‫תרגול גבולות ורציפות בלשון ־‬

‫הערה‪ :‬במסמך זה ניעזר בסימונים‬

‫≔ ) 𝑥( 𝐵‬ ‫‪𝑥 ∈ ℝ |𝑥 − 𝑥 | < 𝛿 ,‬‬

‫≔ ) 𝑥( ∗ 𝐵‬ ‫‪𝑥 ∈ ℝ 0 < |𝑥 − 𝑥 | < 𝛿 ,‬‬

‫לציון הסביבה הפתוחה ברוחב 𝛿‪ 𝛿 ) 2‬לכל כיוון( סביב 𝑥‪ ,‬והסביבה הפתוחה המנוקבת ברוחב 𝛿‪2‬‬
‫סביב 𝑥‪ ,‬בהתאם‪.‬‬

‫גבולות של פונקציות רציונאליות‬

‫פתרון שאלה ‪1‬‬
‫חשבו‪ ,‬אם קיימים )במובן הרחב(‪ ,‬את ערכי הגבולות הבאים‪ ,‬והוכיחו את תשובתכם בלשון 𝜀־𝛿‪:‬‬

‫(‬ ‫‪) . lim ( +‬מועד ב' תשע"ח‪,‬‬ ‫א‪) .‬‬

‫→‬

‫פתרון‪ :‬הגבול הוא‪ ,‬כמובן‪ .0 ,‬יהי ‪ ,𝜀 > 0‬ועלינו להראות שקיים ‪ 𝑀 ∈ ℝ‬כך שלכל 𝑀 > 𝑥 מתקיים‬
‫‪ .| +‬ניקח }𝜀‪) 𝑀 > max{1,2/‬בפרט 𝑀 חיובי(‪ .‬אז לכל 𝑀 > 𝑥 מתקיים ‪ 1/𝑥 < 𝜀/2‬ולכן‬ ‫𝜀<|‬
‫גם ‪ ,1/𝑥 < 𝜀/2‬כאשר המעבר האחרון נעשה על־ידי כפל של שני האגפים ב־𝑥‪) 1/‬שקטן מ־‪1‬‬
‫מהדרישה ש־‪ .(𝑀 > 1‬אז לכל 𝑀 > 𝑥‪,‬‬
‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝜀 𝜀‬
‫‪+‬‬ ‫≤‬ ‫‪+‬‬ ‫≤‬ ‫‪+‬‬ ‫<‬ ‫‪+ = 𝜀,‬‬
‫𝑥 𝑥‬ ‫אי־שוויון‬ ‫𝑥‬ ‫𝑥‬ ‫>‬ ‫𝑥‬ ‫𝑥‬ ‫>‬ ‫‪> /‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫המשולש‬

‫■‬ ‫כנדרש‪.‬‬

‫‪−‬‬ ‫‪+ −‬‬

‫(‬ ‫‪) . lim‬מועד א' תשע"ט‪ ,‬סמסטר א'‪,‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪+‬‬
‫ב‪.‬‬
‫→‬

‫פתרון‪ :‬נטען שהגבול הוא ‪ .2‬יהי ‪ .𝜀 > 0‬עלינו להראות כי קיימת ‪ 𝛿 > 0‬כך שלכל 𝑥 בסביבה‬
‫המנוקבת }‪ 𝐵∗ (1) ≔ (1 − 𝛿, 1 + 𝛿) ∖ {1‬מתקיים‬
‫‪𝑥 −𝑥 +𝑥−1‬‬
‫‪− 2 < 𝜀.‬‬
‫‪5𝑥 − 9𝑥 + 4‬‬
‫קל לוודא כי‬
‫)‪𝑥 − 𝑥 + 𝑥 − 1 (𝑥 − 1)(𝑥 + 1‬‬
‫=‬ ‫‪,‬‬
‫‪5𝑥 − 9𝑥 + 4‬‬ ‫)‪(𝑥 − 1)(5𝑥 − 4‬‬
‫כלומר לכל ‪ 𝑥 ≠ 1‬מתקיים‬
‫‪𝑥 −𝑥 +𝑥−1‬‬ ‫‪𝑥 +1‬‬ ‫)‪(𝑥 − 1)(𝑥 − 9‬‬ ‫|𝑥 ‪|9 −‬‬
‫= ‪−2‬‬ ‫= ‪−2‬‬ ‫⋅ |‪= |𝑥 − 1‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪5𝑥 − 9𝑥 + 4‬‬ ‫‪5𝑥 − 4‬‬ ‫‪5𝑥 − 4‬‬ ‫|‪|5𝑥 − 4‬‬
‫נרצה לבחור סביבה קטנה מספיק )כלומר 𝛿 קטנה מספיק( כך שהגורמים |‪ |𝑥 − 9‬ו־|‪" |5𝑥 − 4‬אינם‬
‫מפריעים"‪ ,‬כלומר שהמכנה לא מתאפס והמונה אינו מתבדר )ולעיתים נוח גם לחסום מלמטה גם‬
‫את המונה(‪ .‬כך נוכל "לאפס את ‪ 𝑥 − 1‬על־ידי השאפה ל־‪ ."1‬נתחיל בחסימת המכנה מלמטה‪ .‬זה‬
‫קל‪ :‬נבחין שעבור ‪ ,𝑥 > 9/10‬המכנה מקיים ‪ .5𝑥 − 4 > 1/2‬אז נגביל את 𝛿 כך ש־‪ 𝛿 < 1/10‬ואז‬
‫בוודאי כל 𝑥 בסביבה )‪ 𝐵∗ (1‬יקיים ‪) 𝑥 > 9/10‬במידת הצורך‪ ,‬נוסיף הגבלות נוספות בהמשך(‪.‬‬
‫הגבלה זו מספיק נוחה כדי לחסום את המונה גם־כן‪ :‬ברור שעבור ‪ ,𝛿 = 0.1‬לכל = ∗𝐵 ∈ 𝑥‬
‫}‪ (0.9,   1.1) ∖ {1‬מתקיים ‪ ,|9 − 𝑥| < 8.1‬ולכן‬
‫|𝑥 ‪|9 −‬‬ ‫‪8.1‬‬
‫∗𝐵 ∈ 𝑥∀‬ ‫⋅ |‪|𝑥 − 1‬‬ ‫⋅ |‪< |𝑥 − 1‬‬
‫|‪|5𝑥 − 4‬‬ ‫‪0.5‬‬
‫עתה נותר להקטין את הגודל הזה לכדי פחות מ־𝜀‪ ,‬על־ידי שליטה בכך ש־𝛿 < |‪ .|𝑥 − 1‬נוסיף ל־𝛿 את‬
‫‪ ,𝛿 = min{0.1,‬ואז לכל 𝑥 המקיים‬ ‫≤ 𝛿‪ ,‬כלומר ניקח }𝜀‬ ‫הדרישה שהיא תקיים 𝜀‬
‫𝛿 < |‪ ,0 < |𝑥 − 1‬מתקיים‬
‫‪𝑥 −𝑥 +𝑥−1‬‬ ‫|𝑥 ‪|9 −‬‬
‫⋅ |‪− 2 = |𝑥 − 1‬‬
‫‪5𝑥 − 9𝑥 + 4‬‬ ‫|‪|5𝑥 − 4‬‬
‫‪8.1‬‬
‫⋅ |‪≤ |𝑥 − 1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.5 8.1‬‬
‫<‬ ‫⋅𝜀‬ ‫‪= 𝜀,‬‬
‫‪8.1 0.5‬‬
‫■‬ ‫כנדרש‪.‬‬

‫‪+ +‬‬
‫(‬ ‫‪,‬‬ ‫‪) . lim‬תרגול פעיל ‪,‬‬ ‫‪−‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪→−‬‬

‫פתרון‪ :‬הגבול הוא ‪ .1/2‬יהי ‪ .𝜀 > 0‬עלינו למצוא ‪ 𝑀 ∈ ℝ‬כך שלכל 𝑀 < 𝑥 מתקיים‬
‫‪2𝑥 + 𝑥 + 1 1‬‬
‫‪− < 𝜀.‬‬
‫‪4𝑥 − 6‬‬ ‫‪2‬‬
‫כרגיל‪ ,‬נכניס את ‪ 1/2‬פנימה למונה‪ ,‬ונקבל ש־‬
‫‪2𝑥 + 𝑥 + 1 1‬‬ ‫‪𝑥+4‬‬
‫= ‪−‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪4𝑥 − 6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4𝑥 − 6‬‬
‫את הביטוי הזה אנחנו רוצים לחסום מלמעלה‪ .‬ברור שהביטוי ישאף לאפס כאשר ∞‪ ,𝑥 → −‬היות‬
‫שחזקת המכנה גדולה מן המונה‪ .‬הטריק הרגיל במקרים אלו הוא לחלק בחזקה הגבוהה‪ ,𝑥 ,‬את‬
‫המונה ואת המכנה‪ .‬לכל ‪) 𝑥 < 0‬כלומר נדרוש ‪ ,𝑀 < 0‬כך שנוכל לחלק ב־ 𝑥‪ ,‬ובהמשך נוסיף עוד‬
‫דרישות( מתקיים‬
‫‪𝑥+4‬‬ ‫𝑥‪1/𝑥 + 4/‬‬
‫=‬ ‫‪.‬‬
‫‪4𝑥 − 6‬‬ ‫𝑥‪4 − 6/‬‬
‫משום שאנו רוצים לחסום את הביטוי מלמעלה‪ ,‬אנחנו יכולים להגדיל אותו כרצוננו‪ ,‬כל עוד אנו‬
‫עדיין נשארים עם ביטוי ש"מתאפס ב־∞‪ ."−‬ראשית ניפטר מהחלק המעצבן במכנה‪ ;−6/𝑥 ,‬נוכל‬
‫לעשות זאת על־ידי הנימוק הבא‪ :‬כאשר 𝑥 שלילי מספיק‪ 4 − 6/𝑥 ,‬חיובי וכן 𝑥‪ ,−6/‬ולכן הזנחתו‬
‫של 𝑥‪ −6/‬תקטין את המכנה ולפיכך תגדיל את הביטוי כולו‪ .‬אז לכל ‪ 𝑥 < −6‬מתקיים ש־‬
‫‪ ,0 < −6/𝑥 < 1‬ולכן‬
‫𝑥‪1/𝑥 + 4/‬‬ ‫| 𝑥‪|1/𝑥 + 4/𝑥 | |1/𝑥 + 4/‬‬
‫=‬ ‫<‬ ‫‪.‬‬
‫𝑥‪4 − 6/‬‬ ‫𝑥‪4 − 6/‬‬ ‫‪4‬‬
‫מאי־שוויון המשולש‪,‬‬
‫| 𝑥‪|1/𝑥 + 4/‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫≤‬ ‫‪+‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫𝑥‪4‬‬ ‫𝑥‬
‫נבחר ‪ 𝑀 < −6‬שלילי מספיק ככה ש־‪) |1/𝑀| < 𝜀/2‬ובפרט גם ‪ ,(|1/𝑀| < 4𝜀/2‬ולכן אם 𝑀 < 𝑥‬
‫מתקיים ‪ .|1/4𝑥| < 𝜀/2‬דרשנו ‪ 𝑀 < −1‬על־מנת ש־‪ ,|1/𝑥| < 1‬ואז כפל בשני האגפים של האי־‬
‫■‬ ‫שוויון הנ"ל ב־| 𝑥‪ |1/‬נותן שגם־‪ ,|1/𝑥 | < 𝜀/2‬ומכאן מסיקים את הדרוש‪.‬‬

‫‪+‬‬
‫(‬ ‫‪) . lim‬מועד א' תשע"ה‪,‬‬ ‫‪+‬‬
‫ד‪.‬‬
‫→‬

‫פתרון‪ :‬קל לנחש שהגבול הוא ‪) 2‬משום שמדובר בפונקציות רציפות(‪ .‬יהי ‪ .𝜀 > 0‬נרצה למצוא ‪𝛿 > 0‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ .‬נפתח את אגף שמאל לכל ‪:𝑥 ≠ −1‬‬ ‫‪+‬‬
‫כך שלכל )‪ 𝑥 ∈ 𝐵∗ (1‬מתקיים 𝜀 < ‪− 2‬‬
‫‪𝑥 +3‬‬ ‫‪𝑥 − 2𝑥 + 1‬‬ ‫)‪(𝑥 − 1‬‬
‫= ‪−2‬‬ ‫=‬
‫‪𝑥+1‬‬ ‫‪𝑥+1‬‬ ‫‪𝑥+1‬‬
‫ברור שאת המונה אנו יכולים "להקטין כרצוננו" ככל ש־𝑥 מתקרב ל־‪ ;1‬נרצה להיפטר מהמכנה‪ .‬אם‬
‫ניקח ‪ 𝛿 ≤ 1/2‬נוכל לוודא ש־‪ 𝑥 + 1‬נמצא בתחום ) ‪ ( ,‬לכל )‪ ,𝑥 ∈ 𝐵∗ (1‬ובפרט ‪ .𝑥 + 1 > 1‬אז‬
‫אנחנו רק נגדיל את הביטוי הכולל אם נשמיט את המכנה‪ ,‬ומשום כך‪ ,‬לכל )‪,𝑥 ∈ 𝐵∗ (1‬‬
‫‪𝑥 +3‬‬
‫‪− 2 ≤ (𝑥 − 1) .‬‬
‫‪𝑥+1‬‬
‫עתה נותר להקטין את הביטוי הזה לכדי פחות מ־𝜀‪ ,‬וזה קל‪ :‬נבחר 𝛿 קטנה מספיק כך ש־𝜀 < 𝛿 וגם‬
‫‪) 𝛿 < 1‬מה שמובטח מהדרישה הקודמת ש־‪ ,(𝛿 < 1/2‬למשל )𝜀 ‪ ,𝛿 = min( ,‬יתקיים בהכרח‬
‫𝜀 < 𝛿 < |‪ |𝑥 − 1‬ומהיותה קטנה מ־‪ 1‬גם 𝜀 < 𝛿 < 𝛿 < |‪ ,|𝑥 − 1‬ואז‬
‫‪𝑥 +3‬‬
‫‪− 2 ≤ (𝑥 − 1) < 𝜀,‬‬
‫‪𝑥+1‬‬
‫■‬ ‫כנדרש‪.‬‬

‫‪+‬‬
‫(‬ ‫‪) . lim‬מועד א' תש"ף‪ ,‬סמסטר א'‪,‬‬ ‫‪−‬‬
‫ה‪.‬‬
‫→‬

‫פתרון‪ :‬די דומה לסעיף ד'‪ ,‬אין לי כוח‪.‬‬

‫‪+ +‬‬
‫‪. lim−‬‬ ‫‪−‬‬
‫ו‪.‬‬
‫→‬
‫פתרון‪ :‬הגבול הוא ∞‪ .−‬יהי ‪ 𝑀 ∈ ℝ‬ועלינו להראות שקיימת ‪ 𝛿 > 0‬כך שלכל 𝛿 < 𝑥 ‪0 < 1 −‬‬
‫‪+ +‬‬
‫בפרט‪ ,‬אנו רוצים לחסום ביטוי‬ ‫‪−‬‬
‫)בסביבה השמאלית המנוקבת של ‪ 1‬ברוחב 𝛿( מתקיים 𝑀 <‬
‫זה מלמעלה‪ ,‬אז ננסה להגדיל אותו כמה שנוח לנו‪ ,‬כל עוד אנחנו עדיין נשארים קטנים מ־ 𝑀(‪ .‬קל‬
‫לוודא כי המונה של ביטוי זה‪ ,𝑥 + 𝑥 + 1 ,‬חיובי תמיד )אין לו שורשים ממשיים‪ ,‬והוא חיובי‬
‫בנקודה ‪ ,𝑥 = 0‬אילו הוא היה שלילי בנקודה מסוימת‪ ,‬לפי משפט ערך הביניים ניתן היה למצוא‬
‫לו שורש ממשי(‪ .‬לא רק זאת‪ ,‬חקירה זריזה של הפונקציה תניב ש־‪ 𝑥 = −1/2‬מספקת מינימום‬
‫לוקאלי לפונקציה‪ ,‬שערכה בנקודה זו הוא ‪ ,3/4‬קרי ‪ 𝑥 + 𝑥 + 1 ≥ 3/4‬לכל 𝑥 ממשי‪.‬‬
‫השורשים של המכנה הם ‪ ,±1‬ומשום כך‪ ,‬אם נבחר ‪ ,𝛿 < 1/2‬לכל 𝑥 בסביבה השמאלית המנוקבת‬
‫ברוחב 𝛿 )משמע‪ (∀𝑥 ∈ ( , 1) ,‬מתקיים ‪ .𝑥 − 1 < 0‬אזי‪ ,‬בתחום זה‪ ,‬משום שהמונה גדול מ־‪,3/4‬‬
‫הביטוי )השלילי( הכולל יקיים‬
‫‪𝑥 +𝑥+1‬‬ ‫‪3/4‬‬
‫≤‬ ‫‪.‬‬
‫‪𝑥 −1‬‬ ‫‪𝑥 −1‬‬
‫עכשיו אנחנו רוצים לגרום לביטוי הזה "להתפוצץ לצד השלילי"‪ .‬לשם כך ראשית נסדר את הסימן‪,‬‬
‫כלומר נוציא את החלק השלילי החוצה‪ ,‬משום שיותר קל )לי‪ ,‬לפחות( לעסוק בגדלים חיוביים‪ .‬נוכל‬
‫לכתוב את המכנה )השלילי‪ ,‬כאשר אנחנו קרובים משמאל ל־‪ (1‬כך‪:‬‬
‫‪𝑥 − 1 = −(1 + 𝑥)(1 − 𝑥).‬‬
‫החלק שמתאפס במכנה )ועל־כן "מתפוצץ" כשמחלקים בו( הוא‪ ,‬כמובן‪ ,(1 − 𝑥) ,‬שנוכל להקטין‬
‫כרצוננו באמצעות הגבלות על 𝛿‪ .‬החלק 𝑥 ‪ 1 +‬תמיד חיובי בסביבת 𝛿 שבחרנו‪ :‬נבחין שעבור ‪,𝛿 < 1/2‬‬
‫לכל 𝛿 < 𝑥 ‪ 0 < 1 −‬יתקיים ‪ ,3/2 < 1 + 𝑥 < 2‬ובפרט גודל זה תמיד גדול מ־‪ .1‬אז בסביבה זו‬
‫מתקיים‬
‫‪𝑥 +𝑥+1‬‬ ‫‪3/4‬‬
‫≤‬
‫‪𝑥 −1‬‬ ‫)𝑥 ‪−(1 + 𝑥)(1 −‬‬
‫‪3/4‬‬
‫≤‬ ‫‪.‬‬
‫)𝑥 ‪−(1 −‬‬
‫‪/‬‬
‫‪ .‬אז נבחר < 𝛿‬ ‫‪−‬‬
‫לבסוף‪ ,‬נרצה להקטין ביטוי זה לכדי פחות מ־ 𝑀‪ ,‬כלומר להגדיל ליותר מ־ 𝑀 את‬

‫ולכן | 𝑀|‪ ,−( /− ) < −‬כלומר‬ ‫‪/‬‬

‫‪−‬‬
‫‪ ,min‬ואז |𝑀| >‬ ‫|‬
‫‪/‬‬
‫|‬
‫‪,‬‬

‫‪𝑥 +𝑥+1‬‬ ‫‪3/4‬‬

‫≤‬
‫‪𝑥 −1‬‬ ‫)𝑥 ‪−(1 −‬‬
‫𝑀‪< −|𝑀| ≤ −‬‬
‫■‬ ‫כנדרש‪.‬‬

‫‪−‬‬ ‫‪+‬‬
‫(‬ ‫‪,‬‬ ‫‪) . lim−‬תרגיל בית ‪,‬‬ ‫‪−‬‬
‫ז‪.‬‬
‫→‬

‫פתרון‪ :‬הגבול הוא ∞‪ ,−‬הפתרון דומה לזה שבסעיף הקודם‪ ,‬אין לי כוח לכתוב את זה‪.‬‬
 ‫‪−‬‬ ‫‪+‬‬
‫(‬ ‫‪,‬‬ ‫‪) . lim‬תרגיל בית ‪,‬‬ ‫‪+ +‬‬
‫ח‪.‬‬
‫→‬

‫פתרון‪ :‬הגבול הוא ∞‪ ,‬כפי שקל לנחש מהעובדה שהחזקה הגבוהה ביותר במונה גבוהה מזו שבמכנה‬
‫)משפט שנדרשתם להוכיח באחד מתרגילי הבית(‪ .‬יהי ‪ ,𝑀 ∈ ℝ‬ועלינו להראות שקיים ‪ 𝑥 ∈ ℝ‬כך‬
‫‪−‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪ .‬אנו רוצים לחסום ביטוי זה מלמטה‪ ,‬ולכן נרצה להקטין את‬ ‫‪+ +‬‬
‫שלכל 𝑥 > 𝑥‪ ,‬מתקיים 𝑀 >‬
‫הביטוי לכדי משהו שקל לחסום‪ .‬בפרט נרצה להגדיל את המכנה ולהקטין את המונה‪ .‬למשל‪ ,‬על־מנת‬
‫להיפטר מהמחוברים ‪ ,𝑥 + 1‬נבחין שלכל ‪) 𝑥 > 2‬כלומר‪ ,‬אם בוחרים ‪ (𝑥 > 2‬מתקיים > 𝑥 ⋅ 𝑥 = 𝑥‬
‫‪ ,2 ⋅ 𝑥 > 𝑥 + 1‬ולכן בתחום זה‬
‫‪𝑥 − 7𝑥 + 4 𝑥 − 7𝑥 + 4 𝑥 − 7𝑥 + 4‬‬
‫>‬ ‫=‬ ‫‪.‬‬
‫‪𝑥 +𝑥+1‬‬ ‫𝑥‪𝑥 +‬‬ ‫𝑥‪2‬‬
‫עבור עניין הקטנת המונה‪ ,‬נוכל להשמיט את ה־‪ ,+4‬ולהיוותר עם האי־שוויון הנ"ל לכל ‪:𝑥 > 2‬‬
‫𝑥‪𝑥 − 7𝑥 + 4 𝑥 − 7‬‬ ‫‪1‬‬
‫>‬ ‫‪= 𝑥 − 7.‬‬
‫‪𝑥 +𝑥+1‬‬ ‫𝑥‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫הגענו לבסוף לביטוי שקל מאוד להגדיל כרצוננו‪ .‬נבחר 𝑥 גדול מספיק כך שביטוי זה גדול מ־ 𝑀; למשל‪,‬‬
‫ניקח )‪ ,𝑥 = max(2, 2𝑀 + 14‬ואז‬
‫‪𝑥 − 7𝑥 + 4 1‬‬
‫‪> 𝑥 − 7 > 𝑀,‬‬
‫‪𝑥 +𝑥+1‬‬ ‫‪2‬‬
‫■‬ ‫כנדרש‪.‬‬

‫‪+‬‬
‫‪) . lim‬מועד א' תש"ף(‬ ‫‪+‬‬
‫ט‪.‬‬
‫‪→−‬‬

‫פתרון‪ :‬נטען שהגבול הוא ‪ .0‬יהי ‪ ,𝜀 > 0‬ונרצה למצוא ‪ 𝛿 > 0‬עבורו לכל 𝑥 כך ש־𝛿 < |𝑥 ‪0 < |−4 −‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ .‬ברור שהמונה מתקרב לאפס ככל ש־𝑥 מתקרב ל־‪ ,−4‬וכדי שהגבול יתאפס‪ ,‬אנו‬ ‫‪+‬‬
‫יתקיים 𝜀 <‬
‫צריכים "לדאוג לכך" שהמכנה יהיה חסום‪ .‬אז נבחר סביבה שבה הוא לא מתאפס‪ ,‬ובפרט חסום מלרע‬
‫)בערכו המוחלט( על־ידי קבוע חיובי כלשהו‪ .‬פורמלית‪ ,‬נבחין שאם ‪ 𝛿 < 0.1‬מתקיים ‪2𝑥 + 7 > −0.8‬‬
‫לכל 𝛿 < |𝑥 ‪) 0 < |−4 −‬כלומר‪ ,‬לכל }‪ ,(𝑥 ∈ 𝑈 ≔ (−4.1, −3.9 ) ∖ {−4‬ושביטוי זה שלילי בסביבה 𝑈‬
‫הזו‪ ,‬ולכן ‪ |2𝑥 + 7| > 0.8‬לכל 𝑥 ב־ 𝑈‪ .‬אז‪ ,‬לכל 𝑈 ∈ 𝑥‪,‬‬
‫‪2𝑥 + 8‬‬ ‫|‪2|𝑥 + 4| 2|𝑥 + 4‬‬
‫=‬ ‫<‬ ‫‪.‬‬
‫‪2𝑥 + 7‬‬ ‫|‪|2𝑥 + 7‬‬ ‫‪0.8‬‬
‫| ‪| +‬‬
‫‪,‬‬ ‫עתה רק נותר להקטין כרצוננו את |‪ |𝑥 + 4‬באמצעות הקטנת 𝛿‪ ,‬כך שהביטוי לעיל יקיים 𝜀 <‬
‫  ‪ ,𝛿 ≔ min{0.1,‬ואז לכל )‪:𝑥 ∈ 𝐵∗ (−4‬‬ ‫ולשם כך נבחר }‬
‫‪2𝑥 + 8‬‬ ‫𝛿‪2|𝑥 + 4| 2‬‬ ‫𝜀‪2 0.8‬‬
‫<‬ ‫<‬ ‫≤‬ ‫‪= 𝜀,‬‬
‫‪2𝑥 + 7‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.8 0.8 2‬‬
‫■‬ ‫כנדרש‪.‬‬
 ‫(‬ ‫שאלה ‪) 2‬מועד א' תשע"ח‪ ,‬סמסטר א'‪,‬‬
‫) ( ) (‬
‫‪ lim‬לכל פונקציה ‪ .𝑔: ℝ → ℝ‬הוכיחו או הפריכו‪:‬‬ ‫תהי ‪ 𝑓: ℝ → ℝ‬פונקציה המקיימת ‪= 0‬‬
‫→‬

‫קיים ‪ 𝑀 ∈ ℝ‬כך ש־‪ 𝑓(𝑥) = 0‬לכל 𝑀 > 𝑥‪.‬‬

‫פתרון‪ :‬נכון‪ .‬אם 𝑓 איננה מתאפסת החל ממקום מסוים‪ ,‬קיימת קבוצה ‪ 𝐴 ⊆ ℝ‬שאיננה חסומה‬
‫מלעיל כך ש־‪ 𝑓(𝑎) ≠ 0‬לכל 𝐴 ∈ 𝑎‪ .‬נגדיר ‪ 𝑔: ℝ → ℝ‬כך‪:‬‬
‫𝑥 ⎧‬
‫‪,‬‬ ‫;𝐴 ∈ 𝑥‬
‫= )𝑥(𝑔‬ ‫)𝑥(𝑓‬
‫⎨‬
‫‪⎩0,‬‬ ‫‪𝑥 ∉ 𝐴.‬‬

‫נבחין ש־𝑔 מוגדרת היטב משום ש־‪ 𝑓(𝑥) ≠ 0‬במקרה ש־𝐴 ∈ 𝑥‪ .‬אולם לכל }‪ 𝑥 ∈ 𝐴 ∖ {0‬מתקיים‬

‫𝑥‬
‫)𝑥( 𝑓‬
‫)𝑥(𝑔)𝑥(𝑓‬ ‫)𝑥(𝑓‬
‫≔ )𝑥(‪ℎ‬‬ ‫=‬ ‫‪= 1,‬‬
‫𝑥‬ ‫𝑥‬
‫ומאחר ש־𝐴 איננה חסומה מלעיל‪ ,‬לכל ‪ 𝑁 ∈ ℝ‬נוכל למצוא 𝐴 ∈ 𝑎 כך ש־ 𝑁 > 𝑎 וגם ‪ ,ℎ(𝑎) = 1‬ובפרט‬
‫■‬ ‫לא מתקיים ‪ , lim ℎ(𝑥) = 0‬בסתירה לנתון‪.‬‬
‫→‬

‫גבולות ורציפות של פונקציות עם שורשים‬

‫(‬ ‫שאלה ‪) 3‬מועד א' תשע"ט‪ ,‬סמסטר ב'‪,‬‬
‫√‬
‫‪ .𝑓(𝑥) = 𝑏𝑥 +‬מצאו את כל הערכים של ‪ 𝑏 ∈ ℝ‬עבורם‬ ‫תהי ‪ 𝑓: [0, ∞) → ℝ‬המוגדרת 𝑥‪9𝑥 + 4‬‬
‫הגבול )𝑥( 𝑓 ‪ lim‬קיים במובן הצר‪ .‬הוכיחו את תשובתכם!‬
‫→‬

‫פתרון‪ 𝑏 = −3 :‬הוא הפתרון היחיד שבו 𝑓 מתכנסת ב־∞ )ומקבלת את הערך ‪ .(3/4‬מאחר שמדובר‬
‫בגבול ב־∞‪ ,‬נעסוק לכל אורך הפתרון רק ב־‪) 𝑥 > 0‬שאר המקרים לא מעניינים אותנו(‪.‬‬
‫אינטואיציה עבור הניחוש‪ :‬ניתן "אינטואיציה של פיזיקאים"‪ .‬לכל ‪ ,𝑥 > 0‬נוכל להוציא מהשורש‬
‫את הגודל 𝑥‪:3‬‬
‫‪𝑓(𝑥) = 𝑏𝑥 +‬‬ ‫𝑥‪9𝑥 + 4‬‬
‫‪4‬‬
‫𝑥‪= 𝑏𝑥 + 3‬‬ ‫‪1+‬‬
‫𝑥‪9‬‬
‫עבור ערכי 𝑥 גדולים‪ ,‬בקירוב מסדר ראשון ב־‪ 1,𝜀 ≔ 1/𝑥 ≪ 1‬נוכל לקרב את השורש בהתאם לקירוב‬
‫𝜀𝛼 ‪ ,(1 + 𝜀) ≈ 1 +‬ונקבל‬

‫‪" 1‬סדר ראשון" הוא ביטוי שפיזיקאים כבר נתקלו בו‪ ,‬ומתמטיקאים ומדמ"חיסטים טרם ראו – אך שימושי מאוד‬
‫להכיר‪ .‬הכוונה בקירוב מסדר ראשון סביב נקודה 𝑥 היא לקירוב מהצורה ) 𝑥 ‪.𝑓(𝑥) ≈ 𝑥 + 𝑓 (𝑥 ) ⋅ (𝑥 −‬‬
‫במקרה שלנו‪ ,‬אנו מקרבים סביב ‪ 𝑥 = 0‬את הביטוי שבשורש‪ .‬מומלץ לקרוא בהקשר זה על טורי טיילור‪.‬‬
 ‫‪1 4‬‬ ‫‪2‬‬
‫⋅ ‪𝑓(𝑥) ≈ 𝑏𝑥 + 3𝑥 ⋅ 1 +‬‬ ‫‪= (𝑏 + 3)𝑥 + .‬‬
‫𝑥‪2 9‬‬ ‫‪3‬‬
‫אז כאשר ‪ ,𝑏 = −3‬ברור ש־‪ 𝑓(𝑥) ≈ 2/3‬עבור ערכי 𝑥 גדולים מספיק‪.‬‬
‫אינטואיציה נוספת הניחוש‪ :‬ללא קירובי טיילור‪ ,‬נוכל לנחש פתרון באמצעות כפל בצמוד )מה‬
‫√‬
‫שמומלץ מאוד לעשות כאשר רואים שורש(‪ .‬לכל 𝑏 שעבורו הביטוי 𝑥‪ 𝑏𝑥 − 9𝑥 + 4‬שונה מאפס‪,‬‬
‫מתקיים‬
‫√‬ ‫‪4‬‬
‫)𝑥‪𝑏𝑥 − 9𝑥 + 4𝑥 𝑏 𝑥 − (9𝑥 + 4‬‬ ‫𝑥 ‪(𝑏 − 9) −‬‬
‫‪𝑎 = 𝑏𝑥 +‬‬ ‫⋅ 𝑥‪9𝑥 + 4‬‬ ‫√‬ ‫=‬ ‫√‬ ‫=‬
‫𝑥‪𝑏𝑥 − 9𝑥 + 4‬‬ ‫𝑥‪𝑏𝑥 − 9𝑥 + 4‬‬ ‫𝑏‬ ‫‪9‬‬ ‫‪4‬‬
‫𝑥‪𝑥− 𝑥 +‬‬
‫ונוכל אינטואיטיבית להבין שכאשר ‪ ,𝑏 ≠ 9‬כאשר ‪ 𝑓 ,𝑥 → 0‬אינה חסומה‪ .‬כאשר ‪,𝑏 = −3‬‬
‫‪−4‬‬ ‫‪−4 2‬‬
‫=𝑓‬ ‫‪= .‬‬
‫‪4‬‬ ‫→‬ ‫‪−6 3‬‬
‫‪−3 −‬‬ ‫𝑥‪9+‬‬

‫עתה נוכיח את הטענה פורמלית‪ .‬ראשית‪ ,‬נניח את המקרה ‪ .𝑏 = −3‬יהי ‪ 𝜀 > 0‬ונראה התכנסות‪.‬‬
‫נתחיל בכמה משחקים עם הביטוי | ‪ ,|𝑓(𝑥) −‬שמתקבלים‪ ,‬כאמור‪ ,‬באמצעות כפל בצמוד‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪9𝑥 + 4𝑥 − 3𝑥 + 23‬‬ ‫‪− 49‬‬

‫‪𝑓(𝑥) − = −3𝑥 − +‬‬ ‫√ = 𝑥‪9𝑥 + 4‬‬ ‫√ =‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪9𝑥 + 4𝑥 + 3𝑥 + 23‬‬ ‫‪9𝑥 + 4𝑥 + 3𝑥 + 23‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4 1‬‬

‫√⋅ =‬ ‫⋅ ≤‬
‫‪9‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑥‪9𝑥 + 4𝑥 + 3𝑥 + 3 9 3‬‬

‫= 𝑁 יתקיים שלכל 𝑁 > 𝑥‪:‬‬ ‫אז עבור‬

‫‪2‬‬ ‫‪4 1‬‬ ‫‪4 1‬‬
‫‪𝑓(𝑥) −‬‬ ‫⋅ ≤‬ ‫<‬ ‫‪⋅ < 𝜀,‬‬
‫‪3‬‬ ‫𝑁 ‪9 3𝑥 27‬‬
‫כלומר 𝑓 מתכנסת ב־∞ → 𝑥 ל־ ‪ ,‬כאשר ‪.𝑏 = −3‬‬
‫עתה נראה שלכל ‪ ,𝑏 ≠ −3‬הגבול ב־∞ → 𝑥 אינו קיים‪ .‬לכל ‪ 𝑏 > −3‬נסמן 𝑐 ‪ 𝑏 = −3 +‬עבור ‪,𝑐 > 0‬‬
‫ואז‪:‬‬
‫√‬
‫‪(−3 + 𝑐)𝑥 +‬‬ ‫‪9𝑥 + 4𝑥 ≥ (−3 + 𝑐)𝑥 +‬‬ ‫𝑥𝑐 = 𝑥‪9𝑥 = (−3 + 𝑐)𝑥 + 3‬‬
‫ברור ש־ ∞ = 𝑥 ‪ lim‬ומאריתמטיקה של גבולות במובן הרחב‪ ,‬מאחר ש־‪ ,𝑐 > 0‬גם ∞ = 𝑥𝑐 ‪ . lim‬אז‬
‫→‬ ‫→‬
‫√‬
‫‪ , lim 𝑓 (𝑥) = lim‬ולכן הגבול אינו קיים‬ ‫‪(−3 + 𝑐)𝑥 +‬‬ ‫מכלל הפרוסה נקבל ∞ = 𝑥‪9𝑥 + 4‬‬
‫→‬ ‫→‬

‫במובן הצר‪.‬‬
‫עבור ‪ ,𝑏 < −3‬נסמן 𝑐 ‪ 𝑏 = −3 −‬עבור ‪ ,𝑐 > 0‬ואז‪ ,‬משיקולים דומים‪:‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪(−3 − 𝑐)𝑥 +‬‬ ‫‪9𝑥 + 4𝑥 ≤ (−3 − 𝑐)𝑥 +‬‬ ‫‪9𝑥 + 4𝑥 + = (−3 − 𝑐)𝑥 +‬‬ ‫‪3𝑥 +‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪= (−3 − 𝑐)𝑥 + 3𝑥 + = −𝑐𝑥 +‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ lim −𝑐𝑥 +‬עבור ‪ ,𝑐 > 0‬ולכן מכלל הפרוסה‬ ‫אריתמטיקה של גבולות במובן הרחב תיתן ∞‪= −‬‬
‫→‬

‫נקבל ∞‪ lim 𝑓(𝑥) = −‬עבור ‪ ,𝑏 < −3‬וגם כאן הגבול המבוקש איננו קיים במובן הצר‪ .‬מכאן נסיק ש־‬
‫→‬

‫■‬ ‫)𝑥(𝑓 ‪ lim‬סופי אם ורק אם ‪.𝑏 = −3‬‬

‫→‬

‫(‬ ‫שאלה ‪) 4‬תרגול פעיל ‪,‬‬

‫מצאו את כל ערכי ‪) 𝑎 ∈ ℝ‬אם ישנם( עבורם לפונקציה‬

‫‪2𝑥 + 𝑎,‬‬ ‫;‪𝑥 < 1‬‬

‫= )𝑥(𝑓‬ ‫√‬
‫‪5𝑎𝑥 + 16, 𝑥 > 1.‬‬
‫יש המשכה רציפה בנקודה ‪.𝑥 = 1‬‬
‫פתרון‪ :‬מרציפות‪ ,‬הגבול משמאל ל־‪ 1‬הוא ‪ .𝑎 + 2‬אם ‪ 5𝑎 + 16 ≥ 0‬אז קיימת סביבה ימנית מלאה‬
‫√‬ ‫√‬
‫של ‪ 1‬שבה ‪ 5𝑎𝑥 + 16‬מוגדר‪ ,‬ומרציפות השורש‪ ,‬הגבול מימין יהיה ‪ . 5𝑎 + 16‬עבור המשכה רציפה‪,‬‬
‫√‬
‫נדרש שוויון בין הגבולות הימני והשמאלי‪ .𝑎 + 2 = 5𝑎 + 16 :‬מכאן נובע )על־ידי פתירת המשוואה(‬
‫שהאפשרות היחידה עבור 𝑎 היא ‪ .𝑎 = −2‬קל לוודא שקביעה של ‪ 𝑓(1) = 0‬במקרה זה אכן ייתן‬
‫■‬ ‫פונקציה רציפה‪.‬‬

‫(‬ ‫שאלה ‪) 5‬תרגול פעיל ‪,‬‬

‫= )𝑥(𝑔‬ ‫תהי ‪ 𝑓: ℝ → ℝ‬פונקציה רציפה בכל ‪ .𝑥 ∈ ℝ‬הוכיחו או הפריכו‪ :‬הפונקציה ‪𝑓(𝑥) + 1‬‬
‫רציפה בכל ‪.𝑥 ∈ ℝ‬‬
‫√‬
‫רציפה‪ .‬משום ש־‪ 𝑓(𝑥) + 1‬פונקציה רציפה וחיובית תמיד‪,‬‬ ‫פתרון‪ :‬נכון‪ .‬לכל ‪ ,𝑥 > 0‬הפונקציה 𝑥‬
‫■‬ ‫בהכרח מתקיים ש־)𝑥(𝑔 רציפה‪ ,‬כהרכבה של פונקציות רציפות‪.‬‬

‫(‬ ‫שאלה ‪) 6‬מועד ב' תשע"ו‪ ,‬סמסטר א'‪,‬‬

‫הוכיחו או הפריכו‪:‬‬
‫√‬ ‫√‬
‫‪𝑥 + 3𝑥 − 19 − 𝑥 − 12𝑥 + 17‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪= 1.‬‬
‫→‬ ‫‪𝑥 −8‬‬
‫פתרון‪ :‬נכון‪ .‬כפל בצמוד ייתן‪:‬‬
‫√‬ ‫√‬
‫‪𝑥 + 3𝑥 − 19 − 𝑥 − 12𝑥 + 17‬‬ ‫)‪(𝑥 + 3𝑥 − 19) − (𝑥 − 12𝑥 + 17‬‬
‫=‬ ‫√‬ ‫√‬
‫‪𝑥 −8‬‬ ‫‪(𝑥 − 8) ⋅ 𝑥 + 3𝑥 − 19 + 𝑥 − 12𝑥 + 17‬‬
‫)‪3(𝑥 + 6)(𝑥 − 2‬‬
‫=‬ ‫√‬ ‫√‬
‫‪(𝑥 − 2) ⋅ (𝑥 + 2𝑥 + 4) ⋅ 𝑥 + 3𝑥 − 19 + 𝑥 − 12𝑥 + 17‬‬
‫ולכל ‪:𝑥 ≠ 2‬‬
‫)‪3(𝑥 + 6‬‬
‫=‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫‪.‬‬
‫⋅ )‪(𝑥 + 2𝑥 + 4‬‬ ‫‪𝑥 + 3𝑥 − 19 + 𝑥 − 12𝑥 + 17‬‬
‫נבחין שהביטויים במונה ובמכנה "אינם בעייתיים" סביב ‪ ,2‬כלומר מוגדרים היטב‪ ,‬רציפים ואינם‬
‫מתאפסים‪ .‬לפי כלל המנה של גבולות )כאשר הגבול במכנה אינו אפס(‪ ,‬הגבול של ביטוי זה הוא ‪■ .1‬‬

‫גבולות ורציפות של פונקציות טריגונומטריות‬

‫(‬ ‫שאלה ‪) 7‬תרגול פעיל ‪,‬‬
‫בכל סעיף נתון גבול במובן הרחב‪ .‬הוכיחו או הפריכו את קיומו של הגבול לפי הגדרת הגבול )אם‬
‫הוא קיים‪ ,‬כתבו את ערכו(‪.‬‬
‫)𝑥 ‪. lim 𝑥(1 + sin‬‬ ‫א‪.‬‬
‫→‬
‫‪+‬‬
‫(‬ ‫‪,‬‬ ‫‪) . lim‬תרגיל בית ‪,‬‬ ‫‪+‬‬
‫ב‪.‬‬
‫→‬

‫ג‪. lim (𝑥 cos 𝑥) .‬‬

‫→‬

‫ד‪. lim (sin( )) .‬‬

‫→‬

‫ה‪. lim (cos( ) sin( )) .‬‬

‫→‬

‫שאלה ‪8‬‬
‫האם קיימת פונקציה רציפה ‪ 𝑓: (0,1] → ℝ‬על?‬
‫פתרון‪ :‬כן‪ .‬נתבונן בפונקציה ) (‪ .𝑓(𝑥) = sin‬היא רציפה בקטע ]‪ (0,1‬כהרכבה ומכפלה של‬
‫פונקציות רציפות בקטע זה‪ .‬היא על ‪ ℝ‬משום שלכל ‪ 𝑦 ∈ ℝ‬נוכל למצוא ‪ 𝑥+ > 0‬קטן מספיק כך ש־‬
‫‪ 1/𝑥+‬הוא כפולה שלמה של ‪ 𝜋/2‬וגם 𝑦 > ‪) 1/𝑥+‬למשל‪ ,‬ניקח את ⌉ ⌈ ⋅ ≔ ‪ 𝑥+‬עבור איזשהו > 𝑦 ≠ ‪0‬‬

‫𝑦 גדול מספיק שיבטיח ש־‪ ,(𝑥 < 1‬ובדומה עבור ‪ 𝑥− > 0‬קטן מספיק כך ש־ ‪ 1/𝑥−‬כפולה שלמה של‬
‫≔ ‪ 𝑥−‬עבור 𝑦 גדול כרצוננו(‪ ,‬מה שייתן‪ ,‬בהתאמה‪,‬‬ ‫‪ 3𝜋/2‬וגם 𝑦 > ‪) 1/𝑥−‬למשל‪⋅ ⌈ ⌉ ,‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ) ‪𝑓(𝑥+‬‬ ‫‪>𝑦 ,‬‬ ‫‪𝑓(𝑥− ) = −‬‬ ‫‪<𝑦 ,‬‬
‫‪𝑥+‬‬ ‫‪𝑥−‬‬
‫■‬ ‫וממשפט ערך הביניים )מרציפות 𝑓( קיימת גם נקודה 𝑥 שבה 𝑦 = ) 𝑥(𝑓‪.‬‬

‫שאלה ‪9‬‬
‫מצאו את כל הפונקציות הרציפות ‪ 𝑓: [− , ] → ℝ‬המקיימות‬
‫𝜋 𝜋‬
‫‪∀𝑥 ∈ − ,‬‬ ‫‪cos (𝑥) + 𝑓(𝑥) = 1.‬‬
‫‪2 2‬‬

‫גבולות ורציפות עם ערך שלם‬

‫(‬ ‫שאלה ‪) 10‬מועד ב' תשע"ה‪,‬‬
‫תהי ‪ 𝑓: ℝ → ℝ‬הפונקציה המוגדרת על־פי ⌋𝑥‪) 𝑓(𝑥) = ⌊𝑥⌋ + ⌊−‬הסימון ⌋𝑥⌊ פירושו הערך השלם‬
‫התחתון של 𝑥(‪.‬‬
‫א‪ .‬הוכיחו או הפריכו‪ :‬הגבול )𝑥(𝑓 ‪ lim‬קיים לכל ‪.𝑥 ∈ ℝ‬‬
‫→‬

‫ב‪ .‬אם יש כאלו‪ ,‬מיינו לסוגים את כל נקודות האי־רציפות של )𝑥(𝑓 )סליקות‪ ,‬סוג ראשון‪ ,‬סוג שני(‪.‬‬
‫ג‪) .‬ללא קשר לסעיפים הקודמים( יהי ‪ .0 < 𝑎 ∈ ℝ‬הוכיחו או הפריכו‪:‬‬
‫𝑎‬
‫𝑥 ‪lim+‬‬ ‫‪= 𝑎.‬‬
‫→‬ ‫𝑥‬

‫(‬ ‫שאלה ‪) 11‬מועד א' תשע"ט‪ ,‬סמסטר א'‪,‬‬

‫תהי ‪ 𝑓: (0, ∞) → ℝ‬הפונקציה המוגדרת על־ידי ⌋ ⌊𝑥 = )𝑥(𝑓‪.‬‬
‫מיינו את כל נקודות האי־רציפות של 𝑓‪.‬‬

‫(‬ ‫שאלה ‪) 12‬תרגול פעיל ‪,‬‬

‫נתונה הפונקציה ‪ 𝑓: ℝ → ℝ‬המוגדרת על־ידי‬
‫⌋ 𝑥⌊⎧‬
‫;‪, 𝑥 ≠ 0‬‬
‫= )𝑥(𝑓‬
‫𝑥 ⎨‬
‫‪⎩ 0,‬‬ ‫‪𝑥 = 0.‬‬

‫א‪ .‬מצאו את כל הנקודות שבהן ל־ 𝑓 יש גבול‪.‬‬

‫ב‪ .‬מצאו את כל הנקודות שבהן 𝑓 רציפה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מיינו את כל נקודות האי־רציפות של 𝑓‪.‬‬

‫(‬ ‫שאלה ‪) 13‬מועד א' תשע"ט‪ ,‬סמסטר א'‪,‬‬

‫האם הגבול‬
‫√‬
‫𝑛‪𝑛 + 3‬‬
‫‪lim‬‬
‫→‬ ‫‪𝑛 + 2𝑛 + 3‬‬
‫קיים במובן הרחב?‬

‫גבולות ורציפות עם פונקציות אקספוננציאליות‬

‫שאלה ‪) 14‬מועד ב' תשס"ב(‬
‫עבור אילו מהפונקציות ‪ 𝑓: ℝ ∖ {0} → ℝ‬הבאות קיימת הרחבה רציפה ב־‪?𝑥 = 0‬‬
‫א‪.𝑓(𝑥) = sin( ) .‬‬
‫ב‪.𝑓(𝑥) = 𝑥/|𝑥| .‬‬
‫ ‪.𝑓(𝑥) = 𝑒−‬‬ ‫| |‪/‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ ‪.𝑓(𝑥) = 𝑒−‬‬ ‫‪/‬‬
‫ד‪.‬‬