‫קורס‪ :‬חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי א (‪)20406‬‬

‫שם‪ :‬יואב רובינשטיין ‪305058380‬‬

‫ממ"ן ‪11‬‬

‫שאלה ‪.1‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪Y‬‬

‫‪1‬‬

‫‪X‬‬
‫‪π/2‬‬ ‫‪π‬‬
‫‪-0.5‬‬
‫‪-1‬‬

‫ב‪.‬‬

‫)‪ g(0‬לא מוגדר‪ ,‬הפונקציה לא מוגדרת בנקודה ‪.0‬‬

‫)𝑥(𝑔 ‪ lim‬לא קיים‪ ,‬כיון שהגבול מימין שונה מהגבול משמאל‪.‬‬

‫𝜋→𝑥‬

‫‪lim 𝑔(𝑥) = −0.5‬‬

‫‪𝑥→𝜋+‬‬

‫ואילו ‪lim 𝑔(𝑥) = lim cos(𝑥) = cos(𝜋) = −1‬‬

‫‪𝑥→𝜋−‬‬ ‫𝜋→𝑥‬

‫נימוק‪ :‬הפונקציה רציפה בתחום ‪ 0>x>π‬ומהגדרת הרציפות‪ ,‬גבול הפונקציה הוא הערך בנקודה‪.‬‬

‫‪ lim 𝑔(𝑥) = 1‬נימוק‪ :‬כיון ש‪ 0-‬היא נקודת הטלאה‪ ,‬נבדוק את ערך הגבול משני הצדדים‪.‬‬
‫‪𝑥→0‬‬

‫‪lim 𝑔(𝑥) = 1 , lim+ 𝑔(𝑥) = cos(0) = 1‬‬

‫‪𝑥→0−‬‬ ‫‪𝑥→0‬‬

‫הגבול שני הצדדים שווה‪ ,‬ולכן הגבול קיים‪.‬‬

 ‫ג‪.‬‬
‫מכיוון ש‪ π-‬נקודת הטלאה‪ ,‬נבדוק את הגבול משני הצדדים‪.‬‬

‫‪lim [4 + 3𝑔(𝑥) + 2𝑔2 (𝑥)] = 4 + 3 ∗ (−1) + 2 ∗ 1 = 4 − 3 + 2 = 3‬‬

‫‪𝑥→𝜋−‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪lim+ [4 + 3𝑔(𝑥) + 2𝑔2 (𝑥)] = 4 + 3 ∗ (− ) + 2 ∗ −0. 52 = 4 − 12 + 2 = 3‬‬
‫𝜋→𝑥‬ ‫‪2‬‬
‫הגבול משני הצדדים שווה ולכן הגבול קיים‪.‬‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫א‪.‬‬

‫‪𝑥 3 −3𝑥 2 +6𝑥−4‬‬ ‫‪𝑥(𝑥 2 −2𝑥−𝑥+2)+4𝑥−4‬‬ ‫)‪𝑥(1−𝑥)(2−𝑥)+(1−𝑥)(−4‬‬ ‫‪𝑥(2−𝑥)−4‬‬

‫‪lim‬‬ ‫‪= lim‬‬ ‫‪= lim‬‬ ‫‪= lim‬‬ ‫=‬
‫‪𝑥→1‬‬ ‫‪1−𝑥 2‬‬ ‫‪𝑥→1‬‬ ‫)𝑥‪(1−𝑥)(1+‬‬ ‫‪𝑥→1‬‬ ‫)𝑥‪(1−𝑥)(1+‬‬ ‫‪𝑥→1‬‬ ‫𝑥‪1+‬‬

‫‪−3‬‬
‫‪2‬‬

‫ב‪.‬‬
‫)𝑥‪(√(𝑥+𝑎)(𝑥+𝑏)−𝑥) ∗(√(𝑥+𝑎)(𝑥+𝑏)+‬‬
‫‪lim √(𝑥 + 𝑎)(𝑥 + 𝑏) − 𝑥 = lim‬‬ ‫=‬
‫∞→𝑥‬ ‫∞→𝑥‬ ‫𝑥‪√(𝑥+𝑎)(𝑥+𝑏)+‬‬

‫‪(𝑥+𝑎)(𝑥+𝑏)−𝑥 2‬‬ ‫𝑏𝑎‪𝑥𝑎+𝑥𝑏+‬‬

‫‪lim‬‬ ‫‪= lim‬‬
‫𝑥‪𝑥→∞ √(𝑥+𝑎)(𝑥+𝑏)+‬‬ ‫𝑥‪𝑥→∞ √(𝑥+𝑎)(𝑥+𝑏)+‬‬

‫כיון ש‪ X-‬שואף לאינסוף‪ ,‬ניתן להניח ‪ ,X>0‬ו‪ .√𝑥 2 = 𝑥 -‬אם כן‪ ,‬נחלק ב‪.x-‬‬

‫𝑏𝑎‬ ‫𝑏𝑎‬
‫‪𝑎+𝑏+‬‬ ‫‪𝑎+𝑏+‬‬ ‫‪𝑎+𝑏+0‬‬ ‫𝑏‪𝑎+‬‬
‫𝑥‬ ‫𝑥‬
‫‪= lim‬‬ ‫‪= lim‬‬ ‫‪= lim‬‬ ‫=‬
‫)𝑏𝑎‪𝑥→∞ √(𝑎2 +𝑎𝑥+𝑏𝑥+‬‬ ‫‪𝑥→∞ √1+𝑎+𝑏+𝑎𝑏+1‬‬ ‫‪𝑥→∞ √1+0+0+0+1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+1‬‬ ‫‪𝑥 𝑥 𝑥2‬‬
‫‪𝑥2‬‬

‫חלק שני‪.‬‬

‫= ]𝑥 ‪Lim [√(𝑥 + 𝑎)(𝑥 + 𝑏) − 𝑥] = lim [√𝑥 2 + 𝑎𝑥 + 𝑏𝑥 + 𝑎𝑏 −‬‬

‫∞‪𝑥→−‬‬ ‫∞‪𝑥→ −‬‬

‫𝑎‬ ‫𝑏‬ ‫𝑏𝑎‬ ‫𝑎‬ ‫𝑏‬ ‫𝑏𝑎‬

‫‪lim √𝑥 2 (1 + 𝑥 + 𝑥 +‬‬ ‫= )𝑥‪) − lim (−𝑥) = √ lim 𝑥 2 (1 + 𝑥 + 𝑥 + 𝑥 2 ) − lim (−‬‬
‫∞‪𝑥→−‬‬ ‫𝑥‬ ‫∞‪𝑥→−‬‬ ‫∞‪𝑥→−‬‬ ‫∞‪𝑥→−‬‬

‫∞=∞‪∞+‬‬
 ‫ג‪.‬‬

‫)𝑥𝑎( ‪sin‬‬
‫‪lim‬‬ ‫תחילה נוכיח את הגבול‪= 𝑎 :‬‬
‫‪𝑥→0‬‬ ‫𝑥‬

‫נציב 𝑥𝑎 = ‪ ℎ‬ולפי משפט ‪ 2.8.3‬נקבל‪:‬‬

‫)𝑥𝑎( ‪sin‬‬ ‫)‪sin (ℎ‬‬ ‫)‪sin(ℎ‬‬

‫‪lim‬‬ ‫‪= lim‬‬ ‫‪= 𝑎 ∙ lim‬‬ ‫𝑎=‪=𝑎∙1‬‬
‫‪𝑥→0‬‬ ‫𝑥‬ ‫𝑎‪ℎ→0 ℎ/‬‬ ‫‪ℎ→0‬‬ ‫‪ℎ‬‬

‫כעת נעבור להוכחת הגבול שבשאלה‪ .‬נציב‪ 𝑡 = 𝑥 + 1 :‬ונקבל‪ ,‬לפי משפט ‪ ,2.8.3‬אריתמטיקת כפל‪,‬‬

‫והגבול שהוכחנו למעלה‪:‬‬

‫)𝑥𝜋( ‪sin‬‬ ‫)𝑥𝜋( ‪sin‬‬ ‫))‪sin(𝜋(𝑡 − 1‬‬

‫‪lim‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪= lim‬‬ ‫‪= lim‬‬
‫)‪𝑥→−1 (𝑥 + 3)(𝑥 − 1‬‬ ‫)‪𝑥→−1 (𝑥 + 3)(𝑥 − 1)(𝑥 + 1‬‬ ‫)‪𝑡→0 𝑡 + (𝑡 + 2) + (𝑡 − 2‬‬

‫)𝑡𝜋( ‪−sin‬‬ ‫)𝑡𝜋(‪sin‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝜋‬

‫‪= lim‬‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫‪lim‬‬ ‫∙‬ ‫‪lim‬‬ ‫=‬ ‫𝜋‪−‬‬ ‫∙‬ ‫=‬
‫)‪𝑡→0 𝑡 + (𝑡 2 − 4‬‬ ‫‪𝑡→0‬‬ ‫𝑡‬ ‫‪𝑡→0 𝑡 2 − 4‬‬ ‫‪−4 4‬‬

‫ד‪.‬‬
‫נתון‪:‬‬

‫‪2𝑥 + 1‬‬
‫‪lim‬‬ ‫𝐿=‬
‫)𝑥(𝑓 ‪𝑥→0‬‬

‫מתקיים‪:‬‬
‫‪lim 2𝑥 + 1 = 1‬‬
‫‪𝑥→0‬‬

‫לפי משפט ‪2.5.1‬ד אם שני גבולות קיימים אזי גם גבול המנה קיים והוא שווה למנת הגבולות‪.‬‬

‫במקרה שלנו גם נתון ש‪ L -‬שונה מ‪.0-‬‬

‫אם כן‪:‬‬

‫‪lim 2𝑥 + 1 1‬‬
‫‪2𝑥 + 1 𝑥→0‬‬
‫‪lim‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪𝑥→0 2𝑥 + 1‬‬ ‫𝐿 ‪2𝑥 + 1‬‬
‫‪lim‬‬
‫)𝑥(𝑓‬ ‫)𝑥(𝑓 ‪𝑥→0‬‬

‫אבל המנה משמאל היא למעשה )𝑥(𝑓 ‪.‬‬

 ‫שאלה ‪3‬‬

‫גרף הפונקציה ‪u‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫‪-3‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪1‬‬

‫הפונקציה רציפה בכל מקום‪ ,‬חוץ מהנקודה ‪𝑥 = 1‬‬

‫ב‪ .‬נסמן‪:‬‬
‫)𝑥(𝑓‪ℎ(𝑥) = 3𝑔(𝑥) + 2‬‬
‫)𝑥(𝑔‪𝑣(𝑥) = 𝑓(𝑥) − 2‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫נגדיר זוג קבועים‪𝑎 = 7 , 𝑏 = 7 :‬‬

‫לפי משפט ‪ 2.7.3‬הפונקציה )𝑥(𝑣 ∙ 𝑏 ‪ 𝑎 ∙ ℎ(𝑥) −‬רציפה לכל ‪.x‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫אבל‪∙ (3𝑔(𝑥) + 2𝑓(𝑥)) − 7 ∙ (𝑓(𝑥) − 2𝑔(𝑥)) = 𝑔(𝑥) ,‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫באותו אופן נגדיר‪𝑐 = 7 , 𝑑 = 7 :‬‬

‫הפונקציה‪ 𝑐 ∙ ℎ(𝑥) + 𝑑 ∙ 𝑣(𝑥) ,‬רציפה לכל ‪.x‬‬

‫אבל‪,‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫)𝑥(𝑓 = ))𝑥(𝑔‪∙ (3𝑔(𝑥) + 2𝑓(𝑥)) + ∙ (𝑓(𝑥) − 2‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬
‫כעת‪ ,‬ידוע שפונקציית הערך המוחלט רציפה לכל ‪ .x‬נרכיב את פונקציית הערך המוחלט על הפונקציה‬
‫)𝑥(𝑓 ונקבל ש‪ |𝑓(𝑥)| -‬רציפה לכל ‪.x‬‬
 ‫שאלה ‪4‬‬
‫א‪.‬‬
‫משפט ערך הביניים‪ :‬אם )‪ f(X‬רציפה בקטע הסגור ]‪ [a,b‬ו‪ C-‬הוא מספר בין )‪ f(a‬ל‪ f(b) -‬לרבות שני‬

‫ערכים אלו‪ ,‬אז קיים לפחות מספר אחד ‪ X‬בקטע ]‪ [a,b‬כך ש‪.f(x)=C -‬‬

‫ב‪.‬‬

‫המשוואה )𝑥‪𝐴𝑠𝑖𝑛(𝑥) + 𝐵𝑐𝑜𝑠(𝑥) = 𝐶𝑠𝑖𝑛(2‬‬

‫שקולה למשוואה‪𝐴𝑠𝑖𝑛(𝑥) + 𝐵𝑐𝑜𝑠(𝑥) − 𝐶𝑠𝑖𝑛(2𝑥) = 0 :‬‬

‫נגדיר פונקציה )𝑥‪𝑓(𝑥) = 𝐴𝑠𝑖𝑛(𝑥) + 𝐵𝑐𝑜𝑠(𝑥) − 𝐶𝑠𝑖𝑛(2‬‬

‫)𝑥(𝑓 רציפה לכל איקס כיון שהיא חיבור והכפלה בקבוע של פונקציות טריגונומטריות‪ .‬ובפרט )𝑥(𝑓‬

‫𝜋 𝜋‬
‫רציפה בקטע הסגור ] ‪.[− 2 , 2‬‬

‫מתקיים‪:‬‬
‫𝜋‬
‫𝐴‪𝑓 (− ) = −𝐴 + 𝐵 ∙ 0 − 𝐶 ∙ 0 = −‬‬
‫‪2‬‬

‫𝜋‬
‫𝐴 = ‪𝑓( ) = 𝐴+𝑏∙0−𝐶 ∙0‬‬
‫‪2‬‬

‫𝜋 𝜋‬
‫אם כן‪ ,‬ערכי הפונקציה בקצות הקטע הסגור ] ‪ [− 2 , 2‬שוני סימן‪ ,‬ולכן לפי משפט ערך הביניים יש‬

‫𝜋 𝜋‬
‫לפונקציה שורש בקטע הפתוח ) ‪(− 2 , 2‬‬

‫אם כן גם למשוואה )𝑥‪ 𝐴𝑠𝑖𝑛(𝑥) + 𝐵𝑐𝑜𝑠(𝑥) = 𝐶𝑠𝑖𝑛(2‬יש שורש‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫המשוואה‪ 20 − 𝑥 4 = 𝑥−1 :‬שקולה למשוואה‪20 − 𝑥 4 − 𝑥−1 = 0 :‬‬
 ‫‪1‬‬
‫‪ℎ(𝑥) = 20 − 𝑥 4 −‬‬ ‫נגדיר פונקציית עזר‪:‬‬
‫‪𝑥−1‬‬

‫)𝑥(‪ ℎ‬רציפה לכל ‪ .𝑥 ≠ 0‬ובפרט בקטע [‪ .]2,3‬נבחן את ערכי הפונקציה בקצוות הקטע‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ℎ(2) = 20 − 24 −‬‬ ‫‪=3‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ℎ(3) = 20 − 34 −‬‬ ‫‪= −61‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫מצאנו שערכי הפונקציה בקצות הקטע שוני סימן‪ ,‬לכן לפי משפט ערך הביניים יש לפונקציה שורש‬

‫בקטע הסגור (‪.)2,3‬‬

‫כעת נבחן את הקטע [‪ ]1.01,2‬גם כאן הפונקציה רציפה‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ℎ(1.01) = 20 − 1.014 −‬‬ ‫‪= −81‬‬
‫‪0.01‬‬ ‫‪100‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ℎ(2) = 20 − 24 −‬‬ ‫‪=3‬‬
‫‪1‬‬

‫קיבלנו שערכי הפונקציה בקצות הקטע בעלי סימן שונה‪ ,‬ולכן גם בקטע (‪ )1.01,2‬יש לפונקציה שורש‪.‬‬

‫אבל משפט ערך הביניים מבטיח שורש בקטע הפתוח ולכן שורש זה שונה מהשורש בקטע (‪.)2,3‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫נבחן גם את הקטע ]‪ℎ(−3) = 20 − (−3)4 − −4 = −60 4 [-3,-2‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ℎ(−2) = 20 − (−2)4 −‬‬ ‫‪=4‬‬
‫‪−3‬‬ ‫‪3‬‬

‫גם כאן ערכי הפונקציה מנוגדים‪ ,‬ולכן יש פונקציה שורש בקטע )‪.(-3,-2‬‬

‫אם כן‪ ,‬לפונקציה לפחות שלושה שורשים‪.‬‬

 ‫שאלה ‪5‬‬

‫א‪.‬‬

‫המשוואה )𝑐(𝑔‪ 𝑔(2𝑐) = 2‬שקולה למשוואה ‪𝑔(2𝑐) − 2𝑔(𝑐) = 0‬‬

‫נגדיר פונקציית עזר‪𝑣(𝑥) = 𝑔(2𝑥) − 2𝑔(𝑥) :‬‬

‫נבחר את הקטע הסגור [‪ ]0,2‬הפונקציה )𝑥(𝑣 רציפה בקטע הזה‪ ,‬שכן היא הפרש של שתי פונקציות‬
‫הרצופות לכל איקס‪ .‬נבחן את ערכי הפונקציה בקצות הקטע‪.‬‬

‫על פי הנתון בשאלה ‪𝑣(0) = 𝑔(2 ∙ 0) − 2𝑔(0) = −𝑔(0) < 0‬‬

‫‪ 𝑣(2) = 𝑔(4) − 2𝑔(2) > 0‬גם זה על פי נתוני השאלה‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬קצות הקטע [‪ ]0,4‬בעלי סימן מנוגד‪ ,‬ולכן בקטע הפתוח (‪ )0,2‬יש לפונקציה שורש‪.‬‬

‫כלומר קיים 𝑐 כך ש‪ 𝑣(𝑐) = 0 -‬כלומר‪ ,‬קיים 𝑐 המקיים את המשוואה ‪ 𝑔(2𝑐) − 2𝑔(𝑐) = 0‬כלומר‪:‬‬
‫)𝑐(𝑔‪.𝑔(2𝑐) = 2‬‬

‫ב‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= )𝑎(𝑓 שקולה למשוואה‪𝑓(𝑎) − = 0 :‬‬ ‫המשוואה‪:‬‬
‫𝑎‬ ‫𝑎‬

‫‪1‬‬
‫אילו נגדיר פונקציית עזר‪ ℎ(𝑥) = 𝑓(𝑥) − 𝑥 :‬היא לא תהיה רציפה בנקודה ‪𝑥 = 0‬‬

‫לכן‪ ,‬ראשית נכפיל ב 𝑎‪𝑎 ∙ 𝑓(𝑎) − 1 = 0 .‬‬

‫כעת נגדיר פונקציה‪ ℎ(𝑥) = 𝑥 ∙ 𝑓(𝑥) − 1 :‬ונבחן את ערכיה בקצות הקטע הסגור [‪.]0,1‬‬

‫‪ℎ(0) = 0 ∙ 𝑓(0) − 1 = −1‬‬

‫‪ℎ(1) = 1 ∙ 𝑓(1) − 1 = 1‬‬

‫אם כן‪ ,‬ערכי הפונקציה בקצוות הקטע בעלי סימן מנוגד ולכן קיים מספר 𝑎 המקיים‪ℎ(𝑎) = 0 :‬‬
‫‪1‬‬
‫כלומר‪𝑎 ∙ 𝑓(𝑎) − 1 = 0 ⇒ 𝑎 ∙ 𝑓(𝑎) = 1 ⇒ 𝑓(𝑎) = 𝑎 :‬‬

‫ג‪.‬‬
‫טענה ‪ 1‬אינה נכונה‪ .‬אפריך על ידי דוגמה נגדית‪.‬‬
 ‫‪𝑥 −1 ≤𝑥 ≤ 1‬‬
‫‪𝑓(𝑥) = {10‬‬ ‫תהי‪𝑥 > 1 :‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪𝑥 < −1‬‬

‫הפונקציה לא רציפה בנקודות ‪ 𝑥 = 1, 𝑥 = −1‬ובכל זאת ההרכבה )𝑥𝑛𝑖𝑠(𝑓 רציפה לכל 𝑥‪.‬‬

‫טענה ‪:2‬‬

‫הטענה אינה נכונה‪ ,‬אפריך על ידי דוגמה נגדית‪.‬‬

‫‪0 𝑥<1‬‬
‫{ = )𝑥(𝑓‬ ‫תהי‪:‬‬
‫‪𝜋 𝑥≥1‬‬

‫)𝑥(𝑓לא רציפה לכל איקס‪ ,‬אבל ההרכבה ))𝑥(𝑓(‪ sin‬רציפה לכל איקס‪.‬‬

‫טענה ‪3‬‬

‫הטענה אינה נכונה‪.‬‬

‫‪3 𝑥≠0‬‬
‫{ = )𝑥(𝑓 מתקיים‪ lim 𝑓(𝑥) = 3 :‬לכל ‪ 𝑥0‬ובכל זאת‪ ,‬כאשר ‪𝑥 = 0‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬הפונקציה‬
‫‪𝑥→𝑥0‬‬ ‫‪0 𝑥=0‬‬
‫‪𝑓(𝑥) = 3‬‬

‫סיימנו‪.‬‬

‫תודה‪ ,‬היה קשה‪ ,‬אבל מחכים ביותר‪.‬‬