‫אלגברה לינארית ‪ -‬תרגול מס’ ‪13‬‬

‫העתקות לינאריות‬

‫תרגיל ‪ .1‬יהיו ‪ V = Fn , W = Fm‬שניהם מעל ‪ A ∈ Fm×n .F‬הוכיחו כי ‪LA : V → W‬‬

‫המוגדרת ע“י ‪ v 7→ Av‬היא העתקה לינארית‪.‬‬
‫פתרון‪.‬‬
‫לכל ‪ v1 , v2 ∈ V, α ∈ F‬מתקיים‪LA (αv1 + v2 ) = A(αv1 + v2 ) = αAv1 + Av2 = :‬‬
‫) ‪αLA (v1 ) + LA (v2‬‬
‫תרגיל ‪ .2‬יהיו ‪ V = Fn×n , W = F‬שניהם מעל ‪ .F‬האם ‪ trace : V → W‬המגודרת ע“י‬
‫)‪ A 7→ tr(A‬היא העתקה לינארית?‬
‫פתרון‪.‬‬
‫יהיו ‪ A, B ∈ Fn×n‬ו‪tr(αA + B) = tr(αA) + tr(B) = αtr(A) + tr(B) .α ∈ F -‬‬
‫כל המעברים נובעים מתכונות העקבה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ V = Rn [x], W = Rn−1 [x] .3‬שניהם מעל ‪ .R‬הוכיחו כי ‪ D : V → W‬המגודרת‬
‫‪ p(x) 7→ dx‬היא העתקה לינארית‪.‬‬
‫‪d‬‬
‫ע“י )‪p(x) = p′ (x‬‬
‫פתרון‪.‬‬

‫= ])‪D[αp1 (x) + p2 (x‬‬ ‫])‪[αp1 (x) + p2 (x)]′ = αp′1 (x) + p′2 (x) = αD[p1 (x)] + D[p2 (x‬‬

‫תרגיל ‪ .4‬יהיו ‪ T, S : V → W‬שתי ה"ל‪ B = {v1 , . . . , vn } .‬בסיס ל ‪.V‬‬

‫נניח ) ‪ T (vi ) = S(vi‬לכל ‪ .1 ≤ i ≤ n‬הוכחנה‪) T = S :‬כלומר לכל ‪ v ∈ V‬מתקיים‬
‫)‪( T (v) = S(v‬‬
‫פתרון‪.‬‬
‫∑‬
‫‪n‬‬
‫= ‪⇐ .v‬‬ ‫הוכחה‪ :‬יהי ‪ v ∈ V‬אזי ‪αi vi‬‬
‫‪i=1‬‬

‫= )‪T (v‬‬ ‫) ‪T (α1 v1 + α2 v2 + · · · + αn vn ) = α1 T (v1 ) + α2 T (v2 ) + · · · + αn T (vn‬‬

‫)‪= α1 S(v1 ) + α2 S(v2 ) + · · · + αn S(vn ) = S(α1 v1 + α2 v2 + · · · + αn vn ) = S(v‬‬

‫‪1‬‬
‫תרגיל ‪ V = R2 [x] .5‬מ“ו מעל ‪ .R‬תהי ‪ T : V → V‬העתקה לינארית‪ .‬כתבו את ההעתקה‬
‫מפורשות )כלומר לאן מעבירה ‪ T‬פולינום כללי ‪,( a + bx + cx2‬‬
‫כאשר נתון כי ההעתקה מקיימת ‪. T (1) = x + 2, T (x) = 1, T (x2 ) = −2x + 1‬‬
‫פתרון‪.‬‬

‫= ) ‪T (a + bx + cx2‬‬ ‫) ‪aT (1) + bT (x) + cT (x2‬‬

‫‪= a(x + 2) + b(1) + c(−2x + 1) = (2a + b + c) + (a − 2c)x‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x‬‬
‫תרגיל ‪ .6‬יהיו ‪ V = R3 , W = R2‬והמישור = }‪U = { y :x + y + z = 0‬‬
‫‪z‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪.{‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪} = span{ 0  ,  1 } ⊂ V‬‬
‫(‬ ‫)‬ ‫‪−x‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪1‬‬
‫{(‪imgT = span‬‬ ‫מצאו העתקה לינארית ‪ T : V → W‬כך ש ‪ kerT = U‬וגם )}‬
‫‪1‬‬
‫פתרון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫נשלים לבסיס ל ‪ V‬בעזרת }‪ 3) .{ 0 ‬וקטורים בת"ל = בסיס ל ‪(V‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪1‬‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫‪0‬‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫‪1‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫( ‪.T‬‬ ‫‪0‬‬ ‫= )‬ ‫(‪, T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫= )‬ ‫(‪, T‬‬ ‫‪0‬‬ ‫= )‬ ‫נגדיר‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪0‬‬
‫עפ"י משפט ההגדרה אכן הגדרנו ה"ל‪.‬‬
‫‪ V = R2 [x], W = R2 .7‬נגדיר ‪ T : V → W‬ה"ל באופן הבא‪T (a + bx + cx2 ) = :‬‬ ‫תרגיל (‬
‫)‬
‫‪a‬‬
‫‪ .‬מצאו את הגרעין‪ ,‬התמונה‪ ,‬הדרגה והאפסיות של ‪.T‬‬
‫‪b‬‬
‫פתרון‪.‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫‪0‬‬
‫‪kerT‬‬ ‫=‬ ‫= ‪{p(x) = a + bx + cx2 ∈ V | T (p(x)) = 0‬‬ ‫}‬
‫‪0‬‬
‫(‬ ‫) ( )‬
‫‪a‬‬ ‫‪0‬‬
‫=‬ ‫| ‪{a + bx + cx2 ∈ V‬‬ ‫=‬ ‫) ‪} = {cx2 ∈ V } = span(x2‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪0‬‬

‫(‬ ‫)‬ ‫( ) (‬ ‫)‬

‫‪a‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫{ = } ‪ImT = {T (p(x)) |p(x) ∈ V‬‬ ‫{‪| a+bx+cx2 ∈ V } = R2 = span‬‬ ‫‪,‬‬ ‫}‬
‫‪b‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬

‫בנוסף ‪ ν(T ) = 1, rank(T ) = 2‬ואכן ‪1 + 2 = dimV = 3‬‬

‫‪2‬‬
 ‫תרגיל ‪ V = R2 [x], W = R2 .8‬האם קימת ‪ T : V → W‬ה"ל חח"ע?‬
‫פתרון‪.‬‬
‫לא‪ .‬לפי משפט הדרגה ‪ ν(T ) + rank(T ) = dim(V ) = 3‬כיוון ש ‪ ImT ⊂ W‬אזי‬
‫‪ rankT ≤ dimW = 2‬ולכן ‪ ν(T ) ≥ 1‬כלומר קים ‪ 0 6= p(x) ∈ V‬כך ש ‪T (p(x)) = 0‬‬
‫⇐ ‪ T‬לא חח"ע‪.‬‬

‫תרגיל ‪ .9‬תהא ‪ T : V → W‬ה"ל חח"ע‪ B = {v1 . . . , vn } ⊂ V .‬קבוצה בת"ל‪ .‬הוכחנה‪:‬‬

‫‪ C = {T (v1 ), . . . , T (vn )} ⊂ W‬בת"ל‪.‬‬
‫)חח"ע פירושו עבור ‪ .T (v1 ) 6= T (v2 ) ⇐ v1 6= v2 ∈ V‬שקול ל ) ‪T (v1 ) = T (v2‬‬
‫⇐ ‪.(v1 = v2‬‬

‫פתרון‪.‬‬
‫∑‬
‫‪n‬‬
‫צ"ל ‪ αi = 0‬לכל ‪.i‬‬ ‫פתרון‪ :‬נניח ‪αi T (vi ) = 0‬‬
‫‪i=1‬‬
‫∑‬
‫‪n‬‬ ‫∑‬
‫‪n‬‬ ‫∑‬
‫‪n‬‬
‫= ‪ 0‬כיוון ש‬ ‫= ‪ T (0) = 0‬כיוון ש ‪ T‬חח"ע נקבל ‪αi vi‬‬ ‫( ‪αi T (vi ) = T‬‬ ‫) ‪αi vi‬‬
‫‪i=1‬‬ ‫‪i=1‬‬ ‫‪i=1‬‬
‫‪ B‬בת"ל ‪ αi = 0‬לכל ‪.i‬‬
‫מסקנה ‪dimV ≤ dimW‬‬
‫הוכחה )נוכיח עבור המקרה הסופי(‪ :‬נבחר } ‪ B = {v1 . . . , vn‬בסיס ונסמן = ‪C‬‬
‫}) ‪{T (v1 ), . . . , T (vn‬‬
‫‪.dimV = n = |B| = |C| ≤ dimW‬‬

‫‪3‬‬