‫כדורי‬ ‫גליל‬ ‫קרטזי‬

‫∅ ‪𝑥 = 𝑟 sin 𝜃 cos‬‬ ‫∅ ‪𝑥 = 𝜌 cos‬‬ ‫המרה לקואורדינטות‬

‫∅ ‪𝑦 = 𝑟 sin 𝜃 sin‬‬ ‫∅ ‪𝑦 = 𝜌 sin‬‬ ‫קרטזיות‬
‫𝜃 ‪𝑧 = 𝑟 cos‬‬ ‫𝑧=𝑧‬
‫𝜓𝜕‬ ‫𝜓𝜕 ‪1‬‬ ‫𝜓𝜕 ‪1‬‬
‫̂‬
‫𝜓𝜕‬ ‫𝜓𝜕 ‪1‬‬
‫‪̂+‬‬
‫𝜓𝜕‬ ‫𝜓𝜕‬ ‫𝜓𝜕‬ ‫𝜓𝜕‬ ‫גרדיאנט‬
‫‪𝑟̂ +‬‬ ‫‪𝜃̂ +‬‬ ‫∅‬ ‫‪𝜌̂ +‬‬ ‫∅‬ ‫̂𝑧‬ ‫‪𝑥̂ +‬‬ ‫‪𝑦̂ +‬‬ ‫̂𝑧‬ ‫𝝍𝛁‬
‫𝑟𝜕‬ ‫𝜃𝜕 𝑟‬ ‫∅𝜕 𝜃 ‪𝑟 sin‬‬ ‫𝜌𝜕‬ ‫∅𝜕 𝜌‬ ‫𝑧𝜕‬ ‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫𝑧𝜕‬

‫) 𝑟𝐸 ‪1 𝜕(𝑟 2‬‬ ‫)𝜃 ‪1 𝜕(𝐸𝜃 sin‬‬ ‫∅𝐸𝜕 ‪1 𝜕(𝜌𝐸𝜌 ) 1‬‬ ‫𝑧𝐸𝜕 𝑦𝐸𝜕 𝑥𝐸𝜕‬ ‫דיברגנץ‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫⃑‬
‫𝑟‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑟𝜕‬ ‫𝜃 ‪𝑟 sin‬‬ ‫𝜃𝜕‬ ‫𝜌𝜕 𝜌‬ ‫∅𝜕 𝜌‬ ‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫𝑧𝜕‬ ‫𝑬∙𝛁‬
‫∅𝐸𝜕 ‪1‬‬ ‫𝑧𝐸𝜕‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫∅𝜕 𝜃 ‪𝑟 sin‬‬ ‫𝑧𝜕‬

‫̂𝑟‬ ‫̂𝜃‬ ‫∅‬‫̂‬ ‫‪1‬‬

‫̂‬
‫‪1‬‬ ‫̂𝑥‬ ‫̂𝑦‬ ‫̂𝑧‬ ‫רוטור‬
‫̂𝜌‬ ‫∅‬ ‫̂𝑧‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬
‫𝜃 ‪𝑟 2 sin‬‬ ‫𝜃 ‪𝑟 sin‬‬ ‫𝑟‬ ‫𝜌‬ ‫𝜌‬ ‫⃑‬
‫𝑬𝒙𝛁‬
‫|‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫||‬ ‫||‬
‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫𝑧𝜕‬
‫|‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫𝑥𝐸‬ ‫𝑦𝐸‬ ‫𝑧𝐸‬
‫𝑟𝜕‬ ‫𝜃𝜕‬ ‫∅𝜕‬ ‫𝜌𝜕‬ ‫∅𝜕‬ ‫𝑧𝜕‬
‫𝑟𝐸‬ ‫𝜃𝐸𝑟‬ ‫∅𝐸 𝜃 ‪𝑟 sin‬‬ ‫𝜌𝐸‬ ‫∅𝐸𝜌‬ ‫𝑧𝐸‬

‫כדורי‬ ‫גלילי‬ ‫קרטזי‬

‫∅ ‪𝑟̂ 𝑑𝑟 + 𝜃̂𝑟 𝑑𝜃 +‬‬‫∅𝑑 𝜃 ‪̂ 𝑟 sin‬‬ ‫‪̂ 𝜌 𝑑∅ + 𝑧̂ 𝑑z‬‬
‫∅ ‪𝜌̂ 𝑑𝜌 +‬‬ ‫𝑧𝑑̂𝑧 ‪𝑥̂ 𝑑𝑥 + 𝑦̂ 𝑑𝑦 +‬‬ ‫אלמנט אורך‬
‫⃑⃑⃑⃑‬
‫𝒍𝒅‬
‫∅𝑑𝜃𝑑 𝜃 ‪𝑟̂ 𝑟 2 sin‬‬ ‫∅ ‪𝜌̂𝜌 𝑑∅𝑑𝑧 +‬‬‫𝑧𝑑𝜌𝑑 ̂‬ ‫𝑧𝑑𝑥𝑑 ̂𝑦 ‪𝑥̂ 𝑑𝑦𝑑𝑧 +‬‬ ‫אלמנט שטח‬
‫𝜃𝑑𝑟𝑑 𝑟 ̂‬
‫∅ ‪+ 𝜃̂𝑟𝑠𝑖𝑛 𝜃 𝑑𝑟𝑑∅ +‬‬ ‫∅𝑑𝜌𝑑 𝜌 ̂𝑧 ‪+‬‬ ‫𝑦𝑑𝑥𝑑 ̂𝑧 ‪+‬‬ ‫⃑⃑⃑⃑⃑‬
‫𝒂𝒅‬
‫∅𝑑𝜃𝑑𝑟𝑑 𝜃 ‪𝑟 2 sin‬‬ ‫𝑧𝑑∅𝑑𝜌𝑑 𝜌‬ ‫𝑧𝑑𝑦𝑑𝑥𝑑‬ ‫אלמנט נפח‬
‫𝒗𝒅‬

‫כדורי‬ ‫גלילי‬ ‫קרטזי‬

‫𝐄 →→ 𝟎 ≡ ) ⃑⃑⃑‬
‫‪⃑ = −𝛁𝝍 = −‬‬
‫𝝍𝝏‬ ‫משפט סטוקס‬
‫𝝍𝛁(𝐱𝛁‬ ‫̂𝒓‬ ‫𝑨 ∮ = ⃑⃑⃑⃑⃑‬ ‫⃑⃑⃑⃑‬
‫𝒕𝝏‬ ‫𝒂𝒅 ) ⃑‬
‫𝑨𝒙𝛁(∬‬ ‫𝒍𝒅 ⃑‬
‫‪∇ ∙ (∇𝑥𝐸⃑ ) ≡ 0‬‬ ‫𝑺‬ ‫𝑪‬

‫𝐻𝑥 ⃑𝐸( ∙ ∇‬
‫𝐻=)⃑‬
‫𝐻𝑥∇( ∙ ⃑𝐸 ‪⃑ ∙ (∇𝑥𝐸⃑ ) −‬‬
‫)⃑‬ ‫משפט‬
‫⃑⃑⃑⃑‬
‫𝑎𝑑 𝐴 ∯ = 𝑣𝑑 )𝐴𝑥∇(∭‬ ‫הדיוורגנט‬
‫‪⃑ ) ∙ 𝐶 = 𝐴 ∙ (B‬‬
‫𝐵𝑥𝐴(‬ ‫𝐵 ∙ )𝐴𝑥 ⃑‬
‫‪⃑ 𝑥𝐶 ) = (C‬‬ ‫⃑‬
‫𝑆‬
‫‪2‬‬ ‫𝑄‬ ‫⃑‬
‫𝐴 ∙ ∇ ‪∇𝑥(∇𝑥𝐴) = ∇ ∙ (∇ ∙ 𝐴) −‬‬ ‫𝑉∆ = ‪C‬‬ ‫קיבול‬ ‫𝐄𝛔 = 𝐉‬ ‫חוק אוהם‬
‫𝑎‬ ‫𝑙 ‪1‬‬ ‫התנגדות‬
‫⃑⃑⃑ ∙ ⃑𝐸 ∫ ‪∆V = 𝜓(𝑎) − 𝜓(𝑏) = −‬‬
‫𝑙𝑑‬ ‫∙ =𝑅‬ ‫(‪ A‬שטח חתך‪ l ,‬אורך מסלול)‬
‫𝑏‬ ‫𝐴 𝜎‬
‫‪ɸ‬‬ ‫חישוב השראות‪ :‬תחילה נבצע ⋯ = ⃑⃑⃑⃑⃑‬
‫=𝑳‬ ‫𝒂𝒅 ∙ ⃑⃑‬
‫𝑩 𝑺∬ = ‪ ɸ‬ואז באמצעות התוצאה נמצא השראות‪:‬‬
‫𝑰‬
 ‫משוואות מקסוול‪:‬‬

‫חוק גאוס ‪ -‬המשוואה מבטאת קשר בין השטף של השדה החשמלי דרך משטח סגור (גאוסיאני) לכמות המטען שנמצאת‬ ‫•‬
‫בתוך הנפח התחום על ידי המשטח הסגור הזה‪ .‬לפי חוק גאוס השטף החשמלי דרך משטח גאוסיאני אינו קשור לצורתו או‬
‫לגודלו של המשטח‪ ,‬אלא רק לכמות המטען הכלואה בתוכו‪( .‬מטען חיצוני למערכת לא משפיע על סך השטף שלה)‬

‫חוק פאראדיי ‪ -‬מתאר כיצד שינוי בשדה מגנטי גורם ליצירת שדה חשמלי‪( .‬כא"מ)‬ ‫•‬

‫חוק אמפר ‪ -‬מתאר כי ניתן ליצור שדות מגנטיים בשתי דרכים‪ :‬באמצעות זרם חשמלי (חוק אמפר המקורי) ובאמצעות‬ ‫•‬
‫שדות חשמליים משתנים (תיקון מקסוול)‪ .‬החוק קובע כי קיים יחס ישר בין הזרם החשמלי ‪ I‬העובר דרך עקומה סגורה לבין‬
‫השדה המגנטי המשיק לעקומה הנוצר כתוצאה מזרם זה‪.‬‬

‫ניתן לראות כי שינוי בשדה מגנטי יוצר שדה חשמלי‪ ,‬ושינוי בשדה חשמלי יוצר‪ ,‬בתורו‪ ,‬שדה מגנטי ‪ -‬זהו הבסיס לגל‬
‫האלקטרומגנטי‪.‬‬
‫תנאי שפה‬ ‫צורה דיפרנציאלית צורה אינטגרלית‬ ‫המשוואה‬
‫⃑‬ ‫⃑‬
‫‪𝑛̂𝑥(𝐸1 − 𝐸2 ) = 0‬‬ ‫𝐵𝜕‬‫⃑‬ ‫‪Faraday‬‬
‫𝑑‬ ‫⃑‬
‫𝐸𝑥∇‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬
‫𝐵 ∬ ‪⃑⃑⃑ = −‬‬
‫𝑙𝑑 ∙ ⃑𝐸 ∮‬ ‫⃑⃑⃑⃑‬
‫𝑎𝑑 ∙ ⃑‬ ‫𝑡𝜕‬
‫𝑡𝑑‬
‫𝐶‬ ‫𝑆‬ ‫𝐵𝜔𝑗‪= −‬‬ ‫⃑‬

‫𝐻(𝑥̂𝑛‬ ‫⃑𝑘 = ) ‪⃑ 2‬‬

‫𝐻‪⃑1−‬‬ ‫⃑‬
‫𝐷𝜕‬ ‫‪Ampere‬‬
‫⃑⃑⃑ ∙ ⃑‬ ‫= ⃑‬
‫𝐻𝑥∇‬ ‫𝐽‪+‬‬
‫𝐻∮‬ ‫= 𝐼 = 𝑙𝑑‬ ‫𝑡𝜕‬
‫𝐶‬ ‫𝐽‪⃑ +‬‬
‫𝐷𝜔𝑗 =‬
‫𝑑‬
‫⃑⃑⃑⃑ ∙ ⃑‬
‫𝐷∬‬ ‫⃑⃑⃑⃑ ∙ 𝐽 ∬ ‪𝑑𝑎 +‬‬
‫𝑎𝑑‬
‫𝑡𝑑‬
‫𝑆‬ ‫𝑆‬
‫𝐷‪⃑1−‬‬
‫𝐷( ∙ ̂𝑛‬ ‫𝜂 = )‪⃑ 2‬‬ ‫𝜌= ⃑‬
‫‪∇∙D‬‬ ‫‪Gauss‬‬
‫𝑣𝑑 𝜌 ∭ = ⃑⃑⃑⃑‬
‫𝑎𝑑 ∙ ⃑‬
‫𝐷∯‬
‫𝑆‬ ‫𝑉‬
‫𝑙𝜆 = 𝑄 =‬
‫𝐵‪⃑1 −‬‬
‫𝐵( ∙ ̂𝑛‬ ‫‪⃑ 2) = 0‬‬ ‫‪⃑ =0‬‬
‫𝐵∙∇‬ ‫רציפות שטף מגנטי‬
‫‪⃑⃑⃑⃑ = 0‬‬
‫𝑎𝑑 ∙ ⃑‬
‫𝐵∯‬
‫𝑆‬
‫𝜂𝜕‬ ‫𝜌𝜕‬ ‫שימור מטען חשמלי‬
‫‪𝑛̂𝑥(𝐽1 − 𝐽2 ) + ∇ ∙ 𝑘⃑ +‬‬ ‫𝑑‬ ‫‪∇∙𝐽+‬‬ ‫‪=0‬‬
‫𝑡𝜕‬ ‫⃑⃑⃑⃑ ∙ 𝐽 ∯‬
‫‪𝑑𝑎 +‬‬ ‫𝑣𝑑 𝜌 ∭‬ ‫𝑡𝜕‬
‫‪=0‬‬ ‫𝑡𝑑‬ ‫‪∇ ∙ 𝐽 + 𝑗𝜔𝜌 = 0‬‬
‫𝑆‬ ‫𝑉‬

‫𝑛𝑖𝑄𝑑‬
‫⃑⃑⃑⃑ ∙ 𝐽 ∯ =‬
‫‪𝑑𝑎 +‬‬ ‫‪=0‬‬
‫𝑡𝑑‬
‫𝑆‬
‫נרשום את הלפלסיאן במערכות הקואורדינטות השונות‪:‬‬

‫𝝍 𝟐𝝏 𝝍 𝟐𝝏 𝝍 𝟐𝝏‬ ‫קרטזי‬
‫𝟐‬
‫= 𝝍𝟐𝛁‬
‫‪+‬‬ ‫𝟐‬
‫𝟐 ‪+‬‬
‫𝒙𝝏‬ ‫𝒚𝝏‬ ‫𝒛𝝏‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫𝜕‬ ‫𝜓𝜕‬ ‫‪1‬‬ ‫𝜕‬ ‫𝜓‪𝜓 𝜕2‬‬ ‫גלילי‬
‫= 𝜓 ‪∇2‬‬ ‫‪(𝜌 ) + 2 2 + 2‬‬
‫𝜌𝜕 𝜌𝜕 𝜌‬ ‫∅𝜕 𝜌‬ ‫𝑧𝜕‬
‫𝜕 ‪1‬‬ ‫𝜓𝜕‬ ‫‪1‬‬ ‫𝜕‬ ‫𝜓𝜕‬ ‫‪1‬‬ ‫𝜓‪𝜕2‬‬ ‫כדורי‬
‫‪∇2 𝜓 = 2 (𝑟 2 ) + 2‬‬ ‫𝜃 ‪(sin‬‬ ‫‪)+ 2 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑟𝜕 𝑟‬ ‫𝑟𝜕‬ ‫𝜃𝜕 𝜃 ‪𝑟 sin‬‬ ‫𝜃𝜕‬ ‫∅𝜕 𝜃 ‪𝑟 sin‬‬
‫הביטויים מתקבלים מתוך ההגדרה‪∇2 𝜓 ≜ ∇ ∙ (∇𝜓) :‬‬

‫וקטור האינדוקציה החשמלית‬ ‫⃑⃑‬

‫𝑫‬ ‫וקטור השדה החשמלי‬ ‫⃑‬
‫𝑬‬
‫וקטור האינדוקציה המגנטית‬ ‫⃑⃑‬
‫𝑩‬ ‫וקטור השדה המגנטי‬ ‫⃑⃑⃑‬
‫𝑯‬
‫וקטור צפיפות הזרם החשמלי‬ ‫𝑱‬ ‫וקטור צפיפות המטען החשמלי‬ ‫𝝆⃑‬
‫פוטנציאל חשמלי סקלרי‬ ‫𝝍‬ ‫משוואות המצב בריק‬ ‫𝑫⃑‬‫𝑬⃑ 𝟎𝜺 = ⃑‬
‫‪−12‬‬
‫‪ε0 = 8.85 ∙ 10‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪𝜇0 = 4𝜋 ∙ 10−7‬‬ ‫𝑩⃑‬
‫𝑯⃑ 𝟎𝝁 = ⃑‬
‫⃑⃑‬
 ‫וקטור פוינטינג הוא גודל וקטורי המתאר את צפיפות שטף האנרגיה האלקטרומגנטית (כיוון הזרימה ועוצמתה)‪ ,‬וממדיו‬
‫הן אנרגיה ליחידת זמן ליחידת שטח (או הספק ליחידת שטח)‪ .‬הוקטור מצביע לכיוון אליו האנרגיה זורמת וגודלו הוא ההספק ליחידת‬
‫שטח (או האנרגיה ליחידת שטח וליחידת זמן) שחוצה את המשטח הנורמלי (ניצב) לווקטור פוינטינג‪.‬‬

‫‪⃑ = −𝛁𝝍 = −‬‬

‫𝝍𝝏‬ ‫קשר שדה וקטורי – פוטנציאל חשמלי‬
‫𝐄‬ ‫̂𝒓‬
‫𝒕𝝏‬
‫𝐻 × ⃑𝐸 = 𝑆‬
‫⃑‬ ‫וקטור פוינטינג (שדה חשמלי ‪ X‬שדה מגנטי) – הספק ליח'‬
‫שטח (‪.)Watt/m3‬‬
‫‪2‬‬ ‫משפט פוינטינג בניסוח אינטגרלי‬
‫⃑⃑⃑⃑ ∙ 𝑆 ∯‬
‫𝑣𝑑 ) | ⃑𝐸| ∙ 𝜎( ∭ ‪𝑑𝑎 = − ∭ (𝐽 ∙ 𝐸⃑ )𝑑𝑣 = −‬‬
‫𝑆‬ ‫𝑉‬ ‫𝑉‬
‫| ⃑𝐸| ∙ 𝜎 = ⃑𝐸 ∙ 𝐽‪∇ ∙ 𝑆 = −‬‬
‫‪2‬‬ ‫משפט פוינטינג בניסוח דיפרנציאלי‬
‫‪1‬‬ ‫צפיפות האנרגיה החשמלית האגורה במערכת (‪)Jaul/m3‬‬
‫𝐷 = 𝑒𝑤‬ ‫𝑣𝑑 𝑒𝑤 ∭ = 𝑒𝑊 ‪⃑ ∙ 𝐸⃑ ,‬‬ ‫אינטגרל על הצפיפות = סה"כ האנרגיה האגורה בנפח‬
‫‪2‬‬ ‫𝑉‬
‫‪1‬‬ ‫צפיפות האנרגיה המגנטית האגורה במערכת (‪)Jaul/m3‬‬
‫𝐵 = 𝑚𝑤‬ ‫𝐻∙ ⃑‬‫𝑣𝑑 𝑚𝑤 ∭ = 𝑚𝑊 ‪⃑ ,‬‬ ‫אינטגרל על הצפיפות = סה"כ האנרגיה האגורה בנפח‬
‫‪2‬‬ ‫𝑉‬
‫𝐽 ‪∇2 𝐴 = −𝜇0‬‬ ‫משוואת הגלים עבור הפוטנציאל המגנטי הוקטורי‬
‫𝜌‬ ‫משוואת הגלים עבור הפוטנציאל החשמלי הסקלרי‬
‫‪∇2 𝜓⃑ = −‬‬
‫‪𝜀0‬‬ ‫בהיעדר מטען נפחי = ‪0‬‬
‫‪𝑞 1‬‬ ‫פוטנציאל חשמלי סקלרי של מטען נקודתי בראשית‬
‫=𝜓‬ ‫∙‬
‫𝑟 ‪4𝜋𝜀0‬‬

‫הפרדת משתנים‪:‬‬
‫נציב במשוואת לפלס המתאימה (קרטזי ‪ /‬גלילי ‪ /‬כדורי) את הפוטנציאל החשמלי הסקלרי תוך הנחת קיום הפרדת משתנים‪.‬‬

‫כדורי‬ ‫גלילי‬ ‫קרטזי‬

‫)∅(𝑄)𝜃(𝑃)𝑟(𝑅 = )∅ ‪𝜓(𝑟, 𝜃,‬‬
‫)𝜃 ‪m=0: 𝜓(𝑟, 𝜃) = 𝑅(𝑟)𝑃𝑙 (cos‬‬
‫)𝑧(𝑍)∅(‪𝜓(𝜌, ∅, 𝑍) = 𝑅(𝜌)ɸ‬‬ ‫)𝒛(𝒁)𝒚(𝒀)𝒙(𝑿 = )𝒁 ‪𝝍(𝑿, 𝒀,‬‬
‫לרוב אין תלות ב‪( Z-‬גליל ארוך מאוד)‬
‫∞∑ = )𝑦 ‪𝜓(𝑥,‬‬ ‫𝑒𝐶[])𝑥𝛼(𝑠𝑜𝑐𝐵 ‪𝑛=1[𝐴𝑠𝑖𝑛(𝛼𝑥) +‬‬
‫𝑦𝛼‬
‫קרטזי‪+ 𝐷𝑒 −𝛼𝑦 ] :‬‬

‫∞∑ = )𝜃 ‪𝜓(𝜌,‬‬ ‫𝑛‬ ‫𝑛‪−‬‬

‫])∅𝑛(‪𝑛=1[𝐴𝑛 𝜌 + 𝐵𝑛 𝜌 ][𝐶𝑛 cos(𝑛∅) + 𝐷𝑛 sin‬‬ ‫גלילי‪:‬‬

‫∞∑ = )𝜃 ‪𝜓(𝑟,‬‬ ‫𝑙‬

‫𝑟𝐵 ‪𝑛=1(𝐴𝑟 +‬‬
‫‪−𝑙−1‬‬
‫‪)𝑃𝑙 cos(𝜃) :m=0‬‬ ‫כדורי‪:‬‬

‫∞∑ = )∅ ‪𝜓(𝑟, 𝜃,‬‬ ‫𝑘‬

‫𝑟𝐵 ‪𝑛=1[𝐴𝑟 +‬‬
‫)∅𝑚(𝑠𝑜𝑐𝐶[ )‪−(𝑘+1‬‬
‫]‬ ‫‪+ 𝐷𝑠𝑖𝑛(𝑚∅) + 𝑃𝑙 cos(𝜃)] :m!=0‬‬

‫שיקופים‪:‬‬
‫בשיטה זו מציבים מטעני דמות מחוץ לתחום שבו אנחנו מעוניינים לחשב את הפוטנציאל או השדה‪ ,‬כך שאותם מטעני דמות‬
‫ביחד עם המטענים האמיתיים הנתונים בבעיה‪ ,‬יקיימו את תנאי השפה של הבעיה‪.‬‬
‫אם נתעניין בחצי המרחב בו נמצא המטען המקורי‪ ,‬ניתן יהיה למצוא את הפוטנציאל בעזרת סופרפוזיציה של שני המטענים‬
‫הנקודתיים המדוברים‪.‬‬

‫נמצא תחילה את הפוטנציאל החשמלי הסקלרי‪:‬‬

‫𝒒‬ ‫𝟏‬ ‫𝟏‬ ‫מטען ‪ q‬במרחק ‪ d‬ממישור אינסופי‬

‫=𝝍‬ ‫[∙‬ ‫‪−‬‬ ‫𝟎=]‬
‫𝒓| 𝟎𝜺𝝅𝟒‬ ‫𝒓| | 𝟏𝒓‬
‫⃑⃑⃑⃑ ‪⃑ −‬‬ ‫𝒓‪⃑ −‬‬‫|𝟐 ⃑‬ ‫מוליך ומוארק‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪𝑞0‬‬ ‫‪𝑞1‬‬ ‫עבור גאומטריה כדורית‬
‫=𝜓‬ ‫[∙‬ ‫‪+‬‬ ‫‪]=0‬‬ ‫(‪ q0‬מקורי מחוץ לכדור‪ q1 ,‬מדומה‬
‫) ‪4𝜋𝜀0 √𝑥 + 𝑦 + (𝑧 − 𝑑0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪√𝑥 + 𝑦 + (𝑧 − 𝑑1 )2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫בתוך הכדור‪)d1<R<d0 ,‬‬
‫ואז נכנס איברים לפי התלות בקואורדינטות‪ ..‬נמצא את ‪ q1‬ואת ‪.d1‬‬

‫נזכור ‪x2+y2+z2=R2‬‬
 ‫אלגוריתם לפתרון לפלס גלילי ‪ /‬כדורי‪:‬‬
‫מזהים האם כדורי או גלילי‬ ‫•‬
‫בודקים איזה איברים נצפה לקבל‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬ ‫•‬
‫‪𝜂 = 𝜂1 cos(∅) + 𝜂2 sin(2∅) →→ 𝑛 = 1,2 ,‬‬ ‫‪𝜂 = 𝜂0 ∙ 1 ∙ cos(2∅) →→ 𝑛 = 0,2‬‬
‫מציבים בפוטנציאל החשמלי הסקלרי‪:‬‬ ‫•‬
‫אם יש גם ‪ sin‬וגם ‪:cos‬‬ ‫עבור לג'נדר (רק ‪)cos‬‬
‫𝐴‬ ‫𝐵‬ ‫𝐴‬ ‫𝐵‬
‫𝑠𝑜𝑐\𝑛𝑖𝑠 ∙ ‪𝜓(𝑟 > 𝑅) = 𝑛 +1 ∙ 𝑠𝑖𝑛\𝑐𝑜𝑠 + 𝑛 +1‬‬ ‫‪𝜓(𝑟 > 𝑅) = 𝑛 +1 ∙ 𝑃𝑛1 + 𝑛 +1 ∙ 𝑝𝑛2‬‬
‫𝑟‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑟‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑟‬ ‫‪1‬‬ ‫‪𝑟 2‬‬
‫𝑠𝑜𝑐\𝑛𝑖𝑠 ∙ ‪𝜓(𝑟 < 𝑅) = 𝐶𝑟 𝑛1 ∙ 𝑠𝑖𝑛\𝑐𝑜𝑠 + 𝐷𝑟 𝑛2‬‬ ‫‪𝜓(𝑟 < 𝑅) = 𝐶 ∙ 𝑃𝑛1 ∙ 𝑟 𝑛1 + 𝐷 ∙ 𝑃𝑛2 ∙ 𝑟 𝑛2‬‬

‫משווים ביניהם‪𝜓(𝑟 > 𝑅) = 𝜓(𝑟 < 𝑅) :‬‬ ‫•‬

‫השוואת מקדמים‪ ,‬משיקולי אורתוגונליות נשווה את כל ה‪ sin‬בנפרד ואת כל ה ‪ cos‬בנפרד‪.‬‬ ‫•‬
‫𝝍𝝏‬
‫מוצאים שדה ‪ E‬מההקשר 𝒕𝝏 ‪𝐸 = −∇𝜓 = −‬‬ ‫•‬
‫)𝑅=𝑟(𝜂‬
‫= )𝑅=𝑟(|)𝑅 < 𝑟(𝐸 ‪𝐸(𝑟 > 𝑅)|(𝑟=𝑅) −‬‬ ‫מתנאי השפה לחוק גאוס‪ ,‬מבצעים‬ ‫•‬
‫‪𝜀0‬‬
‫השוואת מקדמים‪ ,‬משיקולי אורתוגונליות נשווה את כל ה‪ sin‬בנפרד ואת כל ה ‪ cos‬בנפרד‪.‬‬ ‫•‬
‫נציב את כל הקבועים שקיבלנו במשוואות הפוטנציאל החשמלי הסקלרי‪.‬‬ ‫•‬

‫פולינומי לג'נדר‪:‬‬

‫𝑙𝑑 ‪1‬‬
‫= )𝑥( 𝑙𝑃‬ ‫∙‬ ‫] 𝑙)‪[(𝑥 2 − 1‬‬
‫𝑙 𝑥𝑑 !𝑙 𝑙‪2‬‬
‫‪𝑝0 (𝑥) = 1‬‬ ‫‪𝑝0 (cos(𝜃)) = 1‬‬
‫𝑥 = )𝑥( ‪𝑝1‬‬ ‫𝜃 ‪𝑝1 (cos(𝜃)) = cos‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪𝑝2 (𝑥) = (3𝑥 2 − 1‬‬ ‫))𝜃‪𝑝2 (cos(𝜃)) = (1 + 3cos(2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)𝑥‪𝑝3 (𝑥) = (5𝑥 3 − 3‬‬ ‫))𝜃‪𝑝3 (cos(𝜃)) = (3 cos(𝜃) + 5cos(3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬

‫𝟐𝝎‬ ‫𝝆‬ ‫משוואת הגלים עבור הפוטנציאל החשמלי‬

‫‪𝛁𝟐𝝍 +‬‬ ‫𝟐‬
‫‪𝝍=−‬‬ ‫הסקלרי בניסוח פאזורי‬
‫𝒄‬ ‫𝟎𝜺‬
‫‪2‬‬ ‫משוואת הגלים עבור הפוטנציאל המגנטי הוקטורי‬
‫𝜔‬
‫𝐽 ‪∇2 𝐴 + 2 𝐴 = −𝜇0‬‬ ‫בניסוח פאזורי‬
‫𝑐‬
‫𝐴𝜔𝑗 ‪𝐸⃑ = −∇𝜓 −‬‬ ‫השדה החשמלי הפאזורי‬
‫𝐵‬‫𝐴×∇= ⃑‬ ‫השדה המגנטי הפאזורי‬
‫‪1‬‬ ‫וקטור פוינטינג פאזורי‬
‫⃑⃑⃑⃑ × ⃑𝐸 = 𝑆‬
‫∗𝐻‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫משפט פוינטינג בניסוח אינטגרלי‬
‫𝑎𝑑 ∙ 𝑆 ∯‬‫⃑⃑⃑ ∙ ⃑𝐸( ∭ ‪⃑⃑⃑⃑ + 2𝑗𝑤(< 𝑊𝑚 >𝑡 −< 𝑊𝑒 >𝑡 ) = −‬‬
‫𝑣𝑑) ∗𝐽‬
‫𝑆‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑉‬
‫‪1‬‬ ‫משפט פוינטינג בניסוח דיפרנציאלי‬
‫𝐽 ∙ ⃑𝐸 ‪∇ ∙ 𝑆 + 2𝑗𝑤(< 𝑤𝑚 >𝑡 −< 𝑤𝑒 >𝑡 ) = −‬‬ ‫∗‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫| ⃑𝐸| ‪⃑ ∙ 𝐸⃑ = 𝜀0‬‬
‫‪2‬‬ ‫צפיפות האנרגיה החשמלית הפאזורית האגורה‬
‫𝐷 = 𝑒𝑤‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫במערכת‬
‫‪1‬‬
‫𝐻∙ ⃑‬
‫‪1‬‬
‫𝐻| ‪⃑ = 𝜇0‬‬ ‫|⃑‬
‫‪2‬‬ ‫צפיפות האנרגיה המגנטית הפאזורית האגורה‬
‫𝐵 = 𝑚𝑤‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫במערכת‬
‫‪1‬‬ ‫הספק אקטיבי‬
‫𝑛𝑖𝐼 ∙ ‪< 𝑃 >𝑡 = 𝑅𝑒(𝑉0‬‬ ‫∗‬
‫⃑⃑⃑⃑ ∙ 𝑆 ∬ 𝑒𝑅 = )‬
‫𝑎𝑑‬
‫‪2‬‬
 ‫קווזי‪-‬סטטיקה‪:‬‬
‫𝑐‬ ‫𝑤‬
‫𝜔‬
‫𝜆~‬ ‫𝑅≫‬ ‫‪,‬‬ ‫𝐶‬
‫𝐿‬ ‫התנאי לקווזיסטטיקה ‪≪ 1‬‬

‫אלקטרו‪-‬קווזיסטטי‬ ‫מגנטו‪-‬קווזיסטטי‬
‫מקור מתח בקצה אחד ונתק בשני =‬ ‫מקור זרם בקצה אחד וקצר בשני =‬ ‫מיהו השדה הדומיננטי בבעיה?‬
‫שדה חשמלי ‪E‬‬ ‫שדה מגנטי ‪H‬‬
‫מקור זרם בקצה אחד ונתק בשני =‬ ‫מקור מתח בקצה אחד וקצר בשני =‬
‫שדה חשמלי ‪E‬‬ ‫שדה מגנטי ‪H‬‬
‫חוק גאוס בצורתו האינטגרלית‪:‬‬ ‫חוק אמפר בצורתו האינטגרלית‪:‬‬ ‫חישוב השדה הדומיננטי מסדר ‪ 0‬בתוך‬
‫ההתקן‬
‫⃑⃑⃑⃑ ∙ ⃑‬
‫𝐷∯‬ ‫𝑙𝜆 = 𝑛𝑖𝑄 = 𝑎𝑑‬ ‫⃑⃑⃑ ∙ ‪⃑ 0‬‬
‫𝐻∮‬ ‫⃑⃑⃑⃑ ∙ 𝐽 ∬ = 𝑙𝑑‬
‫𝐼 = 𝑎𝑑‬
‫𝑆‬ ‫𝐶‬ ‫𝑆‬
‫⃑⃑⃑⃑ בהתאם לסימטריה של הבעיה‬ ‫⃑⃑⃑ בהתאם לסימטריה של הבעיה נציב 𝑎𝑑‬ ‫נציב 𝑙𝑑‬
‫ונקבל ביטוי ל‪ ,D-‬נחלק ב‪ 𝜺𝟎 -‬ונקבל ‪.E‬‬
‫‪0‬‬
‫ונקבל ביטוי ל‪.H-‬‬
‫‪- - -‬‬
‫היה ואילצנו את מקור הזרם ע"י ‪Vin‬‬
‫‪0‬‬ ‫𝑉‬
‫נקבל שדה של קבל לוחות 𝑛𝑖𝑏 ‪𝐸 = −‬‬
‫נשתמש בחוק ‪:Ampere‬‬ ‫נשתמש בחוק ‪:Faraday‬‬ ‫חישוב השדה המהווה תיקון מסדר ‪1‬‬
‫⃑‬ ‫‪1‬‬ ‫⃑‬
‫𝐸 ‪∇𝑥𝐻 = 𝑗𝜔𝐷 = 𝑗𝜔𝜀0‬‬ ‫⃑‬ ‫‪0‬‬ ‫⃑‬ ‫‪1‬‬
‫𝐵𝜔𝑗‪∇𝑥𝐸 = −‬‬ ‫𝐻 ‪⃑ = −𝑗𝜔𝜇0‬‬ ‫⃑‬ ‫לשדה הדומיננטי‬
‫נפתור את הרוטור בהתאם לסימטריה‬ ‫נפתור את הרוטור בהתאם לסימטריה‬
‫של הבעיה‪ ,‬ונפעיל אינטגרל על‬ ‫של הבעיה‪ ,‬ונפעיל אינטגרל על‬
‫התוצאה בכדי לקבל ביטוי ל‪.H1-‬‬ ‫התוצאה בכדי לקבל ביטוי ל‪.E1-‬‬
‫מתוך תנאי השפה לחוק אמפר‪:‬‬ ‫כיסוי הזרם המשטחי ‪ K‬הזורם‬
‫𝐻‪⃑1−‬‬
‫𝐻(𝑥̂𝑛‬ ‫⃑𝑘 = ) ‪⃑ 2‬‬ ‫במעטפת החיצונית‬
‫מתוך תנאי השפה לחוק גאוס‪:‬‬ ‫כיסוי המטען המשטחי 𝜼 המרוח על פני‬
‫𝐷‪⃑1−‬‬
‫𝐷( ∙ ̂𝑛‬ ‫𝜂 = )‪⃑ 2‬‬ ‫המעטפת החיצונית‬
‫נבדוק האם ‪⃑ + 𝑗𝜔𝜂 = 0‬‬
‫𝐾 ∙ ∇‪.‬‬ ‫האם מתקיים שימור מטען?‬
‫‪1‬‬ ‫חישוב וקטור פוינטינג הקומפלקסי‬
‫⃑⃑⃑⃑ × ⃑𝐸 = 𝑆‬‫∗𝐻‬ ‫בתוך ההתקן‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫| ⃑𝐸| ‪⃑ ∙ 𝐸⃑ = 𝜀0‬‬
‫‪2‬‬ ‫חישוב הממוצע בזמן של האנרגיה‬
‫𝐷 = 𝑡> 𝑒𝑤 <‬ ‫החשמלית‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫𝑣𝑑 𝑡> 𝑒𝑤 < ∭ = 𝑡> 𝑒𝑊 <‬ ‫האנרגיה החשמלית הכוללת‬
‫𝑉‬
‫‪1‬‬
‫𝐻∙ ⃑‬
‫‪1‬‬
‫𝐻| ‪⃑ = 𝜇0‬‬
‫|⃑‬
‫‪2‬‬ ‫חישוב הממוצע בזמן של האנרגיה‬
‫𝐵 = 𝑡> 𝑚𝑤 <‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫המגנטית‬

‫𝑣𝑑 𝑡> 𝑚𝑤 < ∭ = 𝑡> 𝑚𝑊 <‬ ‫האנרגיה המגנטית הכוללת‬

‫𝑉‬
‫הממוצע בזמן של סה"כ ההספק הא"מ‬
‫⃑⃑⃑⃑ ∙ 𝑆 ∯‬
‫𝑎𝑑‬ ‫המועבר מהמקור להתקן‬
‫𝑆‬
‫‪1‬‬ ‫להראות את קיום משפט פוינטינג‬
‫⃑⃑⃑⃑ ∙ 𝑆 ∯‬
‫⃑⃑⃑ ∙ ⃑𝐸( ∭ ‪𝑑𝑎 + 2𝑗𝑤(< 𝑊𝑚 >𝑡 −< 𝑊𝑒 >𝑡 ) = −‬‬
‫𝑣𝑑) ∗𝐽‬ ‫הקומפלקסי בצורתו האינטגרלית‬
‫𝑆‬ ‫𝑉 ‪2‬‬

‫תנאי שפה במישור המקור‪:‬‬

‫𝐼‬
‫מקור זרם‪𝑘 ∙ 𝑊 = 𝐼0 →→ 𝑘 = 𝑊0 :‬‬

‫𝑑‬ ‫𝑉‬
‫מקור מתח‪𝑉0 = − ∫0 𝐸 ∙ 𝑑𝑙 = ⋯ = − 𝑑0 :‬‬
 ‫גלים מישוריים‪:‬‬
‫אורך הגל‬
‫𝝅𝟐‬ ‫𝝎‬ ‫𝝎‬ ‫𝟏‬ ‫𝟎𝒌 𝝎‬
‫=𝝀‬ ‫√ = 𝒄 ; 𝒏 = 𝒓𝜺√ = 𝒌 ‪,‬‬ ‫; = 𝟎𝒌 ;‬ ‫𝟎𝜺𝝎 =‬ ‫⃑‬
‫𝒌|=מספר הגל‪=𝒌 ,‬וקטור הגל‪=λ .‬אורך הגל‬‫|⃑‬
‫⃑‬
‫|𝒌|‬ ‫𝒄‬ ‫𝒄‬ ‫𝟎𝝁 𝟎𝜺‬ ‫𝟎𝜼 𝒄‬
‫⃑𝑘 ⊥ ‪𝐸0‬‬
‫⃑⃑⃑⃑‬ ‫השדה החשמלי בגל מישורי ניצב לכיוון‬
‫התקדמות הגל‪.‬‬
‫𝑟𝑘𝑗‪𝑒 −‬‬
‫⃑‬ ‫הפאזה של השדה החשמלי והשדה המגנטי‬
‫̂𝑧)𝜃 ‪𝑘⃑𝑖 = (𝑘0 ∙ sin 𝜃)𝑥̂ + (𝑘0 ∙ cos‬‬ ‫וקטור הגל של הגל הפוגע (עבור מישור פגיעה‬
‫̂𝑧)𝜃 ‪𝑘⃑𝑟 = (𝑘0 ∙ sin 𝜃)𝑥̂ + (−𝑘0 ∙ cos‬‬ ‫‪ ,)x-z‬ושל הגל החוזר‬
‫⃑‬
‫𝐸| | 𝑟𝑘𝑗‪|𝐸⃑ | |𝐸0 ∙ 𝑒 −‬‬ ‫| ‪⃑⃑⃑⃑0‬‬ ‫‪𝜇0‬‬ ‫אימפדנס הגלים בריק (יחס האמפליטודות‬
‫= ‪𝜂0‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫√‬ ‫‪≈ 377Ω‬‬ ‫חשמלי‪-‬מגנטי)‬
‫𝐻|‬‫𝐻| | 𝑟⃑𝑘𝑗‪⃑ | |𝐻0 ∙ 𝑒 −‬‬ ‫|‪⃑ 0‬‬ ‫‪𝜀0‬‬
‫𝐻 × ‪𝐸̂0‬‬‫̂𝑘 = ‪̂0‬‬ ‫וקטור השדה החשמלי‪ ,‬המגנטי וכיוון‬
‫התקדמות הגל ניצבים‬
‫⃑⃑⃑⃑⃑⃑‬ ‫⃑‬
‫̂𝑛 ) 𝑟𝑖𝑘𝑗‪𝐸𝑖 ⊥ = (𝐸𝑖0 ∙ 𝑒 −‬‬ ‫‪,‬‬ ‫⃑⃑⃑⃑⃑⃑‬ ‫⃑‬
‫̂𝑛 ) 𝑟𝑖𝑘𝑗‪𝐸𝑖 || = (𝐸𝑖0 ∙ 𝑒 −‬‬ ‫השדה החשמלי וכיווניו‬
‫⃑‬ ‫⃑‬
‫‪ n‬כיוון השדה החשמלי‬
‫⃑⃑⃑⃑⃑⃑⃑‬
‫̂𝑛 ) 𝑟𝑟𝑘𝑗‪𝐸𝑟 ⊥ = (𝐸𝑟0 ∙ 𝑒 −‬‬ ‫‪,‬‬ ‫⃑⃑⃑⃑⃑⃑‬
‫̂𝑛 ) 𝑟𝑟𝑘𝑗‪𝐸𝑟 || = (𝐸𝑟0 ∙ 𝑒 −‬‬ ‫‪ r‬כיוון וקטור הגל‬
‫̂𝑦] )𝑧∙)𝜃 ‪𝐸⃑𝑖 = [𝐸𝑖𝑦 ∙ 𝑒 −𝑗((𝑘0 ∙sin 𝜃)∙𝑥+(𝑘0 ∙cos‬‬ ‫השדה החשמלי של גל פוגע בקיטוב ניצב‬
‫(עבור מישור פגיעה ‪)x-z‬‬
‫̂𝑦] )𝑧∙)𝜃 ‪𝐸⃑𝑟 = [−𝐸𝑖𝑦 ∙ 𝑒 −𝑗((𝑘0 ∙sin 𝜃)∙𝑥−(𝑘0 ∙cos‬‬ ‫השדה החשמלי של גל חוזר בקיטוב ניצב‬
‫(עבור מישור פגיעה ‪)x-z‬‬
‫)𝑧∙)𝜃 ‪𝐸⃑𝑖 = [(𝐸0 ∙ cos 𝜃)𝑥̂ + (−𝐸0 ∙ sin 𝜃)𝑧̂ ] ∙ 𝑒 −𝑗((𝑘0 ∙sin 𝜃)∙𝑥+(𝑘0 ∙cos‬‬ ‫השדה החשמלי של גל פוגע בקיטוב מקביל‬
‫(עבור מישור פגיעה ‪)x-z‬‬
‫)𝑧∙)𝜃 ‪𝐸⃑𝑟 = [(−𝐸0 ∙ cos 𝜃)𝑥̂ + (−𝐸0 ∙ sin 𝜃)𝑧̂ ] ∙ 𝑒 −𝑗((𝑘0 ∙sin 𝜃)∙𝑥−(𝑘0 ∙cos‬‬ ‫השדה החשמלי של גל חוזר בקיטוב מקביל‬
‫(עבור מישור פגיעה ‪)x-z‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫השדה המגנטי של הגל החוזר ‪ /‬הפוגע‬
‫= 𝑖⃑‬
‫𝐻‬ ‫𝐻 ‪𝑘̂𝑖 × 𝐸⃑𝑖 ,‬‬ ‫𝑟⃑𝐸 × 𝑟̂𝑘 = 𝑟 ⃑‬
‫‪𝜂0‬‬ ‫‪𝜂0‬‬
‫⃑‬ ‫⃑‬
‫) ‪𝜂 = 𝑛̂ ⋅ (𝐷1 − 𝐷2‬‬ ‫כיסוי מטען משטחי הזורם על פני המישור‬
‫𝐻( × ̂𝑛 = 𝑘⃑‬‫𝐻‪⃑1−‬‬ ‫)‪⃑ 2‬‬ ‫כיסוי זרם משטחי הזורם על פני המישור‬
‫𝑧𝑘𝜕 𝑦𝑘𝜕 𝑥𝑘𝜕‬ ‫שימור מטען משטחי‬
‫= 𝜂𝑤𝑗 ‪∇ ∙ 𝑘 +‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+ 𝑗𝑤𝜂 ≟ 0‬‬
‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫𝑧𝜕‬
‫⃑‬ ‫𝑟 ⃑𝑘𝑗𝑛‪−𝑛𝐸𝑖𝑜 −‬‬ ‫עבור חומר דיאלקטרי‬
‫⃑⃑⃑‬
‫𝐻 →→ ̂𝑛 ) 𝑟 ‪𝐸𝑖 = (𝐸𝑖0 ∙ 𝑒 −𝒏𝑗𝑘0‬‬ ‫[= 𝑖⃑‬ ‫𝑒∙‬ ‫𝑛] ‪0‬‬
‫̂‬
‫‪𝜇0‬‬ ‫𝟏𝜺√ = 𝟏𝒏‬
‫‪𝑛1 sin 𝜃1 = 𝑛2 sin 𝜃2‬‬ ‫חוק סנל‬
‫‪2‬‬ ‫𝑗‪1+‬‬ ‫עומק החדירה ואפקט הקרום‬
‫𝜇𝜔√ = 𝛿‬ ‫= 𝛾;‬ ‫𝜎 ‪= √𝑗𝜔𝜇0‬‬
‫𝜎‪0‬‬ ‫𝛿‬

‫(‪⃑⃑⃑𝑡 = (𝐸𝑡0 ∙ 𝑒 −‬‬

‫𝒋‪𝟏+‬‬
‫𝑟)‬ ‫עבור עומק החדירה‬
‫𝐸‬ ‫𝜹‬ ‫̂𝑛 )‬ ‫̂𝑛) 𝑟𝜸‪= (𝐸𝑡0 ∙ 𝑒 −‬‬
‫(כאשר יש הפסדים גבוהים ‪)𝝈 ≫ 𝝎𝜺 -‬‬
‫𝑦𝑡𝐸‬ ‫‪2 cos 𝜃1‬‬ ‫מקדם העברה לאמפליטודה של השדה‬
‫= ⊥𝑡‬ ‫=‬ ‫החשמלי בקיטוב ניצב‬
‫⊥𝑡 = ⊥𝑟 ‪1 +‬‬ ‫‪𝐸𝑖𝑦 cos 𝜃1 + √𝑛2 − sin2 𝜃1‬‬
‫‪𝑛2‬‬
‫=𝑛‬ ‫‪𝐸𝑟𝑦 cos 𝜃1 − √𝑛2 − sin2 𝜃1‬‬ ‫מקדם החזרה לאמפליטודה של השדה‬
‫‪𝑛1‬‬ ‫= ⊥𝑟‬ ‫=‬ ‫החשמלי בקיטוב ניצב‬
‫‪𝐸𝑖𝑦 cos 𝜃1 + √𝑛2 − sin2 𝜃1‬‬
‫‪2𝑛 ∙ cos 𝜃1‬‬ ‫‪2𝑛1‬‬ ‫מקדם העברה לאמפליטודה של השדה‬
‫= ||𝑡‬ ‫=‬ ‫החשמלי בקיטוב מקביל‬
‫‪𝑛2 cos 𝜃1 + √𝑛2 − sin2 𝜃1 𝑛1 + 𝑛2‬‬
‫‪𝑛2‬‬
‫=𝑛‬ ‫‪√𝑛2 − sin2 𝜃1 − n2 cos 𝜃1‬‬ ‫‪𝑛1 − 𝑛2‬‬ ‫מקדם החזרה לאמפליטודה של השדה‬
‫‪𝑛1‬‬ ‫= ||𝑟‬ ‫=‬ ‫החשמלי בקיטוב מקביל‬
‫‪√𝑛2 − sin2 𝜃1 + 𝑛2 cos 𝜃1‬‬ ‫‪𝑛1 + 𝑛2‬‬
‫𝐵 = 𝐴×∇‬ ‫⃑‬ ‫פוטנציאל מגנטי וקטורי‬
‫𝜔𝑗‬ ‫כיול לורנץ‬
‫‪∇⋅𝐴+ 2ψ=0‬‬
‫𝑐‬
‫מישור הפגיעה מכיל ‪ 2‬וקטורים שאינם מקבילים למשטח ההפרדה‪ :‬וקטור הגל הפוגע ‪ k‬והנורמל למשטח ההפרדה ‪.n‬‬

‫לדוגמא‪ :‬אם משטח ההפרדה הוא ‪ x-y‬אזי מישור הפגיעה הוא ‪.x-z‬‬

‫קיטוב ניצב=השדה החשמלי ניצב למישור הפגיעה ‪ ,‬קיטוב מקביל=השדה החשמלי מקביל למישור הפגיעה‬