‫פתרון תרגיל בית ‪5‬‬ ‫‪1‬‬

‫‬ ‫ ‬
‫‪ .A = x ∈ N :‬הוכיחו ש‪.|A| = ℵ0 -‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪3‬‬ ‫תרגיל ‪ .1.1‬נגדיר ‪∈ N‬‬
‫= )‪ g (x‬היא חח"ע ועל‪.‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪3‬‬ ‫פתרון‪ g : A → N .‬המוגדרת ע"י‬
‫יהיו ‪ x1 , x2 ∈ B‬שונים אז‬
‫‪x1‬‬ ‫‪x2‬‬
‫≠‬ ‫⇒‬ ‫) ‪g (x1 ) ̸= g (x2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫לכן ‪ g‬חח"ע‪.‬‬
‫יהי ‪ .n ∈ N‬אז ‪ 3n ∈ A‬ומתקיים ‪ .g (3n) = n‬לכן ‪ g‬על‪.‬‬

‫תרגיל ‪ .1.2‬הוכיחו ש‪. |Z × [0, 1)| = |R| -‬‬

‫פתרון‪ .‬נוכיח שהפונקציה ‪ f : Z × [0, 1) → R‬המוגדרת ע”י ‪ f (n, x) = n + x‬חח”ע ועל‪.‬‬
‫יהיו )‪ (n1 , x1 ) , (n2 , x2 ) ∈ Z × [0, 1‬שונים‪.‬‬
‫אם ‪ n1 ̸= n2‬אז ‪ n1 − n2‬שלם שונה מ‪ 0-‬ו‪ x2 − x1 ∈ (−1, 1)-‬ולכן‬

‫‪n1 − n2 ̸= x2 − x1‬‬ ‫‪⇒ n1 + x1 ̸= n2 + x2‬‬ ‫⇒‬ ‫) ‪f (n1 , x1 ) ̸= f (n2 , x2‬‬

‫אם ‪ n1 = n2‬אז נניח בשלילה ) ‪ f (n1 , x1 ) = f (n2 , x2‬לכן ‪ n1 + x1 = n2 + x2‬ולכן ‪ .x1 = x2‬סתירה‪.‬‬
‫לכן ‪ f‬חח”ע‪.‬‬
‫יהי ‪ .y ∈ R‬נבחר ⌋‪ n = ⌊y‬ו‪ .x = y − ⌊y⌋-‬אז ‪ f (n, x) = y‬ולכן ‪ f‬על‪.‬‬

‫תרגיל ‪ .1.3‬הוכיחו‪:‬‬

‫‪ .1‬אם |‪ |A| = |B‬ו‪ |B| = |C| -‬אז |‪.|A| = |C‬‬

‫‪ .2‬אם ‪ A ⊆ B ⊆ C‬ו‪ |A| ≥ |C|-‬אז |‪.|A| = |B‬‬
‫פתרון‪.‬‬

‫‪ .1‬קיימות ‪ f : A → B, g : B → C‬חח”ע ועל‪.‬‬

‫נגדיר ‪ h : A → C‬ע”י ))‪.h (x) = g (f (x‬‬
‫נוכיח ש‪ h-‬חח”ע‪ :‬יהיו ‪ x1 , x2 ∈ A‬שונים‪ .‬מתקיים‬

‫) ‪f (x1 ) ̸= f (x2‬‬ ‫⇒‬ ‫)) ‪g (f (x1 )) ̸= g (f (x2‬‬ ‫⇒‬ ‫) ‪h (x1 ) ̸= h (x2‬‬

‫יהי ‪ .y ∈ C‬קיים ‪ y∗ ∈ B‬כך ש‪) g (y∗ ) = y-‬כי ‪ g‬על(‪.‬‬

‫לכן קיים ‪ x ∈ A‬כך ש‪) f (x) = y∗ -‬כי ‪ f‬על(‪.‬‬
‫לכן ‪ .h (x) = g (f (x)) = g (y∗ ) = y‬כלומר ‪ h‬על‪.‬‬
‫‪ .2‬מהנתון ‪ A ⊆ B ⊆ C‬נובע |‪.|A| ≤ |B| ≤ |C‬‬
‫קיימות ‪ f : C → A, g : B → C‬חח”ע‪ .‬לכן כמו בסעיף קודם |‪ .|B| ≤ |A‬לפי קנטור‪-‬שרדר‪-‬ברנשטיין |‪.|A| = |B‬‬
‫‬ ‫ ‬
‫תרגיל ‪ .1.4‬הוכיחו ש‪ (x, y) ∈ Q × R : x2 + 5y = 1  = ℵ0 -‬‬
‫‬ ‫ ‪ n 1−x2‬‬ ‫‪o‬‬
‫= ‪) (x, y) ∈ Q × R : x2 + 5y = 1‬הוכיחו(‪.‬‬ ‫‪x, 5‬‬ ‫פתרון‪: x ∈ Q .‬‬
‫‬ ‫‪2‬‬
‫‬ ‫‪n‬‬ ‫‬ ‫‪o‬‬
‫‪1−x2‬‬
‫‪.f (x) = x, 1−x‬‬‫‪5‬‬ ‫ע”י‬ ‫‪f‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫→‬ ‫‪x,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪x‬‬ ‫∈‬ ‫‪Q‬‬ ‫נגדיר‬
‫יהיו ‪ x1 , x2 ∈ Q‬שונים‪ .‬אז ) ‪) f (x1 ) ̸= f (x2‬רכיב ראשון שונה(‪ .‬לכן ‪ f‬חח”ע‪.‬‬
‫‬ ‫‪2‬‬
‫‬ ‫‪n‬‬ ‫‬ ‫‪o‬‬
‫‪1−x2‬‬
‫‪. x, 1−x‬‬
‫‪5‬‬ ‫=‬ ‫ש‪y-‬‬ ‫כך‬ ‫‪x‬‬ ‫∈‬ ‫‪Q‬‬ ‫קיים‬ ‫אז‬ ‫‪.y‬‬ ‫∈‬ ‫‪x,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪x‬‬ ‫∈‬ ‫‪Q‬‬ ‫יהי‬
‫לכן ‪ f (x) = y‬ו‪ f -‬על‪.‬‬
‫‬ ‫ ‬ ‫‪ 2  3‬‬
‫‪ p : R → R : p (x) = ax2 + bx + c,‬‬ ‫תרגיל ‪ .1.5‬ידוע ש‪ .|R| = R  = R -‬הוכיחו ש‪a ̸= 0  = |R| -‬‬

‫‪1‬‬
 ‫‬ ‫ ‬
‫‪.A = p : R → R : p (x) = ax2 + bx + c,‬‬ ‫פתרון‪ .‬נסמן ‪a ̸= 0‬‬
‫‪ f (a, b, c) = p‬היא חח”ע ועל )הוכיחו(‪.‬‬ ‫‪ f : R\ {0} × R × R → A‬המוגדרת ע”י ‪p (x) = ax2 + bx + c‬‬
‫לכן |‪.|A| = |R\ {0} × R × R‬‬

‫‪R\ {0} × R × R ⊆ R3‬‬ ‫⇒‬

‫|‪|R\ {0} × R × R| ≤ |R‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪{1} × R2 ⊆ R\ {0} × R × R‬‬ ‫⇒‬ ‫|‪{1} × R2  ≤ |R\ {0} × R × R‬‬
‫‬ ‫  ‬
‫מתקיים  ‪) {1} × R2  = R2‬הוכיחו(‪ .‬לכן לפי קנטור‪-‬שרדר‪-‬ברנשטיין |‪.|R\ {0} × R × R| = |R‬‬
‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫תרגיל ‪ .1.6‬ידוע ש‪ .|Q| = Q3 -‬הוכיחו ש‪ p : R → R : p (x) = ax2 + bx + c, ∀q ∈ Q p (q) ∈ Q, a ̸= 0  = ℵ0 -‬‬
‫‬ ‫ ‬
‫פתרון‪ .‬נסמן ‪.A = p : R → R : p (x) = ax2 + bx + c, ∀q ∈ Q p (q) ∈ Q, a ̸= 0‬‬
‫‪‬‬ ‫לכל ‪ p (x) = ax2 + bx + c‬ב‪ A-‬מתקיים‬
‫‪‬‬
‫‪p (0) = c‬‬
‫‪p (1) = a + b + c‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪p (−1) = a − b + c‬‬
‫מהמשוואה ראשונה ‪ .c ∈ Q‬נחסר משוואה ‪ 3‬ממשוואה ‪ 2‬ונקבל ‪ .b ∈ Q‬לכן גם ‪.a ∈ Q‬‬
‫בכיוון ההפוך‪ ,‬אם ‪ a, b, c ∈ Q‬ו‪ a ̸= 0-‬אז ‪ p (x) = ax2 + bx + c ∈ Q‬לכל ‪ .x ∈ Q‬לכן ‪.p ∈ A‬‬
‫‬ ‫ ‬
‫קיבלנו ‪.A = p : R → R : p (x) = ax2 + bx + c, a, b, c ∈ Q, a ̸= 0‬‬
‫|‪) |Q\ {0} × Q × Q| = |A‬הוכיחו(‪ .‬ובצורה דומה לשאלה קודמת נקבל את הדרוש‪.‬‬

‫תרגיל ‪ .1.7‬מצאו קבוצות שונות ‪ A, B‬כך ש‪ |A| = |B| = ℵ0 -‬אבל ‪.|A△B| ̸= ℵ0‬‬
‫פתרון‪ A = N .‬ו‪.B = N\ {1}-‬‬
‫אז ‪ |A| = ℵ0‬והפונקציה ‪ f : B → N‬המוגדרת ע”י ‪ f (x) = x − 1‬היא חח”ע ועל‪ .‬לכן ‪.|B| = ℵ0‬‬

‫}‪A△B = (N\ (N\ {1})) ∪ ((N\ {1}) \N) = {1} ∪ ∅ = {1‬‬

‫לכן ‪ |A△B| = 1‬כלומר ‪.|A△B| ̸= ℵ0‬‬
‫תרגיל ‪ .1.8‬האם קבוצת היחסים הסימטרים מעל ‪ N‬היא בת מנייה?‬
‫פתרון‪ .‬נסמן את הקבוצה הזאת ב‪.A-‬‬
‫כל תת קבוצה של }‪ B = {(n, n) : n ∈ N‬היא יחס סימטרי מעל ‪.N‬‬
‫לכן ‪ .P (B) ⊆ A‬לכן |‪.|A| ≥ |P (B)| > |B‬‬
‫אם נוכיח ‪ |B| = ℵ0‬נקבל ש‪ A-‬לא בת מנייה‪.‬‬
‫הפונקציה ‪ f : N → B‬המוגדרת ע”י )‪ f (n) = (n, n‬היא חח”ע ועל )הוכיחו(‪.‬‬
‫תרגיל ‪ .1.9‬הוכיחו כי אם |‪ |A| < |B| ≤ |C‬אז |‪.|A| < |C‬‬

‫פתרון‪ .‬קיימת ‪ f : A → B‬חח”ע וקיימת ‪ g : B → C‬חח”ע‪.‬‬

‫נגדיר ‪ h : A → C‬ע”י ))‪.h (x) = g (f (x‬‬
‫יהיו ‪ x1 , x2 ∈ A‬שונים‪ .‬מתקיים‬

‫) ‪f (x1 ) ̸= f (x2‬‬ ‫⇒‬ ‫)) ‪g (f (x1 )) ̸= g (f (x2‬‬ ‫⇒‬ ‫) ‪h (x1 ) ̸= h (x2‬‬

‫לכן ‪ h‬חח”ע‪ .‬כלומר |‪.|A| ≤ |C‬‬

‫נניח בשלילה |‪ .|A| = |C‬אז קיימת ‪ t : C → A‬שהיא חח”ע ועל‪.‬‬
‫נגדיר ‪ s : B → A‬ע”י ))‪ .s (x) = t (g (x‬כמו קודם ‪ s‬חח”ע‪ .‬לכן |‪ .|B| ≤ |A‬סתירה‪.‬‬
‫קיבלנו |‪ |A| ̸= |C‬ו‪ |A| ≤ |C|-‬לכן |‪.|A| < |C‬‬
‫תרגיל ‪ .1.10‬תהי ∅ ≠ ‪ .X‬נסמן ב‪ F X -‬את קבוצת כל הפונקציות מ‪ X-‬ל‪.{0, 1}-‬‬
‫‬ ‫‬
‫הוכיחו |)‪.F X  = |P (X‬‬

‫‪2‬‬
 ‫(‬ ‫פתרון‪ .‬נגדיר ‪ f : P (X) → F X‬ע”י‬
‫‪1‬‬ ‫‪x∈A‬‬
‫‪f (A) = gA‬‬ ‫= )‪gA (x‬‬
‫‪0‬‬ ‫∈‪x‬‬
‫‪/A‬‬
‫יהיו )‪ A1 , A2 ∈ P (X‬שונות‪ .‬אז יש ‪ x‬שנמצא באחת מהן ולא בשנייה ולכן )‪.gA1 (x) ̸= gA2 (x‬‬
‫אז ) ‪ f (A1 ) ̸= f (A2‬ולכן ‪ f‬חח”ע‪.‬‬
‫תהי ‪ .g ∈ F X‬נגדיר }‪ .A = {x ∈ X : g (x) = 1‬נסמן ‪ .f (A) = h‬אז‬
‫(‬
‫‪h (x) = 1‬‬ ‫⇔‬ ‫‪x∈A‬‬ ‫⇔‬ ‫‪g (x) = 1‬‬
‫‪h (x) = 0‬‬ ‫⇔‬ ‫∈‪x‬‬
‫‪/A‬‬ ‫⇔‬ ‫‪g (x) = 0‬‬
‫לכן ‪ h = g‬ולכן ‪ .f (A) = g‬כלומר ‪ f‬על‪.‬‬

‫‪3‬‬