‫‪pit 12-246-23A.

docx‬‬

‫כ תב‪ :‬חזי נוימן‬ ‫חדו"א א ‪ - 20406‬פתרון ממ"ן ‪ 202 3 , 12‬א‬

‫שאלה ‪ - 1‬משיק‪ ,‬פתיח להגדרת הנגזרת‬

‫= ‪ .‬מצאו‬
‫ציירו )ניתן להציב נקודות וניתן להיעזר באפליקציה מתאימה( את הגרף של ‪y 3 x + x‬‬
‫‪4‬‬
‫א‪.‬‬
‫את הנקודה ואת משוואת המשיק בנקודה כך שמשיק זה יוצר זווית של ‪ 0135‬עם ציר איקס החיובי‪.‬‬
‫הגדירו את המושג פונקציה גזירה בנקודה ‪ . x = x0‬ציינו תנאי הכרחי לגזירות בנקודה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x >1‬‬

‫‪ . g ( x ) = ‬ציירו במדויק את הגרף‪ .‬על פי התרשים החליטו מהן נקודות אי‬ ‫הנה‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪2 − x‬‬ ‫‪x ≤1‬‬

‫הגזירות של הפונקציה ? מה ההבדל המעניין בין נקודות אי הגזירות שציינתם ?‬

‫פתרון שאלה ‪ 1‬סעיף א‬

‫שיפוע הישר המשיק הוא ‪ . -1‬אם כך השיפוע של הגרף ‪ y ′= 3 + 4 x3‬שווה לשיפוע המשיק ולכן‬

‫= ‪ 3 + 4 x3‬ומכאן ‪ . x = − 1‬נקודת ההשקה היא ‪) x=-1 , y=-2‬הצבה הפונקציה( ‪.‬‬

‫‪−1‬‬
‫סיימנו‪.‬‬ ‫הישר המשיק עובר בנקודה הנ"ל )‪ ( − 1, − 2‬ושיפועו ‪ . a=-1‬לכן משוואת המשיק ‪. y=-x-3‬‬
‫פתרון שאלה ‪ 1‬סעיף ב‬
‫) ‪f ( xo + h) − f ( xo‬‬
‫‪ . lim‬אם‬ ‫פונקציה תקרא גזירה בנקודה ‪ xo‬אם הגבול הבא קיים והוא ממשי ‪:‬‬
‫‪h→0‬‬ ‫‪h‬‬
‫הגבול הוא ‪ L‬אזי הפונקציה גזירה בנקודה ‪ xo‬ונגזרתה כלומר השיפוע של הגרף באותה נקודה הוא ‪. L‬‬
‫תנאי הכרחי לגזירות היא רציפות באותה נקודה ‪ .‬לשון עממית – אם הפונקציה אינה רציפה בנקודה‬
‫מסוימת בוודאי שאינה גזירה באותה נקודה‪.‬‬
‫‪ ‬הערה‪ :‬עיינו בהגדרה ‪ . 3.2.2‬עיינו במשפט ‪. 3.2.3‬‬
‫פתרון שאלה ‪ 1‬סעיף ג‬
‫את האיור אשאיר לכם‪ .‬שימו לב כי התנאי ‪ |x|<1‬שקול ל ‪ -1<x<1‬כך שהענף |‪ y=2-|x‬משורטט עבור‬
‫הקטע הסגור ]‪. [-1,1‬‬
‫אי הגזירות בנקודה ‪ x=-1‬היא מיידית כי בנקודה זאת הפונקציה אינה רציפה‪.‬‬
‫אי הגזירות בנקודה ‪ x=1‬היא מהסוג שבה הפונקציה רציפה אבל אינה גזירה‪ .‬אי הגזירה מתבטאת בחוד‬
‫הנוצר בגרף בנקודה זאת‪.‬‬

‫שאלה ‪ – 2‬גזירות‪ .‬המשפט בעמוד ‪ .180‬קצת תרגול בכלל השרשרת‬

‫תהי ) ‪ w( x‬גזירה לכל ‪ . x‬נגדיר ) ‪ U ( x‬על ידי ) ‪ . U ( x )= x ⋅ w( x‬הוכיחו כי ‪ U‬גזירה בנקודה ‪. x = 0‬‬ ‫א‪.‬‬
‫תהי ) ‪ w( x‬רציפה לכל ‪ . x‬נגדיר ) ‪ U ( x‬על ידי ) ‪ . U ( x )= x ⋅ w( x‬הוכיחו כי ‪ U‬גזירה בנקודה ‪. x = 0‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ ψ ( x ) = x‬ו‪ . ϕ ( x )= x − 1 -‬הוכיחו כי ‪ ψ‬גזירה בנקודה ‪ . 0‬בעזרת זאת הוכיחו כי‬ ‫נגדיר‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫)‪ ( x − 1‬גזירה בנקודה ‪. 1‬‬ ‫הפונקציה‬

‫‪1‬‬
‫‪pit 12-246-23A.docx‬‬

‫פתרון שאלה ‪ 2‬סעיף א‬

‫)‪ w(x‬גזירה לכל איקס‪ .‬הפונקציה ‪ y(x)=x‬גזירה בכל נקודה‪ .‬לפי אריתמטית הכפל המכפלה )‪y(x)*w(x‬‬
‫סיימנו‪.‬‬ ‫גזירה לכל איקס‪ .‬כלומר )‪ x*w(x‬גזירה לכל איקס ובפרט גזירה בנקודה ‪. 0‬‬
‫פתרון שאלה ‪ 2‬סעיף ב‬
‫כאן לא נוכל להיעזר באריתמטיקה של פונקציות גזירות ‪ .‬במקרה זה הכי פשוט לחזור להגדרת הנגזרת‪.‬‬
‫ובכן ‪ ,‬הפונקציה ‪ U‬גזירה בנקודה ‪ x=0‬אם הגבול הבא קיים‪:‬‬
‫)‪U (0 + h) −U (0‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪h→0‬‬ ‫‪h‬‬
‫נתרגם את הגבול הזה למקרה שלנו‪.‬‬
‫כזכור ) ‪ U ( x )= x ⋅ w( x‬ולכן‬
‫)‪U (0 + h) −U (0‬‬ ‫)‪U ( h) −U (0‬‬
‫‪lim‬‬ ‫=‬
‫‪ lim‬‬
‫‪h→0‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪h→0‬‬ ‫‪h‬‬
‫‪A‬‬
‫)‪h ⋅ w( h) − 0⋅ w(0‬‬
‫=‬
‫‪ lim‬‬
‫‪h→0‬‬ ‫‪h‬‬
‫‪B‬‬
‫= ‪=‬‬‫)‪lim w( h )  w(0‬‬
‫‪h→0‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬
‫נסביר היטב כל מעבר מבין המעברים ‪A-D‬‬
‫‪ :A‬טריויאלי‪.‬‬
‫‪ :B‬הצבנו את ההגדרה של ‪ . U‬מכיוון ש )‪ w(x‬רציפה לכל איקס‪ .‬אזי הביטויים )‪ w(h), w(0‬מוגדרים‬
‫היטב‪.‬‬
‫‪ :C‬אחד הביטויים הוא פשוט אפס ‪ .‬כמו כן צמצמנו ב‪. h -‬‬
‫‪ :D‬מעבר חשוב‪ .‬הרציפות של הפונקציה )‪ w(x‬בנקודה ‪ x=0‬אומרת כי הגבול של הפונקציה הוא הערך‬
‫שלה ולכן החלפנו את הגבול בערך הנקודה )‪. w(0‬‬
‫אם כך הוכחנו כי‪:‬‬
‫)‪U (0 + h) −U (0‬‬
‫‪lim‬‬ ‫)‪= w(0‬‬
‫‪h→0‬‬ ‫‪h‬‬
‫כלומר הפונקציה ‪ U‬גזירה בנקודה ‪ x=0‬והשיפוע הוא )‪. w(0‬‬
‫פתרון שאלה ‪ 2‬סעיף ג‬
‫‪3‬‬
‫‪ ψ ( x ) = x‬גזירה בנקודה ‪ . x=0‬ניעזר במשפט עמוד ‪ 180‬על מנת להדגים‬ ‫תחילה נוכיח כי הפונקציה‬
‫את השיטה‪ .‬יחד עם זאת נציין כי שימוש כאן בהגדרת הנגזרת יותר פשוט וכנראה גם יותר מהיר לביצוע‪.‬‬
‫תחילה נכין את הנגזרת בסביבת הנקודה ‪ x=0‬ללא הנקודה עצמה‪) .‬שימו לצבע הכחול(‬
‫‪3‬‬ ‫‪ x3‬‬ ‫‪x ≥ 0  x3‬‬ ‫‪x≥0‬‬ ‫‪ 3x2‬‬ ‫‪x>0‬‬
‫= )‪ψ ( x‬‬‫= ‪x‬‬
‫‪‬‬ ‫=‬ ‫= ) ‪⇒ ψ ′( x‬‬
‫) ‪( − x‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪x < 0 − x3‬‬ ‫‪x<0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪− 3 x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪x<0‬‬
‫כעת נפעיל את משפט עמוד ‪.180‬‬
‫הפונקציה רציפה בנקודה ‪ . x=0‬אשאיר לכם לנמק נקודה זאת ‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫‪pit 12-246-23A.docx‬‬

‫נבדוק כעת הגבולות של הנגזרת‬

‫= ) ‪lim ψ ′( x‬‬ ‫; ‪lim 3 x 2 = 0‬‬ ‫= ) ‪lim ψ ′( x‬‬ ‫‪lim ( − 3 x 2 ) = 0‬‬
‫‪x → 0+‬‬ ‫‪x → 0+‬‬ ‫‪x → 0−‬‬ ‫‪x → 0−‬‬

‫החישוב מלמד כך‪:‬‬

‫= ) ‪lim ψ ′( x‬‬
‫= ) ‪lim ψ ′( x‬‬
‫= ) ‪0 ⇒ lim ψ ′( x‬‬
‫‪0‬‬
‫‪x → 0+‬‬ ‫‪x → 0−‬‬ ‫‪x →0‬‬

‫לפי משפט עמוד ‪ 180‬הפונקציה רציפה בנקודה ‪ x=0‬ולנגזרת יש גבול‪ .‬אם כך‪. ψ ′(0) = 0 ,‬‬
‫כעת כדאי לעדכן את נוסחת הנגזרת‪:‬‬
‫‪ 3x2‬‬ ‫‪x≥0‬‬
‫‪ψ ′( x ) = ‬‬
‫‪− 3 x‬‬ ‫‪x<0‬‬
‫‪2‬‬

‫סיימנו‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה‪ :‬בדקו גזירות של הפונקציה בנקודה ‪ x=0‬בעזרת הגדרת הנגזרת‪.‬‬
‫ובכן ‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫כרגע אנו יודעים כי הפונקציה ‪ ψ ( x ) = x‬גזירה בנקודה ‪ . x=0‬הפונקציה ‪ ϕ ( x )= x − 1‬גזירה לכל‬
‫‪3‬‬
‫)‪ ( x − 1‬היא ההרכבה )) ‪. ψ (ϕ ( x‬‬ ‫איקס )היא פולינום( ‪ .‬הפונקציה שלנו‬
‫וכעת החלק החשוב ‪ ,‬שימוש נכון בכלל השרשרת‪....‬‬
‫נעיין בהרכבה )) ‪ . ψ (ϕ ( x‬נבחר ‪ . x=1‬אזי ) ‪ ϕ ( x‬בוודאי גזירה בנקודה הנ"ל‪ .‬מתקיים ‪. ϕ (1) = 0‬‬
‫הפונקציה ) ‪ ψ ( x‬גזירה בנקודה אפס כלומר היא גזירה בנקודה )‪ . ϕ (1‬לאור זאת לפי משפט כלל‬
‫סיימנו‪.‬‬ ‫השרשת נסיק כי ההרכבה )) ‪ ψ (ϕ ( x‬גזירה בנקודה ‪. x=1‬‬

‫שאלה ‪ - 3‬חקירת פונקציה‬

‫שאלה זאת אינה שאלה להגשה‪ .‬אנו מציגים את פתרון השאלה ותוכלו לעקוב אחריו‪ .‬ניתן לראות כיצד המושגים‬
‫של תהליך חקירת הפונקציה באים לידי ביטוי פרקטי בפונקציה ספציפית‪.‬‬
‫)הדגשים‪ :‬משיק אנכי והשפעתו על הגרף‪ ,‬נקודה קריטית‪ ,‬נקודה סטציונרית ואלמנטים של חקירת פונקציה(‬

‫=‪.‬‬
‫‪f ( x) 6‬‬ ‫∞ < ‪x − x − 8 , −∞ < x‬‬ ‫נגדיר‪:‬‬
‫חקרו את הפונקציה לפי הפירוט הבא‪:‬‬
‫תחומי עלייה וירידה‪ ,‬נקודות קיצון‪ ,‬תחומי קמירות וקעירות‪ ,‬נקודות פיתול‪ ,‬משיק אנכי‪ ,‬נקודות חיתוך‬
‫עם הצירים‪ ,‬גרף לפי ממצאי החקירה‪.‬‬
‫בחקירה‪:‬‬
‫‪ ‬הקפידו לדון בגזירות או באי הגזירות של ) ‪ f ( x‬בנקודות הקיצון המקומיות‪.‬‬
‫‪ ‬רק בסיום החקירה דונו במציאת החיתוך עם ציר איקס‪.‬‬

‫פתרון שאלה ‪3‬‬

‫נפתח את החקירה ברישום הפונקציה כהטלאה‪:‬‬
‫‪ 6 x − x − 8 x ≥ 0‬‬
‫=‬
‫‪f ( x) 6‬‬ ‫=‪x −‬‬
‫‪x−8 ‬‬ ‫∞ < ‪, −∞ < x‬‬
‫‪6 − x − x − 8 x < 0‬‬

‫‪3‬‬
 ‫‪pit 12-246-23A.docx‬‬

‫‪ 3‬‬
‫‪ x − 1 x > 0‬‬ ‫‪ − 1.5 x −1.5‬‬ ‫‪x>0‬‬
‫=‬‫=‪f ′( x ) ‬‬ ‫) ‪, f ′′( x‬‬ ‫‪‬‬ ‫נגזור‪:‬‬
‫‪ −3 − 1 x < 0‬‬
‫‪− 1.5‬‬
‫) ‪− 1.5( − x‬‬ ‫‪x<0‬‬
‫‪ − x‬‬

‫הפעלה לימודית‬ ‫‪‬‬

‫) ‪ m ( − x‬לא שוכחים לכפול בנגזרת הפנימית שהיא מינוס אחד‪.‬‬
‫‪p‬‬
‫כאשר גוזרים‬

‫)‪ m ( − x ) p ′ = m ⋅ p ⋅ (− x) p −1 ⋅ (−1‬‬ ‫הנה דוגמא‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫מסקנות מהנגזרת הראשונה‪:‬‬
‫ראשית נציין כי הפונקציה אינה גזירה בנקודה ‪ . x=0‬למשל הגבולות מימין ומשמאל של הנגזרת ‪. . . .‬‬
‫וההמשך ברור‪.‬‬

‫=‪ . f ′( x‬כלומר הגרף עולה בקטע ) ‪. ( 0,9‬‬

‫‪3‬‬
‫)‬ ‫קל להבחין כי ‪− 1 > 0 ⇔ 0 < x < 9‬‬
‫‪x‬‬
‫בכל שאר הנקודות בתחום ההגדרה הנגזרת שלילית‪ .‬כלומר בכל תחום אחר הגרף יורד‪.‬‬
‫הפעלה לימודית‬ ‫‪‬‬
‫נמק מדוע עבור ‪ x < 0‬ועבור ‪ x > 9‬הנגזרת שלילית‪.‬‬
‫לכן תחומי העלייה והירידה של הגרף ונקודת הקיצון המקומית לפי האיור הבא‪:‬‬

‫יורדת‬ ‫‪0‬‬ ‫עולה‬ ‫‪9‬‬ ‫יורדת‬

‫‪MIN‬‬ ‫‪MAX‬‬

‫מסקנות מהנגזרת השנייה‪:‬‬

‫הביטויים ‪ x −1.5 , ( − x ) −1.5‬חיוביים לכל ‪ x‬אם הם מוגדרים‪ .‬לכן הנגזרת השנייה שלילית לכל ‪ x‬פרט‬
‫לנקודה ‪ x = 0‬בה כלל אין גזירות‪ .‬מכאן נלמד כי הגרף קעור ואין לו נקודת פיתול כי הוא אינו עובר‬
‫להיות קמור‪.‬‬
‫הנקודה ‪: x = 0‬‬
‫ראשית הפונקציה אינה גזירה בנקודה הנ"ל‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬נוהגים לחשב את הגבולות של הנגזרת מימין‬
‫ומשמאל ‪ .‬חישוב זה נותן תמונה טובה על התנהגות הגרף בסביבת הנקודה‪.‬‬
‫הנה החישוב ומסקנותיו ‪-‬‬
‫‪ 3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪‬‬
‫= ) ‪lim+ f ′( x‬‬‫‪lim+ ‬‬ ‫= ‪− 1‬‬‫∞‬ ‫= ) ‪lim− f ′( x‬‬‫‪lim−  −‬‬ ‫= ‪− 1‬‬‫∞‪−‬‬
‫‪x →0‬‬ ‫‪x →0 ‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x →0‬‬ ‫‪x →0 ‬‬ ‫‪−x‬‬ ‫‪‬‬
‫כלומר בסביבת הנקודה ‪ x = 0‬הגרף בערך נראה כך ‪-‬‬
‫הגרף יורד מאוד דרמטי ומיד מתחיל לעלות בשיפוע מאוד חזק‪.‬‬
‫הכי חוד שבעולם ‪ -‬ראה גם איור ‪ 4.5.1‬בעמוד ‪. 243‬‬
‫הדגשה‬
‫המינוח האם זה חוד או משיק אנכי אינו חשוב‪ .‬הנקודה החשובה היא היכולת שלנו לחשב את הגבולות של‬
‫הנגזרת ולהבין את תוצאות החישוב וכיצד התוצאות האלה באות לידי ביטוי בגרף של הפונקציה‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫‪pit 12-246-23A.docx‬‬

‫נקודת חיתוך עם הצירים‪:‬‬

‫מתקיים ‪. f (0) =6 0 − 0 − 8 =− 8‬‬ ‫‪ ‬חיתוך עם ציר ‪: y‬‬

‫=( ‪ . f‬נעביר אגפים ונעלה בריבוע‪.‬‬

‫‪x) 6‬‬ ‫=‪x − x −‬‬
‫‪ ‬חיתוך עם ציר ‪ : x‬נדרוש ‪8 0‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫‪2‬‬
‫‪ . 6‬נקבל ‪. 36 x =x + 16 x + 64‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪x‬‬ ‫‪( x + 8 )2‬‬
‫= ‪ . x − 20 x + 64‬נקבל ‪. x = 4 ,16‬‬
‫עבור ‪ x > 0‬מקבלים ‪ . 36 x =x + 16 x + 64‬כלומר ‪0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫= ‪ . x + 52 x + 64‬הפתרונות בקירוב הינם‬

‫עבור ‪ x < 0‬מקבלים ‪ . − 36 x =x + 16 x + 64‬כלומר ‪0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫= ‪) . x‬הנחתי כי ‪. ( 2448 = 49.5‬‬

‫‪−1.25 , − 50.75‬‬
‫יש לבחון כל אחד מהפתרונות ישירות על ידי הצבה במשוואה המקורית‪ .‬מדוע? כי הפעולה של העלאה‬
‫בריבוע עלולה להוסיף פתרונות מיותרים‪.‬‬
‫= )‪ f (4‬קל‪ .‬יחד עם זאת ‪ f ( − 50.75) > 0‬ולכן התוצאה נפסלת‪.‬‬‫= )‪f (16‬‬‫= )‪f ( − 1.25‬‬‫ובכן ‪0 -‬‬
‫גרף‬
‫אופציה לבדיקה היא לגשת לאתר הקורס ושם באתרים ברשת‪,‬‬
‫כלים לחשבון דיפרנציאלי ניתן למצוא כלי המשרטט גרפים‪.‬‬
‫הנה הגרף כפי שיד אדם מציירת אותו‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪-1.25‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪-8‬‬

‫שאלה ‪–4‬בעיית קיצון מוחלט )‪(Calculus/James Stewart‬‬

‫‪A‬‬ ‫דרך נקודה המונחת בתוך זווית ישרה‬
‫‪x‬‬
‫‪a‬‬ ‫במרחקים ‪ a‬ו‪ b -‬מהשוקיים מעבירים ישר‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫הוכיחו שאורך הקטע בין השוקיים הוא מינימאלי‬
‫‪b‬‬
‫‪x‬‬ ‫כאשר הזווית ‪ x‬תקיים ‪. tan x = 3 b a‬‬
‫הקפידו על נימוקים מתמטיים מדויקים המבהירים מדוע המינימום שמצאתם הוא אכן מינימום מוחלט‪.‬‬

‫פתרון שאלה ‪4‬‬

‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫= ‪sin x‬‬ ‫=‪⇒ B‬‬ ‫נתבונן במשולש בו היתר הוא ‪ . B‬במשולש זה‬
‫‪B‬‬ ‫‪sin x‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫= ‪cos x‬‬ ‫=‪⇒ A‬‬ ‫נתבונן במשולש בו היתר הוא ‪ . A‬במשולש זה‬
‫‪A‬‬ ‫‪cos x‬‬

‫‪5‬‬
‫‪pit 12-246-23A.docx‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬
‫= ‪L = A+ B‬‬ ‫‪+‬‬ ‫אם כך אורך המוט הוא ‪ B+A‬ולאורך זה ‪ L‬יש למצוא מינימום מוחלט‪.‬‬
‫‪cos x sin x‬‬
‫המשתנה היא הזווית ‪ x‬ומתוך תיאור הבעייה והאיור מובן כי ‪0 < x < π‬‬
‫‪2‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬
‫בקטע הפתוח ) ‪. (0, π2‬‬
‫=‬ ‫‪L‬‬ ‫‪+‬‬ ‫נסכם‪ :‬הבעייה היא מציאת מינימום מוחלט לפונקציה‬
‫‪cos x sin x‬‬
‫הפונקציה ‪ L‬רציפה בקטע לפי אריתמטיקה והרי המכנים אינם מתאפסים‪ ,‬הם חיוביים בקטע הנדון‪.‬‬
‫הפונקציה ‪ L‬גזירה שוב לפי אריתמטיקה ולכן כל קיצון מקומי מחייב איפוס הנגזרת הראשונה‪.‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪a sin x b cos x a sin 3 x − b cos3 x‬‬
‫=‪L‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪′‬‬
‫‪⇒ L ( x) = 2 −‬‬ ‫=‬
‫‪cos x sin x‬‬ ‫‪cos x sin 2 x‬‬ ‫‪cos 2 x ⋅ sin 2 x‬‬
‫הנגזרת מתאפסת כאשר המונה מתאפס כלומר כאשר ‪ x‬מקיימת ‪ a sin 3 x = b cos3 x‬ומכאן קל מאוד‬
‫להגיע לתוצאה המבוקשת ‪. tan x = 3 b / a‬‬
‫בפרק ‪ 8‬נלמד כיצד לחלץ את ‪ x‬ממשוואה זאת‪ .‬בשאלה הנוכחית זה אינו נדרש‪.‬‬
‫כעת נותר להוכיח כי הנקודה הנ"ל ‪ x‬היא מינימום מוחלט‪.‬‬
‫שימו לב לטיעון הבא‪....‬נחשב את הגבולות הבאים של הפונקציה בקצה תחום ההגדרה‪:‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬
‫{ ‪lim L =lim‬‬ ‫‪+‬‬ ‫=∞ ‪a‬‬
‫‪} =+‬‬ ‫∞‬ ‫‪note that sinx>0 and goes to 0‬‬
‫‪x→0+‬‬ ‫‪x→0+ cos x sin x‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬
‫{‪lim− L = lim−‬‬ ‫‪+‬‬ ‫∞= ‪} =∞ + b‬‬ ‫‪note that cosx>0 and goes to 0‬‬
‫‪x →π‬‬ ‫‪x→π cos x sin x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫לפי טבלה ‪ 4.6.3‬אנו מסיקים שלפונקציה יש מינימום מוחלט‪ .‬מכיוון שהפונקציה גזירה אזי המינימום‬
‫הזה מתקבל בנקודות בהן הנגזרת מתאפסת‪ .‬מכיוון שיש רק נקודה אחת שבה הנגזרת היא אפס נסיק‬
‫שהכל מתחבר לטיעון הנקודה שמצאנו היא למעשה נקודת המינימום המוחלט‪.‬‬
‫עוד קצת מחשבה –‬
‫אם היתה נקודה אחרת בקטע שהיא המינימום המוחלט )ולא הנקודה שלנו( אזי היא בפרט מינימום‬
‫מקומי ובפרט הנגזרת בה מתאפסת‪ .‬אבל אין כזאת נקודה כי הנגזרת מתאפסת רק בנקודה שמצאנו‪.‬‬
‫]מעניין כיצד הוכחנו מינימום ואפילו מוחלט ללא כל שימוש בנגזרת שנייה או בתחומי עלייה וירידה[‬
‫סיימנו‪.‬‬

‫שאלה ‪ - 5‬משפט רול‬

‫א‪ .‬הוכיחו לפולינום ‪ p ( x ) =x − 2 x + 6 x‬ולישר ‪) ax + b‬‬
‫=‪ l ( x‬יכולות להיות לכל היותר שתי‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬

‫נקודות חיתוך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו ישר כזה שמובטח שהפולינום וישר זה לא נחתכים‪ .‬הסבירו את השיקולים שלכם‪.‬‬

‫פתרון שאלה ‪ 5‬סעיף א‬

‫= ‪. x − 2 x + 6 x − ax − b‬‬‫מחפשים חיתוך בין הפולינום והישר‪ x − 2 x + 6 x =ax + b :‬כלומר ‪0‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪6‬‬
‫‪pit 12-246-23A.docx‬‬

‫נגדיר פונקציית עזר ‪ . u ( x ) = x − 2 x + 6 x − ax − b‬הפולינום הנ"ל )‪ u(x‬רציף וגזיר כמה פעמים‬

‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬

‫שנרצה‪ .‬אם נניח בשלילה כי לפולינום הנ"ל יש שלושה שורשים )או יותר( אזי לפי רול לנגזרת הראשונה‬
‫יש לפחות שני שורשים ולכן שוב לפי רול לנגזרת השנייה יהיה לפחות שורש אחד‪.‬‬
‫=(‪ u ′′‬וביטוי זה אינו מתאפס‪ .‬לכן סתירה להנחת השלילה‬
‫אבל‪ ,‬הנגזרת השנייה היא )‪x ) 12( x − x + 1‬‬
‫‪2‬‬

‫שיש שלושה שורשים או יותר‪ .‬הוכחנו כי יש לכל היותר שני שורשים‪.‬‬

‫פתרון שאלה ‪ 5‬סעיף ב‬
‫לא נדרשת מתמטיקה גבוהה על מנת להדגים את המבוקש‪.‬‬
‫)‪. p ( x ) = x 4 − 2 x3 + 6 x 2 = x 2 ⋅ ( x 2 − 2 x + 6) = x 2 ⋅ (( x − 1) 2 + 5‬‬ ‫רשמו כך‪:‬‬
‫סיימנו‪.‬‬ ‫מרישום זה בולט כי ‪ p ( x ) ≥ 0‬לכל איקס‪ .‬נבחר ‪ a=0 ,b=-2‬כלומר ‪. l ( x ) = − 2‬‬

‫שאלה ‪) 6‬כללי(‬
‫הפונקציה ) ‪ f ( x‬רציפה וחיובית בקטע ] ‪. [ a , b‬‬

‫הוכיחו כי יש קבוע חיובי ‪ H‬כך ‪ f ( x ) > H‬לכל איקס בקטע ] ‪. [ a , b‬‬

‫בעזרת איור מנומק הראו שאם דרישת הרציפות לא מתקיימת אזי מסקנת התרגיל לא נכונה‪.‬‬

‫פתרון שאלה ‪6‬‬

‫‪ (1‬הפונקציה רציפה בקטע סגור ולכן יש לה ערך מינימאלי בקטע‪ .‬משפט ‪ – 4.6.4‬משפט הערך הקיצון‪.‬‬
‫‪ (2‬יהיה ‪ a ≤ xmin ≤ b‬אותו איקס שמביא את הפונקציה למינימום המוחלט שלה‪.‬‬
‫‪ (3‬כלומר ) ‪ f ( xmin‬הוא הערך הכי קטן של הפונקציה בקטע הנתון‪.‬‬
‫‪ (4‬כלומר ) ‪ f ( xmin ) ≤ f ( x‬לכל איקס בקטע הסגור‪.‬‬
‫‪ (5‬נתון הפונקציה חיובית בקטע כלומר לכל ‪ x‬בקטע ‪ . f(x)>0‬בפרט ‪ a ≤ xmin ≤ b‬ולכן ‪. f ( xmin ) > 0‬‬
‫=‬
‫‪. Y0‬‬ ‫‪ (6‬נסמן את הערך המינימלי ב ‪ Yo‬כלומר ‪f ( xmin ) > 0‬‬

‫=< ‪. 0‬‬
‫‪Y0‬‬ ‫‪ (7‬כלומר ) ‪f ( xmin ) ≤ f ( x‬‬

‫‪ (8‬עלינו להוכיח כי יש קבוע חיובי שהפונקציה גדולה ממש ממנו‪.‬‬

‫‪. 0 < 0.5‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ (9‬נגדיר ‪ . H = 0.5Y0‬הקבוע ‪ H‬חיובי ומתקיים ) ‪Y0 < Y0 ≤ f ( x‬‬
‫‪H‬‬

‫‪ (10‬הוכחנו קיומו של קבוע חיובי ‪ H‬שקטן ממש מכל ערכי הפונקציה בקטע שלנו‪.‬‬
‫סיימנו‪.‬‬

‫שאלה ‪) 7‬כללי(‬
‫‪ (1‬הוכיחו בשתי דרכים שונות כי הנקודה ) ‪ ( 0,0‬לא נקודת קיצון מקומית של הפונקציה‬

‫=‪. q ( x‬‬
‫‪) x + 2x‬‬
‫‪3‬‬

‫‪ (2‬הוכיחו בכל דרך שתרצו כי הנקודה ) ‪ ( 0,0‬נקודת קיצון מוחלטת של הפונקציה ‪x + 2 x‬‬
‫‪3‬‬
‫= (‪. q‬‬
‫)‪x‬‬

‫‪7‬‬
‫‪pit 12-246-23A.docx‬‬

‫פתרון שאלה ‪ 7‬סעיף א ‪ ,‬תת סעיף ‪1‬‬

‫דרך ראשונה ללא שימוש בנגזרות‪.‬‬
‫נניח כי הנקודה ‪ x=0‬היא מינימום מקומי‪ .‬לפי הגדרה ‪ 4.3.2‬יש קטע פתוח סביב ‪ x=0‬למשל קטע‬ ‫•‬

‫מהצורה ) ‪ ( − c, c‬כך ש ) ‪ q (0) ≤ q ( x‬לכל איקס בקטע זה‪ .‬נתון ‪. q(0)=0‬‬

‫אזי יש קטע מהצורה )‪ (-c,c‬ובו ) ‪ . 0 ≤ q ( x‬כלומר יש קטע מהצורה )‪ (-c,c‬ובו ‪. 0 ≤ x + 2 x‬‬

‫‪3‬‬

‫כלומר בקטע )‪ (-c,c‬מתקיים )‪ . 0 ≤ x ⋅ ( x + 2‬סתירה למשל בנקודה ‪. x=-c/2‬‬

‫‪2‬‬

‫נניח כי הנקודה ‪ x=0‬היא מקסימום מקומי‪ .‬לפי הגדרה ‪ 4.3.1‬יש קטע פתוח סביב ‪ x=0‬למשל קטע‬ ‫•‬

‫מהצורה ) ‪ ( − c, c‬כך ש ) ‪ q (0) ≥ q ( x‬לכל איקס בקטע זה‪ .‬נתון ‪. q(0)=0‬‬

‫אזי יש קטע מהצורה )‪ (-c,c‬ובו ) ‪ . 0 ≥ q ( x‬כלומר יש קטע מהצורה )‪ (-c,c‬ובו ‪. 0 ≥ x + 2 x‬‬

‫‪3‬‬

‫כלומר בקטע )‪ (-c,c‬מתקיים )‪ . 0 ≥ x ⋅ ( x + 2‬סתירה למשל בנקודה ‪. x=c/2‬‬

‫‪2‬‬

‫הנה הוכחנו ללא שימוש בנגזרות רק מתוך ההגדרה של קיצון מקומי שהנקודה ‪ x=0,q=0‬אינה קיצון‬
‫מקומי עבור הפונקציה שלנו‪.‬‬

‫דרך שנייה ‪ -‬וכיצד נוכיח טיעון זה בדרך נוספת – הפעם עם נגזרות ? מה דעתכם? רשמו כאן‪....‬‬
‫________________________________________________‬
‫________________________________________________‬

‫פתרון שאלה ‪ 7‬סעיף ב‪ ,‬תת סעיף ‪2‬‬

‫‪3‬‬
‫שורה אחת‪ . q ( x ) = x + 2 x ≥ q (0) = 0 :‬כלומר הנקודה ‪ x=0 , q=0‬היא מינימום מוחלט‪.‬‬
‫סיימנו‪.‬‬

‫סוף פתרון מטלה ‪12‬‬

‫‪8‬‬