‫מד"ר‬

‫מד"ר לינארית הומוגנית מסדר ‪ 1‬פרידה‪:‬‬

‫)𝑥( ‪𝑦 ′‬‬
‫)𝑥(𝑝‪= −‬‬
‫)𝑥(𝑦‬
‫𝑦𝑑‬
‫𝑥𝑑)𝑥(𝑝 ∫ ‪∫ 𝑦(𝑥) = −‬‬

‫‪𝒚(𝒙) = 𝑪𝒆− ∫ 𝒑(𝒙)𝒅𝒙 ,‬‬ ‫‪𝑪>0‬‬

‫שיטת הפרדת משתנים‪( :‬כללי)‬

‫𝑦𝑑‬
‫)𝑦(𝑔)𝑥(𝑓 =‬
‫𝑥𝑑‬
‫𝑦𝑑‬
‫𝑥𝑑)𝑥(𝑓 ∫ = )𝑦(𝑔 ∫‬

‫‪𝐺(𝑦) = 𝐹(𝑥) + 𝐶 ,‬‬ ‫פונקציה קדומה של )‪, F(x)-f(x‬פונקציה קדומה של )‪G(y)-1/g(y‬‬

‫גורם אינטגרציה עבור מד"ר לינארית מסדר ‪ 1‬אי ‪-‬הומוגנית‪ :‬נדרוש ‪:𝜇′ = p(x)μ -‬‬
‫𝜇𝑑‬ ‫𝜇𝑑‬
‫‪= 𝑝(𝑥)𝜇 ‬‬ ‫𝑥𝑑)𝑥(𝑝 =‬
‫𝑥𝑑‬ ‫𝑑‬

‫נבחר ‪𝜇(𝑥) = 𝐶𝑒 ∫ 𝑝(𝑥)𝑑𝑥 , C=1‬‬ ‫𝒙𝒅)𝒙(𝒑 ∫𝒆 = )𝒙(𝝁 ‪‬‬

‫משוואה אוטונומית‪.𝑦 ′ = 𝑔(𝑦) :‬‬

‫הצבות‪:‬‬
‫)𝑥(𝑦‬ ‫𝒚‬
‫= )𝑥(𝑣‪ .‬נפתור את המד"ר המתקבלת ונציב חזרה = )𝑥(𝑦‬ ‫‪ - 𝒚′ = 𝑭 (𝒙) .1‬נציב‬
‫𝑥‬
‫)𝑥(𝑣 ∙ 𝑥‪.‬‬
‫‪′‬‬
‫‪ – 𝒚 = 𝑭(𝒂𝒙 + 𝒃𝒚 + 𝒄) .2‬נציב )𝑥(𝑦 = 𝑐 ‪ 𝑎𝑥 + 𝑏𝑦 +‬ונקבל מד"ר פרידה‪.‬‬
‫‪ .3‬נעבור ממשוואה של )‪ y(x‬למשוואה של )‪.x(y‬‬
‫‪ .4‬משוואת ברנולי‪ 𝒚′ + 𝒑(𝒙)𝒚 = 𝒈(𝒙)𝒚𝜶 :‬נחלק ב‪ yα-‬ונציב ‪ z=y‬ונקבל מד"ר‬
‫‪1-α‬‬

‫‪𝑧′‬‬
‫לינארית מסדר ‪ 1‬עבור ‪.1−𝛼 + 𝑝(𝑥)𝑧 = 𝑔(𝑥) :z‬‬

‫משוואה מדויקת‪:‬‬

‫משפט‪ :‬תהיינה )‪ P(x,y) ,Q(x,y‬פונקציות שגל נגזרותיהן החלקיות רציפות בתחום קשיר ללא‬
‫‪𝜕F‬‬ ‫𝐹𝜕‬ ‫𝑃𝜕‬ ‫𝑄𝜕‬
‫= 𝑦𝜕אם ורק אם קיימת פונקציה )‪ F(x,y‬כך ש‪.∂x = P , 𝜕𝑦 = 𝑄 -‬‬ ‫חורים ‪ ,R2∈D‬אזי‬
‫𝑥𝜕‬

‫הגדרה‪ :‬תהי המד"ר ‪ ,P(x,y)dx+Q(x,y)dy=0‬אם קיימת פונקציה )‪ F(x,y‬בעלת נגזרות חלקיות‬

‫‪𝜕F‬‬ ‫𝐹𝜕‬
‫אז אומרים שהמשוואה היא משוואה מדויקת‪.‬‬ ‫רציפות כך ש ‪= P , 𝜕𝑦 = 𝑄-‬‬
‫‪∂x‬‬
 ‫𝑃𝜕‬ ‫𝑄𝜕‬
‫= 𝑦𝜕‪ .‬אם כן נפתור מערכת של שתי‬ ‫אם יש לנו מד"ר מהצורה זאת – נבדוק האם‬ ‫•‬
‫𝑥𝜕‬
‫𝐹𝜕‬ ‫‪𝜕F‬‬
‫‪ 𝜕𝑦 = 𝑄 .2‬כדי למצוא את )‪.F(x,y‬‬ ‫משוואות‪= P .1 :‬‬
‫‪∂x‬‬
‫נשים לב כי כשאנחנו עושים אינטגרל לפי ‪ x‬על ‪ P‬נקבל קבוע אינטגרציה שאיננו תלוי‬
‫ב‪!!x-‬‬

‫גורם אינטגרציה למשוואה לא מדויקת‪:‬‬

‫𝑦𝑃‪𝑄𝑥 −‬‬
‫‪ −‬תלוי רק ב‪ X-‬אז יש גורם אינטגרציה מהצורה )‪.𝜇 = μ(x‬‬ ‫אם הביטוי‬ ‫•‬
‫𝑄‬
‫‪𝝁′‬‬ ‫𝒚𝑷‪𝑸𝒙 −‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫ו‪-‬‬
‫𝛍‬ ‫𝑸‬
‫𝑦𝑃‪𝑄𝑥 −‬‬
‫תלוי רק ב‪ Y-‬אז יש גורם אינטגרציה מהצורה )‪.𝜇 = μ(y‬‬ ‫𝑃‬
‫אם הביטוי‬ ‫•‬
‫‪𝝁′‬‬ ‫𝒚𝑷‪𝑸𝒙 −‬‬
‫‪.‬‬
‫𝛍‬
‫=‬ ‫𝑷‬
‫ו‪-‬‬

‫משפחות אורתוגונליות‪:‬‬

‫אם נתונה מד"ר )𝑦 ‪ 𝑦 ′ = 𝑓(𝑥,‬ופתרונותיה‪ ,‬אז משפחת העקומים האורתוגונליים נתונים ע"י‬
‫‪1‬‬
‫פתרון המד"ר )𝑦‪ .𝑦 ′ = − 𝑓(𝑥,‬בדרך כלל נתונה משפחת העקומים המקוריים ולא נתונה‬
‫המד"ר שאלו פתרונותיה‪.‬‬

‫שלב ‪ -1‬גוזרים את משוואת המשפחה הנתונה לפי ‪. x‬‬

‫שלב ‪ -2‬מחלצים את ‪ C‬מתוך משוואת המשפחה הנתונה ומציבים לביטוי שהתקבל‪.‬‬

‫עד כה קיבלנו את המד"ר שפתרונותיה נותנים את העקומים של המשפחה הנתונה = ‪𝑦 ′‬‬

‫)𝑦 ‪.𝑓(𝑥,‬‬
‫‪1‬‬
‫שלב ‪ -3‬נציב את הפונקציה )𝑦 ‪ 𝑓(𝑥,‬שקיבלנו בשלב הקודם במשוואה הזו )𝑦‪.𝑦 ′ = − 𝑓(𝑥,‬‬

‫שלב ‪ – 4‬נפתור את המד"ר שהתקבלה – זוהי משפחת העקומים האורתוגונליים‪.‬‬

‫משפט הקיום והיחידות‪:‬‬

‫הגדרה‪ :‬תחום הגדרת הפתרון‪.‬‬

‫תחום הגדרת הפתרון )‪ y(x‬של מד"ר עם תנאי התחלה הוא הקטע המקסימלי של ערכי ‪ x‬כך‬
‫ש‪ .1 :‬הקטע מכיל את נקודת ההתחלה‪.‬‬

‫‪ .2‬בקטע זה )‪ y(x‬גזיר ומקיים את המד"ר‪.‬‬

‫משפט הקיום והיחידות למד"ר מסדר ‪ 1‬עם ת"ה‪:‬‬

 ‫‪𝜕f‬‬
‫תהיינה )‪ ∂y (x, y) ,f(x,y‬רציפות בתחום מסוים ‪ R2∈D‬כך ש‪ (xo,y0)-‬נקודה פנימית של ‪ ,D‬אזי‬
‫)𝑦 ‪𝑦 ′ = 𝑓(𝑥,‬‬
‫{ קיים פתרון יחיד‪ ,‬ותחום הגדרתו הוא לפחות סביבה של ‪.xo‬‬ ‫לבעיה‬
‫‪𝑦(𝑥0 ) = 𝑦0‬‬

‫המשפט מבטיח קיום של סביבה‪.‬‬ ‫•‬

‫המשפט נותן תנאים מספיקים בלבד! אם התנאים לא מתקיימים אנחנו לא יודעים‬ ‫•‬
‫כלום על פתרונות המד"ר‪.‬‬

‫תוצאות ממשפט הקיום והיחידות‪:‬‬

‫‪ .1‬אם בעיית התחלה מסוימת עומדת בתנאי משפט הקיום והיחידות ואם הצלחנו לנחל‬
‫פתרון אז זהו הפתרון ואין אחר!‬
‫מסקנה – פתרון של מד"ר לינארית והומוגנית הוא או שונה מאפס בכל נקודה או‬
‫שהוא זהותית אפס בכל נקודה‪.‬‬
‫‪′‬‬
‫‪" .2‬עיקרון אי החיתוך" – יהיו )‪ y1(x), y2(x‬שני פתרונות שונים של אותה מד"ר = 𝑦‬
‫)𝑦 ‪ 𝑓(𝑥,‬אשר עומדת בתנאי משפט הקיום והיחידות בתחום מסויים‪ ,‬אזי העקומים =‪y‬‬
‫)‪ y1(x), y=y2(x‬אינם נחתכים בתוך התחום הנ"ל‪.‬‬
‫מסקנה ‪ – 1‬אם )‪ y1(x0)≠ y2(x0‬אז )‪ y1(x)≠y2(x‬לכל ‪ x‬בתחום המתאים‪.‬‬
‫מסקנה ‪ – 2‬אם )‪ y1(x0) < y2(x0‬אז )‪ y1(x)> y2(x‬לכל ‪ x‬בתחום המתאים‪.‬‬
‫‪" .3‬עיקרון המשכת הפתרון" – פתרון של מד"ר )𝑦 ‪ 𝑦 ′ = 𝑓(𝑥,‬אשר עומדת בתנאי‬
‫משפט הקיום והיחידות איננו יכול להסתיים בנקודה )‪ (x,y‬פנימית של ‪.D‬‬

‫יציבות פתרונות של מד"ר מסדר ‪:1‬‬

‫הגדרה‪ :‬פתרון )‪ y1(t‬של מד"ר )𝑦 ‪ 𝑦 ′ = 𝑓(𝑥,‬הוא יציב עבור ∞→‪ t‬אם‪:‬‬

‫‪ y1(t) .1‬מוגדר לכל ‪.𝑡 ≥ 𝑡0‬‬

‫‪ .2‬לכל ‪ 𝜀 > 0‬קיימת ‪ 𝛿 > 0‬כך שלכל פתרון אחר )‪ y(t‬אם 𝛿 < |) ‪|𝑦(𝑡0 ) − 𝑦1 (𝑡0‬‬
‫אז 𝜀 < |)‪ |y(t) − y1 (t‬לכל ‪.𝑡 ≥ 𝑡0‬‬

‫הגדרה‪ :‬אם מתקיים ‪ lim |y(t) − y1 (t)| = 0‬אז הפתרון )‪ y1(t‬יציב אסימפטוטית‪.‬‬
‫∞→𝑡‬

‫משפט הקיום והיחידות עבור מד"ר מסדר ‪:n‬‬

‫𝑓𝜕 𝑓𝜕‬
‫‪ 𝑓, 𝜕𝑦 ,‬רציפות בתחום ‪ D∁Rn+1‬שבה )‪(x0, y1, y2, ⋯, yn-1‬‬ ‫𝜕‬
‫הגדרה‪ :‬תהינה )‪, ⋯ , 𝜕𝑓/𝜕𝑦 (𝑛−1‬‬
‫) )‪𝑦 (𝑛) = 𝑓(𝑥, 𝑦, 𝑦 ′ , ⋯ , 𝑦 (𝑛−1‬‬
‫‪𝑦(𝑥0 ) = 𝑦0‬‬
‫‪𝑦′(𝑥0) = 𝑦1‬‬ ‫נקודה פנימית‪ ,‬אזי לבעיית ההתחלה‬
‫⋮‬
‫{‬ ‫‪𝑦 (𝑛−1) (𝑥0 ) = 𝑦𝑛−1‬‬

‫קיים פתרון יחיד בסביבה ]‪.[x0-h, x0+h‬‬

‫מד"ר לינארית מסדר ‪:n‬‬

‫אם כל הפונקציות )‪ P1(x), ⋯, Pn(x), g(x‬רציפות בקטע ]‪ [a,b‬אז מתקיימים תנאי משפט קי"ו‬
‫ומובטח שהפתרון קיים ויחיד ומוגדר בקטע ]‪.[a,b‬‬

‫פתרונות של מד"ר מסדר ‪ n>1‬יכולים לחתוך אחד את השני אך לא להשיק זה לזה‪.‬‬ ‫•‬

‫מד"ר לינארית הומוגנית מסדר ‪:n‬‬

‫נסמן‪.𝐿[𝑦] = 𝑦 (𝑛) + 𝑃1 (𝑥)𝑦 (𝑛−1) + ⋯ + 𝑃𝑛 (𝑥)𝑦 :‬‬

‫המד"ר הלינארית ההומוגנית תהיה לפיכך ‪ .L[y]=0‬מרחב הפתרונות של המד"ר ‪ L[y]=0‬הינו‬

‫מרחב לינארי‪.‬‬

‫‪ n‬פתרונות של מד"ר לינארית‪ ,‬הומוגנית מסדר ‪ ,n‬המקיימת את תנאי משפט הקיום‬

‫והיחידות הם בסיס למרחב הפתרונות אם ורק אם ‪.W≠0‬‬

‫אם הוורונסקיאן של ‪ n‬פתרונות של מד"ר לינארית‪ ,‬הומוגנית המקיים את תנאי‬ ‫•‬

‫משפט הקיום והיחידות מתאפס בנקודה אחת אז הוא מתאפס בכל נקודה‪.‬‬
‫אם הוורונסקיאן שונה מאפס בנקודה אחת אז הוא שונה מאפס בכל נקודה‪.‬‬ ‫•‬