקפיץ‪:‬‬

‫א) נמצא את הקשר בין שקול הכוחות לתדירות התנועה המחזורית‪:‬‬
‫‪ -a r‬תאוצה רדיאלית‬
‫‪ -ω‬מהירות זויתית‬
‫‪ - x‬משרעת התנועה‪.‬‬

‫‪Σ F=ma r‬‬ ‫‪a r=ω 2 x‬‬ ‫‪ω=2 π f‬‬

‫‪2 2‬‬
‫‪Σ F=−m 4 π f‬‬
‫‪Σ F=−kx‬‬ ‫לפי הסעיף הקודם‪:‬‬

‫‪2 2‬‬
‫‪−kx =−m 4 π f‬‬ ‫נשווה ונמצא ביטוי לתדירות‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫=‪f‬‬ ‫❑√ ⋅‬
‫‪2π‬‬

‫‪1‬‬
‫=‪T‬‬ ‫נמצא ביטוי לזמן המחזור באמצעות היחס‪:‬‬
‫‪f‬‬

‫❑√ ⋅ ‪T =2 π‬‬

‫ניתן לראות מהנוסחאות שמצאנו כי התדירות וזמן המחזור תלויים במאסה ובקבוע הקפיץ בלבד‪.‬‬
‫עובדה זו שימשה בעבר לבניית שעונים המבוססים על תכונה זו (תנועה הרמונית) של הקפיץ‪.‬‬

‫תנועה הרמונית במטוטלת‪:‬‬

‫ניתן להתייחס לתנועת המטוטלת כתנועה הרמונית‬
‫כאשר תנועה זו מתרחשת בזויות קטנות‪.‬‬

‫‪oL‬‬
 ‫נכתב ע"י דוד לאון‬

‫הרכיב המחזיר (בזויות קטנות בלבד) במטוטלת‬

‫הינו למעשה כוח הכובד (ערך ה‪ X-‬שלו)‪.‬‬
‫‪ - T‬כוח המתיחות‬
‫‪ - o‬זווית הסטייה‬

‫א) במצב שיווי משקל כשזווית הסטייה שווה ל‪0-‬‬

‫שקול הכוחות הפועלים שווה ל‪ 0-‬ולכן כוח המתיחות שווה לכוח הכובד‪mg=T :‬‬
‫ב) כאשר המטוטלת סוטה בזוית מסוימת נקבל שהכוח המחזיר שווה ל‪Σ F x =−mgsin θ -‬‬
‫למעשה המטוטלת "מציירת" מסלול שהינו חלק ממעגל אשר מרכזו נמצא בנקודת האחיזה של החבל‬

‫בתקרה ורדיוסו שווה לאורך החוט ‪.L‬‬

‫**הכוח הצנטריפטלי מתבטא על ידי רכיב ה‪ Y-‬של שקול הכוחות‪:‬‬

‫‪Σ F y =T −cos θ‬‬ ‫‪L‬‬

‫‪O‬‬

‫‪X‬‬

‫בגלל שאנו מדברים על זויות קטנות מאוד‬

‫‪X‬‬
‫ניתן לאמור כי בקירוב טוב ≈ ‪sin θ‬‬
‫‪L‬‬
‫(בזויות קטנות מאוד ‪ sin‬ייתן תוצאה דומה מאוד לפונקציית ה‪)tan-‬‬

‫כאשר ‪ - X‬מבטא בקירוב את אורך הקשת מנק' שיווי המשקל‬

‫ו‪ L-‬מבטא את אורך החוט (רדיוס המעגל)‪.‬‬

‫כך שכעת ניתן לבטא את הכוח המחזיר בצורה הבאה‪:‬‬

‫‪X‬‬
‫⋅ ‪Σ F=−mg‬‬
‫‪L‬‬
‫סימן המינוס מציין כי כיוון הכוח פעול תמיד כלפי מרכז שיווי התנועה ובכיוון הפוך מכיוון ההעתק‪.‬‬
‫כמו כן נציין כי תנועה הרמונית מתייחסת תמיד לתנועה בקו ישר אך מכיוון שהזויות במקרה זה הן קטנות‬
‫במיוחד ניתן להתייחס אל תנועת המטוטלת כתנועה הרמונית בקירוב טוב‪.‬‬
‫נציב במשוואה‪Σ F=ma r :‬‬
‫בכדי למצוא ולבודד את ‪( f‬תדירות)‪:‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪Σ F=−4 π f mx‬‬
 ‫נכתב ע"י דוד לאון‬

‫‪1‬‬
‫=‪f‬‬ ‫❑√ ⋅‬ ‫נשווה את שני המשוואות זו לזו נבודד את ‪ f‬ונקבל‪:‬‬
‫‪2π‬‬

‫❑ √ ⋅ ‪T =2 π‬‬ ‫נמצא את זמן המחזור (הופכי לתדירות)‪:‬‬

‫מקום זמן ותאוצה בתנועה הרמונית פשוטה‪:‬‬
‫בגרף הבא ניתן לראות את הפונקציה‬ ‫‪F‬‬

‫של הכוח ביחס למקום כאשר נקודת החיתוך‬

‫של גרף הפונקציה עם הצירים היא נקודת שיווי המשקל של התנועה‬
‫ההרמונית‪.‬‬
‫‪x‬‬
‫‪-A‬‬ ‫‪A‬‬
‫האות ‪ A‬מסמלת את המשרעת ‪ -‬המרחק הגדול ביותר מנקודת שיווי‬
‫המשקל בתנועה (ניתן לראות שככל שמתרחקים מנקודת שיווי‬
‫המשקל כך גודל הכוח המחזיר גדל)‪.‬‬

‫לפי החוק השני של ניוטון התאוצה נמצאת ביחס ישר לכוח ולכן גם כיוונה הוא ככיוון הכוח (לעבר נקודת‬
‫שיווי השמקל) וגודלה משתנה גם הוא ביחס ישר להעתק‪.‬‬

‫ניתן להציג זאת במשוואה הבאה תוך שימוש במקדם ‪ c‬ולא ‪ k‬שכן אין כוונה להחיל חוק זה רק לתנועה‬
‫ההרמונית בקפיץ אלא לכל התנועות ההרמוניות הקיימות‪:‬‬
‫‪−cx =ma‬‬
‫‪−c‬‬
‫=‪a‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪m‬‬
‫נוסחת מקום‪-‬זמן בתנועה הרמונית פשוטה‪:‬‬
‫כאשר גוף מבצע תנודה הרמונית ניתן יהיה להתייחס למיקומו כפונקציה של הזמן על ידי הנוסחה הבאה‪:‬‬
‫) ❑√ ( ‪x t =Acos‬‬

‫***לנוסחה זו ניתן להגיע על ידי ניתוח התנועה ההרמונית באמצעות החשבון הדיפרנציאלי‪ .‬משוואת התנועה ההרמונית היא למעשה משוואה דיפרנציאלית‬
‫בה קיימת נגזרת מסדר שני של הנעלם‪ .‬הפתרון המתקבל אינו מספר או גודל כי אם ביטוי מתמטי המתאר את המקום כפונקציה של הזמן‪.‬‬

‫‪ - A‬המשרעת והערך המקסימלי אותו פונקציית המיקום יכולה לקבל‪( .‬כאשר הערך בקוסינוס שווה ל‪0-‬‬
‫או ל‪. π -‬‬
‫‪ - ϕ‬מכיוון שרגע ההתחלה (‪ )t=0‬יכול להיקבע בשרירותיות שכן התנועה היא הרמונית‪.‬‬