‫הטבלה המחזורית‬

‫אם מסדרים את היסודות בטבע בטבלה בעלת מספר שורות לפי מספר אטומי עולה‪ ,‬נשמרת המחזוריות‬
‫הכימית )תכונות כימיות דומות ליסודות הנמצאים באותה עמודה בטבלה(‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1869‬מצא ‪ Mendeleyev‬וכן כימאים אחרים שבסידור מסוים של ‪ 69‬היסודות שהיו ידועים ניתן‬
‫לקבל מחזוריות של התכונות הכימיות‪ .‬הסידור בשנת ‪ 1869‬התבסס על המשקל האטומי ולא על המספר‬
‫האטומי‪ .‬את היסודות סידרו לפי משקל אטומי עולה בשורות בעלי אורך סופי‪ .‬היסודות בעלי תכונות דומות‬
‫מסודרים בעמודות )טורים( בטבלה‪.‬‬

‫לסידור היסודות בטבלה מסוג זה אנו קוראים הטבלה המחזורית‪ .‬כפי שנאמר הסידור המודרני של הטבלה‬
‫מבוסס על מספר אטומי עולה‪.‬‬
‫בטבלה המחזורית המודרנית מתבסס הסידור על הקונפיגורציה האלקטרונית של היסודות‪ .‬כל שורה מתחילה‬
‫ביסוד עם אלקטרון אחד בקליפה החיצונית )‪ (.... K, L, M‬ומסתיימת ביסוד השייך לגזים האצילים‪.‬‬

‫השורה הראשונה בטבלה מכילה שני יסודות בלבד‪ .‬בקליפה ‪ K‬המספר הקוונטי הראשי הוא ‪ ,n = 1‬ניתן‬
‫להכניס שני אלקטרונים בלבד‪ .‬היסוד הקל ביותר‪ ,‬המימן‪ 1s1 ,‬וההליום ‪.1s2‬‬
‫בשורה השנייה בטבלה המחזורית‪ L, n=2 ,‬ו‪ l=0,1-‬כך שהיא יכולה להכיל שמונה יסודות‪ .‬היא מתחילה‬
‫ביסוד האלקאלי ‪ Li‬עם קונפיגורציה ‪ 1s22s1‬ומסתיימת ב‪ Ne-‬עם הקונפיגורציה ‪.1s22s22p6‬‬
‫בשורה השלישית‪ ,‬קליפה ‪ M, n = 3‬ו‪ l = 0, 1, 2-‬ולכאורה היא יכולה להכיל ‪ 18‬יסודות אבל בפועל מכילה‬
‫רק ‪ 8‬יסודות‪ .‬היא מתחילה באטום הנתרן )‪ (Na‬עם קונפיגורציה ‪ .1s22s22p63s1‬כפי שהוזכר בשיעור‬
‫הקודם‪ ,‬באטומים רבי אלקטרונים המספר הקוונטי ‪ l‬גם הוא )בניגוד לאטום המימן( קובע את רמת האנרגיה‬
‫של האלקטרון‪ .‬אלקטרוני ‪ 3d‬בעלי אנרגיה גבוהה מזו של ‪ 4s‬ולכן המחזור השלישי לא מכיל את היסודות‬
‫להם אלקטרוני ‪ 3d‬והשורה השלישית בעלת ‪ 8‬אלקטרונים מסתיימת ביסוד הארגון )‪ (Ar‬עם קונפיגורציה ‪1s2‬‬
‫‪.2s22p63s23p6‬‬
‫השורה הרביעית נפתחת באשלגן בקונפיגורציה ]‪ Ar]4s1‬ולאחר מכן בא הסידן )הטור השני ‪ IIA‬המשפחה‬
‫נקראת המתכות האלקאליות העפרוריות( ]‪ Ar]4s2‬ולאחר מכן מופיעים עשרה יסודות עם אלקטרוני ‪.3dn‬‬
‫היסוד הראשון הוא הסקנדיום )‪ (Sc‬בקונפיגורציה ]‪ Ar]4s23d1‬ומסתיים באבץ )‪ (Zn‬עם קונפיגורציה ]‬
‫‪ .Ar]4s23d10‬השורה הארוכה הזאת )‪ (18‬מסתיימת בשישה יסודות בעלי אלקטרוני ‪ ,4p‬האחרון שבהם הוא‬
‫הגז האציל קריפטון )‪ (Kr‬בעל הקונפיגורציה ]‪.Ar]4s23d104p6‬‬
 ‫השורה החמישית נפתחת במתכת אלקאלית רובידיום )‪ (Rb‬עם הקונפיגורציה ]‪ ,Kr]5s1‬אורכה של השורה‬
‫‪ 18‬יסודות והמבנה שלה דומה לזו של השורה הרביעית‪ .‬היא מסתיימת בגז האציל קסנון )‪ (Xe‬בעל‬
‫הקונפיגורציה ]‪.Kr]5s24d105p6‬‬
‫השורה השישית נפתחת בצזיום )‪ (Cs‬בקונפיגורציה ]‪ ,Xe]6s1‬אחר כך היסוד בריום )‪ (Ba‬בקונפיגורציה ]‬
‫‪ .Xe]6s2‬לאחר מכן האנרגיה הנמוכה ביותר היא אלקטרון באורביטל ‪) 4f‬בעל אנרגיה נמוכה מזו של ‪.(5d‬‬
‫כאן מופיעים ‪ 14‬יסודות )‪ 7‬אורביטלי ‪ ,(f, l = 3‬קבוצה זו נקראת הלנתנידים‪ ,‬היסוד הראשון הוא לנתנום )‬
‫‪ .(La‬במשך השנים מצאו שהקונפיגורציה שלו היא למעשה ]‪ Xe]6s25d1‬ולא ]‪ .Xe]6s24f1‬הפרשי האנרגיה‬
‫בין הרמות השונות מצטמצמים באטומים רבי אלקטרונים‪ .‬כדי לא לקבל שורות ארוכות )אורכה של השורה‬
‫השישית הוא ‪ 32‬יסודות( מסדרים את ‪ 14‬היסודות הלנתנידים מחוץ לטבלה באופן נפרד‪.‬‬
‫השורה השביעית מתנהגת באופן דומה לזו של השורה השישית‪ .‬לקבוצת היסודות בעלי קונפיגורציה המכילה‬
‫אלקטרוני ‪ 5f‬קוראים האקטנידים‪ .‬גם יסודות אלה נמצאים בשורה נפרדת )כמו הלנתנידים(‪.‬‬

‫לסיכום‪:‬‬
‫כל עמודה בטבלה המחזורית מצוינת ע"י צימוד של מספר ואות‪ .‬ניתן להבחין בקבוצות מטיפוס ‪ A‬ו‪ .B-‬כל‬
‫עמודה מכילה יסודות עם קונפיגורציה אלקטרונית דומה‪ .‬הקבוצות ‪ IA‬ו‪ IIA-‬אלקטרוני ‪) s‬חיצוניים(‪.‬‬
‫הקבוצות ‪ IIIA‬עד ‪ VIIIA‬אורביטלים )גוש ‪ .(p‬עשר העמודות בין ‪ IIA‬ל‪ IIIA-‬הם יסודות בהם מתמלאים‬
‫אלקטרוני ‪ ,d‬יסודות אלה נקראים יסודות המעבר )גוש ‪.d), The Transition Elements‬‬

‫סידור היסודות בטבלה המחזורית לפי מספר אטומי עולה ולפי הקונפיגורציה האלקטרונית נותנת לנו יסודות‬
‫בעלי תכונות דומות בעמודה מסוימת בטבלה‪ .‬התכונות הדומות שבהן נדון הן‪ :‬רדיוס אטומי‪ ,‬אנרגיית יוניזציה‬
‫ואלקטרון אפיניות‪ .‬לגדלים הפיזיקלים הללו חשיבות רבה בתכונות הכימיות‪.‬‬

‫תכונות מחזוריות של היסודות‬

‫סידור היסודות בטבלה המחזורית )יוצר( מצביע על מחזוריות של מספר תכונות כתלות במספר האטומי‪.‬‬
‫שלוש התכונות החשובות לתיאור הקשר הכימי הן‪:‬‬
‫הרדיוס האטומי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אנרגיית יינון )היוניזציה(‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הזיקה האלקטרונית )אפיניות(‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
 ‫‪ .1‬הרדיוס האטומי‬
‫כפי שראינו בשיעורים הקדומים לאלקטרונים אין מסלולים מוגדרים אלא האלקטרונים מצייתים למשוואת‬
‫שרדינגר שפתרונה הוא תיאור סטטיסטי של ההסתברות למציאת האלקטרון סביב הגרעין‪ .‬לכן‪ ,‬לאטום אין‬
‫רדיוס מוגדר‪ ,‬למרות זאת ניתן להשתמש במושג "הרדיוס האטומי" להמחיש את גודלו של אטום‪ .‬קיימות‬
‫טכניקות שונות להגדרת רדיוס האטום ואנו לא נכנס בהרצאה זו לשיטות השונות‪.‬‬
‫באיור הבא מתוארים השינויים ברדיוס האטומי כתלות במספר האטומי של היסודות‪:‬‬

‫ניתן לציין את העובדות הבאות‪:‬‬

‫הרדיוס האטומי הולך וקטן בכל מחזור בטבלה המחזורית )משמאל לימין(‪ .‬האטום הגדול‬ ‫‪.1‬‬
‫בכל מחזור הוא בקבוצה ‪ IA‬והקטן בקבוצה ‪.VIIIA‬‬
‫הרדיוס האטומי הולך וגדל לאורך הטור )עמודה(‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫ישנם שני גורמים הקובעים את גודל האטומים‪:‬‬

‫המספר הקוונטי הראשי‪ ,n ,‬ובמידה פחותה המספר הקוונטי הזויתי ‪.l‬‬ ‫‪.1‬‬
‫המטען הגרעיני האפקטיבי ‪.*Z‬‬ ‫‪.2‬‬
 ‫במעבר מ‪ H-‬ל‪ He-‬המטען הגרעיני הפועל על האלקטרון הוא כפול ולכן האלקטרונים נמשכים בכוח גדול‬
‫יותר והרדיוס קטן יותר עבור ‪ .He‬ב‪ Li-‬האלקטרון הנוסף נכנס לאורביטל ‪) 2s‬קליפה חדשה(‪ ,‬המספר‬
‫הקוונטי הראשי גדל מ‪ 1-‬ל‪ 2-‬ולכן ל‪ Li-‬רדיוס אטומי גדול יותר מזה של ‪.He‬‬

‫עבור אטום המימן )פתרון משוואת שרדינגר( ניתן להראות שהמרחק הממוצע של האלקטרון מן הגרעין הוא‪:‬‬
‫‪a0 n 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪l (l + 1‬‬
‫=‪r‬‬ ‫‪{1 + [1 −‬‬ ‫}]‬
‫‪Z‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪n2‬‬
‫המשוואה מרמזת על תלות חזקה של הרדיוס במספר הקוונטי הראשי ובמטען הגרעין ובמידה פחותה יותר‬
‫במספר הקוונטי הזוויתי ‪.l‬‬

‫לאורך המחזור השני מ‪ Li-‬ועד ‪ Ne‬האלקטרונים מתווספים לאותה קליפה ‪ ,n = 2‬מספר הפרוטונים‬
‫)המטענים( בגרעין הולך וגדל והרדיוס האטומי הולך וקטן‪.‬‬

‫קיים גורם נוסף שבעזרתו ניתן להעריך שינוי הרדיוס האטומי והוא נקרא גורם המיסוך )‪Shielding‬‬
‫‪ .(Parameter‬האלקטרונים באטום הנמצאים בקליפות הפנימיות "ממסכים" את מטען הגרעין‪ .‬הכוונה‬
‫שאלקטרון מרוחק רואה מטען גרעין אפקטיבי שהוא קטן ממטענו האמיתי עקב מיסוך האלקטרונים הקרובים‬
‫לגרעין‪ .‬אפקט זה מביא להגדלת הרדיוס האטומי‪ .‬אם ניקח את אטום ה‪ Li-‬האלקטרון ‪ 2s‬רואה מטען אפקטיבי‬
‫של הגרעין ‪ .1 = 3-2‬אולם למעשה המטען האפקטיבי גבוה יותר מ‪ 1-‬בגלל אפקט החדירה‪,Penetration ,‬‬
‫הנובע מחדירת אלקטרוני אורביטל ‪ 2s‬לאזורים בחפיפה עם ‪ ,1s‬כפי שניתן לראות באיור הבא‪:‬‬
‫תופעת המיסוך משמעותית יותר עבור אלקטרונים באורביטלי ‪ p , d‬ו‪ .f-‬עבור אלקטרוני ‪ d‬ו‪ f-‬אפקט המיסוך‬
‫כמעט מושלם‪.‬‬

‫‪ .2‬אנרגיית יינון )יוניזציה(‬

‫מוגדרת כאנרגיה הדרושה להרחקת אלקטרון מקליפה חיצונית של אטום במצב הגזי‪ .‬ניתן להגדיר אנרגיית‬
‫יינון שנייה כאנרגיה הדרושה להרחיק אלקטרון נוסף מהיון של האטום‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫‪Li (1s 2 2s1 ) → Li + (1s2 ) + e‬‬
‫אנרגיות יינון ניתן לתאר עבור אטום או עבור מול חומר‪ .‬באיור ‪ 4.9‬אנרגיית היינון ניתנת ביחידה שימושית‪,‬‬
‫‪.1eV = 96.5KJ/mol‬‬

‫אנו רואים מן הציור שיש מחזוריות באנרגיית היינון הראשונה לפי מבנה הטבלה המחזורית‪ .‬בכל מחזור הערך‬
‫הנמוך ביותר של אנרגיית היינון שייך ליסוד הנמצא בטור )עמודה( הראשונה ‪ ,IA‬קרי ‪ Li, Na, K, Rb‬ו‪-‬‬
‫‪ .Cs‬הערך הגבוה נמצא בקצה הימני של השורה בטבלה המחזורית‪.‬‬

‫נסביר את השינויים באנרגיית היינון מ‪ He-‬ל‪) Ne-‬שורה ‪ 1‬ו‪ .(2-‬כל אלקטרון באטום ה‪ ,He, 1s2-‬נמשך ע"י‬
‫‪ 2‬פרוטונים בגרעין ולכן דרושה אנרגיה גבוהה יותר להרחיק אלקטרון מ‪ He-‬מאשר במימן‪ .‬בליתיום‬
‫האלקטרון הנוסף נמצא באורביטל ‪ 2s‬ועבור המטען האפקטיבי נמוך מאוד ביחס למטען האפקטיבי של‬
 ‫אלקטרון ב‪ He-‬ולכן אנרגיית היינון של ‪ Li‬נמוכה באופן משמעותי‪ .‬אנרגיית היינון הראשונה יכולה להינתן‬
‫בקרוב גס ע"י‪:‬‬
‫‪Z eff 2‬‬
‫= ‪I1‬‬ ‫‪⋅ 2625 KJ‬‬
‫‪2n 2‬‬ ‫‪mol‬‬

‫‪2625‬‬
‫= ‪ . 1312‬כאשר ‪ ,Zeff 1 = ,‬הינו‬ ‫אנרגיית היינון של אטום המימן‪ ,‬עבורו ‪ ,Zeff = 1‬היא ‪kJ/mol‬‬
‫‪2‬‬
‫המטען האפקטיבי ו‪ n -‬המספר הקוונטי הראשי‪.‬‬
‫באטום ה‪) Be-‬בריליום‪ (1s22s2 ,‬המטען האפקטיבי שרואה האלקטרון ב‪ 2s-‬גדול מזה של הליתיום ולכן‬
‫אנרגיית היינון גבוהה יותר‪ .‬עבור אטום ה‪) B-‬בורון‪ (1s22s22p1 ,‬האלקטרון נמצא באורביטל ‪ p‬מה שאומר‬
‫שהוא רואה מטען אפקטיבי קטן יותר מזה של ‪ Be‬ולכן אנרגיית היוניזציה קטנה יותר מזו של ‪ .Be‬יש עליה‬
‫הדרגתית באנרגיית היינון מבורון לפחמן ולחנקן וזאת עקב מטען אפקטיבי שהולך וגדל ותפיסת אורביטלים ‪p‬‬
‫מאונכים זה לזה בהם הדחייה הבין אלקטרונית קטנה‪ .‬בחמצן‪ ,‬פלואור וניאון האלקטרונים ממשיכים לאכלס‬
‫את אורביטלי ‪ ,p‬אלא שכעת יש אכלוס של שני אלקטרונים בכל אורביטל ‪ .p‬למשל‪ ,‬בחמצן ‪1s22s22px22py1‬‬
‫‪ 2pz1‬בהשוואה עם חנקן ‪ 1s22s22px12py12pz1 (px‬נבחר באופן שרירותי(‪ .‬הדחייה בין אלקטרונים באותו‬
‫אורביטל מקלה על הרחקת האלקטרון מהאטום )ירידה באנרגיית היינון בין חמצן לחנקן(‪.‬‬

‫‪ .3‬הזיקה האלקטרונית )אפיניות(‬

‫מוגדרת כאנרגיה שיש להשקיע על מנת להרחיק אלקטרון מיון שלילי במצב גזי‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫‪Cl − ( g ) → Cl ( g ) + e‬‬
‫האנרגיה הדרושה לתהליך מהווה מדד לזיקה של האטום לאלקטרון הנוסף‪ .‬ערכים חיוביים מצביעים על יון‬
‫שלילי יציב יותר מאשר האטום הניטראלי ‪ +‬אלקטרון באינסוף‪ .‬אנרגיה שלילית מצביעה על אי יציבות של‬
‫היון השלילי‪ .‬ערכי זיקה אלקטרונית גבוהים במיוחד יש לאל‪-‬מתכות ובעיקר לקבוצה ‪VIIA (F, Cl, Br, I,‬‬
‫‪ ,(At‬קבוצה לה הקונפיגורציה ‪.ns2np5‬‬
 ‫ע"י קבלת אלקטרון נוסף הקונפיגורציה של האניון שנוצר זהה לזו של גז אצלי‪ .ns2np6 ,‬אנרגיית היוניזציה‬
‫של הגזים האצילים היא הגבוהה ביותר וזה מצביע על יציבות רבה‪.‬‬
‫גם לקבוצה ‪ (VIA (O, S, Se, Te, Po‬יש זיקה אלקטרונית גבוהה )‪.(ns2np4‬‬

‫הערכים השליליים ביותר )חוסר יציבות של האניון( לזיקה האלקטרונים של היסודות המתכות האלקאליות‬
‫העפרוריות ‪ IIA‬בעלי קונפיגורציה ‪ .2s2‬כל אלקטרון נוסף תופס אורביטל עם מספר קוונטי ראשי גבוה יותר‬
‫)ממוקם בקליפה חדשה(‪ .‬אלקטרון כזה מרגיש מטען אפקטיבי קטן במיוחד הודות למיסוך הכמעט מלא של‬
‫הגרעין ע"י האלקטרונים הפנימיים‪.‬‬

‫הקשר הכימי )‪(The Chemical Bond‬‬

‫הקשר הכימי הוא בין אטומים ליצירת תרכובת יציבה )האנרגיה של התרכובת פחותה מאנרגיית המערכת‬
‫כאשר היסודות מופרדים זה מזה(‪ .‬אין קשר ישיר בין תכונות המולקולה לתכונות האטומים היוצרים אותה‪.‬‬
‫הקשר הכימי נוצר כתוצאה מהמשיכה והדחייה החשמלית בין גרעיני האטומים ואלקטרוני הערכיות של‬
‫האטומים השונים‪.‬‬
‫תורת הקשר הכימי מורכבת מאוד ודורשת שימוש במכניקת הקוונטים ופתרון משוואת שרדינגר‪ .‬קיים פישוט‬
‫מועיל המבוסס של שני סוגי קשר אידיאלים הנמצאים שני הקצוות‪:‬‬
‫הקשר היוני )‪ (Ionic Bond‬בו קיים מעבר מושלם של אלקטרון אחד או יותר מאטום אחר‬ ‫‪.1‬‬
‫לאטום אחר‪.‬‬
‫קשר קוולנטי טהור )‪ (Covalent Bond‬בו שני אטומים מתחלקים באופן שווה באלקטרוני‬ ‫‪.2‬‬
‫הקשר‪.‬‬
‫רוב הקשרים הכימיים ממוקמים בין שני הקצוות הללו‪.‬‬